בס"ד.
המגדיש בתוך שדה חברו . דף
נט: דף מספר 9.
נושא:
בבא קמא,
הכונס:
דף נט ע'ב דף מס'
9
מחבר:
אראל בלום
כתות יעד: ז–ח
מתני'.
המגדיש
בתוך שדה חבירו שלא ברשות ואכלתן בהמתו
של בעל השדה פטור ואם הוזקה בהן בעל הגדיש
חייב ואם הגדיש ברשות בעל השדה חייב:
1. מה
הוא המקרה של "
המגדיש
בתוך שדה חברו"
?
___________________________________________
_______________________________________________________________________________
2. מה
הדין אם בהמת בעל השדה אכלה את הגדיש ?
מדוע
?
_______________________________________
________________________________________________________________________________
3. מה
הדין אם בהמת בעל השדה הוזקה מהגדיש ?
מדוע
?
_________________________________________
________________________________________________________________________________
4. מה
הדין אם קיבל רשות לעשות גדיש בשדה חברו
, והגדיש
נאכל על ידי בהמת בעל השדה ?
________________
________________________________________________________________________________
תרגם : לימא _______________ תנן_____________
דאי___________
הכא__________
נטר_________
בי דרי____________
עסקינן______________
עייל____________
אנטר____________
גמ'
לימא
תנן דלא כרבי דאי כרבי האמר עד שיקבל עליו
בעל הבית לשמור.
5. לדעת
רבי : באיזה
מקרה חייב בעל השדה לשמור על הגדיש ?
_____________________________________
________________________________________________________________________________
6. מה
קשה על רבי מהמשנה שלנו ?
_______________________________________________________
________________________________________________________________________________
אמר
רב פפא הכא בנטר בי דרי עסקינן דכיון דא"ל
עייל וגדוש עייל ואנטר לך הוא:
7.כיצד
הסביר רב פפא את המשנה ?
_______________________________________________________
_______________________________________________________________________________
8. מה
מתכוון השומר של הגורן כשהוא מרשה להכניס
גדיש לגורן ?
__________________________________
________________________________________________________________________________
9. הסבר
מדוע אין סתירה בין דברי רבי לבין משנתנו
?
___________________________________________
________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________


בס"ד.
השולח אש ביד חרש שוטה וקטן . דף
נט: דף מספר 10.
מתני'
השולח
את הבערה ביד חרש שוטה וקטן פטור בדיני
אדם וחייב בדיני שמים שלח ביד פקח הפקח
חייב .
1.מה
הוא המקרה של "השולח
את הבעירה…"
?
____________________________________________
____________________________________________________________________________
2. מה
הדין במקרה זה ?
____________________________________________________________
3. מה
הוא המקרה של "שלח
ביד פקח"
?
________________________________________________
____________________________________________________________________________
4. מה
הדין במקרה זה ?
____________________________________________________________
אחד
הביא את האור ואחד הביא את העצים המביא
את העצים חייב .אחד
הביא את העצים ואחד הביא את האור המביא
את האור חייב .
בא
אחר וליבה המלבה חייב .ליבתה
הרוח כולן פטורין:
5.א.
מה
הוא המקרה של "
אחד
הביא את האור ואחד הביא את העצים "?
__________________________
______________________________________________________________________________
ב.
מה
הדין במקרה זה ?
______________________________________________________________
6. א.
מה
הוא המקרה של "
אחד
הביא את העצים ואחד הביא את האור "?
___________________________
______________________________________________________________________________
ב.
מה
הדין במקרה זה ?
______________________________________________________________
7. א.
מה
הוא המקרה של "
בא
אחר וליבה "?
_______________________________________________
______________________________________________________________________________
ב.
מה
הדין במקרה זה ?
______________________________________________________________
8. א.
מה
הוא המקרה של "
ליבתה
הרוח "?
________________________________________________
______________________________________________________________________________
ב.
מה
הדין במקרה זה ?
______________________________________________________________
תרגם :
משמיה_____________
שנו___________
וליכא___________
מאי טעמא___________________
קא______
גמ'
אמר
ריש
לקיש
משמיה דחזקיה :
לא
שנו אלא שמסר לו גחלת וליבה אבל מסר לו
שלהבת חייב ,
מאי
טעמא
:
מעשיו
קא גרמו לו .
9. א.
לדעת
ריש לקיש :
באיזה
מקרה המוסר לחרש שוטה וקטן –
פטור ?
_______________________________
ב.
לדעת
ריש לקיש :
באיזה
מקרה המוסר לחרש שוטה וקטן
–
חייב ?
_______________________________
ג.
מה
הטעם שהוא חייב ?
_____________________________________________________________
______________________________________________________________________________
תרגם:
צבתא__________
גווזא___________
סלתא_________
שרגא____________
דידיה________________
ורבי
יוחנן אמר אפילו מסר לו שלהבת פטור מאי
טעמא :
צבתא
דחרש גרמה לו ולא מחייב עד שימסור לו גווזא
סלתא
שרגא דההוא ודאי מעשה דידיה גרמו:
10.
. לדעת
ר' יוחנן
: באיזה
מקרה המוסר לחרש שוטה וקטן –
פטור ?
_______________________________
ב.
מה
הטעם שהוא פטור ?
_____________________________________________________________
______________________________________________________________________________
ג.
לדעת
ר' יוחנן
: באיזה
מקרה המוסר לחרש שוטה וקטן
–
חייב ?
_______________________________
ג.
מה
הטעם שהוא חייב ?
_____________________________________________________________
______________________________________________________________________________
תרגם:
מאן________
דתני___________
שלח
ביד פקח הפקח חייב וכו':
אמר
רב
נחמן
בר יצחק מאן דתני ליבה לא משתבש ,
ומאן
דתני ניבה לא משתבש.
מאן
דתני ליבה לא משתבש דכתיב "בלבת
אש"
ומאן
דתני ניבה לא משתבש דכתיב :
"בורא
ניב שפתים"
:
11.
אילו
שני לשונות ניתן להשתמש בישביל לאמר
"ליבה"
? _____________________________________
12. הוכח
שניתן לאמר "ליבה"
!!_________________________________________________________
13. הוכח
שניתן לאמר "ניבה"
__________________________________________________________


