על החתימה הספרותית
כיסוד החלוקה לתקופות בהלכה
מאת :שלמהזלמןהביין
מתוך :מהירים בספרותהתימודית
יוםעיון ןרגך מלאת שמונים שנהישאוך היברכן
ה-טבסיון תשל"ה
ירושלים תשמ"ג
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
התוכן:
א .ההןוקהיתקופות ומשמעותה
ב .תהומי התקופות ושמותיהם
ג .מונחי סידור עריכה והתימה
ד .כוהה שך ה'התימה' ומשמעותה
ה' .טעות בדבר משנה' וטעות בשיקול הדעת'
ו .גישה פורמןיסטית
ז .גישה אינטלקטוארית פיןוסופית
ה .גישה הלכתית משפטית
ט .גישה ביקורתית
י .גישה ביקורתית ספרותית
יא .ההיבוך 'משנה תורה לרמב"ם' -מפעל התימה
148
על 'החתימה הספרותית' כיסוד החלוקה לתקופות בהלכה
מאת
שלמה זלמן הבלין
נושא ה'חתימה' הספרותית והשאלות הכרוכות בו -משמעותה ההלכתית של
ה'חתימה' והשפעתה ,החלוקה של חכמי ישראל וחיבוריהם לתקופות ,ועקרון
הרשות או שלילת הרשות לחלוק בתוך התקופה או מתקופה לתקופה -עניינים
זנוחים הם ,וכמעט שלא נתעסקו בהם במפורש ובאופן שיטתי ,לא ראשונים ולא
אחרונים .יתר על כן ,כמדומה שאף השאלותעדיין לא הוגדרו כראוי,
כדרך השאלות הגדולות ,אף אלו קשה לדון בהן ,דן בשל חסרון מקורות והעדר
ידיעות מספיקות הן מחמת חסרונן של הגדרות ברורות ומדויקות למונחים
ולמושגים המשמשים בתחומים אלו; וכדרך השאלות הגדולות ,שמעגלים את
קצותיהן ,לפי שקשה למצוא להן פתרון בטוח ומלא ,והראיות וההשערות
משמשות בערבוביה אילךואילך.י
לא נבקש כאן אחרבירורהיסטורי של מעשי ה'חתימה',כיצדהיוואיך נעשו ,האם
נתכנסו כל החכמים ל'וער גרול' ובו רנו ,החליטו והכריעו; ההיה לפניהם ספר
מסודר וערוך משכבר והם רק חתמוהו ,או שמא עסקו גם בחיבורו ,סידורו
ועריכתו,וכיוצא באלו שאלות שהןעניין ל'אמת ההיסטורית' .מבחינהזו ספק אם
אמתזוניתנת להשגה ,וכשם שהמקורות עצמם שותקיםואינם מוסרים דברים על
עצמם ,כךאף החכמים שלאחר-מכן נמנעו מלחקורולדרושבעניינים אלו1.ענייננו
1
אפילו בתחומים שעסקו בהם הרבה החוקרים האחרוניםאיןעודבידנו מסקנות בטוחות,וכמות
שאמר בעל היובל ,הר-ש ליברמן ,באחדמחיבוריו האחרונים' :כבר חקרו ודרשו החכמים על
סידורם ומקום סידורם של המקורות העתיקים של רבותינוז-ל .ועלפי רוב הדברים במקומם
עומדים ,זה אומר בכה וזה אומר בכה ולא נתחוורו הדברים( '. ..ספרי זוטא ,ירושלים תשכ.ח.
עמ' .)3
1
האמונה ב'אמת האובייקטיבית שהיא קנה המירה האוניברסאלי של המחקר המרעי'(י'בץ.
'מרעי היהרוח ויהרות בחברתינו' ,אמות .טו ,עם 38 .ואילך) וב'ראייח הבעיות ,המאורעות
והמחשבות לפי אמיתות הוויתם במסגרת של תפקידם ההיסטורי באומה' (ג' שלזם' ,מתוך
הרהורים על חכמת ישראל' ,לוח הארץ ,תשיה ,עמ' )107נידונה באופן מעמיק בסידרת מסות
חשובות של ברוך קורצוייל ,בספרו :במאבק על ערכי היהדות ,ירושלים-תל-אביב תשיל ('אי
דיהדות' ,עמ' ' :750- 135הרהורים של קורא הלוצינאטורי' .עמ'
הנחת שבהיסטוריה ומדעי
' :165על1בולוח סמכויותיה של ההשטוריה' ,עמ' . :185-על התועלת ועלהנזק שלי
6
6
51
ריעי היהרות' ,עמ' ,)239-184במאמץ להוכיח את שלילתה של 'אמת היסטורית
מ
אובייקטיבית' מכול וכול וכפירה באפשרות להשגתה .ק1רצוייל מראה שם על הנטייה
המתגברת לאחרונה אצל הוגי-הדעות בעולם של 'אי נחת מן ההיסטוריה' וש'האמונה
באובייקטיביות של הסתכלות היסטורית נתערערהמן היסור' ) ,DWעמ' :144- 143וראה עור
בייחוד שם .עמ' .)110-119 ,138- 136כנזדומהאני .שעל-פי תפיסתו שלקורצויילובעקבותיו
על 'החתימה הספרותית'
149
בזה לבקש אחר דעותיהם של חכמים קדומים ומאוחרים,לידע כיצד ראו הםעניין
זה של 'חתימה' וחלוקה לתקופות ,כיצדנצטיירו בעיניהם מעשי הדורות ומה כוח
נתנו לוה בהלכה.
א .החלוקה לתקופות ומשמעותה
קיומה של החלוקה לתקופות בתולדות החכמים וביצירה התלמודית וההלכתית
הוא מן המפורסמותשאינן צריכות ראיה; ברם,יש להעמידעל הבדל חשובבינה
לבין החלוקה לתקופות המקובלתבעיוניםהיסטוריים.זו בעשית אגב הפניית מבט
אחורנית ובריחוק זמן ,על-פי שיטותיהם ורעותיהם של מלומדים שקובעים
ואומרים :זו תקופת האבן וזו תקופת הברזל; או :זו העת העתיקה ,אלוימי-
יש להעלות הסבר מניח את הרעת לררכם של מקורותינו העתיקים ושל חכמינו .1ל כמשר
הדורות ,ולאופן ראייתם והתייחסותם אל ' 11האמת ההיסטורית' הן ביחס אל העבר הן ביסס
אל ההווה ,שלא ראו צורך לספק לדורות יבואו כל פרטים היסטוריים .ומכאן גם אזהרה לררר
הניתוח הפנימי של הטקסטים שעלינו לנקוט לגבי היריעות ההיסטוריות שאנו מבקשים
אחריהן .וראה מה שכתבתי בערך 'תלמוד בבלי' ,האנציקלופדיה העברית ,לב ,עמ' .863
מרגלא בפומיה דרי.א הלוי ,במקומות הרבה בספרו דורות הראשונים ,פרסבורג -פראנקפורט
ע"נמיין תרס.א -תרע.ח ,לומר על הראשונים (כגון :רב שרירא במחציתה הראשונה של
האיגרת ,רב האי ,רש.י ,רמב"ם ,בעלי התוספות ועור)' ,שלא רקדקו בדברים כאלה ודברו
בשילוח מפגי שהיו טרודים בעיקר ענינם בההלכות ודברים כאלה [רוצה לומר .תולרות
ן מלאכתם'. ..
,ראה .למשל .ח'ר
החכמים .סררי זמנים ,חיבורים ודברי הימים] לא היה מעי
(= ח.א ,כרך ה) ,עמ' ,682דף רטב ע.א-ע-ב,רף רצגע-כ ,דף שטוע-א :חלק ה(=חלקשני)רף
רבד ע"ב ,דף רלח ע-ב; ועוד הרבה .חריצת משפטו שם על רש-ג מוגזמת ומעוותת :אדרבה,
זוהי 'תשובה שהיאיסוד כל מרע התלמוד,ביןמן הצדהכרונולוגי שמסרהלנו רשימות עתיקות
מ.ספרי ה1כרונית .של ראשי הישיבותובין מצד חקר-המקורות של המשנה והתלמוד ,שרש.ג
היה הראשון ,וגם האחרון בראשונים ואחרונים[!] ,שחקר את תולדות המשנה והתלמור מתוך
המקורות עצמם כמבקר מומחה ,מעמיק וחודר לתוך-תוכם של הרברים ן מחקר מיוחד במינו
במקוריותו ,בעמקותו ובפשטותו';י,נ אפשטיין ,מבואות לספרות האמוראים .ירושלים תשב-ב.
עמ' סו .)6וראה עור :מ.ד הר' ,תפיסת ההיסטוריה אצל חז-ל' ,דברי הקונגרס העולמי השישי
למדעי היהדות,ג,ירושלים תשלב .עמ' .142-129לעיון בתפיסהי
וישלהוסיף.כי נושא חלוקת
התקופות העסיק כבר את הקדמונים .החלוקה בברייתא (ע 1-ט ע"א :סרר אליהו רבא .מהדורת
איש שלום ,עמ' :7-6ועור) מציינת שלוש תקופות באנושות :תוהו .תורה וימות המשיח .גם
אצל היוונים נולד רעיון החלוקה המשולשת בתולדות האנושות במאה הג' לפנה.ס ,לערך,
אם-כי היריעה על כך באה בזמן מאוחר יותר ,לראשונה מפי וארון .החלוקה היא לתקופה
הנעלמת ,המיתולוגית וההיסטורית .ראה:י' גוטמן ,הספרות היהודית-ההליניסטית .ירושלים
תשכ.ט,א .עמ' .134-133יש להזכירעוד את דעת הרמב.ם בפירוש לאבות א !י .1לדבריו נושא
סיפורי ההיסטוריה כמזת שהיה אצל ההיסטוריונים הקלאסיים הוא בכלל הסו( הג' :הדיבור
הנמאס .וכן בפיה,מ לרמב-ם ,סנהדריןי :א' :אבוד הומן בהבל ,כגון אלו הספרים הנמצאים
אצל הערב מספורדברי הימים והנהגת המלכים …שאין בהם חכמה ולא תועלתגופני .אלא
אבוד הזמן בלבר' .וראה על כך5. Baron, 'Historical Outlook o[Maimonides', FAAJR. :
. 5-1 13קק ,1,1)1934-1935(,ובייחור עמ' .5ר' חיים ע11ר גרור1ינסקי בהסכמתו לס' דוך
ישרים לר' יהודה ליפשיץ .פיעטרקוב תרס"ח .כותב:
גדולי התורה מאז ומעולם לא שמוליבם להעמיק ביריעת רברי הימיםלבני ישראל ,אףכי
לכתוב בספר תולרות גדולי וחכמי ישראל מדור דור …גם הגר~לים המועטים אשר
התעסקו בדברי הימים ,היו מעשיהם בזה בדרך מקרה ובררך אגב .ומבחרי עתותיהם
הקדישוליריעת התורה …בה שמו מעינם לכל מקצועותיהם ומשם שאבו גםיריעת רכרי
הימים .בדברי רבותינו העמיקו חקר ולא בתולדותיהם ומקומות מושבותיהם.
אמנם לרגלהשינויים שחלו בדמותה של היהדות במקומות שונים .העיסוק הרב בתחום )ה כעת
והחששמפני המחללים את ההיסטוריהומזייפים אותה .הוא קורא' :ישימו נא חכמילב .אשר
חננם ה' בכשרון רעת ויריעה גדולה,כי עת לעשות לה' ולהשתתף כעבירת הספרות הנאמנה
למסורת אבות'.
ש"ז הבלין
150
הביניים הקדומים או המאוחרים וזה הזמן החרש המתחדש והולך תדיר .אף
בתולדות ישראל מצאנוחוקרים שביקשו לתארן בתקופות מתקופוף שונות,והכול
מתוך דעותיהם ועל-פי השקפותיהם במקרי דור דור ,אופיים ומעשיהם'.
החלוקה שאנו שואלים עליה אינה ממין זה כלל .חלוקה זו נעשתה ונתהוותה
בשעתה ובזמנה,והיא עצמה חלקמן ההתרחשותההיסטורית; תוצאותיה הורגשו
מיד במפנה כל תקופה ותקופה ,בהגדרות ובהתייחסות ,והשפעתה היתה ניכרת
ומכרעת ברחבי ההלכה ובספרות ההלכתית שלאחר-מכן .בדורות שלאחר המשנה
יודעים החכמים בעצמם ,שעמידתם שונה משל קודמיהם חכמי התנאים ,והוא
הדין לחכמים שעמדו לאחר התלמוד הבבלי (וה'סבוראים' בכללם) ,שאף-על-פי
שיש מהם שדבריהםנכנסולתוך התלמוד הבבלי ,מכל-מקום נכללו רק בס ת ם בלא
שנתפרשו שמותיהם על דבריהם ,וכל-שכן שלא נמצאם חולקים בפירוש על
קודמיהם .לומר לך ,כבר ידעו והכירו בהם ובעצמם ,שבני תקופה אחרת הם,
ולשעתם ולזמנם ניכריםהיו אף בתואריהם ובכינוייהם השונים אלו מאלו.
לאזו אףזו ,חלוקהזו משמעות מובהקת לה בתחום ההלכה .אף זהמן המפורסמות
הוא,שאין חכמי האמוראים חולקים על חכמי התנאים,ואין אלו שלאחר התלמוד
חולקים על חכמי התלמוד .אמנם אפשר למצו 14מעין שיטות חלוקות גם לבני
תקופה אחת על קורמתה או קודמותיה ,אבל לא בפירוש ,אלא מתוך עיונים,
השוואות וחקירות .יש שנמצא אמוראים הדוחים דברי משנה ,ולא רק בקבעם
שהיא דברי יחידך אלא אף אומרים' :זו אינה משנהל ובמקום אחד מצאנו,לפי
ה'הווא אמינא' שבסוגיה ,שכיוון שגילוקושי במשנה שראשה סותרת את סופה
אמרוכך 6.בדומהלזה,אף-על-פי שבמקרים אחדיםייראה,כיפסקים שלגאונים או
שלראשוניםאינםעולים בקנה אחד עםסוגיותידועות בתלמוד,עדייןאין בזהעניין
לשאלת המחלוקת 7.כל עוד לא נתבררולנו כהוגןכללי ההלכה ושיטות החכמים
3
4
5
דעות והשקפות שונות אלו נמנו ותוארו בידי ב-צ דינור ,ישראל בגולה ,א ( ,2)3תל-אביב
נתשי-ח] ,מבוא :וראה :ג' אלון .תולדות היהורים בארץ ישראל בתקופת המשנה והתלמוד,
תשכר ,מבוא .וראה שם ,עמ' ' : 12חלוקתהזמניםהריהי אפוא פעמים רבות דבר קשה ומעשה
בעל משמעותיחסית ביותר '.וראה גם :מ-א שולוואס' ,תקופות שלש' .הגות עברית באמריקה,
ג .תל-אביב תשל-ד ,עמ' .22-9
ביצה לא ע-א.ועיין :אגרת רש"ג .עמ' ; 56-55יבמות קה ע.ב ,כתובות ryע"כ ,ב"ב קנו ע"כ,
יומא נה ע"א(על-פי רק,ס) ,נט ע"א ,ואגרתרש.ג .עמ' ( 54השווה שם ,עמ' ,37שאין ר'חייאיכול
לחלוק עלרבי; אבלעייןנידהיד ע-א) :שבת קם ע.א .סוכהיטע.ב.ועיין ,ר' אלבק .מחקרים
בברייתא ותוספתא ויחסן לתלמוד ,ירושלים תש"ר ,עמ' ; 173הנ.ל .מבוא למשנה ,ירושלים
תשי.ט .עמ' ,277הערה ; 17והשגותהרא-יקרליץ בעלהחזון איש לקונטרס 'דברי סופרים' לר.א
ווסרמן .שנתפרסמו בסוף ס' קובץ ענינים ,בני-ברק תשל,ה ,עמ' קצר.
חולין פב ע"א ,שם דחו 'מסברא ומברייתא' (אגרש"ג ,נ"צ ,עמ' ' .)56מהביןלי ולך' (שבת קם ע.א
וחולין קלז ע-ב) הוא כמו'זואינה משנה',י-נאפשטיין ,מבוא לנוסח המשנהו,ירושלים תשכ.ר,
עמ' .244 ,235
6
7
יבמות מג ע-א 111 ,נדחתה
'מסברא בלחוד' ,אגרש-ג,נ.צ .עמ' 56
ועיין גםגיטין עג ע"א' :כיון
מדרשא ומשבשתא היא,זי'
ל בתר סברא'.
דקשיא רישא אסיפא לא איתמרבי
וכמות שראינו לעיל (הערה )4לעניין שאין ר' חייא יכול לחלוק על רבי ,ומכל-מקום ,יש
ן :אלבק ,מחקרים בברייתא ותוספתא ,עמ'
שאמוראיםקובעים על משנה שהיא דעתיחיד:עיי
173ואילך .וראהדיון בנושא זה :רי"א הלוי ,דורות הראשונים ,ג (ח.ו) .כה ע"ב-בז ע-ב; DD
ע.א-עגע.ב .לראה גם תשובת רב שר שלוםגאון ,הלכות פסוקות,סי' טז; שערי צדק .ר-גש.ו.
סי' לב ,דף כן ע"א .והשווה :ראב-ן ,ח.א .סי' שו :ובמנהיג .סי' קלו; א' אפטיביצר ,מחקרים
בספרות הגאונים .ירושלים תש-א ,עמ' ; 131-130וראה :ש' וינברג' ,מתשובות רב שר שחם
גאון ..אור המזרח.י) (תשכ.ח) .עמ' .56-53לעניין זהישלהוסיף עוד את תשובת הר.א מזרחי
בתש1ב~תי~.סי' ע'! 1כי כבר ידעת כמד דברים נדחומדבריהגאונים,מפני שנראהשאין הדברים
על 'החתימה הספרותית'
151
בהוצאת פסקי הלכה מן התלמוד ,ולא הובהרו דרכי פירושם לסוגיות השונות
ושיקוליהם בדרכי ההכרעה בשלל הסוגיות והדעות השונות -לא נדון מזה על
שאלת המחלוקת.לענייננו המבחן החשוב והעיקרי הואגילוי היחס במפורש .עד
שלא נמצאם אומרים ,כך נאמר בתלמוד ואילו אכואין אבו סבורים כך -והוא
ן לראות בדבריהם מחלוקת!.בענייןזה היחס ברור אפוא:
הדברשאינו נמצא -אי
אין אנו מוצאים ,שאמוראים חולקים כמפורש על התנאים והמשנה .ולא החכמים
שלאחר התלמוד על התלמוד.
השאלה היא מהו היסוד ההלכתי שגרם למצב זה וליחס זה ,ומהם הגורמים
להתחלקות התקופות בזמן שנתחלקו דווקא .אין אנו מתעלמים מן האפשרות
שפעלו בזה גורמים חברתיים,כלכלייםורוחניים שבתנאי שלווה ורווחה או,לאידך
גימא ,שבתנאי שמדות,גזירותוירידה רוחנית ,אלא שבכל אלהאיןכדי להניח את
הדעת ,מהעודשאין בהם כלל הסבר מספיק ליסודות ההלכתיים בחלוקה ,ובעיקר
לזמני ההתחלקות .והרי היו שתי תקופות ,לפחות ,שבהן אירעו התרחשויות
מכריעות בתיי העם ,והן חורבן הבות ומלחמת בר כוכבא והחורבן הגדול שבא
בעקבותיהם,ואף-על-פי-כן לא הביאו להתחלקות בולטת בתחומים שאנועוסקים
בהם כאן.
ב .תחומי התקופות ושמותיהן
לפי שהחלוקה לתקופות נעשתהמיניהוביה ,היתה ההבחנהביניהן ניכרת מיד,הן
בשמותיהן הן בתחומי פעולתם של החכמים .תקופת התנאים (למן ראשוני
ה'זוגות') ספק אם נקראה כך בשעתה ,מכל-מקום בסופה הכירו בה כתקופה
לעצמה .בתוך התקופה בדרך-כלל אין אנו מוצאים ,שקראו לחכמים 'תנאים'.
לחכמי התקופה קראוסופרים'' ,זקנים'0י' ,חכמים'יי וכיוצא באלה .לראשונה אנו
ההם מיוסרים על-פי שרשי התלמוד '…על הזהירות שיש לנהוג בשאלה 11ניתן ללמוד מן
התשובה המוזרה שבגאוניקה ,ב ,עמ' ,195שכתקשו בה אפטוביצר וגיכצבורג משום שהדברים
בה הם נגד המשנה ,התלמוד הבבלי והירושלמיוכל דברי הפוסקים ,והנה פירשה ר.ש אברמסון
כהוגן.ואין בה כל נפתל; ראה:עניינות בספרות הגאונים .ירושלים תשל.ד .עמ' .265באמת .כל
חכם המקשה על חכם אחר טוען ,שהראשון פירש או פסק נגד המבואר בתלמוד .האם נאמר.
שכל אימת שתוספות מקשים עלרש-י -היינו ,שאיןדבריו הולמיםומתיישביםלפיעיונם -
שרש"י חולק על התלמודיכן
דוגמה לזה הוא יחס הרמב-פ לגאונים .מאחר שדרכו לחמק עליהם כמות שיוצא ממה שכתב
8
בהקרמתו לס' משנה תורה וממקומות הרבה בספרו ,נמצאהו אומר' :כל הגאונים אומרים
שמברכיןעליו בוראפרי האדמה ,ומקצתם אמרו :בוראפרי העץ…ואני אומר 1'KWזהפריואין
מברכין עליו אלא שהכל' (הלכות ברכותז :ה' – .כל' שבכאן פירושו :רוב) ועוד כיוצא ב1ה.
ראה להלן .אמצע הערה .120וראה מה שכתב ר' משה שמואל ולזכר…' :וכרי לקיים את
הסברה שאי אפשר להכחישה ,נרחקו בלשונות הקדמונים שהיו מורים לכאורה להיפך.כן היה
תמיד ,מימות המשנה והלאה .כן אנו רואים שעשו חכמינו -1ל בעלי התלמוד עם המשנה
והברייתא ,מאחר שלא היתה להם רשות לחלוק עליהם .אם נמצא בהן סתירה למימרא
ראמורא ,ותירצו. :חסורי מיחסרא ..או .נעשה כמי שאומר .-ונכנסו בדחוקים בלשונות המשנה.
כדי להעמיד סברתם הישרה והברורה להם .ו1ה כוונת מחתם סופר .במה שכתב. :והרחוקים
רובם אמיתיים( ' …-דור רביעי ,קלוי1נבורג תרפ"א ,א ,רף ר-ה).
כליםיג 1:וטבול יום ר :ו,בפי ר' יהושע).
9
סו סנהדרין א :א (סמיכתזקנים),ידים ד,ג (מעשהזקניםבניגור למעשהנביאים) .ירוש' סוכה חוף
פ"א ,גג ע"ב (זקני ב"ש וזקני ב.הן.
11רגיל במשנה ,תרומותיא,ב ('אמר ר' יהושע לא מנו חכמים .)' …עלהכינויים השוניםוציונים
להם ראה. 156- 170 :קק .Ltiptig 1914,י,"",",ןע1ל,ן,,ע חמ),11,הוך . Bacher,לו
ש"ז הבלין
152
מוצאים אתהכינוי הארמי 'תנאים' בברייתא (בבלית?) שהובאה בתלמור' :תנא:
התנאים מבלי עולם …תניאנמי הכי :אמררבי יהושעוכי מבלי עולם הן והלא
מייצובי עולם הן -שנא' "הליכות עולם לו" -אלא שמורין הלכה מתוך
משנתן'…ני בפי האמוראים מצויכינוי זה הרבה מאוד'.י
הכינוי 'אמוראים' לחכמים שלאחרדורו שלרבי(למן שנת 2 10לסה"נ ,לערך),מצוי
בפיבני התקופה עצמהלגבי עצמם .לצדשני חדל השימוש בתואר 'תנא'ככינוי
לחכמים4י לחלוטין ,להוציא חכמים אחדים בדור המעבר ,שעליהם אמרו
בתלמוד' :פלוני תנא הואופליג' ,והם:רבי(!)',י ר' ישמעאל ב"ריוסי",י ר'חייאיי
ורב'.י השימוש בתואר 'אמורא"י מצאנו בפי :רבה בר אבוה0,י רב חסדא,יי ר'
זירא,תעולא"י רב יוסף4,י אביי1,נ רבא 1",רב פפא 2',רב אחא מדיפתי' 1ורבינא".
המעבר מתקופת התלמוד לתקופת הסבוראים אינו חד וברור .לפי קביעת רב
שרירא גאון זמנו בשנת ד'ר"ס 500/לסה"נ .אמנם ,התחומים בין האמוראים
לסבוראיםאינם מוגדריםוידיעותישירות כמעטאינן בנמצא ,ומשךזמן הסבוראים
סוטה כב ע.א .אפשר ,שהברייתא השנייה ('תג-ה') היא המשכה של הראשונה .ונמצא.
שר'
יהושע כבר השתמשבכינוי הארמי 'תנא' ,אבל אפשר ,שברישה של דברי ר' יהושע כתוב היה:
'שונים' :ועוד ,גם שם החכם מוטל בספק ,ויש גורסים :ר' שמעון .וראה:י-נ אפשטיין ,מבוא
לנוסה המשנה ,עמ' ,675-673והספרות הרשומה שם .וראה גם :ב' דה פריס .תולרות ההלכה
התלמודיתי ,תל-אביב תשכ.ו ,עמ' .44
וראה :ז' באכר .ערכי מררש אמוראים ,ערך 'תנא' (ב'ערכי מררש תנאים'אין ערך כזה); הנ"ל
נ אפשטיין ,מבוא לנוסח המשנה ,עמ' .675-673
(לעיל ,הערה ,)11עמ' 203ואילך;וי-
בכינוי זה השתמשועדיין גם בתקופהזו .אבל רק בהוראה של מסדרי משניותוברייתות,שוניהן
ומוסריהן בעל-פה :ראה אפשטיין שם.
תעניתידע.ב.
שבת סד ע.ב.
ב.מ ה ע.א.
עירוביןנע.בוש.נ; אוצר הגאונים ,כתובות,סי' צח ,עמ' :30ושם ,חלק הפירושים,סי'רמ .עמ'
.48וראה :רי-אהלוי .דורות הראשונים ,ה( ח"ב) ,רף רא 'K~yהערה פב ,שרב חלק רק על
התנאים השונים והמסדרים ,אבל
),
;
לא על התנאים עצמם וראה גם אפשטיין(לעיל הערה 12
ש'תנא' כאן פירושו במובן של מסדר :אבלעיין אגרש"ג ,עמ' ,59נ"צ' :והוה איבאנמי מאן
דאיתנוןתנאיי ואמוריכגון …ורב הכא…ואמרינן בכמה דוכאתי רב תנא הואופליג'.ועיין גם
בסוגייתב.ב קע ע-ב ,שחלק שם רב על ר' יהורה גר'יוסי במשנה שם :ובפירוש רשב.ם שם ,ר-ה
וכותבין…' :ורב תנא הוא ופליג'.ועיין שיטה מקובצת ,כתובות .לדף פא ע.א .ד-ה והתניא,
וראה על כל זה להלן,ליד הערה 138ואילך.דבריי-נאפשטיין .מבוא לנוסח המשנה ,עמ' .176
ש'אבל חכמים אומרים' ו'דברי חכמים' פעמים שאינם אלא דעת האמורא עצמו ששנה דבריו
בלשון 'חכמים' -לא הוכחו .ממילאאין יסוד למטקנות שהסיק מכאן ב' דה פריס .תולדות
ההלבה התלמודית .עמ' .46שעדיין אמוראים חולקים ללא הסתמכות על קבלה(ציוניו שם הם
על-פי אפשטיין ,אלא שלא הוסמכו כהוגןלעניין המתאים :ואכמ"ל).
רגיל מאור בסתם התלמוד.
מגילה טו ע.ב (אליהו הנביא לרבה בר אבוה).
ברכות מט ע.א :אבל ראה ההערה שאחרי זו.
שם על-פי כ"י מינכן והנוסח שבס' בית נתןן ראה דק-ס (ר' זירא לרב חסדא).
שבת כא ע.א ,צו ע-א; כתובות פ .K"Y
סוכה מה ע-ב ,יבמות יר ע.ב; וראה ירוש' שקלים פ.ג ה"ב ,ד-ו מז ע-ג (=פ-ח ה-א ,ר-ו נא
ברכות כב ע-ב.
שם.
סנהדרין 1ע-א ולג ע-א.
ב"קיר ע.א.
29
שם
על 'החתימה הספרותית'
153
ותחומי פעולתם אינם מוסכמים ובטוחים .לפיכך הוא הדין לראשית תקופת
הגאונים עד למאה הח' לסה"נ ,בקירוב '0.בכתבים שמתקופת הגאונים אנו מוצאים
את השימוש בתואר 'גאון' ",אלא שזה אינו תואר לכלל חכמי התקופה ,כי-אם
קיצורו של התואר' :ראש ישיבת גאון יעקב' (על-פי תה' מז :ה) ,שניתן לראשי
שתי הישיבות בבבלי[ (ובדומה' :ראש ישיבת ארץ הצבי' לראש ישיבת ארץ-
ישראל).הכינוי הנפוץ לחכמי התקופה הוא 'רבנן'( = תכמימ) לצד תאריםוכינויים
אחרים .מכל-מקום ,נעשה הכיבוי 'גאונים' בפי חכמי הדורות שלאחר-מכךציון
לחכמי התקופה הזאת.
את סופד של תקופת הגאונים -וראה להלן עד כמה היא תקופה מן הבחינות
הנידונות כאן -מקובל לראות ,ובצדק ,ברב האי גאון (בפטר ד'תשצ"ח .)7038 /
מאמר שגור הוא' :רבהאיגאון אחרון הגאונים בזמן וראשם כהשיבות'
.",תפיפה,ו
50
31
32
ראה :י-א אפרתי .תקופת הסבוראים וספרורה ,ירושלים משל"ג ,עמ' לג-סב .וראה גם להלן.
הערה .39והערה 57בסופה.
בס' הלכות פסוקות המיוחס לרב יהודאי גאון או לתלמידיו .מהדורת ששון .ירושלים משי"א
(ותצלומו עם תצלום כתב-היד ,ירושלים תשל-א) .לא ננכר תואר זה כלל .אף-על-פי T~JIJwבו
כמה חכמים שלאחר התלמודן ראה שם ,מבוא ,עמ' .16-15ר .יהודאי עצמו נזכר שם כמה
פעמים בתואר 'ריש מתיבתא' (עמ' קמה .שורה ; 18עמ' קפד ,שורה ! 1ועמ' קפו .שורד .)10
בכתביםשבידנו מתקופת הגאונים נוכר התואר 'גאון' לראשונה כנראה בחיבורפירקויבןבאבוי.
(סוף המאה הח' ,לערך) ( 'מר רביהוראי גאון'(גנזי שכטר,ב .עמ'
מתלמיד תלמידו של ר'יהודאי
:571אולם פעמיםאחרית מזכירו ללא התואר!מכיוון שכנראהאין המצויבירנו אוטוגראף.אין
לרעת בדיוק את זמן כתיבת התואר) .מקור קדום נוסף הוא במעשה-בית-דין שנעשה בתביעתו
של רב שר שלוםגאון עלניסי ריש גלותא (סמוך לאמצע המאה הט')וכפי שמוסר רב האי גאון,
וזה נוסחו':ועינוביניהן שמוש .וכך כתוב ביה :אנחגארבנן דלתחתא חתימננא .אמר לנא מרנא
ורבנא שר שלום ריש מתיבתא דרבנן …וכדשמעינן גאון לאלין טענתא אמר כך וכך' (אגרש-ג,
עמ' .115הערה א).מן מה שרש-ג מכנהכך את ראשי הישיבות החל משנת 589לסה"נאין ראיה
שכבר בימים ההם נשתמשובכינוי זה(כפי שכתבו ש' אסףוי' ברנר ,האנציקלופדיה העברית,
ערך 'גאון ,גאונים'),לפישמצינו ,שרש-ג מכנה בתואר !ה גם אחריםמן האמוראים ; ראה אגרש,ג,
); ומכאן .שאצלו משמעותהכינוי הואלציון ראשישיבה(וכך גם אצל
עמ' ( 90 .89 ,88לרב אשי,
בנו רב האי ,בתשובה הידועה שבס' האשכוללעניין'בני רב פפא גאון' ,ובהדורת ר"צ אויערבוך,
עמ' ,49ומהדורת ר.ח אלבק ,עמ' .)159
לפי מסורת שמקורה בישיבת מורא ,נתכנה בתואר זה רק ראש ישיבת סורא ,ולא ראשי ישיבת
פומבדיתא,סיפור רב נתן הבבלי בקונטרס 'אלו המעלות' :א' נויבאואר .סרר החכמים וקורות
הימים ,אוקספורד ,1889-1887ב ,עמ' .)78צוין שם ,שהקפידו כך באיגרות שהיו משורים ראשי
הישיבותאלולאלו .זכר לדבר גם בתעודה עלמעשי-בית-דין .שהובאהלעיל .הערה ,31שרש"ש
תואר בה 'גאון'בפי 'מובחרים דרבנן רמתא מחסיה' ,ושכמרו נזכר בפיו 'ואי מיצטרכא מילתא
למפרשיה לרבנן רתום [=דפומבדיתא] מפשטא ..וראה :ג' כהן .ספר הקבלה .פילדלפיה
תשב ,!-בתרגום האנגלי ענז' .46הערה .1מסתבר ,שמאוחר יותר נתכנה כך גם ראש ישיבת
פומבריתא.ואין ראיה אפוא מלשונותיו של רש.גלעניין זה(כפי שסברו באנציקלופדיה העברית
[לעיל .הערה .)]31
אם-כירביםמחוקרי תקופתהגאונים מביאים מאמרזה כמובאה(כגון א"א הרכבי ,אוצר ישראל.
בערכו :ב"מלוין.סיני ,ב ,תרצ.ח .עמ' תקז; ש' אסף .תקופת הגאונים וספרותה .עמ'קל .קצט.
ורסא בהערה ; אנציקלופדיה לחכמי התלמוד שבעריכת מרגליות .בערכו :ועור) .לא מצאתי
גאון .כנגד !היש מאמר כזה על הרמב-ם .בסוף ס בחינת עולם לר'
מקור למאמרזה על רב האי
ידעיההפגיני (ברפוסים הנפוצים וכבר בכתבי-ידכן :אלא שברס"ר מאנטובה רלו-רם ,במקום
'הגאונים' נדפס 'הקדמונים'),וכן הביאו ר' מעריה אבן דנאן על הרמב,ם בשם סכמים שאחריו
(קובץ חמדה גנוזה ,עמ' ;)50וכן הובא מס' בחינת עולם בשו-ת הרם-א .סי' ! .אף-על-פי-כן
תוכנו של המאמר מתאים גם לרב האי; ראה:ס
.הקבלה לראב.ד ,מדרורה ג' כהן ,עמ' : 43
'
.
'וכמוהו לאהיהלפניובגאונים והוא סוף הגאונים אפשר .שהסבת מטבע 11מרמכם לרב האי
באמירי הרחיר,א ,שם הגדולים ,מערכתגדולים .ערך'גאוני הראשונים' .שהואכינוי לרב האי
'.
33
ש"ן הבלין
154
מוצדקת,לפי שמאותוזמן בטלה השפעת בבל,ישיבותיה וחכמיה על שארקהילות
ישראל ,וקמו מרכזי-תורה אחרים .אמנם בבבל עצמה נהגו בגאונות ,רוצה לזמר,
הישיבות,סדריהן וראשיהן ,למשךזמןנוסף של שתי מאות שנה,בקירוב .השפעת-
מה נודעה להן על קצת מקומות סמוכים להן .וקרוב לומר ,שחכמי בבל עצמה לא
היו סבורים ,שנסתיימה תקופת הגאונים".
לדורות הבאים אין למצוא חלוקה ברורה ומפורשת .למן סוף המאה הט"ו נהוג
לראות בדורות החכמים שלפני-כן 'ראשונים' (ואף רווחת הבחנה קלהבין 'גדולי
הראשונים' ו'ראשונים') .החכמים שיאחר-מכן קוראים עצמם 'אחרונים'(ואףבאן
האחרונים' ו'אחרונים')'.ג
יש 'גדולי
ג .מונחי סידור ,עריכה וחתימה
בראשונהיש לברר את המונחים המשמשים במקורות הקדומיםלענייןציוןסופי-
דברים ,למשנה ולתלמוד(כגוןמונחיסידור ,עריכה ,שכלול ספרותי ,חתימהוכיוצא
באלו).
(ו)
תקן6נ
למשנה' :מתניתין מאן תקןן -רבי( ',יבמות סד ע"ב); 'ולא תקנו מהלל ושמאי
גאון .ותמה 'והלוא הוא אחרון הגאונים' ותירץ' :אלא שאפשר שהוא אחרון בזמן וראשם
' :משנה תורה לרמב-ם -סוף גאונות' ,המעין .כרך ה ,גליון ג
בחשיבות' .וראה מאמרי
34
(תשכ.ה) ,עמ' ,59
עמ'
יחור ~~
ביm
o l e aG
ראהetc. :
iPoznanski,.וr
e n r Bab)~lonische
nachgaondischen.חןt ,
i
e
i
' מאן' ,תשובה מאת ר' שמואלבןעליגאון בגרד' ,הצפה לחכמת ישראל,ו,
4ס5-1ם .1וראה:י
בודאפשט חרפ-ב ,עמ' ' ! 1Obובכלל טעות היא לדבר אודות סופה של תקופת הגאונים עם מות
.י,
רבהאיגאון…יותר קרוב לאמת הוא להמשיךקיומה של הגאונות בבגרר וגם של משרת ראש
גלות עד המחצית הראשונה של
שמואל בן עלי ,ראש ישיבת בגדדבימיו של הרמב-ם ,שפרסם ש' אסף' ,קובץ של אגרות רב
ובני דורו' .תרביץ ,א (תר"ץ) .ס.א ,עמ' :150- 102ס-ב .עמ' :84-43ס.ג ,עמ'
שמואלבןעלי
.80- 15וכך גם בוויכוחים שעברובינוובין הרמב-ם בהלכה :ראה :שו-ת הרמב-ם ,מהרורתי'
בלאו ,ח-ב ,סי' שט-שי ,ושם .ח"ג ,סי' תמד:ולעניין הנהגת הציבור ראה :אגרות הרמב-ם,
מהדורת ר' בנעט .ירושלים תש-ו .אגרת .1אבל הנכון הוא ,שעניין זה תלוי בנקודת-המבט,
שלגבי הדורות המאוחרים אולגבימרכזי היהדותשהיורחוקים מבבליש לראות אתסיומה של
התקופה לאחר רב האי גאון ,ואילו לאנשי בבל והמקומות הסמוכים לה נחשבה הגאונות
כקיימת ונמשכת .ראה תיאור בבל וישיבותיה אצל הנוסעים המפורסמים ר'בנימין מטודלה ~ר'
פתחיה מרגנשבורג :מסעות ר"ב מטודילה ,מהדורת אדלר ,לונדון תרס-ז .עמ' לת-מב :סבוב
רבי פתחיה מרגנשבורג ,מהדורת גרינהוט ,ירושלים תרס-ה .עמ' -5ס .1בעיני הרמב,ם לא
נסתיימה תקופת הגאונים ,ובצר ביקורתו על הגאונות ומוסדותיה בימיו (פיה-מ ,בכורות ר !ר
ועוד) הריהו משתדללציין פעמים אחרות (הקדמה למשנה תורה; שו-ת הרמב"ם ,מהדורת
בלאו .ח.ב .סי' שי ,עמ' ;576ועוד) ,שהתיאר 'גאון' הולם אף את חכמי ארץ-ישראל ,ספרד
וצרפת .התפיסה הרגילה והריוחת לראות ברב האי גאון את סוף התקופה היא אפוא תפיסה
היסטוריוסופית נכונה -שכן היא מתבססת על ירירת המרכן בבבל -ובאה כבר בדברי
הראב-ר ,ס' הקבלה ,כמצוין בהערה שלפני זו.
תחומים אלה אינם ברורים ,לא הם ולא גורמיהם.אין נראהלייחס את ההתחלקות לראשונים
ואחרונים לגירוש ספרר בשנת מזר"ה (רג.ב )1492,ישראל .לאור ההסבר דלהלן אפשר להציע
כגורם את ספרי-ההלכה המקיפים שנתחברו בתקופה שמן ס' הטורים לר-י בן הרא,ש עד
לחיבורי מרן הר-י קארו .יש להביא בחשבון אף את המצאת הדפוס והשפעתה הרבה ,לא רק
מבחינה חיצונית וטכנית .אלא גם בתחומים של דרכי לימוד ~מחשבה ,וכגון דברי המהרש.ל:
'כי כךהענין הרע אשר לפניהם ,ומה שכ' בספריאמינו'(סוף ההקדמההשנייה לס'ים של שלמה
למסכת חולין) :וראה גם דברי היש.ר מקנריאה ,נובלות חכמה ,באזל שצ-א ,סוף ההקדמה.
נושא חשוב זה דורשדיון רחב לעצמו ואכ.מ.
שווה ל'סדר'' :ר"ע התקין [משנה] מדרש הלכות ואגדות' (ירוש' שקלים פיה היא ,מחע.ד) =
המאה השתים עשרה '.כך יוצא גם מאיגרותיו של הגאון ר'
35
36
על .החתימה הספרותית'
155
אלא ששה סדרים' (סדר תנאים ואמוראים ,מהדורת כהנא ,עמ' ' ;)8ובתר דתקין
רבי הילכאתא' (אגרש"ג ,עמ' ;)50רב נסים גאון ,ס' המפתח ,מהדורת גולדנטל,ג
ע"א.
()2
סתם7נ
למשנה' :מאן מתמיה למתניתין? -רבי( ',ביצה ב ע"ב)' :זו דברי פלוני
סתימתאה' (על רבי עקיבה -מגילה ב ע"א [בדפוס פיזארו :סתומתאה; ראה
דק"ס] ,מכותי
ז ע"א ,בכורות לא ע"א; על ר' מנחם ב"ריוסי -מגילה בו ע"א,
ר'
כתובות קא ע"ב; על ר'יוסי ב"ר יהודה -בכורות נא ע"ב; על ר' אלעזר ב"ר
שמעון -חוליןל ע"א ,בכורות נא ע"ב,מעירובין לח ע"ב; על ר' שמעון -מכותיז
ע"א); 'וכד איסתתמא משנה' (אגרש"ג ,עמ' [ 52נ"צ על-פיכ"י ברליןן) 1':רב נסים
גאון ,ס' המפתח ,ג ע"א.
לתלמוד' :ואיסתתים תלמודא' (אגרש"ג ,עמ' ' ;)97ונסתם התלמוד' (טהר תנאים
ואמוראים ,עמ' ,6שורה 40; )8רבנסים גאון ,ס' המפתת ,שם ;רבינו חננאל ,פסחים
'כשהיה ר"ע מסדר הלכות לתלמירים' (תוספתאזבים א ! ה) ,ראה באכר .ערכי מדרש התנאים.
עמ' .138בארמית הוא תרגום ל'יישר' בעברית (תרגום רה"ב לד :ל) :ראה :ש' ליברמן .יוונית
ויוונות בארץ-ישראל .ירושלים תשב-ג ,עמ' 218והערה .56שםציין ל'סדר תנאים ואמוראים'
המובא כאןבפנים .ולשבתיג ע"א ותוספתא שבת א :יב(בציון לב"מלוין .אגרש-ג ,מבוא .נפלה
טעות וכנראה צ.ל:ז ע-א וע-ב) וראה גם תוספתא כפשוטה ,שבת ,עמ' 0ן .11 –והשווה לנאמר
ב'סדר תנאים ואמוראים'
מדעתם כלום אלא תיקנו
על רבנן סבוראי' :לאהוסיפו ולאהפליגי
פרקים שבבל תנויי כסדרן '.וראהלעניין 1ה. 67:ק . nrull.Jahtbdcher, ]1 )1876(,א; שד.ל.
כרם חמד .ד ,תקצ"ט ,עמ' ! 189גרץ ,דבריימי ישראל,ג p'Y .ב ,עמ' 390י-נ אפשטיין .מבוא
לנוסח המשנה ,עמ' :898-897י' זוממן ,סוגיות בבליות לסררים זרעים וטהרות .ת"כ-ט
(סטנסיל) ,עמ' ;61וראה גם להלן ,הערה .46
מזבנים( .א) אטם .סגר (בר .בו :טו .יח ן מל'.ב ג ,יט ,כה ; נחמ'
במקרא משמש פועל,ה בשני
ד:א ;דה.ב לב :ג ,ד ,ל);(ב) לא מפורש .לא ברור ,לא מיוחד .ובהתפעל גם במובן :חדל .פסק
ונאלם .יהוא נרדף ליחתם, .ען' כח ' :1:כל מתים לא עממוך' :תה' נא ,ח' :ובסתם חכמה
תודיעני' :דנ'יב :ט ! 'סתומים וחתמים הדברים' :שם.ח :כן ! 'סתם החוון' :שם.יב !ד' :סתם
הדברים וחתם הספר') ,וב-ה בלשון חז"ל ובארמית .במשה קודם פטירתו נאמר 'מלמר
שנסתתמו ממנו שערי חכמה' (סוטהיג ע"ב) ,ו'משמת רבי עקיבה בטלו זרעי תורה ונסתתמו
מעיינות החכמה' (שם ,מט ע"ב :ובמקבילה בתוספתא .מהדורת ר"ש ליברמן ,נ~יארק תשל-ג.
עמ' ' ! 240ופסקומעינות חכמה') .רש.גמציין מאמר 1הלעניין זמנו שלרבי .שראה 'רקא מימעיט
לבא וקא מיסתתמין מעינות חכמה ומסתלק שר התורה' (אגרש.ג ,עם~.)20 .כן. :משמתרבי
עקיבה בטלוזרעי תורה ונסתתמומעיני חכמהכיהיכין דהוהבימירבי( .שם .עמ' .)53-52 .סתם'
היאגס קביעתדברים שלא בשם אומרם 111 .היא 'סתם משנה' שהיא דר' מאיר(סנהררין פו ע"א
ועירוביןצוע.ב) .שרבי אחז במשנת ר' מאיר ,אותה משנה שקיבלה מרבי עקיבה והשנה אותה
לתלמידיו ,ומשום כך סתמה בר' מאיר; ראה אגרש.ג .עמ' :55 ,28 ,26וראה ר' אלבק .מביא
למשנה ,עמ' ,76ז 9ואילך .וכן 'הלכה כסתם משנה' (שבת מו ע"א (וש,נ 23 -מראי-מקומות
בתלמוד ,)],ומשוםשרבי סתמה כך;ביצה ב ע"ב ,כתובות צה ע.א .שבועות ד ע-א) .ורש-ג כתב,
'כגון מילתארחזייארבי הלכה וסתמה במתני' (אגרש"ג .עמ' 37וראה:י-נ אפשטיין .מבואות
לספרות התנאים ,עמ' 200ואילךן ח' אלבק ,מבוא למשנה .עמ' 99ואילך):ועיין ירוש' יבמות
פיד הי"א1,ע-ב' :אמררבייוחנן כל מקום ששנה סתם משניות -ררבנן .עד שיפרשלו ר(ו)בו.
ר' שמעוןבןלקיש אומרכל סתם משניו' -דר' מאיר ,ער שיפרשלו רבו .א"ר זעיראקומי ר'יוסי
לא ררבי שמעון בן לקיש פליג ,אלא דו חמי רוב סתם משניות ררבי מאיר'.
ן זה נשמט מאוצר לשון התלמוד .בז ,עמ' .368
ציו
לפי זה יש לתקן אצל רי"א אפרתי ,תקופת הסבוראים וספרורה .עמ' נו.
כך בכל מקורות הנוסח שם (),25
,ורק בכ"יבית המדרש לרבניםבניו-יורק של ס' ארחותחיים:
ונחתס' .ראה על כתב-היד:ר.ק כהנא .מבוא ,עמ' ( 23כתב-יר זה נופל בערכומב-יגינצבורג של
ס' ארחות חיים)1 .הוכ.י מס' .0185אלפנביין ,שו"ת רש-י .מבוא .עמ' .55אומר .שכתב-היך
י
37
י
38
39
40
ש"זהביין
156
נח ע-ב ,שבועות מח ע"ב ; ר"י הברצלוני ,פירוש לס' יצירה ,עמ' ,187ובתשובות
גאונים ,מהדורת אסף ,א,סי' קל; מלקט פירוש רב נתן אב הישיבה;י 4הרז"ה בס'
ב ע"א;
המאור ,הקדמה,ופסחים פ"י,דפוסוילנה כ ע"א,וסנהדרין פ"ר ,דפוסוילנהי
ר' אהרן ב"ר משולם ,כתאב אל רסאייל ,עמ' לח ; רמב"ן ,ס' הזכות ,יבמות פ"ד;
הרא"ש ,שבת פ"ב ,אות טו41.
פסקי
()3
שנה41
למשנה' :שגה רבי' (מצוי בפי ר' יוחנן ,ריש לקיש ,רבה בר אבוה ,רב יוסף ועוד,
והרבה בסתם התלמור).
()4
סדרה
למשנה' :מי שסידר את המשנה סמכה למקרא' (ירוש' מגילה פ"א ה"א ,ע ע"ב,
שורות ;21-20פסחים פ"ד ה"א,ל ע"ד ,שורה ' ;)35סדרן טב' (שוחר טוב ,פ"ז,סי' ה,
כניגוד ל'תניי טב'); ר"ח בפירוש התורה לבר'יח:יט ,מגדל חננאל ,ברלין תרל"ו,
עמ' .26
לתלמוד' :וסדרנא אנא' (פסחים קה ע"ב) ;' 4היכין דסדור גמרא' (תשובות
'כי
גאונים ,מהדורת הרכבי ,עמ' ' ;)101ורב אשי ורבינא סידרו שמועות האמוראין'
41
42
43
44
45
נכתב לא מאוחר משנת ה'פ"ג על סמך עמ' 450נציל)439 :בכתב-היר 11 .טעות,לפי שתאריךזה
נקוב שםבעניינימניין שטרות,ואינו מעיד אלא על חיבור הספר .ולא על העתקתו.לפי הרשום
עליובספרייה הנ"ל(כפי שמסרלי באדיבותו פרופ' מ' שמלצר במכתב מ 15-ביולי )1968נכתב
בכתב ספרדי,אולי במאה הט.1-
במקור הערבי' :אן אסתתם' .בתרגום יהושע הכהן קוטר .אצל ש' אסף ,תקופת הגאונים
.תרצ-ג-תרצ"ר ,עמ' ' :)385שנחתם'
ומפרותה .ירושלים תשט-ו ,עמ' רצח (= קרית ספר,י
(ועיי.ש ,עמ' שבב ,הערה .)127בתרגום ר.י קאפח .נספח למשניות הוצאת 'אל המקורות'.
תשט.ו' :שנגמר'.
למקום זה העירניי' רון.
נאפשטיין .מבוא לנוסח המשנה .עמ' 803ואילך; ח' אלבק,
לפועל זה מובנים אחדים (ראה:י.
מבוא למשנה .עמ' 1ואילך) .לענייננו הצירוף 'שנה רבי' יש בו משמעות של סידור המשנה,
כלומר ,שכך קבערבי במשנתנו שסידר ,ראה :ח' אלבק ,מבוא למשנה ,עמ' ;99י-ג אפשטיין,
מבואות לספרות התנאים ,עמ' 188ועמ' 200ובנרשם שם.
והשווה 'שיתאסדרי' (כתובותקג ע-ב) ,והוא כמו 'ערך'; וראה גם 'תרץ' להלן; ובהוראת 'אסף,
עמ'
קיבץ וחיבר' ,ראה :ח'ילון ,מבואלניקוד המשנה.ירושלם תשכ"ד ,עמ' .194הערה '197 ,6
והנ-ל; פרקי לשון .ירושלים תשל-א ,עמ' ' .420סודרן' (ירוש' ונוריות פ.ג ה" ,1מח ע=)1.מי
שקיבץ וכינס ,ומקביל ל'סיני'.
וברש-י שם ,ד-ה סדרנא' :מסדר שמנעות לפני רבותיו תמיד' .יש שביקשו ללמוד מכאן על
פעולתו של רב נחמן בר יצחק כמסדר ועורך התלמוד; ראה:רי.א הלוי ,דורות הראשונים,ב.
עמ' ;500ועיין עוד שם ,עמ' ;473וכן Tahnud, :ח0וח10ע.Kaplan,T~he.Redactio"~01rhe.805נ
. 254ק 933,ן ,New Yorkאמנם כבר הראו א'ווייס .הצופה מארץ הגר .ט (תרפ.ה) ,עמ'
= (204-177מחקרים בתלמוד ,ירושלים תשל"ה ,עמ' 51ואילך) ,והנ"ל ,לחקר התלמור,ניו-
יורק תשט"ו ,עמ' 404ואילך;וכן הרא-ש רוזנטל ,לעריכת פסח ראשון .תשייט (סטנסיל) ,עמ'
,270-253בבירור מקיף ומפורט בגירסה ובפירושה ,שאין במאמר הנזכר כלעניין של עריכה
וסידור .ואין 'גמרנא' אלא למדן בקי .שיש בידו שמועות ומסורות ומכוון את חידושיו להם
(בניגוד ל'חכימא' ,שהוא 'סבורא' ,היינו .חריף ובעל סברות בלבד) ,ואין 'סדרנא' אלא מי
שמשנתו ותלמודו סדורים ושגורים בפיו (בניגוד ל'חוזאה') .פירושים נוספים למאמר זה של רב
נחמן בריצחק ,ואף לפיהםאיןבועניין לעריכהוסידור .ראה :רמ.ש הכהן ,אור שמח,ניו-יורק
תש.ו ,הלכות שכת כט:יב; ור-ר מרגליות ,לחקר שמותוכינויים בתלמוד,ירושלים תש.ך ,עמ'
כט-לב.
על 'החתימה הספרותית'
157
(רש"י ברכות מז ע"ב ,ד"ה איזהו; ב"מ פו ע"א ,ד"הסוף הוראה; והשווה רש"י שם,
:תוס' חולין ב ע"ב ,ד"ה אבא :רא"ש סנהדרין פ"ד ,סי' ו),
לג ע"ב ,ד"ה בימי
()5
תרץ46
למשנה' :דשיתאסדריכולהוןרבינו הקדושודאי תרצינון' (אגרש"ג ,עמ' 3[ 34 ,32 ,7
[ 59 ,46פעמיים]).
פעמים],39 ,
לתלמוד' :תרוצי איתרצו'
()6
(אגרש"ג ,עמ' .)71
קבעת
למשנה' :אותה אחו רבי וקבעה לאתנויי'
לתלמוד' :קבעיתוליה בגמרא'(עירובין לב ע"ב :ר'הייך בר אבא ,ר' אסי ורבא בר
נתן לרב בחמן) ;" 'וכמה מבארי קבעו בגמרא' (אגרש"ג ,עמ' ,71נ"צ); 'ובאו רב אשי
(אגרש"ג ,עמ' .)26
46
47
48
מובנו ליישר ולתקן ,ובמובן סרר .ונמצא באשורית גם בשפעל :שתרץ .במובן סידור אבוים או
קורות (רב-מלוין ,אגרש.ג .מבוא.ן ע-ב,על-פי זיגמונד פרנקל ן ראה שם) ובהוראתנכון .ליישב
ולבאר .וראה אגרש,ג ,עמ' ' :32רבי כדתרצה למשנתינו לא סדרינון למסכאתא חרא בתר
חברתה …אבלודאי הילכתאופירקי רכל מסכתא ומסכתאהכיןתריצינון ר' חרא בתר חרא':
וראהעוד שם ,עמ' .59 ,46 ,39 ,34בעמ' 71השתמש במונח זה לפעולת 'רבנן סאבוראייבתראיי',
ש'גמארא דריש האשה נקנית עד בכסף מנא ליה רבנן סאבוראיי בתראיי תרצוהי וקבעוהי'.
באכר,ערכי מדרש אמוראים ,ערך 'קבע'' :הכנס ביאורנכון למשנה אל תוך הגמרא',וכך נתפרש
לו המאמרבעירובין לב ע.ב המובא בפגים ,והוא לרעתוושם .ערך 'גמר') המקום היחיד שבו
נשארה המלה 'גמרא' כמו שהיתה במקור הראשון .כוונתו למלה בהוראת שם של קובץ או
חיבור דברים כספר ,אבל בהוראתלימוד אוסוגלימורמצויה הרבה ,וראהלהלן .על 'גמר' .עור
שם ש'גמרא' הוא 'ביאור המשנה שנתקבל בביהמ"ד בתור קבע' .א'ווייס ,לחקר התלמוד.ניו-
יורק תשט.ו ,עמ' ,70-66חולק עלפירושזה .ואת המאמרבעירובין הננכר הוא מפרש בהוראה
של קבלה ומסורת,והביטוי 'קבע .כמציין קביעה ספרותית .וראה ר.ה לא ע-ב ('וקבעיה רביה
בשמיה') ,זבחיםקירע-ב('רזעירי קבעוה תנאי דרב ששת לא קבעוה תנאי') ,בכורותלוע.ב ('הא
אנאבגידול קבעתיהוגידול קבעברידיה').יש להעיר.כי שלא כמו שכתבווייס,יש ברברי רש.ג
(אגרש.ג ,עמ' )63יותר מאשר ציטוט הגמרא בעירובין בלבד ,והלוא רש-ג הקרים שם דברים
קודם למובאהזו' :והנךמילי דהוה פשיטן להנהו ראשוניםופ תריבהי לתלמידיהו,כגוןפירושי
דלא צריכים כולי עלמא למיגרסינון ולמיקבענון בגמארא ,חזו רקא ןהאוו] בהו ספיקות
וצריכ[י]ן למיקבעהון בגירסא ,ואמרין להו
במתיבתא וקבענן להי בגמארא וגרסי להי
בולהורבנן כראמרינןלעינייןעירוב שנתנובאילן…
.במלים מכוונות ומרויקות אלו תיאר רש1-
את דרך התהוות התלמוד ש'איתוסף דארא בתר דארא' (אגרש.ג .עמ' '[ 69 .68 .66איתוסף
הוראה רארא בתר דארא']) .כפשוטן של דברי רש-ג הבינו גם ר.י לוי .בהקרמה לפירושו
לירושלמיב.קפ.א. 4,ק ;Ja/lresberichr des~lialsch-/heal(/yi.lchen,Se/ninars. Breslau 1895,
נ אפשטיין ,מבואות לספרות האמוראים .עמ'
רי.א הלוי ,דורות הראשונים,ג .עמ' 117ועוד:י-
( 12הביא את המאמר בלשון ; 'קבעיתו לה במי בתל מודא ' ,לנמרלך ש'גמרא' הוא 'תלמוד').
כמותווייס גם רעתו של אלבק .מבוא ל~1למורים ,עמ' .577-576באמת ,חילוקי הדעות אינם
נהירים .שהרי וראיאין מי שאומר ,ש'גמרא'היינו 'תלמור' במובן של חיבור שלם כולל ומקיף
כמנתשלפגינו ,ומהיש אפואבין קביעה ספרותית לתוך מסורת וקבלהוכין קריעה לתוךכיאורי
המשנה של האמוראים? ,קביעה היא דברים הנקבעים כגירסה ,מנוסחים ונאמרים כמתיבתא.
נלמדיםעל-ידי כל החכמים ונעשים מסורת וקבלה .וראה עור להלן .ערך 'גמר' :וראה לעיל
מדברי רש"ג (אגרש"ג ,עמ' ,)71המתאר במונח זה את פעולתרכנןסאכיראיי בתר"יי' ,תרצוהי
וקבעוהי'.
לפי נוסח אגרש"( ,עמ' ,63אלודבריו של רב נחמן בר יצחק לחכמים הנכרים .כל הקטע 'איזהו
[רש"ג :אנתוןן …בגמרא'אינו מיסור סתמא רגמרא כדבריווייס(לעיל .הערה .)47שכאז שיש
נפקא מינה מפימייצא הלשון 'קבעיתו' ,שכן נמצא תיר אחריו .איתמר' .שהוא הוא ה קביעה'
שמדוברבה.והיא אפוא משל רב נחמן בר יצחק (ולא כמו שכתבווייס בהערה 2ם 1שם) .ברומה
לזה ירוש'קידושין פ-א ה-ז ,סא ע.ג; וראה ירוש' ב-מ פיה ה.ח.י ע"ג; ע 1.פ-ר ה-א ,מג ע"ר
(ווייס ,שם).
ש"ז הבלין
158
ורבינא וקבעום' (רש"י ב"מ פו ע"א ,ד"ה סוף הוראה).
()7
הבר41
ל13שנה' :רבינו הקדוש חיבר המשנה' (רמב"ם ,הקדמה למשנה תורה ,מהדורת
מוסד הרב קוק ,ירושלים תשכ"ד ,עמ' ו ,שורה ,54ועוד שם); רב נסים גאון ,ס'
המפתח ,ג ע"א; ר' אברהם אבן דאוד ,ס' הקבלה ,מהדורת כהן ,עמ' .23
לתלמוד' :אחר חבור התלמוד'' ,ורב אשי הוא שחיבר התלמוד הבבלי' (רמב"ם'",
הל' מלוה ולוה ב :א; הקדמה לפיה"מ ,עמ' כה; הקדמה למשנה תורה ,שורות
; 165 ,146 ,137 ,132 ,126 ,112-111 ,104 ,92-91סמ"ג ,עעךן צג; מאירם פתיחה
לאבות ,טז ע"אן
") חתם"
למשנה' :עד KIWרבי וחתמה' (השואלים מקירואן באגרעףג ,עמ' זן
לתלמוד' :נחתם התלמוד' /חתימת התלמוד' (ר"א אבן דאוד ,ס' הקבלה ,עמ' ;33
סדר תנאים ואמוראים ,עמ' ,6לשורה [ 8וראה לעיל ,הערה ;]40מבוא המיוחס
לר"1ה גידבסופונעל-פי ס' הקבלה;]"!7אבוררהם ,סדר תפלת התעסות,לעניין
תעמת אסתרג
49
50
על 'חיבור' כשם לספר ראה!.5ח . 57,קL.Zunz,Gesamm le/teSchriften. Berlin 1876, ]]],
כראשנים שהשתמשו במלה ץ במובן ]ה צ"ן צתץ את רב נסים גאון (הקרמה לס' המפתח:
והשוה שם ספרו 'חבוריפה מהיששה' :וראה להלךור-י מיגאש (שיטה מקובצת לב"מדף קח
ע"ב בדפיהתלמוה .רטט אברמסץ ,עמימת בספרות הגאונים ,עמ' ,316-314דןבענ"ן בהרחבה.
על המקורותהנ-ל העיר ,שדבריהם מתורגמים מערבית,ואיןיודעים אתזמן התרגום.עודבירר
ן לשץ 'חבור' אצל הראב-ר במקומות הרבה
לעסין 'טס הספר 'חבור יפה מהישועה'ולעניי
שאינם אלא במובן ביאור ופירוש ,ולא כעף לספר .אף רש"נ משתמש הרבה בלשך 'חבך'
(אגרש-ג ,נץ .עמ' ,29 .28 ,18 ,10ו48 ,3ג ומובנוקישורי דברים .אבל נוסח ספרד (שם ,עמ' וב)
עדע כברעל 'חבר'במ=ן ספה ובמסח זה באה המלה בהךאה ך 1הראשק שהשתמש ב'חבך'
במוק ספר נשאר אפוא ר אברהם בן ח"א הנשיא (תחילת המאה
השתה שד
",ב"
הץ
להגדרותיו של הרמב.ם על 'חבור' בנעור ל פירוש' בתשובה לר' פנחס הדי
קובץ תשובות
רמב.ם,ל"פציג תוץ.ט ,סי'קמ,וכאגרת הסנטריה שפרמם א"ש הלקץ,תרביץ .כה;תשט-ק .עמ'
3ו .428-4וראה להלה
וצריךעיץ ,שכןלפי הגדרתוו של הרמב"ם (ראהלעיל .הערה )49אץ התלמוד 'חיבור' כראם
,פירוש' כדבריו 'וררך הפירוש להזכיר הדברים הנכתים ודברים אחרים סותרים אותם,
והקושיא על כל דבר ,והפירוק והראיה שזה הדבר אמהוזה שקר ,ושזהראויוזהאינוראוי]1 ,ה
דרך התלמוד .שהתלמודפירש המשגה,ואני לאעשיתיפירוש אלאחיבור דרך המשנה '.ונראה.
שביקש להבדיל בין ספרות של פרשנות לבין ספרות-הלכה קודיפיקאטיבית ,ולאו דווקא
ל'חיבור' במובן ספר בבלל.
קשור עם 'סתם' :וראהלעיל .הערה .37אפשר .שהשימוש ב'חתם' ;שלא כ'סתם') הוא גם על
פעולה הבאה בסופה שלעשייה ממושכת .כשם שחתימה באה בעקבות בתיבה .מבאן ,שמאחר
שנתפרשלולר.א אבן דאור המאמרבכ.מפו 'K~yשרב אשי החל בכתיבת החלמור(לשיטתו)
ולאחרע-ג שנהסיימו רבינא ,נמצא ,שסופה של הכתיבה היא חתימה .וראה גם להלן ,הערה
'
51
.53
52
'Academ~for
,"'The
)~~)[ .
י"s0
rחg
n iustory
l o
") c
Fe iטe
cCaptives',
o r P e
]0
.
a
c
mofrheA
( ]4Researc/t. xxix )]960- ]96נ",ו),7ובייחוד עמ' 124ואילך :ובמבוא למהדורת ס' הקבלה
שלו הוכיח ,שהמשכו ההיסטורי של מבואזה .המצויבכ"י ששון (אהל דוד ,עמ' .~067ס' )1046
אינו אלא קיצור מעובר מהוך ס' הקבלה ומאוחרלו .וראה :מ'מרגליות ,הלבותהנגיד,ירושלים
תשכ.ב .מבוא .עמ' 68ואילך.73-72 .
על ,החתימה הספרותית'
(]9
159
שלם
לתלמוד' :בשלם התלמוד' (רמב"ם ,הקדמה לפיה"מ,
רא"ש מגילה פ"ר .סי'י).
עמ' כה ,מתורגם מערבית;
( )10סים(י
משנה'
עמ'
(אגרש"ג,
.)52
למשנה. :וכד איסתימא
לתלמוד' :סיום התלמוד' (רבינו תם ,לפי המובא במרדכי ב"מ ,רמז רכב ; סמ"ג,
עשין צה; והגהותמיימוניות ,הל'טועןונטעןו :א ,אות א); 'מרימר ומר בר רב אשי
וחבריהם הםסיימו
()11
את התלמוד דבבלי' (ס' הקבלה,
עמ' .)27
גמר ,גמרא,,
למשנה' :נגמרקיבוץ המשנה' (רס"ג ,ס' הגלוי,זכרון לראשונים ,מחברת חמישית,
פטרבורג תרנ"ב ,עמ' קנב).
53
וכן 'רבנן רסיומא' ,אוצה.ג .ברכות ,חלק התשובות ,עמ' 128והערהיא ('שחתמו המ0קנא של
,וראה עור :תשובות גאונים ,מהדורת אסף ,ב,
הגמרא להלכה' ,וראה הציונים שנרשמו שם)
ירושלים תרפ.ט .עמ' :204תשובות הגאונים שפרסם הר.ש אברמסון ,תרביץ .טו (תש.ד) .עמ'
=(210עניינות בספרות הגאונים ,עמ' ;)195הנ.ל ,במרכזים ובתפוצות .ירושלים תשב-ה .עמ'
.46-45ועיין דברים רבה ,מהדורת הר.ש ליברמן ,עמ' ' :41איל משה ס ת ום לנו את התורה'
(למקום זה העירני ר-ש פרירמן ותורה לו) .במדרש משלייד:לר .רפוס קושטא .ובכל הוצאות
התנחומא' :סתם' .בדרש לפטירת מרע"ה ,פארים .1629מב ע-א' :אמרו לו למשה פרש לנו
התורה ח תו ם לנו התורה' .אבל במדרש משלי ,מהדורת בובר .ובמדרש פטירת משה(ילינק,
בית המדרש ,א ,עמ' ; 127ושם ,עמ' ' :)124סיים ' .וראה ל' גינצבורג ,גאוניקה ,ב ,עמ' .315
שהסמיך אתהענייןל'רבנן דסיומא' .וראה הערה נוספת של הר.שליברמן במהדורה השלישית
של דב.ר ,ירושלים תשל.ר ,עמ' ,136ומה שצוין שם .ובייחור ירוש' ר.ה פ,ב היו ,נח ע.ב
(וסנהדרין פ"א)' :ר' חנינא פתח ר'יוחנן ור' שמעוןבן לקישחתמין .ר' בא בר זבדא פתח ר'חייא
ורבי יסא גר' אימי אתמין ,ר'חגיי פתח ר'יונה ור'יוסי חתמין '.וראה עכשיו ר' רוזנטל.' .רבנן
דסיומא.ו-בני סיומא ,'.תרביץ .מט (תשים) ,עמ' .61-52אבלעיין שם עמ'~י .יש להוסיף.כי
' סיי ם ' במרבית כתבי-היד של מדרש משלי(רומי 44קטעגניזה שפרסם רצ'.מרבינוביץ .גגי
מדרש .תל-אביב תשל.ז ,עמ' :223פארמה ; 1240פארמה 616סמינר שפטר :359 .ושם.1018 .
ברומי 76ובאסקוריאל חסר הקטע ,ובמקומו 'גרש' לתנחומא).ועיין :באכר .ערכי מדרשאמוראים ,ערך 'סים' ,עמ' ,243לעניין 'גמר'' :בבבלי הוא בא גם בדברי התנאים וברברי שאר
חכמיא-י במקום ח תם שנמצא בספרות התנאים ושהיהרגיל בא-י ,זח תם בעברית הוא סיים
בארמית '.ירוש' ברכות פ.ה ה-א .ח ע-ד (ברייתא); 'שהיו חותמין את דבריהם' ,ובמקום זה
בבבלי ברכות לא ע.א(וכן בתוספתא ברכותג :כא)' :שסיימו'.בכ.י הלברשטם של אגרש"ג.
עמ' :53ונסתיימו ,במקום :ונסתתמו.
מובנו הראשוני בעברית ובארמית הוא סוף ,קץ ,השלם .בארמית בבלית(בלבר ,ואינו בנמצא
בשום ניב אחר של ארמית ,וכפי שאף אישרלי פרופ' גרינפלד) קיבל את המובן 'למר' (שווה
ל'ילף') .בביאור המעבר הסימאנטי הזה נחלקו הרעות .באכר .ערכי נגררה אמוראים .ערך 'גמר',
מבאר .שהוא משום שהיונוהגים לשמוע כמה פעמים את הנלמד .לחזורעליו ולשננו ער שנקבע
בזכרונם .וכשהשיגו הקביעות הזו גמרו(סיימו)לסגלו לעצמם .וראהלעיל .סוף הערה .53קפלן
(לעיל ,הערה ,45עמ' 196ואילך) ,נתן את פירוש המלה הזאתעניין לתולדות התהוות התלמוד.
לדבריו 'גמרא'מציין משפט קצר במלים פשוטות וברורות כרי למסור את המסקנה הסופית
הנובעתמוויכוח ופעמיםמריון רחב ומסובך .בקצרה' :גמרא הוא המסקנה של התלמוד הקורם
לה והוא רומה בצורתו למאמרי המשנה שנשנו בדרך קצרה' (שם ,עמ' .)217הוא מסתמך גם על
ההוראה של 'גמר-רין' שהוא בעלאופי של מסקנה קצרה מתוךריון ארוך ,וכך הוא אףמבין את
'נמנו וגמרו' (ידים ר :ב; ועוד) .א'ווייס .לחקר התלמוד ,עמ' .407-402דוחה את שיטתו של
קפלן .ומפרש אתהביטויים 'גמר-דין'(סנהדרין 1ע-ב) ו'גמרו את הדבר ,DW) .כט ע-א) כפשוטם,
היינו שסיימו ,ואילו שאר דבריו של קפלן הם בגדר 'סברות היסטוריות' שאין בהם מקום
לוויכוח.לדידו שלווייס' .גמרא'פירושו רק מסורת וקבלה (ראה שם ,עמ' ,67הערה ,)96ותו לא.
את המעבר הסימאנטיאינו מבאר.ח .אלבק ,מבוא לתלמודים .עמ' ,600-599רוחה גם הוא את
י
54
י
ש"ז הבלין
160
לתלמוד' :קבעיתוליה בגמרא'(עירובין לב ע"ב) ;" 'גמרנא …אנא'(בפי רבנחמן
בר יצחק ,פסחים קה ע"ב);"נ 'נגמר התלמוד' (רס"ג ,ס' הגלוי ,שם).
()12
סוף הוראה
לתלמוד' :רב אשי ורבינא סוף הוראה' (ב"מ פו ע"א);'כי דחזא שמואל ירחינאה
בספרו של אדם הראשון אשי ורבינא סוף הוראה' (אגרש"ג ,עמ' ,69עמ' [ 95אצל
פירושו של קפלן כפירוש שאין לויסוד .והמגדלים שבנהעליובעניין עריכת המלמור פורחים
באוויר ,אבל אלבק לא נשאונתן שםבעניין זה (אמנםכן .רבים מדבריו של קפלןאין בהם ממש.
אבל גוף רעיונו לא נדחה!) .אלבק מציע (שם ,עמ' ,7-3ובייחוד עמ' ,)7שהוא מפני שכינו את
תורה שבעל-פה 'גמרא' (השלמה),לפי שהיא משלימה את התורה שבכתב ,ו'גמרא' בכל מקום
(שאינומן הצנזורה תחת המלה 'תלמוד')מובנו רק מסורת וקבלה .וראה עוד:י' ברילל ,גמרא.
בית תלמוד,ב(תרט.ב) .עמ' . 26-36 ,387 .248-245קק . Bacher, 'Gemarah',.HUCA. 1904,עז
. ]51ק6,".,
.)[. Levias. ,מפליא ,שלאציינו בריוניםבעניין זה הוראה נוספת לפועל 111 .אולי
שימשה חוליית-מעבר ,והיא ההוראה ! להחליט :ראה :יאסטרוב ,מילון ,ערך 'גמרו ( .')4עמ'
.)0 conclude, determine, decide :255וראה מש' בלים טז !א' :גמר שלא לשוף טמאה';
ברכותיז ע.א' :גמור בכל לבבך' וכו' :שבועות בו ע"ב' :גמר בלבו' (ולכאן הכניס יאסטרוב את
ד :א (=ב-ב פח ע"א)' :משגמר בלבו'…
'נמנו וגמרו' ואת 'גמרו את הרבר'); תוספתארמיי
גיטין גהע.ב' :גמרומקני'(וכןקידושין ח ע-א; כ-מטזע-א .מז ע.א,סזע"א ב"במתע-א,קמח
ע"ב [ ;]6סנהדרין כה ע.א);גיטיןיד ע-א' :גמר ומשעביר נפשיה'(וכן ב"ב קעג ע"ב ,קעו ע"ב),
ב"ב מחע.א' :גמר ומגרש';קידושיןז ע"א' :גמראומקניאליה נפשה'(וכן שם ,חע.ב,מוע-א).
בירוש' ברכותפ-ג ה"א1.ע.ב(=נזירפ !-ה-א,נוע.א=שביעיתפיו היא,לוע.ג)' :גמרת לצאת
תבא בשלום'; ושם .יומא פ-ה ה.ג .מב ע-ג' :מעשה באחד שהאריך וגמרו להכנס אחריו'.
ההתפתחות הנוספת של 'גמר'= 'למר' חלה רק בתלמוד הבבלי,כפי שהעירו באכר,ערכי מדרש
אמוראים ,עמ' ,163ואלבק ,מבוא לתלמודים ,עמ' ,7אבל מסתבר מאור .שיש קשר בין
התפתחותזוובין דרך הלימוד בישיבות בבל :הדיונים .המסקנות וקביעתם ,נגמר-דין' ו'נמנו
וגמרו' על-כל-פנים אינם רק סיום וסוף ,אלא גם החלטה והכרעה וקביעתם .ראה עור איוב
כב :כב' :קח מפיו תורה' ,ובתרגום שם' :גמרכדון מפומיה אורייתא'(צוין אצלר-ב מוספיה.
ערוך השלם ,ערך 'גמר') :תרגום המיוחסליונתןבן עוזיאל רב' (1,1צוין אצליאסטרוב.מילון,
ערך 'גמר[ ( ;)')5ועז' :1יב' :גמיר' ,וגראב-ע שם בפירוש אחר ,שהוא תואר-השםמעניין גמרא
גמור (אלבק ,עמ' .)600בירוש' ברכות פ.ד ה-א 1 ,ע-ב' :תפילות מתמירין גמרו' ,הוא טעות
זה :מאבות למדום .וכיהבכ.י רומי (במילון בן-יהודה .ערך 'גמר',
וצ-ל …:למדום .כמולפני
הובא מקום זה כדוגמהן!) ,ובירוש' ע-ז פ-ג ה"ח ,מג ע-א' :נתיצה נתיצה גמר מבית המנוגע'.
נשתרבבה המלה בטעות ,ובמקבילה שבת פיט ה-א,יא ע-ד איננה .וראה קונקורראנציה לאות ג'
בירושלמי"Concordane 0) the Palestinian :חב 1.Vinnikov, 'Specimen 0] 8 Dictionary
י
55
56
י
) -raditional Literature (The Letterך
. 209-1 12קק ,)1960(,ו ("Palesrinskii Sbornik,נ
בדיונים הנ"להעניקו משקל רבמדי לעובדה -שהעירעליה ררנ"נרביגוביץ ,מאמרעל הדפסת
התלמוד ,ירושלים תשי"ב ,עמ' נא והערה ,7ובדקדוקי סופרים במקומות הרבה -שבגלל
הצנזורה הנוצרית הזכורה לשמצה החליפו (החל מן דפוס באל שליח-שמיא) את המלה
'תלמור' ושמו תחתיה את המלים 'גמרא' 'ש.ס'' ,למוד' ,ונמצא ,שכל מקום שהמובן הואחיבור
או קובץ ,המלה 'גמרא' שם אינה מקורית והיה שם קודם 'תלמוד'; וראה :באכר ,ערכי מדרש
אמוראים ,עמ' ;316-315 ,166קפלן(לעיל ,הערה ,)45עמ' ;217 .196ואלבק ,מבוא לתלמודים.
עמ' ;eooאבל מצד שני אין בעובדה זו להוכיח ,שהשימוש ב'גמרא' כשם של הקובץ הוא
מאוחר.שימושכזהמצויבימיהגאונים ,ראהאגרש"ג,עמ' : 87.71סדררב עמרם,א :א :ה :ב.
תשובותהגאונים .מהדורתאסף .תש-ב ,עמ' ;41בערוך הרבה מאוד,ובכתבי-יד של התלמודיש
ציון :גמ' בסוף משנה ,וראה :יו"ט צונץ וח' אלבק ,הדרשות בישראל .ירושלים תשי,ד ,עמ'
,246-245הערות ;68 ,67י-נ אפשטיין ,מבוא לנוסח המשנה ,עמ' ;913–912ריש אברמסון,
ו יורק ,ניו-יורק תשיט ,מבוא .עמ' 9
מסכת עבודה זרה -כתביד בית המדרש לרבנים בני
ואילך; וראה גם לעיל ,הערות .48 ,47
ראה לעיל ,הערות .54 ,48 .47
ראה לעיל .הערה .45
על 'החתימה הספרותית'
161
רבינאבריה דרב הונא] ,עמ' [ 97אצל רב אסי = רביוסי] ,אבל אצל רב אשי [עמ' ]94
לא נזכר)".
57
מאמר,ה הוא היסוד לכל הראשונים והאחרונים לתלות בו את כל שלטי הגיבורים לעניין
חתימת התלמוד וסוף תקופת האמוראים והתלמור:כנגובן .הואנידון הרבה ומכל צר והרבו
עליו ספיקות ומפיקי ספיקות ,וכמרומה ששום מלה בו אין פירושה בטוח וודאי .לפי מבנה
המאמר כפשוטו .נמסר זה על-ידי שמואל ירחינאה לרבי מתוך מה שראה בספרו של אדם
הראשרן ,וכך פירשו רש"ג (אגרש"ג ,עמ' ;69וראה תשובות הגאונים ,מהדורת הרכבי ,סי' ריט ;
תשובותנאוני מזרח ומערב,סי' קלא :נספחים לאגרש,ג ,יב ,עמ' '9תשובת רב האיגאון אורות
ספרו של אדם הראשון .אפשטיין ,מבואות לספרות התנאים .עמ' .200חושב .שמן 'רבי ורבנתן
סוף משנה' אינו מספר ארם הראשון כי-אם מסתם התלמוד) .מפשוטו של מאמר זה עולה עור.
שרבינא הנזכר כאן הוא חברו של רב אשיובן דורו (והוא כמו רבי ורב נתן) .ברור החמישי של
אמוראי בבל ,שישב לפני רבא ונשא ונתן הרבה עם רב אשי .אלא שרבינא זה נפטר כמה שנים
קודם רב אשי והיה קשיש ממנד (ראה סדר תנאים ואמוראים ,מהדורת כהנא ,עמ' ,5שורה :12
ועיין מ"ק כהע.בופירוש הר-ח שםן וראה ש' אלרק' ,סוף ההוראה ואחרוני האמוראים'.סיני.
ספר היובל ,תשי.ח ,עמ' ס; ח' אלבק' ,סוף ההוראה וסיום התלמור' ,שם ,עמ' עג,הנ.ל .מבוא
לתלמודים ,עמ' םן ,)421-4וכן משמע מרש.י שם :רמב.ם .הקדמה למשנה תורה ן ור' נסים
גאון .הקרמה לס' המפתח .רש-ג באיגרת קורא לרבינאנריה ררב הונא שנפטר בשנת ד'ר.ס (500
לפה-נ) 'רהואסוף הוראה' (עמ' .)95ואף-על-פי שר'נסיםגאוןצירף את הרברים .קשה לקבל.כי
רבינא -שקרם לרב אשי -עלה לראשות אחריו,וכי לאחרע-ג שנה למן פטירת רב אשיסיים
את התלמוד; ראה :ש' אלבק ,שם ,עמ' סב .אשר לרב אשי ,הנה .אף-על-פי שרש,ג מזכיר
(אגרש-ג ,עמ' )69את המאמר כלשוגולפנינו ,מכל-מקום .במקום שריבר ברב אשי (עמ' )94אינו
מזכיר דבר מעניין סוף הוראה .לעומת זאת כינה כך את רב אסי=רב יוסי ,ראש ישיבת
פומבדיתא בימי רבינא האחרון הניל' :וביומוהי סוף הוראה
ואיסתתים תלמודא' (עמ' ')97
וראה גרץ ושפ.ר .דברי ימי ישראל .וארשה תרנ,א (?) .ב ,עמ' :454רי,א הלוי .דורות
הראשונים.ג .עמ' ; 18ח' אלבק,סיני .שם ,עמ' עז; א' ווייס ,התהוות התלמוד בשלימותי.
ניו-יורק תשי-ג ,עמ' 248ואילך .למונח 'סוף הוראה' ניתנו פירושים אחרים :רי,אהלוי .דורות
הראשונים.ג .עמ' .22רואה בזהביטוי לפעולת חתימת התלמוד .רב אשי היה המסרר והחותם.
והמאמר מכוון לכלל דורם של רב אשי ורבינא ,שהאחרון בהם היה רבינא בר רב הונא .וסוף
הוראה הוא סוף הדור ההוא,ובו היתה הסכמת כל חכמי הדור והסכמת ישראל שאין הוראה
עוד ,והיא חתימת התלמוד .ח' אלבק ,סיני ,שם .עמ' עז-עת .רוחה את פירושו של הלוי,
ומפרש ,ש'סוף הוראה' הוא סוף התלמוד .היינו .פירושי המשנה וטעמיה (ו'הוראה' היא
תלמוד) ,אלא שבזכרונות הגאונים התכוונו לספר התלמוד שבידם ,דהיינו ,לגמרא שבידנו.
ואמרו ,שהתלמוד נחתםעל-ידי רבינא בר רב הונא .נצטרפו בזה אפוא שתי מסורות בדבר 'סוף
הוראה' :אחת .שהוא סוף עשיית התלמוד ,שרב אשי ורבינא היו גדולי הדור של סוף זה:
ואחרת ,שרבינא בר רב הונא הואסוף התלמוד שלנו .בפירושיםכגון אלה אחזו רבים(ועיין גם
ברכות ה ע-א' :אשר כתבתי להורותם 11 -תלמוד') .א' ווייס יצא לערער על קיום עריכה
כוללת של התלמוד וקישורה לרב אשי(לעניין חלקו של רב אשי ראה גם :קפלן[לעיל .הערה
,]45פרק ,)20לפי שאין כל רמז בדברי רש"ג לזה ,ואין 'סוף הוראה' אלא סוף האמוראים.
וממילא סוף התקופה שבה נוצר חומר תלמודי .אבל אין בזה משמעות של עריכה וחתימה.
וראהל שונו של רשי(ב.מ .שם ,ד-ה סוף הוראה) :סוף כל האמוראים .בסרר תנאים ואמוראים
נזכרביטוי והכמה פעמים (מהרורתכהנא.עמ' עשורה :8עמ' .8שורה : 13עמ' ,10שורה :8
עמ' ,32שורה [ 10בחילופי-נוסח מכמה כתבי-ידן :עמ' .32שורה 14ובנוסחאות שם יש כמה
'
פעמים במקום זה :סוף אמוראים (ראה עמ' ,32שורה ,14מכ"י ואטיקאן :299ועמ' .32שורה ,10
מכתב-היד הנ"ל ומכמה כתבי-יד אחרים ובייחור כ"י מרקס וב-י ואטיקאן ! 290הם היו סוף
הוראה וסוף אמוראיןו).י.א אפרתי .תקופת הסבוראים ומפרותה ,עמ' נב ואילך .ביקש לראות
ב'סוף הוראה' נטילת האוטונומיה הפנימית מדייני ישראל לרון ולהורות .אחר שהשלטונות
ביטלו את משרתו של ראש הגולה ניטלה ממילאלפי שעה סמכותם שלדייני ישראל שנתמנו
על-ידי ראש הגולה .לדעתו,יש להפרידבין 'איתוספא תלמודא דארא בתר רארא' (אגרש,ג ,עמ'
)67-66ובין 'איתוספא הוראה רארא בתר דארא' ) .owעמ' ,)68ובניגוד לסברת החוקרים
שנזכרולעיל.אין זהותבין תלמורא להוראה .הקשיים שבפירושו הם -מלבד העדר רא-ות
ממשיותהן לפירושו הן לגופו של תיאורו ההיסטורי -שלפי הצעתואין פירוש ל'איתוספא
הוראה' מה היא ,וכיצד יכולהזו להיתוסף דור אחר דור .ועור,מצינו שסדר תנאים ואמוראים.
ן גם את תחילתה של הוראה' ,רב רבה הוא התחיל בהוראה.' …
מהדורת כהנא ,עמ' .8מציי
162
ש"ז הבלין
בשוליהדיון במונחים ראוי להוסיף,כי גם אצל החוקרים והמחברים ההדשיםאין
כל קביעות במונחים שהם משתמשים בהםלעניין עשיית התלמוד ועריכתו ,עד
שלעתים קרובותאין לעמוד על דעותיהם במוחלט.ו'
ר .כוחה של ה'חתימה' ומשמעותה
מכל שראינו לעיל יוצא ,שאין בידנו ידיעות ישירות ומפורשות כלל ועיקר על
מעשי החתימה והסתימה של המשנה והתלמוד,כיצדהיוואיך נעשו .בשום מקום
לא נמסר על פעולות או מעשים מכוונים או על כינוסים וההוועדויות ,החלטות
והסכמותלעניין חתימה .כמות שראינו לעיל ,כל המונחים המשמשיםלעניין זה
אינם אלאביטוי למצבקיים,היינו ,מצב של הסתתמות ,והיחס לדברים הוא כאל
חתומים וסתומים' .נסתם' ו'נחתם' הרי הם כ'נגמר' ו'נפסק'' ,תם ונשלם' .נסתתמו
מעיינות החכמהבימירבי כשם שנסתתמו במותו של ר'ןקיבא ,וכשם שאירע קודם
פטירתו של משה ".אין לנו אלא לבדוק וללמוד את משמעותם של הסתימה
והחיתום וכוחם בהלכה מתוך היחס אל פעולות אלו במקורות ספרות התלמוד
ודברי ראשונים ואחרונים .המונח המובהקלעניין זה ,עדכדי קידוש החיבור כמות
58
59
וראה למשל:י' זוממן,סוגיות(לעיל ,הערה .)36עמ' .41הערה ,43על המונחים אצלרי"אהלוי
('מירור הש-ס בדברים קבועים'' ,סידור התלמוד'' ,חתימה'סופית).יש להעיר עוד על מונח אחד.
שבא פעם אחת בלבד בתלמוד,ויש שנתנו אותועניין לעריכת התלמוד ,וכבר נתבררשאיןבזה
ממש .ב-ב קנז ע-ב' :אמר רבינא מהדורא קמא[כ-י פלורנץ :מהדרא קמיה] דרב אשי אמרלן
ראשון קנה ,מהדורא בחרא [כתב-הידהנ.ל' :מהררא בתריה'' ,דרב אשי' -ליתא בכלכתבי-
הידוברי.ף וברא-ש; ראה רק"ס] אמרלןיחלוקו '.רש"ג (אגרש-ג ,עמ' ,94-93נ-צ)פירש' :דהכין
חקינורבנןלתנויי בכל כלה תרתיסרי מתיבאתא חסרויתר וה אדר תלמודיה כוליה בתלתין
שני ,וכיון דרב אשי מלך קרוב לשתין שני הוו להון תרתין מהדורי '.בעקבותיו פירשו כך כל
הראשונים ,והיינו ,מתוך שחזר רב אשי שתי פעמים על כל תלמודו היו אפוא תלמודימי
בחרותו ותלמודימיו המאוחרים .האחרונים (דייקאןועיין :י' 1וסמן ,סוגיות ,עמ' ,37אמצע
הערה )25כבר הבינו 'מהדורא' במובן ספרותי ממש כ'מחבר שמחבר וחוזר ושונה בחבדרו'
(ראה :הליכות עולם .שערא .סוף פ.א ,שו.ת הרם-ע מפאנו ,סי' קן 1וזוממן ,סוגיות ,עמ' .37
הערה ,)25ואחזו בזה גם מן המחברים האחרונים ,ונתנו אותהעניין לסידור התלמוד ועריכתו
ב'מהדורות' ,ומכאן אף סמכועניין לו על התלמוד הירושלמי ,שסידרו ר'יוסי,על-פי הנאמר
בירוש' יבמות פ"א ה-ב ,ב ע"ר ,שבת פ-א ה"א ,ב ע.ר ובמקבילות ;ראה :אהבתציוןוירושלים
שם) בקשר אל הביטוי המקביל 'במחזורא תניינא'; ראה ר 1.פרנקל ,דרכי המשנה .לייפציג
תרי.ט ,עמ' ,215הערה ז ; הנ.ל ,מבוא הירושלמי ,קא ע.א ; ברילל(לעיל .הערה ,)35עמ' ט,1
הערה :4א.ה וייס ,רור דור ודורשיו ,ירושלים–תל-אביב חש.ד ,עמ' ; 186ר-ילוי .הקרמה
לפירושו לב.ק ,עמ' ,10הערה ,1ועמ' ,17הערה .כנגדם הראה ,בצדק ,רי,א הלוי (דורות
הראשונים .ג ,עמ' ,116הערה ח; ב ,עמ' ,)309שלפי רש-גאין כאןעניין שלסידור תלמוד אלא
חזרה על הלימוד במתיבתא כדרך ראשיהישיבות .לולא דברי רש-ג ,רצהרי-א הלוי לומר (שם,
ב ,עמ' 323-327והערות לז-לט :עמ' ,525הערה קמה) .שהכוונה היא לשרת הלימוד ממן
קצר,ביומו או סמוךלזה .וראה על בלהעניין !י'~lnolrסוגיות ,עמ' 34ואילך,ובייחור הערה .25
כקוריוזישלציין את הסיפור על הגר.א .שלעת הליבתו בגלות נקלעלמינכן ,ראה בה את כתב-
הידהידוע של התלמוד הנמצא שם ואמרעליו שהוא מהדורה קמא של רב אשי! ראה ב'לנרוי.
הגאון החסיד מוילנא ,3ירושלים תשל.ח .עמ' קבב (אף הובאה שם שלשלת יוחסין לסיפור
ששמעור.מדיוויס מרי"חזוננפלד.ממהרי.לדיסקין בשם הר-קמוולויין
.ובברנתגלגלה אודה 11
לספרים אחדים) .בימי הגר.א לא היה כתב-יד זה במינכן .בשנת תקי-ג ראה הרחיד-א
בפפערשי .משם עבר כתב-היד למנזר פאלינגען בבייערין .רק בשנת תקס"ו הגיע לספרייה
הממלכתיה במינכן (הקרמת רק,ס לברכות).
ראה לעיל,הערות .51 ,37רש.י .ב-מ לנע-ב.ד-הבימי .כתב ( 'ערימיושלרבי …ושלח וקבץ כל
תלמידי ארץ ישראל …וכשנתקבצו :'…מקור דבריו לא ברור .ואפשר שהכוונה בדבריו אינה
לקיבוץ שגוער לתחימה ,אלא לתיאורסדריישיבתו שלרביודרבי הלימוד בה .והשווה גםלדברי
הרחיר.א ,שם הגדולים ,מערכת גדולים ,ערך 'ר' אלעזר רוקח' .וערך 'ר' יהודה חסיד'.
על 'החתימה הספרותית'
l
שהוא חתום ,הוא השימוש בלשון הכתוב' :ידעתיכי כל אשר יעשה האלהים הוא
יהיה לעולם עליו אין להוסיף ומם נו אין לגרוע' (קה' ג :יד) .במונח זה
)' :דשיתא סררי כולהוןרבינו
השתמש רש"גלגבי המשנה (אבל לאלגבי התלמוד,
הקדוש ודאי תרצינוןכי הכין דגריסנא הלבתא דבתר הלבתא שאין להוסיף ולא
לגרוע' (אגרש"ג ,עמ' .)7הרמב"ם"" השתמש במונח זה בקשר לתלמוד ,וכן ר'
אברהם אבן דאוך בס' הקבלה.י'
כתוב זה בקהלת רומז ,בלא ספק ,למקרא מלא שכתוב' :לא תספו על הדבר אשר
אנכי מצוה אתכם ולא תגרעו ממנו לשמר את מצות ה' אלהיכם אשר אנכי מצוה
אתכם' (דב' ד:ב);וכן' :את כל הרבר אשראנכי מצוה אתכם אתו תשמרו לעשות
לא תסף עליו ולא תגרע ממנו' (שם,יג :א) '::יותר ממה שכתוב שם כתוב כאן,
שכאן כלל את 'כל אשריעשה האלהים' ,ועוד שיהואיהיה לעולם' .קביעה זו ,שאין
להוסיףואין לגרוע,אינה כפשוטה,ואינה מכוונת ל'ספר התורה' דווקא ,שהרי מצד
אחד היא חלה גם על אותן המצוות שמסדן משה בעל-פה ונשמרו בעל-פה,וגם על
60
61
הקדמה לפירוש המשנה, ,רעים ,מהדורת ר"י קאפח ,עמ' כה.
מהדורת ג' כהן ,עמ' .27שורה ,55על-פי המקורות שבקבוצה ת: .והי קבוצת-נוסח משנית.
המעובדת במאוחר ,ראה מבוא .שם ,עמ' יט .למשמעותו של ביטוי זה צריך לומר .שאינו
כפשוטו,וכפי שיתבאר עור להלן .אף-על-פי שכתב רש-ג על המשנה.שאין להוסיףואין לגרוע,
לא הוקשה לו עצם היותה של התוספתא ,שכל עיקרה הוספה למשנה :ביטוי זה נתפרש לו
במובן של סמכות וכוח שלאיוכלו לחלוק.לפיכך לא רק סתם במשנה ומחלוקת בברייתא הסתם
שבמשנה מכריע .אלא אף כאשר מחלוקת במשנה וסתם בברייתא ,אין הסתם שבברייתא
מכריע ,שאם 'רבי לא שנה ר' חייא מנין לו?!' (יבמות מב ע-ב) .אדרבה .דיוק במשנה מכריע
ברייתא מפורשת ראה :אגרש-ג ,עמ' ;38-37ח' אלבק .מחקרים בברייתא ובתוספתא .עמ' ס.4
על מציאותן של הוספות בתוך המשנה ומקומן העירו כבר ראשונים ואחרונים .ראה ( ת' אלבק.
שם ,עמ' ,184- 139 ,43- 15י"ג אפשטיין ,מבוא לנוסח המשנה .ענו' ! 979-946ח' אלבק .מבוא
למשנה .עמ' .123- 122על ההוספות בתלמוד ראה רי-אהלוי .דורות הראשונים .שצוין לעיל.
הערה :7ומה שכתבתי באנציקלופדיה העברית ,לב .ערך .תלמוד בבלי' .גם במעשה תרגום
התורהליווניתמצינו בדומה לזה .באיגרת אריסטיאס .מהרוגת כהנא .שורות שי-שיא ,נאמר,
שהכוהנים.זקני המתרגמים.מבני הקהילה וראשיה.ציוו עלקלל".כפי מנהגם ,על אשרישנה
את הנוסח בהוסיפועליו או כגרעו ממנו.יוסףבן מתתיהו .קדמוניותהיהודים .מהדורת א'שליט.
יב .109- 108 :הביא את דברי אריסטיאס ,ופירש את הגזירה 'שאם יראה איש [בתרגום] דבר
נוסף על התורה או חסר[בו]יחזורויעיין ברברויגלהוויתקנהו',היינו .הגזירה הוטלה על הוספה
או גרעון בתורה באמצעות תרגום לא נכון .פירושו של כהנא .מבוא ,שם ,עמ'טו .אינו נראה.
יוסף לא ביקש בזה למעט משלימותווטיבו של התרגום ,ולא הוסיף דברים משלו .אלא פירש
לנכון אתדברי אריסטיאס,לפיששינוי ,הוספה אוגרעון בתרגום מ מיל א הואשינוי .הוספה או
גרעון בתורה .וראהגם ןי
' נוטמן .הספרותהיהודית-ההילניסטית.ירושלים ת ש כ ח ,א ,עמ' .125
כך יש לפרש גם בדברי הרמב-ם ,משנה תורה ,הלכות תפילה א :ה' :שלש ראשונות ושלש
אחרונות לעולםאיןמוסיפין בהן ולא פ~חתין מהןואין משנין בהן דבר' :ובאמת רעת הרמב' ם
אינה כדעת הראשונים ;ראה :הגהותמיימוניות .שם,פ.ו .אותג ,שבלי הלקט ,תפילה.סי .כח:
ול' גינצבורג .גנזי שכטר .ב ,עמ' ,)556-544 ,527-508שאין להוסיף רבר ,וכפי שיוצא מנוסח
התפילה שלו ,סוף טפר אהבה .הרי שאין ביטוי זה ברווקא כפשוטו.ועיין עור תוספתא פסחים
פ-י .מהדורת הר.שליברמן ,עמ' ,197שורות ,19- 18ולעניין הלל ,ותוספתא כפשוטה .שם.עם.
י
.651
62
כך פירש ריש לקיש .קה.רג:יד (ובהמשך שם ! ….אבל הצדיקים מוסיפין עליו ואין גורעין
ממנו ..ורד,ל מגיה. :מוסיפין עליו וגורעין ממנו.והיינו לצורך שעה.
והשווה דב-רי :ב) .רשיי
.מהדורתפיינברג,ציריך 1904
פירש את הכתוב במעשי בראשית,ובן הוא בלקה טוב לקה'ג:יד
.שהלכו בעקבות ר' אלעזר כקהיר שם:
(מ' זר-כבוד .פירוש דעת מקרא ,ירושלים תשליג,ציין
אבל הדרשה במקורה היא לבר' א :ט ,על הפסוק 'יקוו המים' וגו' ,והיא בב-ר ה ( 1ודכ.רי (ב).
על מעשי ה' ,שאין נוצר יכול להוסיף עליהם או לגרוע מהם.
ראב-ע
פירשי
b
s
ש"ז הבלין
164
פירושי המצוות שקיבל משה מסיני ומסרן לישראל ",ומצד אחר מצינו במעשי
חז"ל ,בתקנותיהם ,גזירותיהם ומנהגיהם ,שיש שהם מוסיפים ,כגוןריבוי תקיעות
השופר בראש השנהב ואיסור בשר עוף בחלב ",ויש שהם גורעים ,כגון ביטול
התקיעות בראש השנה שחל להיות בשבת '6.בביאורעניין זה אמרו ,שאין איסורי
ההוספה והגרעון אמורים אלא באדם העושה לעצמו ,אבל לא על מעשי החכמים
לצורך ",או אמרו ,שהכול הולך אחר צורת ההוספה והגריעה ואופניהם .איסור זה
אינו חל אלא במידה שיש במעשי ההוספה כוונה להוסיף ולצרף דברים בתורה
שייעשו כתורהוכאילוציודה עליהם הקב"ה ,או שגורעים ואומרים -דברזהאינו
בתורה .אבל אם אומרים ,שדברזה מותר הואמן התורה ,אלא שהחכמים הוסיפוהו
דרך תקנה אודרך הוראה אודרךגזירה,אין הוא הוספה אלאסייג לתורה ',.מכל-
מקום,ביטוי זהמציין משמעות מיוחדת של דברים חתומים ותחומים בעלי תוקף
רבומחייב ,אם-כיבנוגע למשנה ולתלמודאין בזה חומר האיסורמן התורה "',ואף
משום כךציינו לכתוב בקהלת ,ולא למקראות האמורים.
התוצאה של תוקףמחייב זה היא האיסורלחלוק.עיקרו של האיסורלגביבית-הדין
הגדול שהיהבירושלים ,שהם 'עיקר תורה שבעל פה ,והםעמודי ההוראה ומהם חק
ומשפט יוצא לכל ישראל' 70.לשמוע להםהיא מצוות עשה שנאמר' :עלפי התורה
ז:י) ,וכל שאינו עושה כדבריהם עובר בלא תעשה שנאמר' :לא
אשריורוך' (דב'י
תסורמן הדבר אשריגידו לךימין ושמאל' (שם,יא) ".החכם החולק על דבריהם
63
64
65
66
67
68
רמב-ם ,משנה תורה ,הלכותיסודי התורה ט :א ,ד; הקרמה לפיה"מ ,עמ' ד; שם ,סנהדרין,
הקדמהלפ-י ,היסוד הט' ,מהדורת קאפח ,עמ' רטו; איגרת תימן ,מהדורת הלקין ,עמ' .:58כי
כמושאין תוספת ולא חסרון בכתוב בתורת משה.כן בפירושה המקובל ,והוא שקבלנומחכמינו
ע-ה והיא תורה שבעל פה' :ס' המצוות,לאוין שיג ושיד.
ר"ה טו ע-א וע-ב :תוס' ,שם .ר"ה ותוקעין.
חולין ח :ד :בבלי ,שם,קיג ע.א.
ר"ה כט ע-ב.ועיין עודיבמות פט ע.א-צ ע"ב; במשא-ומתןשבין רב חסדא לרבהנירונו שבעה
עניינים שבהםבית-דין מתנים לעקור רברמן התורה(ובלשון תוס'גיטין נרע-א .ד"ה הכא' :יש
כח ביד חכמים לעקור דבר מן התורה') ,ובתוך הדברים מונה רב חסדא עוד שבעה כאלו (צ
רע.ב).
חידושי הרשב.א ,ר-ה ט 1ע-א ,ד"ה למה תוקעין.
רמב-ם ,הלכות ממרים ב :ט :הקדמה למשנה תורה .הוצאת מוסד הרב קוק .ירושלים תשב-ד,
עמ' מה.
69
70
71
מדין בל תוסיף; וראה להלן בסמוך על ההברל בתחומים השונים שבחלקי תורה שבעל-פה.
וראה גם הגדרת הרמב"ם לדאורייתא ודרבנן .ס' המצוות ,השרש השני.
רמב-ם ,הלכות ממרים א ן א.
על-פיספרי דברים,פי' קנר' :ועל המשפט אשר יאמרולך תעשה -מצות עשה ן לא תסורמן
הדבר אשריגידולך -מצות לא תעשה ;ימין ושמאל -אפילו מראיםבעיניך עלימין שהוא
שמאל ועל שמאל שהואימין שמע להם' ,וב-ה מדרש תנאים ,מהו.ורת הופמן ,עמ' .103- 102
ושהשיר פ"א(ג),ב .דרשהזו הובאה ברש"י ורמב"ן לרב'יז:יא ,ובשו-ת הרשב-א ,ח.ב,סי' שכב
ועוד .רבים מן האחרונים העירו על ררשה הפוכה בירוש' הוריות פ.א ה"א ,מה ע"ד ן 'כהדא
:יכול אם יאמרולך עלימין שהוא שמאל ועל שמאל שהואימין תשמע להם -תלמוד
דתני
לומר "ללכתימין ושמאל '..עוד העירו על קושי בדרשת הספרי ,שהרי מצינו בעניינים רבים
שאין לשמוע לחכמים אם טעו ,ומקראות מלאים הם -וי' ד:יג; במ' טו :כב -וכל מסכת
,שאם ידע אחד מהם שטעו או תלמיד והוא ראוי להוראה.
הגריות ,המדברת בשגגתבית-ריי
אסורלו לעשות כהוראתם ,ואם עשוחייבים (משנת הורות א:א) .לצד אחר גם דרשת הברייתא
קשה ,שכן מיהושיחליט מהוימין ומהו שמאלוהרי נתת תורת כל אחדבידו .ראה
שבירושלמי
רמב-ן ,השגות לספר המצוות ,שרש א ,הוצאת לוין-אפשטיין,ז ע-א ,שחילקבין חובת היודע
להעמיד את החכמים על טעותם כבהוריות,לבין אם לאקיבלו אתדבריו שאזיש לשמוע להם
כבפרשתזקן ממרא; וראה :ר' יהודה ב"ר אליעזר ,רבותינובעלי התוספות,ירושלים תשכ,1.
על 'החתימה הספרותית'
165
ומורה בניגוד להם נידון בדין זקן ממרא (שם ,יב) .דברי החכמים והוראותיהם
משלושהסוגים הם( :א) רברים שלמדו אותם מפי השמועה והם תורה שבעל-פה:
(ב) דברים שלמדום חכמים מפי דעתם באחת מן המידות שהתורה בדרשת בהן
ונראה בעיניהם שדבר זה כך (אלוהן 'הדינים המופלאים'יי
)(:ג) דברים שעשאום
מה שהשעה צריכה והם הגזירות והתקנות והמנהגות7'.
סייג לתורה ,ולפי
לדב'י
ז :יא :הרא.ם .ס' יראים ,סי' לר ,ר.י אלבו ,העיקרים .ג (כג :דרשות הר,ן ,דרוש יא:
חידושים המיוחסים לר"ן ,סנהדרין פט ע.א .ד.ה ר' יהודה :העקידה ,שער מג :ר-י אברבנאל
בפירושו לדברים שם ,ובראש ס' אמנה .פי-ג .קניגסברנ תרכ-א,י 1ע"ב; רי-ב אילנבורג .באר
ן תם-ט .ג ע.ב-ע"ג ,ד"ה כה"ג; ר.ח אבן עטר ,חפץ ה',
שבע להוריות ,פראנקפורט ע"נ מיי
אמשטררם תצ.ב .להוריות ב ע.ב .ר-ה רטעו ן ר-ר הלוי ;בעל הטב) .דברי דור לרב' .שם:
הרחיד"א ,שער יוסף להוריות ב ע.ב ; הר"ד פארדו .חסדי רוד ,ח.ב ,ליגורנו חק-ן .גה ע-ג;
תשובת הרחיד-א .פתחעינים להוריות ,שם;יפה מראה ,ירוש' ברכות פ-א הי-ר:ר-יחון .חקרי
לב .יו-ד ,ח.א .סי' פר .להלכות תערובת ,סי' קט ,ליוורנו תקנ.ר .קבה ע-א-קכח ע-א :הר-ח
פאלאג'י,עיני כל חי להוריות ב ע.כ ; הנ"ל ,סמיכה לחיים .אה-ע .סי' ט .סלוניקי תקפ"ו ,סב
ע-ד-סו ע"א :הנ-ל ,חפץחיים ,איזמירתר.מ.סי'עו:מגןגיבורים לר' אליעזררי אבילה .בתוך:
אוצר הפירושים להוריות תשכ"ט (כל הפירושים הנזכרים להוריות מובאים שם) .ס ע"אן רי.ש
נתנזון.ציוןירושלמי .לירוש' הוריות שם :מהר-ץ חיות .כלספרי מהר-ץ חיות ,ירושלים תשי.ח.
תורת נביאים מאמר לא חסור ,עמ' פה-פו בהגהה ועמ' צט ,ריירו1ין .צפנת פענח לירושלמי.
אוצר הפירושים ,שכה ע"א :חזון איש .אוצר הפירושים ,שה ע-א; ועור (מהדירי מדרשי חז-ל
ופירושי התורה) .רבים הלכו בעקבות הרמב-ן ואחרים העלו תירוצים וחילוקים שונים .ובהם
כמרומה גם את ההסבר הנכון ,אלא שלא ביססוהו -כגון הרחיד.א בככר לארן ,הגהות
לירושלמי .קעה ע-א -או אפילו דחוהו ,וכגון בעל הט( 1.כמוכר לעיל) .כמדומה שכולם לא
נתנו לב למלה אחת בנוסח הכת.ב המובא בברייתא שבירוש' ,שם' :ללבת ימין ושמאל'.
ובכתוב דב'יז:יא לא נאמרכך אלא' :אשריגידולךימין ושכם,ל'! (בפגי משה לירוש' שם הסב
אתהעניין לפרשתוקן ממרא והשמיט את תיבת 'ללכת'.וכן רז-ורבינוביץ .שערי תורת ארץ-
ישראל ,ירושלים ת.ש ,עמ' ' '577צ.ל :ת"ל נדבריםיז יו"ר [צ.ל [KT :אשר יגירו לך ימין
ושמאל') .אבל באמת מעידה מלה וו על פירוש אחרבעניין ,ובעיקר על מקרא אחר ,והוא רב'
כח:יד' :ולא תסור מכל הדברים אשראנכי מצוה אתכם היוםימין ושמאל ללכת אחרי אלהים
אחרים לעברם' ,פירוש הרכרים .שפרשת הוריות היא ב'הורו ב.ד לעבור על אחת מצל
מצוות האמורות בתורה' ,והוא הרבר 'אשראנכי מצוה אתכם' .בזהאין לשמועלחכמים
ער שיאמרו עלימיןימין ועל שמאל שמאל,ואין כאן ספק מהוימין ומהו שמאל .והשאלה היא
'ללכת'לימין או לשמאל,ואין לסור מן הדברים .לעומת ואת ,בפרשת,קן ממרא ,רב'יז :יא.
הנידון הוא 'הדבר אשריגידו לך' היינו ,רברים אשר חכמיםיגידו .שבין אם הואימיןובין אם
הוא שמאלאין לסור ממנו .אחר-כךראיתי ,שהיחיד שהרגיש שיש כאן רמו לפסוק אחר ,רד,צ
oberster Gerichtsho?,זיט.
הופמן ,במאמרו צם~des.Rabbiner-SeminarsfUr~ )1
~
u
h
t
e
s
b
e
r
i
c
h
r
,
בס'
. 9ק(,א .)(1lho(I".re.Judenrhum. 5638 )1877- 187לא עמרעל הנ"ל .במאמר מאוחר היובל
לר"ע הילדסהימר ,1890 ,עמ' ,esראה בזה מחלוקתבין רבי ר"ע לרבי ר' ישמעאל .וראה גם
פירושו לרב'יז :יא ,עמ' שטו .להשערתו שבירוש' נשתבש 'לך' ונעשה 'ללכת' .ראה מאמרו
הראשון שם ,וכברציין בעצמו ,שהנוסח שלפנינו מקוים בהבאה שבתוס' הרא"ש .ויש להוסיף.
שכן הוא בנוסח הירושלמי שבבבלי רפוס ויניציה רפ.ב .שהוא ממקור אחר משל הירושלמי
שלפנינו שנרפס על-פיכ-יליידן :ראה מה שכתב הר"ש ליברמן' .ירושלנזי הוריוח' .ס' היופל
לאלבק .ירושלים תשכ,ג ,עמ' 5-283ם .3הרד-צ הופמן חזר לרון ב1ה ,ברביעית ,ב ש ר ת מלמד
להועיל .ח.ג .סי' פב (עלציון זה אני מודהלידידי ר-מווייס) .ושם ביקש לפרש את הירושלמי
שפירשו את 'לך' בצירי ,ועל כן כתבו בו 'ללכת' .והוא מפני אם למסורת .וחלוקים הספרי
וירושלמי בשיטות ר.ע ורבנן .וכל זה דוחק .ולפי המבואר לעיל הכול מיושב היטב.
72רצה הקרמה למשנה תורה ,הוצאת מוסד הרב קוק ,עמ'י ,שורות ' ! 103- 101משפטיםודינים
מופלאים שלא קיבלום ממשה ודנו בהם ב-ד של אותו הדור במדות שהתורה נדרשת בהן'
והשווה הלכות ממריםג !ה.
73רמב.ם ,הלכות ממרים א !ב .למיון זה חשיבות מרובה .ובכל פרשת המיון של תלקי תורה
שבעל-פה גרון במקום אחר אי.ה.
166
ש"ז הבלין
האיסור לחלוק ,שמקורו ב'לא תסור' ,חל על הדברים שבתלמוד 74.והבדלישבין
תחום (ב) לתחום (ג) .בתחום (ב):
ביתדיןגדול שדרשו באחתמן המידותכפי מה שנראה בעיניהםשדין זה כך,
ודנודין ,ועמד אחריהם ביתדין אחר ונראה לו טעם אחר לסתור אותו ,הרי
הוא סותרודן כפי מה שנראהבעיניו ,שנאמר 'אל השופט אשריהיה בימים
ההם' [דב'יז :ט] ,אינךחייב ללכת אלא אחר ביתדין שבדורך".
אבל לגבי
ביתדין שגזרו גזרה או תקנו תקנה והנהיגו מנהג ,ופשט הדבר בכל ישראל,
ועמד אחריהם ביתדין אחר ובקש לבטל דברים הראשונים ולעקור אותה
התקנה ואותה הגזרה ואותו המנהגאיבויכול עד שיהא גדול מן הראשונים
תחום (ג):
בחכמה ובמנין7".
74
75
76
הקדמה למשנה תורה ,מוסד הרב קוק ,עמ' ט ,שורות
-95וסו,
רמב"ם ,הלכות ממרים א :ב על-פי ר-ה כה ע.ב ,וראה להלן ,הערה .123
רמב.ם שם,
משנה עדויות א :ה .חילוק מחודש זה ,שדין משנה 11
נאמרלגבי תקנות
על-פי
גזירות ומנהגות בלבד ,אבל לאלגבי שארהדינים שמתחום (ב) ,נמצא כבר בספרו של ר 7.האי
נאון .מוסרהדיינים,בפי שהובאבירי רמ.ה .סנהדרין לג ע-א ,ד-ה ואיבעיא.וראייתו מב"ב קל
ע-ב בדברי רבא לרב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע; וראה גם להלן .הערה ,118וכן דעת
הראב"ד ,חירושים.ע1.לוע-א .ר.ה בשלמא ,שכךיוצא מן הסוגיה שם .ששאלו על רב האומר
ששמן נאסר מגזירה והריאיןבית-דיןיכול לבטל ,אבל על שמואל האומר ששמן נאסרמןהדין
אין קשה כיצד התירו ר' יהורה נשיאה' ,שהרי במקומות הרבה תלמיד חולק על רבו במדרש
התורה והלכה כתלמיד ,אבל בדבר המותר והגדול אוסרמפני גרר דברואין קטן ממנו רשאי
להתירה'(י' טברסקי [. 38ח . 222,ק [Y.Twersky..Rabad of.fosqui~res, Cambridge 1962,
ציין מקום זה כדוגמה למרחקבין רעות תיאורטיותלבין הסתמכות עליהם הלכה למעשהבניגוד
לדעות מקובלות,ואין 11כוונת הראב.ד' .מדרש התורה' הוא תחום ההלכה הנלמדת מדרשה
לעומת 'גדר דבר' [בציטוט שם נשמטו תיבות אלו],היינו ,תקנותוגזירות .טכרסקי לאיכולהיה
עדייןלעייןבחידושי הראב"דלע-זשבדפוס .וראהו לשעה קלה בכתב-יד; ראה שם עמ' ,79הערה
5ו).באמת חילוק זה יוצא מכל סוגיות הירושלמי והבבלי שהביאודין משנה .11וכולןבעוייני
תקנות ומנהגות בלבד .כך ירוש' שביעית פ.א ה.א .לג ע.א(לענייןב .פרקים) :ירוש' עין פ-ב
ה"ח ,מא עיד (גזירת השמן); ירוש' שבת פ-א ה"ד .ג ע-ד (שמן וב' פרקים) ,גיטין לו ע"ב
(פרוזבול);מגילה בע.א (תקנת כנסת הגדולהי,ד וטס לפורים) :מ"קג ע"ב (ב' פרקים),ע.ןלו
ע-א (שמן);ועיין ירוש' שבת פ 1.ה-ב ,ח ע-א ובמפרשים שם .ומוכח בן גם מסוגיית הירוש'
שביעית הנזכרת ,בשתי התשובות לשאלה כיצדביטלודבריבית-דין קודם ,ואחת מהן' :בשעה
,וראה:
שאסרו למקרא סמכו ובשעה שהתירו למקרא סמכו',היינו,אין 11גזירה אלא ררשה
ר"ק כהנא' ,למקרא סמכו' ,המעין ,ה (תשב-ה) ,עמ' =( 25-22חקרועיון,ב .תל-אביב תשכ"ז,
עמ' לא-לה; מסכת שביעית ,בני-ברק תשל"ב .נספח ,עמ' רעו) .רא"י קוק העיר על קושי
בפירוש משנהזולפי החילוק המבואר ן 'ולמה
דברי היתירבין דברי המרובין וכו' שאם
ב"רירייכי
יראה ב-ד את דברי היחיד ויסמוךעליו שאיןמזכ
ול לבטל דברי ב-ד חבירו עד שיהא גדול
ממנו בחכמה ובמנין' ('באר אליהו' ,ספר הגר,א ,ג ,תשי,ד ,עמ' רו) היינו' ,שאין ב"ר' וכו' הוא
נתינת טעם להזכרתדבריהיחיד .שאםיוצרכו.יסמכועלהיחיד,ואין נראה שמדובר רקבגזירות
ותקנות(ראייתו מפיה"מ לרמב"ם למשנהזו אינה מוכיחה) .אמנם על .ש' כזאת במשנה כבר
העירו (על-פי ביצה ח ע"א) שמשמעה כמו 'ו',ויש שהיא מעידה על ציטוט אשר נעתק ממקום
אחר בלשונו ,ושם היה המשפט נסמך ומקושר במה שלפניו ,ראה ,תויו.ט פרה ה :ה ובמה
שציין שם;של.ה .דפוס פיורדא תקכ.ב-תקכ.ד .שצו .מע"ב; וראה !י"גאפשטיין .מבואלנוסח
המשנה ,עמ' 652ואילך;רי-אהלוי ,דורות הראשונים .ח-א ,כרךג.קי ע-א;ורי,יויינברג ,שו-ת
י
שרידי אש .ר.
עמ' רנן ואילך(= מורא .ד).
על 'החתימה הטפרותית'
167
לאור זה ,הקשה הר"י קארו:
ואם תאמר ,אם כן :ומאי לא פליגי אמוראי אתנאי -דהא בכל דוכתא
מקשינן לאמורא ממתניתין או מברייתא וצ"ל אנא ראמריכי האי תנא ,ואם
לא יאמרכן קשיא ליה -וכפי דברי רבינו הרשות נתונה להם לחלוק על
דברי התנאיםו ואפשר לומר שמיום חתימת המשנה קיימו וקבלו שדורות
האחרונים לא יחלקו על הראשונים ,וכן עשו גם בחתימת הגמ' שמיום
שנחתמה לא ניתן רשות לשום ארם לצלוק עליה.לי
אפשר שהם-הם דברי
הרמב"ם:
אבל כל הדברים שבתלמוד הבבליחייבין כל ישראל ללכת בהם .וכופין כל
עיר ועיר וכל מדינה ומדינה לנהוג בכל המנהגות שנהגו חכמי התלמוד
ולגזור גזירותם וללכת בתקנונים .הואיל וכל אותם הדברים שבתלמוד
הסכימו עליהם כל ישראל ,ואותם החכמיט שהתקינו או שגזרו או שהנהיגו
או שרנודין ולמדו שדרך המשפטכך הוא ,הם כל סכמי ישראל או רובם ,והם
ששמעו הקבלה בעקרי התורה כולה דור אחר דור עד משה רבינו ע"ה',י
אלאשעדייןיש לשאול ,מאחר שמעיקרהדין רשאי כלבית-דין לחלוק על כלבית-
דין בתחומי (ב)' ,הדינים המופלאים' ,מדוע לאיוכלו אפוא לחלוק גם על היקיימו
וקבלו' וכו' ,שהרי כל עור הנידון הוא דינים שמתחום (ב)מנין היסוד ההלכתי
להגביל את האפשרות לחלוק ,ומדוע אפואצירף הפעם הרמב"ם במקום זה גם את
'שדנודין ולמדו שדרך המשפט כך הוא' אל התקנות והגזירות והמנהגות .עוד
משמע מדברי הר"י קארו המובאים לעיל,כיעניין זה תלוי היה בדעתם ,ברצונם
ובהסכמתם של חכמי אותוזמןלקיים ולקבל עליהם שלא לחלוק,וכיאילולי קבעו
כךיכוליםהיו גם החכמים שלאחר המשנה למלוק על המשנה ,והחכמים הלאחר
התלמוד -לחלוק על התלמוד".
ה.
'ט'גות בדבר משנה' ו'טעות בשיקול-הדעת'
עניין זה של תוקףדברי המשנה והעדר האפשרות לחלוק עליה יוצא מסוגיה ערוכה
בתלמוד '0.הכול מודים על הטועה בדבר תורה שחוזרהדין ומתבטל ,והכול מודים
על הטועה בשיקול-הדעת שאינו חוזרם אך לעניין טועה בדבר משנה ,אפשר
שנחלקו אם הוא כרכר תורה או כשיקול-הרעת ':.בסוגיית סנהדרין אין כבר
ספיקות,ורב ששת אומר בשם רבאסי' :טעה בדבר משנה פוזר בשיקול הדעתאינו
חוזר'".וכן הוא פשוט אצל אמוראים אחרים'4.לפי ההגדרות שם" אמר רב ששת
כסף משנה ,הלכות ממרים כ וא.
הקדמה למשנה תורה ,הוצאת מוסר הרב קוק ,עמ'יא .שורה 125ואילך.
וראה מהר"ץ חיות(לעיל .הערה ,)71עמ' קט' :ואולםמייתן וארעהיכן מצינובשני התלמודים.
שהיה אצל הקדמונים הסכמה מוחלטת כזאת .ולא כא מזה שום רמז במשנה ותלמוד' ..
סנהדרין 1ע"א זלג ע.א.
ירוש' כתובות פיט ה.ב ,לג ע.א.
ר'יוחנן ~ריש לקיש בירוש' שם .ובבלי כתובות פד ע.ב ,ודחו שם שאפשר שב-ע סוכרים טעה
בדבר משנה חוזר.
בדפוסיםו ע"א' :אמר רב ששת אמר רב אמי' .ובכי,מ' :רב אסי' ,וכ.ה בהה ,ר.1.קיג ע"ב ,ריב
,468ושאילתות .סי' נח .והזהיר .פ' משפטיה .נא ע-א' :ר' ששת ורב אסי' .בדף לג ע-א גם
בדפוסים' :רב אסי' ,וכן ברי"ף וברא"ש.
אביי ורבא -שבועות לח ע-ב; אמימר -כתובות ק ע.ב.
סנהדרין לג ע"א .לפנינו בדפוסים' ,א-ל רבינא לרב אשי' ; בכי,מ ! 'רב המטנא לרב אשי[!]',
,
ש"ז הבלין
168
לרב המנונא ,ש'דבר משנה' הוא אף בטעה בדברי ר'חייא ור' אושעיא ,רב ושמואל
ואף בדבריהם שלהם עצמם .נמצא ,שההגדרה היא לגבי פסקים שכאמרועל-ידי
החכמים הראויים לפסוק והמקובלים על חכמי הדורות ,והם 'דברים הגלויות
והידועים,כגוןדינים המפורשים במשנה או בתלמוד'",ז ' …אוברברי הפוסקים'".
את 'שיקול-הדעת' מגדיר רב פפא :כאשר נחלקושני תנאים אושני אמוראים ,ולא
נאמרה הלכה כמי מהם ,והילוך השמועות ('סוגיא רשמעתא'") נוטה לצד אחר
מהם ,או שפשט המעשה בכל העולם ('סוגיא דעלמא'י') כדעת אחד מהם ,כל
הפוסק בניגוד לזה הרי הוא טועה בשיקול-הדעת ,שהדיןקיים ואינו מתבטל.
הרי שהדעה הפשוטה להלכה ,שאין לחלוק על דברים גלויים וידועים ,היינו,
ה'דינים המפורשים במשנה או בתלמוד' או אפילו 'בדברי הפוסקים' ,ועדיין לא
שמענו טעמו של רבר90.
86
87
88
89
וב-ה בכי-ק והוא טעות-סופר (דק-ס); בר.ח' :רב המנונא לרב אסי'; כי"פ' :רב המנבא לרב
ששת' וכ.ה ברי,ף ,רא.ש ורמ-ה (דק-ס) ,ורמב-ן במלחמות ,שם .ראיה לזה מן ההמשך שם
בגמרא' :איתיביה רב המנונא לרב ששת'.
לשון הרמב-ם ,הלכות סנהררין : 1ג.
הוספתהר.י קארו ,שו-ע ,תו-מ ,כה:א .ובפירוש כך בפסקי הרא-ש .סנהררין פ-ד ,אות ;1ראה
להלן .הערה .126
לפי הנוסח שם לג ע"ב בדפוסים :אבל בשאילתות .סי' נח ! 'דעלמא' ,וכן משמע כוהזהיר,
משפטים ,נא ע.א ,וכ-ה בכי"מ ,כי"פ ,רי,ף ,רש.י ורא-ש; וכן יוצא מן הרמב.ם וסם-ג .כי-ק:
'ורובא דעלמא'.ועיין ש"ך ,חו.מ ,סי' כה ,ס-ק ט.
נוסח הרפוסים שם 1 ,ע :!).אבל בר.ח ובערוך ,ערך 'סג' :'4.דשמעתא' .כי-מ' :דשמעתא
בעלמא'' .סוגיא רשמעתא' גם בסנהדרין נא ע-ב וזבחים מה ע"א (בשני כתבי-יד; ראה דק.ס).
'סוגיא דעלמא' כמונח ,בתשובות הגאונים ,מהדורת הרכבי,סי' עט ,עמ' 48סי' שפט ,עמ' ,205
;206ובאגרש-ג ,עמ' .37עמ' ;45ועיין גם עמ' .55רא,ש רוזנטל ,לעריכת פסח רחשון ,תשי.ט
(סטנסיל) ,עמ' ,5הערה ,1מפרש 'דעלמא' ו'דשמעתא' כעניין אחד ,שמובנו הראשוני היה
ה'כלל' הרגילבקיבוע ההלכה כבבליעירובין מו ע-ב; והשווה הלכות גדולות,ד-ו קח ע-ג ,וריב
עמ' ,466וירוש' תרומותפ.ג ה.א ,מב ע"א ועוד ,וכמובנוברברי הגאונים הנ.ל .אחר-כך נתפרש
כ'מקשוומפרקי אליבא דחד',ה.ג ,הלכות שבת,ד-ו כא ע-א,רו.ו כאע.ג ,ד.ב עמ' ;88תשובת
גאון בקהלת שלמה,סי' לט; וראה :ר.ש אסף ,דרכי התלמוד ,בס' תקופת הגאונים ומפרותה.
ירושלים תשט.ו .עמ' רלה ,סי' לז; והשווה ר-ח לסנהדרין נא ע.ב לפירושו לשם 1ע.א.
יש להזכיר עוד את הכלל הידוע 'הלבתא כבתראי' שיש בו משום נגיעה לשאלת הערכת
קדמונים לעומת מאוחרים ,הנמצא אצלהגאונים והראשונים .סדר תנאים ואמוראים ,מהדורת
ר-ק כהנא .סי' בד ,עמ' ( 17דומה לתשובות הגאונים ,גאוניקה ,עמ' :233וראה אסף[לעיל.
ההערהשלפניזון ,עמ' רכז,סי'ו; והערתר-ק כהנא במהדורתו .עמ' ,43שקטע זה נמצא בסרר
תנאים ואמוראים בחלק העוסק בתנאים ,ואילו הנידון בגאוניקה הוא באמוראים); סי' נ-נא,
שם ,עמ' ( 26שווה למובא בשם 'הלכות קצובות דשדרו ממתיבתא' שבשו-ת מהר-ם מרוטנברג.
דפוס פראג,סי' תרעז ,ובצירוף סדר תנאים ואמוראים,סי' פן ,עמ' .32סעיף 6ב ,עמ' .8וסעיף ,8
עמ' ; 9וראה אסף ,שם ,עמ' רלו,סי' מא) .אסףציין למקום כלל :ה בדברי הגאונים; ראה שם.סי'
כ .כא ,כב ,מאומז .לספרות הראשונים והאחרוניםופרטיםבענייני בלל :ה ראה:יד מלאכי,כלל
יז ,Te? .קמח ,קמט ן וחלק שני,סי' ב.לענייננו חשוב כלל זה המוסיף תוקף ועוז ,לא רק לאפשרות
לחלוק ,אלא גם לעריפות שיש לבתראי אפילו להלכה .אמנם אין כוחו יפה נגד חלוקת
התקופות ,ולא נאמר בחכמים של תקופותשונות .עודראוי להזכיר מה שביארו בכלל זה ,שכזחו
כאשר ראו ה'בתראי' אתדברי קודמיהם ואף-על-פי-כן חולקים' .כיון שידעו סברת הראשונים
וסברתםוהכריעובין אלו הסברות ועמרועלעיקרו של רבר'(רא.ש .סנהדרין פ-ד,סי' ו),ובקירוב
כך בדברי הר-ש משאנץ' :ופעמים נגלים לאחרונים ,הצפונים מהראשונים ,והוי רץ למשנה
ולתלמוד,כייש תלמיד רואה מה שאין רבו רואה( '…כתאב אל רסאייל ,עמ' קלאדקלכ).וכן
בהגהות מיימוניות ,הלכות חמץ ומצה ,פ.ח ,אותג ,והובאו גם בשו"ת מהר-י מינץ ,סי'טו.
קראקא תרם-ב,ל ע-ב; ובשו-ת מהרי-ק ,שרשים פד ,צד,ועל-פיו הרמ.א בשו-ע ,חו"מ כה (א ;
ובשו-ת מהר-ם אלשיך,סי' לט :ומובא בש.ך ,הו-מ,סי' כה ,ס-ק כא; וראה עוד כנסת הגרולה,
או.ח מא :ט .מב':יג; והקרמת הפרי מנדים ליו.ד ,כללים ,אות ח .באמת עקרון זה יוצא מן
י
90
על 'החתימה הספרותית'
1,9
לאחרונהדנו בשאלהזו כמה סכמים ,והעלו הצעות אחדות בהסבר היסוד ההלכתי
לשינוי הדורות ותוקפם של הדינים הנזכרים.
.1גישה פורמאליסטית
גישה כזאת נוקט ר' אלחנן ווסרמן 9',בעקבות דברי הרמב"ם שהובאו לעיל !':
הדברים שבתלמוד הבבלי מחייבים ,לפי שהסכימו עליהן כל חכמי ישראל או
רובם .הר"אווסרמן רואה בהסכמה כזאת כוח שלבית-דין הגדול של שבעים ואחד
היושב בלשכתהגזית.ויפה כוחה של הסכמהזו מהוראתבית-דין הגדול,שבית-דין
הגדולאינו רוב חכמי ישראל ולפיכך כוחו רק כאשר הוא יושב בלשכת הגזית ,מה
שאיןכן הסכמת כל חכמי ישראל או רובם שבכל מקום ,שהם כוחם יפהכבית-דין
הגדול במושבו שבלשכתהגזית .מכאן שעליהם אמרה תורה 'אל השופט אשריהיה
בימים ההם' ,שחייבים כל ישראל לשמוע להם ,ואסור לחלוק עליהם .והחולק
עליהםדינוכזקן ממרא לכלדיניו .במצא לדברי הר"י קארו'; שכך היה בעת חתימת
התלמוד,עיין שבת מא ע"א' ,אילאביי דילמא ר'יוחנן הא מתני' לא שמיע ליהואי הוה שסיע
ליה הוה הדר ביה ,ואי נמי שמיע ליה וקסבר אין הלכה כאותה משנה' .וראה פסקי הרא"ש.
ברכותפ.ג ,סי' לה' :אע"ג דהאמורא יש לו כח לשבש הברייתא …הני מילי היבא דהאמורא
יודע הברייתא ומשבש אותה[פי' :מחליט עליה שמשובשת היא] .אבל אם האמורא אומר דבר
מסברא רנפשיה ונמצא ברייתא רלא כוותיה ממכינן אברייתא ראילו היה יודע האמורא
הברייתא לא הוה פליג עליה '.לגוף הדבר אם כלל 1ה נוהו גם בתקופה שלאחר התלמוד,
בפוסקים -דעת הרא-ש ,סנהררין פ"ר ,סי' ו ,ובשו.ת שלו ,כלל נה .סי' ט .היא ,שכלל ~ה
מתקיים גם בפוסקים ; וכן בהגהות מיימוניות :מהרי.ק ; מהר.י מינץ ( הרמ"א (כנ"ל) ן הר-א
מזרחי בשו"תמיםעמוקים.סי' א .מהר"מגולשיך(לעיל) מגביל את המרחקבין הקמאי לבתראי
שלא יהא גדול כמרחק שבין תנאי לאמוראי ,וחיזק דבריו מהר-ם ן' חביב ,גט פשוט .בסופו,
כללים ,כלל ג ,אורטהקייואי תע"ט ,קכט ע.א' ,שאין אומרים כך בפוסקים אלא במי שירדו
לעומקה של הלכה בכל התלמוד כגון הרי"ף והרמכ-ם והרא,ש כולתם שעשו חי בור מ אסף
י התלמוד ונתפרסמה סכמתם בכל העולם שהיובקיאין בבל התלמוד' (והשווה עוד שם,
לכלדינ
כלל ב ,קכח ע-ד) .וראה בדומה לזה בשו-ת הריב"ש .סי' שצר ,ד-ה ראיתיך .על רבינו תם 'ררב
גובריה והיה כאחד מהם [מהראשונים כשאילתות ה-ג .ר-ח ורש-י]~אולי יותר מהם בחריפות
ובקיאותלפי מה שנראה ממה שחדש בתלמוד '.אבל מהר.ם אלאשקר בשו.ת שלו .סי'גג ונר,
כתר .שאין לומר בפוסקים כלל זה כלעיקר,ואינו אמור אלא לתקופת התלמוד.ראיותיו משו.ת
הרשב.א .ח-א,סי'נג,ומן דקדמת הרמב"ם למשנה תורה ,מוסד הרבקוק .תשכ.ד .עמ'יא ,שורה
91
92
93
': 122וכן אם למר אחרמן הגאונים שררך המשפט כך הוא ,ונתבארלביתרין אחר שעמד אחריו
שאין זה דרך המשפט הכתוב בתלמוד,אין שומעין לראשון אלאלמי שהדעת נוטהלדבריובין
ראשוןבין אחרון '.שמענו מכאן,שאין חובה לפסוק כאחרונים .אךעדייןאין ראיהשאין רשות
כזאת ,אלא ל'מי שהדעת נוטה לרבריו' דווקא ,או .כדברי הרשב-א שם ,למי שקיכלוהו כרבם.
כגוןרי.ף או רמב.ם .או רבם ממש .וראה גם שו"ת רשב-א .ח-ב ,סי' שכב ,ומשם משמע קצת.
v)wלהעדיף ראשונים .בתשובה של ד' יחיאל אשכנזי ,ק"ש קאסטילאץ .המצויה ברשותי
בכתב-יר .האריך להחזיק בתוקף כללזה .כנגד שיטתהר-י קארו בביתיוסף ובשו-ע לקבועיסור
,בכל מקום ,ואייה אביאנה לדפוס .על ר'
ההלכה על רעת שלושת הפוסקים,רי.ף .רמב-ם.רא"ש
יחיאל ראה במאמרי' :תקנותרבינו גרשוםבענייני אישות' .שנתון המשפט דעברי ,ב(תשל.ה.,
עמ' 228והערה :87ועמ' 242והערה .148משמעותו המדויקת של 'הלבתא כבתראי' האם הוא
כלל כשארכללי התלמוד כמויחיד ורבים ,ר' יהורה ור' מאיר ודומיהם .או שישבו גםעניין של
הערכה ,תתברר בדיונו שלידידיר.י תא-שמע במאמרו שעתיד להתפרסם בשנתון המשפט
מבמי הספרדים.
העברי ,כרך .1לרעתואינו 'כי-אם כלל רגילבימי הגאונים .ואינו מצוי
~YKשצוין לעיל.
חכמי אשכנו ,החל מן המאה הי-ד ,נתנוהועניין של הערכה '.והשווה לכל
קונטרס דברי סופרים ,פיעטרקוב תרפ-ד ושוב בסוף ס' קובץ שיעורים ,ב ,תל-אביב תשכח,
פ-ב.
י
לעיל,ליד הערה .78
לעיל,ליד הערה .77
ש"ז הבלין
170
המשנה וחתימת התלמוד ,שכןקיימווקיבלועליהם כל חכמי ישראל או רובם,ועל
כן מה שנעשה בעתות אלוהרי הוא כהוראה של מנהדרי גדולה שבלשכת הגזית,
ואפילויהיו המאוחרים גדולים מהם ,לא יוכלו לחלוק'4.
באמת,צירוף זה שלדברי הרמב"ם והר"י קארואינו עולה יפה .שכן הרמב"םדיבר
על הסכמת כל החכמים או רובם כמצב שהיה קיים בכל משך תקופת
ה תל מוד ,ולא כמאורע שהיה בעת חתימה .הרמב"ם מעמיד תיאורזה על הנעשה
בתלמוד לעומת מה שעשובתי-הדין שלאחר התלמוד".איןלנו אפוא מקור או רמז
לפעולה או למאורעמיוחד שהיה בשעת חתימה חוץ מסברת הר"י קארו(ואולי גם
רש"י; ראה לעיל ,הערה .)59
גם המבנה ההלכתי של הסבר זה מעורער .האריך לסתור אותו בעל החזון איש,
שהראה על מסקנה מהסבר זה שיגם עכשיו אם יתקבצו כל חכמי ישראל יוכלו
לחלוק על הגמ' והדברים אסור לשומען 16'.בעל החזון איש מוכיח שם ,ששיטהזו
נסתרת לגמרי מאופייה של המשנה שלפנינוומן יחס התלמוד למשנה ,לברייתא
ולדברי התנאים והאמוראים .בתשובתו של הר"א ווסרמן הוא אמנם נרתע מן
האפשרותלהסיק משיטתו כנזכר -היינו ,שהסכמה פועלת גם בזמננו ,ומקבל את
שיטתהחזון איש (ראה להלן) ,אלא שהוא מחזיק אף בשיטתו ,שלדעתו משלימה
נקודות-תורפה בשיטת החזון איש".
ז .גישה אינטלקטואלית-פילוסופית
שיטהזו נשענת על הגישה הרווחת בספרות התלמודית והרבנית 9',גישה הרואה
תהליך של ירידה ודלדול רוחניים במהלך הדורות .ראשונים וקדמונים לעולם
גדולים יותר מן המאוחרים להם ,ואין האחרונים ולא מעשיהם מגיעים למעשי
94
95
96
97
אלא-אם-כן תהיה שוב הסכמת כל חכמי ישראל או רובם ,ואז יוכלו לחלוק גם על הנעשה
בשעת ההסכמה הקודמת.עיקר דעהזוולעניין זה עצמו.שאין רשות לחלוק על התלמוד .מצויה
בדרשות הר.ן ,דרוש שנים עשר.
הקדמה למשנה תורה ,מוסד הרבקוק .שורה 117ואילך.
לעיל ,סוף הערה ,4עמ' קצד-קצה.
שם ,עמ' קצט .עלמרבית טענותהחוון איש לא השיב .החוון איש השיג שם .שלפי שיטת הר-א
ווסרמן (ו)אין חילוקבין תנא לאמורא והכול תלוי במה שאירע בזמן מסוים; ( )2שכלרין
המוזכר במשנה נמנועליו ומצאועליו הסכמת רוב החכמים ,ואם כן,אין כוח לאמורא לפסוק
כיחיד במשנה ()3איך אנו פוסקים כברייתא נגד משנה ,שאם היא מוסמכת,היינו ,שהסכימו
ן משגה לברייתא; ( )4למה לא יחלוק אמורא על ברייתות;
עליה הרבים.ואיךיהיו הבדליםבי
( )5הרבה פעמים אומרים מתניתין יחידאה היא .ועל-כורחך ששנה רבי גם מה שלא הסכימו
איך אפשר לברר בכל משנה כיצד היתה .ונמצא שלעולם אפשר לחלוק ;
עליו ,ואם כן -
( )6מהו 'רב תנא ופליג' אם הסכימו ,גם הוא לא יובל לחלוק ,ואם לא הסכימו ,בל אמורא
יחלוק ; ( )7אם בזמן חתימת התלמודיכלו לחלוק על כל הנעשה מקודם (ראה לעיל ,הערה .)94
למה בטלודברי אמורא בשבילדברי תנא,אף-על-פי שבזמנו לא היהיכול לחלוק ,מכל-מקום,
בזמן חתימת התלמוד יכלו לקיים דעת האמורא גם נגר דעת התנא.
ירוש' שקלים פ"ה ה"א ,מח ע"ג-ע"ד' ,רביחגי בשםרבי שמואל בר נחמן :הראשונים חרשו
וזרעו וכו' ואנואיןלנו פה ליבל,רבי אבא ברזמינא בשםרבי זעירא:אין הרן קדמאיי מלאכין
אנןבניאינש,ואיןהווןבניאינשאנןחמרין .אמררבי מנא :בההיא שעתאאמריןאפי' לחמרתיה
דר' פנחס בן יאיר לא אידמינן '.וב-ה בבבלי שבת קיב ע"ב' .וכן א-ר יוחנן טובה צפרנם של
ראשונים מכריסם של אחרונים'וכו' .יומא ט ע-בוכלהעניין שם; וכיהבשינוי ,בר"ר פ' מה'.וכן
א"ריוחנןלבן של ראשונים כפתחו של אולםישל אחרונים כמלא נקב מחט סידקית',וכןאביי.
רבא ורב אשי ,כל אחדמקטין אתדורוביותר,עירוביןנגע.א .וראה גםלעיל ,הערה .37מרבעי
רש.ג על התמעטות הלבבות ,ובמקומות ארדים באיגרתו.
י
.
98
על 'החתימה הספרותית'
אבותיהם ורבותיהם 19.תיאור יפה ומעמיק של גישה זו ותוצאותיה להבנת
ההתחלקות לתקופות ועקרון איסור המחלוקת מצוי בספר קטן ,לא ידוע ,שהופיע
לפני מאה ושלושים שנה .בספר זה' ,תוקף התלמוד',ח0י מבסס ר' יצחקצבי מרגרטן
שיטהזו עליסודותפילוסופיים ובטעמיםמן תורתההגיון .הרקע לחיבור זה פולמוס
הריפורמה וה'תיקונים' בדת .היה מי שטען,יי שקידושין הם קניין אורחי כיתר
הקניינים המשפטיים ,ועם ביטול האוטונומיה המשפטית של הרבנים עברהלידי
הערכאות הממשלתיים הסמכות להעמיד אתקניין הקידושין ולהפקיעו .ועליהם
נאמר מעתה 'כל המקדש אדעתא דמלכותא מקרש אפקעינהו ,' ..שהרי דינא
דמלכותאדינא .פתח זה להפקרותהנישואין הכשיר את הקרקע להנהגתנישואין
אזרחיים בין יהודי פרוסיה (חוקת היהודים משנת '".)1847י נגד זה כתב ס.מ.ן
(= פנחס מנחםהיילפרין)"',י שיצא לדון בסוגיות התלמור של הפקעתקידושין"'.י
171
99
כמדומה שנחלקוב,ה רש"י ותוס' .ר.ה כה ע-ב. ,שקל הכתוב שלשהקלי עולם כשלשה חמורי
עולם …יפתח בדורו כשמואל בדורו…איןלךלילך אלא אצל שופטשבימיו .ואומר :אל תאמר
מה היה שהימים הראשונים היו טובים מאלה '.רש-י שם .ד"ה אל.:לפי שהרורותהיו טובים
וצדיקים מן האחרונים …שאי אפשר שיהיו אחרונים כראשונים ..ואילו בתום .שם ,ד.ה
שהימים' :שהימים הראשוניםהיו טובים מאלה ,ולכךיש לשמוע לראשונים יותרמן האחרונים
אל תאמר כךדאין לך אלא שופט שהיהבימיו '.השקפות שונות על פרימיטיביזם והתקדמות
ראה במה שנרשם אצל י' טברסקי' ,ספר משנה תורה לרמב"מ -מגמתו ותפקירו' ,רברי
האקדמיה הלאומית הישראלית למרעים ,ה ,ירושלים תשל"ב ,עמ' ,14הערה .51וראה עור
בדיון דלהלן.
טסן אופן תר.ט .לענייננו בעיקר מאמרב .פ.א-פ-ה .ה ע-א-כב ע-א .רי-צ מרגרטן (אבערהאם
תקם-ח-תר-י) שימשי.ט שנה רבה של אבערהאם .גדולתו בתורה ניכרת מספרו 'בית דוד' ,על
כללי חזקה .פרסבורג תר-ו .יש בו למדנות מעולה ,ועם ואת היא נוטה לשיטה ההגיונית
שנתפתחה לאחרימיובישיבות ליטא .היה גם בעלידע רב בפילוסופיה; ראהעליו במאמרבנו
הרב יואל מרגרטן מערלוי ,בתוך :מאיר בן פנחסשטיין .אבן המאיר .כ,ווייטצען תרס.ט .עמ'
עד-עז; הספר עליו מאת הרב מנחם בלייער נדפס בס' כבור הלבנון .מונקאטש תרס,ג ן ר'
אברהם שישא .תולדות מרן יהושע כ"ץ ,בסוף ס' חידושי מהר.י כץ .תשי.ט .עמ' קח-קט
הרב ישראל מאיר פריימן ,מהדיר ס'
;ותודתי לו שהפנה אותי אל הנ"ל) .יש להוסיף עוד,כי
והזהיר עם ביאורוענפי יהודה ,היה מתלמידיו ,ראה ס' והזהיר .לייפציג תרל.ג ,מט ע-ב .גם
בספר שלפנינו ניכרת גדולה בתורה ושיטת-לימוד מיותרת ומעמיקה ן וראה להלן .הערה .107
,סו ש'הילדהיים .אוטונומיע דעררבינן,שווערין ,1843עמ' .Tbi- 146עלעניין ההפקעה כתבו עור
בפולמוס 1ה. ]]-12, 8. :קק ]1] )]838(,
)4,"(.צ2",1
Wisseaschafrliche
. Geiger,יע
.קק ;(1"",", % )1867(.ו""א""ע . 35: ]. Ldw,ק )1839(,עLow. ,",)1,1
. 260-276(: ,4, Berns(einקק !,,1,/," Schri/ien, 111, Szegedin 1890,ו",נ413-424 )=)7,
].
&relshceW
]. 14-2קק Deutschland, Breslau ]844,מ
(, Zl(r Judenfruge ,חו"51ח)")א) ,תשובת
הולדהיים שם ,עמ' ( 254-251 .171-154להם התכוון היילפרין ן ראה להלן .הערה 3ס~).
102א-ח פריימן ,סדר קידושין ונישואין; ,ירושלים תשכ"ה ,עמ' שכד.
3סן תשובות באנשי און ;הולדהיים ומרעיו) .פראנקפורט ע.נ מיין תר-ה ,רובו ויכוחים נמלצים
כלליים ,בלשון עברית נאה ובכוח ספרותי מעולה ;~ראה דברי עצמו על נך במכתך יא) .הדיון
ג בלבד כנוה פרטים עלהיילפרין ראה ,בכורים .א (תרכ.ה) ,עמ'
הממשיוהענייני הוא במכתבי
,
104
שש סוגיות כאלובתלמור :יבמותצע-ב
ןשם,קיע"א :כתובותגע.א :גיטין לגע,א ןשם,עג
ע"א:וב-ב מח ע 'א .על השאלות הספרותיותוהענייניותשבסוגיות אלו ושאלת הפקעתקידושין
ראה :רי.אהלוי .דורות הראשונים ,ב ,עמ' ;509רובינשטיין ,לחקר סוגיות ךזתלמוד ,ב ,קובנא
תרצ-ב .עמ' :27א'וגייס ,לחקר התלמוד .עמ' ,394-389ד' הלבני ,מקורות ומסורות ,סדרנשים.
עמ' תקל ,הערה :2י,ד גילת .שנתון בר-אילן-1 ,ח (מש"ל) .עמ' '120א' אטלס .סיני .עה
(תשל,ד) ,עמ' קבה-קכ~,קל,י' פרנצוס.סיני( TU ,תשל.ה) .עמ' צא-צב ; ש'פרידמן .פרק האשה
רבהבבבלי -מחקרים ומקורות.ניאסף למדעיהיהדות .תשל-ח .עמ' 387והערה .58אלן בנוסף
על הביבליוגראפיה לנושא זה (עד סוף תשל.ג .הנ-ל נרשמו שם במדורים אחרים) שרשם נ.
ש"ז הבלין
172
עיקרחידושו הואלהגיה מדעתו בכלהסוגיות ,במקום 'אין,כל דמקדש' ' -לא,כל
דמגרש אדעתא דרבנן מגרש"0י והלך לו ,לדבריו ,כלעניין הפקעת קידושין.
תוךכדי הגנה על ההלכה מבצבץויוצא שם יחס חופשי אל התלמוד ,גם מבחינת
נוסחאותיו וגם מבחינת התוכן,
שכללגדולאצלימיום עמדי על דעתיכי מה שלאניתן לכתוב בתלמודמפני
שאין הדעת סובלו אפי' כתוב אלף פעמים הרי הוא כאילו לא נכתב,ואין
מביאין ראיה ממנו ,דילמא משבשתא היאוכי מר בר רב אשי חתים עלה,
ומה שניתן לכתוב מפני שהדעת מחייבוהרי הוא כאילו כתוב וחתום מפני
שהדעת מכריעו ואף אתה אמור חסורי מחסרא והכי קתני~.י
נגד מגמה זו חיבר רי"צ מרגרטן את חיבורו ,המחולק לשלושה מאמרים :לברר
הדרך הראויה בבירור נוסח התלמוד; לברר על-פי כללי ההגיון שאין לחלוק על
התלמוד ועל הקדמונים :ובירור מקיף ומעמיק בסוגיות אפקעינהוודיניהן0'.י הוא
נוקט שיטהזו של הירידה הרוחנית ,הן שכלית הן מוסרית ,ולדבריו היא הגורמת
שאין לחלוק עוד על הקדמונים ,ושלא כדברי הר"י קארו'"י שהחליטו על כך
כשקיימו וקיבלו עליהם ,אלא
מצד האמת שגוזר עליהם כך עלפי חוקי החכמה,יעןכי אז אחר חתימת
המשנה נראתה חסרון החכמה,וידעו והכירוכיירדו כמה מעלות אחורנית
מחכמים הראשונים,וכן אחר חתימת הגמראניכר ונראה מיעוט החכמהנגד
חכמי התלמוד ,לכן מצאו את עצמםמחוייבים שלא יחלקו אלה על חכמי
התלמוד הראשונים ולא אלה על חכמי התלמוד האחרונים מפני גודל
השגתם בתורה שמנצחת ומבטלת את דעתם9.ש
ובקירוב כך היא שיטת בעל החזון איש:
אבל האמת בזה שדור אחר המשנה ראו את מיעוט הלבבות נגד בעלי
המשנה,וידעו לבטח שהאמת לעולם עם הראשונים ,ואחרי שירעו אמיתת
הדברשאי אפשרשישיגו הם האמת מה שלא השיג אחדמן התנאים ,לאהיו
רשאים לחלוקוהיו רק שונים את כל דברי התנאים שקדמום ,וגם מחתימת
[מחתימי] התלמוד בטלו דברי אמורא שאמרו מחמת העלמת דברי מתנא,
ורק רב ברחבלבבו לא נתבטלודבריו.וכל הסכמותיהם היה בהשגחת הבורא
ית' ובהופעת רוח הקודש וכבר הסכים הקב"ה עלידן ,כדאמר ב"מפו ארבי
ורבנתן סוף משנה.וכן היה בדור של חתימת התלמודוכן אמרו שם רבינא
ורב אשי סוף הוראה .ומש"כ מרן שקבלו כן ,לא טובה וחסד עשו עם
105
106
107
108
109
רקובר בספרוהמצוין ,אוצר המשפט ,ירושלים תשל-ה .מס' .9589-9569כמרומה שכל אלו לא
זכרו את שני החיבורים הכזכרים בזה.
והובאודבריו אלו בהגהות מראהבה ,להרב בצלאל הכהן ,בסוף המסכת ברפוסי וילנה ,ליבמות
צ ע.בן
תשובות באנשי אק ,עמ' .31
כמדומהשהיחיד שמזכירו הוא א"תפריימן(לעיל ,הערה ,)102וכתבעליו' :אחת המונוגרפיות
המעמיקות ביותר על גדר זה',
לעיל ,ליד הערה .77
תוקף התלמוד.ידע.ב .בעיקרהרעיון קדמו ר' דודניטו .מטהדן(הכוזריהשני).ירושלים תשי-ח,
עמ' מז-סח ,אלא שרי-צ מרגרטן הרחיב את הריון.
על 'ההתימה הספרותית'
173
הראשונים ,אלא האמת חייב אותם ,כי איך נעשה על דעתינו "ם ידענו
שדעתינו קצרה והאמת אין אתנו .וכה אנו עושין בגד הראשונים ז"ל"…י
שיטהזואינה מספקת תשובות לשאלה בכל היקפה.אין הסבר מדועיחס זה נקבע
לפי תקופות ,ומה אירע שנחלקו בזמן שנחלקו דווקא ,ומדוע בתוך התקופות אין
מוצאים יחס זה ,וכבר הר"י קארו העיר ,שמצאנו תנאים מאוחרים חולקים על
י וכזאת העיר כבר
תנאים קדומים ,ואמוראים מאוחרים -על אמוראים קדומים',י
הרא"ש.ויי ועוד ,לא ברור מהו היסוד ההלכתי להגבלהזו ,שכןבין אם הואניטעם
'לא תסור'ובין אם הוא מכוח משנת עדויות הנזכרת'יי שאיןבית-דיןיכול לבטל
וכו' ,הבדלישבין תחום(ב)הדינים ,שבהם איסור המחלוקת נקבעלפי תקופות,ובין
תחום (ג) התקנות והגזירות והמנהגות ,שבזה גםאין לחלוק בתוך התקופות .ועוד
חולשה בשיטה זול' שאין בה תשובה לאפשרות שיש לעתיםבין האחרונים שהם
גדולים כמו הראשונים;"י האם הם רשאים לחלוקו
1,0
111
112
113
בהשגותיו שנזכרו לעיל ,הערה .4עמ' קצר .קטע זה בלבד מתוך כל המשא-והמתן המרובה
פורסם קורם-לכן בקובץ אגרות החזון איש .ב .בני-ברק ,T~uwnסי' כד ,ומשם בחוון איש על
הרמב.ם ,הנספח לרמב,ם ,הוצאת 'אל המקורות'.ירושלים ,l"ucnועוד.ולעניין רבריו 'וכה אנו
עושין נגר הראשוגים' .ראה להלן .סוף הערה .120
כסף משנה(לעיל .הערה .)77בראשית דבריו.
לעיל .הערה .87
לעיל .הערה
.76
114והעיר עליה הר"א ווסרמן בתשובותיו להשגות החזון איש (לעיל .הערות .4
115וכמותשציין ה ר שווסרמן לרב האיגאון ,שאמרועליו 'אחרון הגאוניםבזמן וראשם בחשיבות',
ראה לעיל ,הערה ;33ולגאון מווילנא שראוהו כאחד הראשונים (בניו בהקדמה לס' תבנית
.)97
הבית ,שקלאב תקס.ב' :וחרב חכמתו מכמה דורות שהיולפניו ,ומעתרבנן סבוראיוהגאונים לא
קם כמוהו .'…וראה עור :ב'לנדוי ,הגאון החסיד מוילנא( ,ירושלים תשל.ח ,עמ' שלט והערה
שם ; ואףעל הגר-איש שאמרן משפט כזה ,ראה שו-תביכורי שלמה לרש-א רזעכטע .או.ח,סי'
לו ,בשםרמ.גיפה' :ואחרון הגאוניםבזמן וראשון במעלה .הגר-א .1ל') :על כן ,עם שהוא מקבל
גס את שיטת החזון איש ,רואה הוא הכרה לצרף לה אף את שיטתו המשלימה ; וראה לעיל.
הערות .96זן .ולעיל ,הערה ( 90כסוף) הכאגו מהריב-ש על ר.ת שהיה כאחד הראשונים
(= הגאונים) ואולי יותר מהם .מרן הר-י קארו .כסף משנה ,הלכות ממרים ב :ב.ציין .שיש
שהאחרוניםגדולים מן הראשונים ,וכגון רבהלגבי רב יהודה (על-פי ברכות כ ע"א :תענית כר
ע"א; סנהדרין קו ע"כ :וראה זוממן ,סוגיותולעיל .הערה 36ן) ,והובאו דבריו כתויו"ט ערויות
א:ה .וראה להלן ,הערות ,124 .120לעניין היכולת לחלוק ולעניין 'הלבתא כבתראי' ומשל
הננס.יתר עם הסברדברי הרי,ד דלדלן הביא ר' יצחקדיליאון (הקדמהלביאורועל ס' המצוות
לרמכ-ם .מגילת אסתר) כשם ר' שלמה אלמולי (בסוף ס' מאסף לכל המחנות) הסבר נוסף:
אפשר שידעו האחרונים וישיגו יותר מהראשונים משתי בחינות .הבחינה האחת מטעם
שכבר אפשר שאיש מהאחרונים לקח לעצמולעיין בדרוש אחר ומיוחד והשתדל והעמיק
ושם בו כל שכלוועיונו והשתדלותו באופן שהשיג בו יותר מדברי הראשונים .והבחינה
השנית שהנה אנחנו האחרונים עם המעט שהתמדנובעיון ,השגנו הרבה יותר בזמן מועט
ממה שהשיגו הם בנמן רב .וזה לפי שבימיהם היו כל החכמות נעלמנו; ~בלתי נשלמות
והיו צריכים להוציאם מדעתם בהשתדלות נמרץ .אבל אנחנו מצאנו הכל כשלחן ערוך
לפנינו…
ועיין עוד שו"ת מהרי.ק ,שרש קמט (קע) ,על תלמיד שנתחכם יותר מרבו שרשאי לחלוק עליו,
והובא ברמ.א,יו-ד,סי' רמב,סוףסעיף ד :ובש"ך .שם ,ס"קג וס"קיב:ובביאורי הגר-א ,שם ,אות
1ואותיב :ופלא שלאציינו לנירהיד ע-ב' ,מאי לאו ביקנותיה' ,וברש.י שם ,ר"ה מאי .ובתוס'
שם .ד-ה מאי החולקים' .דמצינו הרבה תלמידים שחולקים על רבם בילדותם.'…ועיד שם 'רבי
ריש מתיבתא הוא ושכיחי רבנן קמיה ומיודדי שמעתיד' ,ובתוס' ,ד"ה האיך ,בש 0ר"ת,
שבבחריתו היה ר'יוסי גדול מרבי ובזקנותו נתחכם רבי יותר ,וכן בתוס' הרא-ש שם .ועיין
מהרא.ה,גן המלך,סוף שו"תגינת ורדים ,א ,קושטא תע-ו,סי' צב.צג .צד.ועיין עוד:יד מלאכי.
סי' תרסד .וראה דברי האר"י )"ל המובאים אצל ר' דוד שלמד מחבר 'לבשי שרד' .ערבי לחל,
ש"ז הבלין
174
ח .גישה הלכתית-משפטית
גישהזו אינה שיטה שלימה ומיוחדת ,אלא שיטה היוצאת מתוך גדרים הלכתיים
בהגדרת התחומים שבין (ב) 'הדינים המופלאים' לבין (ג) התקנות ,הגזירות
והמנהגות".י
'טועה ברבר משנה' ו'טועה בשיקול הדעתה
י והגדרותיהןדנו בה
בקשר עםסוגיית
הראשונים באיזו מידה נוהגת הבחנהזו לאחר תקופת התלמוד .לשון אחר ,האם
פסקי הגאונים הם בגדר 'דבר משנה' ,האם חכמי הראשונים רשאים לחלוק על
הגאונים ,והיינו ,האם זמן הגאונים נעשה תקופה .דעתו של 'חכם אחד מחכמי
הדורות שלפנינו' שהביא רבינו זרחיה הלויה היא מוחלטת ,שב'זמנינו' (המאה
הי"ב)אין עוד גדר של טעות בשיקול-הדעת ,שכן כל ההלכות פסוקות בידנו ,אם
בתלמוד ואם מדברי הגאונים ,והכול 'דבר משנה' מעתה .רבינו זרחיה הלוי חולק
עליו לגמרי ודעתו מוחלטת לצד אחר ,אלא
כל שאין טעותו מתבררתמן המשנהומן התלמוד מפורש בלא שום ספק,
מי
לא טועה בדבר משנה הוא אלא טועה בשיקול הדעת ., .ומה שפסקוהגאונים
מאחרי סתימת התלמוד מדעת מכרעת ולא מהלכה ברורה ופסוקה
מהתלמודכסוגין דעלמא הוי ,ומאן דטעי ביה נמי טעי בשיקול הדעת הוי,
ולא טועה בדבר משנה,
הראב"ד'י' מקבל אתדברי החכם הקדום בחלקם ,אלא שהואמבדילבין מקרה שבו
טעההדיין משום שלא ידע את דברי הגאונים ולכשנודעו לו הריהו מסכים עמם
פיעטרקוב תרמ-ח,פ .ויגש,דף סט ע.א…' :או אף בדורות אלו באושיםיחידים שכתב האר"י
ז.לשיחידים שברורות הללו מוכרחיםלהיות נשמותגדולות כמעטיותר מדורות הראשונים ולא
אמרורז-ל לא אכשר דרא אלא על כללותהדור '.בשם הכעש.ט מוסר ר' אהרן הגדולמקרלין.כי
'האדםיכול להשיג מה שהשיגו כל התנאים והאמוראים רק הגאות מעכב ואינו מניח להשיג'
(בית אהרן .ניו-יורק ,1956סדר היום מה שדבר אדמו"ר עם אנ-ש .ד ע-ב).
116לעיל .ליד הערה .73
117לעיל,ליד הערות -80ט.9
118סנהדרין פ-דלדבריהרי"ף,סי' אלף כא ,בתוך ד-ה בבא רביעאה ,רפוסוילנה.יב ע-א .ראייתו של
הרו"ה היא מסנהדרין כט ע-ב בההוא דהווקרוליה עכברא דשכיבאדינרי; וראה לעיל ,הערק
.76בוא וראה כמהאין הדברים חתוכים ועד כמה נחוצה הזהירות בהוצאת מסקנות מקטעי
דברים .עם שמשמע מדבריהרז.ה כאן הברלבין הדברים שבתלמודוביןדבריגאוניםוקרמונים
לעניין המחלוקתעליהם .נמצאהו אומר ,במאורהגדול .שבועות ,פ-ז ,דפוסוילנהלג ע"א':ולזו
הסברארעתינונוטהמפנישנהגוראשונינו[= כנראה חכמינרבונאהגדולים :ראה שם ,לאע.בן
לסמוךעלהרי-ף.1לאיןבנו כחלזון מדבריו '.וראה גם מהשציינורייפמן ,תולרות הרן-ה ,פראג
תרי.ג ,עם .51 .מס' :32וטברסקי ,ךראב-ד(לעיל ,הערה .)76עמ' .221הערה ,27למאור הקטן,
שבתיב ע-א' :ומנהג קדמוננו הבאים אחרהרי.ף לסמוךעליו כאשר ישאל איש בדבר האלהים
וממנו פשט המנהגביננו כמו שהוא נהוג היום ונחנו מה לחלוק ולשנות .ועלכן אנחנו יוצאים
בעקבי הראשונים'; וכן למאור הגדול,גיטיןג ע.ב.
' 119כתוב שם' ,מהדורתרמ.י חסידה,צילום מ'הסגולה' ,תשכ,ט ,עמ' סד ,והובא ברא.ש,סנהדרין
פ"ד ,אות .1את המחלוקתבין החכםובין הרא-ש (ראה להלן) תלה רי"אהלוי .דורות הראשונים,
ג .עמ' ,296בשני שהוא רואהבין לימודם של חכמי ספרד ,שנשען בעיקר על דברי הגאונים
ופסקיהם' ,ולא הרגלו בחתוך ההלכות .והעמידה עלרגלי עצממ' (שם ,עמ' ,)2,4לבין לימודם
של חכמי איטליה ואשכנז .שמשום שלא היה להם קשר גדול עם הגאונים הוכרחו בכל
ספיקותיהם לעמור על רגלי עצמם ועל כן הורגלו גדולי חכמיהם ללון בעומקה של הלכה
ולהביא לבב חכמה מתוך הש.ס .ה'חכם' לדבריו הוא אפוא ספרדי .והרא.ש -אשכנזי .אבל
רי.אהלוי התעלם מדעתהרז.ה מגירונדי ,שמוצאווגידולו בספרד,ועוד מחכמי ספרד שעומרים
עלרגלי עצמם כנגדהגאונים(כגון רמב"ם :T1VIוראה להלן)~ ,לעומתם הראכ,ד שאיננו ספרדי.
עד 'החתימה הספרותית'
175
וחוזר מדעתו,ווו טעות בדבר משנה,לבין מקרה שבו הוא עומד בדעתו וחולק על
הגאונים ,שבזה
קרוב אבי לומר שאפילו אם היה חולק עם פסק הגאון מטעם שבראה לולפי
דעתו שלא כדעת הגאון ולא כפירושו ,גם זה טועה בדבר משנה .שאין לנו
עתה לחלוק על דברי גאון מראיית דעתנו לפרש העביז בדרך אחר כדי
שישתנה הדין מדברי הגאון ,אם לא בקושיא מפורסמת ,וזהו דבר שאין
נמצא;".י
120
הבחנהוו אינה מיוסדת כל עיקר ואינה אלא השקפה בעלמא .בעקבות רי-א הלוי הלך רב,מ
לוין .אגרש.ג .מבוא ,עמ' ( 26בלא להזכירו) ,שנתן הבחנה !1עניין לחילוקי הרעות שבין חכמי
ספרד לבין חכמי אשכנ! וצרפת לעניין המשנה והתלמוד איחהי נכתבו (אגב ,הסבר ראוי
ה ח) 11. Strack, El/rleir(l~g
לתשומת-לב להבדלי השיטות ראה .I.eipllg 1908, :י""",",ז""
ו בלבד [ובמהרורה העברית שתורגמה ממנה .תרע-ג.
רן .ס .המבר זה מצוי במהדורהי
עמ' ,]16ואינובמהדורות ו ; 1900 .1894 ,1887 ! 3-ולא במהדורות ! החמישית ,1921והשישית,
האנגלית .ו.)193י' מברסקי ,הראב-רולעיל ,הערה ,)76ענז' ~zlbהביא את דברילוין .והרגיש.
שאינם עומרים בפני הביקורת.
גם דברי הראב-ראינם כפשוטם ,ולצד אחר ממה שראינו לר!.ה(לעיל .הערה ,)118ואפשר שהם
על ררך הרוב .אף-על-פי שמכאן יוצא,כי לדעתואין לחלוק על הגאוניםוכיאין בנמצא 'קושיא
מפורסמת' על דבריהם ,מצאנו לו עצמו שנוטה מרעהם .כשם שמצוי אצל חכמי הראשונים.
שבדרך-כלל סמכותם של הגאונים מקובלת עליהם ומכל-מקוםאין הס נמנעים מלחלוק.עיין.
למשל ,בהשגותיו של הראב"ד על הרמב.ם .הלכות שמיטה ויובלי:ו ('אני איני סובר לא
כדבריהם ולא כדבריו'…ועיין כסף משנה ,שם' :והפי' שפירש הראב-ר בו …ביקשתילו חבר
ולא מצאתיו' ,והואלעניין קביעת שנת השמיטה :וראה לאחרונה בירור השיטות ,ר-ב פו!ן,
'ברור בחשבון שנת השבע' .המעין ,ב ,תש"ם .עמ' .)50-32למקום !הצייןי' טברסקי .הראב.ר
(לעיל ,הערה ,)76עמ' ( 220מהשציין עוד להלכות תפילה א:יאינו מוכח כל כךלפי ששם לא
חלק בדין אלא שנתן טעם אחר ,וכן הציון להשגות הראב.ד על הרז-ה ,לפסחים כד ע,ב ברפי
דפוסוילנה .אינו ברורלגמרי:ועיין ברמב,ן ,מלחמות ,שם ,וברין ,שם ,שאף הם חולקים ,אלא
שפירשו את הגאונים בררך אחרת) .בס' בעלי הנפש חולק הראב"ד לעתים על הגאונים :ראה
שער הפרישה .מהדורת קאפח ,עמ' בג; ושם ,עמ' כט(לעניין !ה ראה:ר-י עטליתר .שו-תבנין
ציון ,ח"א ,סי' סט :ומאמרי' :כיוונים בהוצאת ספרי ראשונים' .המעיין .כרך ח ,חוברתב.
תשכ.ח .עמ' ;)35ושם .שער הטבילה ,עמ' ער ,לעניין רעת כמה גאונים שנירה וזבה טעונים
טבילה במים חיים' .ומה שכתב בה,ג שהנדה והזבה טעונים מים חיים שבוש הסופרים היה1! '.
בלא ספק רוגמה ל'קושיא מפורסמת' שהרעישו עליה.כגון רב האיגאון שקראה 'טעות גדולה'.
ובשו"ת הרי,ר' :שגגה גדולה' .ראה לכלהעניין :הר"ש ליברמן ,תוספתא כפשוטה ,מגילה פ"א,
עמ' :1138-1136ומאמרי' :על כתביד אחר שנחלק ,.עלי ספר ,א (תשל.ה) עמ' .67 ,83יש
להוסיף,כי רוגמהזו הובאה בשו"ת הרא"מ.סי'עו ,עם ארבע דוגמאותנוספות.כרי להראות' .כי
בבר ידעת כמה דברים נדחו מדברי הגאונים ,מפני שנראה שאין הרכרים ההם מיוסרים עלפי
שרשי המלמור ,אע"פ שמדריגת הגאונים גדולה מאד ומפיהם ומפי תורתם אנו חיים ',כררך !1
וכמידה 11אנו מוצאים אצלגרולי הראשונים ואף האחרונים ,שאין הערצתם הגדולה ואפילו
הכנעתם להם מונעתם מלחלוק על קדמוניהם .הסמכותיות והביקורתיות כרוכים יחר והכול
לפיהעניין .כך מצאנו כבר לר-ש הנגיד(בן תהלים.ריואן .מהדורת ששון .תרצ-ד ,סי'ק! .עמ' פג.
שורות מט-נו ,וראה מ' מרגליות ,הלכותהנגיר .עמ' ;)1 8- 15 ,11לרבינו חננאל (ראה דור דור
ודורשיו .ד ,ירושלים-תל-אביב .עמ' 241-240והערה ;)12לרי"ף (שם ,עמ' ,250הערה ,11
ליבמות פ"י ,סי' קב ,כברציין בשו-ת הרא"מ הנ"ל) :לרמב.ם (ראה להלן ,הערה 169וראה גם
'
לעיל ,סוף הערה ; )90לראב"ע (פירושו לקה' ה :א,..' :יש אומריםאין משיבין את הארי אחר
מותו .התשובה ,רוח אל עשתנו כולנו ומחומר קורצו הקדמונים כמונו.ואונן מלים תבחן .ובלנו
נדעכי דניאל היה נביא ורב על כל חרטומי בבל וחכמיה .והנה אמרו חכמים -1ל טעה דניאל
בחשבונו ,והחשבון הוא דברקל)'…ןלרבינו תם(אף-על-פי שטען כנגר ר' משולם .שהע! לחלוק
על גאונים וקדמונים .פסק ,שאיןימי לידה עולים לזיבתה כאביי .נגד ר' אחאי ,ה-ג ,רב סעדיה
ש"ז הבלין
176
הרא"שי" הולך בעקבות הראב"ד בהבחנה זו ,אלא שמסקנתו אחרת .אםהדיין
מסכים לדעת הגאונים שנודעה לו ,נעשית טעותו לטעות ברבר משנה ,ולא עוד
גאונים בלבד ,אלא 'אפילו חכמים שבכל דור ודור שאחריהם לא קטליקני באגמא
הן ,ואם פסקהדין שלא כדבריהם ,וכששמע דבריהם ישרובעיכיו והודה שטעה -
טועה בדבר משנה הוא וחוזר '.אבל לצד שני ,אםהדיין המאוחר עומד בדעתו
ומביא ראיותלדבריו המקובלים לאנשידורו,ימ יפתח בדורו כשמואל בדורו
אין לך אלא שופט אשריהיה בימים ההם',ני ויכול לסתור דבריהם,כי כל
הדברים שאינם מבוארים בתלמוד שסידר רב אשי ורבינא אדםיכול לסתור
ולבנות ,לחלוק עלדברי הגאונים ., .דאמוראים אחרונים פעמים חולקיםעל
הראשונים ,ואדרבה אנו תופסין דברי האחרונים עיקר ,כיון שידעו סברת
הראשונים וסברתם והכריעובין אלו הסברות ,ועמדו על עיקרו שלדבר'.יי
גאון .רי"ף ,רש"יור' שמואל ,ס' התרומה,סי' צט :ראה :א-א אורבך.בעלי התוספות,,ירושלים
תש.ם .עמ' :)78לרבינו ישעיה דטראני (ראה להלן ,הערה ;)124לרמב"ן (ראה:י' טברסקי.
הראב-ר [לעיל ,הערה ,]76עמ' :)218-217לרא-ש (שו"ת הרא"ש ,כלל גה ,תשובה ט' ,תורת
אמת היאואיןמחניפין לשום ארם') :לריב"ש (ראה :הירשמן ,הריב.ש ,ירושלים תשט ,1.עמ'
מט-נ) :לרשב.ץ (זוהר הרקיע .וילנה תרל.ט .עמ' ' :11ולפי שהאחרונים עם היותם מודיםכי
לבםאינו אלא כפתחו של היכל לעומת הראשונים שהיה לבם רחב כפתחו של אולם .עם כלזה
לא יבושוכי ידברו בסתירת דבריהם,כיבן הראוי לכל חכם או תלמיד שלא ישא פנים לגדול
ממנו במה שתראהלוסתירה מבוארתברבריו :)'…וראהבוע ,כהן ,קונטרס התשובות ,עמ' :11
וי' טברסקי ,הראב-ד ,עמ' .222-215עוד יש לרוןלעניין ה'הכרעה' שבדברי חז.ל .כסוגיית
פסחים כ ע-א' ,תני ב-ש …וב"ה …אמ' ר' ישמעאל ב-ריוסיאני אכריע ,..א"לאין הכרעת
שלישית מכרעת' .פירושים שונים יש ב1ה בראשונים; וראהי-נ אפשטיין ,מבואות לספרות
התנאים .עמ' .211-205מכל-מקום .בר-י ,בדורו שלרבי ,שעל שניהם אמרו 'תנא הואופליג'
ר-י
(לעיל .הערות ,)16 ,15חולק על ב-שוב-ה;ועייןרש.י ותוספות שם ,ופירוש רב האיגאון המובא
בר"ח שם .אבל הר"ח פירש' :ר' ישמעאל תלמיד הוא ולא חשיבר-י בר"ילאכרועי .דהאר'יוסי
אביו של ר' ישמעאל שאמר שמועהזו משמו תלמידשלישילגבי ב-ה וב.ש ., .וכן פירשחולין
קלז ע-אונזירגג ע"א .מידהוו נוהגת אף אצל האחרונים .וער אחרון בעל החזון איש ,שאם-כי
קבע 'וכה אנו עושין נגר הראשונים' (לעיל; הערה ,)100מכל-מקום כתב:
םשונים ,לקחתילי לחפשלעיין בגמ'
כי אמנם לקחת חבל בתורה הואענין קשה ובעלגויי
עד כמה שאפשר ,אף שיהי' נגר הראשונים ז"ל ולהסתפק בידיעה לחוד שדברי רבותינו
עיקר ואנן יתמי ריתמי ,ומ"מ לא לפרוש מלברר וללבן מה שאפשר לנו לקטנותו .וגם
לקבועכן הלכה במקוםשאין מפורשלהיפוךלענין פסק הלכה ,ואם לאכןהי' חסרלי עסק
התורה( …מתוך מכתב חידושי תורה אל ר.א פלצינסקי ,שו-ת שלום יהודה .ירושלים
'
121
122
123
124
תשכ.ב ,סי' ל).
בספרי החזון איש פעמים פירושים והכרעות הנוטים מן הראשונים.
לעיל ,הערה .86וראה רא.ש ,כתובות ,פ-א,סי'יח…' :איני כחולק עלגאון .אבל מתוך הסברא
נראה דמהימן' (לזההעירניי' רון).
אפשר ,ש'המקובלים לאנשי דורו' פירושו סוג הראיות שהוא ממין הראיות שמקובל בדורו
לראותם כראיות נכוחות ,ואפשר ,שהכוונה היא לתוכנן של הראיות שהן מתקבלות על דעת
חכמי הדור .רמ"א ,שו"ע ,חו"מ ,סי' כה ,סעיף א .החליף הביטוי ל'ראיות מוכרחות'.
לעיל .הערה .99 ,75
מכאן ש'הלבה כבתראי' נאמר גם בדורות שלאחר התלמוד (לא נגד התלמוד) .ושלא כדעת
מהר-ם אלאשקאר (ראהלעיל .הערה Poבסופה) .ראה מהר-ם אכןחביב .גט פשוט,כללים.כלל
ג ,קכט ע.א .לגוף דעת הרא.ש והסברו ,מבואר בשו-ת הרי"ד .סי' סב:
תחלת כל דבראני משיב לאדוני על מה שכתבת אלי שלא אחלוק על הרב הגדול רבינו
יצחק זצ"ל ,חלילהלי מעשות זאת ולא עלתה במחשבה כחולק עליו ,ומה אני נחשב
פרעוש אחד כתרגומו [שם-א כד :כד:טו:הדיוט]כנגד תלמידו אףכי בדבר אחרי המלך.
אך זאת אתיכל דברשאינו נראהבעיניאי אמרהיהושעבןנון לאצייתנאליה[חולין קכד
ע.א],ואיני נמנע מלדברעליז מה שייראהלילפי מיעוט שכלי ואני מקייםעלי מקרא זה
על 'החתימה הספרותית'
177
בשולחן ערוךננ' קבע מרן את הצד שהוא בוודאי טעות בדבר משנה ,כלשון
125
וארברה בערותיך נגד מלכים ולא אבוש [תה' קיט :סו] .ועדי בשחק נאמן סלה .שאף
במקום שנראהלי שאני אומר יפה על כל אהד מדברי רכותינו הראשונים ]-ל חלילה
שיזחיחנילבי לומר אף חכמתי עמדהלי [קה' ב ,ט] אלאאנידן בעצמי משל הפילוסופים.
שמעתי מחכמי הפילוסופים שאלולגדול שבהם ואמרולו הלא אנחנו מודים שהראשונים
חכמו והשכילו יותר ממנו ,והלא אנחנו מורים שאנו מרברים עליהם וסותרים דבריהם
בהרבה מקומות ,והאמת אתנו ,היאךיכון הדבר הזה .השיבם אמר להםמי צופה למרחוק
הננס או הענק,הוי אומר הענק ,שעיניו עומדות במקום גבוה יותרמן הננס ,ואם תרכיב
הננס על צוארי הענקמי צופה יותר למרחוק,הוי אומר הננסשעיניו גבוהות עכשיו יותר
מעיני הענק ,כך אנחנוננסים רוכבים עלצוארי הענקים מפני שראינו חכמתם ואנו מעגיקי'
עליה ומכח חכמתם חכמנו לומר כל מה שאנו אומרים .ולא שאגוגדולים מהם [על משל
1הועל מקורותיו אצלהפילוסופים ראהעכשיו במאמרו של תא-שמע הנוכרלעיל .הערה
ט .19ואס זה באנו לומר שלא נדבר עלדברירבותינו הראשונים אםכן במקום שאנורואים
שזה חולק על 1ה ו1ה אוסרוזה מתיר אנו עלמי נסמוך ,הנוכל לשקול בפלס הרים ~גבעות
במאזנים ולזמר שוה גרול מזה שנבטל רברי זה תפני זה .האאין לנו אלא לחקור אחרי
רבריהם ,שאילוואילורברי אלהיםחיים הן ,ולפלפלולהעמיק מכח דבריהםלהיכןהרין
נוטה ,שבך עשו חכמי המשנה והתלמור .לא נמנעו מעולם האחרונים מלרבר על
הראשונים ומלהכריע ביניהם ומלסתור רבריהם ,ובמה משניות סתרו האמוראים לומר
שאין הלבה במותם וגרולה החכמה מן החכם ,ואין חבם שינקה מן השגיאות שאין
החכמה חמימה בלתי לה' לבדו.
וכן שם,סי' א ,עמ'ו.1-בלשון רומה; וראה עור שם,סי .סר',אין לסמוךעל הדברים הללולהניח
דברי התלמוד ולתפוש מדברי הגאונים.כי בכמה מקומות היו מחמירין ומקילין שאין העולם
סומכיןעליהן באותם הדברים .כאשר מצאנו שאסרו הים לטבילה לנרות בזמן הזה [ראה לעיל,
הערה ]120וחצר הכבד טריפה [ראהפסקיהרי-רלחולין מו ע-א] וכאלה רבים '.למקום 1ה נתכוון
הרא"מ בשו.ת הרא,מ ,סי' עו .וראה לעיל ,הערה .115מלבר העניין העיקרי יש גם בשאלת
המחלוקת משוםדיני כבוד רבו ותלמיד-חבם :וראה בשו-ת תרומתהרשן .חלק פסקים וכתבים,
סי' רלח; שו.ת מהרי.ק ,שורש קע :ורי.ח בכרך .שו"ת חוט השני .סי'ק .שאף מכוח זהאין
להימנע מלחלוק ,אלא שיש לנהוג בזה בגררי הכבוד המבוארים בשו"ע,יו.ר,סי' רמב .וכך פסק
שם הרמ.א ,סעיףג' :אבל מותר לחלוקעליו באיזה פסק או הוראה אם יש לו ראיות והוכחות
לדבריושהדין עמו' :וראה בנושאי הכלים שם .וראהלעיל .הערה .115וראה שו-תהרדב.ז .ח-א,
סי' תצה :ובאר שבע ,סנהדרין קי ע.א .ומצינו לכמה חכמים שנהגו בעצמם מירה :11ראה.
למשל,דברי ר'יעקבעמדין' :אףלגדוליםממני אלף פעמים לא אשאפנים בתורה .כאשר מעשי
.למברג תרמ.ר ,סי' בא)~:כן ראה מה שכתב ר'
בחבורייוכיחוןו]( '…שו.ת שאילת יעב"ץ,ב
יחזקאל לגדא בתשובה לר' זאב וואלף סג,ל אלעסקער.. .' :כי ראיתיו עוקר הרים והלכות
קבועות במסמרים ,לא נולד בהם ספק .מקובלים מדורי רורים ,הראשונים הרי.ף ורמב,ם
והרא"שורש.י ותוספותוכל ראשי המורים …ועתה קם רמעכת"ר …לחלוק עליהם …ועתה
הכי לא היה בכח שבלו ופלפולו לדחות קושיא 11עד שמלאו לבו לחלוק על הקדמונים ,לאזו
העיר ולא 11דרך החכמים השלמים( ' …שו"תנודע ביתורה קמא,ירושלים תשל,ר ,או-ח.סימן
לח) .ועוד כתבבעניין חכם,ה …' :ועל דברי תורה אשר באת והבאת קושיא חמורה שהקשה
כבור המנוח הרב החסיד החריף מו"ה וואלף אלעסקער בחבורו …הנה חבור הזה עדיין לא
ראיתי אבל את המחברהכרתי היטב ועםכי היה מופלגגדול ועצום בתורה ועוצם התמדתו דבר
פלא בצירוף גורל חריפותו ובקיאותו .ידעתיכי כאשר יבואו דבריו בדפוס יפרוץ הרבה בדברי
הפוסקים הראשוניםבי אף שהיה איש צדיק יסור עולם ותסיר ופרוש גרול היה לו לב אמיץ
בגבורים ולא נשא פנים לגדולי הראשונים( ' …שו"ת נורע ביהודה תניינא .ירושלים תשל-ר.
יו"ד,סי'צו) .ראה לכל זהדיונו של ר' משה שמואל גל1נר ,דוררביעי,קלוי1נבורג תרפ.א.א.דף
ד-ה.ועיין גם שו"ת ר' עקיבא איגר ,ירושלים תשי"ב ,סי' גה.
חו"מ .סי' כה .סעיף א .בטור .חו.מ .סי' כה ,הובאו שתי הדעות ,הראב"ד והרא.ש.
ש"ז הבלין
178
הרמב"ם,וכלל בהגדרתו גם את 'דברי הפוסקים'[',י ולא הזכיר את הצד השני ,ולא
הבדילבין מודה שטעה או חולק.י[י הרמ"א השלים והוסיף בהגהתו
מיהו יש אומרים ראם נראהלדיין ולבני דורו מכח ראיות מוכרחות שאין
הדין כמו שהוזכר בפוסקים'[י יכול לחלוקעליו מאחר שאינו נזכר בגמרא,
מכל מקוםאין להקל בדבר שהחמירו בו החבורים שנתפשטו ברוב ישראל,
אם לא שקבל מרבותיו שאין[9י נוהגין באותה חומרא.
הגר"אל'יציין כמקורלדין זה ,שאין לחלוק על החיבורים שנתפשטו ברוב ישראל,
את סוגיית הגמרא בע"ז',ני ולפי סיכומו של הר"ןוני ג' דינים הם :פשט ברוב
ישראל -אפילו בית-דין גדול אינו יכול לבטל; לא פשט -בית-דין גדול יכול
לבטל :לא פשט ואין רוב הציבוריכ1לין לעמור בהן -אפילובית-דין קטן יכול
לבטל .אסמכתאזו קשה לאור החלוקה לשלישת תחומי ההלכה שנפרטולעיל.תי
סוגיית ע"זזו עוסקתבענייני תקנותוגזירות( = 'תחום (ג)'),ואיך נלמד ממנה לכלל
החיבורים ,שעוסקים בכל חלקי ההלכה ,לומר עליהם שאם נתפשטו ברוב ישראל,
אין רשאים לחלוק עליהם.
מתוך קושי זה ביקש הרא"י קוק לומר ,שאמנם
עצם קביעת ההלכהאין שייכות באמתלדין אין ביתדין יכול לבטל דברי
בי"ד חברו ,ואין לך אלא שופט שבימיך ,אבל לענין הקבלה שמתקבל
בישראל ומתפשט הדבר להורות כאחדמן הזוולקים באיזהדין בזהיש כבר
עניין של תקנה…יני
מתוך ההתפשטות של איזה הלכה או איזה ספר בישראל להוראה ,אע"פ
שבעיקר הדבראין כאן תקנה ,מ"מ ההתפשטות דינה כתקנה ,ומשום הכי
שייכי בההתפשטות ברוב ישראל כל אותן הדינים שנאמרו בתקנות".י
חידוש זה -שהתפשטותו של איזה דין ,או להורות כדעת חכם מסוים בעניין
מסוים ,או התפשטות ספר להורות מתוכו ,מחזקים אתהדינים הללווהופכים אותם
126
127
128
129
150
131
132
133
134
135
כדעת הרא-ש(לעיל .הערה ,)86וכמושדייק בכסף משנה ,הלכותסנהדרין ! 1ב מדברי הרמב,ם
שם' :דבריםהגלויים והידועים כגון משנה ותלמוד'; 'כגון' -משמע שיש עוד,והיינו ,רברי
הפוסקים.
ובכסף משנה(לעיל ,הערה )126הסמיך בפירוש 'דברי הפוסקים' אלדברי הרא-ש שהביא שם
חלקם הראשון ,והוא כשהודה שטעה;ועיין גם בבית יוסף חו"מ ,סי' כה.
כולל 'גאונים':עיין ש.ך ,שם ,ט-קג:וכן יוצא מדברי הרא"ש(לעיל הערה )86בחלקם השני,
שעל-פיוהדין כאן.
ההמשך מן 'מכל מקום' וכו' הוא מן שו-ת תרומת הרשן ,חלק פסקים וכתבים .סי' רבא.
ביאורים לחו-מ ,שם ,אותז.
לו ע.א.
בפירושו על הרי-ף לסוגיה .11
לעיל ,ליד הערה .73
בביאורו 'באר אליהו' לביאורי הגר.א ,בתוך :ספר הגר,א ,ג ,ירושלים תשי.ד ,עמ' רו :וראה
לעיל ,הערה ,74ערעור חלק מבסיס פירושו למשנת עדויות א :ה ,שעל-פיו ביקש לחדש עוד
לחלקביןדין שנתקבל לכתחילה ללא עורר וחולק לביןדין שנתקבל מתוך מחלוקת.
שם ,עמ'ר .1בעיקר סברהזו
מהר"ץחיות(לעיל ,הערה ,)71עמ'קי,וכך כתבלענייןדברי
קדימ
ישנזכר במשנה בסתם לאיהיה אלא מנהג טוב שהסכימו כל
דבר
הל
כסף משנה אלו' :ומפני זהכ
החכמיםיחדופשטובכל ישראל שובאפילוגדולבמניןאיןיכול לבטל '. .,ועוד שם:ומפני זה בכל
הדינים הנמצאים בש-ס כבר עמרו ב-ד של רב אשילמנין ואע.גדאינובחוק לא תסור מ"מ נעשו
כתקנות וגזירות שפשטו בכל ישראל'.
על יהחתימה הספרותית'
179
להיות תקנות,גזירות או מנהגות -אינו עולהיפה.עיקרגדול ותנאייסודיבענייני
התקנות,הגזירות והמנהגות הוא ,שתוקנווהונהגו במפורש שלא על-דעת שכך היא
ההלכה ,כי-אם מטעםסייג לתורה .כאשר הונהגו מנהג או תקנה משום שסברו,
שזהוהדין ,ונתבררשאין זההדין,אין בהם גם כוח של תקנה או מנהג ,ואינם אלא
מנהג טעות או תקנה מוטעית ,שאין צורך להם אפילובבית-דין קטן כדי לפטלם,
והם מתבטלים מאליהם".י
נמצא אפוא,שדין או ספר ,אף-על-פי שנתפשטו בישראל ,מכל-מקום אם לאחרזמן
יש עליהם חולקים ,משמע שהחולקים סבורים ,שדין זה או דעהזו בטעות יסודם,
ואינם הלכה .אם נשמט יסודם שבהלכה,אין להם גם כוח של תקנה או מנהג.
ט .גישה ביקורתית
אף זו אינה שיטה שלימה ,ועיקרה יוצא מתוך דברי רבי חיים הלוי סולובייציק
מבריסק".י
במשנה נאמר' :מי שפרע מקצת חובו ,ר' יהודה אומר:יחליף; ר'יוסי אומר :יכתוב
שובר'',נ
י ועל זה 'אמררב הונא אמר רב:אין הלכה לא כרבי יהודה ולא כרבייוסי,
ידהיינו ,רב חולק
אלא בי"ד מקרעין את השטרוכותביןלו שטר אחר מזמן ראשון'",
עלשני התנאים שבמשנה גםיחד,ובלי להסתמךעל דעת תנא אחר ,הוא קובע דעה
שלישית משלו,ופירשו'0,י שזה משום ש'רב תנא הואופליג'".י הקשה על כך הר"א
ווסרמן41,י שאם אמנם רב תנאופליג אבלכיצד אנומחליטים את ההלכה כמותונגד
המשנה":י ועוד:לפי דעת התוספות'4,י ר'יוחנן חולק על כלל זהולדבריואין רב
תנא ופליג ,והרי נקוט בידנו,ג'ן שבמחלוקת רב ור' יוחנן הלכה בר' יוחנן .עלינו
להעדיף אפוא להלכה את דעת ר'יוחנן ולפסוק כמו המשנה".י
כותב הר"א ווסרמן:
136
כמפורש בירוש' פסחים פ-ר ה.א ,כה ע"ב. :כל דבר שאינו יורע בו שהוא מותר וטועה בו
באיסור ,נשאלוהןמתיריןלו;וכל דבר שהואיודעבו שהוא מותר והוא נוהגבאיסור .נשאלאין
י; חולין 1
מתירין לו '.וראה משנתעירובין :י ,ובכלי ,שם .קאע.ב1 .תוס' .שם ,ד-ה רכייוס
ע"ב-ז ע"א ,ודעות הפוסקים שנאספו ונידונו בפרי חדש ,או"ח ,סי' תצו,בדיני מנהגי איסור.
הובאובירי תלמידו הר.אווסרמן .קובץ שיעורים ,א ,גבעתיים ~U'"UlfIלב"ב קעע.ב.סי' תרלג,
עמ' שכו.
י
137
י
138ב-ב :ו.
139בבלי ,שם ,קע ע"ב.
140רשב"ם ,שם ,ד"ה וכותכן ,דתדס' ,שם ,ד"ה אין.
141
142
143
144
145
146
לעיל .הערה
.18
לעיל ,הערה
מדברי הר.א ווסרמן משמע שסכר ,שלהלכה נפסק כרב נגד המשנה .אמנם לעניין ששם לא
נקבעה הלכה כרב .הרי"ף לא הביא את דעת רב; וראה הסבר לזה בדברירבינויונה המובאים
בשיטה מקובצת ,שם .אמנם משמע ,שלא פסקו כרב מטעם אחר ,משום שהוא סבוראיןכותבין
שובר ,ולא מטעם שחלק על התנהים .וראה טור .חו,מ ,סי' נד .גשו-ע .חו,מ ,סי' נר .סעיף א.
בשיטה מקובצת ,כתובות,לדף ח ע"א ,ר-ה מתניתא,צירף ל'רב תנאופליג' גם ש'קיי-ל כוותיה
כמו שכתבהרי.ףז.ל במסכתי-ט.:איני יודע לאלו מדברי הרי"ף התכוון .שאם כוונתו לרבויו
במסכת ביצהלדףלזע.ב.סי' תתקכז ,בקשר עםעירוביןנ ע-כ,דבריוצ.ע .שהרי שם פסק הרי,ף
ן ש~.ע ,או.ח ,סי' חט ,סעיף יא ,וביאור הגר-א שם.
בשמואל .ולא כרב;ועיי
כתובות ח ע.א ,ר-ה רב ,וכן בס' הכריתות ,לשון לימודים .שערג .סי' קמא.
ביצה ד ע.א :רי-ף זרא-ש לב"מ מח ע-ב; ותוס' ,ברכות ד ע-ב .ד-ה דאמר; ועוד .ראה
אנציקלופדיה תלמודית .ט ,ערך 'הלבה' .עמ' ש.
והיינו ,בר'יוסי ,שבמחלוקת ר' יהורה ור'יוסי הלבה בר'יוסי; עירובין מו ע.ב.
.137
ש"ז הבלין
180
ודבר זה שאלתי מכ' מו"ר הגר"ח הלוי זצ"ל מבריסק ,והשיב דבאמת גם
אמוראיש בכוחו לחלוק על תנא ,והא דמותבינן תיובתא מתנאי לאמוראי,
הוא משום דאמוראאינוחולק על תנא,ואילוידעדברי התנא לאהיה חולק
עליו .אבל במקום שחולק להדיא אפשר להיות הלכה כמותו ,עד כאן
דבריו"'.
שיטה זו אומרת ,שאין מלכתחילה כל יסוד הלכתי למצב הזה של הימנעות
ממחלוקת.איןזה אפוא אלא מנהג ,שכךנהגו האמוראים שלא לחלוק עם התנאים,
ואלו שנאמרעליהם 'תנאופליג"4י פירושו ,שהםנהגולחלוק .אמור מעתה ,שהוא
הדין והיא המידה אף לתקופות שלאחר התלמוד ,שאף-על-פי שאין יסוד הלכתי
מלכתחילה לאסור המחלוקת ,כך היה וכך נהגו שלא חלקו .מאחר שאין למצוא
לחכם מן החכמים שלאחר התלמוד החולק בפירוש49י על התלמוד ,רשאים אנו
לקבוע לבטח ,שדרכם היה שלא לחלוק.
נותר עוד לבאר טיבו של המנהג הזה וכיצד נתקבל ונתפשט.
י .גישה ביקורתית-ספרותית
נראה ,שעיקר הגורם לכל התופעות שעמדנו עליהם לעיל הוא עצם קיומו
והתהוותו של מפעל ספרותי מקיף וכולל ,מפעל שאופיו ותכונותיו הולמים
ומתאימים ומכשירים אותו להיעשות מפעל סתום וגמור החותם את ההלכה
מכוחו הספרותי ,מפעל המתפשטבין חכמי -שראל ומתקבל עליהם ללמוד בו
ולהורות מתוכו ועל-פיו .מפעל ספרותי-הלכתי כזה אינו חייב לקבל מראש את
הסכמת החכמים ,או להיעשותבוויעוד חכמים כולל,כדי לקבל את תוקפו.קיומו
ואופיו ,התפשטותו והתקבלותו הם שמעניקים לו את כוחו.
רב שרירא גאון ,הראשון והאחרון שבראשונים ובאחרונים בחקירת תולדות
המשנה והתלמור0,יי כבר תיארכךבאיגרתו ,שהיאיסור מדע התלמוד ,אתחיבור
המשנה ,אלא שלא הושם לב לדבריו באופן מספיק .אחר דיונו באופני מסירת
ההלכה ובקובצי המשנה שקדמו לספר המשנה הוא מתאר את משנתרבי,אופייה
ותכונותיה:
147
148
149
150
לעיל ,הערה .137וראה עוד לעיל ,הערה .90מדברי הרא.ש ברכות פ-ג ,סי' לה.
רבי .ר' ישמעאל ב.ריוסי .ר' חייא ורב(לעיל .הערות .)18 .17 ,16 .15מכאן מובן מה שמצינו
שציינו הראשונים לאמוראים נוספים שהם בגדר של 'תנאופליג' ,אף-על-פי שלא נאמר עליהם
זאת בתלמוד ,ותמהועל כךהאחרונים .כךלגבי ח
,ק
יה -רשי,חולין קו ע-א ,ד"האין (ותוס'.
,awד"ה חמי ,חולקין); ר' חנינא -תוס' ,בבורות מט ע.ב ,ר"ה אמר רב אסי;לוי -ר.ן
חולין ,פ'גיר הנשה ,לב ע-ב בדפוסוילנה(וכן קבע מרן הר"י קארובכללי הגמרא שבס' הליבות
עולם,דףיא ע-ב ,בלאציון מקורלזה);ואף על ר' יוחנןיש שאמרו כך ! הר"ש אלגאזי ,הליכות
אלי ,כלל פג (ובשם מוהרי-ק הביא שם כך גם על רב הונא); מהרייבי רב בשיטתו לקידושין,
וניציה תכ.ג ,דף צו ע-ב; מהר-י קורקוס .הלכות מתנות עניים ,ג :ב ,בתוך :רמב-ם ,הוצאת
שולזינגר,ניו-יורק תש;1.ר.י בנבנישתי ,שדה יהושע לירוש' כתובות פ-א,דף ט ע-א ;ופרי חדש,
יו.ר .סי'קיג ,ס-ק כא.ועיין על כל זהביד מלאבי ,סי' תקנב .חקנו .ובהוספות שם מאת המגיה
ציין לס' שב שמעתתאלגאון שמן רוקח ,ש-ז ,סי',קה ,שהביא מיומא מגע-ב .שרייוחנן לתנא לא
ציית ,והעירעליו שם בצדק ,ששם הכוונה היא ל'תנא',היינו ,שונה ,ולא במובן חכם מחכמי
המשנהן ראה לעיל ,הערה .14
וכפי שנתבאר לעיל ליד הערה .7
ראה לעיל ,הערה ,2
על 'החתימה הספרותית'
181
ונקט ר' בהילכתא ,אורחה דר' מאיר ,דהי אורחה הר' עקיבה ,כיון דקצרה
י כל דבר ודבר עם מה שדומה
וקרובה ללמוד ודבריה מחוברים צבור יפהי'
לו ,ומד[ו]קדקין הרבה יותר מכל התנאין ,ואין בם שפת יתר ,וכל מילתא
ומילתא מסקא לטעמיה ,כדלא אמר בה מילתא דטופינא דלא צריכה ,ולא
מחסרא מידעם אלא בדוכאתא מעיטאתא ,ובכל מילה גדולות ונפלאות,
ולאו כל מאן דחכימ ידע לחבורימיליהכין כדכתיב [מש' טז :א]ומיי מענה
לשון .ואע"גדכדלהוןחכמיןשוין רטעמי ובתרוץ,כיון דר' עקיבה רהב לב ,ור'
מאיר תלמידיה רחב לב ,הוה שפירא תרוצתיהון ועריפא .משום הכי לקטה
[נקטיה]רביואוסיף בה מאי דהוה ביומיה ,ותרצהנמי כדחזא ופירש בהנמי
כולי תורף ועיקר דפלוגאתא דרבנן…י'י
תרגום:
ואחזרבי במשנה דרכו של ר' מאיר ,שהיא דרכו של ר' עקיבה … ,וכל דבר
ודבר עולה לטעמו ,כשלא אמר בה דבר מיותרשאינוצריך ,ולא חסרה משהו
אלא במקומות מועטים …ולא כלמי שחכםיודע לחבר דברים כך …ואע"ג
שכולם חכמים ,שווים בטעמים ובסידור …יפה סידורם ועדיף .משום כך
אחזהרבי,והוסיף בה מה שהיהבימיו,וסידרהגםכן כראוי,ופירש גםכן כל
תורף ועיקר של מחלוקות החכמים…
ומשום שכך היתה משנתרבי ,נתקבלה להיות העיקר ,ונדחו מפניה שאר הקבצים
האחרים שהיו ,כדבריו של רב שרירא:
וכד חאזו כולי עלמא שופרא דתרצתה דמתני' ואמתת טעמיה ודוקא
דמילתא ,שבקו כולהון הנך תניאני דהוה תאני ,ופשטןאילין דילכתא בכל
ישראל ,והויין הילכתא דילנא ,והנך כולהו אשתבקו ,והויין כגון בריתא
רמעינין בהי מאן דשמיע להי ,כמאן דמעיאן בפירושי או בלישאני רויתי,
אבל סמאכא דישראל"י על אילין הילכתא ,וקיבלון כל ישראל כדחזינון
באמונה ,וליבא ארם דאיפליג בהא [בהו ,עליהון -כי"י]"'.
תרגום:
וכאשר ראו הכוליופי סידור המשנה ואמיתת טעמיה ודיוק דבריה ,עזבו
הכול את אלו המשניותשהיושונין ,ופשטו אלו המשניות[ = משנתרבי] בכל
ישראל,ונעשו משנה שלנו ,ואלוכולן נעזבו,והן כמוברייתאשמעיינים בהם
מי ששמעם,כמישמעייןבפירושים או בלשונות מרווחים ,אבל סמיכתם של
ישראל על אלו המשניות ,וקיבלום כל ישראל כאשר ראינו ,באמונה ,ואין
אדם שנחלק בזו [בהן ,עליהם].
כך בדיוק גם הסברו של
הרמב"ם:
…אבל אין בכל הבריתות הללו כמתק לשון המשנה ,ולא כסדר עניניה
וקיצור לשונה ,ולפיכך נעשית היא העיקר ,כלומר המשנה ,וכל אותם
151
152
153
ראה לעיל ,הערה ,49הדיון במונח ,ה ,ואצל רש-ג.
אגרת רש.ג .עמ' ,29-28נ.צ.
ביטוי זה אצלו גם בתשובות הגאונים .הרכבי ,סי' שמט[ .ספחים לאגרש,ג סי' טו ,עמ'
: 12
ש"זהבלין
182
חיבורים טפלים לה ,והיא החשובה בעיני הכלל ,ובהשוואה לאותם
החיבורים ראוה בנות ויאשרוה ,מלכותופילגשיםויהללוה [שה"ש:1ט],וכל
מי שעמראחריוואחרי החבורה הנכבדה ,לא היתה מטרתו אלאלהביןדברי
המשנה ,ולא חדלו דור אחר דורמלעיין בה ולפרשה"…י
נמצא ,שהופעת ספרי המשנה והתלמוד -חיבורים מקיפים וכוללים ,מכוונים
ומדויקים בלשונם ובסגנונם ומסודרים יפה -התפשטותם והתקבלותם בכל
ישראל גרמו להם להיעשות לספרים החותמים את ההלכה ,והם-הם שהביאו
ליצירת חלוקהבין התקופות'6.י חכמי המשנה לחוד והחכמים שלאחריה לחוד,
חכמי התלמוד לחוד והחכמים שאחריו לחוד.
עקרון אי-המחלוקת שיצא מתוך אותה התפשטות והתקבלות של החיבורים
החתומים נשען עלנוהג החכמים שכךהתייחסו אליהם ,וכוח מנהגזהיפה כמנהג
חשובוגדול שהונהגעל-ידיכלגדולי חכמי ישראל,והרי הוא בכלל המנהגותשאין
בית-דין אחר ,ואפילו גדול ,יכול לבטלם ,מאחר שנתפשט בישראל .כוח זה
בכללותו קובע ,שאין להוסיף עליהםואין לגרוע מהם ,ולא לשנות בהם דבר ,אבל
איןפירושו שכל משנה ומשנה אוכלדיןודין שהובאו במשנה ובתלמוד הם הלכה
פסוקה.
גםאין להתעלם ,כמובן ,מן ההשקפה של חכמי כל הדורות בדברירידה ודלדול
רוחניים ,בבחינת תהליך מתמיד ,הן בכוחות השכליים והעיוניים הן בתכונות
המוסריות.יחסזהאינו נחתךלתקופותקבועותדווקא ,והואקיים בכל הדורות,ואף
בחכמי אותו הדורלגביגדולי החכמים .ולצד אחר,יש גם חכמים גדולים,תקיפי
הדעת ,שחשו בעצמםיכולתלדון עםמי שקדמו להם,ואפילו קדנ1ום הרבה.בדרך-
כלל חכמים אלה,שנהגו בעצמםכךבחיבוריהם ובפסקיהם ,נמדדובמידהזו עצמה
בידי חכמי דורם והדורות שאחריהם ,שהכירו ביכולתםזו.לעניין זה כבר הזכרנו
את רב האי גאון ,ובן היה הרמב"ם ,הראב"ד ,ר' ישעיה די טראגי (הרי"ד) ,הר"י
קארו ,המהרש"ל ,דר"ח די מילווה (הפר"ח) ,הגר"א ,ובימינו בעל החזון איש.
בדיבוריהם משוקעת תקיפות דעת ועמידה כנגד חכמים קדומים ,לעתים אפילו
בחריפות-מה ,ועל-פי-רוב ,רק אחר עיון ובדיקה מפולשת מגלים את דעותיהם
והכרעותיהם השונות כנגד קדמונים.
עוד נמצא ,שעקרון אי-המחלוקת אינו בתחום האישי ,בהערכת עמידתם של
חכמים ,אלו כנגד אלו ,אלא של חכמים לעומת חיבורים -ספרי המשנה
והתלמוד .אם יימצאו ,דרך משל ,דברי תנא שלא במשנה (כולל הברייתות
המוסמכות שנשנו ונתקבלו בבתי-המדרש),אין הם בכלל הדברים שאין לחלוק
עליהם .כוחדברי תנאשאינם במשנה אובברייתא מוסמכת הוא כ'מימרא'.דברים
שהובאו בתלמוד בלשון-פתיחה של 'תא שמע''7י אמרו עליהם שם' :מימרא היא
ומימרא לרבא לא מבירא ליה' ,ויש שההבדלבין שתי לשונות בתלמוד במסירת
דברי תנא הוא אם נמסרו כמתניתא או כמימרא' :אמר רב נחמן אמר שמואל משום
אבא שאול ,'. ..ו'איכא ראמרי מתניתא אבא שאול"'…י
הבחנהזו כברציינוה הראשונים ,בתוספות:
155הקדמה לפירוש המשנה ,מהדמת ר-י קאפח .עמ' לד.
ן גם :ב' דה פריס ,תולדות ההלכה דתלמורית ,עמ' .43
56י ועיי
157גיטין מב ע"ב.
158
כתובות פן ע.א.
.48
על 'החתימה הספרותית'
183
וי"לדאינו רוצה לפשוט אלא ממשנה או מברייתא ,ואע"ג דאיכא לאוכוחי
ממילתא דר' אלעזר ב"ר שמעוןורבנן ,האנמי מי מ ר א היא דרב יהודה אמר
שמואל אמרה משמיה ואינה ברייתא"4.
הרמב"ן מסביר את דחיית דעת ר' נתן התנא על-ידי האמוראים משום שדבריו
'מימרא ולא מתניתא כדמוכח לישנאדגמרין''".י ובמפורש בדברי ר' יונה' :ואע"פ
שאין דרך האמוראים לחלוק על התנאים,הנימילי בדבר שסיימו אותו במשנה או
בברייתא'.י'י
יא .החיבור 'משנה-תורה' לרמב"ם -מפעל חתימה":
רבות עסקו חכמים וחוקרים בהבנת מטרותיו של הרמב"ם במפעלו הגדול והעצום
שקרא לו 'משנה תורה',נ'י מניעיו ומגמותיו .קשיים רבים עורר אופיו המיוחד של
חיבור זה ,וסברות הרבה נאמרובעניין .לפנינו תופעה מיוחדת ויוצאת מן הכלל,
שעל-אף ריבוי דברים של רמב"ם עצמו ,שבמקומות אחדים בכתביו כתב וחזר
159
160
161
162
163
כתיבית מד ע-א ,ד"ה איבא;וכן בשיטה מקובצת ,שם,יבשיטה מקיבצת ,ב-מ .לדף ע.ב .ר.ה
יי
כתובה ,בשם תוססות שאנץ.
חידושי ב"ב קלא ע.א ,סוף ד.ה א.ל אביי .וכן גם בחידושי ע .1.לרף לה ע-א ,ד"ה מה ראו,
ירושלים תרפ"ח ,רצה ע.א' :ואי משום דא"ר תלמידי שמאי והלל גזרו עליו ,דרב נזימרא היא
ולא אלימא למקשי מינה לר' חייא בר חמא'.
שיטה מקובצת לב"ב ,שם,וכן בתלמידי ר'יונה .ברכות .לרף בג ע.ב,סי'עז (הראשון)ברפי רפוס
וילנה טו ע.א ,ד"ה תחת' :ופוסקים הגאונים הלכה כשמואל ואע.פ שחולק עם הברייתאואין
ררך האמוראים לחלוק על הברייתא אפילוהכי בדבר שהוא בדקדוק המצוות כגון זה שהוא
מחמת שמירה נוכל לפסוק כמו האמורא'.ועיין עודיד מלאכי .סי' תעב; ודברי הר"א ומרמן
לעיל ,הערה .97ועייןרש.י,נידה בו ע-א ,ד"ה אמראביי (הובאביד מלאכי ,ואצל הרא-ו כנ-ל)
ויש עודלעייןבסוגייתיאוש שלא מרעת .ב"מ כב ע"ב שעמדו בתיובתא לרבא ממימרא רר'יוחנן
משום ר' שמעון בן יהוצרק .אמנם מצינו ,שמקשים אף מדברי אמוראים.
עיקרי ברברים בביאור מטרת הרמב"ם ומגמתובחיבור 'משנה תורה' נתפרסמו במאמרי 'משנה
תורה לרמב.ם -סוף גאונות' ,המעין ,כרך ה (תשכ.ה) .חוברת ג ,עמ' .59-41הרעיון בעיקרו
מבוסס היה על תפיסת הרמב.ם ופירושו למעשי חתימת המשנה והתלמוד,כפי שנתבארו כאן
בסעיפים הקורמים .בינתיים נתפרסם מאמרו של טברסקי (לעיל ,הערה .)99במאמר זה תיאר
וסיכם טברסקי את הדעות השונות שנאמרובעניין וריכז את המקורות בדברי הרמב-ם עצמו
בנידון .אלא שכפי שציין שם ,לפנינו תופעה פאראדוקסאלית .שאף-על-פי שהרמב-ם מגלה
וחוזר ומגלה את טעמיו ונימוקיו ,עדיין לא נתבהרו הרברים .מאחר שבכל אלו ההסברים
משמשות בערבוביה עוברות והשערות פורחות .הערכות היסטוריות והשקפות אישיות ,כפי
שטען שם טברסקי בצדק ,הציע הוא הסבר מקיף ומורכב מכמה אלמנטים (ראה להלן) .מתוך
.נטה טברסקי (שם .עמ' ,5הערה )16
שההסבר החרש שהועלה במאמרי הנ-ל לא הובהרריו
למיינו בכלל הדעההידועה על רצונו של הרמב,ם לרחוק אתרגלי התלמוד .ולא היא.יש מקום
אפוא לחזור ולסכם בקצרה את הנקורות העיקריות של הבעיה ודרך פתרונהכפי שנראה על-פי
כל מה שנתבאר בסעיפים הקודמים.
שמא מילתא ,ובוודאי יש משמעות לבחירת שם זה; ראה ההקרמה לספר זה' :לפיכך קראתי
שם חיבור זה -משנה תורה,.לפי שאדם קורא בתושב,כ תחילה ואח-כ קורא בזה ויורע ממנו
תובע-פ כולהואינוצריך לקרות ספר אחרביניהם' (וראה להלן) .שם זה לא נתקבל ,כידוע,והיו
קוראים לספר 'היד החזקה' או רק :רמב"ם (וראה הערת הברמן בספר:ברלינר .בחבים נבחרים,
ירושלים תש.ט .ב ,עמ' ,286ובשם עגנון שם על עוד כמה מפרים שנמנעו מלקראם בשם שנתן
להם מחברםמפני המשמעות הטעונה מדי :האלשיך .השל-ה .העיטור ,המאירי,רבינו ירוחם).
התנגדות קדומה לשםזה בבר אצל הרמ"ה .כתאב אלרסאייל .פארים תרל.א .עמ'יג-יר' :הוא
הספר הנקרא .משנה תורה ..ואיני יודע אם יש אם למסורת ואם יש אם למקרא ,….היינו
' 'nlwuבשי"ן שוואית .או בשי"ן פתוחה
,
על 'החתימה הספרותית'
185
( )4המקורות – .אי-ציון מקורותיו'ולא הסתמכות מפורשת עליהם ,העדר
חילוקי דעות בחיבור ,ואי-הזכרת דעות שונותבעניין ' -.לא זה אומר ככה וזה
אומר ככה'".י
( )5הניסוח – .ניסוח תמציתי ,פסקני וחתוך כעין ספר חוקים' ,בלא קושיא
ובלאפירדק' ,שלא כמנהג הפוסקים והמחברים קודמיו ,שהםדנו בראשונה בסוגיות
התלמוד ובדעות השונות ורק לבסוף חיוו את דעתם ולעתים גם זה לא בפירוש.
( )6הכרעה – .תקיפות דעת והחלטה בברירהבין הדעות וההכרעה ביניהן,
לעתים תוך עמידה כנגד דעות הגאונים והחכמים שקדמוהו"'.
( )7ההתפשטות – .כוונה ותשומת-לב מיוחדת לאופן הפצת החיבור
והתעניינות מודגשת במידת התפשטותו והתקבלותו בישראל'".י
הספר,
( )8השינון בעל-פ ה – .הכוונה הניכרתבאופןסידור
ם
ג
ואולי מדברי
הרמב"ם ,להקל על הלימוד בו ולאפשר שינונו בעל-פה.י'י
lbe
169
170
171
הקדמה למשנה תורה .בס' המצוותציין אצל כל מצווה רמז בדברעיקר מקורותיה ברברי חז-ל.
כדרר-כלל אמר על כך הרמב"ם .כנגד ביקורתו של ר' פנחס (קובץ תשובות רמב-ם .סי' קם .רף
כו) .שהדברים הסתמיים שבו כולםיש להם מקורערוךבבבלי אובירושלמי או בספרא וספרי או
שהם משנה ערוכה או תוספתא .מה שהואמן הגאוניםיצויןעליו בפירוש שהוא מסם,וחירושיו
שלו יוכרו במה שיקדים להם 'יראה לי'' .מכאן אתה למר..
ראה לעיל ,הערה ( 8על הגדרת המחלקות) ,והערה ( 34רעתו של הרמב,ם על סוף הגאונות
והערכתה) .ליחסו של הרמב,ם לגאונים ראה עור5 Verhihn~ :נ(]' 1. Schwart4
. 332-470קק .(iutman, 1,נ : Afoses ben Ataimo" ed.חי'.חטחטבנ) וחטבזין h~aimonides
(תרגוםעברי מאת מ' חבצלת; מורא ,ד ,תשכ.ר ,עמ' ;)191-156וא'קרלין.דברי ספר .תל-אביב
תשי-ב ,עמ' .112מתוך 69מקומות שנזכרו בהם הגאונים במשנה תורה ( 27מהם בספריםי-ב
(לעיל .הערה .)162עמ'
וי"ג)לפי שוורץ ,ב 22-מקומות הוא דוחה את דעתם .וראה מאמרי
( 51 -50בהערה 32שםצויןלפי נזהרורתפריימן,ונפל שיבוש; במהרורת בלאו הוא בח-א .סי'ג.
וח.ב.סי שי ,עמ' :576וראה גם שם .ח.א,סי' רץ;להערה 31הוסף:הלכות אישות כה,ג,
י :כט) .דברי ח'ט,טרנוביץ .תולדות הפוסקים ,נץ-ערק תשת .א .עמ' ,245-237
והלכותגירושין
לערץ שהרמב,ם נמנע ככל-האפשר מ'הכרעה' כמו רעות אחרות שלו שם בסמוך אעם
מכותים ואינםנכותם .ולא עוד אלא שאף העובדות אצלו אען נכתותואין מקום להאריך כאן "
לורנגר ,דרכי המחשבה ההלכתית של הרמב.ם ,ירושלים תשכ,ה ,עמ' .226-210ציץ 171
מקומות במשנה תורה שבהם עלה הרמב"ם את רעתו בפירוש,ואין ספק ,שכל ררך rlPQ11TI
ההלכה וברירה בץ הרעות בכל הלכה והלכה יש בהם משום הכרעה.
זחבורנו כבר הגיע לאלו האדתים בבבל הטמענו שבהםפשקיםרובי ישיבות'(שו-ת הרמב-ם,
מהדורת בלאו,סי'שי ,עמ' ' ;)575כל שכן lll)~rlu/אלי אגרות (מ)חכמי צרפת ואחרים בשמותם.
שהם מתפעלים מהמפעל ומבקשים (לקבל) את ההמשך .וכברנפוץ (החיבור) עד לקצות הארץ
הנתטבת' (אגרות הרמב-ם ,מהדורת בנעט ,אגרת ה פיסקה ט; 'שכבר פשט באי סקיליא כמו
שפ,טט במזרח ובמערב ובתימן' (אגרת לחכמי מרשילייא ,קובץ תשובות רמב-ם .ב ,כר ע-ב);
זכא,טר התפרסם חיבורם בארצות והתפשט בקצוות' (מאמר תחית המתים .קובץ תשובות
רמב"ם ,ח ע-ב "עקל ,עמ'י-יא".
הקדמהלמשנה תורה כפשוטה:זכלפרק ופרק אחלק אותולהלכותקטנותכרי ,עיהיוסדורים
על פה' :ועת שם' :שתהא סחרה בפי הכל; בהקרמה לס' המצתת :נרי שיהא נקל לדעת
אותועלפה' :אגרתלר"יב,ריהורה ,אגרות הרמב-ם,מהדורת בנעט ,אגרת .1עמ' ! beועם זה
תתמיד בלימוד החיבור בעל פה' אמנם לר-ש אברמסון דרך אררת בפירוש עסין זה ברמב-ם
ואצל רב נסים גאון; ראה :ספר רב נסים נאץ ,ירושלים תשכ.ה ,עמ' ( 30-29והערתו בס'
ענרנות בספרות הגאונים ,עמ' ;)266וראה על כך ןי' טברסקי ,תרביץ.לז (תשכ.ח) .עמ' 26נ
ובמאמרו(לעיל ,הערה 99געמ' .15באחרון צתן למקורות בשבח לימוד בעל-פה עלפנילימוד
יב"חודהערת ר'
:
,וריה,ל ,בחרקב :עב ; U
K
חסדאי קרשקש ברבר
מתוך הכתב(מוע ,א
שבדרךעור"
ו
הזה דרכו חכמי האומותלפי מה שנמצא
המיק הרעיץ הזה לדברי אפלטק ! זכמעט
בקבוציהם אמר אפלטון מגתהמי שכותב דבריהם ,חתה הושרברעיתיך הזכים,כוטח על עתות
הכהמות המתות' (אור ה',
חטלהוסיףעוד.כי אףלגבי השולחן ערוך מוצאים אנו למרן
הקרמה"
ש-ן הבלין
184
וכתבע בגילוי כוונותיו ומטרותיו ,אף-על-פי-כןעדיין הדברים סתומים וחתומים.
ריבוי דברים זה נתן מקום ואחיזה לדעות מדעות שונות .יש מקום אפילו לנסח
מחדש %ת הבעיה %ו הבעיות ולהעמיד נכונה את החידושים ,הקשיים והתופעות
המיוחדות שעוררו את הדיוניםבעניין.
רמב"ם עצמומציין את החידוש שבחיבורו .שלא כמחברים אחרים ,הממעיטים
במקוריות חיבוריהם ובחדש שבהם ,הוא מבליטם ואומר:
כבר קדמוני גאונים וגדולים שחברו חיבורים ופסקו הלכות בלשון עברי
ובלשון ערבבעניינים ידועים ,אבל לפסוק הלכות בכל התלמוד ובכלדיני
התורה לאקדמני אדם אחררבינו הקדושוסייעתו הקדושים …שאינו מהלך
לא על סדר התלמוד ולא על סדר המשנה…נ'י
נוסףלהיקף והסדרעוד כמה וכמה חידושיםיש במבנתו ובצורתו,ויש מהם -כגון
הנוגעים בגופם של דברים .ואלו הן ;
אעדר המקורות ואופני ההכרעה -
( )1ההיקף – .חיבורזהכולל אתדיני התורה כולם ,לרבות אלו שאינםנוהגים
בזמן הזה ,ולרבותענייני אמונה ,מוסר ודעות .דבר שלא עשוהו כל שאר הפוסקים
והמחברים עדימיו(ואףלאחריו) .ההיקף הואהן בנושאי ההלכה כולםהן בעובדה
שהחיבור כולל את דבריהם ודעותיהם של כל החכמים עדימיו.
( )2הסדר – .סידור שונה וחדש של כלדיני התורה,מיונםוסיווגםלפי נושאים.
לאזו בלבד שאינו מהלך על סדר המשנה והתלמוד ,אלא שאף לא מצינו דוגמתו
אצל הגאונים והחכמים שקדמוהו .אם-כי מאזימי רב סעדיה גאון הוחל בחיבור
ספרי הלכה מונוגראפיים,אין בהללו משוםסידור חדש של ההלכותוהנושאים".י
( )3הלשון – ,קפידה מיוחדת לבחירתלשון החיבור ,היא לשון המשנה ,והיא
'לשון ברורה' ,וכפי שפירט את שיקוליובעניין זה"7.
164
הקדמה למשנה תורה .ובפנים הלכות קידוש החודשיט:טז; הקדמה לספר המצוות ,ובפנים
מצוה קח :אגרתלר.יוסףב.ר יהודה ,אגרות הרמב-ם ,מהדורתבנעט.ירושלים תש-ו ,אגרתו;
אגרת לר'יהונתןמלוניל ,שו"ת הרמב.ם ,מהדורת בלאו.ירושלים תשב-א,ג .עמ' :57-55אגרת
לר' פנחס הדיין מאלכסנדריה ,קובץ תשובות רמב,ם,לייפציג תרי.ט .סי' קם; מאמר תחיית
. Proceedings
e h r f o
המתים ,שם,ז ע-ב (מהדורת פינקל ,בתוך(cadempfor.Jekyish :ג American
עם ,ב-ד); מובאות במאמר W"K :הלקין' ,סניגוריה על משנה תורה',
~Research, 1(), ]946
תרביץ ,כה (תשט"ז) ,עמ' ;428-413חיבור שקטעים ממנו פרסםשטיינשניידרZeitschriftder ,
( ,deutschen,'morgenldndischen Gesellschaft, XLVIII )1904וראה שם ,עמ' ;222על כל אלה
ראה מאמרי (לעיל ,הערה :)162וטברסקי במאמרו (לעיל,
קובץ תשובות רמב"ם ,סי' קמ ,עמ' כה.
מילר ,מבואלספרי רס.נ,פארים תרנ ,1-עמ'ס,12 ,1ואחריו ש'אסף .תקופתהגאוניםוספריתה.
ירושלים תשט .1.עמ' קפט ,שיערו,כי ס' הירושות לרם.ג .הדומה למשנה תורה (ללא מקורות
וראיות) ,שהיה מספריו הראשונים ,עורר התנגדות בדומה להתנגדות שעורר ספרו של הרמב,ם,
יאשרעלכן בחיבוריו המאוחרים (ס' הפקדון ,ס' השטרות) חזר בן והלך בררך אחרת .אמנם כבר
. P~oceedings
e h l / o
הוכיח הר"ש אברמסון. ,קRabbinicalAssemblf ofAmerica. ()% )1951(.
(226ועבשיובחוך:ענייניות בספרות הגאונים,ירושלים תשל"ד ,עמ' ,)232-231כי ס' הירושות
שכירנו הוא עיבודוקיצורמן הנוסח המקורי .מקטע של המקור שגילה הריש אברמסון מתברר,
שאף הוא נתחברעל הדרךהרגילה ,אלא שמקצרוהעניקלו צורה מחודשתזו ,ולא עוד אלא שס'
הירושותאינו ספרו הראשון.
הקדמה לס' המצוות (מהדורת הר-ח העליר) .עמ' א:
שלא אחברהו בלשון ספרי הנבואה שלפי שהלשון ההוא קצרהיוםבידינו מהשליםעניני
הדינים בו,וכן לא אחברהו בלשון תלמודלפי שלאיבינוהו מאנשי אמונתינוהיוםכי אם
יחידים …אבל אחברהו בלשון המשנה כדי שיקל זה לרוב האנשים ואשלים בן כל מה
שהתאמת והתברר ממאמרי התורה.. .
הערה .)99
165
166
167
ש"ז הבלין
186
( )9לקטן ולגדול – .החיבור הזה מיוער ומופנה לקטנים ולגדולים כאחד ,דבר
הנראה כשני הפכים"1.
( )10דברי עצמו – .אמירות מפורשות מדברי עצמו לעניין תפקיד החיבור
ומטרותיו .מהם מקומות שכבר בימיו הביאו לרבים מן החכמים לטעון כנגדו,כי
ביקש ,כביכול ,לדחוק אתרגלי התלמוד,וכי ישתכח שם התנאים והאמוראיםמן
העולם .ויש מן המאוחרים שטענו ,שטעות היתהבידי המחשידים והמאשימים.
ויכוח זה החזיק זמן רב ,מאחר שניתן להעלות ראיות לכאן ולכאן .מצד אחד כתב
הרמב"ם בפירושו:
כללו של דבר כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם בדין מדיני
ישראל אלא יהא חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה …לפיכך קראתי
שם חיבור זה משנה תורה,לפי שאדם קורא תורה שבכתב תחילה ואחר כך
קורא בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר
ביניהם'.לי
ושוב באיגרת לתלמידו האהוב ר"י ב"ר יהודה:
אך כל מה שתיארתילך בדבר אלה שאינם מקבלים אותו כראוילו -הרי
זה בימי בלבד ,אולם לעתיד לבא ,לכשתכלה הקנאה ותאוות השררה
יסתפקו כל כני ישראל בו לבדו ולא יהיו קופצים על כל (ספר הלכה)
מלבדובלי ספק ,פרטלמי שמבקשעניין לענותבוכלימיו ,אף אם לאישיג
כל תכלית'…לי
מצד שנייש שהסתמכו על תשובת
הרמב"ם למבקרו הראשון והחריף ר' פנחס:
חס ושלום! לא אמרתי לא תתעסקו לא בגמרא ולא בהלכות הרברבייצחק
[אלפסי] או זולתו…וכיאניציויתי או עלתה עללבי שאשרוף כל הספרים
שנעשו לפני ,מפני חיבוריו והלא בפירוש אמרתי בתחילת חיבורי שלא
חיברתי אותו אלא מפני קוצר הרוח למי שאינויכול לירד לעומק התלמוד
ולאיבין ממנו דרך האיסור והמותר"…י
מכאן ,וכמובןמןאופיו של החיבור כמתוארלעיל ,למדו כבר חכמי הראשונים על
מטרותיו .חלקםטענוכנגדובמידהזו אוזו ממה שנתבארלעיל,כגון ר' פנחסהדיין
172
173
174
175
הר.י קארו,שסידרו כמיוחדשיוכלולשננו על-פה' :כאשר ישאלו לתלמיד חכם דבר הלכה לא
יגמגם בה , , .בהיותו שגורבפיו הספר הזההבנוילתלפיות …לחלקו לחלקים שלשים ללמודבו
כליום חלק …זאת ועור ,התלמידים הקטניםיהגו בו תמירוישננו לשונו על פה( '…הקדמה
לשו-ע ,ברפוסים הראשוניםובצילומים .הוצאת 'אל המקורותי .ירושלים תשי-ד .והוצאת 'פאר
התורה' ,ירושלים תש-ך [בחו-מ ,כרך ב]).
גלויין לקטן ולגדול' .וראה לווינגר,לעיל .הערה
הקדמה למשנה תורה' :עדשיהיו כל
של ספר חתום ,התופס את מקומו כמרב ,המערכת
ניי
יד
דו
הס
,)149עמ' .21מסתבר ,שוו מתכונות-הי
של ספרות-ההלכה העיקרית .וכך רואים אנו גםלגבי השולחן ערוך -ראה ההערה שלפני
זו -ועור שם' :כי עלידי ספר זה תמלא הארץ דעה את ה' ,הקטנים עם הגדולים .תלמיד עם
מבין חכם חרשים ונבון לחש'.
הקדמה למשנה תורה והקדמה לס' המצוות.
אגרות הרמב"ם ,מהדורת בנעט ,אגרת ו ,פיסקה ג.
קובץ תשובות רמב"ם ,סי' קם.
על 'החתימה הספרותית'
187
מאלכסנדריה",י הראב"ד "7,הרמ"ה',יי הרא"ש",י הריכ"ש!,י המהרש"ל"י
ואחרים'1.י וכןיש מן המאוחרים שהפליגו לצדזה "'.לעומת זאתהיו שאמרו ,לא
הבינוכראוי אתדברי הרמב"ם ולא אתאופי ספרו ,מהם שניסוליישב את האמירות
הללו ,הנראות כסותרות זו את זו ,על-ידי הוצאתן מפשוטן או על-ידי דחייה
והתעלמות מאחת מהן".י
בכללהענייןביקשו אחר הסברים מהסבריםשונים בהבנת מטרת החיבור.יש שבאו
בסברה חברתית-מדינית ,לזמר ,שמטרת הרמב"ם היתה לערער את עמדת
המנהיגים והרבנים ולקעקע את סמכותם ,בכך שיתאפשר לכול לעיין בעצמם
ולידע את ההלכה ,ולא יצטרכו לרבנים ולדיינים רווקא".י אף סימוכים קדומים
176
177
178
179
180
181
182
183
184
שם…' :וראוי להדרתך להורות לעולם שלא יניחו הגמרא מלהתעסק בה'.
השגתו לסוף הקרמת הרמב,ם למשנה תורה .וראה על כך כהרחבה אצל י' טברסקי בספרו
(לעיל ,הערה .)76ואצל ח' סולובייצק – Rubad 01 Posquieles ,פרקים בתולדות החברה
היהודית ,ירושלים תש.ם ,החלק האנגלי ,עמ' .40–7
כיוצא מאיגרותיו המכונסות בקובץ 'כתאב אל רסאייל'.
שו.ת הרא.ש .כלל לא :ט; ושם ,כלל ק :ב.
שו"ת הריב.ש,סי' מד.
הקרמה לים של שלמה למסכתות ב-ק וחולין.
מן ההתנגדות וההשגות שיצאו מישיבת בגדאר (ר' שמואל אבןעלי .חתנו ר' וכריה ותלמידו ר'
דניאל הבבלי),בימיו של הרמב,ם ואחריו .נותרו קטעים בורדים :אגרות הרמב.ם .מהדורת
בנעט ,אגרת1ן שו"ת הרמב"ם .מהרורת בלאו.סי' שח-שי ,עמ' (578-566חליפת השו-תבעניין
ההליכה בנהרות בשבת)ן שם .ח-ג סי' תטר :ברכת אברהם לר.א בן הרמב.ם (נגר השגות ריר
הבבלי).עיון בהשגות אלו מעלה .שהן מכוונות במקומות שבהם הכריע הרמב-םבניגוד לפסקי
הגאונים ולמסורת שבבבל אובניגור למבואר בפירוש הר"ח ,ואכ.מ .השגות הרם-ך (שנתפרסמו
בצלקם לאחרונה)היו לאלפים ולרבבות (הרחיר"א ,שם הגדולים .אות מ .מס' .)137לעניין ר
יוסף אשכנזי נ'התנא מצפת'?) ראה עכשיו :י' טברסקי' ,ר' יסף אשכנזי וספר משנה תורה
לרמב.ם' ,ספר היובל לכב' בארון ,החלק העברי .ירושלים תשל.ה .עמ' קפג-קצר.
שר-ל ,אוצר נחמד ,ד (תרכ-ד) ,עמ' ; 116ברם חמר .ג(תקצ-ח) .עמ' ; 67-bbשם .ר,תקצ"ט) .עמ'
[ 293-287למהר"צ חיות?] .כנגדו כתב מהר.צ חיות ,תפארת למשה ,בתוך :בל ספרי מהר,צ
חיות .ירושלים תשי.ח .עמ' תג ואילך.
ח'טשרנוביץ .המקלט .ה ,עמ' שמחואילך :הנ"ל .תולדות הפוסקים,א .עמ' ;305 ,244-243י-ל
מיימון ,מבוא לצילום משנה תורה ,דפוסרומי .ירושלים תשט.ו .ועור.י' טברסקי טוען אף הוא,
שלא הבינו כראוי את דברי הרמב.ם בהקדמתו :ראה-Halakic :ח0א 1. Twtrsky, 'Some
Studies, Carnbri(lge
Torah'. Je~vnish Medieval aח)dחחיו1ל Aspects .0] thr
]]. ]]0- 1קק ; ]967,יבמאמרו(לעי
~enaissanceל ,הערה ,)182עמ' קפר -ורמז לזה במאמרו(לעיל .הערה
,)162עמ' ,4הערה – 18כיוון שלא הבינו נהוגן נתקשו .וטברסקי מביא ראיות .שאף הרמב.ם
עסק בתלמוד וכן בנו ר' אב-,הם ,ובתשובותיהם חזרו ודנו בהלכות מתוך התלמוד .לרעתו,
הכודנה בהקדמות היא ,שדין משנה תורה יהיה כדין המשנה ,והקורא בתורה שבכתב יעבור
לספרו ולא יצטרך ספר אחרביני ה ם ,אבל אחר שקרא בתורה שבכתב עם ספרו של הרמב,ם
עליו לעסוק גם בחיבורים האחרים בתלמוד ,וראיה לזה -שגם לאחר חיבור ספרו הוסיף
הרמב-ם לעסוק בשאלות הלכה .הדוחק שבזהגלויוברור .מה גם שקשה לחשוב על כל החכמים
הנ"ל שיגילופנים ברמב-ם שלא כהלכה' .כלום הקושי הוא רק במשפט אחד שברברי הרמב-כ.
אוביישוב סתירה בדבריו ,והלוא,כפי שהרגישו הראשונים הנ.ל ,מהותו של החיבורואופיו כולו
מעידים כאלף עדים על החשש הזה לדחיקת רגלי התלמוד .או ,על-כל-פנים .על האפשרות
שחיבור זה יתקבל להיות ,אולי לא לחלוטין כספר לימוד תחת המלמור ,אבל כספר העיקרי
והמרכזי של מצוות התורה והלכותיה .נראה ,שהליקוי בכל הנסיונות הוא ,שהעמירו אתרברי
הרמב"ם בהקדמתו במובןקיצוניוחריף ,וכאילו הכוונה היא אמנם לבטל,לגנוז ולהשכיח כליל
את כל הספרים האחרים .ולא היא :ראה להלן.
185כך.](. Silver. :נ ן. 46ק 5. Zeitlin, Religiousand.YccularI.eu(letship, Philadelphia 1943,
. 24ק ,"0,1 Criricisnl and 111) Jtfuin)oaides Conrrovers~, Leiden ]965,ן .;1,"1,,1",11ראה
טברסקי (לעיל .הערה .)162עמ' 3והערה .11
ש"ז הבלין
188
מצאו לדעה זו'4.י אמנם כן נעשה הספר 'משנה תורה' מעין 'אפוד' או 'אורים
ותומים' '",אך לא להמונים כי-אם דווקא לגדולי החכמים .אחרים ראובו מגמות
אסכאטולוגיות ,היינו ,שמטרתו לשמש ספר מוכן ועומד למלכות ישראל הקרב
לבוא בימות המשיחוקי ובזה נמצא להם הסבר לתופעת ההיקף והכללת כל אותן
הלכות שהן בגדר 'הילכתא למשיחא' .אופיו של החיבור ב'השקטת המחלוקות',
ודברי הרמב"ם עצמו ,שנמנע מהזכרת דעות חלוקות ובכלל שמות המוסרים -
'שלא ליתן מקום למינים לרדות'9וי -נתנו מקום למחשבה שנתכוון בזה נגד
הקראים "0.אףיש שהגדירו את התועלת שצוינהעל-ידי הרמב"ם' ,המנוחה מן
הספיקות',ו'כל אותן הדברים אשרמיגיעתםפטרנו אתהבריות',י'י לומר ,שהמכוון
, O~arlel[fא"ש,4.Marx, /
186אגרת ר' ששתבן יצחק בנבנשתי הנשיא מברצלונה ; פורסמה:
5א ;Reviel~,וראה
. 406-428קק )1934- 1935(,
187בפרובאנס בוודאי ,ואולי במידת-מה באשכנז .הרמ-ה כתב' :יחרר לבי …בשמעיכי נפלא
בעיניכם מאד ,באמריכם …הגישה האפוד( ' …כתאב אל רסאייל ,עמ' .(ruמשיבו ר'
הספר
אהרן ב-ר משולם' :ואשר חרדת …והמגיד לא הגיד חצי מרבי גדולתו ותהלתו לפנינו ,ולא
נאמרעליו "הגישה האפוד.
[שמ-א
[שמ-אבג:ט]כייש אפוד נחמד ונכבד,ויש .חגור אפור בד-
[שם,
ב :יח] -רק יאמרו עליו כל הזקנים הנבונים והחכמים" :הגישה את ארון
עמ' .427
xxv
האלקים-
יד:ח]) ,אשר שם לוחות הבריתוחושן המשפט ,את האורים והחומים ,aw) '…עמ'לחן.ובדברי
מהר-ם מרוטנברג' :משבאלידי ספררבינו משהבןמיימון-yrל …אמרתיבלבי אשאל באורים
ותומים ודבר מהיראני והגדתילך ,וכאשרמצאתי סברתועל סברתי חלוקה חזרתילדבריוכי כל
דבריודברי קבלה הם ואף אם מסברא בעלמא פסק רבינוכןמי אנכי( '…שוית מהר-ם ,לבוב
תר-ך,סי' תכו [השנייה])~ וראה טברסקי (לעיל ,הערה ,)162הערה .13
188ראה. 83 :ק 0]1 1955,ץ Biography, Newג :3. Zeitlin. Maimonides -טשרנוביץ (לעיל,
,)169א ,עמ' ;250-249העשל' ,ההאמין הרמב-ם שזכה לנבואה' ,ספר היובל לרב.
הערה
א-י
גי[צבורג,ניו-יורק תש-ו ,עמ' קפ-קפד:טברסקי(לעיל ,הערה ,)162הערה .19בהזדמנות11עלי
להעיר על הנאמר אצל רושמי הקורות על מוצאו של הרמב.ם ,שהוא מתייחס לר' יהורה
הנשיא ,וממילאלביתדוד .המקורות הםשניים ,וכנראה אחדתלוי ברברו .ר' שלמה ב-רשמעון
דוראן ,ס' מלחמתמצוה .עמ' …' :30אבותיו ואבותאבותיו כלם חכמיםונבונים מזרע דודמלך
ישראל'; ונראה שהואעל-פידברי ר' אהרן ב-ר משולם .כתאב אל רסאייל ,עמ'לג' :מעיראני
עלי שמים וארץ,כי שמעתי כתב ספריחוסו ,כלם חכמיםוידועיםעובדי אלקים ,רבבן רב,דיין
חכמה ויראה ' …
בןדיין ,קורא הדורות מראש במהלל עד רב-נו הקדוש ,כלם אנשים בעלי
והנה ,לפלאכי לאהזכירייחוס זה הרמב-ם עצמווכי לא נזכר במקומות אחרים .ונראה ,שהוא
טעות-סופר שם ,וצ"ל …' :קורא הדורות מראש ,כ מ הלל עד רבינו הקדוש',היינו ,לא מלשון
הילול ושבח אלא המשיל את שלשלת-היוחסין של הרמב.ם ורציפותה לשלשלת שהיתה מן
הללה,קן עדרבינו (כשם שמהלל עדרבי שבעה דורות רצופים של חכמים ונשיאים ,כך אצל
אשר הם
רמב-ם יורעים על שבעה דורות קודם לו) .אף הבית' ,כרת אשר העתיק זקננו,
בנ
וק
חזקו בדקו' ,בשיר לרמב-ם בתחילת פירושו למשנה (פורסם. :ק~5 xxvא ",
/י. Marx.ג
)3"9אין פירושו שהוא מתייחס לרבינו הקדוש,כפי שחשבו (ראה :ב.צ דינור ,ישראל בגולה,
סידרה שנייה ,כרך ד ,עמ' :25ושם ,עמ' ,125הערה ,)2אלא 'זקן' בהוראת 'חכם' ,כפי שרגיל
אצל החכמים (והשווה שוית הרמב-ם ,מהדורת בלאו ,מפתח ,ערך 'זקנים') ,והשווה שירו של
ראש ('תשובות על מנחם' ,בית ' :)101סעדיהבןיוסףוקני '…ן וראה הרבבי.זכרון לראשונים.
השרידוהפליט מס' האגרון וס'הגלוי ,פטרבורג תרז-ב ,עמ' א ,הערה א :עמ' פט ,הערה א; ועמ'
קצ והערה .1
189קובץ תשובות רמב.ם ,סי' קם.
190טשרנוביץ (לעיל ,הערה ,)169עמ' ;zoe- 197טברסקי (לעיל ,הערה ,)162עמ' ; 5הערה ,22
ובמה שציין שם .טברסקי העיר שם ,עמ' ,6הערה .23בצדק ,שאין בזה עילה לקבעה
כמגמת-יסוד של ס' משנה תורה.
191אגרות הרמב-ם ,אגרת .1פיסקה כב; ושם .עמ'
.50
על 'החתימה הספרותית'
189
היה לפנות זמז לעיונים בענייני האמונה ויסודי התורה ,המכונים לימודים
פילוסופיים91.י
מפני שאין ההסברים הללו מתיישבים על הלב ועם כללות אופי החיבור ,בא י'
טברסקי'9י להציע הסברמקיף יותר והעמידו על שלוש ,בכללן כמה מן ההסברים
שנפרטולעיל .לדבריו' ,בכללאין אנו מצווים לחפש נימוק חדגוני או חד-משמעי;
זוהי פשטותיתירה שאינה הולמת את המציאות ואינה מטיבה תמיד להסביר את
התופעה ההיסטורית'14.י המניעים אפוא הם( :ו) חיצוני ,הנובע מתנאי הזמן
ופגעיו;()2פנימי,הכובע מצרכיםשונים בתחום המשפט וממשאלות ספרותיות; ()3
שכלי-רוחני ,הנובע מצרכים חינוכיים וממשימות אינטלקטואליות ,מתפיסה
מיוחדת של המערכת ההלכתית המסועפת.
בפרטן אתה מוצא ,בצד הערכה כונה ועגומה של תנאי תקופתו וסביבתו ,גם את
הדגשת הקושי שבלימוד התלמוד כשלעצמו ,שגם בתנאים נוחים ושלווים הוא
דורש 'דעת רחבה ונפש חכמה וזמן ארוך'; מקשיים המרובים הנובעים גם מטיבו,
מצורתו ומלשונו ויאין כח באדם להיות זוכר כל התלמוד כולו'; המחשבה כי
הספרות הרבנית תהא לקויה כל עור לא יתחבר ספר-פסקים מקיף וכולל; ומתוך
שהוא בוטל לעצמו זכות ראשונים ועמל לעשות מה שלא עשה אף אחד מקורמיו,
ועוזב 'את דרך כל המחברים אשרהיולפנינו' ,מחויב הוא להבליט גם את תפיסתו
המיוחדת את ההלכה -לגשרבין הלכה לאגדה,בין הלכה להגות,בין מעשה
לקוויה ,ולשלב 'ענינים אלוקיימ' ו'פינות הדת'.
,92טשרנוביץ(לעיל .הערה .)169עמ' 1,טביסקי(לעיל ,הערה ,)162עמ' ,6הערה .24ישלהיסיף.
כי טענה זו כשם 'אנשים מתפלספים' הובאה כבר אצל ר' יצחק דמן עכו ,ס' מאירת עינים.
ירושלים תשל.ה ,פ' וישלח ,עמ' פ,והיא נדחיתעל-יריו .דברים אלו הובאו גםעל-ירי הרדב-ו.
ס' מגן דוד ,אמסטרדם תע.ג q,o .אות ס ,והרחיד.א .שם הגדולים .מערכת ספרים .ערך
י
'תלמוד'.
193
194
במאמרו (לעיל ,הערה
.ט (תש,ד) ,עמ' ,161
שם ,עמ' .20ההשוואה לקאנט ולשליירמאכר .המובאת אצלי'היינמן.ציון
אולי אינה תופסת כל כך .שם מרובר שעל-ידי 'השוואת הדעות שהמחבר חיזה עלעניינונבין
אותו[= אתעניינו ,לא את המחבר!]יותר מאשר הואהבין את עצמו [הכוונה 'בעצמו'ן'.היינו,
הצעות שונותמניוונים שונים של נושא ,שבשילובןניטיבלהבין את הנושא .אבלאין להסיק
מכך .שהסכרים אחדים ושונים להסברת מעשי אדם מיטיבים להסבירו מאשר הוא מבין את
מעשי עצמו אלא-אם-כן על דרך הפסיכואנאליזה ,או שיטות בעלי המוסר .במו-כן לא הוכר
לענייננו השימוש בכלל הנקוט בידי היסטוריונים ופילולוגים (שם ,עמ' .)7כי אין לסמוך על
הערכה עצמית של פלוני אלמוני -יהא שיעור קומתו אשר ירא -העומד לדיון ולניתוח
היסטורי-ספרותי ,משוםשלענייננו המבוקש הוא בראש ובראשונה הבנת מטרתו של הרמב.ם
כפי שהוא ראה אותהלפני שאנו באיםלעיין בהערכות משלנו .ולא,ו אף,ו ,גם לעצםהענייןיש
להזכיר אתדעתרס-ג' :אולם אשתדל לתרגם ולפרש אתהספר הזה .ואומרכי הוא הטב מכל
הפירושים.כי מחברו הוא אשר יפרשו ,והוא היותר רואה ומבין במטרתו ותוכגו' (ס' הגלוי.
השריד והפליט מספרירס.ג .עמ' קפ).לענייןריבוי הטעמים והגוונים ,לעומת טעם אחד .משמע
מן התלמוד להעדיף דווקא את הטעם האחד הקולע (הוכחה 1,נמסרת בשמו של ר' ח הלוי
מבריסק) .בברייתא (חגיגהג ע"ב) נפרטוסימני השוטה :יוצאיחירי בלילה .לן בבית הקברות
ומקרע את כסותו .ונחלקו רב הונא ור'יוחנן ,אם דרושיםכולן כאחת או שאחד מהם דיו .בהסבר
דברי רב הונא ,האומרשאינו nulwאלא-אם-כןדיו בוכולן .אמרו(בכלי ,שם ,וירוש' חגיגה פ-א
ה.א) שאם-לא-כן אפשר ,שהיוצאיחידי הוא מפני ש'גנדריפס אחוו' ,לן בבית הקברות כדי
שתשרהעליו רוח טומאה ,ומקרע את כסותו מפני שבעל מחשבות הוא .הקשה הגר-ח :ואםהיו
בו שלושתן מה בכך ,שמא אחוו גנדריפס ,ומבקש הוא רוח טומאה ובעל מחשבות הוא .מכאן
ראיה ,שעדיף לתלות הכול בטעם אחד -שאדם זה שוטה -מאשר להשתמש כשלושה
ה און ה'תער של א~קאם' המשמש בתורת ההכרה :ראה (
הסברים .אפשרלה,כיר עודלעניין,
ש"ה ברגמן ,מבוא לתורת ההכרה ,ירושלים תשל-ג ,עמ' .183
.)162
ש"ז הבלין
190
ללא ספק דברים אלונכוניםואמיתיים ,והלוא הם נשענים עלדברי הרמב"םואופי
חיבורו ,אלא שעדייןאין אנו פטורים מן הצורך להבין את השקפת הרמב"ם על-
אודות מערכת ספרות ההלכה ומקומו של חיבורו והשתלבותו בה .בעיקר לא
נתיישבה עדיין השאלה העיקרית לגבי יחס חיבורו אל התלמוד ,שנתגלעו בזה
סתירות ,כביכול .עדיין לא נתיישבה הדעת האמנם בשל המניעים הללו הטיל
הרמב"ם על עצמו את העול העצום והמדהים הזה ,שעוד
בכל
חידושיו ,כפי שראינו לעיל .מתוך שקשה לבטל את הדעותהלך והכבי
וההסבריםדישנמנו
ונפרטו כאן,צריך למצוא את הבריח התיכון והיסוד העיקרי שבשלו ובגללו ראה
הרמב"ם הכרח לעצמו לעשות ככל אשר עשה.
נראה ,שנקודת-המפתח היא הבחינה כיצד ראה הרמב"ם אתענייני החתימה ואת
כוח הסמכות של ספרי המשנה והתלמוד .אם נמצא -ודומה שאכן כך הוא -
שהיאכפי שביררנולנו בסעיפים הקורמים,נהיה רשאים לומר ,שמבוקעו בחיבור
זה היה ליצור דבר בדומה להם וכפי שעלה לו בהתבוננותו ובהערכתו את מקרי
הספרים העיקריים בתחום מצוות התורה והלבותיה ותולדותיהם.
והנה,אנו מוצאים את כל אותן הנקודות שהועמדולעיל בדמות בעיות ,שאלות או
קשייםבאופי החיבור ,צורתו ,מבנהו והערכתו העצמית ,שהן-הן נהפכות ונעשות
ראיות להסברעניין החתימה ומטרתו היסודית של החיבור ,וקושיות-שבשתות
ממילא נפקן.
פעמיים תיאר הרמב"ם את קורות ההלבה ,מסירתה ומפרותה :בהקדמתולפירוש
המשנה ובהקדמתו לס' משנה תורה .כשנקביל את תיאורו למעשיו של רבי ומצב
זמנו אלהתיאורשבו הוא מתאר אתמעשיו-שלו ומצבזמנו ,נמצאם תואמיםיחדיו.
אין ההשוואה יוצאת להעיד רק על תנאי-הזמן הדומים ,או על צרכים שווים
המתעוררים ,אלאבעיקרהיא מלמדת על דרך הפתרון ,על כוח החיבור ,משמעותו
ומקומו כחותם את ההלכה.מן התיאורים הללועולה תפיסתו של הרמב"םבסוגיה
וכפי שהבאנוה לעיל ,בעקבות רב שרירא גאון,נ'י בדבר אופייה של משנת רבי
ובדבר הסיבות להתקבלותה והתפשטותה בישראל .תפיסהזו הולמתיפה את כל
הנתונים שנידונו כאן.
מתוך הערכתו של הרמב"ם את תקופת הגאונים,שלדידו היא התקופה כולה שמן
התלמוד עדימיו ,ומתוך התבוננותו במצב זמנו העגום ,מצב של שקיעת התורה
וירידתה96,ייכולהיה הרמב"ם לראות באלופרק-זמן של שלהי התקופה ,ואת עצמו
כחותם תקופת הגאונות .בעקבות מה שנתברר בסעיפים הקודמים ביקש
הרמב"ם לחזור על מעשיהיצירות הגדולות כמשנה וכתלמוד ,ולחתום מחדש את
כל ההלכהויסודות האמונה בחיבורכולל ומקיף,שיכלול את כל המצוי במקורות
שמכבר ,ובתוספתכל מה שנוצר אחר-כך עדימיו.ראינולעיל מההןבעיני הרמב"ם
תכונותיו העיקריות של חיבור ממין זה :שלימותויופי הסידור .מכאן שקידתו
המופלאה במאמץאדיר ששיקעבחיבורו למעןישיג את כל התכונות הללו .מכאן
ההיקף המושלם ,הסדר הנפלא ,בחירת לשון הולמת ומשותפת לכל ישראל ,העדר
,95לעיל ,ליד הערות
196אגרת הרמב.ם לחכמיליניל
.קיבץ תש~בית רמב.ם .ב .מד ע"א:
הרינימודיע לכם שלא נשארבזמן הזה הקשה אנשים להרים רגל משה ולדקדק ברברי רב
אשי ,אלא אתם וכל הערים אשר סביבותיכם …אבל בכל המקומות האלה אבדה תזרה
מבינם .רוב המדינות הגדולות מתות ומיעוטן גוססות וכמז שלשה ארבעה מקומות
חולים[ …והוא מפרטן שמן.
.155-150
על 'החתימה הספרותית'
191
דיון בדעות ובמקורות ואי-ציון להם17,י הניסוח החתוך והברור ,ההכרעה
וההשתדלות לעשותו ספר קל ללימוד ולשינון.
אולם בכל אלה לאדי.קיים מבחןנוסף ,חשוב ביותר ,להשגת המטרה ,והוא שאלת
ההפצה והתפשטות החיבור ואופן התקבלותו בישראל .מכאן ההתעניינות
המרובה ,שאין אנו מוצאים דוגמתה אצל חכמי ישראל ,שגילה הרמב"ם בתפוצת
ספרו למקומות הקרובים והרחוקים והתקוות הגדולות שתלה בכך"'.
אין סתירה אפוא .באמת לא היתה כוונה להשמיד ,לשרוף או לאבד ואף לא לגנוז
את כל שאר הספרים האחריםמפני חיבור הרמב"ם .עם זה גםנכון ,שהכוונה היתה
בפירוש' ,שלא יצטרך עמו ספר אחר' ו'לא ביניהם' .דין היבור זה כדין המשנה
והתלמוד בזמנם .נחתמה המשנה ופשטה בישראל 'הנך כולהו אישתבקווהוייןכגון
ברייתא דמעיינין בהי מאן דשמיע להי' (אלו כולן נעזבו ,והיו כמו ברייתות
שמעיינים בהםמי ששמעם) ,כדברי רש"ג "',ויאין בכלהברייתות הללו כמתקלשון
המשנה ,ולא כסדרעניניה וקיצור לשונה ,ולפיכך נעשית היא העיקר ' …כרכרי
הרמב"ם00.י לומר לך ,לא השליכו את החיבורים האחרים אלא שעשו את המשנה
לספרהעיקרי בבית-המדרש ב'חבורה'.י0י נחתם התלמוד -ויהא פירוש החתימה
197
ראיילציין ,שגם לאחר שנוכח הרמב.ם ,במקרה מסוים ,בצורך שבציון הכזקורות .והוא מבטיח
למלאת חסרון זה,הרי הוא מדגיש ,שישלימו בספר לעצמו' .שאי אפשר לעשות בגופו של חבור,
דרך פירוש ,כמו שאמרתי לך' (קובץ תשובות רמב-ם .סי' קם .רף בו).
198
צריך לומר ,שחכמידורו ושאחר-כך עמדויפה על המטרה שייעד לחיבור זה ,ומסתבר ,שזו היא
שגרמה ,שנתגלעה התנגרות לחיבור .בכך מסתברת ההתנגדות של הראב-ר ושאר החכמים
שנזכרו לעיל (הערות .)182- 176בדרך זה ביאר את סיבת ההתנגדות החריפה של הראב"ד ר'
יעקב חאגיז (כפי שמסר חותנו מהר.ם גלאנטי לבנו-נכדו ר' משה חאגיז .ס' משנת חכנזים.
וואנ~בעק תציג ,המעלה השלישית ,ערך 'עריכת שפתים' ,אות פו-פח) .הוא שאלאיך הראב.ד
-1ל חסירא קדישא שבדור וכו' סתר את דברי הרמב.ם בכרי בזיון וקצף ,ומה חרי האף הגדול
שראה בהשגותיו .תשובתו
ביון שראה הראב-ד בחסידותו ובחכמתו החיבור הגדול הזה שהוא נפלא מאר …אבל
הוא סתום וחתום כאילו הלכה למשה ניתנה לובסיני ,והאמה הוא כי יש בו מהדברים
שחלקו וחולקין עליו גדולים מחכמי ישראל בכוונת השמועות .ולכן חשש שלא יגררו
אחריו הדורות הבאים וייראו מגשת אליו לחלוק ,בחשבם שכך עלתה הסכמת
חכמי ישראלכולם לדון כדבריו,..ולכןהתיראתלשונווהוכיחבדבריםקשים…
הרשות נתונה לחלוק עליו.
199לעיל ,ליד הערה .153
200לעיל ,ליר הערה .155
' 201כל משנה שלא נכנסה לחבורהאין סומכין עליה' (ירוש'עירובין פ"אה.ו.יט ע-ב).ועיין חולין
קמא ע"א' :כל מתניתא חלא מיתניא בי ר'חייא ור' אושעיא משבשתא היא' .לעניין זה ראה:
הריש ליברמן,יוונית ויוונות בארץ-ישראל ,ירושלים תשב-ג ,עמ' ,218וכן לעניין ה'פירסום'
שנתברר שם .תפיסה קרובה לזו שתוארה כאן יש כבר אצל ר' יוסף ראש הסדר ,בן זמנו של
הרמב,ם (ראהעליו :ר"ש אברמסון ,קרית ספר ,כו ,תש-י ,עמ' .95–72דבריו המובאים כאן
נכתבו כנראה קורם שהכיר ר' יוסף את חיבורו של הרכב-ם -משנה תורה):
(הספרים הם) משני מינים .חלק הברחי שבו יגיע אדם לשלמות ואפשר לכלול אותו
במספרי ,וחלק בלתי הברחי שאין לו סוף …אחר כך חקרתי ברבר החלק ההכרחי הזה.
ומצאתי שהוא צריך להיות לפי מרריגות בני האדם .בני האדם מתחלקים לארבע
מרריגות ! בור ועם הארץ ותלמיד חכמים וחכם .בור הוא אדם מחוסר ידיעות שאין לו
חלק במרעכלל .עם הארץ הואבן אדם שלמר את התורה ואתהמירור .והטוב שבסידורים
הלא הוא סידור רבינו מעריה המיומי -1ל …והרי התורה תורה שבכתב והמירור תורה
שבעל פה .ותלמיד חכמים מוסיף על התורה והסידור יתר המקרא ,כלומר הנביאים
והכתובים ,והלכות .והטובות שבהלכות ראיתי הלכות רבינו יצחק אלפאסי.,ל .והתכם
מוסיף על המקרא וההלכות והסירור שלושה רפאים ! המשנה והתלמוד והפירוש(היינו
192
ש"ז הבלין
אשר יהא -לא בטלה המשנה ולא בטלו שארספרי התנאים והאמוראים ,אבל
ה'ספר' העיקרי בבית-המדרש נעשה התלמוד .כסבור היה הרמב"ם ,שמקרה זה
יהיהגםלספרו .שיתפוס הוא את המקוםהעיקרי בבית-המדרש מעתה ,ושארספרי
רב ישמשולעיון ,ללימוד ולבירור בעת הצורך .עלכן שיקע הרמב"ם בחיבורו
דבי
את התכונות הדרושות לשם כך.
הזמן והמקום ,מקומה של מצרים בין מרכזי התורה של אותו דור,
אולם תנאי
ובעיקר חכמי הדור והדורות 'לא ראו לעזוב ספרי התלמוד בשום פנים' כלשון
המאירי.נ 20ואף-על-פי ש'הסכימה דעת הכל להעלותו על ראש משנתם' (שם)
ובתפוצות אחדותובקהילותרבות'0י קיבלו על עצמם אתחיבורו של הרמב"םלכל
אשר יאמרכי הוא זה ,מכל-מקום ,עם כל ההערצה לגדולתו המופלאה ועם כל
ההערכה לחיבור,יופי לשונו ,קיצורו וסידורו ,שאר ספרי הפוסקים לא בעזבו.
פירושיהם)( …מתוךטיוטא לפירושו עלסידור רב סעדיה גאון ,פרסם ש' אסף ,קרית ספר,
יח ,תש-א-תש-ב ,עמ' .)66-61
מה עדיף :לימוד ופסיקה מתוך המקורות עצמן או מתוך ספרי ההלכה
בעיה 11בכללה -
גאון (חמרה גנונה ,עמ' ,תה,ג אסף .חרפ-ט ,עמ'
קי
המקוצרים -נידונה כברלמןימי רבפלטוי
קנח; ס' האשכול ,עמ' ס )5ובתשובה המפורסמת שלהרי.ן מיגאש (שו-ת.סי'קיד) .וראה לרקע
השאלה הזאת במצרים ובספרד (ונראה שמכאן מוצאה של השאלהלרי-ן מיגאש .וכך העיר
גויטיין :ראה להלן) בתעודות שפרסם ש"רגויטיין,סרריהחינוךבימי הגאונים ובבית הרמב-ם,
ירושלים תשכ.ב ,עמ' קסז-קסט .עיין עוד שם ,עמ' קטה-קטו .על שוחט בעיר מחלה
שהעבירוהו מתפקידו משום שנתברר שלא למד ולא ידע 'שריטת חולין' (= מסכת חולין)1
מעניין ,שאף 'התלמיר' שבעירזו (והשווה דברי ר'יוסף ראש הסררלעיל!) מעיד על עצמו ועל
חבריו' :אף אחד מאתנו לא למר שחיטת חולין'! יש להעיר על כך מתעודה אחרת (שפרסם
מאן. 298 :קF-gypl,andin Palestinel. Ox[ord 1969, 11,חן"JelfY,ה', 7חחפןל.נ) .תשובתהגאון
לתביעתם שלבני קהילת קאליוב (מכתבם משנת 1195פרסם :ד-צ בנעט,
רב שר שלוםהלוי
ספר מרכס ,תש"י ,עמ' עןואילך) לאשר במשרתו את 'המוקדם'מוסיבן אלאהוב (= ר' משהבן
לוי החזן אהוב הישיבה) .הגאון מאשרו ומשבחו שהוא 'בקי בשחיטתחולין'ן(גויטיין לאציין
לוה אף-על-פי שהזכיר את התעודות האלולעיל ,שם ,עמ' פא-פב).צריךלהוסיף -מפני שיש
שטעו בהבנתהעניין (פאור,עיונים במשנה תורה לרמב.ם,ירושלים תשל.ח .עמ' ס – )4שאמנם
בדרך-כללאין לפסול שוחט משום שאינו יודע תלמודודיו שהוא בקי בהלכות שחיטה ,אלא
שהמדובר כנראה בנושאי תפקיד זה במקוםשאין חכם מעליהם הראוי להורות,ועלכן מחובתו
להיות ראוי גם להורות.
הבחירה לנדרים ,ליוורנו תקנ-ה ,עמ' ( 6ועכשיו גם בראש בית הברירה לברכות .עמ'
202בית
כה-בו) .השווה גם אתשימושו של המאיריבביטוי' :חיבור כולל ושלםעליואיןלהוסיף וממנו
אין לגרוע' על חיבור הרמב"ם (שם).
203ראה אנציקלופדיה תלמודית ,ט ,ערך 'הלכה' ,עמ' שלה ,הערה .366רשימת הפוסקים שקבעו
שיש לפסוק כהרמב"ם ,וראה:י.
,כהנא' ,הפולמוס סביב קביעת ההכרעה כרמב.ם' .סיני,
לו-לח ,תשט-ו-תשט( 1-עכשיו בתוך ! מחקרים בספרות השו"ת ,ירושלים תשל.ג ,עמ' .)88-8