גמרא, ברכות פרק חמישי: דפי עזר למורה

נושא:
גמרא,
ברכות פרק חמישי:
דפי עזר למורה

מחבר:
נתנאל שטראוס

כיתות
יעד:
ז–יב

משנה
– "אין
עומדים
להתפלל" (ל
: ) – ומלאכתן
מברכת
( לב
: )

נושא
– האופן
הנכון
של התפילה
ומיקומה

הדין שבראש המשנה –

המסופר על חסידים ראשונים –

דיני מלך ונחש בעקבו בתפילה –

1. תפילה מתוך כובד ראש:

הדחיה	המקור לצורך להתפלל מתוך כובד ראש
		לר' אלעזר
		לר' יוסי
הדחייה – ההוכחה מרב יהודה –		לר' יהושע
הוכחה שאינה נידחת		לרב נחמן

* איסור שחוק:

הסבר "וגילו ברעדה" –

המעשה המובא על אביי ורבה –

המעשה המובא על ר' ירמיה ורב זירא –

המעשה המובא בחתונת מר בירה דרבינא –

המעשה המובא בחתונת בנו של רב אשי –

הדו שיח בין רבנן לרב המנונא בחתונה –

דין שחוק לר'
יוחנן –

המקור וההסבר לדין זה –

המסופר על ר"ל –

2. תפילה מתוך הלכה פסוקה:

הדין שבת"ר – דוגמאות להלכה פסוקה:

1.

2.

3.

* פרידה מחבר מתוך דבר הלכה:

הנאמר בת"ר –

הסיוע מדברי הנביאים –

הטעם לפרידה זו למרי –

הסיוע מהפרידה של רב כהנא ורב שימי –

הדבר המופיע בעניין ליווי –

2. כוונת המתפלל:

הדין שבת"ר –

המקור לאבא שאול –

מנהגי ר"ע בתפילה:
עם הציבור –

לבדו –

3. מיקום מפלל:

דברי ר'
חייא בר אבא –

הנלמד מ"וזמנין תלתא"
–

מהיכן יודעים שדניאל נהג כך תמיד –

הנלמד מ"נגד ירושלים"
–

הנלמד מ"ערב ובוקר וצהרים"
–

הנלמד מ"וקולה לא ישמע"
–

הנלמד מ"לשמוע אל הרינה ואל התפלה"
–

הדין הנוסף שמובא בגמרא –

הסיוע לכך מברי רב חייא –

*

*

4. הלכות והנהגות הנלמדות מפרשת חנה:

דברי רב המנונא –

הנלמד ממנו	הפסוק
	וחנה היא מדברת על ליבה
	רק שפתיה נעות
	וקולה לא ישמע
	וחשבה עלי לשיכורה
	ויאמר אליה עלי עד מתי תשתכרין
לעולא –	ותען חנה ותאמר לא אדנה
לא"ד –
	אישה קשת רוח אנוכי ויין ושכר לא שתיתי
	אל תתן את אמתך לפני בת בליעל

	ויען עלי ויאמר לכי לשלום
	ואלקי ישראל ייתן שלתך
המשמעות –	ד' צבאות
המשל כסיוע –

"אם ראה תראה"
מה עשתה לר"א –

לאיזה מ"ד מסתדר הסבר זה –

לאיזה מ"ד הסבר זה בעייתי –

המחלוקת המקבילה מהברייתא:

לר' ישמעאל –

לר"ע –

הסבר הכפילות "ראה תראה" לר"ע –

הסבר השילוש "אמתך"

"ונתתה לאמתך זרע אנשים" :

הסיוע לרבנן מדברי רב דימי –

הנלמד מ"אני האישה הניצבת עמכה בזה"
–

"אל הנער הזה התפללתי", הטעם לדברים אלו,
פרט –

"וחנה היא מדברת על ליבה"
מה אמרה –

הדין הנוסף שמביא רבי אלעזר –

תקנת אדם זה –

הנלמד מ"ותתפלל על ד'"
–

ההקבלה לדברי אליהו –

כיצד הגיב ד'
לדברי אליהו –

דברי ר' חייא –

המקור של רב פפא –

5. עניינים שונים בתפילת משה:

דברי ר' אלעזר –

המקור לדבריו –

הנלמד מחלק הפסוק "ידי זהב" –

המשל המובא כסיוע ללימוד –

המשל של רבי אושעיה –

המשל של רבי יוחנן –

הדימוי לחטא עמ"י לרב ששת –

הפסוק שממנו מוכח הדימוי –

הסיוע לדימוי לרב נחמן –

הסיוע לדימוי לרבנן –

הסיוע לדימוי לאי בעיית אימא –

המקור לעובדה שד'
הודה למשה –

הסבר "לך רד" לר'
אלעזר –

"הרף ממני ואשמידם"
כיצד הדבר השפיע על משה –

המשל שמובא כסיוע –

"ועתה הניחה לי ויחר אפי"…
הדברים המובאים על כך –

"ואעשה אותך לגוי גדול" טענות משה כנגד דברים אלו:

1.

2.

"ויחל משה" מה עשה:

1. לר' אלעזר –

2. 2. לרבא –

המקור לשיטתו –

3. לשמואל –

4. לרב יצחק –

5. לרבנן –

6. לר"א הגדול –

"זכור לאברהם… לשבעת להם בך"
הסבר לר' אלעזר –

"וכל הארץ הזאת אשר אמרתי"
הבעייתיות בציטוט זה –

תירוץ ר' אלעזר –

תירוץ ר' שמואל בר נחמני –

"מבלי יכולתי ד'"
הבעייתיות בציטוט זה –

הסבר הציטוט לאור הדו שיח בין משה לד' –

*

* לימודים שונים מר'
אלעזר:

יחס תענית לצדקה –

יחס תפילה וקורבנות –

דברי ר' יוחנן –

ההשלכה מחורבן הבית לר' אלעזר –

הנהגת רבא בעניין תענית –

השלכה נוספת מחורבן הבית –

המקור לכך (
העזר ברש"י ) –

דברי ר' חנין –

המקור לדבריו ממשה –

הקושיה על דבריו מדברי ר'
חייא –

תירוץ הגמרא –

דברי ר' חמא –

המקור לכך	הדברים הצריכים חיזוק
	תורה
	מעשים טובים
	תפילה
	דרך ארץ

הבעייתיות בפס' "ותאמר ציון עזבני ד' וד'
שכחני"
–

הטענה של כנסת ישראל לד'
–

"התשכח אשה עולה"
דברי ד' שבכך –

המקור לעובדה שד'
הודה למשה –

הסבר "ואולם חי אני"
–

דברי ר' שמלאי –

המקור מתפילת משה –

יחס תפילה ומעשים טובים לר'
אלעזר –

הסיוע לדבריו ממשה –

תגובת כנסת ישראל –

"גם אלה תשכחנה"
דברי ד' שבכך –

תגובת כנסת ישראל –

הסיוע מדברי ר'
אלעזר –

7. הנהגת החסידים הראשונים:
   

המקור להמתנה קודם התפילה –

המקור להמתנה אחרי התפילה –

העובדה המובאת בת"ר –

הבעייתיות שבכך –

תשובת הגמרא –

*

*

אפילו
המלך
שואל
(
לב
:
) –
משנה
(
ל
.
)

נושא
– עצירת
התפילה
במצבי
סכנה

1. סכנה ממלך:

באיזה מלך יש לעצור את התפילה –

הקושיה המובאת מהברייתא –

תירוץ הגמרא –

הסיפור המובא על החסיד והשר –

2. סכנה מחיות:

במה יפסיק לרב ששת –

הקושיה המובאת מהברייתא –

תירוץ הגמרא –

דברי ר' יצחק –

הסיוע לבריו מרב אושעיא –

הנאמר בשם ר'
מאיר –

מציאות דבריו –

המסופר על הערוד ור' חנינא בן דוסא –

* *

* * *

*

משנה "מזכירין גבורות גשמים"
( לג .
) – משנה "האומר על קן ציפור"
(לג :
)

נושא
– מיקומן
של תוספות
שונות
בתפילה

מיקום הזכרת גבורות גשמים –

מיקום שאלה על הגשמים –

מיקום ברכת ההבדלה:

	לת"ק
	לר"ע
	לר"א

הטעם למיקומם של הזכרת גשמים –

הטעם למיקומה של שאלת גשמים –

הטעם למיקומה של הבדלה בחונן הדעת:

לר'
יוסף –

לרבנן –

גדולת הדעה לר'
אמי:

א.

ב.

התייחסות לאדם שאין בו דעה –

גדולת המקדש לר"א –

גדולת אדם בעל דעה לר"א,
נמק –

קושיית רב אחא על כך –

תירוץ ר"א –

הסיוע מדברי עולא –

אמירת רב שמן לר'
יוחנן –

השלתשלות מיקום ברכת "המבדיל"
–

דברי רבא הבעייתיים –

תיקון הדברים –

דין הזכרת המבדיל בתפילה לאדם שהבדיל קודם בכוס –

הברייתא שהביא ר'
אחא –

הקושיה בלשון זו –

הסיוע לקושיה מדברי ר'
יוחנן ור"ל –

הלשון המתוקנת בברייתא –

התלבטות רב חסדא –

תשובת רב ששת –

ההלכה לרבא –

* הבדלה במוצש"ק שהוא ערב יו"ט:

שאלת ר'
חייא את רב זירא –

תשובת ר'
זירא –

הבעייתיות בהבאת דברי ר"א בלשון "הלכה"
–

כיצד מעמידים שרבנן לא חולקים על ר"א –

כיצד ניתן להבין את דברי ר'
יוחנן מדעת ר"ע –

דחיית האפשרות מר"ע –

תוקף ההלכה שניתנה לר'
זירא –

תוקף דברי ר"א (הסבר בעזרת רש"י ):

הלכה –

מטין –

מודים –

נראין –

דעת ר'
זירא וטעמו –

ההקבלה מ"רחבה מפומפידיתא"
–

דעת רב יוסף –

תוכן הברכה –

*

משנה
"האומר
על
קן
ציפור"
(לג
:
) –
משנה
"העובר
לפני
התיבה
"
( לד
.
)

נושא
– הוספות
מיותרות
בתפילה

ההוספות שבתפילה שמשתקין אותו:

1.

2.

3.

הטעם להשתקה בכפל מודים –

הטעם להשתקה לאומר "על טוב יזכר שמך" –

הטעם להשתקה לאומר:
"על קן ציפור יגיעו רחמיך"

1.

2.

המסופר על החזן שלפני רבה –

תגובת רבה –

קושיית אביי על תגובה זו –

מדוע רבה הגיב כך –

המסופר על החזן שלפני ר'
חנינא –

תגובת ר' חנינא –

* *

המשל המובא לסיוע –

דברי ר' חנינא הנוספים –

הקושי המובאת על הפסוק –

הסיוע לקושיה מדברי רשב"י –

תירוץ הגמרא –

המשל המובא כסיוע לתירוץ –

דין האומר "שמע שמע" –

הקושיה המובאת בגמרא –

תירוץ הגמרא –

הקושיה על השתקת החוזר –

תירוץ הגמרא –

משנה
"העובר
לפני
התיבה"
(לד
.
) –
ולא
קמדכר
שמה
מרים
(
לד
.
)

נושא
– טעויות
של שליחות
ציבור

דיני ש"ץ שטעה המופיעים במשנה –

דין עניית אמן לש"ץ בברכת כהנים –

דיני ש"ץ שצריך לשאת את כפיו –

הדינים המופיעים בת"ר –

סדר התגובות לאדם שנתבקש להיות ש"ץ –

שלושת הדברים שעשייתן באופן מרובה רעה ובאופן מועט יפה:

1.

2.

3.

דיני החזרה לרב הונא –

במה חולק עליו רב אסי –

הקושיה שמביא רב ששת מהמשנה –

תירוץ רב הונא –

דברי רב יהודה –

הדימוי המובא כסיוע –

המעשה המובא על החזן שהאריך –

המעשה המובא על החזן שקיצר –

הנלמד מהפס' "אל נא רפא נא לה"
–

* * *

* * *

ת"ר
אלו
ברכות
(
לד
.
) –
משנה
"המתפלל
וטעה"
(לד
:
)

נושא
–
השתחוויות
וכריעות
בתפילה

באלו ברכות בתפילה משתחווה –

דין אדם שמשתחווה בתחילה ובראש כל ברכה –

דברי ר"ש בן פזי בשם ריה"ל –

ההסבר השונה בשיטת ריב"ל לר' יצחק –

הסיוע לשיטתו משלמה המלך –

*

* סוגי הכריעות השונות:

המקור	הפעולה	שם הכריעה
		קידה
		כריעה
		השתחוואה

הנהגת אביי ורבא –

* כריעה בהודאה:

הברייתות הסותרות בנושא –

יישוב הסתירה –

הנהגת רבא בהודאה –

הטעם שנהג כך –

הקושיה שהובאה עליו מהברייתא –

העמדת ההודאה שבברייתא –

הקושיה על העמדה זו –

תירוץ הגמרא –

*

* * *

*

משנה
"המתפלל
וטעה"
(לד
:
) –
סוף
הפרק

נושא
–
סימנים
שונים
הנלמדים
מביצוע
התפילה

משמעות למתפלל שטעה –

משמעות לש"ץ שטעה –

המסופר על ר'
חנינא בן דוסא –

באיזו ברכה בתפילה טעות נחשבת לסימן רע –

ההוכחה לכך מהברייתא –

המקור למסקנת ר'
חנינא מתפילותיו –

* דברי ר' חייא בר אבא בשם ר'
יוחנן :

1. במה
נתנבאו
הנביאים
–

במה לא נתנבאו –

2. . במה
נתנבאו
הנביאים
–

במה לא נתנבאו –

דעת שמואל בנושא –

3. . במה
נתנבאו
הנביאים
–

במה לא נתנבאו –

דעת ר' אבהו בנושא –

המקור לשיטתו –

העמדת המקור לר'
יוחנן –

מהו "עין לא ראתה":

לר' יהושע–

לר' שמואל –

הקושיה על הסבר ר' שמואל –

תירוץ הגמרא –

הקושיה הנוספת המתעוררת –

תירץ הגמרא –

המסופר על חולי של בן ר"ג –

המסופר על חולי של בן ריב"ז –

4. המקום
הטוב
לתפילה
–

המקור לכך –

היכן חצוף להתפלל לרב כהנא –

הדבר הנוסף שחצוף לעשות לרב כהנא –