דו"ח פרקיים
פרקים
א'-ב'
קרא
את שני הפרקים,
וענה
על השאלות הבאות
-
ספר
את המתואר בפרקים בלשונך.
(חייבים
למלא את כל המקום)
התורה
חוזרת על באי מצרים ומתחילה את סיפור
השיעבוד.
פרעה
מפחד מהריבוי של ישראל וגוזר גזרות
המחמירות בהדרגה על בנ"י
–
בניין ערים,
עבודת
פרך,
הריגה
ע"י
המיילדות והשלכה לנהר.
למרות
כל הניסיונות,
ובעזרת
המיילדות המסרבות להוראת פרעה,
עם
ישראל ממשיך ומתרבה.
משה
נולד לבני לוי ולאחר זמן מוטמן בנהר בהשגחת
אחותו. בת
פרעה מוצאת אותו ומאמצת אותו כבן.
כשמשה
גדל הוא יוצא אל אחיו,
מציל
יהודי מיד נוגש מצרי,
ולאחר
שמתברר לו שהדבר נודע (ע"י
יהודי אחר)
הוא
בורח למדין.
שם
הוא מציל את בנות יתרו מפני הרועים ולבסוף
נושא את ציפורה ויולד בן.
-
צטט
2 פסוקים
מעניינים מתוך הפרק –
ורשום
מה עניין אותך בהם.
-
פרק
א'
פסוק
כא' –
"ויעש
להם בתים".
אין
לי שמץ של מושג מה זה בתים.
בתים
מפוארים?
בתים
עם הרבה ילדים?
-
פרק
ב'
פסוק
יט' –
"ותאמרן
איש מצרי הצילנו…".
מדהים
לחשוב שמשה הוא אכן איש מצרי,
שהכיר
את אחיו רק ליומיים!!
(כתוב
בפסוק יג'
"ויצא
ביום השני").
כל
גידולו,
כל
חייו הם מצריים,
ודווקא
הוא נבחר להושיע את ישראל!
-
-
רש"י
פרק א' פסוק
א' דיבור
המתחיל "ואלה
שמות"
מדוע
רש"י
הרגיש שהוא חייב לפרש פסוק זה?
(מה
הבעיה בפסוק?)
רש"י
שואל מדוע התורה הייתה חייבת לחזור ולמנות
את בני יעקב היורדים מצריימה –
הרי כבר מנו אותם בפרוטרוט בסוף ספר
בראשית!
כיצד
רש"י
מתרץ עניין זה?
רש"י
מתרץ שהקב"ה
כל כך מחבב את ישראל,
שהוא
מונה אותם שוב ושוב,
ועל
כן החזרה ה"מיותרת".
-
רש"י
פרק ב' פסוק
יד' דיבור
המתחיל "הלהרגנו
אתה אומר"
מדוע
רש"י
הרגיש שהוא חייב לפרש פסוק זה?
(מה
הבעיה בפסוק?)
בפסוק
לא כתוב "הלהרגנו
אתה רוצה
כאשר הרגת את המצרי"
שלכאורה
זה הכוונה של העברי.
כיצד
רש"י
מתרץ עניין זה?
הפסוק
רומז לנו שהוא הרג את המצרי בדיבור –
ע"י
אמירת שם המפורש,
ועל
כן זה מדוייק לומר הלהרגנו אתה אומר
–
כמו שהרגת את המצרי באמירה.