בנימין לאו
ממרן עד מרן
=– .
משנתו ההלכתית של הרבעובדיהיוסף
—–בלהזכויותשמורות 2005 0
למשכל -הוצאהלאורמיסודןשלידיעותאחרונותוספריחמד
פרק א
תהליך התקבלותו של
רבייוסף קארו כפוסקמחייב
לכל עדות הספרדים
רבייוסף קארונולד בספרד ב ,1488-ארבעשניםלפני הגירוש .הוא נדד עם
משפחתו בארצות שונות (תורכיה ,בולגריהויוון) עד שהשתקע בצפת ,שם
הוסמך לרבנות על-ידי רבי יעקב בירב ,הדמות המרכזית של חכמי צפת
באותה תקופה .השולחן-ערוך הוא חיבורו הגדול והחשוב ,שהעמיד אותו
במרכז עולם ההלכה עד היום .אולם ספק אם המחבר עצמו התכוון לכך.
בעיניו,חיבורוהיותר חשוב הוא ספר אחר,ביתיוסף -אוסף הערותשיטתי
על הספר ארבעה טורים (ספר ההלכה המרכזי של המאה ה ,14-שנכתב
על-ידירבי יעקב בן אשר).רבייוסף קארו אסף את המקורות הנוגעים לכל
דין שבארבעת הטורים :מקורות תלמודיים ,ספרי הגאונים וכתבי הפוסקים
שלפניו .כלדין מטופל על-ידו בדיון מעמיק ומגיע עד להכרעת ההלכה.
שיטת הפסיקה המוצהרת שלו היא הכרעה ,על-פי רוב דעות,בין שלושה:
הרי"ף,רבי יצחק אלפסי (איש המאה ה ,)11-המסכם את פסיקתם של גאוני
בבל; הרמב"ם(בן המאה ה ,)12-שנחשב לגדול הפוסקים באזור ארץ-ישראל,
מצרים וסביבתן; והרא"ש ,רבנו אשר ,אביו שלרבי יעקב בעל הטורים (מן
המאה ה ,)13-שנחשב לבקיא במסורת אשכנז וספרד כאחד .בחירתו להישען
על ספרהטוריםנבעה מתפוצתו של הספרומהקףהשימוש שנעשהבו.
לאחרשסיים לכתוב אתהביתיוסף ,ערךרבייוסף קארו -מתוכו -את
השולחן-ערוך ,שהוא מעין סיכום תמציתי של בית יוסף ,המדלג על כל
השקלא-וטריא ,ומביא בכל עניין את השורה התחתונה ,הלכה למעשה.
225
226
1ממרן עד מרן
כהקרמה לספר הוא מעיד על מטרתו" :למען תהיה תורת ה' תמימה שגורה
בפי כל איש ישראל" .השולחן-ערוךבנוי בדיוק כמו ספר הטורים :ארבעה
חלקים נושאיים- :אורח חיים ,יורה דעה ,אבן העזר וחושן משפט .כל חלק
מחולק ל"סימנים"(על-פי הנושא) וכלסימן מחולק ל"סעיפים" .בשנת 1563
נסתיימה כתיבת הספרושנתיים אחר-כך הוא הודפסבוונציה .הספר התפשט
במהירות עצומהוהגיעלכלרחביהפזורההיהודית.
מכאןואילך נתכנהרבייוסף קארו בשמות "המחבר" או "מרן",ולכל קורא
היהברורלמיהכוונה.
בתקופה שבה כתב רבי יוסף קארו את ספרו בצפת ,עמל רבי משה
איסרליש ,הרמ"א ,על ספר דומה בקרקוב שבפולין .גם,הוא ביסס את ספרו
(דרכי משה) על ספרהטורים,וגם הואריכז את המקורותההלכתייםעל-פי
סדר הטורים .כשנודע לו על יצירתו הנוספת של רבי יוסף קארו,
השולחן-ערוך ,הוא החליט להוסיף לו את הערותיו ,המביאות את מסורת
יהדות אשכנז שחסרה בספרו של רכי יוסף קארו .בלשונו של רבי משה
איסרליש הוא "פרש מפה על השולחן-ערוך" .מכאן ואילך ,נדפס
השולחן-ערוך עם הגהותיו של הרמ"א ,והצירוף של שניהם הפך להיות ספר
החוקים הקאנוני בכל העולם היהודי ,כאשר הספרדים נוהגים על-פי
השולחן-ערוך ,והאשכנזים -על-פי הגהות הרמ"א .הרב עובדיה יוסף נוהג
לתאר זאת באמצעות המליצה "האשכנזים יוצאים ביד רמ"א" -משחק
מילים המבוסס על הפסוק בתורה המתאר את יציאת מצרים" :ובני ישראל
יראיםביד רמה".
י מרן
הפסיקה הספרדית עדימ
רבייוסף קארו לא נתקבל כסמכותעליונה בפסיקת הלכה ,אלא לאחר מותו.
קביעהזו מקבלת את אישורה ממקורות ומחקרים שונים 1.בתקופת מרן פעלו
כארץ-ישראל וכסביכתה הכמים שביססו את פסיקתם על מסורות שהיו
נקוטות בידם .כך ,לדוגמה ,כתב רבי יוסף בן דוד אבן לב (נולד בתורכיה
,1505נפטר ב ,)1580-בשו"תמהר"יבןלב חלקבסימןיג:
ולפי מה ששמעתימפיהגדוליםבסלוניקינהגו להקל אףכירוב הדברים
של איסור והיתר נהגו עלפי הרא"שכי הוא אחרון הפוסקים שבספרד
מכל מקום בנדון הלז נהגו כדברי הרב האלפסי רוב הפוסקים שנמשכו
אחריו .גם בקושטאנדינה =1קונסטנטינופולןכפי מה שראיתי מתוך פסק
הרא"ם ז"ל לאנהגולהחמירלפי שהוא ז"ל כתב שבמקנאשיאה =1מקנס]
מעמדו שלרבייוסף קארוכמגדיר הזהות הספרדית
227 1
שכל הקהלות אשר שםהיוספרדיםהיה להםלהחמיר כסברת הרא"שכי
הוא ז"ל היה הרב שבספרד וכולם היו תלמידיו ומסתמא קיימו וקיבלו
עליהם פסקיו כנראה מדבריו שבקושטאנדינה נהגו שלא להחמיר גם
בסלוניקינהגו להקלוכדכתבינן.
דברי מהר"י בן לב ,שנכתבו במקביל לזמן פעילותו של רבי יוסף קארו,
עשויים להגדיר את נקודת הזמן האחרונה שלפני כניסת רבי יוסף קארו
לזירה.כפי שעולהמן התשובה ,פסיקת ההלכההיתה מוכרעתעל-פיאישיות
מרכזית מובחרת ,ודמות זאת בפסיקה הספרדית ,כך על-פי דברי מהר"י בן
לב ,היה הרא"ש " -אחרון הפוסקים בספרד"2.לפני העמדת הרא"ש כ"מרא
דאתרא"ליהודי ספרד,היה הרמב"ם מקובל כפוסקהאחרון.
מהר"יכןלבהיהמהמתנגדיםהתקיפיםביותר למגמתהכינוסההלכתי של
רבייוסף קארו,כפי שהוא באלידיביטוי בספרוביתיוסף .הרבחייםיוסף
אזולאי ,החיר"א ,מספר (בספר שםהגדולים מערכתספרים באות ב) שכאשר
יצא לאור הספרביתיוסף ,אמרהרב מהר"יבןלבלתלמידיו שספרזה ממעט
הבקיאות,וגזרעלתלמידיו שלאילמדובו.זוהי דוגמהאופייניתולאיחידה
להתנגדות של גדול תורה ליצירה הלכתית מקפת ,קודיפיקטיבית ,שנכתבת
על-ידי בל-דורו .יצירה כזאת מערערת את מקומם של הלמדנים שמחזיקים
בכליהם אתכל אוצרות ההלכה,ומעמידה ספרכתחליף להם.
העצמתדמותו שלמרןעל-ידיתלמידיו
שניגדולי התורה בצפת ,במחצית המאה ה,16-היורבייוסף קארוורבי משה
מטראני (=המבי"ס) .אלא שבין שניהם עברו הרבה דברי ריבות 3.באחת
מתשובותיו הפולמוסיות ,מגלהלנו המבי"טכיצדהתייחסותלמידירבייוסף
קארולרבם (שו"ת המבי"ט חלקבסימןמו):
ולא נשאר לחכם הרביוסףיצ"ו=1ישמרהוצורוויעזדהו]על מהשיסמוך,
וכינייםושכיב אמרה=1כשהיה רדום אמר אתדבריו.ביטויתלמודי הבא
לבטל בזלזול את דברי רבי יוסף קארו] ותלמידיו אינם כדאים לחזק
דבריו ,אם לא דעמדו מעצמם ואחד מהם טעה שהיה מספיק לומרעליו
"מי יבוא אחרי המלך" ולא יאמר "המלך הקדוש".כי גם שכינו "מורא
רבך כמורא שמים" ,כמורא ולא המורא עצמו אלא טפל לו ,כמו שכתוב:
"את ה'אלקיך תירא" -לרבותתלמידי חכמים .ו"מלך"יכול להאמר על
תלמיד חכם ,מאן מלכי רבנן ,ו"קדוש" לא יאמר אלא על רבינו הקדוש
228ו ממרן עד מרן
=1הוארבייהודההנשיא ,חותם המשנהו שלאהניחידו תחת אבנטו ,אבל
"מלך הקדוש" לא נאמר אלא על הקב"ה ובימים הנוראים .והיה ראוי
שהוא יחוש לעצמו כשראה ששיבחוהויותר מדאי ,שכשם שנפרעים מן
המשבחים במדת החונף כן נפרעים מן המשובחים ,וכמו שאמדו כשם
שנפרעיםמןהעובדיםוכו'.
מדבריםאלועולהשתלמידירבייוסף קארוהתייחסולרבם בהערצהעילאית,
דבר שנראה למכי"ט כהגזמהבלתי-ראויה .המבי"ס מספר שהתלמידים קראו
לרבי יוסף קארו "המלך הקדוש" ,ביטוי שאינו מופיע אלא ביחס לקב"ה
בימים נוראים .בסוף דבריו הוא תוקף את מרן עצמו ,על כך שהוא מאפשר
לתלמידים לטפח את ההערצה הזוואינו מוחהבידם .הביטוי בסוף הפסקה:
"כשם שנפרעים מן המשבחים וכו'" רומז למסורת תלמודית של הירושלמי
כמסכתחגיגה (כ ,ע"א) ביחס לעבודה-זרה" :כשם שנפרעים מל העובד כך
נפרעים מן הנעבד" .כלומר ,לא רק העובר עבודה-זרה נענש ,אלא גם
האובייקטשסוגדיםלונענש.
רוב חכמי צפת הידועים בסוף המאה ה 16-היו תלמידיו של רבי יוסף
קארו .הוא יסד חמש ישיבותובחירי תלמידיו עמדו בראשם .הם הפיצו את
תורתו ודאגו לכך שפסיקותיויגיעו לכל תפוצותישראל .בהתאם למגמהזו,
התיררבייוסף קארו לתלמידיו להורות בעודם בחורים ,והם הקפידו לפסוק
על-פי רבם -ללא שוםסטייה.
לאחר מותו של רבי יוסף קארו בשנת של"ה ( ,)1575ניהלו תלמידיו את
הישיבות ,אך מעמרההרוחני של צפת התערערבגללבעיות כלכלהוביטחון,
עדשפינתה בראשית המאה ה 17-את מקומה לאחותההבכירה -ירושלים.
יוזמם שלחכמיירושלים במאה ה-זד
לפסקירבייוסף קארו
היישוב כארץ-ישראל כמאה ה ,17-לאחר תקופת הזוהר של צפת ,התרכז
בירושלים -סביבישיבתו של הרביעקבחג'יז" ,בית יעקב" .חותנו של הרב
יעקב חג'יז היה הרב משה גלאנטי (המכונה המג"ן) -מבחיריתלמידיו של
מרן .לרב יעקב יצא שם של גדול בתורה ,והוא הקים בירושלים ישיבה
שמשכה תלמידים רבים(ביניהם גם נתןהעזתי ,שהיה לאחרזמן נושא-כליו
שלשכתיצבי).בנו ,הרב משה(המכונההמני"ח) ,אסף הרכהמתורתו .כספרו
(שו"ת הלכות קטנותסימן קפב),סיפרעל מסורתהפסיקהשקיבלבביתו:
מעמדו שלרבייוסף קארוכמגדיר הזהות הספרדית
229 1
א מהר"מ גלאנטי,
אמר המני"ח כך מקובלני ממרי הרב מרזקני ז"ליהו
תלמידו המוסמך שלרבייוסף קארוןכי בכל תחום ארץ ישראלאין לומר
נגד
קיםלי =1אין לפסוק הלכה כנגד דבריהם ,ואפילו בדיני
ונולתרי
א"ש],
מה
מנ
הרמב"ם ומוהר"י קארו ועל ראשםפי' רש"י ז"ל 1אולי הכוו
אשר הם המה אשר קיבלו עליהם ועל זרעם אחריהם אבותינו ואבות
אבותינו גם בכל ערי בימתן ועל פיהם יהיה כל ריב וכל נגע וכל חד
מינייהואפילו באלףלאבטיל=1וכל אחד מהםמכריע את הכףאפילונגד
אלף חכמים] ולקבלת סברת הרמב"ם יש רמז ב"בדק הבית"עיין שם.
ומפיו שמעתי שבזמנוחזרוגאוני צפת ת"ו =1תבנהותכונן] בחברתגאוני
עיר הקודשת"ו,וחידשותוקף הסכמהזו וקבלתה דלאיאמר אדםלחבירו
קיםלי נגד שום אחד מהנזכרים ,וכן היה נזהר ומזהיר ,ודבר זה גלוי
ומפורסם לרבים .אלא שבעוונותינו כשרבו בעלי ההוראה בנפש רחבת
ידים פשולהוסובא=1התרבוןהמורים כסברתהיחידמהפוסקיםהאחרונים
כיוון שהובא בדפוס.כי באמת עונשיה מסתייה =1עונשו גדולן אם יבטל
דברי אחד מעמודי ההוראההנזכרים עלפי סברתהיחיד אם לא שהיחיד
הזהיהיה מפורסםבראיותיוודבריו שכלחכמי הדוריסכימו כמותו מחמת
עומק פלפולו וראיותיו כי היכי דימטי ליה שיבא מכשורא =1ביטוי
תלמודי(סנהדריןז) המבטא הסכמה רחבהמאוד שלהרכיםלדבריהיחיד.,
מה כוללת תשובתוזו של הרב משהחג'יז?
ר'קיםלי'
ראשית ,הואמעביר מסורת מסבועלתחומי הקבלה ש"איןיומ
נגד הרמב"ם ,נגדרבי יוסף קארו ובראשם -נגד רש"י =1רא"ש?ן" .על-פי
מסורת הרב גלאנטי ,מדובר במעשה של קבלה,כעין טקס הכרזה של כריתת
ברית" :אשר קיבלו עליהם ועל זרעם אחריהם" ,בכל ערי ביסתן =
עראביסתאן ,כלומר כל ארצות המזרח .הכוונה היא לכל אותן גלילות
שכוללות את קהילות המזרח "אשר מחלב ולהלן ובאגדאד והורמוז וכדומה
להן וקהילות פרס ומדיוסביבותיהן וקהילות כורדיסתאן והנלוות והנטפלות
אליהן" 4.על כל פנים ,כאןאין מדוברעדיין ברבייוסף קארו כפוסקיחיד,
אלא כאחד משלושה.
ההכרעהעל-פי שלושה פוסקיםהיתה מקובלת בקרברבנים ספרדים שנים
רבות קודם ,וההבדלים לא היו אלא בבחירת שלושת הספרים /הפוסקים
המכוננים את "בית-הדין".איןכאן הכרעה פרסונלית ,אלאחיזוק מעמדו של
רבייוסף קארו והעמדתו כפוסק בשורה אחת עם הרמב"ם והרא"ש .מבחינה
היסטורית ,קשה לראות בזה "טקס" של הכתרת רבי יוסף קארו ל"מרא
230
ן ממרן עד מרן
דאתרא" (לאחרמותו) .נראהשהיורבנים בתקופהזו שביקשולהכריעעל-פי
ספריםאחרונים.
קריאה מדוקדקת שלדברי המני"ח ,מלמדת שחכמי צפתוירושלים במאה
ה 17-ביקשו לקבוע את הקריטריונים לפסיקה אחידה ,ובתוך הקריטריונים
הללו נכלל גםרבייוסף קארו ,אםכי לא כסמכות בלעדית .בשום אופן לא
ניתן למצוא בשלבזה אתהביטוי "מרא דאתרא"ביחסאליו.
הרב חיים פלאג'י ,מגדולי הרבנים בתורכיה במאה ה ,19-מתאר באחת
מתשובותיו את קבלת פסיקותיו של רבי יוסף קארו כתהליך .הוא מזכיר
שבסוגיה אחת פסקדבייום טובבן משה צהלון (שהיה מןהרבנים הספרדים
הידועים של צפתבזמנו שלמרן ומעטאחריו)נגד פסק שלמרן .וכך מסביר
הרבפלאג'י (שו"תחייםבידסימן מט):
דהן אמת דרגיל בפי הפוסקים לומר דקיבלנו הוראות מרן ז"ל אבלהיינו
ודאי אחר שכבר נתפשט היבור ה"שולחן ערוך" הקדוש ,וסכרו וקכילו
הוראותיוהרבנים שאחרדורמרן.ברםהגאוןמוהריט"ץז"ל,הואהרבצהלון
הנזכר
דהיה בדורו ,עם שמרן גדול ממנו ודאי ,קרוב לומרשעדיין
עיל
נ
לא
בימיו ל
יתפשטוונתקבלו הוראות מרןוחזינןליה למוהריט"ץדפליג על
מרןלהדיא(=וראינו אתמוהריט"ץשחולקעלמרןבפירוש]בדיןההוא.
השערהזו של הרב פלאג'ימעניינת :הואטוען שקבלתרבייוסף קארו קשורה
להתפשטות ספרו השולחן-ערוך ,ושכל עוד לא התפשט הספר -ובימיו של
הרב צהלון הוא טרם התפשט -נחשב רבי יוסף קארו כאחד הפוסקים ולא
עוד .החיד"א מספר על המסורת שעברה בקרבזקני התורה ,מפי הרבחיים
אבולעפיה ,מחדשהעיר טבריה באמצע המאה ה ,18-המלמרתכיצד נתקבל
רבייוסף קארו כפוסק על כל ישראל (שם הגדולים מערכת ספרים ,אות ב,
"ביתיוסף"):
שקיבלתימזקני תורה ששמעו מפה קדוש הרב הגדולעיר וקדיש מהר"ח
אבולעפיה ז"ל שקבלה בידו שעל כלל מרן בפסק הלכה ללכת אחרי
שלושהעמודיביתישראל הרי"ף והרמנ"ם והרא"ש,הסכימו עלזה קרוב
למאתיםרבנים בדורו .וכך מרגלאבפומיה=1מורגלבפיו] דהרב הנזכרכי
כל שיעשה כפסקמרן הנה הוא עושה כמאתיםרבנים.
משמועהזו התגלגלה המסורת הרורשת אתכינויו שלרבייוסף קארו "מרן"
כראשי תיבות" :מפי ר' נסמך" (ר' =מאהדם) (אך ברור שאיןזו אלא ררשה.
"מרן"היא מלה ארמית שפירושה"אדוננו"ן.ליהודי מרוקויש מסורת שהר"ש
מעמדו שלרבייוסף קארוכמגדיר הזהות הספרדית ן
231
בן דאנאן ,מרבני הדור השני של מגורשי ספרד שבאו למרוקו ,נמנה בין
מאתייםהרבנים הללו5.
באחת מתשובותיו ,מתלבט החיד"א אם קבלת פסקירבייוסף קארוהיא
קבלה של הספר שולחן-ערוך או קבלה אישית של המחבר כפוסק ,שהוא
"מרא דאתרא" .מרובר שם בשאלת "צוואתשכיב מרע" (חולה הנוטה למות),
שלגביה עמדת רבי יוסף קארו נזכרת רק באחת מתשובותיו ולא בספרו
שולחן-ערוך .כותבהחיד"א (שו"תחיים שאל חלק אסימןער):
והכא אתריה דמרן =1וכאן מקומו של מרלןואין לומר "קיםלי" נגד מרן
כידוע .והגם דדברי מרן הם בתשובה וליתנהו=1ואינם] ב"שולחן ערוך",
מוכח מדברימורי הרב והרב "משאת משה" =1הרב משהישראל .היה רב
ברודוס ובמצרים בדורשלפני החיד"א] דגםדברי מרן בתשובה אהניאלן
=1מספיקים לנו] שלא לומר "קים לי" ,והם דברי טעם דאנן =1שאנחנון
קיבלנו הודאות מרן ז"ל ,ודבריו כתשובה הם הלכה למעשה בפרטות
ועדיף מה"שולחן ערוך" .ולא אכחד דיש לצדד דדווקאדיניו ב"שולחן
ערוך"קיבלו.
החיד"א פותח את דבריו בקביעה מפי מורו ,בעל ה"משאת משה" ש"הכא
אתריה דמרן" -היינו סמכותו של רבי יוסף קארו היא סמכות של "מרא
דאתרא" וממילאאין לומר "קיםלי" נגדו ,לא בפסקיו ולא בתשובותיו .אך
בסוףדבריו אומר החיד"א שדעתו שלו שונה מדעתמורו ,ו"יש לצדד דדווקא
ב'שולחן ערוך' קיבלו" .זוהי העמדה השנייה ,המקבלת את רבייוסף קארו
כמחברהשולחן-ערוךולא כ"מרא דאתרא".
במקום אחר משווה החיד"א בין קבלת מרן בארץ-ישראל לבין קבלת
הריב"ש(רבי יצחק בר ששת ,גדול חכמי אלג'יר) באלג'יר (שו"תחיים שאל
חלק בסימןסו):
ולכי תידוק נראה דאלימא טפי =1וכאשר תבדוק תמצא שחזקה יותרן
קבלת הריב"ש והרשב"ץ בעירארגיל יע"א=1יגן עליה אלקים] מקבלתנו
להוראות מרן ז"ל .ולבר ]=ומלבדן מעיר ארגיל ההולכים אחר הוראות
הריב"ש והרשב"ץ אף שהםנגד ה"שולחן ערוך" ,כל ההמון בלכתםילכו
אחר מרן בר מממון דבטורקיאה =1מלבדבענייני ממון בתורכיה] נושאי
דגלהקיםליכידוע.
עליחסם שלרבניאלג'ירלמרןעודנדברלהלן .מכל מקום ,החיד"אנותןלנו
כאן סקירה כללית רחבה על יחס הקהילות לפסקי מרן :חוץ מאלג'יר,
232
1ממרן עד מרן
המתייחסת לפסיקת הריב"ש יותר בתוקף מש"אנו" מתייחסים למרן ,וחוץ
מענייני ממון בתורכיה ,ששם אומרים "קים לי" כנגד מרן .בכל שאר
המקומותקיבלו אתפסקימרןבאופןמוחלט.זוהי העמדה הראשונה שמעלה
את האפשרות לראות את מרן כ"מרא דאתרא" ,אםכי כברראינו שהחיך-א
עצמו מבקש לצמצם את הקף התקבלותו של רבי יוסף קארו ולהסתפק
בקבלתספריוולא בקבלהפרסונלית.