נושא: גמרא,
ברכות: הקורא
את שמע בלחש ולא השמיע קריאתו לאזנו
מחבר: יניב
אפרתי
כיתות יעד:
ז–ח
בס"ד
הקורא את שמע בלחש ולא השמיע קריאתו לאוזנו
תלמידים יקרים לפני שנתחיל ללמוד את הסוגיא על מנת להקל עליכם אנסה לדמות את הסוגיא למשחק השחמט והכדורסל שבו אתם משחקים בהפסקות,
אך לפני שנתחיל ברצונח להציג לפניכם את "החיילים"
במשחק או אם תרצו את "השחקנים":
רבי יוסי: קורא
את שמע בלחש ולא השמיע לאוזנו– לא
יצא.
רבי יהודה: קורא
את שמע בלחש ולא השמיע לאוזנו– יצא.
משנה בתרומות:
חרש המדבר ואינו שומע לא יתרום–
לא יפריש תרומה כיוון שאינו
שומע הברכה שמברך על ההפרשה, ואם
תרם בדיעבד תרומתו תרומה– חל
דין תרומה על מה שהפריש.
לא יברך אדם ברכת המזון בליבו–
בלחש, ואינו
משמיע לאוזנו ואם בירך בלחש –יצא.
רבי יהודה בנו של רבי שמעון
בן פזי– חרש המדבר ואינו
שומע תורם לכתחילה.
ב
חלק א:
הגמרא מבארת את הדין הראשון של רבי יוסי:
שאלה:_______________________________________________?
תשובה:__________________________________________.
הגמרא מבארת את דעת ת"ק:
_____________________________________________________________.
מהיכן לומד רבי יוסי שקוראים
את שמע בכל לשון?
___________________________________________________________________.
ס"ד
חלק ב:
|
|
מהלך הסוגיא |
גמרא |
הסבר |
|
1 |
משנה בתרומות |
|
|
|
הגמרא דנה לפי איזה תנא נשנית משנה זו: |
|||
|
2 |
שאלת הגמרא |
|
|
|
3 |
תשובת רב חסדא |
|
|
|
4 |
שאלת הגמרא |
|
|
|
5 |
דחייה |
|
|
|
סיכום ביניים: רבי יהודה– חרש תורם ומברך לכתחילה אע"פ שאינו שומע. רבי יוסי– להודיעך כוחו של רבי יוסי שאם קרא ולא השמיע לאוזנו אפילו בדיעבד – לא יצא. |
|||
|
6 |
שואלת הגמרא והרי שנויה ברייתא |
|
|
|
7 |
אלא צריך לומר |
|
|
|
סיכום ביניים: אף רבי יהודה סובר לכתחילה שלא יקרא אלא אם הוא משמיע לאוזנו. |
|||
|
8 |
שאלת הגמרא |
|
|
|
9 |
תשובה |
|
|
|
10 |
הגמרא מביאה את דברי רבו של רבי יהודה |
|
|
|
11 |
שואל רבי מאיר |
|
|
|
12 |
מסקנת הגמרא |
|
|
|
לא השמיע לאוזנו:
|
|||