פרק ב

פירוש על פי דעת מקרא

א הַדָּבָר אֲשֶׁר חָזָה,
יְשַׁעְיָהוּ בֶּן–אָמוֹץ,

עַל–יְהוּדָה וִירוּשָׁלָיִם. 

ב וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים,

נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית–ה’ בְּרֹאשׁ הֶהָרִים

וְנִישָּׂא מִגְּבָעוֹת

וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל–הַגּוֹיִם.

מה יקרה בעתיד לבוא, בזמן הגאולה.

הר בית ה'
יעמוד חזק, ובולט בראש ההרים,

וגבוה מהגבעות

יבואו הרבה מאוד גויים

ג וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים

וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל–הַר–ה’

אֶל–בֵּית אֱלֹקֵי יַעֲקֹב,

וְיוֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו,
וְנֵלְכָה בְּאֹרְחוֹתָיו

כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה,

וּדְבַר–ה'
מִירוּשָׁלִָם. 

ילכו אליו עמים רבים ויאמרו:

בואו לבית המקדש

ושם הכוהנים ילמדו אותנו את הדרך של עבודת ה',
ונלך בדרכי עבודת ה',

כי את דבר ה' – את התורה אפשר ללמוד הכי טוב בירושלים בבית המקדש.

ד וְשָׁפַט בֵּין הַגּוֹיִם,

וְהוֹכִיחַ לְעַמִּים רַבִּים

וְכִיתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים,

וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת—

לֹא–יִשָּׂא גוֹי אֶל–גּוֹי חֶרֶב,

וְלֹא–יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה. 

ה' ישפוט על ידי הכוהנים במריבות ובמחלוקות בין הגויים

ויחרוץ את הדין האמיתי

הגויים ישברו את החרבות ויהפכו אותם לכלי מלאכה – אתים.

את החנית יהפכו למזמרה – כלי הדומה למספריים, שגוזרים איתו את ענפי הגפן.

הגויים יפסיקו להשתמש בחרבות

ולא תהיה עוד מלחמה.

פרק ב (ה'
– י"א)

פירוש על פי דעת מקרא

ה בֵּית,
יַעֲקֹב—

לְכוּ וְנֵלְכָה בְּאוֹר ה'.

הנביא פונה אל עם ישראל ללכת בדרך שה' מאיר אותה.

הנביא אומר לעם – לכו,
וכולל גם את עצמו – ונלכה.

ו כִּי נָטַשְׁתָּה,
עַמְּךָ בֵּית יַעֲקֹב—

כִּי מָלְאוּ מִקֶּדֶם,


וְעוֹנְנִים כַּפְּלִשְׁתִּים

וּבְיַלְדֵי נָכְרִים יַשְׂפִּיקוּ. 

פנייה לעם ישראל:
עזבת את העם שלך והלכת לעמים אחרים ללמוד מהם את הדברים הבאים:

הבתים של בני ישראל התמלאו במעשי עבודה זרה שבאו מארץ קדם.
הכוונה לכל הארצות ממזרח לארץ ישראל.

עם ישראל מעוננים כמו הפלישתים.
זהו אחד ממיני הכשפים שהתורה אסרה. בספר דברים פרק יח: "לא
ימצא… מעונן
ומנחש
ומכשף".

בני ישראל מתעסקים עם הילדים של הגויים,
וגם במנהגים ובאמונות של הגויים. ישפיקו = יעשו הרבה, והרבה פעמים.

ז וַתִּמָּלֵא אַרְצוֹ כֶּסֶף וְזָהָב,

וְאֵין קֵצֶה לְאֹצְרוֹתָיו;

וַתִּמָּלֵא אַרְצוֹ סוּסִים,

וְאֵין קֵצֶה לְמַרְכְּבוֹתָיו. 

הדבר שהפך להיות הכי חשוב אצל המלך הוא כסף וזהב,

אוצרות וסוסים, לרכיבה ולשעשועים.

כמו אצל השרים הנכבדים של הגויים מסביב.

האם המלך הוא עוזיהו?! ייתכן.

ח וַתִּמָּלֵא אַרְצוֹ,
אֱלִילִים

 
לְמַעֲשֵׂה יָדָיו יִשְׁתַּחֲווּ,

לַאֲשֶׁר עָשׂוּ אֶצְבְּעֹותָיו.

למדו מהגויים לעשות להם אלילים,
מרוב שהיה להם טוב שכחו את ה',
ומשתחווים לאלילים שהם עושים בעצמם בידיים ובאצבעות.

ט וַיִּשַּׁח אָדָם,

וַיִּשְׁפַּל–אִישׁ

וְאַל–תִּישָּׂא לָהֶם. 

האדם הפך לכפוף.
כשאדם משתחווה לפני האלילים הוא מתכופף,
והוא נשאר כפוף.
האדם שעובד עבודה זרה חושב שהוא רם ונישא,
אבל הוא בעצם שפל ולא מכובד.

הנביא פונה אל מי ששומע את הנבואה ואומר לו,
אל תחשוב שעובדי עבודה זרה הם נישאים ומרוממים,
ושהם יתרוממו משפלותם.
הם אנשים שפלים.

י בּוֹא בַצּוּר,

וְהִטָּמֵן בֶּעָפָר,

מִפְּנֵי פַּחַד ה',
וּמֵהֲדַר גְּאֹנוֹ. 

בזמן שה'
יתגלה לעולם כדאי לך להיכנס לתוך מערה בסלע,

לחפש מקום מסתור בעפר ולהסתתר,

מפני הפחד שייפול על האדם כשה'
יתגלה בכל כבודו,
וגדולתו.

יא עֵינֵי גַּבְהוּת אָדָם שָׁפֵל,

וְשַׁח רוּם אֲנָשִׁים;


וְנִשְׂגַּב ה’ לְבַדּוֹ,
בַּיּוֹם הַהוּא.

העיניים של האנשים הגאים,
ירגישו את השִפלות של הדרך שבה הם הלכו,

גאוות האנשים תהיה נמוכה.
האדם שחשב בתחילה שהוא רם ונישא,
יבין שהוא בעצם שפל ונמוך.

ה'
לבדו יהיה גבוה ורם,
תקיף וחזק – נשגב.

פרק ב (י"ב – כ"ב)

פירוש על פי דעת מקרא

יב כִּי יוֹם לה'
צְבָאוֹת,

עַל כָּל–גֵּאֶה—וָרָם;

וְעַל,
כָּל–נִשָּׂא וְשָׁפֵל.

בעתיד לבוא יבוא יום שה'
יביא את העונש לכל הגאים והרמים, ועל כל הגאים והנישאים – כולם יישפלו.

יג וְעַל כָּל–אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן הָרָמִים וְהַנִּשָּׂאִים;

וְעַל כָּל–אַלּוֹנֵי הַבָּשָׁן. 

הנביא מפרט את האמירה הכללית בפסוק הקודם:
האנשים הגאים, משולים לעצים:
הארז הוא דוגמה לעץ חזק וגבוה הצומח בלבנון, שהוא הר גבוה.

האלון הוא עץ המצוי בהרי הגולן.

יד וְעַל כָּל–הֶהָרִים הָרָמִים;

וְעַל,
כָּל–הַגְּבָעוֹת הַנִּשָּׂאוֹת. 

הרים גבוהים

גבעות גבוהות

טו וְעַל,
כָּל–מִגְדָּל גָּבֹהַּ;

וְעַל כָּל–חוֹמָה בְצוּרָה. 

חומה שהכינו אותה למלחמה, חיזקו אותה ושמו סביבה מכשולים.

טז וְעַל כָּל–אֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ;

וְעַל כָּל–שְׂכִיּוֹת הַחֶמְדָּה.

אוניות גדולות המפליגות למרחקים גדולים

כלים יפים העשויים כסף וזהב ואבנים טובות.

  יז וְשַׁח גַּבְהוּת הָאָדָם,

וְשָׁפֵל רוּם אֲנָשִׁים;

וְנִשְׂגַּב ה' לְבַדּוֹ,
בַּיּוֹם הַהוּא. 

עיינו בפירוש לפסוק י"א

יח וְהָאֱלִילִים,
כָּלִיל יַחֲלֹף.

האלילים שהוזכרו בפסוק ח',
יושמדו.

יט וּבָאוּ בִּמְעָרוֹת צֻרִים,

וּבִמְחִלּוֹת עָפָר—

מִפְּנֵי פַּחַד ה’,
וּמֵהֲדַר גְּאוֹנוֹ,

בְּקוּמוֹ,
לַעֲרֹץ הָאָרֶץ.

עיינו בפירוש לפסוק י'

כאשר ה'
יקום לשבור את הארץ ולהכניע את הגאים שבארץ,
ה'
יבוא להילחם ברשעים.

  כ בַּיּוֹם הַהוּא,

יַשְׁלִיךְ הָאָדָם אֵת אֱלִילֵי כַסְפּוֹ,

וְאֵת אֱלִילֵי זְהָבוֹ—אֲשֶׁר עָשׂוּ–לוֹ לְהִשְׁתַּחֲוֹת

לַחְפֹּר פֵּרוֹת וְלָעֲטַלֵּפִים.

כאשר האדם יימלט אל המערות שבהרים,
הוא לא ירצה את האלילים שעשה מכסף וזהב,
שהוא עשה כדי להשתחוות אליהם.

והוא יזרוק אותם לחפרפרות ולעטלפים הנמצאים במערות.

חפרפרת – בעל חיים החי במחילות שהוא חופר באדמה.

עטלף – יונק מעופף החי במערות.

  כא לָבוֹא בְּנִקְרוֹת הַצֻּרִים,

וּבִסְעִפֵי הַסְּלָעִים
מִפְּנֵי פַּחַד ה’,
וּמֵהֲדַר גְּאוֹנוֹ,

בְּקוּמוֹ,
לַעֲרֹץ הָאָרֶץ.

מערות בסלע
מנהרות שבתוך הסלעים
עיינו בפירוש בפסוק י"ט

כב חִדְלוּ לָכֶם מִן–הָאָדָם

אֲשֶׁר נְשָׁמָה בְּאַפּוֹ, 

כִּי–בַמֶּה נֶחְשָׁב,
הוּא. 
{פ}

הנביא פונה אל שומעיו ואומר להם:

תפסיקו לשים את האדם במרכז,
להעריץ אנשים,
כי טבעו של האדם שהוא נושם,
וכאשר הוא מפסיק לנשום הוא מת מייד,

התשובה לשאלה "במה נחשב הוא"
היא שהאדם אכן לא נחשב,
הוא זמני בעולם.
אבל מי שנמצא בעולם וממשיך להיות בו הוא ה'.