בס"ד במדבר פסוקים עם רש"י וידיעה בע"פ –
– הרב שמואל רוזנברג
נושא הדף: במדבר,
פסוקים עם רש"י וידיעה בע"פ למבחן המיצ"ב
מחבר:
שמואל רוזנברג
מיועד
לכיתה:
ד
במדבר פרק א'
(א)
וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי בְּאֹהֶל מוֹעֵד בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר:
רש"י
(א)
וַיְדַבֵּר – בְּמִדְבַּר סִינַי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ. מתוך חיבתן לפניו,
מונה אותם כל שעה.
כשיצאו ממצרים –מנאן,
וכשנפלו בעגל – מנאן,
לידע מנין הנותרים.
כשבא להשרות שכינתו עליהן – מנאן.
באחד בניסן הוקם המשכן ובאחד באייר מנאם:
|
|
|
במדבר פרק א'
(יח)
וְאֵת כָּל הָעֵדָה הִקְהִילוּ בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי וַיִּתְיַלְדוּ עַל מִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה לְגֻלְגְּלֹתָם:
רש"י
(יח)
וַיִּתְיַלְדוּ עַל מִשְׁפְּחֹתָם – הביאו ספרי יחוסיהם,
ועידי חזקת לידתם כל אחד ואחד,
להתייחס על השבט:
|
|
|
במדבר פרק ב'
(ב)
אִישׁ עַל דִּגְלוֹ בְאֹתֹת לְבֵית אֲבֹתָם יַחֲנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִנֶּגֶד סָבִיב לְאֹהֶל מוֹעֵד יַחֲנוּ:
רש"י
(ב)
בְאֹתֹת –
כל דגל יהיה לו אות – מפה צבועה תלויה בו. צבעו של זה לא כצבעו של זה. צבע כל אחד כגוון אבנו הקבועה בחשן, ומתוך כך יכיר כל אחד את דגלו.
דבר אחר:
בְאֹתֹת לְבֵית אֲבֹתָם באות שמסר להם יעקב אביהם –
כשנשאוהו ממצרים.
שנאמר:
(בראשית נ)
ויעשו בניו לו כן כאשר צום.
יהודה ויששכר וזבולן –
ישאוהו מן המזרח.
וראובן ושמעון וגד –
מן הדרום וכו',
כדאיתא בתנחומא בפ'
זו:
מנגד –
מרחוק מיל,
כמו שנאמר ביהושע:
(יהושע ג)
אך רחוק יהיה ביניכם וביניו כאלפים אמה –
שיוכלו לבא בשבת,
משה ואהרן ובניו,
והלוים חונים בסמוך לו:
|
|
_______________________________________________________________________ |
במדבר פרק ג'
משפחות
הלויים – תעודת
זהות
משפחת גרשון
שם הנשיא:____________
שמות המשפחות :
1.___________________
2.___________________
מספר
הפקודים:_________
מקום חניתם:___________
עבודתם:
1.___________________
2.___________________
3.___________________
4.___________________
5.___________________
6.___________________
7._________________
משפחת קהת
שם
הנשיא:_______________
שמות המשפחות :
1._______________________
2._______________________
3._______________________
4._______________________
מקום
חניתם:_______________
מספר
הפקודים:_____________
עבודתם:
1._______________________
2._______________________
3._______________________
4._______________________
5.____________________
6.____________________
7.____________________
משפחת מררי
שם הנשיא:______________
שמות המשפחות :
1.____________________
2.____________________
מקום חניתם:____________
מספר הפקודים:__________
עבודתם:
1.____________________
2.____________________
3.____________________
4.____________________
5._________________
6._________________
7._________________
8._________________
9._________________
10.________________
במדבר פרק ג'
(א)
וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת אַהֲרֹן וּמשֶׁה בְּיוֹם דִּבֶּר ה'
אֶת משֶׁה בְּהַר סִינָי:
רש"י
(א)
וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת אַהֲרֹן וּמשֶׁה –
ואינו מזכיר אלא בני אהרן ?! ונקראו תּוֹלְדֹת משֶׁה– לפי שלמדן תורה. מלמד: שכל המלמד את בן חבירו תורה – מעלה עליו הכתוב כאלו ילדו: בְּיוֹם דִּבֶּר ה' אֶת משֶׁה –
נעשו אלו התולדות שלו, שלמדן מה שלמד מפי הגבורה:
|
|
2. |
במדבר פרק ג'
(כה)
וּמִשְׁמֶרֶת בְּנֵי גֵרְשׁוֹן בְּאֹהֶל מוֹעֵד הַמִּשְׁכָּן וְהָאֹהֶל מִכְסֵהוּ וּמָסַךְ פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד:
רש"י
(כה)
הַמִּשְׁכָּן –
יריעות התחתונות: וְהָאֹהֶל –
יריעות עזים העשויות לגג: מִכְסֵהוּ –
עורות אילים ותחשים: וּמָסַךְ פֶּתַח –
הוא הוילון:
|
|
השלם בטבלה הסבר חלקי המשכן:
|
במדבר פרק ג'
(כט)
מִשְׁפְּחֹת בְּנֵי קְהָת יַחֲנוּ עַל יֶרֶךְ הַמִּשְׁכָּן תֵּימָנָה:
רש"י
(כט)
מִשְׁפְּחֹת בְּנֵי קְהָת יַחֲנוּ וגו' תֵּימָנָה –
וסמוכין להם דגל ראובן החונים תימנה. אוי
לרשע
ואוי
לשכנו
! לכך, לקו מהם דתן ואבירם ומאתים וחמשים איש עם קרח ועדתו. שנמשכו עמהם במחלוקתם:
|
|
|
במדבר פרק ג'
(לח)
וְהַחֹנִים לִפְנֵי הַמִּשְׁכָּן קֵדְמָה לִפְנֵי אֹהֶל מוֹעֵד מִזְרָחָה משֶׁה וְאַהֲרֹן וּבָנָיו שֹׁמְרִים מִשְׁמֶרֶת הַמִּקְדָּשׁ לְמִשְׁמֶרֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת:
רש"י
(לח)
משֶׁה
וְאַהֲרֹן וּבָנָיו –
וסמוכין
להם דגל מחנה יהודה,
והחונים
עליו יששכר וזבולן.
טוב
לצדיק –
טוב
לשכנו !
לפי
שהיו שכניו של משה שהיה עוסק בתורה –
נעשו
גדולים בתורה.
שנא':
(תהלים
ס) יהודה
מחוקקי.
(ד"ה
יב)
ומבני
יששכר יודעי בינה וגו'
מאתים
ראשי סנהדראות.
ומזבולן
(שופטים
ה)
מושכים
בשבט סופר:
|
|
|
במדבר פרק ה'
(ב)
צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה כָּל צָרוּעַ וְכָל זָב וְכֹל טָמֵא לָנָפֶשׁ:
רש"י
-
…
וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה –
שלש מחנות היו שם בשעת חנייתן, תוך הקלעים – היא מחנה שכינה.
חניית הלוים סביב כמו שמפורש בפ'
במדבר סיני – היא מחנה לויה.
ומשם ועד סוף מחנה הדגלים לכל ארבע הרוחות – היא מחנה ישראל.
(פסחים סז)
הצרוע – נשתלח חוץ לכולן. הזב – מותר במחנה ישראל, ומשולח מן השתים. וטמא לנפש –
מותר אף בשל לויה, ואינו משולח אלא משל שכינה.
וכל זה דרשו רבותינו מן המקראות במס'
פסחים:…
|
|
זב:
|
במדבר פרק ו'
(ב)
דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַפְלִא לִנְדֹּר נֶדֶר נָזִיר לְהַזִּיר לַה':
(ג)
מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר חֹמֶץ יַיִן וְחֹמֶץ שֵׁכָר לֹא יִשְׁתֶּה וְכָל מִשְׁרַת עֲנָבִים לֹא יִשְׁתֶּה וַעֲנָבִים לַחִים וִיבֵשִׁים לֹא יֹאכֵל:
(ד)
כֹּל יְמֵי נִזְרוֹ מִכֹּל אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה מִגֶּפֶן הַיַּיִן מֵחַרְצַנִּים וְעַד זָג לֹא יֹאכֵל:
(ה)
כָּל יְמֵי נֶדֶר נִזְרוֹ תַּעַר לֹא יַעֲבֹר עַל רֹאשׁוֹ עַד מְלֹאת הַיָּמִם אֲשֶׁר יַזִּיר לַה' קָדֹשׁ יִהְיֶה גַּדֵּל פֶּרַע שְׂעַר רֹאשׁוֹ:
(ו)
כָּל יְמֵי הַזִּירוֹ לַה' עַל נֶפֶשׁ מֵת לֹא יָבֹא:
(ז)
לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ לְאָחִיו וּלְאַחֹתוֹ לֹא יִטַּמָּא לָהֶם בְּמֹתָם כִּי נֵזֶר אֱלֹהָיו עַל רֹאשׁוֹ:
(ח)
כֹּל יְמֵי נִזְרוֹ קָדשׁ הוּא לַה':
-
סמן ב–
v את ההיגדים הנכונים:□ כל אדם מישראל חייב להיות נזיר לה'.
□ רק הגברים רשאים להיות נזירים.
□ הנזירות אינה "חובה",
אלא רשות.□ על הנזיר להתנזר (להתרחק),
מאכילת כל תוצרת הקשורה בגפן.□ הבוחר בנזירות חייב להתמיד בכך כל ימי חייו.
□ לנזיר אסור להטמא למת.
□ הנזיר קדוש לה'.
□ תורת ישראל מעודדת נזירות.
-
רשום ליד כל היגד את המשפט המתאים מהפס':
(דוגמא:
הנזירות היא רשות – כי יפליא לנדור)על הנזיר להתנזר מאכילת תוצרת גפן
אסור לנזיר להטמא למת
בימי נזרו הנזיר קדוש לה'
כל אחד יכול להיות נזיר
על הנזיר לגדל שערותיו
-
מיין את המאכלים הבאים,
מותר /
אסור לנזיר:
תפוחים,
חומץ,
חומץ בן יין,
ריבת ענבים,
ריבת שזיפים,
מיץ ענבים,
דבלים,
קליפת ענבים,
טרופית.
|
מותר לנזיר |
אסור לנזיר |
|
|
|
במדבר פרק ו'
(ב)
דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַפְלִא לִנְדֹּר נֶדֶר נָזִיר לְהַזִּיר לַה':
רש"י
(ב)
כִּי
יַפְלִא –
יפריש.
למה
נסמכה פרשת נזיר לפ'
סוטה
? לומר
לך: שכל
הרואה סוטה בקלקולה –
יזיר
עצמו מן היין שהוא מביא לידי ניאוף (סוטה
ב):
נֶדֶר
נָזִיר –
אין
נזירה בכל מקום אלא פרישה !
אף
כאן,
שפירש
מן היין:
לְהַזִּיר
לַה'-
להבדיל
עצמו מן היין לשם שמים:
|
|
|
במדבר פרק ו'
(ד)
כֹּל יְמֵי נִזְרוֹ מִכֹּל אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה מִגֶּפֶן הַיַּיִן מֵחַרְצַנִּים וְעַד זָג לֹא יֹאכֵל:
רש"י
(ד)
חַרְצַנִּים
– (נזיר
לד) הם
הגרעינין:
זָג
– הם
הקליפות שמבחוץ,
שהחרצנים
בתוכן כענבל בזוג:
|
|
|
במדבר פרק ו'
(כד)
יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ:
(כה)
יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ:
(כו)
יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם:
(כז)
וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַאֲנִי אֲבָרֲכֵם:
רש"י
(כד)
יְבָרֶכְךָ –
שיתברכו נכסיך:
וְיִשְׁמְרֶךָ –
שלא יבאו עליך שודדים ליטול ממונך.
שהנותן מתנה לעבדו אינו יכול לשמרו מכל אדם.
וכיון שבאים לסטים עליו ונוטלין אותה ממנו,
מה הנאה יש לו במתנה זו ?
אבל הקב"ה –
הוא הנותן,
הוא השומר !
והרבה מדרשים דרשו בו בספרי:
(כה)
יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ –
יראה לך פנים שוחקות –
פנים צהובות:
וִיחֻנֶּךָּ –
(ספרי)
יתן לך חן:
(כו)
יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ –
יכבוש כעסו:
(כז)
וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי –
(ספרי)
יברכום בשם המפורש:
וַאֲנִי אֲבָרֲכֵם –
לישראל.
ואסכים עם הכהנים.
ד"א: וַאֲנִי אֲבָרֲכֵם – לכהנים:
-
השלם טבלת הברכות:
|
|
הברכה |
ביאור בלשונך |
|
א |
יְבָרֶכְךָ |
|
|
ב |
וְיִשְׁמְרֶךָ |
|
|
ג |
יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ |
|
|
ד |
וִיחֻנֶּךָּ |
|
|
ה |
יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ |
|
|
ו |
וַאֲנִי אֲבָרֲכֵם |
|
|
|
|
|
-
הסבר את המשל והנמשל בדברי רש"י בפס'
כד'
!
המשל |
הנמשל |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
במדבר פרק ח'
(ב)
דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרֹת אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת:
רש"י
(ב)
בְּהַעֲלֹתְךָ –
למה נסמכה פרשת המנורה לפרשת הנשיאים ? לפי שכשראה אהרן חנוכת הנשיאים, חלשה אז דעתו –
שלא היה עמהם בחנוכה, לא הוא ולא שבטו ! אמר לו הקב"ה: חַיֶּיךָ !
שלך, גדולה משלהם ! שאתה מדליק ומטיב את הנרות:
בְּהַעֲלֹתְךָ –
על שם שהלהב עולה, כתוב בהדלקתן לשון עליה, שצריך להדליק עד שתהא שלהבת עולה מאליה. ועוד דרשו רבותינו: מכאן שמעלה הייתה לפני המנורה, שעליה הכהן עומד ומטיב:
אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה –
אל מול נר האמצעי שאינו בקנים, אלא בגוף של מנורה:
יָאִירוּ
שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת –
ששה
שעל ששת הקנים,
שלשה
המזרחיים פונים למול האמצעי הפתילות
שבהן,
וכן
שלשה המערביים ראשי הפתילות למול האמצעי.
ולמה
? כדי
שלא יאמרו:
לאורה
הוא צריך:
|
|
______________________________________________________________________
____________________________________________________________ |
במדבר פרק ח'
(ג)
וַיַּעַשׂ כֵּן אַהֲרֹן אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה הֶעֱלָה נֵרֹתֶיהָ כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת משֶׁה:
רש"י
(ג)
וַיַּעַשׂ
כֵּן אַהֲרֹן –
(ספרי)
להגיד
שבחו של אהרן –
שלא
שינה:
|
|
______________________________________________________________________
|
במדבר פרק ח'
(ו)
קַח אֶת הַלְוִיִּם מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְטִהַרְתָּ אֹתָם:
רש"י
(ו)
קַח
אֶת הַלְוִיִּם –
קחם
בדברים:
אשריכם
שתזכו להיות שמשים למקום:
|
|
|