ב"ה
עורך:
רב
בית
הספר
–
יהודה
רוזנברג
מה
נלמד
מפרשת
השבוע?
השבוע?
"אמא תקני לי משהו טוב לארוחת ערב"
אמרי לאמא.
"מה זה "משהו טוב"?
שאלה אמא.
"אוכל טעים..
את יודעת…
אני רעב מאוד"
עניתי בתשובה שבעצם לא כל כך נותנת תשובה לשאלה.
למען האמת,
גם לי לא הייתה כל כך תשובה.
פשוט הייתי מאוד רעב,
ורציתי לאכול אוכל טוב.
לאחר זמן קצר,
את חלל הבית מלא ריח נהדר של פיצה ריחנית.
"איזה יופי!"
אמרתי לאמא,
"אני כל כך אוהב פיצה.
אני מסוגל לבלוע עכשיו פיצה ענקית".
אבל מי אמר לך שהפיצה הזאת היא בשבילך?"
שאלה אמא.
"מה,
לא?!"
שאלתי בתדהמה.
"אולי גם אתה תוכל לקבל חתיכה קטנה.
הכנתי אותה לילדה אחרת החוגגת היום יום הולדת,
ולה אין אמא שתכין פיצה.
היא יתומה,
ללא אמא".
"אבל גם אני רוצה,
למה לה את מכינה,
ולי לא?"
שאלתי בטרוניה מופגנת.
"כי אתה לא באמת זקוק לזה.
אתה קיבלת השבוע כבר שלוש פעמים פיצה ודברים מיוחדים"
ענתה אמא בלהט.
אודה על האמת,
קצת נפגעתי.
האם הילדה המסכנה חשובה יותר ממני?
אך אז צץ במוחי רעיון…
"אמא אני גם אוכל לבוא ליום הולדת?
אולי גם אני אוכל לשמח אותה?"
שאלתי את אמא.
קיוויתי כי כך אזכה לפחות לחתיכת פיצה.
אבל לאחר מעשה,
שמחתי שאמא הסכימה.
אבל לא בגלל חתיכת הפיצה (שאכן קיבלתי …)…
הגענו ליתומה.
היא הביטה בנו ובפיצה,
ולא נגעה בה.
"מזל טוב"
אמרנו לה אמא ואני במקהלה.
"הבאנו לך פיצה לכבוד יום ההולדת"
המשכתי בגאוה,
ובהרגשה נהדרת כמה ילד טוב אני שחושב על ילדה יתומה…
"אבל אני לא צריכה פיצה"
היא ענתה.
"אני יודע שאת לא צריכה,
אבל אנחנו רוצים לתת"
אמרתי מופתע.
"אבל אני לא רוצה … אני מקווה שאני לא פוגעת בכם,
שכל כך טרחתם להכין ולהביא לי פיצה נהדרת.
אבל אני באמת לא רוצה,
כי אני לא רוצה להתרגל לאכול פיצה.
אני רגילה לאכול רק אוכל פשוט ובריא,
לרוב הוא לא כל כך טעים כמו האוכל שאתם אוהבים.
אבל אותי כל כך משמח לאכול לחם עם קצת גבינה וירק עליה.
יותר אני לא צריכה"
היא ענתה.
"איך את עושה את זה?
אני לא מסוגל בלי לאכול ממתקים ואוכל מיוחד"
אמרתי.
"אם לא מנסים להתרגל לדברים מיותרים,
אנו נשארים מרוצים גם מהמעט,
אך הנותן לנו את מה שאנחנו צריכים.
לכן בני ישראל כאשר אספו את העומר,
אולי זו הסיבה שגם המרבה וגם הממעיט קיבלו את אותו הדבר.
שניהם יצאו מרוצים באותה מידה,
זה מהמעט,
וזה מההרבה".
חידות בכפל משמעות
-
לעבור דרך הקדמה לתורה (2
מילים).
(י"ג 17) -
קשר וזרק לכלא.
(י"ד 6). -
נותן מתנה לא–ל הסמוך.
(י"ד 10). -
עיר ערבית חזקה בדרום.
(י"ד 21). -
פחדו ונעלמו.
(ט"ו 15). -
בת אמי המרפאת.
(ט"ו 20). -
התלונן והלך לישון.
(י"ז 3)
בהצלחה!!!
