ב"ה
עורך:
רב
בית
הספר
–
יהודה
רוזנברג
מה
נלמד
מפרשת
השבוע?
השבוע?
כל כך פחדתי מהרגע הזה.
לעזוב מקום שאני כל כך מכיר.
יש לי בו חברים,
אני מכיר כל שכונה ובנין במקום הזה.
אבל הורי הסבירו לי שאין ברירה.
"אנחנו חייבים לעבור למקום אחר.
כאן אין לנו עבודה.
אין לנו ממה לחיות.
אנו עוברים למקום אחר,
שם יש לאבא ואמא עבודה.
סוף סוף נוכל לקנות לך אוכל טוב,
בגדים יפים,
ואפילו אולי קצת משחקים"
ניסו אמא ואבא לעודד אותי.
אבל למען האמת,
מאוד הבנתי את מה שהם אומרים.
הרי אני רואה את המקרר הריק בבית.
אני רואה את חברי מגיעים עם ממתקים,
לחמניות מלאות כל טוב,
ורק אני מגיע במקרה הטוב עם לחם עם טיפת גבינה.
כי במקרה הפחות טוב,
אמא אומרת לי עם דמעות בעיניים,
"תבקש מחבריך למי יש אוכל מיותר.
לי אין מה לתת לך היום…".
אבל אני באמת מפחד,
מי יודע אם במקום החדש באמת יהיה לנו אוכל בבית?
ואולי לא יהיה,
ואז לא יהיה לי לא אוכל ולא חברים..
הגעתי לבית החדש.
למחרת הגעתי כבר לבית הספר.
המורה הציגה אותי לפני כל הכיתה.
היא אפילו עשתה משחק משותף לכל הכיתה יחד,
כדי שאכיר את הכיתה,
ושילדי הכיתה יכירו אותי.
עבר השיעור,
יצאתי להפסקה,
וכל הילדים הסתובבו סביבי.
הרגשתי כל כך טוב,
כולם ניסו לדבר איתי,
לשחק איתי,
הפכתי להיות בת אחת מלך הכיתה.
חזרתי הביתה מאושר.
אבל הבית היה … ריק.
אמא ואבא היו בעבודה.
היה לי מפתח,
נכנסתי,
אבל הרגשתי מפוחד.
מקום חדש,
אל מי אפנה?
אני לא מכיר את השכנים!
עצרתי לרגע,
וחשבתי כמה זה מוזר.
הרי בבית הספר הכל היה כל כך יפה,
כולם היו איתי.
אני חוזר הביתה,
נשאר לבד,
ומפחד.
למה?
למה שלא אלך לאחד הילדים הגרים בסביבה?
חשבתי לעצמי.
אבל בעצם אני לא מכיר אף ילד בצורה טובה.
את רובם אני אפילו לא מכיר בשם שלהם.
כמה מוזר?
החלטתי להתנחם בארוחה טובה.
הרי רק בשביל זה הגענו לכאן…
אבל …
המקרר היה ריק….
"אז מה זה שווה שהיו לי כל כך הרבה חברים בבית הספר,
ואפילו לא ילד אחד שיכולתי ללכת אליו הביתה?"
שאלתי את אמא בבכי,
כאשר היא חזרה.
אמא חיבקה אותי בעיניים דומעות.
"לפעמים,
כאשר הדברים קורים מהר,
זה לא באמת טוב.
לפעמים דווקא הלאט יותר הוא הטוב יותר.
מחר אל תנסה להיות חבר של כולם,
כי בעצם זה לא להיות חבר של אף אחד באמת.
תנסה למצוא רק חבר אחד או שניים.
לאט לאט תמצא עוד חברים חדשים.
לרוב לא כל הכיתה יהיו חברים טובים שלך.
אבל מספיק מעט חברים,
אבל טובים באמת.
אם השאר תהיה סתם חבר"
סיכמה אמא את ההרצאה שלה.
אך למחרת [ כאשר עשיתי מה שהיא אמרה – ראיתי עד כמה שהיא צדקה.
כבר היה לי למי ללכת,
ואף לאכול טוב…
חידות בכפל משמעות
-
אוסף מילים בבית הדין.
(כ"א 1). -
קורת הדלת הקדושה עם "שמע".
(כ"א 6). -
חלק מהיד העוזרת.
(כ"א 7). -
מקל אחד מתוך ה12
שיש בעם ישראל.
(כ"א 20).
-
שדה תבואה שנעמדה.
(כ"ב 5). -
תתרחק ממנו ותעזור לו.
(כ"ג 5).
בהצלחה!!!
