גמרא, מסכת פסחים, פרק י, משנה ו – מערך שיעור

נושא
הדף:
גמרא,
מסכת
פסחים,
פרק
י,
משנה
ו
– מערך
שיעור

מחבר:
אלון למבריצקי

מיועד לכיתות: בי"ס יסודי

בס"ד

משנה
מסכת פסחים פרק י משנה ו

הגדה של
פסח

מַגְבִּיהִים אֶת הכּוֹס עַד הַלְלוּיָה.

לְפִיכָךְ אֲנַחְנוּ חַיָבִים לְהוֹדוֹת,
לְהַלֵל,
לְשַׁבֵּחַ,
לְפָאֵר,
לְרוֹמֵם,
לְהַדֵּר,
לְבָרֵךְ,
לְעַלֵּה וּלְקַלֵּס לְמִי שֶׁעָשָׂה לַאֲבוֹתֵינוּ וְלָנוּ אֶת כָּל הַנִסִּים הָאֵלוּ:
הוֹצִיאָנוּ מֵעַבְדוּת לְחֵרוּת מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה,
וּמֵאֵבֶל לְיוֹם טוֹב,
וּמֵאֲפֵלָה לְאוֹר גָּדוֹל,
וּמִשִּׁעְבּוּד לִגְאֻלָּה.
וְנֹאמַר לְפָנָיו שִׁירָה חֲדָשָׁה:
הַלְלוּיָהּ.

הַלְלוּיָהּ הַלְלוּ עַבְדֵי יי,
הַלְלוּ אֶת שֵׁם יי.
יְהִי שֵׁם יי מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְִעַד עוֹלָם.
מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ עַד מְבוֹאוֹ מְהֻלָּל שֵׁם יי.
רָם עַל כָּל גּוֹיִם יי,
עַל הַשָּׁמַיִם כְּבוֹדוֹ.
מִי כַּיי אֱלֹהֵינוּ הַמַּגְבִּיהִי לָשָׁבֶת,
הַמַּשְׁפִּילִי לִרְאוֹת בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ?
מְקִימִי מֵעָפָר דָּל,
מֵאַשְׁפֹּת יָרִים אֶבְיוֹן,
לְהוֹשִׁיבִי עִם נְדִיבִים,
עִם נְדִיבֵי עַמּוֹ.
מוֹשִׁיבִי עֲקֶרֶת הַבַּיִת,
אֵם הַבָּנִים שִׂמְחָה.
הַלְלוּיָהּ.

בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִצְרָים,
בֵּית יַעֲקֹב מֵעַם לֹעֵז,
הָיְתָה יְהוּדָּה לְקָדְשׁוֹ,
יִשְׂרָאֵל מַמְשְׁלוֹתָיו.
הַיָּם רָאָה וַיָּנֹס,
הַיַרְדֵּן יִסֹּב לְאָחוֹר.
הֶהָרִים רָקְדוּ כְאֵילִים,
גְּבָעוֹת –
כִּבְנֵי צֹאן.
מַה לְּךָ הַיָּם כִּי תָנוּס,
הַיַּרְדֵן – תִּסֹּב לְאָחוֹר,
הֶהָרִים –
תִּרְקְדוּ כְאֵילִים,
גְּבָעוֹת –
כִּבְנֵי צֹאן.
מִלְּפְנֵי אָדוֹן חוּלִי אָרֶץ,
מִלְּפְנֵי אֱלוֹהַ יַעֲקֹב.
הַהֹפְכִי הַצּוּר אֲגַם מָיִם,
חַלָּמִיש –
לְמַעְיְנוֹ מָיִם.

מַגְבִּיהִים אֶת הַכּוֹס עַד גָּאַל יִשְׂרָאֵל.

בָּרוּךְ אתה יי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ העוֹלָם,
אֲשֶׁר גְּאָלָנוּ וְגָּאַל אֶת אֲבוֹתֵינוּ מִמִּצְרַים,
וְהִגִּיעָנוּ לַלַּיְלָה הַזֶּה לֶאֱכָל בּוֹ מַצָּה וּמָרוֹר.
כֵּן יי אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ יַגִּיעֵנוּ לְמוֹעֲדִים וְלִרְגָלִים אֲחֵרִים הַבָּאִים לִקְרָאתֵנוּ לְשָׁלוֹם,
שְׂמֵחִים בְּבִנְיַן עִירֶךָ וְשָׂשִׂים בַּעֲבוֹדָתֶךָ.
וְנֹאכַל שָׁם מִן הַזְּבָחִים וּמִן הַפְּסָחִים אֲשֶׁר יַגִּיעַ דָּמָם עַל קִיר מִזְבַּחֲךָ לְרָצוֹן,
וְנוֹדֶה לְךָ שִׁיר חָדָש עַל גְּאֻלָּתֵנוּ ועַל פְּדוּת נַפְשֵׁנוּ.
בָּרוּךְ אַתָּה יי גָּאַל יִשְׂרָאֵל.

משנה מסכת פסחים פרק י משנה ו

עד היכן הוא אומר?

בית שמאי אומרים: עד אם הבנים שמחה

ובית הלל אומרים עד חלמיש למעינו מים וחותם בגאולה

רבי טרפון אומר אשר גאלנו וגאל את אבותינו ממצרים ולא היה חותם

רבי עקיבא אומר כן ה'
אלהינו ואלהי אבותינו יגיענו למועדים ולרגלים אחרים הבאים לקראתינו לשלום שמחים בבנין עירך וששים בעבודתך ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים כו'
עד ברוך אתה ה'
גאל ישראל:

עיין בשני
המקורות וענה על השאלות הבאות:

1. עד
   היכן הוא אומר?
   – מה
   בדיוק שואל בעל המשנה?
   __________________________________________________________________________________

2. כדעת
   מי (בית
   הלל או בית שמאי )
   אנו
   נוהגים לומר
   זאת
   בהגדה של פסח?
   _______________________________

3. וחותם
   בגאולה
   – הסבר,
   למה
   מתכוונת המשנה.
   __________________________________________________________________________________

4. מהו
   ההבדל העקרוני בין בית הלל ור"ע
   לבין רבי טרפון בנוגע לברכת הגאולה?
   ____________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

5. כדעת
   מי (ר"ע
   או ר"ט)
   אנו
   נוהגים היום בהגדה של פסח?
   ___________________________________________