גמרא, מסכת שבת, דף כא, עמוד ב – חנוכה

נושא
הדף:
גמרא,
מסכת
שבת,
דף
כא,
עמוד
ב
– חנוכה

מחבר:
אלון למבריצקי

מיועד לכיתות: בי"ס יסודי

בס"ד

חנוכה

תלמוד בבלי
מסכת שבת דף כא עמוד ב

1. כמה נרות
   מדליקים בחנוכה?

1. תנו
   רבנן:
   "מצות
   חנוכה נר איש וביתו.
   והמהדרין
   –
   נר
   לכל אחד ואחד.
   והמהדרין
   מן המהדרין,
   בית
   שמאי אומרים:
   יום
   ראשון מדליק שמנה,
   מכאן
   ואילך פוחת והולך;
   ובית
   הלל אומרים:
   יום
   ראשון מדליק אחת,
   מכאן
   ואילך מוסיף והולך".

2. אמר
   עולא:
   פליגי
   בה תרי אמוראי במערבא,
   רבי
   יוסי בר אבין ורבי
   יוסי בר זבידא,
   

3. חד
   אמר:
   "טעמא
   דבית שמאי –
   כנגד
   ימים הנכנסין,
   וטעמא
   דבית הלל –
   כנגד
   ימים היוצאין".
   

4. וחד
   אמר:
   "טעמא
   דבית שמאי –
   כנגד
   פרי החג,
   וטעמא
   דבית הלל –
   דמעלין
   בקדש ואין מורידין".
   

5. אמר
   רבה
   בר בר חנה
   אמר רבי יוחנן:
   שני
   זקנים היו בצידן,
   אחד
   עשה כבית שמאי ואחד עשה כדברי בית הלל,
   

6. זה
   נותן טעם לדבריו –
   כנגד
   פרי החג,
   וזה
   נותן טעם לדבריו –
   דמעלין
   בקדש ואין מורידין.

רש"י

נר
איש וביתו –
נר
אחד בכל לילה,
ואיש
וכל בני ביתו סגי להו בנר אחד.

והמהדרין –
אחר
המצות –
עושין
נר אחד בכל לילה לכל אחד ואחד מבני הבית.

כנגד
ימים הנכנסים –
העתידים
לבא.

ימים
היוצאין –
שיצאו
כבר,
וזה
שהוא עומד בו נמנה עם היוצאין.

פרי
החג –
מתמעטים
והולכים,
בקרבנות
דפרשת פנחס.

שאלות
לעיון:

1. מה נדרש על מנת לקיים מצוות חנוכה? העזר ברש"י _____________________________________________________________________________________

2. מי הם "המהדרין"?
   העזר ברש"י ______________________________________________________________

3. מה עושים "המהדרין"
   במצוות חנוכה ?__________________________________________________________

4. ישנה
   מחלוקת בין ב"ש
   לב"ה
   לגבי מה שעושים "מהדרין
   מן המהדרין".
   סכם
   בטבלה מה הדעה של כל אחד מהם.

5. גמרא
   מזכירה מחלוקת בין שני אמוראים ארץ
   ישראלים לגבי ההסבר לדבריהם של ב"ש
   וב"ה
   אודות "מהדרין
   מן המהדרין".
   סכם
   בטבלה את דבריהם של שני האמוראים:

6. הסיפור
   על שני זקנים מצדון – כדעת מי הם נהגו
   להדליק נרות חנוכה ואיזה הסבר נתן כל אחד
   מהם לאופן שבו הוא קיים את המצווה?
   סכם
   בטבלה.

7. בדעה של איזה מבין שני האמוראים תומך ההסבר של הזקנים מצדון?
   ____________________________________________

2. באיזה מקום
   מדליקים את נרות החנוכה?

1. תנו
   רבנן:
   נר
   חנוכה מצוה להניחה על פתח ביתו מבחוץ.
   

2. אם
   היה דר בעלייה –
   מניחה
   בחלון הסמוכה לרשות הרבים.
   

3. ובשעת
   הסכנה –
   מניחה
   על שלחנו,
   ודיו.
   

4. אמר
   רבא:
   צריך
   נר אחרת להשתמש לאורה.

5. ואי
   איכא מדורה –
   לא
   צריך,
   

6. ואי
   אדם חשוב הוא,
   אף
   על גב דאיכא מדורה –
   צריך
   נר אחרת.
   

רש"י

מבחוץ –
משום
פרסומי ניסא,
ולא
ברשות הרבים אלא בחצרו,
שבתיהן
היו פתוחין לחצר.

ואם
היה דר בעלייה –
שאין
לו מקום בחצרו להניחה שם.

מניחה –
מבפנים,
כנגד
חלון הסמוך לרשות הרבים.

הסכנה
–
שהיה
להם לפרסיים חוק ביום אידם שלא יבעירו נר
אלא בבית עבודה זרה שלהם,
כדאמרינן
בגיטין (יז,
א).

נר
אחרת –
לעשות
היכר לדבר.

ואי
איכא מדורה –
אש,
לא
צריך נר אחרת,
לפי
שמשתמש לאור המדורה,
ויש
היכרא שהנר של מצוה היא.

ואי
אדם חשוב הוא –
שאינו
רגיל להשתמש לאור המדורה.

צריך
נר אחרת –
דאי
לא –
לא
הוי היכר.

שאלות לעיון:

1. מהי הסיבה שאת נר חנוכה יש להניח "על פתח ביתו מבחוץ"
   העזר ברש"י ___________________________________________________________________________________

2. איפה גר "הדר בעליה"?
   __________________________________________________________________

3. איפה מדליק נר חנוכה מי "שדר בעליה"?
   ______________________________________________________

4. באיזה מקום מדליקים נר חנוכה בשעת סכנה?
   __________________________________________________

5. מהו השם של ה"נר אחרת"
   שאנו משתמשים היום בחנוכיות?
   _______________________________________

עיון בהלכה:

רמב"ם הלכות מגילה וחנוכה

פרק ד הלכה ז

נר חנוכה מצוה להניחו על פתח ביתו מבחוץ בטפח הסמוך לפתח על שמאל הנכנס לבית כדי שתהיה מזוזה מימין ונר חנוכה משמאל,
ואם היה דר בעליה מניחו בחלון הסמוכה לרשות הרבים,
ונר חנוכה שהניחו למעלה מעשרים אמה לא עשה כלום לפי שאינו ניכר.

פרק ד הלכה ח

בימי הסכנה מניח אדם נר חנוכה בתוך ביתו מבפנים ואפילו הניחו על שולחנו דיו,
וצריך להיות בתוך הבית נר אחר להשתמש לאורו,
ואם היתה שם מדורה אינו צריך נר אחר,
ואם אדם חשוב הוא שאין דרכו להשתמש למדורה צריך נר אחר.

שולחן ערוך אורח חיים סימן תרעא סעיף ה

נר חנוכה מניחו על פתח הסמוך לרשות הרבים מבחוץ.
אם הבית פתוח לרשות הרבים,
מניחו על פתחו;
ואם יש חצר לפני הבית,
מניחו על פתח החצר;
ואם היה דר בעלייה שאין לו פתח פתוח לרשות הרבים,
מניחו בחלון הסמוך לרשות הרבים;
ובשעת הסכנה שאינו רשאי לקיים המצוה,
מניחו על שלחנו ודיו,
וצריך נר אחר להשתמש לאורו;
ואם יש מדורה א"צ נר אחר;
ואם הוא אדם חשוב שאין דרכו להשתמש לאור המדורה,
צריך נר אחר.

3. באיזה מקום
   מדליקים את נרות החנוכה?
   (המשך)

תנן
התם:

1. גץ
   היוצא מתחת הפטיש ויצא והזיק –
   חייב.
   

2. גמל
   שטעון פשתן,
   והוא
   עובר ברשות הרבים,
   ונכנסה
   פשתנו לתוך החנות ודלקה בנרו של חנוני,
   והדליק
   את הבירה –
   בעל
   הגמל חייב.
   

3. הניח
   חנוני את נרו מבחוץ –
   חנוני
   חייב.
   

4. רבי
   יהודה אומר:
   בנר
   חנוכה פטור.
   

5. אמר
   רב כהנא,
   דרש
   רב נתן בר מניומי משמיה דרבי תנחום: נר
   של חנוכה שהניחה למעלה מעשרים אמה –
   פסולה,
   כסוכה
   וכמבוי

6. אמר
   רבה:
   נר
   חנוכה מצוה להניחה בטפח הסמוכה לפתח.
   

7. והיכא
   מנח ליה?
   

8. רב
   אחא בריה דרבא אמר:
   מימין,
   

9. רב
   שמואל מדפתי אמר:
   משמאל.
   

10. והילכתא
    –
    משמאל,
    כדי
    שתהא נר חנוכה משמאל ומזוזה מימין.
    

רש"י

גץ –
ניצוץ,
אישטינציל"ש
+ניצוץ+.

פטיש –
קורנס
גדול של נפחים.

בעל
גמל חייב –
שלא
היה לו להגדיל בחבילתו שתכנס לחנות.

בנר
חנוכה פטור –
חנוני,
שברשות
פירסום מצוה הניחה שם.

שאלות
לעיון:

1. תאר במילים שלך את המצב המתואר בשורות 1- 4 ד"ה תנן
   התם.
   העזר ברש"י ____________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

2. עיין בשולחן
   ערוך
   [חושן
   משפט
   סימן
   תיח
   סעיף
   יב]

גמל שהוא טעון פשתן,
ועבר ברה"ר ונכנס פשתנו לתוך החנות ודלקה בנרו של חנוני והדליק את כל הבירה,
בעל הגמל חייב,
מפני שהרבה במשאוי,
בין שעמדה הבהמה בין שלא עמדה.
ואם הניח החנוני נרו מבחוץ,
הוא חייב לשלם אף דמי הפשתן לבעל הגמל,
ואפילו הוא נר חנוכה,
שהיה לו לישב ולשמור שלא יזיק.
הגה:
וי"א דאם הדליקה במקום אחד ונתפשט האש למקום אחר,
חייב על מקום האש נזק שלם ועל השאר חצי נזק.
ואם הגמל סכסך האש בכל הבירה,
חייב על כולו נזק שלם (טור ס"ו),
ועיין לעיל סימן שצ"ב חלוקין אלו.

• איזה הסבר מוסיף שו"ע על הנאמר במשנה בקשר לחובת התשלומין של בעל הגמל?
  ___________________________________________________________________________________

• האם ההלכה כדעת רבי יהודה?
  נמק ___________________________________________________________________________________

3. עיין בשורה 5. באיזה גובה מותר לשים את נר החנוכה בכדי לצאת ידי חובה?
   ________________________________

4. עיין בשולחן
   ערוך
   [אורח
   חיים
   סימן
   תרעא]
   

מניחו למעלה מג'
טפחים,
ומצוה להניחו למטה מי'
טפחים,
ואם הניחו למעלה מי"ט,
יצא,
אבל אם מניחו למעלה מכ'
אמה לא יצא.

תזכורת:
טפח =
10 ס"מ,
אמה =
0.5 מטר

• מהו הגובה המינימאלי להניח את נרות החנוכה?
  _____________________________________________

• באיזה גובה מצווה להניח את נרות החנוכה?
  ________________________________________________

• מהו הגובה המקסימאלי להניח את נרות החנוכה?
  ____________________________________________

5. עיין בשורות 6 –
   10 ד"ה אמר
   רבה וענה על השאלות הבאות:

• באיזה מקום מצווה להניח את נרות החנוכה?
  __________________________________________________

• מה הסיבה שיש להניחם דווקא שם?
  _________________________________________________________

4. מה הסיבה
   שבגללה נוהגים להדליק את נרות החנוכה?

1. מאי
   חנוכה?
   

2. דתנו
   רבנן:
   

3. בכ"ה
   בכסליו יומי דחנוכה תמניא אינון,
   דלא
   למספד בהון ודלא להתענות בהון.
   

4. שכשנכנסו
   יוונים להיכל טמאו כל השמנים שבהיכל,
   וכשגברה
   מלכות בית חשמונאי ונצחום,

5. בדקו
   ולא מצאו אלא פך אחד של שמן שהיה מונח
   בחותמו של כהן גדול,
   ולא
   היה בו אלא להדליק יום אחד,
   

6. נעשה
   בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים.
   

7. לשנה
   אחרת קבעום ועשאום ימים טובים בהלל
   והודאה.
   

רש"י

מאי
חנוכה –
על
איזה נס קבעוה.

בחותמו –
בהצנע,
וחתום
בטבעתו,
והכיר
שלא נגעו בו.

הכי
גרסינן:
ועשאום
ימים טובים בהלל והודאה –
לא
שאסורין במלאכה,
שלא
נקבעו אלא לקרות הלל ולומר על הנסים
בהודאה.

שאלות
לעיון:

א.
מה הם שני הדברים שלדעת בעל הברייתא אסור לעשות בימי חנוכה?

(1)_________________ (2)________________

2. הברייתא קובעת שיש עוד כמה דברים,
   חוץ מהדלקת הנרות,
   שחייבים לעשות בחנוכה.
   

1. ציין,
   מה הם הדברים האלה?
   ________________________________________________________

2. עיין בקטע מ"ספר התודעה",
   וכתוב כיצד מקיימים הלכה למעשה את הדברים שברייתא מדברת עליהם.

שמונה
ימים
אלה
אומרים
"על
הנסים"
בתפילה
ובברכת
המזון.
ואם
לא
אמר
– אין
מחזירים
אותו.
ואומרים
"הלל"
שלם
בתפילת
שחרית,
ומברכים
על
ההלל
כל
ישראל,
גם
מי
שאינו
מברך
על
אמירת
הלל
בראש
חודש.
וקוראים
בתורה
להזכיר
חנוכת
המזבח.
___________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

2. שכתב במילים שלך את סיפור החנוכה כפי שהוא מופיע בברייתא __________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

2. עיין
   במדרש
   מלקט
   אוצר המדרשים (אייזנשטיין)
   חנוכה עמוד
   193
   
   ,
   וכתוב,
   מה
   הם
   הדברים
   שמוסיף
   לנו
   המדרש
   על
   המסופר
   בברייתא
   על
   אירועי
   חנוכה.

א"ר אלעזר בא וראה כמה חביבים ישראל לפני המקום שלעולם מקדים להם רפואה למכה שנאמר כרפאי לישראל.

בא יון הרשעה וגזרו וחשכו עיניהם של ישראל ואמרו שכל מי שמזכיר שמו של הקב"ה ידקר בחרב,
והרבה מישראל נהפכו למינות,
והיה שם משומד אחד בליעל תתני בן פחת שמו,
שהיה יועץ עצות רעות על ישראל

ואמר שכל זמן שיקריבו קרבן של שחר ושל בין הערבים אינם נופלים בידכם,
עמדו ובטלוהו,

וחזר עוד אותו בליעל ואמר אלהיהם שונא זימה,
אם תוכלו להכשילם בזנות תמשלו עליהם,
עמדו וגזרו שכל מי שיכתוב כתובה לאשתו יקרעו אצבעותיו.

חזר ואמר מצוה אחת יש להם שאם לא יעשו אותה יאבדו מן העולם וזו הדלקת נר בבית המקדש,
שנאמר להעלות נר תמיד וכתוב עליו תן חלק לשבעה וגם לשמונה,
תן חלק לשבעה שכל מי שיש לו חלק בשבע נרות שהן מאירות תמיד בביהמ"ק וגם לשמונה ימי החג אין בריה יכולה להם,
עמדו וטמאו כל השמנים שבביהמ"ק ולא נשתייר כ"א פך שמן שלא היו יודעים שהיה מונח תחת המזבח ונעשה נס והדליקו מאותו פך קטן שמונה ימים,

ועמד הקב"ה וקבע להם שמונה ימי חנוכה שלא היה מועד עד עכשיו.
אמר הקב"ה חשבתם לעקור שבעת הנרות ושמונה ימי החג הנני מביא עליכם שמונה ימים ושבעה בני חשמונאי שמאבדים אתכם מן העולם.
אתם אמרתם שכל מי שיזכיר שמי ידקר בחרב,
אני קובע הלל לשמי שמונה ימי חנוכה,
ועליהם אמר דוד למנצח על השמינית.

____________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

2. עיין בקטע מספר המקבים

   1. ציין,
      איזה פרט חשוב אודות אירועי חנוכה חסר בספר ?
      __________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

   2. האם ספר המקבים מזכיר דברים שלא מופיעים בברייתא?
      אם כן,
      ציין לפחות שתיים מהם.
      _______________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

   3. כיצד,
      לדעתך,
      ניתן להסביר את הבדלי הגרסאות של אירועי חנוכה המופיעים בגמרא ובספר המקבים?
      _______________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

חנוכת
המקדש [ספר חשמונאים א,
ד]

אז יפקיד יהודה אנשים להילחם עם אשר במצודה עד אשר יטהר את המקדש.
ויבחר כוהנים תמימים חפצי תורה,
ויטהרו את המקדש ויוציאו את אבני השיקוצים למקום טמא.
וייוועצו על מזבח העולה המחולל מה לעשות בו,
ותיפול להם מחשבה טובה לנתוץ אותו לבל יהיה להם למוקש,
כי הגויים טימאוהו.
ויתצו את המזבח,
ויניחו את האבנים על הר הבית במקום ידוע,
עד אשר יבוא נביא להורות עליהן.

ויקחו אבנים שלמות על פי התורה,
ויבנו מזבח חדש כתבנית הראשון.
ויבנו את המקדש ואת פנים הבית,
ואת החצרות קידשו.
ויעשו את כלי הקודש חדשים,
ויביאו את המנורה ואת מזבח העולה והקטורת ואת השולחן להיכל.
ויקטירו על המזבח ויעלו את הנרות אשר במנורה,
ויאירו בהיכל.
וישימו על השולחן לחם,
ויורידו את הפרוכות ויכלו את כל המעשים אשר עשו.

וישכימו בבוקר בעשרים וחמישה לחודש התשיעי,
הוא חודש כסליו,
בשנת מאה וארבעים ושמונה (שהיא שנת 162 לפנה"ס).
ויקריבו קרבן על פי התורה על מזבח העולה החדש אשר עשו.
בעת וביום אשר טימאוהו הגויים,
בעצם היום ההוא חנך בשירים ובנבלים,
בכינורות ובמצלתיים.
וייפול כל העם על פניו,
ויתפללו ויודו לשמים אשר עשה אתם טוב.
ויעשו את חנוכת המזבח שמונה ימים,
ויקריבו עולות בשמחה,
ויקריבו זבח שלמים ותודה.
ויפארו את פני ההיכל בעטרות זהב ובמגינים קטנים,
ויחנכו את השערים והלשכות,
ויעשו להם דלתות.
ותהי שמחה גדולה מאוד בעם,
ותסר חרפת הגויים.

ויקיים יהודה ואחיו וכל קהל ישראל להיות ימי חנוכת המזבח נעשים במועדם מדי שנה בשנה,
ימים שמונה,
מיום עשרים וחמישה לחודש כסליו בשמחה וגיל.
ויבנו בעת ההיא את הר ציון מסביב,
חומה גבוהה ומגדלים חזקים,
לבל יבואו הגויים וירמסום כאשר עשו.
ויעמידו שם חיל לשמרו,
ויבצרו את בית צור לשמרה להיות מבצר לעם בפני אדום.