משנה, מסכת ביצה, פרק א משנה ז

נושא הדף: משנה,
מסכת ביצה, פרק א משנה ז

מיועד לכיתות: ט–יב

מחבר:
צבי ארליך

מסכת ביצה פרק
א' משנה
ז

נושא
המשנה:

האופן בו טוחנים ביו"ט
– גם מלאכות אוכל נפש שמותרות
ביו"ט יש לעשותן בשינוי:

מושגים
להבנת המשנה:

מדוך: עלי.
קנה בעל קצה עבה שבעזרתו טוחנים
תבלינים וכדו' שנמצאים
בכלי שנקרא בשם

פרור סוג של
קדירה.

עץ הפרור כף
שבעזרתה מגיסים ומערבבים את התבשיל
שבפרור.

בדרך כלל בימי חול דכים [טוחנים]
במדוך שעשוי מאבן. כשרוצים
לדוך ביום טוב יש להבחין בין דברים שאם
ידוכו אותם מוקדם מערב יו"ט
יפוג טעמם עד יום טוב כמו תבלינים לבין
דברים שאין כל הבדל בטעמם בין אם ידוכו
אותם בערב יו"ט או ביו"ט
עצמו כמו מלח.

ב"ש:
תבלין שאם ידוכם בערב יו"ט
יפוג טעמם מותר לדוך בשינוי קטן חומר
המדוך – מדוך של עץ במקום של אבן, אולם
בדרך הטחינה אין צורך לשנות. אולם
מלח שטעמו לא פג מותר לדוך ביו"ט
רק בשינוי גדול – במדוכה מפך של חרס או
בעץ הפרור.

ב"ה:
תבלין אינו זקוק לשינוי כלל:
דך במדוך של אבן. מלח
זקוק לשינוי מועט: דך במדוך
של עץ.