שמות, פרק ג-ד – מעמד הסנה

נושא
הדף:
שמות,
פרק
ג–ד
– מעמד
הסנה

מיועד לכיתות י

מחבר:
צבי ארליך

במעמד הסנה ה' מתגלה
אל משה. ה' מגלה
למשה את תכנית הגאולה שכולל שני שלבים
[פס' ז – ט]:

1. __________________________________ ; ב.
   __________________________________

לצורך מימוש השלב הראשון משה
נדרש לפעולה הבאה:
__________________________________________

אך משה מסרב. ננסה
לעמוד על הטענות השונות שמעלה משה בשלבים
השונים של הדו שיח עם הקב"ה:

1. בפס' י"א
   עולות 2 טענות של משה
   [על פי רש"י]
   – צטטי את הביטוי לכל טענה מן
   הפסוק והסבירי במילים שלך:

1. __________________________________________________________________________

2. __________________________________________________________________________

בפס' י"ב
ה' משיב שתי תשובות
לשתי טענות משה – צטטי את
הביטוי לכל תשובה מן הפסוק והסבירי במילים
שלך

1. __________________________________________________________________________

בתשובה זו ה' מוסר
למשה אות – מהו הדבר שמשמש כאות ? מה
משמעות האות ? רש"י
מפרש בשני אופנים:

1. האות הוא _____________, ומשמעות
   האות היא ____________________________________

_______________________________________________________________________

2. האות הוא _____________, ומשמעות
   האות היא ____________________________________

2. __________________________________________________________________________

2. בפס' י"ג
   משה שואל: "וְאָמְרוּ
   לִי מַה שְּׁמוֹ מָה אֹמַר אֲלֵהֶם"
   ? שאלת משה תמוהה –
   וכי מה זה משנה מה שמו של הקב"ה,
   והרי העיקר הוא העניין המעשי
   של ביאת הגאולה ולא שמו של האלוקים הגואל.
   ההסבר לכך הוא ששמותיו של
   הקב"ה אינם סתם שמות,
   אלא הם מבטאים את מידותיו
   השונות של ה', שעל פיהם הוא
   מנהיג את העולם, ולכן לכל
   שם יש משמעות מיוחדת משלו [לדוג'
   שם אלוקים מבטא את מידת הדין
   ושם הויה מבטא את מידת הרחמים], ולכן
   משה מבקש לדעת באיזו ממידותיו של הקב"ה
   תבוא הגאולה.

תשובת ה' לשאלה
זו ניתנה בשני שלבים בפסוקים יד – טו:

1. "וַיֹּאמֶר
   אֱלֹהִים אֶל מֹשֶׁה אֶהְיֶה
   אֲשֶׁר אֶהְיֶה
   וַיֹּאמֶר כֹּה תֹאמַר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל
   אֶהְיֶה
   שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם"
   – השם
   שה' מציג הוא מן השורש
   "הוה", ומשמעותו
   שהאלוקים נמצא מעל לממד הזמן, ולכן
   הוא קיים תמיד. וכשם שהוא
   נמצא עמם עתה בצרת מצרים, כך
   יהיה איתם גם בצרות אחרות, שעשויות
   לבוא עליהם בעתיד [בהתאם
   להתנהגותם]. עכ"פ
   עתה בהיותם שרויים בצרת מצרים, אין
   להזכיר להם צרות עתידיות, אלא
   להציג את האלוקים רק בשם אֶהְיֶה
   – אהיה
   עמם ואעזור להם בצרה זו.

2. "וַיֹּאמֶר
   עוֹד אֱלֹהִים אֶל מֹשֶׁה כֹּה תֹאמַר
   אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל יְקֹוָק אֱלֹהֵי
   אֲבֹתֵיכֶם אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי
   יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב שְׁלָחַנִי
   אֲלֵיכֶם זֶה שְּׁמִי לְעֹלָם וְזֶה
   זִכְרִי לְדֹר דֹּר"
   – ה'
   אומר למשה להציג לפני בני
   ישראל גם את השם המפורש "יקוק"
   – אלוקי האבות [שם
   זה נכתב כמובן עם ה' ולא
   עם ק', ובגלל קדושתו אסור
   אפילו לקרוא אותו כפי שהוא כתוב, ולכן
   גם בתפילות ובברכות אנו קוראים אותו
   כאילו כתוב אדו –
   ני. רק
   בבית המקדש היה מותר לקרוא אותו במפורש].

בשלב זה ה'
מצוה את משה ללכת לזקני ישראל
ולספר להם על שלבי תכנית
היציאה ממצרים [ג',
יח –
כב]:

1. פס' טז
   – יז:
   משה יאסוף את ___________________
   ויספר להם _________________________

_______________________________________________________________________

2. פס' יח: משה
   והזקנים יבואו אל פרעה ויבקשו ממנו
   _____________________________________

_______________________________________________________________________

3. פס' יט:
   תגובת פרעה תהיה
   ____________________________________ תגובה
   זו לא תשתנה מבלי ש
   _______________________________________________

4. פס' כא:
   ה'
   _______________________________________________________________

5. פס' כב:
   _________________________________________________________________

______________________________________________________________________

[הערה: המילה
וְשָׁאֲלָה היא
מלשון מלשון בקשה ולא במובן של שאילת חפץ
על מנת להחזיר ; המילה
וְנִצַּלְתֶּם משמעה
על פי תרגום אונקלוס ורוקנתם]
פעולה זו
באה לקיים את הבטחת ה' לאברהם
בברית בין הבתרים
[בראשית
ט"ו, יד]
שלאחר השעבוד בניו של אברהם
יצאו ב ______________________.

3. בפרק ד', א משה
   מעלה חשש חדש:
   ____________________________________________________

בתשובה ה' בפס'
ב – ט נותן ה' למשה
שלושה אותות שעתידים להיעשות לפני
_______________________. לבחירת כל
אות יש משמעות סמלית אליה רומז האות,
כפי שנתבאר על פי רש"י:

1. האות הראשון הוא
   _____________________________________________________________

משמעותו הסמלית היא
__________________________________________________________

2. האות השני הוא
   ______________________________________________________________

משמעותו הסמלית היא
__________________________________________________________

3. האות השלישי
   הוא_____________________________________________________________

משמעותו הסמלית היא
__________________________________________________________

4. בפרק ד', י משה
   טוען
   ש____________________________________________________________

תשובת ה' לטענה
זו בפס' יא – יב היא
___________________________________________________

_____________________________________________________________________________

5. בפרק ד', יג משה
   מבקש "וַיֹּאמֶר
   בִּי אֲדֹנָי שְׁלַח נָא בְּיַד תִּשְׁלָח".
   משמעותה של בקשה זו על פי רש"י
   היא
   ____________________________________________________________________________.

תשובת ה' לטענת
משה בפס' יד – יז היא:
_________________________________________________

____________________________________________________________________________.

הביטוי: "
הוּא יִהְיֶה
לְּךָ לְפֶה וְאַתָּה תִּהְיֶה לּוֹ
לֵאלֹהִים" משמעו
הוא ________________________________

____________________________________________________________________________.

ההבדל בין תגובת
ה' הפעם לבין התגובות
הקודמות הוא [פס'
יד] שהפעם ה'
____________________. הסיבה לתגובה זו
היא שעד עתה משה העלה טענות ובעיות מהותיות
שצריך לפותרן, אך עתה הוא
פשוט בצניעותו רוצה להטיל את התפקיד על
אחר, ולכך ה' אינו
מסכים.

בהמשך האירועים
נזכרת טענה נוספת של
משה. טענה
זו לא נאמרה בשלב מינוי השליחות, אלא
לאחר שפנייתם הראשונה של משה ואהרן אל
פרעה נתקלת בסירוב ובהכבדה נוספת של
העבודה [ה', א
– ט],
ואף בני ישראל כבר לא רוצים
לשמוע בקול משה [ו', ט],
ה' שולח את משה
בשנית אל פרעה [ו', יא]
ואז משה בפרק ו', יב
טוען ש __________

_________________________________________. טענה
זו קשה שהרי משה כבר טען אותה במעמד הסנה
[טענה מספר _________ לעיל],
הסיבה להעלאת הטענה בשנית היא:
בשלב זה גם בני
ישראל כבר סירבו לשמוע אותו, לאחר
הכבדת העבודה על ידי פרעה, ולכן
קל וחומר ש ________________________________.

תשובת ה' לטענתו
בפרק ז', א – ב היא "רְאֵה
נְתַתִּיךָ אֱלֹהִים לְפַרְעֹה וְאַהֲרֹן
אָחִיךָ יִהְיֶה נְבִיאֶךָ".
משמעות הדבר היא
_______________________________________________________________________________

תשובה זו שונה מתשובת ה'
לטענה במעמד הסנה בה כבר צורף
אהרון, משום שבמעמד הסנה
אהרון צורף כמתווך בין משה לבין
________________, ואילו עתה ה'
מצרף אותו כמתווך גם בין משה
לבין ______________.