בס"ד
מחבר:
משה בן חמו
נושא:
נושאי כלים של הרשבם
כיתות ז
מהגמרא להלכה דף ז:
נושאי
כליו
של
רמב"ם הוא שמם הקיבוצי של פרשניו של ספר משנה תורה,
מונח השאול מתחום הלוחמה העתיקה,
כאשר לוחם חמוש בכבדות היה נזקק גם לנער הנושא את כלי מלחמתו. במונח זה משתמשים לרוב לפרשנים המודפסים "על הדף" של ההוצאות הקלאסיות של ספר משנה תורה; עתים מורחב המושג גם לכלל הפרשנים של הספר, ולעתים נכללים בו גם כאלה אשר מטרתם הייתה הפוכה:
להשיג על פסקי רמב"ם ולדון בעיקר נגדם (אם כי לעתים הם משמשים גם כפרשנים).
הסיבות
להופעת החיבורים הרבים על 'משנה
תורה'
ישנן
שתי סיבות עיקריות להופעת החיבורים הנ"ל:
-
חשיבותו
של הספר 'משנה
תורה'.
הספר
נתקבל בהערצה בקרב חכמי ישראל בכל המקומות.
לכך
תרמו הן גדולתו של רמב"ם,
והן
הסדר הייחודי של הספר.
רמב"ם
סידר את הלכותיו לפי נושאים,
לעומת
חכמי הדורות הקודמים שכתבו את הלכותיהם
לפי הסדר המופיע בתלמוד,
כגון
הרי"ף.
ממילא,
טבעי
הוא שרבים נמשכו לכתוב פירוש על ספר זה. -
היעדר
המקורות בספר.
רמב"ם
לא ציין מקורות להלכותיו,
דבר
שהקשה על הפוסקים לקבל את פסיקותיו של
רמב"ם
במקום שבו סתרו את דבריו מקורות קדומים,
ואף
מנע אפשרות של הכרעה על פי רמב"ם
במקרים שאינם מפורשים בספר.
נושאי
הכלים מרבים להתייחס לשאלת מקורותיו של
רמב"ם
בהלכות השונות.
פירוט
החיבורים שנכתבו על 'משנה
תורה'
להלן הסבר קצר על החיבורים העיקריים שנכתבו כפירוש על משנה תורה (רובם אף נדפסים בהוצאות הרגילות של הספר).
ניתן לשים לב שבשמם של הרבה מהחיבורים המסייעים לרמב"ם מופיעה המילה 'משנה',
המזכירה את 'משנה תורה':
1}השגות הראב"ד
נכתבו על ידי ר' אברהם בן דוד מפושקירה,
בן דורו של רמב"ם.
כתיבתו של חיבור זה, כשמו,
הייתה מעין מתקפת נגד לחיבור משנה תורה.
בהשגותיו להקדמת רמב"ם למשנה תורה,
מתייחס הראב"ד לבעיה שהזכרנו לעיל, ומאריך שם בהשלכותיה:
"הוא עזב דרך כל המחברים אשר היו לפניו, כי הם הביאו ראיה לדבריהם וכתבו הדברים בשם אמרם…"
דרכו של הראב"ד בהשגותיו, היא להעיר בקצרה על דברי רמב"ם.
את דבריו הוא פותח, בדרך כלל, במילים 'אמר אברהם', שנזכרות בראשי תיבות א"א.
מקובל לומר, שבמקומות שלא כתב הראב"ד את השגותיו,
הסכים לדעת רמב"ם.
וכשמשתמש בלשון 'יש מי שאומר'
בהשגתו,
ייתכן שהוא עצמו לא סבר כך.
במקרים רבים התאפיינו השגותיו של הראב"ד בניסוח חריף וביקורתי.
2}מגדל עוז
חיבורו של ר'
שם טוב אבן גאון,
נכתב כמאה שנה לאחר מות רמב"ם (1300 לספה"נ).
כתיבתו של חיבור זה הייתה לשם הגנה מפני השגותיו של הראב"ד.
כמו כן, היה ר' שם טוב הראשון שעסק בציון מקורותיו של רמב"ם.
בכמה מן המקומות דוחה ר'
שם טוב את השגותיו של הראב"ד,
על ידי הבאת נוסח מקורי של דברי רמב"ם שהיה ברשותו.
3}הגהות מימוניות
חיבורו של ר'
מאיר הכהן מרוטנבורג (בעזרתו של רבי שמשון בן צדוק),
נכתב כמאה שנה לאחר מות רמב"ם (1300 לספה"נ).
ר'
מאיר ראה חשיבות להוסיף על דברי רמב"ם את מנהג אשכנז. בעיקר מזכיר את פסיקות רבו המהר"ם מרוטנבורג ושאר בעלי התוספות.
4}מגיד משנה
חיבורו של ר'
וידאל די טולושא,
נכתב כמאה וחמישים שנה לאחר מות רמב"ם (1350 לספה"נ).
בחיבור זה המשיך ר' וידאל את דרכו של ספר 'מגדל עוז', יישב את קושיות הראב"ד וציין את מקורותיו של רמב"ם.
אמנם,
חיבור זה מקיף ורחב יותר מקודמו. חיבור זה הוא כנראה החשוב מבין נושאי כליו של רמב"ם.
בידנו ספרי 'מגיד משנה' על שישה בלבד מספרי משנה תורה (שהם ארבעה–עשר,
וכפי שמכנים אותם:
הי"ד החזקה): זמנים,
נשים,
קדושה,
נזיקין,
קנין ומשפטים.
כשלא מסכים ר'
וידאל עם דעתו של רמב"ם,
הוא מציין זאת בדבריו, שלא מצא ראיה לדברי רמב"ם.
כשהוא מזכיר את רמב"ם בלשון 'המחבר',
ולא מכנה אותו 'רבנו',
זהו סימן שאין דעתו נוחה בדברי רמב"ם.
5}יקר תפארת
ספרו של ר'
דוד בן זמרה (שם החיבור מפורסם יותר בשם מחברו: רדב"ז).
ספר זה נכתב כמאתיים וחמישים שנה לאחר מות רמב"ם (1450 לספה"נ).
הרדב"ז כתב פירוש על החלקים במשנה תורה,
שלא נכתב עליהם פירוש 'מגיד משנה'.
6}כסף משנה
ספרו של ר'
יוסף קארו,
מחבר השולחן ערוך,
בן דורו של הרדב"ז.
בהקדמתו כותב ר'
יוסף קארו, שמטרות הספר הן:
להשיב לראב"ד ולרמ"ך בהשגותיהם על רמב"ם,
ולציין את מקורותיו בכל הלכה.
פירוש ה'מגיד משנה' נתן רק תשובה חלקית לבעיות אלו, כיון שנכתב על חלק מועט מהלכות רמב"ם.
7}לחם משנה
נכתב בידי ר'
אברהם די בוטון,
כשלוש מאות וחמישים שנה לאחר מות רמב"ם (1550 לספה"נ).
בשעת כתיבת הספר,
לא ראה ר'
אברהם את פירוש ה'כסף משנה', שהגיע לידו מאוחר יותר.
ספר זה מפורסם בהיקפו, וכן בסגנונו המהיר והנמרץ, ומשמש כאחד המפרשים החשובים ביותר של רמב"ם.
8}משנה למלך
חיברו ר' יהודה רוזאניס,
בסביבות שנת 1700
לספה"נ.
הספר נכתב מתחילה כחידושי תורה לפי נושאים שונים, ורק לאחר מכן,
נערך על ידי תלמידו של ר' יהודה,
ר'
יעקב כולי,
כפירוש על רמב"ם.