גמרא, בבא בתרא: חוברת לדפים ב-י

שם המחבר:
נתנאל בוסטני

נושא הדף:
חוברת לבבא בתרא,
ב –
י

כיתות היעד:
י'
– י"ב

חוברת
לימוד והדרכה

מי
שטיפש אומר מי יכול ללמוד את התורה,
נזיקין
שלושים פרקים,
כלים
שלושים פרקים.
מי
שפיקח מהו אומר?
הריני
שונה שתי הלכות היום שתי הלכות למחר,
עד
שאני שונה את כל התורה כולה.
(ויקרא
רבה,
י"ט,
ב)

מסכת בבא
בתרא

דפים
ב – י

מאת
נתנאל בוסטני

התוכן

סוגיה
א':
דף
ב'
ע"א:
משנה

בסוגיה זו נפתח את מסכת בבא בתרא בלימוד המשנה הראשונה,
קרא את המשנה וענה על השאלות הבאות:

1.
"בונין
את הכותל באמצע"
– הסבר
את הדין

2.
איזה
הלכה לומד רש"י
מהמילים "הכל
כמנהג המדינה"?

3.
מה
פירוש המילה "בקעה"
במשנה
זו?

4.
מדוע
"עושים
חזית מכאן ומכאן"?

שאלות עיון:

5.
הרמב"ם
בהקדמתו לפירוש המשניות כתב את הטעם
לשיטתו לסידור המסכתות ו –
6 הסדרים
בצורה הזאת.
לפניך
ציטוט מדברי הרמב"ם
לגבי מסכתנו:

"ואח"כ בבא בתרא וענינו לדבר בחלוקת הקרקעות והדינין בענין הדירות המשותפות והשכונות….
וסדר החלק הזה

באחרונה בשביל שכולו קבלה ודברי סברות ולא התבאר מן התורה"

א.
כיצד
הרמב"ם
מסביר את סידור בבא בתרא כחלק האחרון
בשלושת הבבות?

ב.
עיין
בתוספות ד"ה
השותפין
וכתוב
מהי הסיבה לדעתם שמסכת בבא בתרא נשנתה
אחרי בבא מציעא.

ג.
בתוס'
ד"ה
השותפין
מובאים מספר מקורות,
כתוב
למה הביאו אותם.

1.
עבודה
זרה דף ז'
ע"א
2.
שבועות
דף ב'
ע"ב
3.
בבא
מציעא דף קט"ז
ע"ב

6.
עיין
בתוס'
ד"ה
בגויל
וענה
על השאלות הבאות:

א.
כיצד
תוס'
מסביר
מדוע לא שנינו בגויל ו'
טפחים?

ב.
מלא
את הטבלה:

ג.
לאיזה
מסקנה מגיע ר"ת
בקשר למנהג המקום?

ד.
עיין
בדברי הרא"ש
שלפניך וכתוב באיזה דין חולק הרא"ש
בתוספות ומה הדין לפי הרא"ש?

"אבל שיעור עובי החומות לאו במילתא תליא מילתא אלא בשיעור המפורש במשנתינו ואם נהגו ביותר לא

כפינן ליה דקים להו לרבנן דלא בעי טפי,
ואם נהגו בפחות מנהג גרוע הוא ולא אזלינן בתריה"

להלן
שאלות
על
תוס'
ד"ה
לפיכך,
לרוצים
אפשר
גם
להתמקד
בתוס'
זה
לאחר
שכבר
יודעים
את
2
הלישנאות
המופיעים
בדף
ב'
ובדף
ג'
כדי
להבין
יותר
את
התוס'.

7.
קרא
את התוס'
עד
שורה שניה (במילה
"ראיה")
וענה:

א.
למה
הכותל והאבנים של שניהם לפי כל אחד
מהלשונות?

לישנא
קמא –

לישנא
בתרא –

ב.
מדוע
לדעת רש"י
(ד"ה
לפיכך)
הכותל
והאבנים של שניהם?

8.
המשך
לקרוא את דברי התוס'
עד
שורה 4
(במילה
"הן")
וענה:

א.
מהי
קושיית התוס'?

ב.
"כדפריך
בגמרא"
– מה
ההוכחה לקושייתו?

9.
המשך
לקרוא עד שורה 7
(במילה
"מספק")
והסבר
–

א.
מה
ההבדל בין המקרה שלנו ל –
2 המקרים
האחרים שהביא התוס'?

ב.
תוס'
מדגיש
שיש הבדל בין המקרים למקרה שלנו שלא יגיעו
לידי מחשבה מוטעית.

על
איזו מחשבה מוטעית מדובר?
(שים
לב:
מחשבה
זו אינו מובאת בתוך דברי התוס')

10.
א.
מהי
מחלוקת רבנן וסומכוס שעליה מדובר בתוס'?

ב.
מדוע
במקרה שלנו מסכימים רבנן עם סומכוס?

ג.
הסבר
את המושגים הבאים:

כל
דאלים גבר –

דררא
דממונא –

11.
המשך
לקרוא את דברי התוס'
משורה
9
(ומתרץ
ר"י)
עד
הסוף וענה:

א.
"דהיינו
הך דפריך בגמרא"
– הסבר
את קושיית הגמרא לפי דברי תוספות

ב.
"ומשני
לא צריכא…
" – איך
מסבירים תוספות את תירוץ הגמרא?

ג.
למה
במקרה זה לא מתקיים "שותפין
לא קפדי אהדדי"?

ד.
במה
שונה המקרה שלנו מהמקרה של "גודרות
דאין להן חזקה"?

ה.
"דמיגו
במקום עדים הוא"
– מה
הבעיה בדבר זה?

ו.
מה
שונה דין בקעה מדין חצר?

ז.
השלם:
התוספות
מסביר שבעקבות מה שלמדנו מובן למה מחלקים
את___________
אך
את______________

פשוט
שהם צריכים לחלק ולא צריך לזה דין מיוחד,
אך
כיון שבמשנה הזכירו שמחלקים את_____________

הזכירו
שמחלקים גם את ____________.

סוגיה
ב':
דף
ב'
ע"א:
גמרא
–
דף
ב'
ע"ב
שורה 14

בסוגיה
זו
נפגש
ב
–
2
נושאים
עיקרים,
למד
את
הנושאים
מתוך
הגמרא

וענה על השאלות הבאות –
היעזר בפרשנים:

א.
פירוש המילה "מחיצה"

1.
השלם
את התרשים זרימה:

2.
לכל
אחד מהפירושים שניתנו למילה "מחיצה",
הועלתה
קושיה מלשון המשנה

א.
מהם
הקושיות?

פירוש
ראשון:

פירוש
שני:

ב.
למסקנת
הגמרא עד כאן –
מה
פירוש המילה "מחיצה"?
וכיצד
הגמרא מתרצת את הבעייתיות שהתעוררה בלשון

המשנה?

3.
א.
"הוא
אמינא במסיפס בעלמא"
– מה
פירוש המילה "מסיפס"?

לפי
רש"י
–

לפי
תוס'
–

לפי
רבינו גרשום –

ב.
הקף
בעיגול:
הציור
המתאר קיר מסיפס מתאים לשיטת

רש"יתוספותרבינו
גרשום

קיר
מסיפס

4.
עיין
בדברי הרמב"ן
שלפניך:

"מאי
מחיצה
גודא
כדתניא
הך ראיה כדי נסבא שכמה משניות ובריתות שנויות בתלמוד בלשון מחיצה שהוא גודא אלא חדא מניהו נקט דחביבא ליה משום שהוא חידוש גדול דמינה שמעינן דיני דגרמי"

לפי
פירוש הרמב"ן
מדוע נבחרה ברייתא זו דווקא כראיה?

ב.
בניית הכותל באמצע

הגמרא
מנסה לברר לפי הדעת האומרת שמחיצה פירושו
גודא את המשך המשנה "בונין
את הכותל באמצע…
"

6.
"פשיטא?!
" – באר
את שאלת הגמרא

7.
"מהו
דתימא…
" – מה
הייתה הסברה הראשונית?

8.
כפי
שהזכרנו פירוש המשנה הלך לדעת האומרים
שמחיצה היא גודא,
עיין
בתוס'
ד"ה
בונין
והסבר מהי הצורך במשפט "בונין
את הכותל באמצע"
לדעת
המפרשים שמחיצה היא פלוגתא?

סוגיה
ג':
דף
ב'
ע"ב
שורה 14
– דף
ג'
ע"א
שורה 1

בסוגיה זו נלמד את שאלת הגמרא "והיזק ראיה לאו שמיה היזק?
"

למד את הנושא היטב וענה על השאלות הבאות –
היעזר בפרשנים:

1.
השלם
את הטבלה:

2.
למדנו
מדברי ר'
אבא
שאסור לעמוד בשדה חבירו בשעה שהתבואה
בשלה משום העין הרע ויש לשאול אם כן

מדוע
לא חייבו גם בבקעה לגדור?
עיין
בתוס'
ד"ה
גינה
שאני
והסבר כיצד הוא עונה על השאלה.

3.
"והא
וכן קתני אגויל וגזית"

א.
פסק
את קטע גמרא זה

ב.
מהי
קושית הגמרא?

ג.
כיצד
הגמרא מתרצת?

4.
א.
"נפל
שאני"
– הסבר
את תירוץ הגמרא ע"פ:
רש"י
ותוס'
–

ב.
"ודקארי
לה מאי קארי לה"
– מהי
שאלת הגמרא ומהי תשובתה

השאלה:

התשובה:

5.
"כופין
אותו לבנות בית שער…
"

א.
הסבר
את הביטוי "בית
שער"
על
פי פירוש רש"י
בדף זה ובדף ז'
ע"ב

ב.
מה
מטרת בניית הדלת ומה מטרת בניית בית השער?

6.
"גג
הסמוך לחצר חבירו"
– מהם
2
הפירושים
להבנת המשפט?

פירוש
א'
–

פירוש
ב'
–

7.
עיין
ברש"י
ד"ה
דאיצטנע
ממך וכתוב
איזה חידוש ניתן ללמוד מדברי רש"י?

סוגיה
ד':
דף
ג'
ע"א
שורה 1
– שורה
41

בסוגיה זו נסיים את הנושא של היזק הראייה בלימוד הגרסאות השונות המובאות בגמרא.

למד את הגרסאות האחרונות וענה על השאלות הבאות –
היעזר בפרשנים:

1.
השווה
בין הגרסאות ומלא את תרשים הזרימה לכל
אחד מהגרסאות:

לישנא
קמא (דף
ב.
– דף
ב:
שורה
10)
לישנא
בתרא (דף
ג.
שורה
1
– 13)

2.
באר את
שאלת הגמרא:
"ואי היזק ראיה שמיה היזק מאי איריא רצו אפילו לא רצו נמי?!
"

3.
הסבר
את המושג:
"חצר
שאין בה דין חלוקה"

4.
"אבל בזמן ששניהן רוצין אפילו פחות מכאן חולקין"
(בבא בתרא דף י"א ע"א)

השלם:
לפי
הסבר הגמרא שמשנתינו עוסקת במקרה שאין
בחצר _____________
, קשה
שהרי הנחת היסוד היא תמיד שהמשנה באה
_________
דין.
ואילו
דין זה שחצר ש_______
בה
דין חלוקה אם ________
השותפין

לחלוק
– חולקין כבר למדנו ממקום אחר והוא:
______________________________________________.

5.
הגמרא
עונה לקושיות תירוץ מסוג צריכותא,
קרא
את תירוצי הגמרא והשלם:

אילו
היינו שונים את המשנה בדף י"א
ולא את משנתנו הייתי סובר שבמקרה של חצר
ש________
דין
חלוקה והשותפין

________לחלוק
ניתן להסתפק גם ב________.
משנתנו
באה להשמיע כי ניתן לחלוק את החצר רק
ב__________

ואילו
היינו שונים את משנתינו ולא את המשנה שם
היינו חושבים ש________
לחלק
___________
אם
שניהם רוצים,

לכן
באה המשנה שם להשמיע שזה _______
מפני
ש______________.

6.
שאלות
להבנת תוס ד"ה
מאי
קא משמע לן

א.
כפי
ששמים לב אות הב'
שמעל
"תימה"
באותו
תוספות מפנה אותנו למסורת הש"ס.

עיין
במסורת הש"ס
אות ב וכתוב מה ההערה שלו לגבי גירסת
התוספות?

ב.
השלם:
ע"פ
הנאמר במסורת הש"ס
הגרסה שלפנינו היא גרסת ____________
ולפי
הגירסה השניה של ________

יש
לומר ותירץ.

ג.
לפניכם
דברי המהרש"א
לשם הבנת התוס',
קרא
את דבריהם וענה על השאלה:

כיצד
לדעתו יש להבין את התוס'?

"…
ואהא פריך דהך מלתא תנינא בסיפא בזמן ששניהם רוצים כו'
ומשני דאי ממתני'
דהתם ה"א דכי רצו פלגי במסיפס….
קמ"ל הכא דבעינן כותל…
ואהא הקשו התוס'
דאכתי מאי פריך מעיקרא דאימא שפיר דקמ"ל דשמיה באין בה דין חלוקה דלא נימא ע"מ לעשות גודא כו'…
" (מהרש"א בבא בתרא דף ג'
ע"א)

עתה יובאו שאלות על השאלה האחרונה "במאי אוקימתא"
המובאת בשורות 36
– 41 ואילו על הלישנא השלישית לא יובאו שאלות שכן ללומדים כבר התברר שרק שינתה היא את סדר הדברים ולא חידשה דבר.

7.
א.
"כי
רצו מאי הוי נהדרו בהו"
– באר
את שאלת הגמרא

ב.
חַשׁוֹב!
לדעתך,
שאלה
זו היא קושיה לדעת האומרים שמחיצה היא
"גודא"
או
"פלוגתא"?
נמק!

ג.
עיין
ברש"י
דף ב:
ד"ה
וטעמא
דרצו
ובתוספות דף ג.
ד"ה
כי
רצו והסבר
מה דעת רש"י
ותוספות לגבי השאלה הקודמת 6ב.

רש"י
–

תוספות
–

8.
"אמר
רבי אסי אמר רבי יוחנן שקנו מידן"
– באיזה
אופן מדובר ע"פ
דברי רבי יוחנן?

9.
"והלא
קנין דברים בעלמא הוא"
– קושיה
זו נובעת מהבנה שגויה של דברי רבי יוחנן,
כיצד
הגמרא הבינה את דבריו?

10.
קרא
את קטע הגמרא שלפניך והרש"י
המצורף וענה:

"ומתנה שומר שכר להיות כשואל במאי בדברים אמר שמואל בשקנו"
(בבא מציעא צד.)

בדברים –
בתמיה (רש"י)

א.
מה
ההבדל בין שומר שכר לשואל?
מה
קורה בעצם ההתניה?

ב.
"במאי
בדברים"
– באר
את תמיהת הגמרא

ג.
מה
תשובת שמואל לתמיהה?

ד.
לאור
הנאמר באותו קטע,
איזו
שאלה מתבקשת יש לשאול כשמשווים בין המקרה
שם לשלנו?

ה.
עיין
בתוס'
ד"ה
קנין
דברים
וכתוב מהו בכל זאת ההבדל בין 2
המקרים
ומדוע?

11.
"שקנו
מידן ברוחות"
– מה
הכוונה?
וכיצד
יש להבין לפי זה את דברי רבי יוחנן?

12.
מלבד
דברי רבי יוחנן מביא רב אשי תירוץ אחר,
באיזה
אופן מדובר לדבריו?

13.
איזה
חידוש מביא רב אשי?
בזה
שקניה חזקה מועיל כמו קנין חליפין?!
זה
הרי דבר ידוע…

14.
עיין
בתוס'
ד"ה
רב אשי וכתוב
כיצד ניתן לתרץ שאלה זו?

עכשיו לאחר שלמדנו את הנושא של היזק ראיה מתוך הגמרא,
נוכל לפנות אל סוגית העיון העוסקת בנושא הזה.

היזק ראיה

קרא
את המקורות הבאים וענה על השאלות הבאות:

מדוע כותל מאבנים?

הרב
יוסף
חביבא,
נימוקי
יוסף,
דף
א
ע"א
בדפי
הרי"ף
ד"ה
הכל
כמנהג
המדינה

הכל כמנהג המדינה.
אם יש מנהג בבנין יבנה הכותל הזה כמנהג המדינה.
אם גויל גויל,
אם גזית גזית וכן כולן.
אבל שיעורי הכותל ברחבה אינו תלוי במנהג אלא דדינא הכי,
דבציר מהכי קים להו לרבנן דלא קאי,
ומשום הכי האריך התנא למימר זה

נותן ג'
וזה נותן ג'
דלא הוי ליה למימר אלא הכל כמנהג המדינה ונחזי אנן מנהגא.
אלא אשמעינן דאם נהגו להרבות או למעט

בשיעורין אלו הרי הוא מנהג טעות.
וטעמא דבעינן שיעורים גדולים כל כך אף על פי שאינו אלא משום היזק ראיה,
משום דחיישינן שמא יפול ויצטרך להתעצם עמו בבית דין,
ובין כך ובין כך יהא מזיקו בהיזק ראיה.
ומינה שמעינן דאפילו רצה אחד מהם לכנוס בתוך שלו ולבנות משלו בהוצא ודפנא,
חברו כופהו שיבנו בין שניהם גויל או גזית כפי המנהג דשמא יפול ויצטרך להתעצם עמו בבית דין.
והרא"ה ז"ל מוסיף בה דברים,
דאפילו בא לכנוס בתוך שלו ולבנות גויל או גזית,
חברו מעכב עליו משום דאמר ליה אם אתה עושה כן לא יהא לי רשות לסמוך עליו [ראב"ד
ו
ע"ב:
" שלא אמרו גויל וגזית וכפיסין אלא מפני סמיכת תקרה שיכלו לסמוך עליהם,
אבל להנצל מהיזק ראיה אפילו בהוצא"]
. ואפילו אמר ליה אנא יהיבנא לך רשותא למסמך,
מצי אמר ליה אי במכר לא בעינא השתא למזבן,
ואי במתנה לא ניחא לי דכתיב:
"ושונא מתנות יחיה"…
וכיון דפרישנא דהני שיעורי נאמרו כדי שיתקיים הכותל,
נראה כפי אותם המפרשים דאם נעשית הכותל מסיד או מענין אחר יותר קיים עד שיתקיים בבציר משיעורים אלו על פי אומנין בקיאין,
רשאי,
דאין לדיין אלא מה שעיניו רואות.
דכותל דמתניתין משמע שאינו אלא מטינא,
מדאמרינן בגמרא [דף ג א]
עלה "הני מילי בטינא" ולא אמרו סידא .

א.
מה
מטרת בניית המחיצה בין החצרות ע"פ
פשט הגמרא,
ואיזו
מחיצה היתה מספקת על מנת להשיג מטרה זו?

ב.
מה
הסיבה לבנייה בשיעורים כ"כ
גדולים?
האם
עובי זה נדרש על מנת להשיג את המטרה לשמה
הוקמה המחיצה?

ג.
השווה
את דבריו לדעת הרא"ש
והתוס'
שהבאנו,
האם
הוא חולק עליהם או מסכים איתם?
פרט!

ד.
איזו
תועלת נוספת יש בבניית כתלים רחבים על פי
דברי הרא"ה
והראב"ד,
ומדוע
יש צורך שהכותל יבנה בין שניהם?

ה.
איזו
השלכה הלכתית יש לחובה להעמיד כתלים
רחבים,
במקרה
בו אחד הצדדים ירצה לבנות כותל רחב בתוך
חצרו?
ע"פ
דברי הנמוקי יוסף וע"פ
דברי הרא"ה
והראב"ד.

מנהג המדינה בהיזק ראיה

הרב
שלמה
בן
אדרת,
חדושי
הרשב"א
על
מסכת
בבא
בתרא
דף
ב
עמוד
א

איכא מרבוותא ז"ל [רבינו יונה,
עליות דרבנו יונה עמ'
א]
דפירשו דאפילו למאן דאמר היזק ראיה שמיה היזק,
וכל שרצו בונין את הכותל בעל כרחן,
הני מילי בעיר חדשה וכל שכן במקום שנהגו ממש לגדור.
אבל במקום שנהגו כולן שלא להקפיד על היזק ראיה אין מחייבין אותן לבנות,
אלא אם רצה כונס לתוך שלו ובונה.
והביאו ראיה מהיזק ראיה דגנה דחמיר טפי מהיזק דחצר.
דאפילו מאן דאמר דלא שמיה היזק בחצר בגנה מודה,
וכדאמרינן בגמ'
(לקמן ג,
ב)
"גינה שאני".
ואפילו הכי משמע בגמ'
[ד,
א]
דדוקא סתם גינה מחייבין,
הא מקום שנהגו שלא לגדור אין מחייבין.
אלמא כל שכן בחצר דלא חמיר כולי האי דאם נהגו שלא לגדור אין מחייבין.
ואין דינם יפה בעיני,
דאפילו תמצא לומר דבגינה מקום שנהגו שלא לגדור אין מחייבין אותו,
בחצר מחייבין,
ולא אמרו בגמ'
דגינה חמירא אלא למאן דאמר היזק ראיה לא שמיה היזק,
אבל למאן דאמר שמיה היזק ודאי חצר חמירא טפי.
ותדע לך,
דאפילו במקום שנהגו שלא לגדור בחצר מחייבין אותו מדקתני במתני'
הכל כמנהג המדינה.
ואמרינן עלה בגמ'
הכל לאיתויי הוצא ודפנא.
ומדקאמרינן לאיתויי הוצא ודפנא,
ולא קאמר לאיתויי כל מידי ואפילו מחצלת,
שמע מינה שאין הולכין אחר המנהג בפחות מהוצא ודפנא דמנהגם טעות הוא,
וכן כתב רבנו תם ז"ל.
וכיון שכן הגע עצמך,
בפחות מהוצא ודפנא אין מנהגם מנהג,
שלא לגדור כלל לא כל שכן.

א.
מהי
המחלוקת ההלכתית בין רבנו יונה לרשב"א?

ב.
מהי
ההוכחה של רבנו יונה לדבריו,
וכיצד
דוחה אותה הרשב"א?

ג.
מהי
ההוכחה שמביא הרשב"א
לשיטתו ?

הגדרת היזק ראיה

הרב
מאיר
הלוי
אבועלפייה,
יד
רמ"ה
בבא
בתרא
דף
ג
עמוד
א
(אות
כה)

ואע"ג דאיחזוק דדיירי הכי כמה שני,
לא קיימא להו חזקה …
דחצר אע"ג דלא מכוין לעיוני,
נמי לא סגיא דלא חזי,
דהא ליכא מחיצה כלל,
וכולה חדא תשמישתא היא.
הילכך הוי ליה כקוטרא ובית הכסא (ב"ב כג ע"א)
דאידי ואידי היזק
תדיר
הוא,
והיזיקא
דמטי
מיניה
צערא
לגופיה
דחבריה
הוא הלכך כקוטרא ובית הכסא דמי,
דלא קיימא להו חזקה.

ועוד דגבי חצר וכיוצא בה,
דאע"ג דלא מיכוין דלא חזי,
לא סגיא דלא חזי,
מעיקרא כי קא מחזקי באיסורא ודאי קא מחזיק,
כדדרשינן בפרק חזקת הבתים (לקמן ס,
א)
מקרא ד"וירא את ישראל שוכן לשבטיו"
(במדבר כד,
ב)
. מה ראה?
ראה שאין פתחיהן מכוונין זה לזה.
אלמא נמי איסורא
נמי
איכא
ולית ליה חזקה,
דאין חזקה לאיסורין.
והוא הדין גבי פתח כנגד פתח דחד טעמא הוא.

א.
מדוע
אין חזקה במה שקשור להיזק ראיה?

הרב יעקב ישראל קנייבסקי (הסטייפלר)
, קהילות יעקב בבא בתרא סימן ה עמ'
כד (סוף ד"ה:
ונראה שיש)

דהנה בעיקר דין היזק ראייה איכא שלושה עניינים:
"היזק גופו";
ו"היזק לממונו";
ו"איסורא".

דכל המציץ בחצר חברו בשעה שהוא עושה מילי דצניעותא ומתבייש בזה,
הרי זה צערא דגופא,
ובזה כולי עלמא מודי דהיזק ראייה שמיה היזק.
אלא דהאי מאן דאמר דסובר היזק ראיה לא שמיה היזק סובר דחברו יכול להזהר שלא לעשות מילי דצניעות בחצרו.

[א]
וראיה לזה,
דהא היכא שכבר היה כותל ונפל,
כולי עלמא מודו דהיזק ראיה שמיה היזק משום שכבר הורגלו למילי דצניעותא כמבואר בגמרא.
[עיין תוס'
ב ע"ב ד"ה "נפל שאני"]
…

[ב]
וכן מגג לחצר כולי עלמא מודי דשמיה היזק משום דלדידך לא קביעא תשמישא ולא ידענא לאצטנועי.
[עיין רש"י ריש ג ע"א ד"ה דאיצטנע מינך"]
. הרי מבואר דכל הרואה במילי דצניעותא דחברו לכולי עלמא שמיה היזק.
רק דהאי מאן דאמר דסובר היזק ראיה לא שמיה היזק,
סובר דבכל חצר דעלמא יכול חברו להיזהר מלעשות מילתא דצניעותא וכמשנ"ת.

והאי מאן דאמר דבכל חצר היזק ראיה שמיה היזק,
יש לפרש בב'
אופנים:

[א]
דיש לומר דאיהו סובר דבכל חצר אי אפשר להישמר ממילי דצניעותא,
וממילא אית לי צערא
דגופא
מהסתכלות חברו בשלו.

[ב]
ויש לפרש דמודה שבאמת יכולים להיזהר ממילתא דצניעותא,
אלא דאם כן נמצא שמחמת הסתכלות וראיה של חברו הוא מונעו לזה מלהשתמש השתמשות צנועה ככל צרכו בחצרו,
והוי
ליה
ע"י
ראייתו
כמזיק
את
חצרו,
דהא
מצמצם
ומעכב
עליו
תשמישי
החצר,
ומשום הכי מחוייב לגדור,
כעניין היזק ממונו משום שמפסידו תשמישים בחצר [לשון הרא"ש בתשובותיו (כלל צ"ח סימן י')
"והגינה נפסדת כי אינו יכול להשתמש בה תשמיש צנוע מפני היזק ראייתו"]

[ג]
ועוד בה שלישי,
שמחוייב לגדור בשביל להציל את עצמו מן החטא.
שהרי אסור
להסתכל
בדחבריה
וכופין אותו לעשות מחיצה למען לא יהא חוטא בזה…

א.
הסבר
שלוש סיבות בהנמקת דברי האומר שהיזק ראיה
שמיה היזק.

ב.
הכל
מודים שאם המסתכל מציץ בחצר חברו בשעה
שהוא עושה מילי דצניעותא יש צער בדבר
לגופו,
והיזק
ראיה שמיה היזק.
מה
ההוכחה לכך?

היזק ראיה –
במרפסות שבבתים משותפים

פסקי
דין
–
ירושלים
דיני
ממונות
ובירורי
יהדות,
חלק
ה,
עמ'
קמג
–
קמו

ביה"ד לעניני ממונות בהרכב הדיינים:
הר'
אברהם דב לוין,
אב"ד;
הר'
שמואל ביבס;
הר'
ברוך שרגא.
תיק מס'
342 – תשנ"ו,
פסק דין בתביעה על היזק ראיה מחלון למרפסת שתחתיו.

נושא הדיון:

התובע מבקש לאסור על שכנו שגר מעליו לפתוח חלון מעל מרפסת פתוחה שלו באופן שיוכלו להסתכל תחתיו לתוך המרפסת בטענה של היזק ראיה.
הנתבע טוען שאין בחלון שהוא רוצה לפתוח משום היזק ראיה למרפסת שתחתיו,
מכיון שמנהג המדינה הוא שבכל הבנינים יש חלונות מעל מרפסות.
ועוד,
ישנן חלונות ומרפסות מבנין סמוך המשקיפים על מרפסת התובע.

השאלות לדיון:

א.
האם במרפסת טיפוסית יש היזק ראיה.

ב.
האם מנהג המדינה מבטל איסור היזק ראיה.

תשובה:

במשנה בבא בתרא נט ב:
"לא יפתח אדם חלונותיו לחצר השותפין",
וברשב"ם:
"משום היזק ראיה,
וכל שכן לחצר חבירו"….
ויש לדון מה דינה של מרפסת פתוחה הנהוגה בימינו,
האם דינה כחצר שהיתה בימיהם שיש בה היזק ראיה,
או כגינה שכתב היד רמה (בבא בתרא ב ע"ב אות כ)
שיש בה היזק ראיה,
או כגג העשוי לדירה שפסק הרמב"ם (הל'
שכנים ג,
ו)
שיש בו היזק ראיה,
או שנאמר וכך גם נראה,
שדוקא בחצר שבימיהם יש היזק ראיה כיון שדרכם היה לעשות רוב תשמישם בחצר,
וכפרש"י ריש בבא בתרא,
וכן בגינה לדעת היד רמה כיון שעשויה לדירה,
וכן בגג כיון שעשוי לדירה.
אבל מרפסת פתוחה הנהוגה בימינו שנועדה בעיקר לשם ישיבה ומשחק אך לא לדירה ולא לעשיית רוב צרכיהם,
בה אין בה היזק ראיה… באופן שיש היזק ראיה,
כתב הרשב"א בשו"ת חלק ב סי'
רסח שאינו רשאי לפרוץ גדרן של ישראל בהיזק ראיה אע"פ שמנהג המדינה להזיק כן.
ועי'
קהילות יעקב ב"ב סי'
ה שרוצה לומר שבהיזק ראיה לפעמים יש בו צער הגוף ועל זה לא מועיל מנהג המדינה,
כשם שלא מועילה בו מחילה.
לפעמים אין זה צער הגוף אלא נזק ממון שחברו מצמצם את השתמשותו בגינה בגלל הראיה,
ועל כן מועיל מנהג המדינה כמו שמועילה מחילה.
ובימינו שמנהג המדינה לבנות בניני רבי קומות ולפרוץ בהם חלונות לאוויר ולאור גם כשיש מתחתם מרפסות,
הנה לפי הנ"ל שבמקום מנהג המדינה אין דנים משום היזק ראיה,
ואפילו לא בגינה,
על אחת כמה וכמה בנידון דידן לענין מרפסת שהיא קלה מגינה וכמו שנתבאר לעיל…
, מה גם שהנתבע השיג רשיון מהעיריה לחלון שרוצה לבנות.

פסק דין

נראה להתיר לנתבע לפתוח את חלונו בגודל החלון הפתוח בקומה העליונה,
וכפי הרשיון של העיריה.
אך כדי למנוע ריב בין השכנים עליו להוסיף סורג מרושת שימנע הוצאת הראש דרכו,
ויקטין את הראיה ממנו,
וכמו שכתב בשו"ת מהרי"ט ח"א סי'
קיד לענין חזקה בחלון עם סורג.

א.
מהם
הנימוקים להתיר לדייר לפתוח חלון מעל
למרפסת שכנו?

סוגיה
ה':
דף
ג'
ע"א
שורה 41
– דף
ג'
ע"ב
שורה 18

בסוגיה
זו
נתמקד
ב
–
3 נושאים
שבהם
עוסקת
הגמרא
בשורות
אלו
כשהקשור
לכולם
הוא:
הכותל
ובנייתו

למד את הנושאים וענה על השאלות הבאות –
היעזר בפרשנים:

א.
חומרי בניית הכותל

1.
ע"פ
הכתוב בגמרא מה ההגדרה של:

א.
אבן
גויל –
ב.
אבן
גזית –
ג.
כפיסין
–
ד.
לבינין –

2.
לפניך
הפסוק שממנו למדה הגמרא שכך פירוש המילה
"גזית"
עם
פירוש המצודות:

"כָּל אֵלֶּה אֲבָנִים יְקָרֹת כְּמִדּוֹת גָּזִית מְגֹרָרוֹת בַּמְּגֵרָה מִבַּיִת וּמִחוּץ וּמִמַּסָּד עַד הַטְּפָחוֹת,
וּמִחוּץ עַד הֶחָצֵר

הַגְּדוֹלָה"
(מלכים א',
פרק ז',
פסוק ט')

מצודת דוד:
"מגוררות במגרה"
– חתוכות במגרה לעשותן חלקות משני עבריהן בעבר הפנימי ובעבר החיצון

מצודת ציון:
"מגוררות במגרה"
– מגרה היא כלי ברזל מלאה פגימות ועל כי יחתכו בו העצים דרך גרירה נקרא מגרה

עיין
בדברי המצודות על הפסוק והסבר כיצד נהפכה
אבן הגויל לאבן גזית

3.
כיצד
בנוי כותל כפיסין ע"פ
דברי רש"י?

4.
בשורות
43
– 49 מתואר
דו שיח בין 2
חכמים
כאשר יש לו 2
גרסאות

קרא
את השיחה ע"פ
כל אחת מהגרסאות ומלא את הטבלה:

לללייחיחחח

5.
בשיחה
זו אנו נפגשים ב –
2 ביטויים
שונים,
הסבר
אותם:

מורשתא
דקרנתא –

ביני
אורבי –

6.
מהי
המסקנה שמסיק אביי מסוגייתנו?

7.
עיין
ברש"י
ד"ה
"שמע
מינה וכו'
",
לצורך
איזה עניין נחוצים דברי אביי?

8.
עיין
ברש"י
וברבינו גרשום ומלא את הטבלה (במקום
הצבוע לא לכתוב)
:

9.
הגמ'
מציעה
שתי אפשרויות להעמיד במה עוסקת אמירתו
של אביי!
מה
הן שתי האפשרויות?

אפשרות
א':

אפשרות
א':

ב.
היחס בין גובה לעובי

10.
"למימרא דבגזית דכל ד'
אמות גובה אי הוי פותיא חמשא קאי אי לא לא קאי"
–

מהו
ההיגיון המתמטי במימרא זו?
השלם!

ב________
כל
בנייה של __
אמות
ל______
נדרש
לבנות __
טפחים
ל _______
!

11.
"אמה
טרקסין"

א.
היכן
היה מיקומה בבית המקדש?

ב.
באיזה
מקדש הייתה קיימת?

ג.
כתוב
2
פירושים
למילה 'טרקסין'
על
פי התוספות!

ד.
כיצד
הגמרא מקשה מאמה
טרקסין
על אותו הגיון?

12.
"כיון
דאיכא טפח יתירא קאי"
– מה
תשובת הגמרא על הקושיה מאמה טרקסין?

13.
א.
מה
עשו במקדש שני במקום אמה טרקסין?

ב.
מדוע
בבית המקדש השני לא היה ניתן לבנות את
האמה
טרקסין?

14.
"גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון רב ושמואל ואמרי לה ר'
יוחנן ור"א חד אמר בבנין וחד

אמר בשנים"

א.
מה
הגמרא רוצה להוכיח בקטע זה?

ב.
לפניך
דברי ה"בן
יהוידע":

ואיתא
להא
ואיתא
להא.
מקשים כיון דאיתא להא ואיתא להא,
אמאי חד מפרש לה אבנין,
וחד מפרש לה אשנים,
ולא פרשו שניהם הכתוב אתרוויהו.
ונ״ל דאבנין תהיה כונת הכתוב דרך צווי,
שמצוה אותם לעשותו גדול בבנין,
אבל אשנים לא שייך ביה צווי,
אלא בא הכתוב לבשר אותם שיהיה זה הבית גדול בשנים יותר מן הראשון,
ולכן לא נקיט כל חד מנייהו אתרווייהו,
אלא מי שהבין את הכתוב שבא לבשרם,
פירש דקאי אשנים,
ומי שהבין הכתוב שבא לצוותם,
פירש דקאי אבנין.

על
פי הכתוב בבן יהוידע,
מה
הסיבה למחלוקת בין רב ושמואל,
הרי
בית המקדש השני היה גדול גם בזה וגם בזה?

15.
מדוע לא בנו 30
אמות כותל והשאר בפרוכת?
הבא את שתי התשובות העולות בדיון בגמ'.

16.
משאלת
הגמרא "וניעבדו
תלתין אמין בבנין…
" מבהיר
הרא"ש
למה דווקא שאלה זו נשאלה.

קרא
את דבריו וענה על השאלות:

ואם תאמר למה לא עשו הכותל רחב יותר כדי שיוכל לעמוד ויאריכו מידת הבית ויש לומר דהא לא מצי עבדי דכתיב:
הכל בכתב מאת ה'
עלי השכיל (דברי הימים א,
כ"ח יט)
והכי אמרינן בזבחים בפרק קדשי הקדשים שלא היו יכולים להרחיב המזבח אי לאו דאשכחו קרא ודרוש אבל בגובה יכול להוסיף משום דכתיב גדול וכו'….

א.
מה
נלמד מהפסוק:
"הכל
בכתב מאת ה'…
"?

ב.
מה
הסיבה שהגמרא שאלה את השאלה הזו למסקנת
הרא"ש?

ג.
"הן וסידן"
או דילמא "הן בלא סידן"?

16.
"איבעיא
להו הן וסידן או הן בלא סידן"
– הסבר
את שאלת הגמרא!

17.
"הן וסידן פירוש הוא הסיד שטחים בו פני הכותל שלא יטשטשם המטר"
(הראב"ד)
, מהי
מטרת הסיד לפי דבריו?

18.
א.
השלם:
לדעת רב נחמן בר יצחק מדובר בהן _________

ב.
מה נימוקו?

19.
כיצד
הגמרא דוחה את דברי רב נחמן ואת נימוקו?

20.
"בגזית
זה נותן טפחיים ומחצה וזה נותן טפחיים
ומחצה…
בלבינין
זה נותן טפח ומחצה וזה נותן טפח ומחצה"

א.
מה
רוצה הגמרא להקשות ממקור זה?
כיצד?

ב.
"התם
חזי לאיצטרופי"
– הסבר
את תשובת הגמרא!

21.
"ת"ש
הקורה שאמרו רחבה כדי לקבל אריח והאריח
חצי לבינה של שלושה טפחים"

א.
איזו
דעה מנסה הגמרא להוכיח בהבאת משנה זו?
הסבר
את נסיון ההוכחה!

ב.
כיצד
הגמרא דוחה את ההוכחה?

22.
"דיקא
נמי דקתני"
– במה
מסייעת הדיוק מלשון המשנה לדחיית ההוכחה?

23.
מהי
מסקנתה הסופית
של הסוגייה לגבי השאלה:
"הן
וסידן או דילמא הן בלא סידן"?

סוגיה
ו':
דף
ג'
ע"ב
שורה 18
– דף
ד'
ע"א
שורה 36

בסוגיה
זו
נתמקד
ב
–
2 נושאים
עיקרים
שבהם
עוסקת
הגמרא
כשהקשור
לכולם
הוא:
קדושת
בית
הכנסת
והמקדש

למד את הנושאים וענה על השאלות הבאות –
היעזר בפרשנים:

א.
סתירת בית הכנסת

אמר רב חסדא לא ליסתור איניש בי כנישתא עד דבני בי כנישתא אחריתי איכא דאמרי משום פשיעותא ואיכא דאמרי משום צלויי מאי בינייהו איכא בינייהו דאיכא בי כנישתא אחריתי

מרימר ומר זוטרא סתרי ובנו בי קייטא בסיתווא ובנו בי סיתווא בקייטא א"ל רבינא לרב אשי גבו זוזי ומחתי מאי אמר ליה דילמא מיתרמי להו פדיון שבויים ויהבי להו שריגי ליבני והדרי הודרי ומחתי כשורי מאי א"ל זמנין דמתרמי להו פדיון שבויים מזבני ויהבי להו א"ה אפי'
בנו נמי אמר ליה דירתיה דאינשי לא מזבני

1.
סמן
בקטע הנ"ל
סימני פיסוק (.
נקודה
,
פסיק
?
סימן
שאלה:
נקודתיים)

2.
מה
ההלכה שפוסק רב חסדא לגבי הריסת בית כנסת
ישן?

3.
מה
הם 2
הנימוקים
המופיעים בגמרא לדין זה?

4.
לשאלת
הגמרא "מאי
בינייהו"
עונה
הגמרא תשובה אך יש לה 2
גרסאות:

גרסא
א'
– "דאיכא
בי כנישתא אחריתי"
וגרסא
ב'
– "דאיכא
דוכתא לצלויי"

ח
שוב!
האם
יש הבדל בין 2
הגרסאות
לעניין נפקא מינה בין 2
הנימוקים?
נמק!

5.
מעשה
מרימר ומר זוטרא

א.
תאר
את מעשה מרימר ומר זוטרא בקצרה

ב.
תאר
את השוני בין בית הכנסת של ימי הקיץ לבית
הכנסת של ימי החורף

ג.
מדוע
היה מותר למרימר ומר זוטרא להרוס ולבנות
בית כנסת בקיץ ובחורף?
ציין
אפשרויות שונות כיצד מעשיהם איננו סותר
את האיסור להרוס בשל חשש פשיעה,
או
חשש שלא יהיה מקום להתפלל.
(היעזר
בתוספות)

ד.
לדעת
רבינו גרשום –
1. האם
מדובר בבית כנסת אחד או שתים?

2.
כיצד
הוא מפרש את המילים "סתרי
ובני"?

ה.
לאיזו
שיטה מהווה סיפור זה ראיה?
הסבר!

6.
שיחת
רבינא ורב אשי

א.
מלא
את הטבלה,
בכל
שורה יש לרשום את שאלת רבינא,
ומנגד
את תשובת רב אשי.

ב.
בתשובת
רב אשי לשאלה הראשונה של רבינא יש גרסא
אחרת "דילמא
מתרמי מלתא דמצווה ויהבי"

איזו
נפקא מינה יש בזה להלכה?

ג.
עיין
בדברי הרמב"ם
שלפניך:

אנשי העיר שגבו מעות לבניין בית הכנסת ובא להן דבר מצוה מוציאין בו את המעות קנו אבנים וקורות לא ימכרו אותן לדבר מצוה אלא לפדיון שבויים אף על פי שהביא את הלבינים וגדרו את האבנים ופצלו את הקורות והתקינו הכול לבניין מוכרין הכול לפדיון שבויים בלבד אבל אם בנו וגמרו לא ימכרו את בית הכנסת אלא יגבו לפדיונן מן הציבור

(רמב"ם הלכות מתנות עניים פרק ח'
הלכה י"א)

האם
פסק הרמב"ם
כגרסה הראשונה בתשובת רב אשי או כגרסה
השניה?

ד.
לאיזו
דעה מהווה דיונם של רבינא ורב אשי ראייה?
הסבר!

7.
"ולא
אמרן אלא…
" – באיזה
מקרה לא חל הדין שאמר רב חסדא ואיזה מביאה
הגמרא לכך?

8.
"עייל
לפורייה התם"
– מה
המטרה במעשה?

9.
תוספות
ד"ה
ועייליה
לפורייה מהתם

א.
איזה
בעיה הלכתית מתעוררת במעשה רב אשי?

ב.
לפני
שנתקדם נביא את הסוגיה המקורית ממסכת
מגילה:

ת"ר:
בתי כנסיות אין נוהגין בהן קלות ראש אין אוכלין בהן ואין שותין בהן ואין ניאותין בהם ואין מטיילין בהם ואין נכנסין בהן בחמה מפני החמה ובגשמים מפני הגשמים ואין מספידין בהן הספד של יחיד. אבל קורין בהן ושונין בהן ומספידין בהן הספד של רבים

1.
סכם
את הדינים הנלמדים כאן ביחס לכבוד בית
הכנסת!

בהמשך
מביאה הגמרא ממימרא בשם רב אסי:

א"ר אסי:
בתי כנסיות שבבבל על תנאי הן עשויין ואעפ"כ אין נוהגין בהן קלות ראש.

ומסביר
רש"י:
על תנאי – על מנת שישתמשו בהן

2.
הסבר
את פירוש רש"י
לביטוי "על
תנאי"

בהמשך
הגמרא במגילה מביאה סיפור:

רבינא ורב אדא בר מתנה הוו קיימי ושאלי שאילתא מרבא.
אתא זילחא דמיטרא עיילי לבי כנישתא.

אמרי:
'האי דעיילינן לבי כנישתא לאו משום מיטרא,
אלא משום דשמעתא בעא צילותא כיומא דאסתנא!
'

ומסביר
רש"י:

זילחא דמטרא –
זרם מים שבאין בכח:

לאו משום מיטרא –
שיגן עלינו מפני הגשמים שאם לא היינו עוסקין בשמעתא לא היינו נכנסין:

צילותא –
דעת צלולה ומיושבת שאינו טרוד בכלום מחשבה:

3.
הגמרא
מספרת על רבינא ורב אדא שנכנסו לבית הכנסת
בשל גשם חזק שהחל לרדת,
אך
רבינא ורב אדא מנמקים את כניסתם.

• מהי
  הסיבה שבגללה נכנסו לבית הכנסת?
  

• מהי
  הסיבה שלא
  בגללה נכנסו לבית הכנסת?
  

ג.
כעת
נחזור להמשך לימוד התוספות.

כיצד
מסביר התוספות את הקושיה שמתעוררת בעקבות
מעשה רבינא ורב אדא על אמרת רב אסי?

ד.
מה
תירוצו על קושיה זו?

ה.
מה
ההוכחה מהגמרא מערבי פסחים?

ו.
כיצד
מסביר ר"י
את הביטוי "על
תנאי"?

ז.
לסיכום
כיצד ניתן לתרץ את הקושיה על מעשה רב אשי
לדעת תוספות ולדעת רש"י

ב.
מעשה הורדוס

10.
כיצד
בבא בן בוטא ייעץ להורדוס לסתור את בית
המקדש?
הבא
את התירוצים השונים

11.
בעקבות
מה הרג הורדוס את כל אדוניו?

12.
"חזת
ההיא ינוקתא דקא בעי למינסבא"

מה
עשתה אותה נערה כששמה לב שהוא רוצה להתחתן
איתה?

13.
עיין
בדברי המהרש"א
והסבר מה היתה הסיבה שהוא רצה להתחתן
איתה.

ושיירה
לההיא
ינוקתא
כד
חזת
דקא
בעי
למינסבא
כו'
– נראה שדקדק למינסבא לפי שעבד של בית חשמונאי היה ולא נשתחרר עדיין וכיון דקטל כולן נמצא שנשאר עבד של ההיא ינוקתא ואם נשאה הוה משתחרר ממילא כדאמרינן בפרק השולח באדון שנושא שפחתו וה"ה בהיפך באשה שנשאת לעבדה וק"ל

14.
עיין
בתוס'
ד"ה
כל
דאמר
וענה על השאלות הבאות:

א.
מה
קשה לתוס'
על
פירוש רש"י
במעשה אגריפס?

ב.
כיצד
הוא מפרש את אמירת חכמים לאגריפס "אחינו
אתה"?

15.
מהי
סיבת טמינת הנערה בדבש?
הבא
2
הסברים

16.
"מאן
דריש….
רבנן"
– מה
נובע מפשט הפסוק ומה דרשו חכמים על הפסוק?

17.
"וקטלינהו
לכולהו"
– האם
הוא הרג את כל החכמים?
(היעזר
בתוספות)

18.
מה
עשה הורדוס לבבא בן בוטא?

19.
מה
פירוש הביטוי "כלילא
דיילי",
ע"פ
רש"י
וע"פ
רבינו גרשום?

20.
עיין
בדברי ה"בן
יהוידע"
וענה
על השאלות הבאות:

קטלינהו
לכלהו
רבנן
שייריה
לבבא
בן
בוטא.
הנה בודאי מ״ש לכולהו רבנן,
קאי על הסנהדרין,
שהיה ירא מהם פן יעשו דין ע״פ התורה,
להרגו על אשר הוא עבד ומלך בחזקה,
בהרגו נפשות נקיים,
ודין זה הוא מסור בידם,
ולא חשש משאר חכמים שאין ממונים בסנהדרין,
ולכן הרג הסנהדרין בלבד ושייר מהם את בבא בן בוטא ליקח עצה.
ומה שבחר בבבא בן בוטא דוקא,
ולא בזולתו,
מפני כי בבא בן בוטא היה ידוע בטבעו שאינו נוקם ונוטר….
והא דסימא את עיניו ולא שיירו פתוח,
מפני שרצה לבדקו ולנסותו כאשר עשה באחרונה.
ונ"ל כי חשש שיבואו בני אדם וידברו עמו לעשות נקמה בהורדוס,
ויקבץ חכמים וימנה אותם סנהדרין,
ויהיה היא ראש הסנהדרין,
וידונו את הורדוס כפי משפט תורתינו הקדושה,
לכן סימא את עיניו,
דאין סומא ראוי להיות מן הסנהדרין

ע"פ
דברי הבן יהוידע:

• את
  מי הרג הורדוס ומדוע?
  

• למה
  השאיר בחיים דווקא את בבא בן בוטא?
  

• מדוע
  סימא את עיניו?
  

21.
הורדוס
בא לבבא בן בוטא ומנסה כדי להוכיח את
נאמנותו לו,
קרא
את שיחת הורדוס ובבא בן בוטא

וענה
על השאלות הבאות:

א.
בתשובות
בבא בן בוטא מובאים פסוקים,
כתוב
מה נלמד מפסוק זה וכיצד הוא עונה על שאלת
הורדוס בפסוק זה:

"גם
במדעך מלך אל תקלל"
–

"ובחדרי
משכבך אל תקלל עשיר"
–

"ונשיא
בעמך אל תאר"
–

"כי
עוף השמיים יוליך את הקול…
" –

ב.
"לא
הוה קטלינא להו"
– מדוע?
(ענה
על פי פשט הגמרא)

22.
"מאי
תקנתיה דההוא גברא"
– מה
ענה בבא בן בוטא על שאלה זו?
הבא
את 2
הגרסאות

23.
על
ההבדל בין 2
הגרסאות
עמדו כבר המפרשים,
לפניך
מספר מקורות קרא אותם והסבר מה ההבדל לפי
כל אחד מהמקורות בין 2
הגרסאות: