נ
ושא:
מגילת אסתר:
ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר – דף מקורות
כיתות יעד:
חט"ב –תיכון
מחבר:
מתניה פרנקל
|
ליהודים וגו' – רבא פתח למגילת אסתר מהכא, (מגילה י"א א') |
ליהודים וגו' – רבי חייא רבה ורבי שמעון בר חלפתא היו מהלכין בדרך וחזו אילת השחר שבקעה אורה,
אמר ליה ר'
חייא לר' שמעון,
כך היא גדולתן של ישראל קימעא קימעא,
וכל מה שהולכת היא רבה והולכת, מאי טעמא, דכתיב (מיכה ז') כי אשב בחושך ה' אור ליו) כך בתחלה ומרדכי יושב בשער המלך ואח"כ ויקח המן את הלבוש ואת הסוס וגו' ואחר כך ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות וגו'
ואח"כ ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר
(ירושלמי ברכות פ"ח ה"א)
"כי ששון הוא אחר שמחה,
כמו שאמור בגמרא "שמחה – הוא שהולך למצוא חפץ בשמחה וששון – הוא אחר כך, בשכבר החפץ בידו וששון בלב.
וזהו שאמר שמחה:
אנא עדיפא מנך דכתיב "שמחה וששון ליהודים"
וששון אמר: אנא עדיפא מנך,
דכתיב:
ששון ושמחה ישיגו,
פירוש ששניהם אמת,
כי בזמן הזה הולכין אחר הזמחה להשיג אותה הוא שמחה תחילה , אבל הששון הוא החפץ שרוצין להשיג, אבל לעתיד לבא אם ירצה ה', אחר שישיגו הששון יהיו הולכים להשיג עוד שמחה וזהו ששון ושמחה,
ובלב הששון ושמחה יחד,.."
(גר"א)
כוס ישועות אשא וגו'. אומרים בהבדלה, ופסוק זה נזכר בגמרא (פסחים קי"ט ב) שיאמר דוד בסעודה דלעתיד, ושם יתכן שהוא כוס ישועות שיהיה ישועה באמת, אך כוס הבדלה למה נקרא כוס ישועות,
אך הוא כמו שאמרנו שבשבת מתעורר בהלב הרהור תשובה ועל זה מבקשים עננו באמת ישעך שיהיה הישועה לעד, שפת אמת תכון לעד. כעין מה שאמרו ישעי ביום הכפורים ולכן נקרא כוס הבדלה כוס ישועות, וכמו במגילה אחר מחיית עמלק דכתיב "ונוח מאויביהם"שהוא המנוחה מיצר הרע שנקרא אויב כמו שאמרו גם אויביו ישלים אתו זה יצר הרע, כתוב שם "ליהודים היתה אורה ושמחה "
וגו',
כן בכל שבת שזוכין למנוחה מיצר הרע אומרים
בהבדלה
פסוק
זה
ליהודים
היתה
אורה
ושמחה
וגו' דכל
ענינים
אלו
יש
בשבת אורה אומרים בסעודת שחרית נהוריה ישרי בה, ושמחה כמו שאומרים ישמחו במלכותך שומרי שבת.
ושבת נקרא יום שמחתכם (ספרי בהעלותך י"ט)
וששון זה מילה (מגילה ט"ז ב) ושבת ברזא דברית (זוהר ח"ב צ"ב א) ויקר היינו תפילין שבראש והיינו התגלות עתיקא שנקרא יקר קרקפתא דתפילין שהוא כתר על הראש,
ושבת יש בו התגלות עתיקא ומבקשים כן תהיה לנו כוס ישועות וגו' שישאר
הקדושה
קבועה
גם
לימי
המעשה
(ר'
צדוק הכהן מלובלין –
פרי צדיק ויקרא פרשת קדושים)
וי"ל דלשון ששון
שייך
יותר
בשמחה
רוחניו' ושמחה
בגופני' ע"כ דרשו ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר שמחה זו ימי"ט דכתי' ושמחת בחגיך והיינו שמחת הגוף באכילה ושתי'
וכסות נקי אלא שנעשה לש"ש מ"מ שמחה גופני'
היא.
וששון זה מילה דכתי' שש אנכי על אמרתך וזהו היא ודאי שמחה רוחניו'
דהרי איכא צערא לינוקא כדלקמי'
בשמעתי'
(חתם סופר מסכת כתובות דף ח עמוד א)