בס"ד דברי
הימים
נושא:
ספר דברי הימים,
סיכום הפרקים
מחבר:
יהודה שקלנובסקי
כיתות:
ח–ט
ספר דברי הימים
מבוא
א.
כותב הספר וזמן כתיבתו
ב.
תוכן הספר
ג.
מטרת כתיבת הספר
א.
כותב
הספר
וזמן
כתיבתו
הגמרא במסכת בבא בתרא (טו.)
מונה את שמות כותבי ספרי הנ"ך וכותבת שם:
"עזרא כתב ספרו ויחס של דברי הימים עד לו…
ומאן אסקיה?
נחמיה בן חכליה".
כלומר,
עזרא הסופר כתב את ספרו ואת ספר דברי הימים.
עיין בספר עזרא בתחילת פרק א ובפסוקים האחרונים של ספר דה"ב.
מהו הארוע המוזכר בשני המקורות?
הצהרת כורש.
המתיר לבני ישראל לחזור מגלות בבל ולבנות מחדש את ביהמ"ק.
ובכך יש חיזוק לדברי הגמרא,
שאכן עזרא הוא כותב הספר.
ע"פ דברי הגמרא נוכל ללמוד שהספר נכתב בסוף גלות בבל ובתחילת בניין ביהמ"ק השני.
החלוקה לדה"א ולדה"ב היא חלוקה מאוחרת שנעשתה ע"י תרגום השבעים בזמן היוונים.
ב.
תוכן
הספר:
-
פתיחה –
סדר הדורות מאדם הראשון עד לשנים עשר בני יעקב (דה"א א,א – ב,ב) -
עיקר ייחוסי ישראל והארצות שנחלו (דה"א ב,ג – ט,לד)
-
מלכות דוד על כל ישראל (דה"א ט,לה – כט,ל)
-
מלכות שלמה (דה"ב א,א – ט,לא)
-
מלכי בית דוד,
מרחבעם בן שלמה ועד לצדקיהו (דה"ב י,א – לו,יט) -
חתימה –
גלות בבל והצהרת כורש (דה"ב לו כ–כג)
ג.
מטרת כתיבת הספר
לכאורה,
לא ברור מדוע צריך עזרא לחזור על ההסטוריה של עם ישראל מזמן אדם הראשון ועד לזמנו?
והרי הדברים ברורים וידועים?
וגם אם לא,
מה זה חשוב?
-
חשוב כאן להרחיב על המשמעות של כתיבת ספרי התנ"ך,
שהם אינם ספרי הסטוריה!
חז"ל אומרים שרק נבואה שנצרכה לדורות נכתבה וא"כ יש לעיין היטב מה הצורך שלנו בספר זה.
וכן מה ראו חכמים לכוללו בין כד'
ספרי הקודש.
בכדי להשיב על העניין נעיין בכמה מקורות:
-
השווה
בין
דה"א
פרק
א
פסוקים
מג
–
נ
לבין
דה"א
פרק
ג. -
עיין
בדה"א
פרק
ב
עד
פסוק
טו
וכן
בדה"א
פרק
כח
פסוקים
ד
–
ה -
עיין
בדה"א
פרק
יא,
ד
–
ט
וכן
בדה"א
פרקים
כב
–
כו
ופרקים
כח
–
כט. -
השווה
בין
מלכים
ב
פרק
טו
פסוקים
א
–
ז
לבין
דה"ב
פרק
כו
פסוקים
א
–
כג.
מקור א
בפרק א נימנים שמונת מלכי אדום ובפרק ג'
נימנים מלכי ישראל.
אם נתבונן היטב נראה שני הבדלים מהותיים:
א.
במלכי בית דוד ישנה הדגשה של "בנו"..
"בנו".
כלומר יש כאן שושלת שעוברת מאב לבן.
ב. בעם ישראל ישנה עיר בירה אחת – ירושלים בעוד שאצל מלכי אדום העיר משתנה יחד עם המלך.
מקור ב
עזרא מייחס את דוד המלך עד לאדם הראשון!
ובפרק כח אומר דוד:"וַיִּבְחַר ה'
אֱלֹהֵי
יִשְׂרָאֵל
בִּי מִכֹּל בֵּית אָבִי לִהְיוֹת לְמֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל לְעוֹלָם כִּי בִיהוּדָה בָּחַר לְנָגִיד וּבְבֵית יְהוּדָה בֵּית אָבִי וּבִבְנֵי אָבִי בִּי רָצָה לְהַמְלִיךְ עַל כָּל יִשְׂרָאֵל: וּמִכָּל בָּנַי כִּי רַבִּים בָּנִים נָתַן לִי ה' וַיִּבְחַר בִּשְׁלֹמֹה בְנִי לָשֶׁבֶת עַל כִּסֵּא
מַלְכוּת
ה' עַל יִשְׂרָאֵל:
דוד המלך יושב על כסא מלכות ה'!
-
משני המקורות נוכל ללמוד שהנושא המרכזי של הספר הוא מלכות בית דוד.
אנו נראה במהלך הספר שהושמטו פרטים מחייו האישיים של דוד שעלולים לפגוע במעמדו.
מלכות דוד היא המלכות האידאלית והיא מהווה את הבסיס לביאת המשיח ולגאולה השלימה.
מקור ג
הפסוקים בפרק יא פותחים בתאור של כיבוש יבוס ע"י דוד המלך.
ובהמשך ישנו תיאור מפורט של ביהמ"ק וסדרי העבודה בו.
-
ניתן לומר שהנושא השני של הספר הוא ביהמ"ק.
מקור ד
בשני המקורות אנו עוסקים בעוזיה מלך יהודה.
בספר מלכים נכתבו עליו רק 7 פסוקים ובעוד שאצלנו זוכה עוזיה ל–
23 פסוקים המאריכים בתיאור מעשיו ופועלו.
-
בספר זה יש הרבה הוספות חשובות!
שאלות
פרקים
א
–
ט
-
למד את רש"י לפרק א,
א.
מהי מטרת הזכרת היוחסין בתחילת ספר דה"י? -
עיין
בפרק
ב
פסוקים
יג
–
טז.
וכן
בספר
שמואל
א
פרק
טז,
י–יג,
ושם
בפרק
יז,
יב.
כמה
בנים
היו
לישי
ע"פ
המוזכר
אצלנו
וכמה
ע"פ
המוזכר
בשמואל?
כיצד
מיישבים
רש"
ורד"ק
(אצלנו
בפסוק
טו)
את
העניין? -
עיין בפרק ג,
א וברש"י.
כיצד קראו לבנה של אביגיל?
מדוע? -
עיין בפרקים אלו וכתוב מהו הסדר שבו נימנו השבטים ונחלותיהם.
מה ההגיון בזה? -
עיין
בפרק
ה
פסוקים
א
–
ב
וברש"י.
מדוע
הועברו
המלוכה
והבכורה
מראובן
ליהודה
וליוסף? -
עיין
בפרק
ז,
כ
–
כב
ובפרוש
הרד"ק
לפסוק
כא
("ולפיכך
אני
אומר")
מתי
קרה
הארוע
המוזכר
בפסוקים
וכמה
מתו
במלחמה
ההיא?
תשובות
-
כדי לייחס את דוד וכדי לבאר את ייחוסם של הכהנים והלויים ועבודתם בביהמ"ק.
-
אצלנו דוד השביעי ואילו בשמואל יש שמונה בנים.
ומבאר רש"י שעצרו בדוד שהוא המרגלית ולא מנו את אליהו,
הבן השמיני.
והרד"ק מוסיף,
שהוא היה בן מאשה אחרת. -
אצלנו הוא נקרא דניאל ובשמואל כלאב.
ובשמות אלו רצה דוד להוציא מהמרננים שהוא נולד מנבל,
ונקרא "דני – אל"
וכן "כלאב"
– כולו דומה לאב. -
עיקר
ייחוסי
ישראל
והארצות
שנחלו
(דה"א
ב,ג
–
ט,לד)
יהודה – נחלתו גובלת בצפון בירושלים.
שמעון – דרומית ליהודה ובהמשך הדרים לאדום.
ראובן,
גד וחצי מנשה (2 וחצי השבטים בעבר הירדן)
בני לוי – בעבר הירדן נחלו עוד בזמן משה.
יששכר – נחלתו גובלת ממזח לירדן.
וכן היו מלמדי תורה כבני לוי.
בנימין (א)
– נמנו שמות הגיבורים כמו אצל יששכר.
נפתלי – בנה של בלהה שפחת רחל.
מנשה אפרים – בני יוסף.
היו בקשר חיתון עם בני בנימין.
אשר – ישנן שמות משפחה דומים לשל בני יוסף וכמראה התערבבו אלו באלו.
בנימין (ב)
– גובל באפרים בצפון ובירושלים ובנחלת יהודה בדרום.
יושבי ירושלים
בגדול אפשר לומר שהנחלות מתחילות בירושלים (יהודה)
ומסתיימות בירושלים ובמעין תנועה סיבובית.
-
בגלל חטאו של ראובן הועברה הבכורה לבני יוסף.
ויהודה זכה במלכות,
משום שהוא הראוי אליה ע"פ הנאמר בפסוק "גור אריה יהודה". -
שמונת אלפים מבני אפרים יצאו ממצרים לפני שהגיע הזמן והם חישבו את הקץ וטעו בחשבון ועלו לישראל ושם נהרגו ע"י אנשי גת.
מות שאול ובניו (פרק י)
הפרק עוסק במפלתו של שאול בקרב נגד פלישתים.
מערכה בה הוא ובניו נהרגים.
חטאי שאול הצדיק,
שבגינם נהרג (פסוקים יג – יד)
א
.
הלך לבעלת האוב ("לשאול באוב")
ב
רש"י
. העלה את שמואל באוב ("לדרוש"
– דרישה אל המתים)
ג.
לא המתין 7 ימים לשמואל
ד.
לא הרג את כולם במלחמת עמלק ("על דבר ה'
אשר לא שמר")
ה
גר"א
. מעל באורים ותומים – שאמר לכהן "אסוף את ידיך"
("אשר מעל בה'")
ו.
קיבל לשון הרע על נוב עיר הכהנים ("ולא דרש בה'
")
פתחו בספר שמואל ב פרק א.
איזה פרט המוזכר שם לא מוזכר אצלנו?
בסיפור אצלנו לא מוזכר שהנער העמלקי הוא זה שהרג את שאול ואומר המלבי"ם,
שזה רמוז בפסוק ד:
"ויקח שאול את החרב ויפול עליה"
ולא כתוב "וימת",
שהנער העמלקי הוא זה שהשלים את מיתתו של שאול.
שאלות
-
מה אנו למדים מכך,
ששאול פחד דווקא מפני היורים בקשת?
(רש"י לפסוק ג) -
מדוע דוקא אנשי יבש גלעד התאמצו להביא את שאול ובניו לקבורה?
(רש"י לפסוק יב) -
מדוע הם צמו שבעה ימים?
(2 הסברים ברש"י שם)
תשובות
-
"אין חכמה ואין תבונה נגד ה'",
שכאשר הקב"ה מסיר את השגחתו משאול הוא נהרג דווקא בדבר שהצטיין בו – ירי בקשת. -
משום ששאול עזר להם והצילם במלחמה נגד בני עמון.
-
א.
כנגד שבעת הימים בהם צמו והתפללו שיבואו להושיעם מבני עמון.
ב.
שבעת ימי אבלות על קרוטביהם משבט בנימין שנפלו במלחמה.
לאחר מעשה פילגש בגבעה נתנו בני יבש גלעד את בנותיהם לבנימין.