שמואל רוזנהק
על מערכת החינוךהיהודיבפוליןבין שתי מלחמות-העולם
הניצנים הראשונים בשדה החינוך היהודי המודרני ,שהנצו כבר בסוף המאה התשע-עשרה ובראשית המאה העשרים
ברוסיה ובאוסטריה ,השתגשגו והסתעפו בתחומי המדינה הפולנית המחודשת .כתום מלחמת-העולם הראשונה הקימויהודי
פולין רשת של מוסדות חינוכיים .מוסדות אלה נמנו עם זרמים שונים .כל הזרמים שנתחוללו ונתגבשו בקרב הציבור
היהודי שבאירופה המזרחית -בהשפעת התנועות הלאומיות והסוציאליות הכלליות -ראו בחינוך הלאומי אחת הדרכים
העיקריות להגשמת שאיפותיהם .כל הזרמים נתכוונו למעשה ,בדרכים שונות ,לדבר אחד :לשמור על יחודו הלאומי של
הקיבוץ היהודק
היסודההוקי לקיומו של החינוך הלאומיהיהודי בפולין הונה בועידת השלוםבנרסייל .חוזהורסייל זלל ,כידוע ,ערובות
י ,)1919
מסויימות להגנתהמיעוטים הלאומייםבמדינות החדשות.לפי חוזה המיעוטיםבין מעצמותה48ט*עהלבין פולין(יונ
נמצאה המדינה הפולניתחייבת להקיםולקיים על חשבון המדינה בתי-ספר בשביל המיעוטים הטריטוריאליים-אוקראינים,
ביילורוסים ,וכדומה-בלשונותיהםיכמוכן נמצאהחייבת להרשות הקמתם וקיומם של בתי-ספר מיוחדיםלמיעוטים אתניים,
דתיים ולשוניים -בכלל זה היהודים -על הוצאותיהם ,ואף להבטיח לבתי-הספר של המיעוטים הללו "חלק ראוי בהנאה
ובשימוש" בסכומים אשר תקציב המדינה ,תקציבי הערים ואחרים יועידו למוסדות חינוכיים .התחייבויות אלה ,שחוזה
נרסייל הטיל על המדינה הפולנית ,לא היו לרצון לשליטיה של פולין ,וניסוחם המעורפל של הסעיפים הנוגעים בדבר
הניח מקום לשלטונות לפרש את הדבריםלפי טעמם .למעשה לאנסתייעו המוסדותהיהודיםמן הלשות,אף-על-פי שתלמידי
בתי-הספר העממיים היהודיים נמצאו פטורים מחובת-הלימוד הכללית ,וקיומם של בתי-טפר אלה חסך לקופת הממשלה
הפולנית סכום עצום ,לא כללה אותם הממשלה ברשת מוסדות החינוך ,כמות שנהגה כלפי המיעוטים הטריטוריאליים ,אף
לא הקציבה תמיכה קבועה לשום בית-ספר עממייהודי .הממשלה גם לא הכירה בדרך כלל בזכותו הפומבית של בית-
הספר העממי היהודי-,זכות שנועדה לה חשיבות ,בקשר לחוקים מסויימים .אכן ,גורל זכויותיהם שליהודיפולין בשדה
החינוך היה כגורל שאר וכויותיהם ,האזרחיות ,המדיניות והלאומיות ,במדינה הפולנית.
מעמדם החוקי של מוסרות-החינוך היהודיים החמיר ביהוד משנת 1932ואילך .ב 11-במארס אותה שנה יצא חוק,
שלפיו נמסרה שאלת הקמתם של מוסדות המיעוטים להכרעת רשויות ההשכלה והאדמיניסטראציההגליליים ,והללו החמירו
מאוד בדינם .לכאורה עשו כן מטעמיםהיגייניים ופדגוגיים ,אך למעשה היתה לנגד עיניהם מטרה מדינית ברורה :להפוך
בהדרגה את בתי-הספר הלאומיים של המיעוטים לבתי-ספר פולניים טהורים.
,
ת
י
נ
ל
ו
פ
ה
אמנם בחבלי הסקר המזרחיים ראו השלטונות בתחילה ,מיד לאחר סיפוחם
ה
נ
י
ד
מ
ל
את
ברצון החינוך הלאומי
של המיעוטים ,כיון שעל-ידי כך פחתה השפעת הלשון הרוסית ,ששימשה כאן לשון ההוראה קודם לכן ,ולשוןהדיבור במידה
מרובה אף לאחר מכן .אותה שעה אף נתחנכו במוסדות הציבור היהודי ,בחבלים אלה ,עד כדי שמונים ותשעים אחוז
למאה מכלל הילדים היהודים .אך בה במידה שהשלטון הפולני הלך ונתבצר ,הוסיפוגזירהעל גזירה,כדי להצר את החינוך
הלאומי של המיעוטים .בתי-הספר של האוקראינים והביילורוסים נהפכו ,בלחץ השלטונות ,לבתי-ספר דו-לשוניים ,על
חשבון המדינה .היהודים לעומת זאת הוסיפו לקיים את מוסדותיהם בנפשם ובמאודם ,תוך כדי מלחמה בלתי-פוסקת על
זכויותיהם ,וכעשרים אחוז למאה מכלל ילדי ישראל במדינה המשיכו על-אף הגזירות להתחנך במוסדות יהודיים.
במלחמה על זכויות החינוך הלאומי השתתפו כל המפלגות המדיניות היהודיות .בראש הלוחמים עמדו נציגיהציונים
142
בבתי-המחוקקים ,ובעיריות גם נציגי המפלגות הסוציאליסטיות היהודיות ,שדרשו להכיר באחת מלשונות היהודים-עברית
או אידיש -כלשון ההוראה בבתי-הספר של המיעוט היהודי .רק מפלגת "אגודת ישראל" ויתרה על דרישה זו ,תמורת
הנחות מסויימות בתחום הדת .מן הראוי להוסיף ולהסביר ,כי לשון ההוראה בסתם משמע לשון ההוראה של המקצועות
הכלליים .המקצועות היהודיים (עברית ,היסטוריה ישראלית ,תנ"ך) היו נלמדים בעברית בהרבה ממוסדות כל הזרמים,
ואילו המקצועותהפולניים (לשון ,היסטוריה וגיאוגרפיה פולנית)היו נלמדים ,בפקודת השלטונות ,בכל המוסדות בפולנית,
לשון ההוראה היתה הסימן המובהק ,אם-כי לא היחידי ,שהבדיל בין הזרמים השונים כלפי חוץ;היא אף קבעה במידה
מרובה את מגמת החינוךכלפי פנים .במוסדות של "תרבות" היתה הלשון העברית לשון ההוראה להלכה ולמעשה .במוסדות
ציש"א (צענטראלעיידישע שול ארגאניזאציע) ו"שול-קולט" (שול און קולטור פארבאנד)היתה אידיש לשון ההוראה להלכה
ולמעשה .ב"יבנה" (מיסודה של מפלגת "המזרחי") -עברית להלכה ואילו למעשה עברית ,פולנית או אידיש .ב"חורב"
(לבנים) ו"ביתיעקב"(לבנות) -שתי הרשתות מיסודה של "אגודת ישראל"-היתה אידישישון ההוראה למעשה .בבתי-
הספרהדו-לשוניים(האוטראקוויסטיים) -פולנית להלכה ולמעשה .מבחינהלשונית נבדלה אפוא "תרבות" משארכל הזרמים,
כשם שאידיש היתה משותפת לשלושה זרמים מנוגדים ביניהם .מבחינה אידיאולוגית היתה "תרבות" קרובה ל"יבנה"
ו"לשול-קולט" ולחלק מבתי-הטפר הדו-לשוניים ,שכן נמנו הללו עם זרמיםציוניימי לעומת זאת נתקרבו מוסדות "תרבות"
לאלה של ציש"א ולבתי-הספר הדו-לשוניים הציבוריים מבחינת יחסם החיובי לאידיאלים של החינוך ההדש .המגמה
הדתית היתה משותפת ל"יבנה" מכאן ול"חורב" ו"בית יעקב" מכאן ,כשם שהמגמה הסוציאליסטית היתה משותפת לציש"א
ול"שול-קולט" .בתי-הספר שלהחרדים התעלמו,בשנים הראשונותלקיומם ,כמעטלחלוטין מן הבעיות החינוכיותהמודרניות.
להלכה היתה תכנית-לימודים אחידה ,מאושרת על-ידי רשויות ההשכלה של המדינה ,חובה על כל בתי-הספר ,אולם
למעשה הוסיף עליה כל זרם וגרע ממנה לפי דרכו ומטרתו .ב"תרבות" והקרובים לה נודע מקום מרכזי לארץ-ישראל
וכל הקשור בה ,בציש"א -לבעיות חברתיות :ואילו תכנית המוסדות של ההרדים היתה גדושה לימודי קודש,
כל הזרמים היו נתונים להשפעתן של מפלגות פוליטיות והיו קשורים ,בגלוי או בסתר ,עם תנועות-הנוער הקרובות
להן ,לתנועות-הנוער נודעה בעקיפין השפעה לא-מעטה על צביונם של בתי-הספר ,ביחוד אצל הזרמים המתקדמים,כגון
"תרבות" וציש"א.
בתי-הספר של "תרבות" השחייכו ,עם היווסדם וגם שנים רבות לאחר מכן ,לציוניםהכלליים .אולם משקבר כוחן של
תנועות-הנוערהציוניות כבשו להן הסתדרויות "השומר הצעיר" ו"החלוץ" מקום חשוב בהנהלת המרכזית והשתדלו להשפיע
בצוחןעלכיוונו של החינוךושיטותיו ובעיקרעלהחניכים עצמם .תנועתהנוער "סקיף"(סאציאליסטישער קינדער פארבאנד)
תמכה בציש"א .אף אצל החרדים קמו תנועות דומות ("בתיה" של "בית יעקב") ,בית-הספר היה אפוא לא רק בית-לימוד
אלא גם בית-חינוך לאידיאלים השונים של הציבור היהודי הרב-גוני.
בשנים האחרונות שלפני מלחמת-העולם השניה גבר פיקוח השלטונות על מוסדות-החינוך של הציבורהיהודי .פיקוח
זה לא היה כאמורפדגוגי אלאפוליטי :מטרתו היתה להטמיע את מוסדותהמיעוטים .רוב המוסדותהיהודייםידעו להתחמק
מדרישות השלטונות ולא הקפידו על פךטי התכנית הממשלתית אלא בשעת הדחק ובעל כרחם( .במשך כל התקופההנידונה
לא נמצאו לרשויות המדינה מפקחים יודעי עברית או אידיש ,והמפקח היחידי ,לא-יהודי ,שישב בראש ועדת הבחינות
לסמינריונים העבריים לאידע לקרוא עבריתבלינקודות) .מטעמיםפוליטיים התעלמו הרשויות מקיומם של בתי-ספר דתיים
ו"חדרים" ,שצצו בערים ובעיירות בלי כל רשיון ,והחמירו לעומת זאת כלפי "תרבות" וציש"א .במשך שנה אחת,1922 ,
ביטלו בוולין את רשיונותיהם של כל בתי-הספר של ציש"א וחלק של "תרבות" .להלכה לא היה אדם רשאי להורות
מקצוע כל-שהוא במוסדחינוכיבלי תעודת מורה רשמית ,אולם המורים ללימודי דת (ולמעשה גם לתנ"ך,היסטוריה ישראלית
ולשון עברית) ,שהיו מחוסרי השכלה כללית ופדגוגית פורמאלית ,אושרו על יסוד תעודות של הרבנים המקומיים .ההוצאות
של ועדי הקהילות להחזקת בתי-תלמוד-תורה אושרו בדרך כלל על-ידי הךשות ,בעוד שההקצבות הזעומות של ועדי
הקהילות והעיריות לטובת בתי-הספר החילוניים קוצצו או גם נמחקוכליל .וזאת לדעת שרוב ועדי הקהילות היו -לא
בלי עזרת הךשות -בידי "אגודת ישראל" והקרובים לה ,וההקצבות לטובת בתי-הספרהחילונייםהיו מלכתחילה דלותלמדי
143
ולא הוקצבומבחינה פורמאלית אלא לשםלימוד הדת,שהיה לימוד של חובה להלכה אף בבתי-ספראנטי-דתיים כקל ציש"א.
מעמדם של בתי-הספרהתיכונייםהיה טובלמדי .לכמה מהם אףהיובנינים מקל עצמם ,אפילובנינים נהדרים,מותאמים
לכל הדרישות ההיגייניות והפדגוגיות .לא כן מעמדם של בתי-הספר העממיים ,שהיו רובם בעיירות .בני העשירים ואף
בניהם של האמידים "המעשיים" ביקרו לרוב בבתי-הספר של המדינה .המצב הסוציאלי של ההורים אשר שלחו את ילדיהם
לבית-הספרהיהודי היה רע למדי והחמיר עוד ,בה במידה שהיהודים נדחקו ,בשנים שקדמו למלחמה האחרונה ,מעמדותיהם
הכלכליות .שכר הלימוד לא הספיק כדי החזקת בתי-הספר ורוב המורים לא היו מקבלים את שכרם במלואו.
בתנאיםקשים אלה נתקיימה מערכתהחינוךהיהודי ,ששימשה בבואה נאמנהליצרהחייםוהתחיה שלהקיבוץהיהודיבפולין,
ההורים והמורים
באורחרשמיומבחינהציבורית השחייכו רוב בתי-הספר למרכזים ,שהשפיעועל בתי-הספרלמקומותיהם השפעה רוחנית,
ואף הושיטו להם לפעמים קצת עזרה חמרית .אולם עיקר תקציבו של בית-הספר הוטל על שכם ההורים .ברוב המקומות
היו נבחרים מדי שנה בשנהועדי הורים ,שנשאו בעולו של התקציב השנתי וגם הקימו ,בעזרת המרכזים ,שהשתדלו להשיג
תמיכות מיוחדות ,בעיקר מן הג'וינט* -,את הבנינים הנחוצים"*,כן דאגוועדי ההורים ,בעזרת "טאז" **ן לתזונה חלקית
בבית-הספר בזמן הלימודים ,ולמועבות נופש בימות החופש .ההורים הם שכלכלו את בית-הספר במידת יכולתם ,וממילא
גם השפיעו לא במעט עלדרכו.
אכן בראש וראשונה נשאו בעולו של בית-הספרהיהודי -המורים .הם שהיו ראשונימייסדיו והם בעיקר שעיצבו את
דמותו ודאגו להתפתחותו החמרית והרוחנית .תחילה נעזרו בכךעל-פי רובעל-ידי ועדיםמקומיים או גםעל-ידי המפלגות,
אך במקומות רבים נשארו לאחר מכן בודדים ועזובים לנפשם .משכורתם של המורים היתה דלה למדי ורק לעתים רחוקות
קיבלו את שכרם בעד חדשי החופש,כי שכר הלימוד לא הספיקלכיסוי כל ההוצאות .במשךהזמן התארגנוהמוריםבאגודות
מקצועיות-כמעט כל זרם והסתדרות מורים משלו-לשם הגנת עניניהם .אךכיוון שהיו קשורים רובם ככולם עם המרכזים
ועם המוסדות עצמם קשר רוחני וארגוני לאיכלו לעמוד על דרישותיהם עמידה תקיפה ,כדרך אגודות מקצועיות אחרות,
ולא עלתה בידם אלא במידה מועטת לשפר את מצבם החמרי .ועדי ההורים שמטו ,שלא מרצונם ,כמעט שנה שנה ,חלק
ממשכורת המורים****.
שלא כמורי בתי-הספרהעממיים,היומורי בתי-הספרהתיכוניים של כל הזרמיםמאורגנים באגודהמקצועית אחת ,שמרכזה
היטיב להגן עלעניני חבריה ולא נרתע אף משביתות .אמנםמרכזיהזרמיםניסולהקים הסתדרויותמקצועיות נפרדותלמורי
בתי-הספר התיכוניים שלהם ,אך לא הצליחו בכך,כי לא כל המורים היו קשורים בבתי-ספר אלה גם קשררוחני .מחמת
המחסורבמוריםבעלי הכשרה מתאימה הורובבתי-הספרהתיכוניים של "תרבות"וציש"א גםמורים שהתנגדולאידיאולוגיה
החינוכית שלהם.
ו
ג
א
ד
ם
ת
ו
מ
ל
ת
ש
ה
ל
ת
י
ע
ו
צ
ק
מ
ה
ר
ק
י
ע
ב
(
של
של
ם
י
ר
ו
מ
ה
הסתדרויות
ו
נ
ג
ה
ו
ל
ע
)
"
ת
ו
ב
ר
ת
"
שאר
עניניהם המקצועיים
חבריהן
והפדגוגיים ,הסתדרויות אחדות הוציאו גם ביולטינים ומאספים מקצועיים.
התפשטותם הגיאוגרפית של בתי-הספר למיניהם
רוב בתי-הספר של "תרבות" היו בגלילות ונלין,פולישיה,וילנה ,נאוואהרדוק ,ביאליסטוק ,ומיעוטם בלב פולין ,כמחצית
בתי-הספר של ציש"אהיו בגלילות ביאליסטוקנוילנה ,ולתרם-בגלילות וארשה,פוליסיה ,לודז'ונאוואהרדוק .בתי-הספר של
* Distribution Comiteeשמ] ** .American Jewish 70לפי סטאטיסטיקה שנערכה ערב מלחמת-העולס האחרונה ,בשנת תרצ"ח,היו
53למאה מכלל בתייהספרהעממייםהיהודיםבבנינים שכורים 5 ,למאההיו בבתי-מדרש ותפילה ,ועוד 14למאה בבנינים ציבוריים אחרים.
רק 26אחוז למאה מכלל בתי-הספר היו בבנינים משלהם.
*** ר"ת"( Towanystwo Ochrony Zdrowia :ברת להיגת הבריאות).
****לפי מיפקד חלקי שנערך בשנת 1935/1934לאקיבלו מורי "תרבות" באותה שנה בממוצע אלא 90אחוז למאה ממשכורתם .רק 11אחוז
מהמורים קיבלו משכורת מלאה 42 .למאה לא קיבלו את שכרם אלא לן 10חדשים בלבד.
144
"יבנה" נמצאו בעיקר בגלילות המרכזיים ,כרבע מהם בדרומה של הארץ .ל"חורב"היו "חדרים" וישיבות בכל רחביפולין,
אולם בעיקר גדולה היתה השפעתה בגלילות וארשהווילנה.
בגאליציה וכן בשליזיה ובפוזנא לאהיו כמעט בתי-ספרעממייםיהודייםמיסודו שלהציבורהיהודי,כיוון שבחבלים אלה
הונהגה ,כברבסוף המפה התשע-עשרה ,חובת-הלימודהכללית*.בגאליציהנתקיימו מוסדות-השלמה-קורסים לשעות שלאחר
הצהרייםושיעורי ערבללימודיםעבריים מטעם "תרבות",וללימודיםדתיים מטעם "ביתיעקב" (לבנות) .מוסדות "בית יעקב",
שנוסדולפי דוגמת מוסדות החרדים באירופה המערבית ,התפתחו יפה בפולין ומילאו תפקיד חשובבחינוך האשה היהודית,
אף הפכו לגורם לאום"" .תרבות" וציש"אניסו להקים בגאליציה גם בתי-ספר שלמים ,אך לא הצליחו בכך אלא במקומות
מועטים ,כגון בלבוב –שלא ברשות השלטונות- ,בצאנז ,סטאניסלאב ("תרבות")ובקוליסיאה (ציש"א),
היסודות האידיאולוגיים
אנשי "אגודתישראל" ראו בעברחזותהכל .הם התעלמומן התנאים החדשים ,בהםהיהנתוןהציבורהיהודיאחרי מלחמת-
העולם הראשונה והשתדלו לחנך את הדור כמקודםעל-פי המסורת( .ההוראה באידיש לא היתה אצלם אלא אמצעי לחינוך
דתי) .ה"בונד" והקרובים לוויתרו מדעת על העבר .הם האמינו בתיקונו של ההווה ,בתוך המציאות הנתונה,על-ידי חינוך
סוציאליסטי .לעומתם הציונים העקיבים,אף-כי הסתמכו על העבר ונלחמו לתיקונו של ההווה כהוראת שעה ,ניתקו מדעת
את הנוער מלשון סביבתו ,תוךחתירה לפתרון שנמצא הרחק ממקוםחינוכו שלהנוערהזה .מבחינהזו דומה שמותר להגדיר
את מוסדות ה"אגודה" כבית-הספר של העבר ,אתאלו של ה"בונד"-כבית-הספר של ההווה ,ואילו את מוסדות הציונים -
כבית-הספר שלהעתיד .כל זרם האמין שדרכו בלבד היא-היא הנכונה ונלחם בכל כוחו ,בעזרת מפלגת-השפעתו ,לקיומו,
הרחבתו והעמקתו .עם זאתאין ספק שכל הזרמים היוו במובןידוע חזית לאומית אחת .כל הזרמים לגוגי גוניהם ,על-אף
האידיאולוגיות והלשונות השונות ,נלחמו -אם-כי במפורד -במגמות ההתבוללות'
האידיאולוגיה החינוכית של כל הזרמים מצאה את ביטויה לא רק בירחוניהם ובמאספיהם הפדגוגיים ,אלא גם בעתונות
המפלגתית והאזרחית ,שהיתה נזקקת לעניני החינוך עם פתיחת שנת-הלימודים ולרגלי ועידות ויובלות .המפלגות שהזדהו
עם לחד הזרמים ,כגון ה"בונד" או "אגודת ישראל" ,עשו זאת לעתים קרובות .עתוניהם ה"פאלקסצייטונג" וה"טאגבלאט"
שימשו דרך קבע שופר לציש"א מכאן ול"חורב" ול"בית יעקב" מכא 4לעומתם לא נקטו העתוניםהיומיים הציוניים ,כגון
ה"היינט" וה"מאמענט" ,ה0$2 Przegl~d'-א וה ,Nowy Dziennik.-עמדה עקיבה ואחידה .עתונים אלה פסחועל שתיהסעיפים
והראו פנים שוחקות גס ל"תרבות" וגם ל"שול-קולט" (בראשיתה) וכן גם לבתי-הספרהדו-לשוניים ,כשם שהנציגות הציונית
בפארלאמנט הפולני הגנה על מוסדות כל הזרמים .ואמנם הציבור הציוני ,האזרחי,ה"יהודי סתם" שהיה קרוב לציונות ,נטה
לעירוב פרשיות ותמך פה ושם בכל הרשתות גםיחד.
מזהדיןלצייןכיאין'להעריך את רמתםהחינוכית של בתי-הספררקלפיהעתונות הפדגוגית שלהזרמיםהשונים.הרעיונות
הפדגוגיים המודרניים שהובעובעתונות זו ,מתוךרצוןלהשפיע ולתקן ,לאנתקיימו למעשה אלא במידה מועטתירוב השאיפות
לחינוך עמלני ,אסתטי וכו' -ששאיפותלחינוך פרוגרסיבי ומודרני בכלל -לא נתגשמו בכל המוסדות .כל השנים נמשכה
היאבקות מתמדתביןעסקניהחינוךהמרכזייםהפרוגרסיבייםלביןהעסקניםהמקומיים השמרנים.הקוראאתהדו"חיםמןהכינוסים
הפדגוגיים הראשונים של ציש"א ( )1921ושל "תרבות" ( )1922ואת הדו"חיםמןהכינוסים שנערכו בשנים האחרונות,יעמודעל
ההבדלים שביניהם :חזון והעפלה מציינים אתהכינוסים הראשונים,בעודשהכינוסים האחרוניםמצטיינים במתינותוריאליזם.
מעמדה החמרי של מערכת החינוך
בשנים הראשונות שלאחר מלחמת-העולם הראשונה נסתייעייסודם וקיומם של בתי-הספר הציבוריים היהודיים בחבלי
הסקרהמזרחיים שלפוליןבמידהיתירהמן הג'וינט .חברות-הצדקה המאוהדות שליהודי אמריקההושיטובאותןהשנים עזרה
* בתי-הספר מיסודו של הבארון הירש (יק"א) בגאליציה בטלו בימי מלחמת-העולם הראשונה .א ,רופין טעה בכתבו "-הסוציולוגיה של
היהודים" ,ח-ג -כי בתי-הספר של היהודים בגאליציה היו כולםעבריים.
145
רבה לאוכלוסיםהיהודיםבאזורים שנפגעו במלחמה .עזרהזו שללה בין השארגם הקצבותלצרכיחינוך,והעסקניםהמקומיים
אף הוסיפועליהן מכספי התמיכההכללית של הג'וינט,עדכדי 80%-70%מכלל ההוצאות שלבתי-הספר .לאחר שנצטמצמה
ופסקה עזרתו של הג'וינט נתכלכלו מוסדות החינוך היהודים בעיקר משכר-הלימודוממפעלים שונים של הועדים המקומיים.
התקציבהשנתי הממוצע שלבית-ספרציבורי-עממי (שש-שבע כיתות)עלהבשנת-הלימודים 1938/1937מעשרהעדחמשה-
עשראלףזהובים לשנה ,שלגן-ילדים -מאלףוחמש מאותעדאלפייםזהוב,של בית-ספרתיכון -מחמשיםעד מאה אלףזהו'.
התקציבים של כל מוסדות החינוך הציבוריים (פרט לבתי-הספר המקצועיים) ,כפי שנערכו לשנת-הלימודים 1938/1937
והוגשו בשעתם לג'וינט ,נסתכמו בסך 15מיליונים זהוב.לפי זה יש להעריך ,על יסוד מספר המוסדות והמורים שבכל זרם
וזרם ,את התקציבים של "חורב""-בית-יעקב" ושל "תרבות" ב4-מיליוניםזהו' כל אחד ,ואתהתקציבים של ציש"או"יבנה"
במיליון ומחציתהמיליון כל אחד.
לפי מקורות ההכנסה היה באותה שנה סרכב התקציב הממוצע של בית-הספר העממי כדלקמן:
ג'וינט 1%………………..
עירנית 2%……………….
קהלות 396……………….
מפעלים………………
4% .
גרעת20% …………………
100%
יפי
כמה שמם לפח כ 4בשנת 3932/1%1טעו תמצותהעירנית )9%מכללהתקציב
פצאל משנת 41934תמימת אלה
,
ת
ו
י
ר
י
ע
ב
הלכו ופחתו ובשנים האחרונות שלפני המלחמה ,אחר ששונה סדרהבחירות וצומצמהנציגותהיהודים
לא היהעוד
לתמיכות אלה אלא ערך סמלי בלבד.
תמיכות הקהילות לא פחתו בדרך כלל ,אךשיעורחלקןבתקציבו הכללי שלבית-הספרהחילוניהיה מועטמלכתחילה.
תמיכה זו ניתנה לרוב אך לבתי-ספרדתיים או לשם לימוד הדת בלבד ,כאמור למעלה.
הגרעון ,בשיעור ,20%נתכסה בהכרח על-ידי המורים ,שלא קיבלו את שכרם המלא.
הממשלה אינה מופיעה כל-עיקר בתקציבו של בית-הספרהיהודי בשנת .1938/1937רק תקופה קצרה ,בשנות-הלימודים
,1934/1933 – 1932/1931תמכה הממשלה תמיכהכל-שהיא בחינוךהיהודי ,תמיכה שלא עלתה בסך הכלכדי תקציב שלבית-
ספר עממי אחד .אחריכן מנעה מהם אף תמיכה סמליתזו .בשנת 1930/1929עלה התקציב הכללי של המיניסטריון לדת
ולהשכלה 651מיליונים זהו' ,מזהניתנו לצרכי החינוךהיהודי והדתהיהודית 226אלף זהף,היינו ,0,35%ואף סכוםזה נמצא
גדולמדי .בשנת 1939/1938כברהקציבהמיניסטריוןהנ"ללצרכיהיהודים,שהיוו למעלה מעשרהאחוז למאה מכללהאוכלוסים
במדינה ,רק 183אלף זהו' .,שאינם אלא 0,04%מן התקציב הכללי להשכלה ודת.
גני-ילדים
יסודועיקר בפעולתם של כל הזרמים שימש בית-הספר העממי ,המתאים לגיל שעליו חלה חובת-הלימוד הכללית .רק
שני זרמים"-תרבות" וציש"א-נתנו דעתם גם לחינוך הגילהרך .מכווני הזרמים האלה ראו בגן-הילדים תנאי קודם ושלב
הכרחי להרחבתה ולהתפתחותה של מערכת החינוך ,בכמות ובאיכות ,והשתדלו לפתח גם אתגני-הילדים ,בצורות שונות ,אם
בצורת מכינות לבית-הספר ואם כמוסדות בפני עצמם,לפיתנאי המקום והחוק .ל"תרבות" היו בשנת-הלימודים 1935/1934
72גני-ילדים (לעומת 52בשנת ,1927/1926ו-67-בשנת .)1939/1938לציש"אהיו בשנת 11-1935/1934גני-ילדים.הזרמים
הדתיים לא הקימו מוסדות מיוחדים לגיל הרך ,שכן קיבלוילדים בני חמש ואףבני ארבע ל"חדרים" ולבתי-תלמוד-תורה.
146
בתי-ספר תיכוניים
כשםשמרכזיהחינוךשאפולפיתוחם שלגני-ילדים,כן שאפוההוריםלהקיםבתי-ספרתיכוניים ,שבהםיוכלובניהםלהמשיך
בלימודיהם ,לאחרסיום בית-הספרהעממי .כל עוד לאהיוקשייםיתירים מצד הךשות,צצובערים שונות בתי-ספרתיכוניים
יהודיים,
אךכיוון שלאהיה דואג לקיומם ולהתפתחותם הלך מספרםופחת.בשנת-הלימודים 1927/1926היו ל"תרבות" שש-
עשרה גימנסיות ואילו בשנת – 1939/1938תשע בלבד .לציש"א היו בשנת-הלימודים 1928/1927שש גימנסיות ואילו
ב-1939/1938-שתיםבלבד .אחדותמן הגימנסיותהללו הפכולדו-לשוניות,אף-על-פי-כןירדבמידת מהגם
הגימנסיות
י
פ
ס
מ
הדו-לשוניות.
(בשנת-כלימודים ,23-1930/1929בשנת .)21-1935/1934מקצתתלמידים-בעיקרבחבלי הסקרהמזרחיים-
פנו ,מסיבות פוליטיות ,לבתי-הספרהתיכוניים הממשלתיים.
בשנת הלימודים 1931/19:50נמנו בכל בתי-הספרהתיכוניים במדינה (ממשלתיים ,קומונאליים,ציבוריים ופרטיים) 45,583
תלמידיםיהודים,שהם 2196מכללהתלמידים.לפימיפקדהאוכלוסיםשנערךבשנת 1931היווהיהודיםקרוב ל10%-מכללהאוכלוסים
במדינה ולמעלה מ 27%-מכלל האוכלוסיםהעירוניים ,אחוז התלמידים היהודים בבתי-הספר התיכונים לא הדביק אפוא את
שיעור-חלקםהאחוזיבערים,אף-על-פישהיהודים שאפו,ככלאוכלוסיהעירוניתואףיותרמכך,להקנותלבניהם השכלהתיכונית.
כעבור שנים אחדוונ ,בשנת ,1935/1934נמנו בכלבתי-הספרהתיכוניים במדינה רק 29,822תלמידיםיהודים ,שאינם אלא
18%מכלל התלמידים .ירידה זו ,שהיתה ניכרת בעיקר-במספרים ולא באחוזים-בבתי-הספרהתיכוניים הלא-ממשלתיים,
מתבארתבשינויים ארגוניים כלליים ,שחלו משנת 1932במערכת החינוךהכללית של המדינה-הופחת מספרהכיתות בבית-
הספרהתיכון והוחמרו הדרישות כלפי בתי-הספר הפרטיים -וכן גם בהחמרת מצבם הכלכלי של האוכלוסים היהודים.
באותה שנה 1935,'1934היו
ו התלמידים היהודים 10,2%מכלל התלמידים בבתי-הספר התיכוניים הממלכתיים7,2% ,
בקומונאליים30,2% ,בשארהמוסדות.מכל 100תלמידיםיהודיםבבתי-הספרהתיכוניםלמדו 30,9%בממלכתיים%2% ,בקומונאליים,
ואילו -66,9%שני שלישים מכלל התלמידים היהודים-נתחנכו בבתי-ספר תיכוניים "פרטיים",יהודיים ולאיהודיים( .המונח
"פרטיים"מציין את המוסדות שאינם ממלכתיים או קומונאליים והוא כולל אפואגם אתמוסדות-החינוך מיסודו של הציבור
היהודי) .במוסדותהלא-יהודייםירד מספר התלמידים בהתמדה,בגללהאוירה האנטישמית
ששררהבהם .בשנת -1926/1925
היו בבתי-ספר אלה 12.915תלמידים ,בשנת ,9,480-1931/1930ואילו ב 1935/1934-רק 3,398בשנת 1935/1934למדובסך-
הכל 20,000תלמידים יהודיים בבתי-ספרתיכוניים "פרטיים" ,מכלל זה - 14,602בבתי-ספריהודים 9,912 .למדו בבתי-ספר
שבהם היתה לשון ההוראה הלשון הפולנית.
בתי-ספר מקצועיים
כמעט כל הזרמים (מלבד "חורב") שאפו לחנך את ילדי ישראל לעבודה פרודוקטיבית ,אולם הקשיים האובייקטיביים
והסובייקטיביים היו מרובים ביותר ולמעשה לא נעשו בתחום זה אלא נסיונות בלבד.
בתי-הספר המקצועיים הממשלתיים והקומונאייים היו למעשה כמעט נעולים בפנייהודים .אך יהודים מעטים נמנו עם
תלמידי בתי-הספרהללו וחלק ניכר מהם-תלמידי בתי-הספר למסחר .בשנות 1933/1934-1927/1926ירד שיעורם האחוזי
של התלמידיםהיהודים בבתי-הספר למסחר מ18,33%-עד .7,6%ירידהזובשיעורהאחוזים באה לארק בשלריבוי התלמידים
הלא-יהודים ,אלא גםבשל התגברות התנועה החלוצית ,שחינכה את הנוער לעבודה ומלאכה .בשנת 1927/1926לאהיה בבל
פולין (מחוץלגאייציה) אף תלמידיהודי אחד בבית-ספר חקלאי .בשנת 1935פתחה "תרבות" בית-ספרחקלאיבלודמיר של
ונלין .כן נפתח בית-ספר חקלאי דו-לשוני בהלנו4ק(ליד לודז') .הסברות המיוהדותלחינוךמקצועי ,איק"א ואורס ,לא מצאו,
בגלל התנכרותן לציונות ,את הדרך לנוערהציוני החלוצי ,אולם ההברה להפצת החינוך המקצועיבין היהודים בגאליציה,
שנודעה בראשי התיבות של שמה הפולניווזט* ,ובתי-הספרהמקצועייםמיסודהשלהקהילהבוארשהסייעוסיועניכרלהכשרתו
המקצועית של הנוער .אףרעיון העבודה והיסוד העמלני בחינוך החדש קירבו את הנוער לעבודה פרודוקטיבית,
* ר"ת 28=080%8
( Wykraalcenieהשכלהמקצועית).
147
בשנת 1935/1934היו כחמשת אלפים תלמידיםבבתי-הספרהמקצועייםהיהודיים ,ועוד כאלפיים תלמידיםיהודים בבתי-
הספר המקצועיים הלא-יהודיים -ממשלתיים ,קומונאליים ופרטיים .נוסף לכך למדו אלפים אחדים בבתי-ספר לשוליות
ובקורסים להשתלמות מקצועית בשבילמבוגרים .בית-הספר הטכני בווילנה ובתי-הספר למלאכה בביאליסטוק ,נאוואהרדוק
ועוד נתמכועל-ידי חברת "אורס"ועל-ידי החברה להפצתחינוךמקצועיביןהיהודיםבגאליציה,ואילו בתי-הספר להקלאות-
על-ידי איק"א ויטאר" .4אף כמה וכמה מקיבוצי-ההכשרה החלוציים,כגון4ריכוב,שץ9טוכיב וצ'94טו~4ב שליד וארשה ,הפכו
למעשה בתי-ספרחקלאיים .בית-הספר החקלאי בלודמיר ,שבו נתחנכו בשנת 1939/1938ארבעים תלמיד,בית-הספרהחקלאי
בסלנ41קוהישיבה "בית שמואל"מיסודה של "יבנה" ,שכרכה יחד תורה עם מלאכה וחקלאות,היוביטויליחסם שלהעסקנים
הציונים בפולין אל שידוד המערכות בשדה החינוך היהודי.
סמינריונים למורים
כלזרם השתדללחנךמוריםברוחוויסדסמינריוניםלצורךזה,אולםרק מקצתםהורשולתתלתלמידיהםתעודות-מורהמוכרות.
ציש"א יסדהשניסמינריונים ,האחדבווילנה והאחרבווארשה .הסמינריון בווילנהנתקיים כעשרשנים ,1931-1921 ,אולם
רק משנת 1926היו תעודות-הסמיכה שלו בנות תוקף רשמי ובסך-הכל הוציא כמאה ועשרים מורים ,המוסר נסגר בפקודת
הרשות ,מטעמים פוליטיים ,הסמינריון השני ,בווארשה ,לא נתקיים -מחמת חוסר רשיון -אלאזמן מועט ,כשנתיים.
:ל"תרבות" היושני סמינריוניםבעלי זכות סמיכה להוראה ,בווילנה ובגרודנה .האחד נוסד בשנת 1921והאחר-ב.1926-
בן התקיימוקורסים לגננות בווארשה,ואחר כך-משנת-1934סמינריון לגננות מיסודה של "תרבות" בווילנה .הסמינריונים
היו מוציאים כמאה מורים וכמה עשרות גננות לשנה .לרגל הריפורמה הכללית של מערכת החינוך הכלליתבפולין נפתח
בשנת 1938פדגוגיון בעל זכויות ,שנתקיים עד המלחמה .נוסף לכךקיים מרכו "תרבות" במשך שנים שיעוריקיץלמורים-
בפועל ,שהיו חסרים תעודות רשמיות'*.
ה"מזרחי" יסד בשנת 1926בית-מדרש לרבנים בשם "תחכמני" ,ובוגריו שימשועל-פי רוב מורי דת בבתי-הספר .לאחר
שנה פתח גם פרו-סמינר לתלמידי הישיבות.
ל"בית יעקב" היה סמינריון למורות בקראקא ,שנוסר בשנת 1924ונתקיים עד המלחמה" .חורב" לא קיימה סמינריונים
משלה :המורים ללימודי היהדות בבתי-הספר שלה נלקחו מן הישיבות ,המורים ללימודים כלליים -מסמינריונים ממלכתיים
או של זרמים אחרים.
הממשלה הפולנית גופא קיימה סמינריון למורי דת ישראל – ,המוסדהחינוכיהיחידי.ליהודים שנתקיים על-ידה .מוסד
זה היה קרוב ברוחו לציונות ,בזכות מוריו ,ורבים מתלמידי המוסד שימשו מורים בבתי-הספר של "תרבות".
בןהתקיים בווילנה במשךשנים אחדות סמינריוןפרטילמורים ,של ד"ר טשרנאז"ל.סמינריוןזההיהדו-לשוניותעודותיו
הוכרו על-ידי רשויות ההשכלה.
מוסדות השכלה גבוהים
בשנת 1928נוסד בוארשה מכון למדעי היהדות ובו שתי מחלקות :האחת להכשרת רבנים בעלי השכלה כללית ,והשניה
להכשרת מורים ללימודי היהדות בבתי-הספר התיכוניים .נתקבלו במכון רק תלמידים שלמדו במחלקה ההומאניסטית של
האוניברסיטה הווארשאית .מקצת הרצאות ניתנו בעברית .מייסדי המכון ומוריו היו אנשים ידועים בעולם המדע והציונות,
והם האצילו מרוחם על תלמידיהם .בשנת 1938/1937נמנו במכון כמאה תלמידים.
,
ו
ז
ה
ב
י
ש
י
יש להזכיר כאן גם את "ישיבת חכמי לובלין" מיסודה של "אגודת ישראל".
שנוסדה בשנת 1930בלובלין,
נבדלה מיתר הישיבות בצורתה ובסדריה המודרניים ובמידת-מה גם בתכנית-הלימודים-נלמדו בה גם מקצועותכלליים**.4
* ראשי התיבות! ( Towaa~stwo Oiwiaty Rolniczejחברה להשכלה חקלאית) ** .גם בלבוב קיימה -תרבותי סמינריון למורים,
אלא שמוסדי
ה לא הוכר על-ידי הרשות .בוגרי הסמינריון שימשו בדרך כלל מורים בבתי-הספר שלאחר הצהרים בגאליציה המזרחית.
ן גם לעיל עמ' .34
ה מערכ ת.
*** על מוסד זהעיי
148
תוספת פרטים על הזרמים ומוסדותיהם
"חורב" ו'גית -יעקג"
בכלעריפוליןנתקיימו,מימים קדומים" ,חדרים" ובתי-תלמוד-תורהלעניים ,שלאהשתייכו אלאלמלמדים עצמםאולועדי
הקהילות שהחזיקו בהם" .אגודת ישראל" פרשה את חסותה והשפעתה על רבים מן המוסדות האלה ,איגדה אותם ברשת
חינוכית מקלה ,שנקראה בשם "חורב" ,ומגנה עליהם-בעזרת השלטונות עצמם-מפניחוקי המדינה ,שנחקקו לכאורהבעיקר
נגדם .בהתאם לעקרונו'תיה לא הכניסה "אגודת ישראל" במוסדות אלה כל חידוש אלא מתוך הכרח חיצוני .במשך שעות
מספר נלמדו בהם המקצועות הכלליים-בפולנית-כדי לצאתידי חובת הממשלה .להתפתחות הגוף לא הושם לב כל-עיקר.
הלשוןהעברית נלמדה רק כלשון הקודש ,ורובו של היום הוקדשללימודי הדת .אף הדרישות המינימליות לתנאיםהיגייניים
וסאניטאריים לא נתמלאו אלא במקצת ,אם מהמת מיעוט אמצעים ואם מהמת זלזול והזנחה .מתוך רצון לחנך אדם שלם
בתחומיו הוא ,התעלמו לחלוטין מן החיים ומן הסביבה הזרה .אכן מןהדיןלציין ,שהדת היתה בשביל רבים מן החרדים
בחיי יום-יום יותר מאשר הציונות בשביל רובהציונים או הסוציאליזם בשביל הסוציאליסטים.
בהשפעתמנהיני היהדות החרדית שבמערב ,נתנו לבם גם לחינוך הבנות .בשנת 1917נוסד בקראקא בית-ספר לנערות
בשם "בית-יעקב" ובמשך הזמן התפשט בכלפולין כבית-ספר שלאחרהצהריים ( 12שעות לימוד בשבוע) .תכנית-הלימודים
הקיפה את רוב מקצועות היהדות -עברית ,תנ"ך ,יסודות הדת .בשנת 1920נוסד.לקראקא גם סמינריון למורות בשם
"בית-יעקב" ,אשר הוציא מדי שנה בשנה מספר מורות ,שהורו דת ישראל לתלמידים היהודים בבתי-הספר הממלכתיים.
לשון ההוראה של המקצועות הכלליים היתה כמעט בכל מוסדות "בית-יעקב" -הלשון הפולנית.
בשנת-הלימודים 1935/1934נמנו ברשת "חורב" ו"בית-יעקב" כשש מאות וחמשים מוסדות מכמהסוגים.
רשת "חורב" ו"בית-יעקב" בשנת-הלימודים
זווג המוסדות
מספר המוסדות
19%5/1934
מספר המולים
מספר החניכים
בתי-ספר לבנות (רובם בתי-ספר שלאחה"צ,בית-יעקב)
בתי-ספר לבנים
חדרים ,בתי-תלמוד-תויה וישיבות
210
אין סטטיסטיקה
35,000
208
"
42,000
סמינריון למורות
1
"
- -
1
"
- -
ישיבה עליונה
229
649
( 295מורות)
26,617
103,617
מחוץ למופדות "חורב" ו"בית-יעקב" התקיימו הרבה "חדרים" ללאכלבזלותציבורית אוזיקה כל-שהיא למרכזחינוכי.
מספרתלמידיהם נאמדבארבעיםעדחמישיםאלף.
,
ה
ד
י
ר
י
של
על-אף מספרם הרב,היו מוסדות החרדים במצב
בגלל ההתפוררות ששרבה להם מכל צד ,מבחוץומבפנים.
.יבנה"
בית-הספר "יבנה" מיסודו של "המורהי" שימש טיפוס-מעבר בין בית-הספרהדתי השמרני של "אגודת ישראל"לביןבית-
הספרהחילוני המודרני של "תרבות" .בית-ספר זה מיזג בתוכו את מקצועות היהדות המסורתיים עם המקצועות הכלליים
במגמהדתית-ציונית.הלשוןהעבריתהחיה נחשבה גורםחינוכי חשוב,אף-על-פי-כן נלמדו בלשוןזו רק הלימודים העבריים,
ואילו המקצועותהכלליים נלמדו בדרך כלל -פרט לבתי-ספראחדים בשם "תחכמני" שבחבליהסער -בפולנית אובאידיש.
מתוך התחרות עם "חורב" נאלצה הסתדרות "יבנה" לקבל תחת פיקוחה חלק מבתי-התלמוד-תורה שבעיירות ולהסתגל
שתש
לטעמם שלההוריםולחינוכםהם.לימודהמקצועותהעברייםהיהבמידהניכרתלפי השיטה שהיתה נהוגה ב"חדרים" ,למורת
רוחם של המורים הצעירים,שקיבלו השכלהכלליתועברית בבית-המדרשלרבנים "תחכמני"נ אף ריבוי שעות ההוראה (עד
ששים שעה בשבוע) לאהביא בחשבון את נפשהילדותכונותיו.אי לזאתאין לראות את כל מוסדותיה של "יבנה" כמוסדות
חינוכיים מודרניים .הסתדרות "יבנה" אף לא היתה מגובשת כל צרכה ,והפיקוח על מוסדותיה וארגונם היה רופף למדי.
קרה שבתי-ספראו בתי-תלמוד-תורה נמנו עם "יבנה" ו"הורב" כאחד,ואילו למעשה לאהיתה להם כלזיקהלשתיההסתדרויות
האלה .בשנת 1935/1934נמנו עם "יבנה" קרובלמאתים מוסדות -רובםלנערים -ובהם למדו כשנים-עשר אלף תלמיד.
רשת "יבנה" בשנת-הלימודים
סוג המוסדות
גני-ילדים
בתי-ספרעממייםלנערים
לנערות
גימנסיות
קורסים שלאחר הצהרים
בי"סלרבנים "תחכמני"
סמינריוןלגננות
בס"ה
מספר המוסדות
5
142
10
3
24
1
1
186
1935/1934
מספר הטורים
מספרהחניכים
5
120
423
9,385
37
40
303
830
-
1,639
-
-
'
505
12,277
רביםמןההוריםבעיירות,אף חפשיים בדעות ,נטולחינוך דתי ,אךכיוון שהסתדרות "יבנה" נוסדה שנים אחדות לאחר
תרבות וציש"אנעשנת )1927ולאהיה מקוםבעייכה לשני מוסדות קרובים זה לזה ,מצאה "יבנה" את רוב המקומות תפוסים
לפניה .לעומת זאת נאלצו בתי-הספר של "תרבות" במקומות שונים לכלול בתכנית-הלימודים שעות מיוחדותללימודי קודש
ותפילה ,מתוך התחשבותבנטיות-לבם שלההוריםובקיומה של הרשתהדתית המתחךה.אכןעיקר זכותה של "יבנה" הוא בזה
שניסתהואףהצליחהבמידהמסויימתלהחדיר אתרוח הלאומיותוהציונות ב"חדרים" ובבתי-התלמוד-תורהי
' תרבות'
נסיונותראשוניםלהקמתבתי-ספרעברייםנעשולפני מלחמת-העולם הראשונה ובקנה-מדה רחבבלמיה .בתי-מחסה שנפתחו
בווארשהבימי המלחמהבשבילילדיהפליטיםמאזוריהחזית ( )1915נהפכולגני-ילדים ולבתי-ספר עממיים ,שבהםהיתהלשון
ההוראהעבריתאואידיש.אכן,מרביתבתי-הספרהעבריים נוסדו בחבלי-הסקרהמזרחיים :בגלילות ביאליסטוק,וילנה,וילין
ופוליסיה .בית-הספרהעממי השלם הראשוןנוסדבגוניו4ךז (מחווביאליסטוק) בשנת ,1916בית-הספר התיכוןהעברי הראשון
נוסדבוילנה בשנת .1915התפשטותם היתרה שלבתי-הספרהעברייםבחבלים אלה קשורהגין השאר גם בזה,שההוראהבלשון
הרוסית נאסרהעל-ידי הךשות,והאוכלוסים סרםידעופולנית .בשנות 1922-1918הוסיפווהגיעולכאןעסקנים ומורים שברחו
מרוסיה הסובייטית ,ומספר המוסדות והמורים גדל בבמותובאיכות .גידולה המהיר של מערכת החינוך העברי בחבלי-הסקר
נמשך עד ,1921/1920אחר כך התחילה ירידה ,מחמת לחץ השלטונות ,שביקשו להטמיע את המיעוטים הלאומיים,וכן גם
מהמת ההפסקה שתלה בתמיכתהג'וינט.
לאחר שנוסדה הסתדרות "תרבות" ( ,)1922שאיחדה את כל מוסדות החינוך העבריים ,נתפשט החינוך העברי המלא בכל
פולין ,פרטלגאליציהולשליזיה ,אשרבהןנתקיימו רקקורסים שלאחרהצהרים .ביחוד גדל בהתמדה -עד שנת 1935/1934
מספר בתי-הספרהעממיים של "תרבות",כפישיוצאמן המספרים הבאים:
150
מספר בתי-הספר העממיים
ן שנת-הלימודים ן 1927/1926ן 1931/1930ן 1935/1934ן 1939/1938ן
של "תרבות"
ן מספרבתי-הספרן
123
ן
173
ן
183
ן
179
ב183-בתי-הספרהעממייםשהשתייכו ל"תרבות" בשנת 1935/1934למדו 34,232תלמידיםמפי 1,113מורים.אותה שנההיו
ל"תרבות" גם 72גני"-לדים ובהם 90גננות ו1,522-חניכים,וכן 9גימנסיות ובהן 145מורים ו2,752-חניכים .בסך-הכל נתחנכו
אותה שנה במוסדות "תרבות" 38,516נפש.
בית-הספר של "תרבות"חינךלציונות,לחלוציות ,מחוזשאיפותיוהיתה גאולתישראלבארץ-ישראל .השפההעברית כשפת
התחיה הונחהכיסודעיקריבתכנית-הלימודים ,מתוך אמונהעזה שאפשרלהחיותהולקיימה אף בארצותהגולה.בית-הספרהיה
חילוניולאחינך אתתלמידיולמצוותמעשיות,אךנטע בלבם את הקשר לעבר,למאור שבמסורתהיהודית ושבמוסרהיהדות.
דרכה של "תרבות"היתה קשה.ללשוןהעבריתהחיה לאהיתהאחיזה של ממש בבית וברחוב .הצביעו על בית-הספר של
"תרבות"כעליצירמלאכותי,שאינו אלאפרירעיוןמופשט .אולם בתוך האוירה הציונית שאפפה את הציבורהיהודיבפולין
בשניםשלפני מלחמת-העולםהאחרונה,היהבית-ספרזהטבעילמדי.היהודיםנושלובהתמדהמעמדותיהםהכלכליותוהפוליטיות,
וההרגשהשאין מפלטלדורהצעיר אלאבארץ-ישראל מילאהביחוד את נפשם של המוני היהודים ,ביחודבעיירות .והריבני
השכבות העממיות הללו הם שהיוו את רובם הגדול של התלמידים בבתי-הספר של "תרבות".לפי סטאטיסטיקה של מרכז
"תרבות" ,משנת תרצ"ט,נמנורק 4%מכללההוריםעםהאמידים,ואילו שארכלההוריםנמנו,עם השכבותהעממיות,כפישיוצא
מן הטבלה הבאה:
ההרכב הסוציאלי של הורי התלמידים בבתי-הספר העממיים
בעלי-מלאכה 31%.,,…………………
סוחרימזעירים 40% …………………..
פועלים12% ………………………
סוחרימוחרשתנים4% ………………….
מהוסרי-עבודה 6%…………………..
יתומים 4%………………………
שונים………………………..
של "תרבות"
3%
100%
בית-הספר של "תרבות"ידע בדרך התפתחותו עליות וירידות .לכתחילההיה קרוב ל"חדר מתוקן",כפי שנתפתח ברוסיה
לפני מלחמת-העולם הראשונה .בית-הספרידעזמן ממושך מחסור במוריםמתאימים .ההוראה בלשון שאינהשפת-החייםהיתה
כרוכהבקשייםמבחינהפדגוגית .הצורך לסגל את בית-הספר לתנאיםחיצוניים גרר אחריו לעתיםויתוריםעליסודוווחשובים
בתכנית-הלימודים.במשךהזמן הפךבית-הספרשל "תרבות"לבית-ספרמודרני.מתוך נאמנות לשלימותהאידיאולוגיההחינוכית
נמצאוהדרכיםלשילובתכנוהמהותי שלבית-הספרבמבנהוהדידאקטי.כינוסיםפדגוגייםארצייםוגליליים שלהסתדרות"תרבות"
ומוריה שקדועלשיפוייה שלתכנית-הלימודים .גברה המגמההריאלית בבית-הספרהעממי ואף הוקםבית-ספר חקלאימיוחד.
הסמינריונים של"תרבות"העמידומחנהגדול של מורים ,אשר נתחנכוחינוךעברי שלם ברוחהשיטות החדשות,ובעזרתשליחים
מןהחוץ הודק הקשרביןהיסודותהחלוציים בארץלביןבית-הספרהעבריבפולין .מרביתהמפלגותותנועות-הנוערהציוניות-
הציוניםהכלליים,ה"התאחדות"("הפועלהצעיר"),הרביזיוניסטים" ,השומרהצעיר",גורדוניה" ,החלוץ"",הנוערהציוני" ,וכו'–
לקחו חלק בעבודתה של "תרבות" והשפיעו על דרכה .ארץ-ישראל עמדה כל הימים במרכז הלימודים והשאיפות ,והעבודה
151
למעןהקרןהקיימתלישראלוהידיעותעל הנעשה בארץ קשרו את התלמידים לארץ-ישראליותר מאשר לארץ מושבם.חניכי
"תרבות" הצטרפו ברובם לתנועות-הנוערהחלוציות 60% .מכלל גומרי בית-הספר העממי של "תרבות"עלולשרץ (לפי משאל
חלקי שנערך בשנת .)1938היקף השפעתה של "תרבות" אףחרג ממסגרתה הפורמאלית .שעורי ערב לעבריתולידיעת הארץ
שנערכוליד בתי-הספר וכן הספריות הרבותשנתקיימו עלידם משכוגםנוער שלמד בבתי-ספר אחרים ,ורבים נתקרבו על-
ידיחניכי "תרבות" לציונות.
ציש'א
כותבי תולדות החינוךהיהודי בפולין ,נוהגים להגדיר את מוסדות ציש"אכמהפכניים ,ולאהיא .אמנם מציבי המוסדות
ומעצביהםהיומהפכנייםבשאיפותיהם,אולם בתעמולהדגלואך בשם הפשטות :שפה אחת מובנת לכל היהודים והיא אידיש,
ף-כעיף" .ואמנם מעטיםהיו היהודיםבפולין אשר
איןצורך לכובשה ,הבה נשתמש בהבליחבלי תרגום,בלי מחיצה",כיזנ
לא שמעואידיש,ולאעוד אלא אףמתנגדיהאידישיזםנאלצו להשתמשבהבתעמולתםנגדה,והיואנשיציש"אבטוחים בצדקתם
עדכדי כך,שהתירו לעצמם לדברבאזניהגויים בגנותה של השפה "המתה"ואף במוסדות המחוקקים תבעו אך את זכותה של
אידיש (שלאכנציגיהציונים,שהגנו תמידעלשתי השפות גםיחד).
בתי-ספרחילונייםבאידיש כברהתקיימובימי מלחמת-העולם הראשונה ואף לשניה נעשו נסיונותלייסד בתי-ספר כאלה
כשיעורי ערב ,אלא שלא היה להם קיום תחת שלטונו של הצאר.בימי המלחמה נוסדו בווארשה בתי-מחסהלילדי הפליטים
שהגיעומעריהסקר אשרבתחוםהחזית ,ובקצתםהתחילולחנךבאידיש.אתצורתוותכניתוהמגובשתקיבלבית-הספרהזהבשנת
,1921בועידת ציש"א,הועידה קבעה אתאידישכלשוןההוראהבבית-הספר;חילוניות,חינוךלעבודהולחברה(סוציאליסטית) -
כיסודותיו.בשנת-הלימודים 1928/1927נתחנכו בבתי-הספרהעממיים של ציש"א 13,531תלמיד,אך מספרםירד בשבים הבאות,
ובשנת 1935/1934לאעלהעל.9,936בכל המוסדות גםיהדנמנו אותה שנה למעלה מחמשה-עשר אלף תלמיד,כפי שיוצא מן
הטבלה הבאה:
בשנת-הלימודים
ציש"א
בתי-הספר
של
1935/1934
טס המוסדות
גני-ילדים
בתי-ספרעממיים
גימנסיות
קורסים שלאחרהצהרים
שעורי ערב
בס"ה
מספר המוסדות
מטפר המורים
מספרהחניכים
5
65
14
591
32
7
198
4,350
169
842
15,486
11
86
2
320
9,936
650
230
מספרהתלמידיםהוסיף לרדת גם בשנים הבאות .רובםהיוילדות ונערות(כשנישלישים מכללהחניכים בכל מוסדות ציש"א
שמחוץלווארשה) .הציבורהיהודי לא נמשך בדרך-כללאחריהאידיאולוגיה האידישיסטית ,אף לא החשיב את שפתוהיומית
כשפתהחינוךלבניו,דווקא בגללהיותה פשוטהומובנת,בלי עומס של עברובלי חזוןלעתיד,ועל-כן נתחנכו בבתי-הספר של
ציש"א בעיקרבניעניים ,שידם לא השיגה לשלם בעדחינוך בניהם.
ארגון ציש"אהיה חזק ומוסדותיוהיוקשוריםבו קשראמיץ מכמהבחינותוגם מבחינה כספית,וזוהכריעה בהרבה .ברשות
המרכזהיוכספי-תמיכהרבים ,שהושגו בעזרתידידים ואוהדים באמריקה ,באמצעותהג'וינטוגםעל-ידי שליחים של ה"בונד"
בכלהעולמי לבית-הספרהתיכון שלהםבוילנההעניקה הממשלה זכויותפומביות.לגני-הילדיםהיה לרוב אופי של בתי-מחסה
(וברבים מהם טיפלו גם בהזנה ובהלבשה) .נוסף לכך עמד לרשותם סאנאטוריום לילדים חולים ע"ש מךםביךןשין שליד
וארשה,ומוסדזה,מצאלואוהדיםרביםוגםשימשתעמולהלכלפעולותציש"א.העתוןהיומי שלה"בונד",ה"פאלקסצייטונג",שרת
את ציש"א שרות חשוב,הוציא תכופות הוספות מיוחדות בשבילהציבורוכן שבועוןלילדים בשם"קליינע פאלקסצייטונג".
152
בראשיתםהיומוסדות ציש"א משותפים ל"בונד",לפועלי-ציון-שמאלולפולקיסטים,אולםבמשךהזמןגברההשפעתה"בונד"
ברוב המקומות,והתנגדותולערכי האומה בלטהבתכנית-הלימודים.לימוד השפה העברית -כשפת התנ"ך בלבד -היה רשות
ולא חובה ,אף לא הותר אלאמכיתה ג'ואילך.הפולחן שלאידיש ,שתפס בתחילה מקום רב בתכנית-הלימודים ,נתרופף בשנים
האחרונות ולעומתו גדר בתוכההיסודהסוציאליסטי.
תשומת-הלבהיתירה שניתנה בבתי-הספר של ציש"א ללימודים הריאליים,גוייבה גישה מיחודית מודרנית ,ואמנם עלתה
ציש"אבהישגיההפדגוגיים על רוב הזרמים האחרים .עתונם הפדגוגי ,שיצא כמעט בקביעות ,היה ערומענייןוכן כינוסיהם
הפדגוגיים התכופים ,מסירות המורים ,רובםנושאיהתנועההבונדאית והאידישאית,היתה למופת.אףנוערמאמיןוזריזהצליחו
לחנך ,אלא שנבצר מהםללכדציבורהוריםפעיל,אף-על-פישקיימועתוןמיוחד בשבילם ("שולאוןלעבן").
מסתבר שרובמוסדות ציש"א נמצאובערי-החרושתובסביבתן .אמנםמידלאחר תחיתה שלפוליןהצליחולהקים רשת גדולה
שלמוסדות גםבחביי"הסשרהמזרחיים ,אלא שכאן לאיכלו לעמוד בהתחרות עם "תרבות" בגלילותשלמיםכווליןופוליסיה.
משנסגרוכאןעל-ידי הךשות לשנה אחת ,לאיספועוד קום,באיןציבור תומךבהם.
'שול-קולטי
כשם שבית-הספר "יבנה" שימש טיפוס-מעברבין "חורב-בית-יעקב"לבין "תרבות",כךשימשבית-הספר של"שול-קולט"
טיפוס-מעברביןבית-הספרשל ציש"א לשל"תרבות" .הסתדרות "שול-קולט" נוסדה בשנת ,1928בתמיכתפועלי-ציוןהימניים,
תוך מלחמהעם ציש"א שהתנכרה לתחיההלאומית,הישגיה של "שול-קולט"הי
ו מעטיםלמדי .בשנת-הלימודים 1935/1934
מנתה בסך-הכל 16מוסדות ,מהם ששהגני-ילדים ,שבעה בתי-ספרעממיים ,והשאר -שעורים שלאחר הצהרים .היה להם רק
בית-ספרעממי אחד שלם,בוילנה.בסך-הכלנמנואותה שנה במוסדותשול-קולט 2,343תלמיד,מהם 1,818בבתי-הספרהעממיים.
בתי-ספר דו-לשוניים
בתי-הספרהתיכונייםהממלכתייםהיולרובסגוריםבפניהנוערהיהודיומכיווןשהיהודים שאפובדרךכלל להקנותלבניהם
השכלהתיכונית נמצאו אנשיםזריזים שיסדו בתי-ספרתיכוניים לשם עסק,בלי כלתכניתחינוכית עברית ,גם השלטונות הקלו
עלייסודם של בתי-ספר כאלה,כדילהגביר את השפעת השפההפולנית,ביחודבעריהסקר.בלבפוליןובגאליציה,מקוםשהלשון
הפולניתהיתה שפת הרחוב ,אף קשההיהלקייםבתי-ספרעברייםשלמים.אי לזאתקמוציוניםחשוביםויסדובתי-ספרתיכוניים
דו-לשוניים במגמהציונית-לאומית .בבתי-ספר אלה תפסולימודיהיהדות(עברית,תנ"ך,דבריימיישראל) מקוםניכרבתכנית-
הלימודים,אולם בהבמידהשלימוד המקצועותהיהודיים עלה יפה ,לא היה עוד מקום לבית-ספרעברי שלם,ובאין בית-ספר
תיכוןעברי קשההיה as~p'iאף את בתי-הספרהעממיים.מבחינה לאומיתיצא אפוא שכרם של בתי-ספר אלה בהפסד ,על-אף
כוונותיהם הרצויות שלהמייסדים .לבתי-ספר אלה נודעה השפעה לרעה גם מבחינה אחרת :רשויות ההשכלה שבערי הספר
לחצו גםעל מוסדות "תרבות"ליהפךדו-לשוניים ,ואףציונים נתנוידם לכך במקומותמסויימים(באראנוביץ',וולקוביסק),
בית-הספר הראשוןמטיפוס זה נוסד בשנת ,1912אולם התפתחותו העיקרית חלהבימי מלחמת-העולם הראשונה ובשנים
הראשונותשלאחריה.ה'מוסדותהללוהיומאוגדיםבאגודתהסברותלייסודבתי-ספרתיכונייםבפולין ,שמרכזההיה בלודז,בשנת
הלימודים 1934/1933השתייכו למרכזזה 18בתי-ספרעממיים21 .בתי-ספרתיכונייםושניבתי-ספרמקצועיים(למסחרבקראקא
ולחקלאותבסלנו%ק) .בכל המוסדותגםיחדנמנו אותה שנה 4,785תלמידים ,שלמדומפי 230מורים.
מספרים כלליים
בשנת-הלימודים 1935/1934למדו -לפיהנתונים של המשרד הסטאטיסטי של ממשלתפולין -בכל בתי-הספר העממיים
במדינה בסך-הכל 425,566ילדיםיהודים .מהם למדו 343,671בבתי-הספרהממשלתיים)19%( 81,895 ,בבתי-ספריהודיים.
לעומת זאת נמנו בשנת-הלימודים -1938/1937לפי נתונים של הממשלה הפולנית הגולה -בכל בתי-הספר העממיים
היהודים -רק 64,900ילדים.לפיבאי 64,אלה מסתכמת הסטאטיסטיקה שלהחינוךהיהודיבפולין כדלקמן:
153
מספר מוסדות החינוך היהודי (ברשיון הממשלה) ותלמידיהם בשנת-הלימודים
גגי-ילדים
לשון ההוראה
ס"ה
ליניארים
בתי-ספרפיכויים
מוסדות
תלמידים
מוסדות
תלמיוים
20
800
226
28,500
38
6,800
34
1,500
40
1,100
226
36,400
12
2,200
10
400
60
1,900
452
64,900
50
9,000
44
1,900
תלמידים
מוסדות
דו-לשוניים
עבריתאואידיש
בתי-ספר עממיים
מוסדוה
תלמידים
1938/1937
סמינריונים
לשון ההוראה
דו-לשוניים
עבריתאואידיש
ס"ה
-
מוסוות
תלמירים
בתי-ספר למלאכה
מוסדות
תלמידים
-
-
5
600
1
100
14
1,800
1
100
19
2,400
מוסדותגבוהים
מוסדות
תלמידים
1
-
1
100
-
100
בסך-הכלהיו אפוא בשנת ,1938/1931לפי טבלה זו 97,400 ,תלמידים ב 626-מוסדותיהודיים .לעומת זאת היו,לפי
חשבון הג'וינט לשנת 180,181 – ,1936תלמידים ב 1465-מוסדותיהודיים ,המתחלקיםלפי הזרמים בדלקפן:
מוסדות
תרבות
יבנה
שול-קולט
ציש"א
חורב
ישיבות
בית-יעקב
ס"ה
תלמידים
269
229
16
169
367
167
248
35,585
1,465
180,181
44,780
15,923
2,343
16,486
49,123
15,941
נוסף לכך למדו בשנת-הלימודים 1939/1938בבתי-ספר ובקורסים מקצועיים ,שנתמכועל-ידי הסברות "אורס"" ,איקא"
וכו' ,עוד 17,060 – 16,000תלמיד.
הסתירותבין הנתונים הרשמייםלביןאלו של הג'וינט ברורות למדי -ההפרש הכללי הוא ב מאה אלף נפש .לביאור
הסתירות האלה להעיר:
א) לאכל המוסדות נרשמומידבמשרדים הרשמיים :לפעמים עברו שנים עד שנתמלאו כל דרישותהשלטונות ובינתים
נתקיימו המוסדות באורח לאליגאלי.
,
"
ט
נ
י
ו
'
ג
"
ל
,
ת
י
פ
ס
כ
ת
ו
ש
ק
ב
ל
בקשר
ם
י
ב)מרכזיהחינוך שהמציאודו"ח
א
ל
ה
כ
י
מ
ת
החסירו את מספר המוסדות שנסגרו במשך
הומן.הג'וינט מצדו לא בדק את המספרים ,כיוון שהתמיכות ניתנו לזרמים לא לפי מספר המוסדות וחניכיהם אלא בהתאם
לדרישות שלהתומכיםהשונים(פיפל-רעליף,וצענטראל-רעליף).
ג)לפיעדותהמנהלים שלמרכזי "חורב" ו"בית-יעקב" ביקרו בבתי-הספר העממיים שלהם גםילדים שהיו למטה מגיל
חובת-הלימוד ,ובסך-הכל נפטרועל-ידי מוסדותיהם מחובת-הלימודהכללית כ 25,000-מתלמידיהם.
ד) בתי-ספררבים,ביחוד של הזרםהדתי,
היו מוסדות השלמה (לאחה"צ)והיו נתונים לפיקוחםשי השלטונות האדמיניס-
טראטיביים בלבד,ממילא לאנכללו בסטאטיסטיקה רשויות ההשכלה.
יי
שי
154
מעריכים אתמספו.ילדיישראלבגילבית-הספרבשניםשלפני מלחמת-העולם השניה ,במחציתהמיליון ומעלה .אם נוסיף
למספרהנקוב בדו"ח שלהג'וינט()180,000עוד כ40,000-ילדיםשנתחנכו ב"חדרים",יוצאשבקירוב 40%מכללהילדיםהיהודיים
קיבלו אתחינוכם במוסדות שלהיהודיםעצמם.
ברוחציונית נתחנכו במוסדות:
תרבות
44,780
יבנה
15,923
שול-קולט
2,343
דו-לשונייםציוניים
7,000
70,046
בסך-הכלקיבלו אפואחינוךציוני כשבעים אלף תלמיד ,שהם כ 35%-מכלל התלמידים במוסדות החינוךהיהודיים ורק
14%מכללילדיישראלבמדינה.אף-על-פי-כן היה החלקהשביעי הוה השאור שבכל מערכתהחינוךהיהודי והשפעתו הגיעה
אף לבתי-הספר הממשלתיים .הלשון העברית ,אם כלשון חיה ואם כלשון התנ"ך והספרות הדתית ,נלמדה ברוב המוסדות
של כל הזרמים.
155