על החינוך היהודי בפולין בין שתי מלחמות עולם

פברואר 16, 2010 · מאת שמואל רוזנהק · בית

‫שמואל רוזנהק‬

‫על מערכת החינוךהיהודיבפוליןבין שתי מלחמות‪-‬העולם‬
‫הניצנים הראשונים בשדה החינוך היהודי המודרני‪ ,‬שהנצו כבר בסוף המאה התשע‪-‬עשרה ובראשית המאה העשרים‬
‫ברוסיה ובאוסטריה‪ ,‬השתגשגו והסתעפו בתחומי המדינה הפולנית המחודשת‪ .‬כתום מלחמת‪-‬העולם הראשונה הקימויהודי‬
‫פולין רשת של מוסדות חינוכיים‪ .‬מוסדות אלה נמנו עם זרמים שונים‪ .‬כל הזרמים שנתחוללו ונתגבשו בקרב הציבור‬
‫היהודי שבאירופה המזרחית ‪-‬בהשפעת התנועות הלאומיות והסוציאליות הכלליות ‪-‬ראו בחינוך הלאומי אחת הדרכים‬
‫העיקריות להגשמת שאיפותיהם‪ .‬כל הזרמים נתכוונו למעשה‪ ,‬בדרכים שונות‪ ,‬לדבר אחד‪ :‬לשמור על יחודו הלאומי של‬
‫הקיבוץ היהודק‬
‫היסודההוקי לקיומו של החינוך הלאומיהיהודי בפולין הונה בועידת השלוםבנרסייל‪ .‬חוזהורסייל זלל‪ ,‬כידוע‪ ,‬ערובות‬
‫י ‪,)1919‬‬
‫מסויימות להגנתהמיעוטים הלאומייםבמדינות החדשות‪.‬לפי חוזה המיעוטיםבין מעצמותה‪48‬ט*עהלבין פולין(יונ‬
‫נמצאה המדינה הפולניתחייבת להקיםולקיים על חשבון המדינה בתי‪-‬ספר בשביל המיעוטים הטריטוריאליים‪-‬אוקראינים‪,‬‬
‫ביילורוסים‪ ,‬וכדומה‪-‬בלשונותיהםיכמוכן נמצאהחייבת להרשות הקמתם וקיומם של בתי‪-‬ספר מיוחדיםלמיעוטים אתניים‪,‬‬
‫דתיים ולשוניים ‪-‬בכלל זה היהודים ‪-‬על הוצאותיהם‪ ,‬ואף להבטיח לבתי‪-‬הספר של המיעוטים הללו "חלק ראוי בהנאה‬
‫ובשימוש" בסכומים אשר תקציב המדינה‪ ,‬תקציבי הערים ואחרים יועידו למוסדות חינוכיים‪ .‬התחייבויות אלה‪ ,‬שחוזה‬
‫נרסייל הטיל על המדינה הפולנית‪ ,‬לא היו לרצון לשליטיה של פולין‪ ,‬וניסוחם המעורפל של הסעיפים הנוגעים בדבר‬
‫הניח מקום לשלטונות לפרש את הדבריםלפי טעמם‪ .‬למעשה לאנסתייעו המוסדותהיהודיםמן הלשות‪,‬אף‪-‬על‪-‬פי שתלמידי‬
‫בתי‪-‬הספר העממיים היהודיים נמצאו פטורים מחובת‪-‬הלימוד הכללית‪ ,‬וקיומם של בתי‪-‬טפר אלה חסך לקופת הממשלה‬
‫הפולנית סכום עצום‪ ,‬לא כללה אותם הממשלה ברשת מוסדות החינוך‪ ,‬כמות שנהגה כלפי המיעוטים הטריטוריאליים‪ ,‬אף‬
‫לא הקציבה תמיכה קבועה לשום בית‪-‬ספר עממייהודי‪ .‬הממשלה גם לא הכירה בדרך כלל בזכותו הפומבית של בית‪-‬‬
‫הספר העממי היהודי‪-,‬זכות שנועדה לה חשיבות‪ ,‬בקשר לחוקים מסויימים‪ .‬אכן‪ ,‬גורל זכויותיהם שליהודיפולין בשדה‬
‫החינוך היה כגורל שאר וכויותיהם‪ ,‬האזרחיות‪ ,‬המדיניות והלאומיות‪ ,‬במדינה הפולנית‪.‬‬
‫מעמדם החוקי של מוסרות‪-‬החינוך היהודיים החמיר ביהוד משנת ‪ 1932‬ואילך‪ .‬ב‪ 11-‬במארס אותה שנה יצא חוק‪,‬‬
‫שלפיו נמסרה שאלת הקמתם של מוסדות המיעוטים להכרעת רשויות ההשכלה והאדמיניסטראציההגליליים‪ ,‬והללו החמירו‬
‫מאוד בדינם‪ .‬לכאורה עשו כן מטעמיםהיגייניים ופדגוגיים‪ ,‬אך למעשה היתה לנגד עיניהם מטרה מדינית ברורה‪ :‬להפוך‬
‫בהדרגה את בתי‪-‬הספר הלאומיים של המיעוטים לבתי‪-‬ספר פולניים טהורים‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ת‬
‫י‬
‫נ‬
‫ל‬
‫ו‬
‫פ‬
‫ה‬
‫אמנם בחבלי הסקר המזרחיים ראו השלטונות בתחילה‪ ,‬מיד לאחר סיפוחם‬
‫ה‬
‫נ‬
‫י‬
‫ד‬
‫מ‬
‫ל‬
‫את‬
‫ברצון החינוך הלאומי‬
‫של המיעוטים‪ ,‬כיון שעל‪-‬ידי כך פחתה השפעת הלשון הרוסית‪ ,‬ששימשה כאן לשון ההוראה קודם לכן‪ ,‬ולשוןהדיבור במידה‬
‫מרובה אף לאחר מכן‪ .‬אותה שעה אף נתחנכו במוסדות הציבור היהודי‪ ,‬בחבלים אלה‪ ,‬עד כדי שמונים ותשעים אחוז‬
‫למאה מכלל הילדים היהודים‪ .‬אך בה במידה שהשלטון הפולני הלך ונתבצר‪ ,‬הוסיפוגזירהעל גזירה‪,‬כדי להצר את החינוך‬
‫הלאומי של המיעוטים‪ .‬בתי‪-‬הספר של האוקראינים והביילורוסים נהפכו‪ ,‬בלחץ השלטונות‪ ,‬לבתי‪-‬ספר דו‪-‬לשוניים‪ ,‬על‬
‫חשבון המדינה‪ .‬היהודים לעומת זאת הוסיפו לקיים את מוסדותיהם בנפשם ובמאודם‪ ,‬תוך כדי מלחמה בלתי‪-‬פוסקת על‬
‫זכויותיהם‪ ,‬וכעשרים אחוז למאה מכלל ילדי ישראל במדינה המשיכו על‪-‬אף הגזירות להתחנך במוסדות יהודיים‪.‬‬
‫במלחמה על זכויות החינוך הלאומי השתתפו כל המפלגות המדיניות היהודיות‪ .‬בראש הלוחמים עמדו נציגיהציונים‬
‫‪142‬‬

‫בבתי‪-‬המחוקקים‪ ,‬ובעיריות גם נציגי המפלגות הסוציאליסטיות היהודיות‪ ,‬שדרשו להכיר באחת מלשונות היהודים‪-‬עברית‬
‫או אידיש ‪-‬כלשון ההוראה בבתי‪-‬הספר של המיעוט היהודי‪ .‬רק מפלגת "אגודת ישראל" ויתרה על דרישה זו‪ ,‬תמורת‬
‫הנחות מסויימות בתחום הדת‪ .‬מן הראוי להוסיף ולהסביר‪ ,‬כי לשון ההוראה בסתם משמע לשון ההוראה של המקצועות‬
‫הכלליים‪ .‬המקצועות היהודיים (עברית‪ ,‬היסטוריה ישראלית‪ ,‬תנ"ך) היו נלמדים בעברית בהרבה ממוסדות כל הזרמים‪,‬‬
‫ואילו המקצועותהפולניים (לשון‪ ,‬היסטוריה וגיאוגרפיה פולנית)היו נלמדים‪ ,‬בפקודת השלטונות‪ ,‬בכל המוסדות בפולנית‪,‬‬
‫לשון ההוראה היתה הסימן המובהק‪ ,‬אם‪-‬כי לא היחידי‪ ,‬שהבדיל בין הזרמים השונים כלפי חוץ;היא אף קבעה במידה‬
‫מרובה את מגמת החינוךכלפי פנים‪ .‬במוסדות של "תרבות" היתה הלשון העברית לשון ההוראה להלכה ולמעשה‪ .‬במוסדות‬
‫ציש"א (צענטראלעיידישע שול ארגאניזאציע) ו"שול‪-‬קולט" (שול און קולטור פארבאנד)היתה אידיש לשון ההוראה להלכה‬
‫ולמעשה‪ .‬ב"יבנה" (מיסודה של מפלגת "המזרחי") ‪-‬עברית להלכה ואילו למעשה עברית‪ ,‬פולנית או אידיש‪ .‬ב"חורב"‬
‫(לבנים) ו"ביתיעקב"(לבנות) ‪-‬שתי הרשתות מיסודה של "אגודת ישראל"‪-‬היתה אידישישון ההוראה למעשה‪ .‬בבתי‪-‬‬

‫הספרהדו‪-‬לשוניים(האוטראקוויסטיים) ‪-‬פולנית להלכה ולמעשה‪ .‬מבחינהלשונית נבדלה אפוא "תרבות" משארכל הזרמים‪,‬‬
‫כשם שאידיש היתה משותפת לשלושה זרמים מנוגדים ביניהם‪ .‬מבחינה אידיאולוגית היתה "תרבות" קרובה ל"יבנה"‬
‫ו"לשול‪-‬קולט" ולחלק מבתי‪-‬הטפר הדו‪-‬לשוניים‪ ,‬שכן נמנו הללו עם זרמיםציוניימי לעומת זאת נתקרבו מוסדות "תרבות"‬
‫לאלה של ציש"א ולבתי‪-‬הספר הדו‪-‬לשוניים הציבוריים מבחינת יחסם החיובי לאידיאלים של החינוך ההדש‪ .‬המגמה‬
‫הדתית היתה משותפת ל"יבנה" מכאן ול"חורב" ו"בית יעקב" מכאן‪ ,‬כשם שהמגמה הסוציאליסטית היתה משותפת לציש"א‬
‫ול"שול‪-‬קולט"‪ .‬בתי‪-‬הספר שלהחרדים התעלמו‪,‬בשנים הראשונותלקיומם‪ ,‬כמעטלחלוטין מן הבעיות החינוכיותהמודרניות‪.‬‬
‫להלכה היתה תכנית‪-‬לימודים אחידה‪ ,‬מאושרת על‪-‬ידי רשויות ההשכלה של המדינה‪ ,‬חובה על כל בתי‪-‬הספר‪ ,‬אולם‬
‫למעשה הוסיף עליה כל זרם וגרע ממנה לפי דרכו ומטרתו‪ .‬ב"תרבות" והקרובים לה נודע מקום מרכזי לארץ‪-‬ישראל‬
‫וכל הקשור בה‪ ,‬בציש"א ‪-‬לבעיות חברתיות‪ :‬ואילו תכנית המוסדות של ההרדים היתה גדושה לימודי קודש‪,‬‬
‫כל הזרמים היו נתונים להשפעתן של מפלגות פוליטיות והיו קשורים‪ ,‬בגלוי או בסתר‪ ,‬עם תנועות‪-‬הנוער הקרובות‬
‫להן‪ ,‬לתנועות‪-‬הנוער נודעה בעקיפין השפעה לא‪-‬מעטה על צביונם של בתי‪-‬הספר‪ ,‬ביחוד אצל הזרמים המתקדמים‪,‬כגון‬
‫"תרבות" וציש"א‪.‬‬
‫בתי‪-‬הספר של "תרבות" השחייכו‪ ,‬עם היווסדם וגם שנים רבות לאחר מכן‪ ,‬לציוניםהכלליים‪ .‬אולם משקבר כוחן של‬
‫תנועות‪-‬הנוערהציוניות כבשו להן הסתדרויות "השומר הצעיר" ו"החלוץ" מקום חשוב בהנהלת המרכזית והשתדלו להשפיע‬
‫בצוחןעלכיוונו של החינוךושיטותיו ובעיקרעלהחניכים עצמם‪ .‬תנועתהנוער "סקיף"(סאציאליסטישער קינדער פארבאנד)‬
‫תמכה בציש"א‪ .‬אף אצל החרדים קמו תנועות דומות ("בתיה" של "בית יעקב")‪ ,‬בית‪-‬הספר היה אפוא לא רק בית‪-‬לימוד‬
‫אלא גם בית‪-‬חינוך לאידיאלים השונים של הציבור היהודי הרב‪-‬גוני‪.‬‬
‫בשנים האחרונות שלפני מלחמת‪-‬העולם השניה גבר פיקוח השלטונות על מוסדות‪-‬החינוך של הציבורהיהודי‪ .‬פיקוח‬
‫זה לא היה כאמורפדגוגי אלאפוליטי‪ :‬מטרתו היתה להטמיע את מוסדותהמיעוטים‪ .‬רוב המוסדותהיהודייםידעו להתחמק‬
‫מדרישות השלטונות ולא הקפידו על פךטי התכנית הממשלתית אלא בשעת הדחק ובעל כרחם‪( .‬במשך כל התקופההנידונה‬
‫לא נמצאו לרשויות המדינה מפקחים יודעי עברית או אידיש‪ ,‬והמפקח היחידי‪ ,‬לא‪-‬יהודי‪ ,‬שישב בראש ועדת הבחינות‬
‫לסמינריונים העבריים לאידע לקרוא עבריתבלינקודות)‪ .‬מטעמיםפוליטיים התעלמו הרשויות מקיומם של בתי‪-‬ספר דתיים‬
‫ו"חדרים"‪ ,‬שצצו בערים ובעיירות בלי כל רשיון‪ ,‬והחמירו לעומת זאת כלפי "תרבות" וציש"א‪ .‬במשך שנה אחת‪,1922 ,‬‬
‫ביטלו בוולין את רשיונותיהם של כל בתי‪-‬הספר של ציש"א וחלק של "תרבות"‪ .‬להלכה לא היה אדם רשאי להורות‬
‫מקצוע כל‪-‬שהוא במוסדחינוכיבלי תעודת מורה רשמית‪ ,‬אולם המורים ללימודי דת (ולמעשה גם לתנ"ך‪,‬היסטוריה ישראלית‬
‫ולשון עברית)‪ ,‬שהיו מחוסרי השכלה כללית ופדגוגית פורמאלית‪ ,‬אושרו על יסוד תעודות של הרבנים המקומיים‪ .‬ההוצאות‬
‫של ועדי הקהילות להחזקת בתי‪-‬תלמוד‪-‬תורה אושרו בדרך כלל על‪-‬ידי הךשות‪ ,‬בעוד שההקצבות הזעומות של ועדי‬
‫הקהילות והעיריות לטובת בתי‪-‬הספר החילוניים קוצצו או גם נמחקוכליל‪ .‬וזאת לדעת שרוב ועדי הקהילות היו ‪ -‬לא‬
‫בלי עזרת הךשות ‪-‬בידי "אגודת ישראל" והקרובים לה‪ ,‬וההקצבות לטובת בתי‪-‬הספרהחילונייםהיו מלכתחילה דלותלמדי‬
‫‪143‬‬

‫ולא הוקצבומבחינה פורמאלית אלא לשםלימוד הדת‪,‬שהיה לימוד של חובה להלכה אף בבתי‪-‬ספראנטי‪-‬דתיים כקל ציש"א‪.‬‬
‫מעמדם של בתי‪-‬הספרהתיכונייםהיה טובלמדי‪ .‬לכמה מהם אףהיובנינים מקל עצמם‪ ,‬אפילובנינים נהדרים‪,‬מותאמים‬
‫לכל הדרישות ההיגייניות והפדגוגיות‪ .‬לא כן מעמדם של בתי‪-‬הספר העממיים‪ ,‬שהיו רובם בעיירות‪ .‬בני העשירים ואף‬
‫בניהם של האמידים "המעשיים" ביקרו לרוב בבתי‪-‬הספר של המדינה‪ .‬המצב הסוציאלי של ההורים אשר שלחו את ילדיהם‬
‫לבית‪-‬הספרהיהודי היה רע למדי והחמיר עוד‪ ,‬בה במידה שהיהודים נדחקו‪ ,‬בשנים שקדמו למלחמה האחרונה‪ ,‬מעמדותיהם‬
‫הכלכליות‪ .‬שכר הלימוד לא הספיק כדי החזקת בתי‪-‬הספר ורוב המורים לא היו מקבלים את שכרם במלואו‪.‬‬
‫בתנאיםקשים אלה נתקיימה מערכתהחינוךהיהודי‪ ,‬ששימשה בבואה נאמנהליצרהחייםוהתחיה שלהקיבוץהיהודיבפולין‪,‬‬

‫ההורים והמורים‬
‫באורחרשמיומבחינהציבורית השחייכו רוב בתי‪-‬הספר למרכזים‪ ,‬שהשפיעועל בתי‪-‬הספרלמקומותיהם השפעה רוחנית‪,‬‬
‫ואף הושיטו להם לפעמים קצת עזרה חמרית‪ .‬אולם עיקר תקציבו של בית‪-‬הספר הוטל על שכם ההורים‪ .‬ברוב המקומות‬
‫היו נבחרים מדי שנה בשנהועדי הורים‪ ,‬שנשאו בעולו של התקציב השנתי וגם הקימו‪ ,‬בעזרת המרכזים‪ ,‬שהשתדלו להשיג‬
‫תמיכות מיוחדות‪ ,‬בעיקר מן הג'וינט*‪ -,‬את הבנינים הנחוצים"*‪,‬כן דאגוועדי ההורים‪ ,‬בעזרת "טאז" **ן לתזונה חלקית‬
‫בבית‪-‬הספר בזמן הלימודים‪ ,‬ולמועבות נופש בימות החופש‪ .‬ההורים הם שכלכלו את בית‪-‬הספר במידת יכולתם‪ ,‬וממילא‬
‫גם השפיעו לא במעט עלדרכו‪.‬‬
‫אכן בראש וראשונה נשאו בעולו של בית‪-‬הספרהיהודי ‪-‬המורים‪ .‬הם שהיו ראשונימייסדיו והם בעיקר שעיצבו את‬
‫דמותו ודאגו להתפתחותו החמרית והרוחנית‪ .‬תחילה נעזרו בכךעל‪-‬פי רובעל‪-‬ידי ועדיםמקומיים או גםעל‪-‬ידי המפלגות‪,‬‬
‫אך במקומות רבים נשארו לאחר מכן בודדים ועזובים לנפשם‪ .‬משכורתם של המורים היתה דלה למדי ורק לעתים רחוקות‬
‫קיבלו את שכרם בעד חדשי החופש‪,‬כי שכר הלימוד לא הספיקלכיסוי כל ההוצאות‪ .‬במשךהזמן התארגנוהמוריםבאגודות‬
‫מקצועיות‪-‬כמעט כל זרם והסתדרות מורים משלו‪-‬לשם הגנת עניניהם‪ .‬אךכיוון שהיו קשורים רובם ככולם עם המרכזים‬
‫ועם המוסדות עצמם קשר רוחני וארגוני לאיכלו לעמוד על דרישותיהם עמידה תקיפה‪ ,‬כדרך אגודות מקצועיות אחרות‪,‬‬
‫ולא עלתה בידם אלא במידה מועטת לשפר את מצבם החמרי‪ .‬ועדי ההורים שמטו‪ ,‬שלא מרצונם‪ ,‬כמעט שנה שנה‪ ,‬חלק‬
‫ממשכורת המורים****‪.‬‬

‫שלא כמורי בתי‪-‬הספרהעממיים‪,‬היומורי בתי‪-‬הספרהתיכוניים של כל הזרמיםמאורגנים באגודהמקצועית אחת‪ ,‬שמרכזה‬

‫היטיב להגן עלעניני חבריה ולא נרתע אף משביתות‪ .‬אמנםמרכזיהזרמיםניסולהקים הסתדרויותמקצועיות נפרדותלמורי‬
‫בתי‪-‬הספר התיכוניים שלהם‪ ,‬אך לא הצליחו בכך‪,‬כי לא כל המורים היו קשורים בבתי‪-‬ספר אלה גם קשררוחני‪ .‬מחמת‬
‫המחסורבמוריםבעלי הכשרה מתאימה הורובבתי‪-‬הספרהתיכוניים של "תרבות"וציש"א גםמורים שהתנגדולאידיאולוגיה‬
‫החינוכית שלהם‪.‬‬
‫ו‬
‫ג‬
‫א‬
‫ד‬
‫ם‬
‫ת‬
‫ו‬
‫מ‬
‫ל‬
‫ת‬
‫ש‬
‫ה‬
‫ל‬
‫ת‬
‫י‬
‫ע‬
‫ו‬
‫צ‬
‫ק‬
‫מ‬
‫ה‬
‫ר‬
‫ק‬
‫י‬
‫ע‬
‫ב‬
‫(‬
‫של‬
‫של‬
‫ם‬
‫י‬
‫ר‬
‫ו‬
‫מ‬
‫ה‬
‫הסתדרויות‬
‫ו‬
‫נ‬
‫ג‬
‫ה‬
‫ו‬
‫ל‬
‫ע‬
‫)‬
‫"‬
‫ת‬
‫ו‬
‫ב‬
‫ר‬
‫ת‬
‫"‬
‫שאר‬
‫עניניהם המקצועיים‬
‫חבריהן‬
‫והפדגוגיים‪ ,‬הסתדרויות אחדות הוציאו גם ביולטינים ומאספים מקצועיים‪.‬‬
‫התפשטותם הגיאוגרפית של בתי‪-‬הספר למיניהם‬
‫רוב בתי‪-‬הספר של "תרבות" היו בגלילות ונלין‪,‬פולישיה‪,‬וילנה‪ ,‬נאוואהרדוק‪ ,‬ביאליסטוק‪ ,‬ומיעוטם בלב פולין‪ ,‬כמחצית‬
‫בתי‪-‬הספר של ציש"אהיו בגלילות ביאליסטוקנוילנה‪ ,‬ולתרם‪-‬בגלילות וארשה‪,‬פוליסיה‪ ,‬לודז'ונאוואהרדוק‪ .‬בתי‪-‬הספר של‬
‫* ‪ Distribution Comitee‬שמ]‪ ** .American Jewish 70‬לפי סטאטיסטיקה שנערכה ערב מלחמת‪-‬העולס האחרונה‪ ,‬בשנת תרצ"ח‪,‬היו‬
‫‪ 53‬למאה מכלל בתייהספרהעממייםהיהודיםבבנינים שכורים‪ 5 ,‬למאההיו בבתי‪-‬מדרש ותפילה‪ ,‬ועוד ‪ 14‬למאה בבנינים ציבוריים אחרים‪.‬‬
‫רק ‪ 26‬אחוז למאה מכלל בתי‪-‬הספר היו בבנינים משלהם‪.‬‬
‫*** ר"ת‪"( Towanystwo Ochrony Zdrowia :‬ברת להיגת הבריאות)‪.‬‬
‫****לפי מיפקד חלקי שנערך בשנת ‪ 1935/1934‬לאקיבלו מורי "תרבות" באותה שנה בממוצע אלא ‪ 90‬אחוז למאה ממשכורתם‪ .‬רק ‪ 11‬אחוז‬
‫מהמורים קיבלו משכורת מלאה‪ 42 .‬למאה לא קיבלו את שכרם אלא לן‪ 10‬חדשים בלבד‪.‬‬
‫‪144‬‬

‫"יבנה" נמצאו בעיקר בגלילות המרכזיים‪ ,‬כרבע מהם בדרומה של הארץ‪ .‬ל"חורב"היו "חדרים" וישיבות בכל רחביפולין‪,‬‬
‫אולם בעיקר גדולה היתה השפעתה בגלילות וארשהווילנה‪.‬‬
‫בגאליציה וכן בשליזיה ובפוזנא לאהיו כמעט בתי‪-‬ספרעממייםיהודייםמיסודו שלהציבורהיהודי‪,‬כיוון שבחבלים אלה‬
‫הונהגה‪ ,‬כברבסוף המפה התשע‪-‬עשרה‪ ,‬חובת‪-‬הלימודהכללית*‪.‬בגאליציהנתקיימו מוסדות‪-‬השלמה‪-‬קורסים לשעות שלאחר‬
‫הצהרייםושיעורי ערבללימודיםעבריים מטעם "תרבות"‪,‬וללימודיםדתיים מטעם "ביתיעקב" (לבנות)‪ .‬מוסדות "בית יעקב"‪,‬‬
‫שנוסדולפי דוגמת מוסדות החרדים באירופה המערבית‪ ,‬התפתחו יפה בפולין ומילאו תפקיד חשובבחינוך האשה היהודית‪,‬‬
‫אף הפכו לגורם לאום"‪" .‬תרבות" וציש"אניסו להקים בגאליציה גם בתי‪-‬ספר שלמים‪ ,‬אך לא הצליחו בכך אלא במקומות‬
‫מועטים‪ ,‬כגון בלבוב‪ –‬שלא ברשות השלטונות‪- ,‬בצאנז‪ ,‬סטאניסלאב ("תרבות")ובקוליסיאה (ציש"א)‪,‬‬

‫היסודות האידיאולוגיים‬
‫אנשי "אגודתישראל" ראו בעברחזותהכל‪ .‬הם התעלמומן התנאים החדשים‪ ,‬בהםהיהנתוןהציבורהיהודיאחרי מלחמת‪-‬‬
‫העולם הראשונה והשתדלו לחנך את הדור כמקודםעל‪-‬פי המסורת‪( .‬ההוראה באידיש לא היתה אצלם אלא אמצעי לחינוך‬
‫דתי)‪ .‬ה"בונד" והקרובים לוויתרו מדעת על העבר‪ .‬הם האמינו בתיקונו של ההווה‪ ,‬בתוך המציאות הנתונה‪,‬על‪-‬ידי חינוך‬
‫סוציאליסטי‪ .‬לעומתם הציונים העקיבים‪,‬אף‪-‬כי הסתמכו על העבר ונלחמו לתיקונו של ההווה כהוראת שעה‪ ,‬ניתקו מדעת‬
‫את הנוער מלשון סביבתו‪ ,‬תוךחתירה לפתרון שנמצא הרחק ממקוםחינוכו שלהנוערהזה‪ .‬מבחינהזו דומה שמותר להגדיר‬
‫את מוסדות ה"אגודה" כבית‪-‬הספר של העבר‪ ,‬אתאלו של ה"בונד"‪-‬כבית‪-‬הספר של ההווה‪ ,‬ואילו את מוסדות הציונים ‪-‬‬
‫כבית‪-‬הספר שלהעתיד‪ .‬כל זרם האמין שדרכו בלבד היא‪-‬היא הנכונה ונלחם בכל כוחו‪ ,‬בעזרת מפלגת‪-‬השפעתו‪ ,‬לקיומו‪,‬‬
‫הרחבתו והעמקתו‪ .‬עם זאתאין ספק שכל הזרמים היוו במובןידוע חזית לאומית אחת‪ .‬כל הזרמים לגוגי גוניהם‪ ,‬על‪-‬אף‬
‫האידיאולוגיות והלשונות השונות‪ ,‬נלחמו ‪-‬אם‪-‬כי במפורד ‪-‬במגמות ההתבוללות'‬
‫האידיאולוגיה החינוכית של כל הזרמים מצאה את ביטויה לא רק בירחוניהם ובמאספיהם הפדגוגיים‪ ,‬אלא גם בעתונות‬
‫המפלגתית והאזרחית‪ ,‬שהיתה נזקקת לעניני החינוך עם פתיחת שנת‪-‬הלימודים ולרגלי ועידות ויובלות‪ .‬המפלגות שהזדהו‬
‫עם לחד הזרמים‪ ,‬כגון ה"בונד" או "אגודת ישראל"‪ ,‬עשו זאת לעתים קרובות‪ .‬עתוניהם ה"פאלקסצייטונג" וה"טאגבלאט"‬
‫שימשו דרך קבע שופר לציש"א מכאן ול"חורב" ול"בית יעקב" מכא‪ 4‬לעומתם לא נקטו העתוניםהיומיים הציוניים‪ ,‬כגון‬
‫ה"היינט" וה"מאמענט"‪ ,‬ה‪0$2 Przegl~d'-‬א וה‪ ,Nowy Dziennik.-‬עמדה עקיבה ואחידה‪ .‬עתונים אלה פסחועל שתיהסעיפים‬
‫והראו פנים שוחקות גס ל"תרבות" וגם ל"שול‪-‬קולט" (בראשיתה) וכן גם לבתי‪-‬הספרהדו‪-‬לשוניים‪ ,‬כשם שהנציגות הציונית‬
‫בפארלאמנט הפולני הגנה על מוסדות כל הזרמים‪ .‬ואמנם הציבור הציוני‪ ,‬האזרחי‪,‬ה"יהודי סתם" שהיה קרוב לציונות‪ ,‬נטה‬
‫לעירוב פרשיות ותמך פה ושם בכל הרשתות גםיחד‪.‬‬
‫מזהדיןלצייןכיאין'להעריך את רמתםהחינוכית של בתי‪-‬הספררקלפיהעתונות הפדגוגית שלהזרמיםהשונים‪.‬הרעיונות‬
‫הפדגוגיים המודרניים שהובעובעתונות זו‪ ,‬מתוךרצוןלהשפיע ולתקן‪ ,‬לאנתקיימו למעשה אלא במידה מועטתירוב השאיפות‬
‫לחינוך עמלני‪ ,‬אסתטי וכו' ‪-‬ששאיפותלחינוך פרוגרסיבי ומודרני בכלל ‪ -‬לא נתגשמו בכל המוסדות‪ .‬כל השנים נמשכה‬
‫היאבקות מתמדתביןעסקניהחינוךהמרכזייםהפרוגרסיבייםלביןהעסקניםהמקומיים השמרנים‪.‬הקוראאתהדו"חיםמןהכינוסים‬
‫הפדגוגיים הראשונים של ציש"א (‪ )1921‬ושל "תרבות" (‪ )1922‬ואת הדו"חיםמןהכינוסים שנערכו בשנים האחרונות‪,‬יעמודעל‬
‫ההבדלים שביניהם‪ :‬חזון והעפלה מציינים אתהכינוסים הראשונים‪,‬בעודשהכינוסים האחרוניםמצטיינים במתינותוריאליזם‪.‬‬
‫מעמדה החמרי של מערכת החינוך‬
‫בשנים הראשונות שלאחר מלחמת‪-‬העולם הראשונה נסתייעייסודם וקיומם של בתי‪-‬הספר הציבוריים היהודיים בחבלי‬
‫הסקרהמזרחיים שלפוליןבמידהיתירהמן הג'וינט‪ .‬חברות‪-‬הצדקה המאוהדות שליהודי אמריקההושיטובאותןהשנים עזרה‬
‫* בתי‪-‬הספר מיסודו של הבארון הירש (יק"א) בגאליציה בטלו בימי מלחמת‪-‬העולם הראשונה‪ .‬א‪ ,‬רופין טעה בכתבו ‪"-‬הסוציולוגיה של‬
‫היהודים"‪ ,‬ח‪-‬ג ‪-‬כי בתי‪-‬הספר של היהודים בגאליציה היו כולםעבריים‪.‬‬
‫‪145‬‬

‫רבה לאוכלוסיםהיהודיםבאזורים שנפגעו במלחמה‪ .‬עזרהזו שללה בין השארגם הקצבותלצרכיחינוך‪,‬והעסקניםהמקומיים‬
‫אף הוסיפועליהן מכספי התמיכההכללית של הג'וינט‪,‬עדכדי ‪80%-70%‬מכלל ההוצאות שלבתי‪-‬הספר‪ .‬לאחר שנצטמצמה‬
‫ופסקה עזרתו של הג'וינט נתכלכלו מוסדות החינוך היהודים בעיקר משכר‪-‬הלימודוממפעלים שונים של הועדים המקומיים‪.‬‬
‫התקציבהשנתי הממוצע שלבית‪-‬ספרציבורי‪-‬עממי (שש‪-‬שבע כיתות)עלהבשנת‪-‬הלימודים ‪1938/1937‬מעשרהעדחמשה‪-‬‬
‫עשראלףזהובים לשנה‪ ,‬שלגן‪-‬ילדים ‪-‬מאלףוחמש מאותעדאלפייםזהוב‪,‬של בית‪-‬ספרתיכון ‪-‬מחמשיםעד מאה אלףזהו'‪.‬‬
‫התקציבים של כל מוסדות החינוך הציבוריים (פרט לבתי‪-‬הספר המקצועיים)‪ ,‬כפי שנערכו לשנת‪-‬הלימודים ‪1938/1937‬‬
‫והוגשו בשעתם לג'וינט‪ ,‬נסתכמו בסך ‪ 15‬מיליונים זהוב‪.‬לפי זה יש להעריך‪ ,‬על יסוד מספר המוסדות והמורים שבכל זרם‬
‫וזרם‪ ,‬את התקציבים של "חורב"‪"-‬בית‪-‬יעקב" ושל "תרבות" ב‪4-‬מיליוניםזהו' כל אחד‪ ,‬ואתהתקציבים של ציש"או"יבנה"‬
‫במיליון ומחציתהמיליון כל אחד‪.‬‬
‫לפי מקורות ההכנסה היה באותה שנה סרכב התקציב הממוצע של בית‪-‬הספר העממי כדלקמן‪:‬‬

‫ג'וינט ‪1%………………..‬‬

‫עירנית ‪2%……………….‬‬

‫קהלות ‪396……………….‬‬
‫מפעלים‪………………‬‬
‫‪4% .‬‬
‫גרעת‪20% …………………‬‬
‫‪100%‬‬

‫יפי‬

‫כמה שמם לפח כ‪ 4‬בשנת ‪ 3932/1%1‬טעו תמצותהעירנית ‪ )9%‬מכללהתקציב‬
‫פצאל משנת ‪ 41934‬תמימת אלה‬
‫‪,‬‬
‫ת‬
‫ו‬
‫י‬
‫ר‬
‫י‬
‫ע‬
‫ב‬
‫הלכו ופחתו ובשנים האחרונות שלפני המלחמה‪ ,‬אחר ששונה סדרהבחירות וצומצמהנציגותהיהודים‬
‫לא היהעוד‬
‫לתמיכות אלה אלא ערך סמלי בלבד‪.‬‬
‫תמיכות הקהילות לא פחתו בדרך כלל‪ ,‬אךשיעורחלקןבתקציבו הכללי שלבית‪-‬הספרהחילוניהיה מועטמלכתחילה‪.‬‬
‫תמיכה זו ניתנה לרוב אך לבתי‪-‬ספרדתיים או לשם לימוד הדת בלבד‪ ,‬כאמור למעלה‪.‬‬
‫הגרעון‪ ,‬בשיעור ‪ ,20%‬נתכסה בהכרח על‪-‬ידי המורים‪ ,‬שלא קיבלו את שכרם המלא‪.‬‬
‫הממשלה אינה מופיעה כל‪-‬עיקר בתקציבו של בית‪-‬הספרהיהודי בשנת ‪ .1938/1937‬רק תקופה קצרה‪ ,‬בשנות‪-‬הלימודים‬
‫‪ ,1934/1933 – 1932/1931‬תמכה הממשלה תמיכהכל‪-‬שהיא בחינוךהיהודי‪ ,‬תמיכה שלא עלתה בסך הכלכדי תקציב שלבית‪-‬‬
‫ספר עממי אחד‪ .‬אחריכן מנעה מהם אף תמיכה סמליתזו‪ .‬בשנת ‪ 1930/1929‬עלה התקציב הכללי של המיניסטריון לדת‬
‫ולהשכלה ‪651‬מיליונים זהו'‪ ,‬מזהניתנו לצרכי החינוךהיהודי והדתהיהודית ‪226‬אלף זהף‪,‬היינו ‪ ,0,35%‬ואף סכוםזה נמצא‬
‫גדולמדי‪ .‬בשנת ‪ 1939/1938‬כברהקציבהמיניסטריוןהנ"ללצרכיהיהודים‪,‬שהיוו למעלה מעשרהאחוז למאה מכללהאוכלוסים‬
‫במדינה‪ ,‬רק ‪ 183‬אלף זהו'‪ .,‬שאינם אלא ‪ 0,04%‬מן התקציב הכללי להשכלה ודת‪.‬‬
‫גני‪-‬ילדים‬
‫יסודועיקר בפעולתם של כל הזרמים שימש בית‪-‬הספר העממי‪ ,‬המתאים לגיל שעליו חלה חובת‪-‬הלימוד הכללית‪ .‬רק‬
‫שני זרמים‪"-‬תרבות" וציש"א‪-‬נתנו דעתם גם לחינוך הגילהרך‪ .‬מכווני הזרמים האלה ראו בגן‪-‬הילדים תנאי קודם ושלב‬
‫הכרחי להרחבתה ולהתפתחותה של מערכת החינוך‪ ,‬בכמות ובאיכות‪ ,‬והשתדלו לפתח גם אתגני‪-‬הילדים‪ ,‬בצורות שונות‪ ,‬אם‬
‫בצורת מכינות לבית‪-‬הספר ואם כמוסדות בפני עצמם‪,‬לפיתנאי המקום והחוק‪ .‬ל"תרבות" היו בשנת‪-‬הלימודים ‪1935/1934‬‬
‫‪72‬גני‪-‬ילדים (לעומת ‪ 52‬בשנת ‪ ,1927/1926‬ו‪-67-‬בשנת ‪ .)1939/1938‬לציש"אהיו בשנת ‪11-1935/1934‬גני‪-‬ילדים‪.‬הזרמים‬
‫הדתיים לא הקימו מוסדות מיוחדים לגיל הרך‪ ,‬שכן קיבלוילדים בני חמש ואףבני ארבע ל"חדרים" ולבתי‪-‬תלמוד‪-‬תורה‪.‬‬
‫‪146‬‬

‫בתי‪-‬ספר תיכוניים‬
‫כשםשמרכזיהחינוךשאפולפיתוחם שלגני‪-‬ילדים‪,‬כן שאפוההוריםלהקיםבתי‪-‬ספרתיכוניים‪ ,‬שבהםיוכלובניהםלהמשיך‬
‫בלימודיהם‪ ,‬לאחרסיום בית‪-‬הספרהעממי‪ .‬כל עוד לאהיוקשייםיתירים מצד הךשות‪,‬צצובערים שונות בתי‪-‬ספרתיכוניים‬
‫יהודיים‪,‬‬
‫אךכיוון שלאהיה דואג לקיומם ולהתפתחותם הלך מספרםופחת‪.‬בשנת‪-‬הלימודים ‪1927/1926‬היו ל"תרבות" שש‪-‬‬
‫עשרה גימנסיות ואילו בשנת ‪ – 1939/1938‬תשע בלבד‪ .‬לציש"א היו בשנת‪-‬הלימודים ‪ 1928/1927‬שש גימנסיות ואילו‬
‫ב‪-1939/1938-‬שתיםבלבד‪ .‬אחדותמן הגימנסיותהללו הפכולדו‪-‬לשוניות‪,‬אף‪-‬על‪-‬פי‪-‬כןירדבמידת מהגם‬
‫הגימנסיות‬
‫י‬
‫פ‬
‫ס‬
‫מ‬
‫הדו‪-‬לשוניות‪.‬‬
‫(בשנת‪-‬כלימודים ‪ ,23-1930/1929‬בשנת ‪ .)21-1935/1934‬מקצתתלמידים‪-‬בעיקרבחבלי הסקרהמזרחיים‪-‬‬

‫פנו‪ ,‬מסיבות פוליטיות‪ ,‬לבתי‪-‬הספרהתיכוניים הממשלתיים‪.‬‬
‫בשנת הלימודים ‪ 1931/19:50‬נמנו בכל בתי‪-‬הספרהתיכוניים במדינה (ממשלתיים‪ ,‬קומונאליים‪,‬ציבוריים ופרטיים) ‪45,583‬‬
‫תלמידיםיהודים‪,‬שהם ‪2196‬מכללהתלמידים‪.‬לפימיפקדהאוכלוסיםשנערךבשנת ‪1931‬היווהיהודיםקרוב ל‪10%-‬מכללהאוכלוסים‬
‫במדינה ולמעלה מ‪ 27%-‬מכלל האוכלוסיםהעירוניים‪ ,‬אחוז התלמידים היהודים בבתי‪-‬הספר התיכונים לא הדביק אפוא את‬
‫שיעור‪-‬חלקםהאחוזיבערים‪,‬אף‪-‬על‪-‬פישהיהודים שאפו‪,‬ככלאוכלוסיהעירוניתואףיותרמכך‪,‬להקנותלבניהם השכלהתיכונית‪.‬‬
‫כעבור שנים אחדוונ‪ ,‬בשנת ‪ ,1935/1934‬נמנו בכלבתי‪-‬הספרהתיכוניים במדינה רק ‪29,822‬תלמידיםיהודים‪ ,‬שאינם אלא‬
‫‪ 18%‬מכלל התלמידים‪ .‬ירידה זו‪ ,‬שהיתה ניכרת בעיקר‪-‬במספרים ולא באחוזים‪-‬בבתי‪-‬הספרהתיכוניים הלא‪-‬ממשלתיים‪,‬‬
‫מתבארתבשינויים ארגוניים כלליים‪ ,‬שחלו משנת ‪ 1932‬במערכת החינוךהכללית של המדינה‪-‬הופחת מספרהכיתות בבית‪-‬‬
‫הספרהתיכון והוחמרו הדרישות כלפי בתי‪-‬הספר הפרטיים ‪-‬וכן גם בהחמרת מצבם הכלכלי של האוכלוסים היהודים‪.‬‬
‫באותה שנה ‪ 1935,'1934‬היו‬
‫ו התלמידים היהודים ‪ 10,2%‬מכלל התלמידים בבתי‪-‬הספר התיכוניים הממלכתיים‪7,2% ,‬‬
‫בקומונאליים‪30,2% ,‬בשארהמוסדות‪.‬מכל ‪100‬תלמידיםיהודיםבבתי‪-‬הספרהתיכוניםלמדו ‪30,9%‬בממלכתיים‪%2% ,‬בקומונאליים‪,‬‬
‫ואילו ‪-66,9%‬שני שלישים מכלל התלמידים היהודים‪-‬נתחנכו בבתי‪-‬ספר תיכוניים "פרטיים"‪,‬יהודיים ולאיהודיים‪( .‬המונח‬
‫"פרטיים"מציין את המוסדות שאינם ממלכתיים או קומונאליים והוא כולל אפואגם אתמוסדות‪-‬החינוך מיסודו של הציבור‬
‫היהודי)‪ .‬במוסדותהלא‪-‬יהודייםירד מספר התלמידים בהתמדה‪,‬בגללהאוירה האנטישמית‬
‫ששררהבהם‪ .‬בשנת ‪-1926/1925‬‬
‫היו בבתי‪-‬ספר אלה ‪12.915‬תלמידים‪ ,‬בשנת ‪,9,480-1931/1930‬ואילו ב‪ 1935/1934-‬רק ‪ 3,398‬בשנת ‪ 1935/1934‬למדובסך‪-‬‬
‫הכל ‪20,000‬תלמידים יהודיים בבתי‪-‬ספרתיכוניים "פרטיים"‪ ,‬מכלל זה ‪- 14,602‬בבתי‪-‬ספריהודים‪ 9,912 .‬למדו בבתי‪-‬ספר‬
‫שבהם היתה לשון ההוראה הלשון הפולנית‪.‬‬

‫בתי‪-‬ספר מקצועיים‬
‫כמעט כל הזרמים (מלבד "חורב") שאפו לחנך את ילדי ישראל לעבודה פרודוקטיבית‪ ,‬אולם הקשיים האובייקטיביים‬
‫והסובייקטיביים היו מרובים ביותר ולמעשה לא נעשו בתחום זה אלא נסיונות בלבד‪.‬‬
‫בתי‪-‬הספר המקצועיים הממשלתיים והקומונאייים היו למעשה כמעט נעולים בפנייהודים‪ .‬אך יהודים מעטים נמנו עם‬
‫תלמידי בתי‪-‬הספרהללו וחלק ניכר מהם‪-‬תלמידי בתי‪-‬הספר למסחר‪ .‬בשנות ‪1933/1934-1927/1926‬ירד שיעורם האחוזי‬
‫של התלמידיםהיהודים בבתי‪-‬הספר למסחר מ‪18,33%-‬עד ‪.7,6%‬ירידהזובשיעורהאחוזים באה לארק בשלריבוי התלמידים‬
‫הלא‪-‬יהודים‪ ,‬אלא גםבשל התגברות התנועה החלוצית‪ ,‬שחינכה את הנוער לעבודה ומלאכה‪ .‬בשנת ‪ 1927/1926‬לאהיה בבל‬
‫פולין (מחוץלגאייציה) אף תלמידיהודי אחד בבית‪-‬ספר חקלאי‪ .‬בשנת ‪ 1935‬פתחה "תרבות" בית‪-‬ספרחקלאיבלודמיר של‬
‫ונלין‪ .‬כן נפתח בית‪-‬ספר חקלאי דו‪-‬לשוני בהלנו‪4‬ק(ליד לודז')‪ .‬הסברות המיוהדותלחינוךמקצועי‪ ,‬איק"א ואורס‪ ,‬לא מצאו‪,‬‬
‫בגלל התנכרותן לציונות‪ ,‬את הדרך לנוערהציוני החלוצי‪ ,‬אולם ההברה להפצת החינוך המקצועיבין היהודים בגאליציה‪,‬‬
‫שנודעה בראשי התיבות של שמה הפולניווזט*‪ ,‬ובתי‪-‬הספרהמקצועייםמיסודהשלהקהילהבוארשהסייעוסיועניכרלהכשרתו‬
‫המקצועית של הנוער‪ .‬אףרעיון העבודה והיסוד העמלני בחינוך החדש קירבו את הנוער לעבודה פרודוקטיבית‪,‬‬
‫* ר"ת ‪28=080%8‬‬

‫‪( Wykraalcenie‬השכלהמקצועית)‪.‬‬
‫‪147‬‬

‫בשנת ‪1935/1934‬היו כחמשת אלפים תלמידיםבבתי‪-‬הספרהמקצועייםהיהודיים‪ ,‬ועוד כאלפיים תלמידיםיהודים בבתי‪-‬‬
‫הספר המקצועיים הלא‪-‬יהודיים ‪ -‬ממשלתיים‪ ,‬קומונאליים ופרטיים‪ .‬נוסף לכך למדו אלפים אחדים בבתי‪-‬ספר לשוליות‬
‫ובקורסים להשתלמות מקצועית בשבילמבוגרים‪ .‬בית‪-‬הספר הטכני בווילנה ובתי‪-‬הספר למלאכה בביאליסטוק‪ ,‬נאוואהרדוק‬
‫ועוד נתמכועל‪-‬ידי חברת "אורס"ועל‪-‬ידי החברה להפצתחינוךמקצועיביןהיהודיםבגאליציה‪,‬ואילו בתי‪-‬הספר להקלאות‪-‬‬
‫על‪-‬ידי איק"א ויטאר"‪ .4‬אף כמה וכמה מקיבוצי‪-‬ההכשרה החלוציים‪,‬כגון‪4‬ריכוב‪,‬שץ‪9‬טוכיב וצ'‪94‬טו‪~4‬ב שליד וארשה‪ ,‬הפכו‬
‫למעשה בתי‪-‬ספרחקלאיים‪ .‬בית‪-‬הספר החקלאי בלודמיר‪ ,‬שבו נתחנכו בשנת ‪ 1939/1938‬ארבעים תלמיד‪,‬בית‪-‬הספרהחקלאי‬
‫בסלנ‪41‬קוהישיבה "בית שמואל"מיסודה של "יבנה"‪ ,‬שכרכה יחד תורה עם מלאכה וחקלאות‪,‬היוביטויליחסם שלהעסקנים‬
‫הציונים בפולין אל שידוד המערכות בשדה החינוך היהודי‪.‬‬
‫סמינריונים למורים‬
‫כלזרם השתדללחנךמוריםברוחוויסדסמינריוניםלצורךזה‪,‬אולםרק מקצתםהורשולתתלתלמידיהםתעודות‪-‬מורהמוכרות‪.‬‬
‫ציש"א יסדהשניסמינריונים‪ ,‬האחדבווילנה והאחרבווארשה‪ .‬הסמינריון בווילנהנתקיים כעשרשנים‪ ,1931-1921 ,‬אולם‬
‫רק משנת ‪ 1926‬היו תעודות‪-‬הסמיכה שלו בנות תוקף רשמי ובסך‪-‬הכל הוציא כמאה ועשרים מורים‪ ,‬המוסר נסגר בפקודת‬
‫הרשות‪ ,‬מטעמים פוליטיים‪ ,‬הסמינריון השני‪ ,‬בווארשה‪ ,‬לא נתקיים ‪ -‬מחמת חוסר רשיון ‪-‬אלאזמן מועט‪ ,‬כשנתיים‪.‬‬
‫‪ :‬ל"תרבות" היושני סמינריוניםבעלי זכות סמיכה להוראה‪ ,‬בווילנה ובגרודנה‪ .‬האחד נוסד בשנת ‪ 1921‬והאחר‪-‬ב‪.1926-‬‬
‫בן התקיימוקורסים לגננות בווארשה‪,‬ואחר כך‪-‬משנת‪-1934‬סמינריון לגננות מיסודה של "תרבות" בווילנה‪ .‬הסמינריונים‬
‫היו מוציאים כמאה מורים וכמה עשרות גננות לשנה‪ .‬לרגל הריפורמה הכללית של מערכת החינוך הכלליתבפולין נפתח‬
‫בשנת ‪1938‬פדגוגיון בעל זכויות‪ ,‬שנתקיים עד המלחמה‪ .‬נוסף לכךקיים מרכו "תרבות" במשך שנים שיעוריקיץלמורים‪-‬‬
‫בפועל‪ ,‬שהיו חסרים תעודות רשמיות'*‪.‬‬
‫ה"מזרחי" יסד בשנת ‪ 1926‬בית‪-‬מדרש לרבנים בשם "תחכמני"‪ ,‬ובוגריו שימשועל‪-‬פי רוב מורי דת בבתי‪-‬הספר‪ .‬לאחר‬
‫שנה פתח גם פרו‪-‬סמינר לתלמידי הישיבות‪.‬‬
‫ל"בית יעקב" היה סמינריון למורות בקראקא‪ ,‬שנוסר בשנת ‪1924‬ונתקיים עד המלחמה‪" .‬חורב" לא קיימה סמינריונים‬
‫משלה‪ :‬המורים ללימודי היהדות בבתי‪-‬הספר שלה נלקחו מן הישיבות‪ ,‬המורים ללימודים כלליים ‪-‬מסמינריונים ממלכתיים‬
‫או של זרמים אחרים‪.‬‬
‫הממשלה הפולנית גופא קיימה סמינריון למורי דת ישראל‪ – ,‬המוסדהחינוכיהיחידי‪.‬ליהודים שנתקיים על‪-‬ידה‪ .‬מוסד‬
‫זה היה קרוב ברוחו לציונות‪ ,‬בזכות מוריו‪ ,‬ורבים מתלמידי המוסד שימשו מורים בבתי‪-‬הספר של "תרבות"‪.‬‬
‫בןהתקיים בווילנה במשךשנים אחדות סמינריוןפרטילמורים‪ ,‬של ד"ר טשרנאז"ל‪.‬סמינריוןזההיהדו‪-‬לשוניותעודותיו‬
‫הוכרו על‪-‬ידי רשויות ההשכלה‪.‬‬

‫מוסדות השכלה גבוהים‬
‫בשנת ‪ 1928‬נוסד בוארשה מכון למדעי היהדות ובו שתי מחלקות‪ :‬האחת להכשרת רבנים בעלי השכלה כללית‪ ,‬והשניה‬
‫להכשרת מורים ללימודי היהדות בבתי‪-‬הספר התיכוניים‪ .‬נתקבלו במכון רק תלמידים שלמדו במחלקה ההומאניסטית של‬
‫האוניברסיטה הווארשאית‪ .‬מקצת הרצאות ניתנו בעברית‪ .‬מייסדי המכון ומוריו היו אנשים ידועים בעולם המדע והציונות‪,‬‬
‫והם האצילו מרוחם על תלמידיהם‪ .‬בשנת ‪ 1938/1937‬נמנו במכון כמאה תלמידים‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ו‬
‫ז‬
‫ה‬
‫ב‬
‫י‬
‫ש‬
‫י‬
‫יש להזכיר כאן גם את "ישיבת חכמי לובלין" מיסודה של "אגודת ישראל"‪.‬‬
‫שנוסדה בשנת ‪ 1930‬בלובלין‪,‬‬
‫נבדלה מיתר הישיבות בצורתה ובסדריה המודרניים ובמידת‪-‬מה גם בתכנית‪-‬הלימודים‪-‬נלמדו בה גם מקצועותכלליים**‪.4‬‬
‫* ראשי התיבות! ‪( Towaa~stwo Oiwiaty Rolniczej‬חברה להשכלה חקלאית)‪ ** .‬גם בלבוב קיימה ‪-‬תרבותי סמינריון למורים‪,‬‬
‫אלא שמוסדי‬
‫ה לא הוכר על‪-‬ידי הרשות‪ .‬בוגרי הסמינריון שימשו בדרך כלל מורים בבתי‪-‬הספר שלאחר הצהרים בגאליציה המזרחית‪.‬‬
‫ן גם לעיל עמ' ‪.34‬‬
‫ה מערכ ת‪.‬‬
‫*** על מוסד זהעיי‬
‫‪148‬‬

‫תוספת פרטים על הזרמים ומוסדותיהם‬
‫"חורב" ו'גית‪ -‬יעקג"‬

‫בכלעריפוליןנתקיימו‪,‬מימים קדומים‪" ,‬חדרים" ובתי‪-‬תלמוד‪-‬תורהלעניים‪ ,‬שלאהשתייכו אלאלמלמדים עצמםאולועדי‬
‫הקהילות שהחזיקו בהם‪" .‬אגודת ישראל" פרשה את חסותה והשפעתה על רבים מן המוסדות האלה‪ ,‬איגדה אותם ברשת‬
‫חינוכית מקלה‪ ,‬שנקראה בשם "חורב"‪ ,‬ומגנה עליהם‪-‬בעזרת השלטונות עצמם‪-‬מפניחוקי המדינה‪ ,‬שנחקקו לכאורהבעיקר‬
‫נגדם‪ .‬בהתאם לעקרונו'תיה לא הכניסה "אגודת ישראל" במוסדות אלה כל חידוש אלא מתוך הכרח חיצוני‪ .‬במשך שעות‬
‫מספר נלמדו בהם המקצועות הכלליים‪-‬בפולנית‪-‬כדי לצאתידי חובת הממשלה‪ .‬להתפתחות הגוף לא הושם לב כל‪-‬עיקר‪.‬‬
‫הלשוןהעברית נלמדה רק כלשון הקודש‪ ,‬ורובו של היום הוקדשללימודי הדת‪ .‬אף הדרישות המינימליות לתנאיםהיגייניים‬
‫וסאניטאריים לא נתמלאו אלא במקצת‪ ,‬אם מהמת מיעוט אמצעים ואם מהמת זלזול והזנחה‪ .‬מתוך רצון לחנך אדם שלם‬
‫בתחומיו הוא‪ ,‬התעלמו לחלוטין מן החיים ומן הסביבה הזרה‪ .‬אכן מןהדיןלציין‪ ,‬שהדת היתה בשביל רבים מן החרדים‬
‫בחיי יום‪-‬יום יותר מאשר הציונות בשביל רובהציונים או הסוציאליזם בשביל הסוציאליסטים‪.‬‬
‫בהשפעתמנהיני היהדות החרדית שבמערב‪ ,‬נתנו לבם גם לחינוך הבנות‪ .‬בשנת ‪ 1917‬נוסד בקראקא בית‪-‬ספר לנערות‬
‫בשם "בית‪-‬יעקב" ובמשך הזמן התפשט בכלפולין כבית‪-‬ספר שלאחרהצהריים (‪ 12‬שעות לימוד בשבוע)‪ .‬תכנית‪-‬הלימודים‬

‫הקיפה את רוב מקצועות היהדות ‪ -‬עברית‪ ,‬תנ"ך‪ ,‬יסודות הדת‪ .‬בשנת ‪ 1920‬נוסד‪.‬לקראקא גם סמינריון למורות בשם‬
‫"בית‪-‬יעקב"‪ ,‬אשר הוציא מדי שנה בשנה מספר מורות‪ ,‬שהורו דת ישראל לתלמידים היהודים בבתי‪-‬הספר הממלכתיים‪.‬‬
‫לשון ההוראה של המקצועות הכלליים היתה כמעט בכל מוסדות "בית‪-‬יעקב" ‪-‬הלשון הפולנית‪.‬‬
‫בשנת‪-‬הלימודים ‪ 1935/1934‬נמנו ברשת "חורב" ו"בית‪-‬יעקב" כשש מאות וחמשים מוסדות מכמהסוגים‪.‬‬

‫רשת "חורב" ו"בית‪-‬יעקב" בשנת‪-‬הלימודים‬
‫זווג המוסדות‬

‫מספר המוסדות‬

‫‪19%5/1934‬‬

‫מספר המולים‬

‫מספר החניכים‬

‫בתי‪-‬ספר לבנות (רובם בתי‪-‬ספר שלאחה"צ‪,‬בית‪-‬יעקב)‬
‫בתי‪-‬ספר לבנים‬
‫חדרים‪ ,‬בתי‪-‬תלמוד‪-‬תויה וישיבות‬

‫‪210‬‬

‫אין סטטיסטיקה‬

‫‪35,000‬‬

‫‪208‬‬

‫"‬

‫‪42,000‬‬

‫סמינריון למורות‬

‫‪1‬‬

‫"‬

‫‪- -‬‬

‫‪1‬‬

‫"‬

‫‪- -‬‬

‫ישיבה עליונה‬

‫‪229‬‬

‫‪649‬‬

‫‪( 295‬מורות)‬

‫‪26,617‬‬

‫‪103,617‬‬

‫מחוץ למופדות "חורב" ו"בית‪-‬יעקב" התקיימו הרבה "חדרים" ללאכלבזלותציבורית אוזיקה כל‪-‬שהיא למרכזחינוכי‪.‬‬
‫מספרתלמידיהם נאמדבארבעיםעדחמישיםאלף‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ה‬
‫ד‬
‫י‬
‫ר‬
‫י‬
‫של‬
‫על‪-‬אף מספרם הרב‪,‬היו מוסדות החרדים במצב‬
‫בגלל ההתפוררות ששרבה להם מכל צד‪ ,‬מבחוץומבפנים‪.‬‬
‫‪.‬יבנה"‬

‫בית‪-‬הספר "יבנה" מיסודו של "המורהי" שימש טיפוס‪-‬מעבר בין בית‪-‬הספרהדתי השמרני של "אגודת ישראל"לביןבית‪-‬‬
‫הספרהחילוני המודרני של "תרבות"‪ .‬בית‪-‬ספר זה מיזג בתוכו את מקצועות היהדות המסורתיים עם המקצועות הכלליים‬
‫במגמהדתית‪-‬ציונית‪.‬הלשוןהעבריתהחיה נחשבה גורםחינוכי חשוב‪,‬אף‪-‬על‪-‬פי‪-‬כן נלמדו בלשוןזו רק הלימודים העבריים‪,‬‬
‫ואילו המקצועותהכלליים נלמדו בדרך כלל ‪ -‬פרט לבתי‪-‬ספראחדים בשם "תחכמני" שבחבליהסער ‪-‬בפולנית אובאידיש‪.‬‬
‫מתוך התחרות עם "חורב" נאלצה הסתדרות "יבנה" לקבל תחת פיקוחה חלק מבתי‪-‬התלמוד‪-‬תורה שבעיירות ולהסתגל‬
‫שתש‬

‫לטעמם שלההוריםולחינוכםהם‪.‬לימודהמקצועותהעברייםהיהבמידהניכרתלפי השיטה שהיתה נהוגה ב"חדרים"‪ ,‬למורת‬
‫רוחם של המורים הצעירים‪,‬שקיבלו השכלהכלליתועברית בבית‪-‬המדרשלרבנים "תחכמני"נ אף ריבוי שעות ההוראה (עד‬
‫ששים שעה בשבוע) לאהביא בחשבון את נפשהילדותכונותיו‪.‬אי לזאתאין לראות את כל מוסדותיה של "יבנה" כמוסדות‬
‫חינוכיים מודרניים‪ .‬הסתדרות "יבנה" אף לא היתה מגובשת כל צרכה‪ ,‬והפיקוח על מוסדותיה וארגונם היה רופף למדי‪.‬‬
‫קרה שבתי‪-‬ספראו בתי‪-‬תלמוד‪-‬תורה נמנו עם "יבנה" ו"הורב" כאחד‪,‬ואילו למעשה לאהיתה להם כלזיקהלשתיההסתדרויות‬
‫האלה‪ .‬בשנת ‪1935/1934‬נמנו עם "יבנה" קרובלמאתים מוסדות ‪-‬רובםלנערים ‪-‬ובהם למדו כשנים‪-‬עשר אלף תלמיד‪.‬‬

‫רשת "יבנה" בשנת‪-‬הלימודים‬
‫סוג המוסדות‬

‫גני‪-‬ילדים‬

‫בתי‪-‬ספרעממייםלנערים‬

‫לנערות‬

‫גימנסיות‬
‫קורסים שלאחר הצהרים‬
‫בי"סלרבנים "תחכמני"‬
‫סמינריוןלגננות‬
‫בס"ה‬

‫מספר המוסדות‬

‫‪5‬‬
‫‪142‬‬
‫‪10‬‬
‫‪3‬‬
‫‪24‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬

‫‪186‬‬

‫‪1935/1934‬‬

‫מספר הטורים‬

‫מספרהחניכים‬

‫‪5‬‬

‫‪120‬‬

‫‪423‬‬

‫‪9,385‬‬

‫‪37‬‬
‫‪40‬‬

‫‪303‬‬
‫‪830‬‬

‫‪-‬‬

‫‪1,639‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫'‬

‫‪505‬‬

‫‪12,277‬‬

‫רביםמןההוריםבעיירות‪,‬אף חפשיים בדעות‪ ,‬נטולחינוך דתי‪ ,‬אךכיוון שהסתדרות "יבנה" נוסדה שנים אחדות לאחר‬
‫תרבות וציש"אנעשנת ‪ )1927‬ולאהיה מקוםבעייכה לשני מוסדות קרובים זה לזה‪ ,‬מצאה "יבנה" את רוב המקומות תפוסים‬
‫לפניה‪ .‬לעומת זאת נאלצו בתי‪-‬הספר של "תרבות" במקומות שונים לכלול בתכנית‪-‬הלימודים שעות מיוחדותללימודי קודש‬
‫ותפילה‪ ,‬מתוך התחשבותבנטיות‪-‬לבם שלההוריםובקיומה של הרשתהדתית המתחךה‪.‬אכןעיקר זכותה של "יבנה" הוא בזה‬
‫שניסתהואףהצליחהבמידהמסויימתלהחדיר אתרוח הלאומיותוהציונות ב"חדרים" ובבתי‪-‬התלמוד‪-‬תורהי‬
‫' תרבות'‬

‫נסיונותראשוניםלהקמתבתי‪-‬ספרעברייםנעשולפני מלחמת‪-‬העולם הראשונה ובקנה‪-‬מדה רחבבלמיה‪ .‬בתי‪-‬מחסה שנפתחו‬
‫בווארשהבימי המלחמהבשבילילדיהפליטיםמאזוריהחזית (‪ )1915‬נהפכולגני‪-‬ילדים ולבתי‪-‬ספר עממיים‪ ,‬שבהםהיתהלשון‬
‫ההוראהעבריתאואידיש‪.‬אכן‪,‬מרביתבתי‪-‬הספרהעבריים נוסדו בחבלי‪-‬הסקרהמזרחיים‪ :‬בגלילות ביאליסטוק‪,‬וילנה‪,‬וילין‬
‫ופוליסיה‪ .‬בית‪-‬הספרהעממי השלם הראשוןנוסדבגוניו‪4‬ךז (מחווביאליסטוק) בשנת ‪,1916‬בית‪-‬הספר התיכוןהעברי הראשון‬
‫נוסדבוילנה בשנת ‪ .1915‬התפשטותם היתרה שלבתי‪-‬הספרהעברייםבחבלים אלה קשורהגין השאר גם בזה‪,‬שההוראהבלשון‬
‫הרוסית נאסרהעל‪-‬ידי הךשות‪,‬והאוכלוסים סרםידעופולנית‪ .‬בשנות ‪1922-1918‬הוסיפווהגיעולכאןעסקנים ומורים שברחו‬
‫מרוסיה הסובייטית‪ ,‬ומספר המוסדות והמורים גדל בבמותובאיכות‪ .‬גידולה המהיר של מערכת החינוך העברי בחבלי‪-‬הסקר‬
‫נמשך עד ‪ ,1921/1920‬אחר כך התחילה ירידה‪ ,‬מחמת לחץ השלטונות‪ ,‬שביקשו להטמיע את המיעוטים הלאומיים‪,‬וכן גם‬
‫מהמת ההפסקה שתלה בתמיכתהג'וינט‪.‬‬
‫לאחר שנוסדה הסתדרות "תרבות" (‪ ,)1922‬שאיחדה את כל מוסדות החינוך העבריים‪ ,‬נתפשט החינוך העברי המלא בכל‬
‫פולין‪ ,‬פרטלגאליציהולשליזיה‪ ,‬אשרבהןנתקיימו רקקורסים שלאחרהצהרים‪ .‬ביחוד גדל בהתמדה ‪-‬עד שנת ‪1935/1934‬‬
‫‬‫מספר בתי‪-‬הספרהעממיים של "תרבות"‪,‬כפישיוצאמן המספרים הבאים‪:‬‬

‫‪150‬‬

‫מספר בתי‪-‬הספר העממיים‬
‫ן שנת‪-‬הלימודים ן ‪ 1927/1926‬ן ‪ 1931/1930‬ן ‪1935/1934‬ן ‪1939/1938‬ן‬
‫של "תרבות"‬

‫ן מספרבתי‪-‬הספרן‬

‫‪123‬‬

‫ן‬

‫‪173‬‬

‫ן‬

‫‪183‬‬

‫ן‬

‫‪179‬‬

‫ב‪183-‬בתי‪-‬הספרהעממייםשהשתייכו ל"תרבות" בשנת ‪ 1935/1934‬למדו ‪34,232‬תלמידיםמפי ‪1,113‬מורים‪.‬אותה שנההיו‬
‫ל"תרבות" גם ‪72‬גני‪"-‬לדים ובהם ‪90‬גננות ו‪1,522-‬חניכים‪,‬וכן ‪9‬גימנסיות ובהן ‪145‬מורים ו‪2,752-‬חניכים‪ .‬בסך‪-‬הכל נתחנכו‬
‫אותה שנה במוסדות "תרבות" ‪38,516‬נפש‪.‬‬
‫בית‪-‬הספר של "תרבות"חינךלציונות‪,‬לחלוציות‪ ,‬מחוזשאיפותיוהיתה גאולתישראלבארץ‪-‬ישראל‪ .‬השפההעברית כשפת‬
‫התחיה הונחהכיסודעיקריבתכנית‪-‬הלימודים‪ ,‬מתוך אמונהעזה שאפשרלהחיותהולקיימה אף בארצותהגולה‪.‬בית‪-‬הספרהיה‬
‫חילוניולאחינך אתתלמידיולמצוותמעשיות‪,‬אךנטע בלבם את הקשר לעבר‪,‬למאור שבמסורתהיהודית ושבמוסרהיהדות‪.‬‬
‫דרכה של "תרבות"היתה קשה‪.‬ללשוןהעבריתהחיה לאהיתהאחיזה של ממש בבית וברחוב‪ .‬הצביעו על בית‪-‬הספר של‬
‫"תרבות"כעליצירמלאכותי‪,‬שאינו אלאפרירעיוןמופשט‪ .‬אולם בתוך האוירה הציונית שאפפה את הציבורהיהודיבפולין‬
‫בשניםשלפני מלחמת‪-‬העולםהאחרונה‪,‬היהבית‪-‬ספרזהטבעילמדי‪.‬היהודיםנושלובהתמדהמעמדותיהםהכלכליותוהפוליטיות‪,‬‬
‫וההרגשהשאין מפלטלדורהצעיר אלאבארץ‪-‬ישראל מילאהביחוד את נפשם של המוני היהודים‪ ,‬ביחודבעיירות‪ .‬והריבני‬
‫השכבות העממיות הללו הם שהיוו את רובם הגדול של התלמידים בבתי‪-‬הספר של "תרבות"‪.‬לפי סטאטיסטיקה של מרכז‬
‫"תרבות"‪ ,‬משנת תרצ"ט‪,‬נמנורק ‪4%‬מכללההוריםעםהאמידים‪,‬ואילו שארכלההוריםנמנו‪,‬עם השכבותהעממיות‪,‬כפישיוצא‬
‫מן הטבלה הבאה‪:‬‬

‫ההרכב הסוציאלי של הורי התלמידים בבתי‪-‬הספר העממיים‬
‫בעלי‪-‬מלאכה ‪31%.,,…………………‬‬
‫סוחרימזעירים ‪40% …………………..‬‬
‫פועלים‪12% ………………………‬‬
‫סוחרימוחרשתנים‪4% ………………….‬‬
‫מהוסרי‪-‬עבודה ‪6%…………………..‬‬
‫יתומים ‪4%………………………‬‬

‫שונים‪………………………..‬‬

‫של "תרבות"‬

‫‪3%‬‬
‫‪100%‬‬

‫בית‪-‬הספר של "תרבות"ידע בדרך התפתחותו עליות וירידות‪ .‬לכתחילההיה קרוב ל"חדר מתוקן"‪,‬כפי שנתפתח ברוסיה‬
‫לפני מלחמת‪-‬העולם הראשונה‪ .‬בית‪-‬הספרידעזמן ממושך מחסור במוריםמתאימים‪ .‬ההוראה בלשון שאינהשפת‪-‬החייםהיתה‬
‫כרוכהבקשייםמבחינהפדגוגית‪ .‬הצורך לסגל את בית‪-‬הספר לתנאיםחיצוניים גרר אחריו לעתיםויתוריםעליסודוווחשובים‬
‫בתכנית‪-‬הלימודים‪.‬במשךהזמן הפךבית‪-‬הספרשל "תרבות"לבית‪-‬ספרמודרני‪.‬מתוך נאמנות לשלימותהאידיאולוגיההחינוכית‬
‫נמצאוהדרכיםלשילובתכנוהמהותי שלבית‪-‬הספרבמבנהוהדידאקטי‪.‬כינוסיםפדגוגייםארצייםוגליליים שלהסתדרות"תרבות"‬
‫ומוריה שקדועלשיפוייה שלתכנית‪-‬הלימודים‪ .‬גברה המגמההריאלית בבית‪-‬הספרהעממי ואף הוקםבית‪-‬ספר חקלאימיוחד‪.‬‬
‫הסמינריונים של"תרבות"העמידומחנהגדול של מורים‪ ,‬אשר נתחנכוחינוךעברי שלם ברוחהשיטות החדשות‪,‬ובעזרתשליחים‬
‫מןהחוץ הודק הקשרביןהיסודותהחלוציים בארץלביןבית‪-‬הספרהעבריבפולין‪ .‬מרביתהמפלגותותנועות‪-‬הנוערהציוניות‪-‬‬
‫הציוניםהכלליים‪,‬ה"התאחדות"("הפועלהצעיר")‪,‬הרביזיוניסטים‪" ,‬השומרהצעיר"‪,‬גורדוניה‪" ,‬החלוץ"‪",‬הנוערהציוני"‪ ,‬וכו'‪–‬‬
‫לקחו חלק בעבודתה של "תרבות" והשפיעו על דרכה‪ .‬ארץ‪-‬ישראל עמדה כל הימים במרכז הלימודים והשאיפות‪ ,‬והעבודה‬
‫‪151‬‬

‫למעןהקרןהקיימתלישראלוהידיעותעל הנעשה בארץ קשרו את התלמידים לארץ‪-‬ישראליותר מאשר לארץ מושבם‪.‬חניכי‬
‫"תרבות" הצטרפו ברובם לתנועות‪-‬הנוערהחלוציות‪ 60% .‬מכלל גומרי בית‪-‬הספר העממי של "תרבות"עלולשרץ (לפי משאל‬
‫חלקי שנערך בשנת ‪.)1938‬היקף השפעתה של "תרבות" אףחרג ממסגרתה הפורמאלית‪ .‬שעורי ערב לעבריתולידיעת הארץ‬
‫שנערכוליד בתי‪-‬הספר וכן הספריות הרבותשנתקיימו עלידם משכוגםנוער שלמד בבתי‪-‬ספר אחרים‪ ,‬ורבים נתקרבו על‪-‬‬
‫ידיחניכי "תרבות" לציונות‪.‬‬
‫ציש'א‬

‫כותבי תולדות החינוךהיהודי בפולין‪ ,‬נוהגים להגדיר את מוסדות ציש"אכמהפכניים‪ ,‬ולאהיא‪ .‬אמנם מציבי המוסדות‬
‫ומעצביהםהיומהפכנייםבשאיפותיהם‪,‬אולם בתעמולהדגלואך בשם הפשטות‪ :‬שפה אחת מובנת לכל היהודים והיא אידיש‪,‬‬
‫ף‪-‬כעיף"‪ .‬ואמנם מעטיםהיו היהודיםבפולין אשר‬
‫איןצורך לכובשה‪ ,‬הבה נשתמש בהבליחבלי תרגום‪,‬בלי מחיצה‪",‬כיזנ‬
‫לא שמעואידיש‪,‬ולאעוד אלא אףמתנגדיהאידישיזםנאלצו להשתמשבהבתעמולתםנגדה‪,‬והיואנשיציש"אבטוחים בצדקתם‬
‫עדכדי כך‪,‬שהתירו לעצמם לדברבאזניהגויים בגנותה של השפה "המתה"ואף במוסדות המחוקקים תבעו אך את זכותה של‬
‫אידיש (שלאכנציגיהציונים‪,‬שהגנו תמידעלשתי השפות גםיחד)‪.‬‬
‫בתי‪-‬ספרחילונייםבאידיש כברהתקיימובימי מלחמת‪-‬העולם הראשונה ואף לשניה נעשו נסיונותלייסד בתי‪-‬ספר כאלה‬
‫כשיעורי ערב‪ ,‬אלא שלא היה להם קיום תחת שלטונו של הצאר‪.‬בימי המלחמה נוסדו בווארשה בתי‪-‬מחסהלילדי הפליטים‬
‫שהגיעומעריהסקר אשרבתחוםהחזית‪ ,‬ובקצתםהתחילולחנךבאידיש‪.‬אתצורתוותכניתוהמגובשתקיבלבית‪-‬הספרהזהבשנת‬
‫‪,1921‬בועידת ציש"א‪,‬הועידה קבעה אתאידישכלשוןההוראהבבית‪-‬הספר;חילוניות‪,‬חינוךלעבודהולחברה(סוציאליסטית) ‪-‬‬
‫כיסודותיו‪.‬בשנת‪-‬הלימודים ‪ 1928/1927‬נתחנכו בבתי‪-‬הספרהעממיים של ציש"א ‪13,531‬תלמיד‪,‬אך מספרםירד בשבים הבאות‪,‬‬
‫ובשנת ‪ 1935/1934‬לאעלהעל‪.9,936‬בכל המוסדות גםיהדנמנו אותה שנה למעלה מחמשה‪-‬עשר אלף תלמיד‪,‬כפי שיוצא מן‬
‫הטבלה הבאה‪:‬‬
‫בשנת‪-‬הלימודים‬
‫ציש"א‬
‫בתי‪-‬הספר‬
‫של‬
‫‪1935/1934‬‬
‫טס המוסדות‬

‫גני‪-‬ילדים‬
‫בתי‪-‬ספרעממיים‬

‫גימנסיות‬
‫קורסים שלאחרהצהרים‬
‫שעורי ערב‬
‫בס"ה‬

‫מספר המוסדות‬

‫מטפר המורים‬

‫מספרהחניכים‬

‫‪5‬‬
‫‪65‬‬

‫‪14‬‬
‫‪591‬‬
‫‪32‬‬
‫‪7‬‬
‫‪198‬‬

‫‪4,350‬‬

‫‪169‬‬

‫‪842‬‬

‫‪15,486‬‬

‫‪11‬‬
‫‪86‬‬

‫‪2‬‬

‫‪320‬‬
‫‪9,936‬‬

‫‪650‬‬
‫‪230‬‬

‫מספרהתלמידיםהוסיף לרדת גם בשנים הבאות‪ .‬רובםהיוילדות ונערות(כשנישלישים מכללהחניכים בכל מוסדות ציש"א‬
‫שמחוץלווארשה)‪ .‬הציבורהיהודי לא נמשך בדרך‪-‬כללאחריהאידיאולוגיה האידישיסטית‪ ,‬אף לא החשיב את שפתוהיומית‬
‫כשפתהחינוךלבניו‪,‬דווקא בגללהיותה פשוטהומובנת‪,‬בלי עומס של עברובלי חזוןלעתיד‪,‬ועל‪-‬כן נתחנכו בבתי‪-‬הספר של‬
‫ציש"א בעיקרבניעניים‪ ,‬שידם לא השיגה לשלם בעדחינוך בניהם‪.‬‬
‫ארגון ציש"אהיה חזק ומוסדותיוהיוקשוריםבו קשראמיץ מכמהבחינותוגם מבחינה כספית‪,‬וזוהכריעה בהרבה‪ .‬ברשות‬
‫המרכזהיוכספי‪-‬תמיכהרבים‪ ,‬שהושגו בעזרתידידים ואוהדים באמריקה‪ ,‬באמצעותהג'וינטוגםעל‪-‬ידי שליחים של ה"בונד"‬
‫בכלהעולמי לבית‪-‬הספרהתיכון שלהםבוילנההעניקה הממשלה זכויותפומביות‪.‬לגני‪-‬הילדיםהיה לרוב אופי של בתי‪-‬מחסה‬
‫(וברבים מהם טיפלו גם בהזנה ובהלבשה)‪ .‬נוסף לכך עמד לרשותם סאנאטוריום לילדים חולים ע"ש מךםביךןשין שליד‬
‫וארשה‪,‬ומוסדזה‪,‬מצאלואוהדיםרביםוגםשימשתעמולהלכלפעולותציש"א‪.‬העתוןהיומי שלה"בונד"‪,‬ה"פאלקסצייטונג"‪,‬שרת‬
‫את ציש"א שרות חשוב‪,‬הוציא תכופות הוספות מיוחדות בשבילהציבורוכן שבועוןלילדים בשם"קליינע פאלקסצייטונג"‪.‬‬
‫‪152‬‬

‫בראשיתםהיומוסדות ציש"א משותפים ל"בונד"‪,‬לפועלי‪-‬ציון‪-‬שמאלולפולקיסטים‪,‬אולםבמשךהזמןגברההשפעתה"בונד"‬
‫ברוב המקומות‪,‬והתנגדותולערכי האומה בלטהבתכנית‪-‬הלימודים‪.‬לימוד השפה העברית ‪ -‬כשפת התנ"ך בלבד ‪-‬היה רשות‬
‫ולא חובה‪ ,‬אף לא הותר אלאמכיתה ג'ואילך‪.‬הפולחן שלאידיש‪ ,‬שתפס בתחילה מקום רב בתכנית‪-‬הלימודים‪ ,‬נתרופף בשנים‬
‫האחרונות ולעומתו גדר בתוכההיסודהסוציאליסטי‪.‬‬
‫תשומת‪-‬הלבהיתירה שניתנה בבתי‪-‬הספר של ציש"א ללימודים הריאליים‪,‬גוייבה גישה מיחודית מודרנית‪ ,‬ואמנם עלתה‬
‫ציש"אבהישגיההפדגוגיים על רוב הזרמים האחרים‪ .‬עתונם הפדגוגי‪ ,‬שיצא כמעט בקביעות‪ ,‬היה ערומענייןוכן כינוסיהם‬
‫הפדגוגיים התכופים‪ ,‬מסירות המורים‪ ,‬רובםנושאיהתנועההבונדאית והאידישאית‪,‬היתה למופת‪.‬אףנוערמאמיןוזריזהצליחו‬
‫לחנך‪ ,‬אלא שנבצר מהםללכדציבורהוריםפעיל‪,‬אף‪-‬על‪-‬פישקיימועתוןמיוחד בשבילם ("שולאוןלעבן")‪.‬‬
‫מסתבר שרובמוסדות ציש"א נמצאובערי‪-‬החרושתובסביבתן‪ .‬אמנםמידלאחר תחיתה שלפוליןהצליחולהקים רשת גדולה‬
‫שלמוסדות גםבחביי"הסשרהמזרחיים‪ ,‬אלא שכאן לאיכלו לעמוד בהתחרות עם "תרבות" בגלילותשלמיםכווליןופוליסיה‪.‬‬
‫משנסגרוכאןעל‪-‬ידי הךשות לשנה אחת‪ ,‬לאיספועוד קום‪,‬באיןציבור תומךבהם‪.‬‬
‫'שול‪-‬קולטי‬

‫כשם שבית‪-‬הספר "יבנה" שימש טיפוס‪-‬מעברבין "חורב‪-‬בית‪-‬יעקב"לבין "תרבות"‪,‬כךשימשבית‪-‬הספר של"שול‪-‬קולט"‬
‫טיפוס‪-‬מעברביןבית‪-‬הספרשל ציש"א לשל"תרבות"‪ .‬הסתדרות "שול‪-‬קולט" נוסדה בשנת ‪ ,1928‬בתמיכתפועלי‪-‬ציוןהימניים‪,‬‬
‫תוך מלחמהעם ציש"א שהתנכרה לתחיההלאומית‪,‬הישגיה של "שול‪-‬קולט"הי‬
‫ו מעטיםלמדי‪ .‬בשנת‪-‬הלימודים ‪1935/1934‬‬
‫מנתה בסך‪-‬הכל ‪ 16‬מוסדות‪ ,‬מהם ששהגני‪-‬ילדים‪ ,‬שבעה בתי‪-‬ספרעממיים‪ ,‬והשאר ‪-‬שעורים שלאחר הצהרים‪ .‬היה להם רק‬
‫בית‪-‬ספרעממי אחד שלם‪,‬בוילנה‪.‬בסך‪-‬הכלנמנואותה שנה במוסדותשול‪-‬קולט ‪2,343‬תלמיד‪,‬מהם ‪1,818‬בבתי‪-‬הספרהעממיים‪.‬‬

‫בתי‪-‬ספר דו‪-‬לשוניים‬

‫בתי‪-‬הספרהתיכונייםהממלכתייםהיולרובסגוריםבפניהנוערהיהודיומכיווןשהיהודים שאפובדרךכלל להקנותלבניהם‬
‫השכלהתיכונית נמצאו אנשיםזריזים שיסדו בתי‪-‬ספרתיכוניים לשם עסק‪,‬בלי כלתכניתחינוכית עברית‪ ,‬גם השלטונות הקלו‬
‫עלייסודם של בתי‪-‬ספר כאלה‪,‬כדילהגביר את השפעת השפההפולנית‪,‬ביחודבעריהסקר‪.‬בלבפוליןובגאליציה‪,‬מקוםשהלשון‬
‫הפולניתהיתה שפת הרחוב‪ ,‬אף קשההיהלקייםבתי‪-‬ספרעברייםשלמים‪.‬אי לזאתקמוציוניםחשוביםויסדובתי‪-‬ספרתיכוניים‬
‫דו‪-‬לשוניים במגמהציונית‪-‬לאומית‪ .‬בבתי‪-‬ספר אלה תפסולימודיהיהדות(עברית‪,‬תנ"ך‪,‬דבריימיישראל) מקוםניכרבתכנית‪-‬‬
‫הלימודים‪,‬אולם בהבמידהשלימוד המקצועותהיהודיים עלה יפה‪ ,‬לא היה עוד מקום לבית‪-‬ספרעברי שלם‪,‬ובאין בית‪-‬ספר‬
‫תיכוןעברי קשההיה‪ as~p'i‬אף את בתי‪-‬הספרהעממיים‪.‬מבחינה לאומיתיצא אפוא שכרם של בתי‪-‬ספר אלה בהפסד‪ ,‬על‪-‬אף‬
‫כוונותיהם הרצויות שלהמייסדים‪ .‬לבתי‪-‬ספר אלה נודעה השפעה לרעה גם מבחינה אחרת‪ :‬רשויות ההשכלה שבערי הספר‬
‫לחצו גםעל מוסדות "תרבות"ליהפךדו‪-‬לשוניים‪ ,‬ואףציונים נתנוידם לכך במקומותמסויימים(באראנוביץ'‪,‬וולקוביסק)‪,‬‬
‫בית‪-‬הספר הראשוןמטיפוס זה נוסד בשנת ‪ ,1912‬אולם התפתחותו העיקרית חלהבימי מלחמת‪-‬העולם הראשונה ובשנים‬
‫הראשונותשלאחריה‪.‬ה'מוסדותהללוהיומאוגדיםבאגודתהסברותלייסודבתי‪-‬ספרתיכונייםבפולין‪ ,‬שמרכזההיה בלודז‪,‬בשנת‬
‫הלימודים ‪1934/1933‬השתייכו למרכזזה ‪18‬בתי‪-‬ספרעממיים‪21 .‬בתי‪-‬ספרתיכונייםושניבתי‪-‬ספרמקצועיים(למסחרבקראקא‬
‫ולחקלאותבסלנו‪%‬ק)‪ .‬בכל המוסדותגםיחדנמנו אותה שנה ‪4,785‬תלמידים‪ ,‬שלמדומפי ‪230‬מורים‪.‬‬

‫מספרים כלליים‬

‫בשנת‪-‬הלימודים ‪ 1935/1934‬למדו ‪-‬לפיהנתונים של המשרד הסטאטיסטי של ממשלתפולין ‪-‬בכל בתי‪-‬הספר העממיים‬
‫במדינה בסך‪-‬הכל ‪425,566‬ילדיםיהודים‪ .‬מהם למדו ‪ 343,671‬בבתי‪-‬הספרהממשלתיים‪)19%( 81,895 ,‬בבתי‪-‬ספריהודיים‪.‬‬
‫לעומת זאת נמנו בשנת‪-‬הלימודים ‪-1938/1937‬לפי נתונים של הממשלה הפולנית הגולה ‪-‬בכל בתי‪-‬הספר העממיים‬
‫היהודים ‪-‬רק ‪64,900‬ילדים‪.‬לפיבאי‪ 64,‬אלה מסתכמת הסטאטיסטיקה שלהחינוךהיהודיבפולין כדלקמן‪:‬‬
‫‪153‬‬

‫מספר מוסדות החינוך היהודי (ברשיון הממשלה) ותלמידיהם בשנת‪-‬הלימודים‬
‫גגי‪-‬ילדים‬

‫לשון ההוראה‬

‫ס"ה‬

‫ליניארים‬

‫בתי‪-‬ספרפיכויים‬
‫מוסדות‬

‫תלמידים‬

‫מוסדות‬

‫תלמיוים‬

‫‪20‬‬

‫‪800‬‬

‫‪226‬‬

‫‪28,500‬‬

‫‪38‬‬

‫‪6,800‬‬

‫‪34‬‬

‫‪1,500‬‬

‫‪40‬‬

‫‪1,100‬‬

‫‪226‬‬

‫‪36,400‬‬

‫‪12‬‬

‫‪2,200‬‬

‫‪10‬‬

‫‪400‬‬

‫‪60‬‬

‫‪1,900‬‬

‫‪452‬‬

‫‪64,900‬‬

‫‪50‬‬

‫‪9,000‬‬

‫‪44‬‬

‫‪1,900‬‬

‫תלמידים‬

‫מוסדות‬

‫דו‪-‬לשוניים‬
‫עבריתאואידיש‬

‫בתי‪-‬ספר עממיים‬
‫מוסדוה‬
‫תלמידים‬

‫‪1938/1937‬‬

‫סמינריונים‬

‫לשון ההוראה‬

‫דו‪-‬לשוניים‬

‫עבריתאואידיש‬
‫ס"ה‬

‫‪-‬‬

‫מוסוות‬

‫תלמירים‬

‫בתי‪-‬ספר למלאכה‬
‫מוסדות‬

‫תלמידים‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪5‬‬

‫‪600‬‬

‫‪1‬‬

‫‪100‬‬

‫‪14‬‬

‫‪1,800‬‬

‫‪1‬‬

‫‪100‬‬

‫‪19‬‬

‫‪2,400‬‬

‫מוסדותגבוהים‬
‫מוסדות‬
‫תלמידים‬
‫‪1‬‬
‫‪-‬‬

‫‪1‬‬

‫‪100‬‬
‫‪-‬‬

‫‪100‬‬

‫בסך‪-‬הכלהיו אפוא בשנת ‪,1938/1931‬לפי טבלה זו‪ 97,400 ,‬תלמידים ב‪ 626-‬מוסדותיהודיים‪ .‬לעומת זאת היו‪,‬לפי‬
‫חשבון הג'וינט לשנת ‪180,181 – ,1936‬תלמידים ב‪ 1465-‬מוסדותיהודיים‪ ,‬המתחלקיםלפי הזרמים בדלקפן‪:‬‬
‫מוסדות‬

‫תרבות‬

‫יבנה‬

‫שול‪-‬קולט‬
‫ציש"א‬
‫חורב‬

‫ישיבות‬
‫בית‪-‬יעקב‬
‫ס"ה‬

‫תלמידים‬

‫‪269‬‬
‫‪229‬‬
‫‪16‬‬
‫‪169‬‬
‫‪367‬‬
‫‪167‬‬
‫‪248‬‬

‫‪35,585‬‬

‫‪1,465‬‬

‫‪180,181‬‬

‫‪44,780‬‬

‫‪15,923‬‬
‫‪2,343‬‬

‫‪16,486‬‬

‫‪49,123‬‬
‫‪15,941‬‬

‫נוסף לכך למדו בשנת‪-‬הלימודים ‪ 1939/1938‬בבתי‪-‬ספר ובקורסים מקצועיים‪ ,‬שנתמכועל‪-‬ידי הסברות "אורס"‪" ,‬איקא"‬
‫וכו'‪ ,‬עוד ‪17,060 – 16,000‬תלמיד‪.‬‬
‫הסתירותבין הנתונים הרשמייםלביןאלו של הג'וינט ברורות למדי ‪ -‬ההפרש הכללי הוא ב מאה אלף נפש‪ .‬לביאור‬
‫הסתירות האלה להעיר‪:‬‬
‫א) לאכל המוסדות נרשמומידבמשרדים הרשמיים‪ :‬לפעמים עברו שנים עד שנתמלאו כל דרישותהשלטונות ובינתים‬
‫נתקיימו המוסדות באורח לאליגאלי‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫"‬
‫ט‬
‫נ‬
‫י‬
‫ו‬
‫'‬
‫ג‬
‫"‬
‫ל‬
‫‪,‬‬
‫ת‬
‫י‬
‫פ‬
‫ס‬
‫כ‬
‫ת‬
‫ו‬
‫ש‬
‫ק‬
‫ב‬
‫ל‬
‫בקשר‬
‫ם‬
‫י‬
‫ב)מרכזיהחינוך שהמציאודו"ח‬
‫א‬
‫ל‬
‫ה‬
‫כ‬
‫י‬
‫מ‬
‫ת‬
‫החסירו את מספר המוסדות שנסגרו במשך‬
‫הומן‪.‬הג'וינט מצדו לא בדק את המספרים‪ ,‬כיוון שהתמיכות ניתנו לזרמים לא לפי מספר המוסדות וחניכיהם אלא בהתאם‬
‫לדרישות שלהתומכיםהשונים(פיפל‪-‬רעליף‪,‬וצענטראל‪-‬רעליף)‪.‬‬
‫ג)לפיעדותהמנהלים שלמרכזי "חורב" ו"בית‪-‬יעקב" ביקרו בבתי‪-‬הספר העממיים שלהם גםילדים שהיו למטה מגיל‬
‫חובת‪-‬הלימוד‪ ,‬ובסך‪-‬הכל נפטרועל‪-‬ידי מוסדותיהם מחובת‪-‬הלימודהכללית כ‪ 25,000-‬מתלמידיהם‪.‬‬
‫ד) בתי‪-‬ספררבים‪,‬ביחוד של הזרםהדתי‪,‬‬
‫היו מוסדות השלמה (לאחה"צ)והיו נתונים לפיקוחםשי השלטונות האדמיניס‪-‬‬
‫טראטיביים בלבד‪,‬ממילא לאנכללו בסטאטיסטיקה רשויות ההשכלה‪.‬‬

‫יי‬

‫שי‬

‫‪154‬‬

‫מעריכים אתמספו‪.‬ילדיישראלבגילבית‪-‬הספרבשניםשלפני מלחמת‪-‬העולם השניה‪ ,‬במחציתהמיליון ומעלה‪ .‬אם נוסיף‬
‫למספרהנקוב בדו"ח שלהג'וינט(‪)180,000‬עוד כ‪40,000-‬ילדיםשנתחנכו ב"חדרים"‪,‬יוצאשבקירוב ‪40%‬מכללהילדיםהיהודיים‬
‫קיבלו אתחינוכם במוסדות שלהיהודיםעצמם‪.‬‬
‫ברוחציונית נתחנכו במוסדות‪:‬‬

‫תרבות‬

‫‪44,780‬‬

‫יבנה‬

‫‪15,923‬‬

‫שול‪-‬קולט‬

‫‪2,343‬‬

‫דו‪-‬לשונייםציוניים‬

‫‪7,000‬‬

‫‪70,046‬‬

‫בסך‪-‬הכלקיבלו אפואחינוךציוני כשבעים אלף תלמיד‪ ,‬שהם כ‪ 35%-‬מכלל התלמידים במוסדות החינוךהיהודיים ורק‬
‫‪ 14%‬מכללילדיישראלבמדינה‪.‬אף‪-‬על‪-‬פי‪-‬כן היה החלקהשביעי הוה השאור שבכל מערכתהחינוךהיהודי והשפעתו הגיעה‬
‫אף לבתי‪-‬הספר הממשלתיים‪ .‬הלשון העברית‪ ,‬אם כלשון חיה ואם כלשון התנ"ך והספרות הדתית‪ ,‬נלמדה ברוב המוסדות‬
‫של כל הזרמים‪.‬‬

‫‪155‬‬

⬇ הורדת הקובץ (PDF)