דברים, פרשת כי תבוא: ביעור ווידוי מעשרות

רשת
כי
תבוא:
ביעור
ווידוי
מעשרות

בפרשתנו מצווה הנוהגת פעמיים בשבע שנים–מצוות ביעור מעשרות.

כִּי תְכַלֶּה לַעְשֵׂר אֶת כָּל מַעְשַׂר תְּבוּאָתְךָ בַּשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁת שְׁנַת הַמַּעֲשֵׂר וְנָתַתָּה לַלֵּוִי לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה וְאָכְלוּ בִשְׁעָרֶיךָ וְשָׂבֵעוּ.
(דברים כו,
יב)

מצווה מן המובחר לתת את כל המתנות לבעליהם מיד אחרי ההפרשה.
אם השהה את המתנות אצלו,
כאשר הגיע זמן הביעור חייב לבערם מן הבית ולעשות להם כדין תורה:
לתת את מה שחייב לתת,
ולפדות או לאכול את מה שחייב לפדות ולאכול.
מה שלא יספיק לפדות ולאכול –
חייב לשרוף.
זמן הביעור הוא פסח של שנה רביעית לשמיטה,
ופסח של שנה שביעית.

מהי מצוות ביעור מעשרות ומתי יש לקיימה?

____________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

הפסוקים הבאים עוסקים בווידוי מעשרות–
לאחר שמקיימים את הביעור יש להגיד את הנוסח שבפסוקים.

יג וְאָמַרְתָּ לִפְנֵי ה'
אֱלהֶיךָ 
בִּעַרְתִּי הַקּדֶשׁ מִן הַבַּיִת וְגַם נְתַתִּיו לַלֵּוִי וְלַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה כְּכָל מִצְוָתְךָ אֲשֶׁר צִוִּיתָנִי 
לא עָבַרְתִּי מִמִּצְותֶיךָ וְלא שָׁכָחְתִּי: 
יד לא אָכַלְתִּי בְאנִי מִמֶּנּוּ וְלא בִעַרְתִּי מִמֶּנּוּ בְּטָמֵא וְלא נָתַתִּי מִמֶּנּוּ לְמֵת 
שָׁמַעְתִּי בְּקוֹל ה'
אֱלהָי עָשִיתִי כְּכל אֲשֶׁר צִוִּיתָנִי: 
טו הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ מִן הַשָּׁמַיִם וּבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ אֶת יִשְרָאֵל וְאֵת הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּה לָנוּ 
כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבתֵינוּ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ:
(דברים כו)

שימי לב הנוסח הנ"ל נקרא "וידוי".

על מה מתוודה כאן האדם?__________________________________________________________________

במה שונה וידוי זה מהוידוי הנאמר ביום כיפור?_____________________________________________

נסי לחשוב–
מהי החשיבות של וידוי מסוג זה?

______________________________________________________________________________________________

______________________________________________________________________________________________

פעמים רבות אנו אומרים ווידוי על חטאינו.
הווידוי נאמר בתחנון של יום שני וחמישי,
בסליחות וביום כיפור.

פעמיים בשבע שנים התורה מצווה אותנו גם להתוודות על מה שעשינו טוב.