נושא
הדף: תנ"ך,
שמות,
פרק טו –
"שירת
הים"

מיועד
לכיתות: חטה"ב

מחבר:
חגי
לב

'שירת הים' שמות פרק טו'

1. א.
מי רדף אחר בני ישראל?
_________________________________________________________________

ב.
מה עולל {=עשה}
להם ה' בים סוף? {כז–
כח}
___________________________________________________

2. "וַיְנַעֵר ה' אֶת מִצְרַיִם בְּתוֹךְ הַיָּם" – מה
לומד רש"י מהמילה " וַיְנַעֵר ה' " על אופן {= צורת}הטביעה של המצרים בים סוף? {כז}
__________________________________________________________________________________

*3. מתי הסתיים לחלוטין {=לגמרי}השעבוד של בנ"י במצרים ביציאת מצרים או בטביעת מצרים בים סוף? נמק
דבריך
!

שים
לב
! בתשובתך
השתמש
בהיגד
+ משפט
תימוכין
!

__________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

4. "וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת מִצְרַיִם
מֵת
עַל
שְׂפַת
הַיָּם"
א.
כיצד ראו זאת ישראל?
____________________________________

ב.
לשם
מה {=
בשביל
מה} היו צריכים לראות זאת ישראל? {ל ברש"י}

_________________________________________________________________________________________

5. הידעת?
! ישראל ראו על ים סוף שני דברים: הראשון:
הכנעת ונצחון האויב המצרי.

השני:
גדולת ה' השולט על הים כמו על היבשה.

א.
כיצד לומדים דבר זה מפרק יד' פסוקים ל–לא?
_____________________________________________________

ב.**
הצג/הסבר,
כיצד בפסוקים הבאים מתגלה דו – ממדיות זו? {א.
טו', ד לעומת ח. ב.
שני החלקים של פסוק א}

א._______________________________________________________________________________________

ב._______________________________________________________________________________________

6. מתי
שרו ישראל את שירת הים? {יד,
ל – טו',
א}
________________________________________________

7. הידעת
?! שני סוגי שירה ישנם במקרא: 'אריח על גבי אריח' ו'אריח על גבי לבינה '. וכולם נכתבו בחיתום {=בסיום}
מאבק בין ישראל לבין אויביו.

ללמדנו שניצחון ישראל על אויביו מגדל{=מפרסם}
שמו של ה' בעולם.

עיין
במקומות הבאים
וציין בכל מקום סוג כתיבת השירה ! {'אריח על גבי אריח', 'אריח על גבי לבינה'}

וזהות האויב המנוצח: {עמלק,
מלכי האמורי, כנען,
אויבי ישראל בדור הגאולה}

אסתר ט', ז–
י_________________________________________
שופטים ה'
_____________________________

דברים לב ___________________________________________ יהושע יב' ט – כד _____________________

8. ב 'שירת הים' ארבעה חלקים: (השלם החסר)

פסוקים א' – ו:
פתיחה ________________________________________________________________

פסוקים ז – יא:
_________________________________________________________________________

פסוקים יב' –טז:
_
__________________________________________________________________________

פסוקים יז – יח : חתימה ; ____
_______________________________________________________________

{תרמילון
חלקי
השירה:
פרוט גבורותיו ה' במלחמתו באויביו , שבחי ה' במלחמתו עם אויביו ,

תפילה לביאת עם ישראל לארץ והכרזת מלכות ה' במקדש,
פחד נפל על העמים.}

9. הסבר
בלשונך הפסוקים הבאים:

"מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ
– יָרָה בַיָּם" {ד}
_____________ "וּמִבְחַר
שָׁלִשָׁיו – טֻבְּעוּ בְיַם סוּף" {ד}
__________________

"צָלֲלוּ כַּעוֹפֶרֶת בְּמַיִם
אַדִּירִים"
{י}________________
"נָמֹגוּ כֹּל יֹשְׁבֵי כְנָעַן" {טו}
_______________________

10. העתק
מתוך שירת הים פסוק / פסוקים המבטאים את הדברים הבאים:

א.
מפלת מצרים:
___________________________________________________________________________

ב.
כוחו של ה':
_____________________________________________________________________________

ג.
תגובת העמים:
____________________________________________________________________________

ד.
ציפיית ישראל לבוא לארץ ישראל:
_____________________________________________________________

(א) אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַידֹוָד וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר אָשִׁירָה לַידֹוָד כִּי גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם:

(ב) עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ אֱלֹהֵי אָבִי וַאֲרֹמְמֶנְהוּ:

(ג) יְדֹוָד אִישׁ מִלְחָמָה יְדֹוָד שְׁמוֹ:

(ד) מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ יָרָה בַיָּם וּמִבְחַר שָׁלִשָׁיו טֻבְּעוּ בְיַם סוּף:

(ה) תְּהֹמֹת יְכַסְיֻמוּ יָרְדוּ בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ אָבֶן:

(ו) יְמִינְךָ יְדֹוָד נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ יְמִינְךָ יְדֹוָד תִּרְעַץ אוֹיֵב:

(ז) וּבְרֹב גְּאוֹנְךָ תַּהֲרֹס קָמֶיךָ תְּשַׁלַּח חֲרֹנְךָ יֹאכְלֵמוֹ כַּקַּשׁ:

(ח) וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ נֶעֶרְמוּ מַיִם נִצְּבוּ כְמוֹ נֵד נֹזְלִים קָפְאוּ תְהֹמֹת בְּלֶב יָם:

(ט) אָמַר אוֹיֵב אֶרְדֹּף אַשִּׂיג אֲחַלֵּק שָׁלָל תִּמְלָאֵמוֹ נַפְשִׁי אָרִיק חַרְבִּי תּוֹרִישֵׁמוֹ יָדִי:

(י) נָשַׁפְתָּ בְרוּחֲךָ כִּסָּמוֹ יָם צָלֲלוּ כַּעוֹפֶרֶת בְּמַיִם אַדִּירִים:

(יא) מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם יְדֹוָד מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא:

(יב) נָטִיתָ יְמִינְךָ תִּבְלָעֵמוֹ אָרֶץ:

(יג) נָחִיתָ בְחַסְדְּךָ עַם זוּ גָּאָלְתָּ נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ אֶל נְוֵה קָדְשֶׁךָ:

(יד) שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן חִיל אָחַז יֹשְׁבֵי פְּלָשֶׁת:

(טו) אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי אֱדוֹם אֵילֵי מוֹאָב יֹאחֲזֵמוֹ רָעַד נָמֹגוּ כֹּל יֹשְׁבֵי כְנָעַן:

(טז) תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ יִדְּמוּ כָּאָבֶן עַד יַעֲבֹר עַמְּךָ יְדֹוָד עַד יַעֲבֹר עַם זוּ קָנִיתָ:

(יז) תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ יְדֹוָד מִקְּדָשׁ אֲדֹנָי כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ:

(יח) יְדֹוָד יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד:

(יט) כִּי בָא סוּס פַּרְעֹה בְּרִכְבּוֹ וּבְפָרָשָׁיו בַּיָּם וַיָּשֶׁב יְדֹוָד עֲלֵהֶם אֶת מֵי הַיָּם וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם: פ

(כ) וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן אֶת הַתֹּף בְּיָדָהּ וַתֵּצֶאןָ כָל הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת:

(כא) וַתַּעַן לָהֶם מִרְיָם שִׁירוּ לַידֹוָד כִּי גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם: ס

(כב) וַיַּסַּע מֹשֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּם סוּף וַיֵּצְאוּ אֶל מִדְבַּר שׁוּר וַיֵּלְכוּ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר וְלֹא מָצְאוּ מָיִם:

(כג) וַיָּבֹאוּ מָרָתָה וְלֹא יָכְלוּ לִשְׁתֹּת מַיִם מִמָּרָה כִּי מָרִים הֵם עַל כֵּן קָרָא שְׁמָהּ מָרָה:

(כד)
וַיִּלֹּנוּ הָעָם עַל מֹשֶׁה לֵּאמֹר מַה נִּשְׁתֶּה:

(כה) וַיִּצְעַק אֶל יְדֹוָד וַיּוֹרֵהוּ יְדֹוָד עֵץ וַיַּשְׁלֵךְ אֶל הַמַּיִם וַיִּמְתְּקוּ הַמָּיִם שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט וְשָׁם נִסָּהוּ:

(כו) וַיֹּאמֶר אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע לְקוֹל יְדֹוָד אֱלֹהֶיךָ וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְוֹתָיו וְשָׁמַרְתָּ כָּל חֻקָּיו כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ כִּי אֲנִי יְדֹוָדרֹפְאֶךָ:
ס

(כז) וַיָּבֹאוּ אֵילִמָה וְשָׁם שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה עֵינֹת מַיִם וְשִׁבְעִים תְּמָרִים וַיַּחֲנוּ שָׁם עַל הַמָּיִם: