דף
עבודה בנושא:
טעם
אכילת מצה.
כיתות
יעד:
ח'
– י'
מאת:
ישי
רוזנבלט
ניסן ה'תשס"ט
בס"ד
ט
עם אכילת מצה
מגיד מְגַלֶה אֶת הַמַצוֹת מַגְבִּיהַ אֶת הַקְעָרָה וְאוֹמֵר בְּקוֹל רָם:
מתוך
הגדה של פסח
הָא לַחְמָא
עַנְיָא
דִי
אֲכָלוּ
אַבְהָתָנָא
בְּאַרְעָא
דְמִצְרָיִם...
רַבָּן גַּמְלִיאֵל הָיָה אוֹמֵר: כָּל שֶׁלֹּא אָמַר שְׁלשָׁה דְּבָרִים אֵלּוּ בַּפֶּסַח, לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ,
וְאֵלוּ הֵן:
פֶּסַח,
מַצָה וּמָרוֹר…
…מַצָּה זו שאנו אוֹכְלִים,
עַל שׁוּם מה?
עַל
שׁוּם
שֶׁלֹא
הִסְפִּיק
בְּצֵקָם
שֶׁל
אֲבוֹתֵינוּ
לְהַחֲמִיץ
עד שֶׁנִּגְלָה עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים,
הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא,
וּגְאָלָם…
1. מדוע אוכלים מצה בפסח? .
שמות,י"ב,יח
"בָּרִאשֹׁן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ בָּעֶרֶב תֹּאכְלוּ
מַצֹּת עַד יוֹם הָאֶחָד וְעֶשְׂרִים "
שמות,י"ב,ל"ט
"וַיֹּאפוּ
אֶת
הַבָּצֵק
אֲשֶׁר
הוֹצִיאוּ
מִמִצְרַים
עֻגֹת
מַצּוֹת,
כִּי
לֹא
חָמֵץ,
כִּי
גֹרְשׁוּ
מִמִּצְרַים
וְלֹא
יָכְלוּ
לְהִתְמַהְמֵהַּ,
וְגַּם צֵדָה לֹא עָשׂו לָהֶם"
2. מהי הסתירה שבין הפסוקים? .
ע
יינו במפרשים:
רמב"ן,
שמות, י"ב,
ל"ט
"ויאפו את הבצק"
– שאפו אותו מצות מפני
המצווה שנצטוו… ולא
יכלו להתמהמה לאפות אותו בעיר ולשאת
אותו אפוי מצות, ועל כן
נשאו אותו בצק… ומהרו
ואפו אותו טרם יחמץ בדרך או בסכות…
"דעת זקנים"
שמות,י"ב,ל"ט
א.
למי שאומר שפסח מצרים נהגו
יום אחד…כי לפי שגורשו
ממצרים לא נתחמצו.
ב.
ולמי שאומר שפסח מצרים נצטרכו
לאכול מצה שבעה ימים…זאת
כוונת הכתוב:
ויאפו את הבצק מפני חיוב מצה,
ולפי שגורשו ממצרים לא יכלו
להתמהמה לבקש צדה לדרך…
שו"ת הרדב"ז,
חלק ה'.
המצה זכר לשעבוד– שהיה
מנהג להאכיל את העבדים מצה המתעכלת לאט
כדי שיאכלו מעט.
מדוע אנו אוכלים מצה בפסח?
א.
זכר למצות,
שכבר נצטוו ישראל לאפות במצרים.
ב.
זכר למצות (=לחם העוני)
שהיו אוכלים ישראל במצרים תמיד.
ג.
זכר למצות שאפו ישראל,
כשלא הספיקו לאפות לחם ביציאת מצרים.
3.
התאימו כל טעם במצווה למפרש,
שראינו שתומך בה!
במה באה לידי ביטוי יציאת ישראל ממצרים בחיפזון?
א.
בכך שלא הספיקו לאפות את המצות במצרים,
אלא רק בדרך.
ב.
בכך שלא הספיקו להכין צידה לדרך.
ג.
בכך שלא הספיקו לאפות את הלחם ויצאו להם מצות.
4.
התאימו כל פירוש ל"חיפזון"
למפרש שלו!