הרב שמשון רפאלהירש
משנתוושיטתו
בהוצאת "עזרא" ירושלים תשכ"ב
הדב משה מונק
עוורון ענף דרך ארץ בימינו
גא) מטרת המאמר
בהיסוסים רביםובייסורי מצפון קבל מחבר מאמר זה על עצמו את התפקיד
שהטילה עליו המערכת לכתוב על נושא נכבד זה ,בספר המוקדש לזכרו
של ענק הרוח וגאון התורה ,הרב שמשון רפאל הירש זצוק"ל.
היהדות הדתית בעולם ובישראל עומדת בפני בעיה נוקבת .בעיהזו מקורה
בעמדה העקרונית כלפי הסיסמא של תורה עם דרך ארץ לפי פירושו של
רשר"ה,והיא:קביעתתכניתלימודיםתיכוניתלנוערהדתי.
פתרונה של שאלה זו מותנה למעשה במסורות החינוך השונות שהביאו
היהודים אתם מארצות פיזוריהם השונות ארצה ,או גם אל ארצות הגולה
השונות ,אליהן הגרו ממרכזי היהדות באירופה ,אך להלכה מוכרעת הבעיה
על-ידי שיקולים עיוניים-השקפתיים והלכתיים המתייחסים להערכתלימודי-
החול מבחינות שונות .בחינות אלו הן :תועלתם של לימודי החול בחיים
הכלכליים ובחיי הציבור הדתי .השאלה היא באיזו מידה מקדמים לימודים
אלה את ההשקפה ואת אורח החיים הדתיים או מסכנים אותם ,ושאלת הזמן
הדרוש להן ,והנלקח בהכרח מלימודי היהדות בכלל והגמרא בפרט .כל
תכנית לימודים היא תרגום של השקפת עולם מסויימת ,הנראית ראויה
להנחילה לדור הצעיר ,לשפת חומר הלימודים ומספר השעות הדרוש לכל
מקצוע .סוף מעשה במחשבה תחילה :חזות האדם המושלם ,המצויד בכל
הדרושלחייםאידיאליים מכל הבחינות ,מרחפתלעיני המחגך ,כשהוא קובע
את מספר השעות ,את ספרי הלימוד ,את דרכי ההוראה ,ואפילו את צביון
הפעולות שמחוץ ללימודים בתכנית בית הספר .מטרת מאמר זה לעמוד על
היסודות העיוניים האלה ,לגלות מעט ממקורותיהם במחשבה ובספרות,
ולהציע דרך חינוכית לאלה שהגד מזדהים עקדונית עם אותם הרעיונות של
תורה עם דרך
ארץ ביםי
נו
ש2
רבי שמטת רפאל הירע 1slnw ,בסיסמא :תורה עם דרך ארץ .מפן מאלט
שבדיקתם של הערכים הגלומים בלימודי החול נובעת מעקרון ראשי ,והוא
שקנה המדההיחידי לקביעת ערכו של כל רעיון וכל מעשה הוא התורה.
לאייבדקוערכי מוסראנושייםכלליים,ערכיםלאומיים אוערכיםתכליתיים:
אלא כל ערךייבחן רק לפי קנה מדה זה של התורה ותביעותיה הכלליות
והמקיפות .לא נכיר במוסר העומד בפני עצמו ,לא בלאומיות או בעבודה או
בסוציאליזם ,כערכים הקיימים עבור היהודי הדתי בזכות עצמם ,ואין הדבר
צריך ראיהלמי שמכיר את אופיה הטוטאלי של ההשקפה התורתית .כמו כן
נעיר ,שאין מסגרתו של מאמר אחד מאפשרת בדיקה יסודית רב-צדדית
בכל המקורות שדנו בתכנית הלימודים ובהכנסת יפיפותו של יפת לאהלי
שם .כל צימצום הוא בבחינת סלקציה לפי טעמו של המחבר ,ומעטים זכאים
לטעון שאין לשר השכחה שליטה עליהם .הבדיקה העיונית תכליתה איפוא
מעשית במאמר הזה :קביעת קווים לתכנית לימודים תיכונית ,היום .משום
כךייוחם כל שיקול אל המציאות האקטואלית במדינת ישראל ולגולה בכלל,
שדיןהגולה להלכה כמעטכדיןמדינת ישראל ,שכן הגולהיונקת את השראתה
בתכנית הלימודים בעיקר מפה .השפה העברית שלטת בחלק המכריע של
התכניות העבריות בבתי הספר היהודיים ,לא רק בבית הספר התיכוני
בפרנקפורט מיסודו של הרב הירש ,אלא גם ברוב ארצות הגולה כהיום הזה,
בעיקר משום שבתי הספרהדתיים לוקחים בחשבון לפחות בתיאוריה ,שהלק
מהחניכים עתידים לעלות ארצה ,ומקדישים משום כך זמן ניכר לא רק
ללימוד שפת-התנ"ך והמשנה – ,כבימי הרב הירש -אלא גם לשפה
העברית המדוברת.ביצוען של ההצעות שתבאנה כמסקנה להנחותיוהעיוניות
של המאמר הזה ,אפשרי אולי יותר כאן מאשר בחו"ל,כיון שבחו"ל מתנות
רשויות נכריות את הכרתן ותמיכתן בבתי הספרהיהודיים בכמות מינימאלית
מסוימת של לימודי חול ותרבות זרה .אם אמנם תתבקשנה מסקנות מעשיות
מתוך בדיקה עיונית של האקטואליות של תורה עם דרך ארץ בתקופתנו,
הרי במדינתנו חפשים ומצווים אנו להאבק על ההכרה בהן ובמשמעותן
לגבי תכנית הלימודים בבתי הספר .לא אקדים את המסקנות; אגיד רק זאת:
לפי עניות דעתי ,ובכל הצניעות ,מטרת המאמר הזה היא לתרום תרומה
צנועה ביותר להבהרת דמותו של החינוך התיכוני ,כי דמות החינוך הזה
תקבע במדינת ישראל את מעמד התורה ואת מעמד היהדות התורתית
לדורותהבאים.
הר ב משה מונק
ש2
(ב) הערכים הגלומים בלימודים כלללתם
במאמרו היסודי בנושא זה מונה ר' שמשון רפאל הירש זצ"ל את ערכם
של מקצועות היסוד בלימודים הכלליים .1נושא מאמרו מבהיר כבר מה
שציינתי בפרק הקודם ,שלמדידת ערכם של מקצועות לימודיים משמשת
,לאערכי תרבותשונים כשהם לעצמם עומדים לדיון,
כקנה מדה רק התורה
אלא יחסם לתרבות (תרגום לא מדויק של המלה! )Bildungהיהודית .הבה
נמנה אותם לפי סוגיהם העיקריים .כמעט כולם כלולים במאמרהיסודי הזה,
) המדעים ככליעזר להבנת התור ה :הרמצם כוט בשרט
"
אל ר יהרתן הכהן מלתיל~ :היאאיילת אהבה ושטת נטרק אשר לאהבתה
שגיתי מבחורים ,ואף גםזונשיםנכריות נעשו לה צרות ,מואביות ,אדומיות,
צידוניות ,והאליודע,כי לא נלקחו מתחילה אלאלהיותן לה לרקחות ולטבחות
ולאופות להראות לעמים והשרים אתיפיהכי טובת מראה היא מאד" .הרי
מטרת המדעים כולם להיות לעזר בגילוי צפונות התורה .וכן נהג הרמב"ם
בעצמו ,שכל יסודות האסטרונומיה ,שלפיהם חיבר את הלכות קידוש החודש,
י "וטעם
למד מאנשי מדענכריים וכדבריו (הלכות קידוש החודש פ' י"ז ,כ"ד)
כל אלה חשבונות והיאך נודע כל דבר ודבר מאלו דברים והראיה על כל
דבר היא חכמת התקופות והגימטריות שחברו בה חכמי יון ספרים הרבה,
והם הנמצאים עכשיובידי החכמים ,אבל הספרים שדברו חכמי ישראל שהיו
בידי הנביאים מבני יששכר לא הגיעו אלינו .ומאחר שכל אלה הדברים
בראיות ברורות הם שאין בהן דופי ואי אפשר לאדם להרהר אחריהן ,אין
חוששים למחבר בין שחברו אותם נביאים ,בין שחברו אותם האומות ,שכל
דבר שנתגלה טעמו ונודעה אמיתתו בראיות שאין בהם דופי אנו סומכים
על זה האיש שאמרו או שלמדו על הראיה שנתגלתה והטעם שנודע" .ר'
שמשון רפאל הירש במאמר הנ"ל כותב (שם ,ע'" :)458כל מי שמכיר את
הספרות התלמודית רק בקוויה הכלליים יודע ,שהמשא והמתן התלמודי נוגע
בחלקים חשובים של המתמתיקה והאסטרונומיה ,הבוטניקה והזואולוגיה,
האנטומיה והרפואה ,המשפט ותורת המוסר" .הדברים ידועים ואין צריכים
ראיה .ידיעת חוקי הטבע והמתמטיקה היתה נחוצה בכל הזמנים להבנת
התורה .כיום ,בתקופת ההמצאות הטכניות הגדולות ,אין אפשרות לפסוק
הלכה בבעיות רבות ללאידיעות יסודיות בפיסיקה ובחימיה ,בפרט בשאלות
.1
den Beziehungen der allgemeinen Bildungselemente zu der speziellתסע
juedischen Bildung. Gesammelte Schriften 11, 449.
תורה עם דרך ארץ ביםינו
2%
שבת -למשל בענין מכונת ההליבה ופעולתה ,בענין המקרר החשמלי
וכיו"בי כן הדברבענין הלכות הפסח -יש להכיר הרכבן של תרופותוטיב
חמרים חדישים שונים .לגבי כלאים נחוצות ידיעות בחקלאות ,ועוד .בדרך
כללמתייעצים הרבנים עם אנשי מדעדתיים,כדי להבין את תהליכי פעולת
המכונות וטיבן של ההמצאות החדשות .רופאים דתיים נראים בעיניהם יותר
בני סמכא בשאלות הנוגעות לפיקוח נפש -באכילה ביום הכפורים וגו'.
ניתן לומר בצורה כללית ,שאחד הערכים בלימודי החול הוא שבעזרתם
אפשר להכיר את העולם והמציאות ,שהם הם המהווים את הבסיס שעליו
עומדיםדיני התורה .יש להכיר את המציאות המשתנית תדיר ,כדי לדעת,
מה הם חוקי התורה הבלחי-משתנים החלים על המציאות הזאת ,שדורות
קודמים לא יכלו לפסוק הלכה לגביה .לימודי החול ,כלומר המדעים ,יצרו
את המציאות הזאת ,ורק המכיר אותם מכיר גם את מהותם של הישגי
הטכניקה החדישה ויכול להפעיל עליהם את חוקי התורה הנצחית .ערך זה
יתייחס לכל מדצי הטבע ,בולל רפואה .פרובלמטית יותר היא מידת
חשיבותן של תורת המשפט הזר ושל תורות המוסר הזרות .חז"ל אמנם הכירו
גם את המערכת המשפטית של הגוים; ידיעה זו הביאה למשל לניסוח הכלל
ההלכתי" :כלשבדיניהםמוציאים מלוה (מ' חרוקה) למלוה (מ' פתוחה)בדיננו
מחזירים ממלוה ללוה" ,ולבדיקתו של כלל זה בדוגמאות שונות (ב"מ סב).
אין זה מוכיח שלשם ידיעת דיני רבית חייבים אנו להכיר את המערכת
המשפטית של מדינות זרות .אולי חל חוב זה עלינו בארצות הגולה כדי
לפסוקדין תורהלפי ההלכה :דינא דמלכותא דינא ,במדה שהלכהזו פועלת
ה ,2
ביןיהודיליהודי .אך הרי גם בארצות נכר מוגבלת מאד תחולתדין ז
ובארץ ישראלהיא מפוקפקת עודיותר .3ברם ,גם במדינת ישראל יש מקום
לדינא דמלכותא ע"פ הסכמת העם,ואין פה המקום להאריך.4
כן אין לראות צורך ברור בהכרת תורת המוסר של הגויים .נכון אמנם
ן בש"ך חו"מ סעיף ע"ג ס"ק ל"ט :האיך נלמד מדיני כותים לבטל דין תורה,
.2עיי
ח"ו לא תהיה כנאת בישראל ,ושם באריכות.
.3ר"ן נדרים כ"ח ,ד"ה מוכס :הסברא ,שאין זכות למלכי ישראל לגרש יהודי ,וממילא
אין דינא דמלכותא תופסת גםכיום.
.4הרמב"ם גזילה ואבידה פ"ה ה' י"א אינו מבחין ,בניגוד לר"ן ,בין מלכי ישראל
למלכי עכו"ם .וכן גם בפירוש המשניות לנדרים פרק ג /ולפי החתם סופר חלק חו"מ
תשובה מ"ר גם לשיטת הר"ן חל דינא דמלכותא ,אם ניחא להן לבני המדינה גם
בארץ .יש צורך איפוא בהכרת חלק מחוקי הכנסת גם לסידין תורה.
2%
הרב משה מונק
וםהרמב"ם 111111ן בספרי הפילוסופיה אפילו כדי לבסס את יסוד יסודות
התורה ,והיא האמונהבייחוד ה' ,והוא מסביר עובדה זו כדרך שהוא מסביר
אתעיונו בספרי התקופות והגימטריות שלהםלעניין חישוב החודש ,באמרו
(מורה נבוכים א' ע"א)" :דעכי החכמות הרבות אשרהיו באומתנו באמיתת
אלו ענינים אבדו באורך הזמן ובשלט האומות הסכלות עלינו" .רק לפי
השקפהזויש צורךבעיון גם בפילוסופיה נכריתכדי להעמיק בהבנת התורה,
ויסודותיה האמונתיים ,מחוסר ספריעיון ומדע ממקורותינו.
נראה איפוא ,שיש הבדל בין מדעי הטבע לבין מדעי הרוח מבחינה זו
שאנו דנים בה .כל מדעי הרוה לא יוכלו לעזור לנו ולו רק בפתרון בעיה
הלכתית מעשית אחת .הם עשויים לעזור לנו להבין את יסודות השקפתנו
לעומקם -מאין ספרי עיון שנכתבו ע"י גדולינו .במדה שספרים כאלה
נכתבו מאז כתב הרמב"ם את ספריו ,על ידו ועלידי הבאים אחריו,ייתכן
שהם מספיקים לביסוסה ההגיוני של אמונתנו הנצחית ,שלא הלו ולא יחולו
בה שינויים לעולם .אך המציאות ,שלגביה צריכה ההלכה לפסוק את דינה
מתחלפת ומתפתחת ,ומציגה לפני גדולינו חדשים לבקרים בעיות חדשות,
שבשום אופן אי-אפשר למצאן בספרי קדמונינו ,גם לולא אבדו .שום בר-
דעת לאיגיד :לא נשתמש בחשמל כלל ,מכיון שבשולחן ערוך לא ניפסק
דינו כלפי שבת .בעל כרחינו אנוחייבים לדעת את מהותה של כל תגלית
חדשה ,כדי שנדע לפסוק הלכה במדה שתגלית זו מעוררת בעיה הלכתית.
סיכומו של דבר :ידיעת מדעי הטבע היא חיונית ,כדי להבין את תביעות
ההלכה בתקופה של ציביליזציה המתבססת על טכנולוגיה .ידיעה זו היתה
תמיד חיונית להבנת הגמרא העוסקת בקביעת ההלכה לגבי תקופתה היא,
לפי עקרונות שתוקפם יפה גם היום ,ושעומדים לרשותנו ,אם רק נכיר
אותה ואת המציאות שהולידתם הכרה אמיתית.
ך,כים
)1המדעים לשם הבנת העולם" :מה רבו
עשי
מ
אראה שמיך
בחכמה עשיתן "לך אל נמלה עצל ראה דרכיה והכמן "כי
מעשה אצבעותיך ,ירח וכוכבים אשר בוננת .מה אנוש כי תזכרנו" .הבנת
העולם מקרבת אותנו אל הבורא ,מולידה בקרבנו את יראת הרוממות.
מתוך ידיעת הטבע אנו מחכימים לדעת אורח חיי
ם של יושר וחריצות1
הסתכלות בבריאה מחנכת לענוה .אלה הם רק אחדות ממטרותיהם של מדעי
הטבע המוצהרות בספרותנו .במאמרו הנזכר כותב הרב הירש; "רוח האדם
מכיר בטבע את פעולתו האחדותית של הבורא האחד" (ע' 55א .האגרת
תורה עם דרך ארץ בימינו
205
השלישית ב"אגרות צפון" מתארת אתגילוי האהבה והחסד בבריאהי כותב
השורות האלה רחוק מאד -לדאבונו -מהכרת מדעי הטבע והוא ,איפוא,
בנידון זה בגדר "נאה דורש ואינו נאה מקיים" .אך מה גדלה השתוממותי
בקוראי בספר ,שהמשקלהסגולי שלאטומי כל האלמנטים הוא מכפלהישירה
של המשקל הסגולי של המימן ,מלבד אלמנט אהד ,וגם אצלוגילו אחר מחקר
רב ,שאכן גם משקלו הוא מכפלהישירה .תגלית זאת הביאהלידי ההיפוטיזה,
שכל האלמנטים הם תולדות המימן ,במשקלים שונים ובתרכובות אשר
סגולותיהן שונות מהאלמנט המקורי .5וייסלח למחבר התיאור ההדיוטי של
התופעההפינומנלית הזאת) האםיש אהדות גדולה מזו?
חז"ל חקרו את הטבע ,לא רק למען הסק ממנו שמעתתא אליבא דהילכתא.
ר' שמעון בן חלפתא לא קיבל את דברי שלמה המלך ,שלנמלים אין שוטר
וקצין ,אלא ערך בעצמוניסויכדי להיוכח ,אם אמנם כן הוא .חז"ל מוכיחים
אמנם שאיןהניסוי הזה ראיה גמורה ,מתוך שיקולים ,שאפשר לראות בהם
זהירות מדעית (חולין נ"ז ע"ב) .אולם יש מקום לספק ,אם העריכו חז"ל
ניסוי לשם מחקר זה :ר' שמעון בן הלפתא מתואר כעסקן בדברים ,ולפי
הנראה אין זה כינוי לשבח .חשובה המסקנה המוסרית מהתנהגותן של
הנמלים; לגבי העובדות מותר לסמוך על מהימנותו של שלמה ,כדבריהם.
אם זהו הפירוש הנכון של הביטוי עסקן בדברים ,הרי יש להצטמצם בהכרת
הטבע בדברים אשרגופי תורהתלויים בהם; ברם ,מהרש"א מצטט שם את
בעל חובות הלבבות ,שלפי דעתו דברים התלויים באמונה ,אף שידע אותם
בקבלה,חייב אדם לחקור אותם במופת,והרי ניתנה הרשות לחקור את הטבע
כדי להכירווכדי לבסס את אמונתנו על הכרתו .לא כן דעת התוספות שם.
הרי שלפנינו שתי שיטות בענין ערכו של לימוד מדעי הטבע לשם הכרת
העולם.
%המדעים כחלק מעולמו הרוחני של האדם :כאן ממים
אנו לקביעת ערכם וסל מדעי הרוש הרב הירום כותב" :רוח האדם מכיר
בהיסטוריה את תכניתו האחדותית של המנהיג האחד" (ע' .)455ההיסטוריה
היא מדע האדם בהתפתחותו .אם האדם ,ברצונו או בעל כרחו ,מקדם את
האנושות לקראת ייעודה האלוקי בתהליך היסטורי עקבי ומכוון ,הרי שיש
לראות במדע זה מכשיר רב-כוח לביסוס האמונה .אנו מצווים מן התורה
.5
"Infinity
10
6, Two, Threeח~George Gamow: "0
ף
2%
הרב משה מונק
להבץ ולהכיר את ההיסטוריה המשחדת וטל עם ישראל בין הגתם :שכה
ימות עולם בינו שנות דור ודור …בהנחל עליון גוים בהפרידו בני אדם
יצב גבולות עמים למספר בני ישראל" .גדולינו היו בקיאים בהיסטוריה
הישראלית .פירושו של הרמב"ן מוכיח בקיאות היסטורית בבואו לבסס את
העיקרון "מעשה אבות סימן לבנים"* ,וכן בביאור תופעות היסטוריות
מסוימות על פי הנבואות שבתורה (רמב"ן ,בראשית מט י') .רש"י מצטט
את ספריוסיפון.
תביעתו של הרב הירש כוחה יפה גם ללימוד ההיסטוריה הכללית של
האנושות .גם היא היתה אוביקט לנבואות ישעיהו וירמיהו ,וצדקתו של
השופטהעליון מתגלה בגורלה ובאחריתה של כל אומה ולשון .כן מתבקשות
מן העיון בהיסטוריה הכללית מסקנות להתנהגותנו אנו ,בגדר "כי עברו
כתיים וראו וקדר שלחו והתבוננו מאד וראו הן היתה כזאת ההמיר גוי
אלהים" .האם תשובת נינוה לא מעניננו היא? נבואת יחזקאל על מצרים:
"והיו שם ממלכה שפלה .מן הממלכות תהיה שפלה ולא תתנשא עוד על
הגוים והמעטתם לבלתי רדות בגוים" ,נתקיימה עד ימינו .האין עובדה זו
מעידה על אמיתות הנבואה? מפלתם של אלה שאמרו כסנחריב" :בכחידי
עשיתי ובחכמתי כי נבונותי ,ואסיר גבולות עמים ועתירותיהם שושתי
ואוריד באביר יושבים ותמצא כקןידי לחיל העמים וכאסף ביצים עזובות,
בל הארץאני אספתי" ,מוכיחה ,שתמיד שלט בהיסטוריה ועתיד לשלוט בה
גם להבא העקרון" :אפקוד על פרי גודל לבב מלך אשור ועל תפארת רום
עיניו" .שום עם ושום רודן לאיזכו לשלטון עולם .האם הכרת כל זה אינה
ערך יהודי המצדיק לימוד ההיסטוריה הכללית?
,
ת
ו
מ
ד
א
הרי הספרות היא
אם ההיסטוריה היא מדע התפתחות האדםעלי
תיאור רוח האדם .הרב הירש כותב" :איזו חשיבות דתית עצומה יש לייחס
לדאגה המכוונת להקנות לנוער היהודי את ההכרה המאפשרת לו להעריך
כראוי את מכלול היחסים האישיים והסוציאליים ,המדיניים והדתיים ,שבהם
עליו למלא חובתו היהודית ,האנושית והאזרחית -עלפי ידיעת כל הטוב
והאציליבהיי התרבות של תקופתו" (שם ,ע' .)457ערכה של ידיעת הספרות
ואולי של האמנות הזרה בכלל -נעוצה ברכישת ההבנה לרוח העמיםאשר היהודי היהחי בקרבם על מנת שיוכל ליטול חלק בעיצוב דמותו של
.6עיין למשל בפירוש הרמב"ן לבראשיתיב ,וו כן ,כ ועוד.
תורה עם דרך
ארץ ביםי
נו
%7
עולם זה ולהאציל עלת מרוחה ההנחה המונחת ביסוד גישה %היא האמונה
בייעוד שיש לישראלבין העמים ,על גישהזו קמו עוררין .מחבר מאמר זה
ניסה להוכיח את קיום רעיוןהייעוד ביהדות בתשובה להתקפה עליו .7אין
ברצוני לחזורעל ההוכחות ,המצויות בתנ"ך בשפע ,וכן בגמרא 8וכןבכוזרי.9
לפיעיקרוןהייעוד אמנםחייבהיהודי להכיר את תרבות העולם הסובב אותו,
שהרי לאיוכל לפעול להפצת הרעיונותהיהודיים המיועדים לכלל האנושות
בלי שיכיר את התרבות אשר נגדה עליו להילחם ואשר לתוכה עליולהחדיר את היהדות .דומני שזוהי תמצית המחשבה המובעת במאמרו של
הרבהירש.
ברם ,יש מקום להרהרברעיוןהייעוד ,לא בבחינתו העקרונית ,אלא באופן
הגשמתו המעשית .האם תשפיע היהדות ע"י פעולה בקרב הגוים ,או האם
עצם קיומו בגולה הוא הגורם המשפיע על הגוים להתקרב לאמת שהיהודי
בה?לפי דוגמת הגרגיר של הכוזרי וראית הגמרא ("וזרעתיהלי בארץ"),
חי
הרי לפנינו תהליך של התבוללות ,של הגוים בקרבנו; ואילו לפי דברי
ישעיהו" :ושלחתי מהם פליטים אל הגוים …האיים הרחוקים אשר לא
שמעו את שמעי ולא ראו את כבודי והגידו את כבודי בגוים" ,הרי כאן
פעולת הסברה .ואולם זווזואינן ראיות חותכות.אי אפשר לדעת אם הכרת
תרבות הגוים תכשיר אותנו להשפיע עליהם יותר מאשר תשפיע תרבות
זועלינו ,בבחינת "ויתערבו בגוים וילמדו מעשיהם" .לאידועיםלי פסוקים
או מאמרי חז"ל המעידים על התעמקותם של קדמונינו בספרות נכרית או
באמנות נכרית .אמנם אמרו" :מי שלא ראהבנין הורדוס לא ראהבנין נאה
מימיוא ,אבל כשרצה הורדוס לצפותו זהב ,התנגדו חז"ל והציעו לעיות
לבנין דמותגליהים (בבא בחרא ,ד'ע"א) .אמנם שבח ר' יהודה את מעשיהם
הנאים של הרומאים ,אבל כבר הוכיח אותו רשב"י ופסל כל ביטוי של
הערצה לתרבות הטמאה הזאת" :תקנו שווקים להושיב בהם זונות" (שבת
ל"ג ע"ב) .לא ראינו ולא שמענו אינה ראיה ,ובודאי אינני מוסמך לקבוע
שאין בתנ"ך או בחז"ל או בספרות הראשונים והאחרונים הערכה כלשהי
לספדותם ואמנותם של זדים .ברם ,הלכה מפורשת היא :מליצות ומשלים
של שיחות חולין ודברי חשק כגון ספר עמנואל וכן ספרי מלחמות אסור
,
.7משה מונק :רעיון התעודה ביהדות שערים ,ער"ש כ"ה שבט תשי"ג.
.8פסחים פ"ז :לא הגלה הקב"ה את ישר-אלבין העמים אלאכדי שיתוספו עליהם גריס.
.9כוזרי ,פרק ד' סעיף כ"ג ,משל הגרגיר.
2%
המב משה מ נק
לקרש בהם בשבת ואף בחל אסור משום מושב לצים ועובר משום אל תפש
אל האלילים -אל תפנו אל מדעתכם ,ובדברי חשק איכא תו משום מגרה
יצר הרע .ואומר הרמ"א ,דוקא אם כתובים בלשון לע"ז .אבל בלשון הקדש
שרי ,ואומר המשנה ברורה ,שבספר יוסיפון וספר יוחסין ודברי הימים של
ר"י כהן ושבט יהודה מותר לקרא ,שמהם ילמדודברי מוסר ויראה אפילו
כתובים בלע"ז ,אבל דברי חשק שהוא מגרה את יצר הרע אסור גם בלשון
הקדש (אורח חיים הלכות שבת ,סימן ש"ז סעיף ט"ז) .דברי הסעיף הזה
ברורים למדי .יש הבדל בין ספרות העוסקת בעניני חשק לבין היסטוריה
שיש בה כדי להגביר יראת שמים .כן מתברר מתוך הדין שלפי דעה אחת
אסור ללמוד בשבת ספרי חכמות ,ולדעה אחרת מותר ,ובחול מותר לכל
הדעות (שם ס' י"ז) .כמו כן נתברר שאין לדמות ספרות למדע ,ואין איסור
על לימוד מדע כשם שיש איסור כזה על קריאת ספרות .אדרבה ,יש מקום
לסברה ,שלימוד מדע בגדר מצוההיא.ואולי מותר גם בשבת".
בארץ ישראל חמורה בעית לימוד הספרות ביותר .האם גם כאן יפה
כוחה של ההנמקה שלפיה ,כדי להשפיע ולקחת חלק בעיצוב דמות המדינה
עלינו להכיר את ערכי התרבות הנוצרים בתוכה? האם גם באהלי שם יש
מקום ליצירת ערכי תרבות מתחום יפיפותו של יפת? …לבבות בני אדם
נפתחו לרוחם המפתה של החושים של יפת" .רק ביהודה ראו שגעון במה
שהעריץ העולם כולו כחכמה"ס~ .אם אמנם מצווהעלינו להכניס לאהלי יפת
מתורתו של שם ,האם עלינו לקיים את לימודה של תורת יפת שכבשה לה
מקום ,לדאבוננו ,באהלי שם? והמדובר הוא בלימוד מתוך חיבה ,מתוך
חיוב הערכים המשותפים להם ולנו ,ולא בלימוד לשם קינטור וסתירה .האם
מסוגלת הספרות העברית המודרנית ,הנלמדת בבתי הספר שלנו ,לתרום
לעיצוב אופיו ולהרחבת אופקיו ולעידון אישיותו של התלמיד הגדל על
דרכי תורת האמת?גוים זכאים ליצור ספרות של יפת ,אך אלה ששתו מבאר
מיםהיים ,האם ימירו אותה בבורות נשברים ? מהו ,באספקלריא של תורה,
הערך שהספרות העברית המודרנית יכולה להקנות לנו ?
* [אם אנו הולכים בדרכו של הרמב"םומחייבים לימודים כלליים ,מן הראוי שנזכור את
אזהרתובענין לימוד מדע וחכמה בשבת לאמור" :כי לבד ספרי נבואות או פירושיהם
אסור לקרות בשבת אוביום טוב ואפילו היה אותו הספר בחכמה מן החכמות" (פירוש
המשנה להרמב"ם ,שבת פרק כ"ג משנה ב') הערת העורך].
Helleuismus -und das Judentum – Gesammelte .10חס 5. 2. Hirsch:
כרר שני ,ע' .Schriften 38
תגרה עם דרך ארץ בימינו
209
סיכומו של דבר :לימוד ההיסטוריה הוא ערך המקדם את הבנת התפתחותו
של האדם .ואולםאיננוזקוקים לתיאור רוח האדם עלפי מסורתיוון ותורתה.
אולי מצווים אנו להכיר ספרות נכרית במידה ששליחות ישראל בין הגוים
יכולה וחייבת להעשות גם ע"י יהודים תושבי מדינת ישראל .בודאי
ששליחותנוכלפיאחינוהטועים לאתיעשהעלידיחיפושהערכים המשותפים
להם ולנו מתוך הכרת מפרותם .הגוים עומדים במחצית הדרך ,כתיאורו של
הרב הירש (שם ,ע' .)29היהודי יכול לסגת רק עד דרך מחשבתו של יפת,
ברם לאיוכלליצורערכים חדשים בשטחזה.
(ד) העיון במדע למען "דע מה שתשיב" :אנחנוחיים בעולם
של כפירה .שתי סיבות מכריחות אותנו לכאורה לשלוט במכמני המדע
הכפרני( :א)כדי שנדעלהתגונןמפני ההתקפותעל האמונה (ב)כדי להתקיף
את הכפירה .הסיבה הראשונה קשורה בבטחוננו .אם לא נכיר את תורות
הכפירה על בורין ,לא נוכל לראות את ריקנותן ואת חוסר ביסוסן ,לא נדע
להבחין בין מדע המבוסס על עובדות לבין השערות דמיוניות ,המציגות
את עצמן כמדע איתן; בין חקירת העולם לבין חקירת מה שלמעלה ומה
שלמטה ,מה שלפנים ומה שלאחור ,ואנו עלולים ליפול קרבן לתעתועים
המוצגים כהוכחות שאין אחריהן ולא כלום .הסיבה השניה קשורה ברצוננו
לתקן עולם במלכותשדי.אין אנו תולים תקוותינו רק בהקב"ה שיתקן את
עולמן ,אלא שאנו כולנו מצווים ועומדים לקרב את התורה אל המבטלים
אותה (רמב"ן דברים כז ,כו) ,אם בכוח השלטון ואם בכוח ההשפעה .איך
נוכל לעשות זאת אם לא נדע לסתור את ראיות המשמאילים ולחזק את
ראיותינו באותם האמצעים שהם מטיבים להשתמש בהם .לפי זה מצווים
אנו להכיר את כלענפי המדע .מדעי הטבע מתפתחים ברובם עליסוד תורתו
של דרווין ,הכלכלה וההיסטוריהבנויים מקצתם על תורת מרקס ,מדעי הרוח
יונקים השראה מתיאוריות של פרויד ,פיסיקאים סוגדים להשקפה מוניסטית-
פנתיאיסטית .בכולם מבצבצת הכפירה מכל שורה ,והעולם פרוץ לכל מיני
השקפות פסידו-מדעיות ,אשר רואות באדם חזות הכל ועוצמותעיניהן מבעל
הבירה .מובן שנצטרך להכיר את כל זרמי ביקורת המקרא ,מולהויזן ההופך
קערה על פיה ,עד למתונים יותר ,המאמינים אמנם באמיתות התנ"ך ,אלא
י דרכי החקירה 1ג.
אף מסבירים כל נס הסבר טבעי עלפ
י
.11ברוח זו נכתב הספר "Die Bibel hat doch recht" :של קלר ,בהוצאה אנגלית:
" "The Bible as Historyובתרגומו העברי" :התנ"ך כהיסטוריה".
210
הרב משה מונק
עיט מדוקדק יותר במקורות יוכיח עח~פקיד על-אנושי זה ,כח"ב היהודי
להטיל על עצמו למלא אחרי הצו של "דע מה שתשיב לאפיקורס" ,איננו
מקובל על דעת הכל .תביעה זאת ,המנוסחת בפרקי אבות ,קיבלה פירושים
שונים הרחוקים מאד זה מזה .הרמב"ם בפירוש המשניות מסביר" :צריך
שתלמד דברים ,שתשיב בהם לאפיקורסים מן העובדי כוכבים ותחלק עליהם
ותשיבם אם יקשו לך" .ואח"כ" :אף על פי שתלמד דעות האומות לדעת,
איך תשיב עליהם ,השמר בלבך שלא יעלה בלבך דבר מן הדעות ההם".
אבל רבנו יונה מסביר שהקשר עם החלק הראשון של המשנה" :הוי שקוד
ללמד תורה" ,עם הפיסקה הבאה הוא; "שיקבע עצמו ללמוד תורהכדי שידע
להשיב על דברי אפיקורם" .תוספות יו"ט מוסיף; "ובאמרו מה שתשיב הודיע
שלא תלך אתה אצלם להקשות להם על סברתם ,אלא אם יבואו אליך ויקשו
לך,דע מה שתשיבם" .נמצאנו למדים שלפי הרמב"םיש להכיר את השקפות
האומות כדי להשיב להם ,ולפי רבנו יונה מתוך ידיעת התורה האמתית
נקבל את כליהזיין הדרושים למלחמה באפיקורסים .חלוקי דעות אלה גרמו
לאותה ההתקפה על הרמב"ם על ידי רבנו יונה ,שהביאה לשרפת ספרי
הרמב"ם ואח"כ לשרפת ספרי התלמוד בפריס .מדברי התוספות יו"ט אנו
למדים שאכן אין זה מתפקידנו לשכנע אחרים :די אם נדע להתגונן נגד
התקפות.
גם מהרש"א מסביר שמדובר בויכוח עםהמינים,המביאים ראיות לדבריהם
מן המקראות ,ועליך ללמוד תורה היטב ,כדי להשיבם מן המקרא ,אבל
אפיקורס ישראל ,אם גם תשכנעהו מן המקראות ,הוא ימשיך לכפור בתורה
שבעל פה ובמדרשי חכמים (סנהדרין ל"ה ע"ב) .מהרש"א מצטרף איפוא
לדעת רבנויונה ,שאתהידיעה הדרושה לשם תשובה לאפיקורסים יש לשאוב
מן התורה .כך גם דעת הרב הירש (בסידורו ,בפירוש לפרקי אבות) .גם
במאמר שבו הוא מונה את חשיבות הלימודים הכלליים אין הוא מונה את
הנימוק הוה בין הסיבות המחייבות התעמקות בתורות זרות ומנוגדות
לתורה .ידיעה מעמיקה במקראות תצייד את לוחם מלחמתה של תורה בכל
הנשק הדרושכדי לעמוד מול התקפותיהם של כופרים ולנצח- :זו דעת רוב
המפרשים ,מלבד הרמב"ם .קרוב אל הדעת ,שאותה גישה עקרונית המוכיחה
את אפסות השיטות האפיקורסיות בצורה כללית ,מבלי להיכנס ~ויכוח
בפרטים (כפי שנהג ,למשל ,ד"ר יצחק ברויאר זצ"ל בכוזרי החדש כלפי
ביקורת המקרא) ,היתהיותר מקובלת ביהדות מאותה שיטה של ר' דוד הופמן
תורה עם דרך ארץ בימינו
211
זצ"ל ,המנסה לנצח את ביקורת המקרא על אדמתה היא ,מתוך סתירת
הוכחותיהמבפנים .הרמב"ם עומד בשאלת קדמות העולםלפי הופמן ,במישור
הוויכוחהענייני על דרכי ההוכחה של אריסטו ,ולא במישורהוויכוח העקרוני
על עצם יכולת האדם לעמוד על שאלהזו מתוך מקורות שכלו ,ללא מסורת
ואמונה .רק ביטול הוכחותיו של אריסטו מפנה את הדרך ,לדעת הרמב"ם,
לאמונה בהידוש כפי מה שקבלנו בנבואה (מורה נבוכים חלק ב' ,פרק
ט"ז) ,אף עלפי שהאמונה בקדמות העולם סותרת מעיקרה את הדת .גישה
זו של הרמב"ם הביאה דוקא את הרב הירש לידי השוואה נועזת במקצת,
בין משה בן מימון ולהבדיל (תוספת מחבר המאמר) משה מנדלסון מוגרות
צפון ,אגרת י"ח).
נראהלי שאין לדרוש ,לא בבקורת המקרא ולא במדעי הטבע ידיעת כל
התיאוריות הכופרות כדי שנוכל להילחם נגדן ,אנשי מדע מודרניים כבר
הגיעו לכלל הכרה ,שאין המדעיכול להמציא אלא היפוטיזות ,אשר מסבירות
תופעות רבות ,מבלי שתופעות אלה מוכיחות את נכונותן .איש מדע דגול
מסכם זאת באמרו ,שקרוב לודאי ,שכל התיאוריות המדעיות הן מוטעות.
אלו שאנחנו מקבליםאותן -ניתנות להוכחה רק במסגרתגבולות הסתכלותנו,
המדע הוא ,איפוא ,פרגמאטי .12האם ,בכדילהגיע למסקנהזו ,זכאיםוחייבים
אנו להעמיס על מוחותבנינוובנותינו את כל הבדותות המדעיות המתיימרות
לגלות עולם ומקורו ,אף עלפי שברורמריהם שמגמתוזו של המדע חורגת
הרחק מתהום יכולתה וכוחה ,כפי שהוכיח זאת ד"ר יצחק ברויאר זצ"ל?
אמנם היו תמיד גדולים בישראל שהכירו גם את דעות המתנגד והכופר.
הנה ר' יהודה הלוי מתווכח בספרו הכוזרי עם הפילוסופיה .הרמב"ן גילה
בקיאות בתיאוריות נוצריות בויכוחו עם הכמרים ,גם חז"ל נהלו ויכוחים
עם צדוקים 18ועם עובדי כוכבים .14כל ויכוח כזהחייב את המתוכח ללמוד
היטב את הדעות האפיקורסיות ,כדי לסתור אותן .תכנית לימודים אינה
יכולה להיות בנויה על צרכים אלה .אין אנו מצווים ללמד לכל תלמיד את
הדעות המנוגדות ליהדות ואת דרכי סתירתן רק מתוך הנחה שאחד מהם
יהיה פעם גדול בתורה ויצטרך לייצג את היהדות בויכוח פומבי .לא יצליח
לנהל ויכוח זהמי שלאקיים את הצו הקודם ל"דע מה שתשיב" .לימוד כל
.158 .ע .Sullivan, Limitations of Science.א.וו.7.
גי
.13למשל בענין ירושת הכת ב"ב קט"ו ובהרבה מקומות.
.14למשל :למהאין ה' מבטל עבודה זרה ,ע"ז נ"ד.:
הרב משה מסק
212
תיאוריה מדעית חדשה כדי לסתרה לא ישאיר
ולהיפך :לימוד תורה מאומץ יכשיר את התלמיד להזדקק לכל ויכוח בעניני
אמונה ,ולרכוש בשעת הצורך גם אתהידיעות הדרושות לו בתחומים אחרים.
זמן פנוי ללימוד תורה,
תכנית לימודים מכוונת לציבור כולו ,ודומני ,שעיוננו מוכיח שאין טעם
לכלול בהתיאוריותמדעיותשאין בהן תועלת ,רקכדי שהמאמיןישלולאותן.
שיקול נוסף יוכיח לנו שדוקא במדינת ישראל אין אנו חייבים להזדקק
לכל מיני תיאוריות חפשיות כדי לשכנע ע"י ביטולן את אחינו החפשיים.
"דע מה שתשיב לאפיקורס" אמר ר'יוחנן "לא שנו אלא אפיקורס של עובדי
כוכבים ,אבל אפיקורס של ישראל כל שכן דפקר טפי" (סנהדרין ל"ה t(atty
לדעתחז"לאיןשכנועעלידי הוכחותשכליותעשוילהחזיר אתאחינו למוטב.
רש"י מסביר זאת באופן קולע" :שהרי הכיר וכפר ,ומתוך כך מדקדק ולא
תוכל להשיבו דבר המקובל לו" .אינני יודע אם רש"י סבור ,שבענייני
אמונה אין ראיות שכליות תופסות ,ומי שנשתכנע על ידי ראיות שאין
האמונה מחייבת אותו כביכול ,לא נחזיר אותו עלידי ויכוה ,או אולי סבור
רש"י שיצרו הרע העביר את זה על דעתו ,וחזקה עליו שימצא תמיד נקודות
אחיזה לעצמו להתלות בהן אפילו תהיינה הוכחותינו משכנעות ביותר .ברם,
ייתכן שדוקא פירוש זה של רש"י פותח פתח בתקופתנו להעמיק בתורות
הכפירהכדי לבטלאותן .רובאחינו הטועים במדינת ישראל אינם משוכנעים
בכפירתם .הם לא עזבו את התורה מתוך הכרה .הם בגדר תינוקות שנשבו
בין הגוים .15הם אינם בגדר הכיר וכפר ,ואולי גם אינם מעוניינים דוקא
לדקדק להרע ,ומצפים בכנות לדבר אמונה שיהיה מקובל עליהם.
בחינה זו תחזיר את השאלה הראשונה למקומה ותבטל את ההבדל בין
גוי ובין ישראל .האם על ידי הכרת התורות הכופרות ניתן להחזיר את
אחינו בני ישראל למוטב ,או ,התחזקותנו בלימוד התורה וידיעתה די בה
כדי להשפיע על מי שלבו פתוח לאמונה? אין בידי ראיות ברורות; אני
נוטה לחשובשבעלי התשובה ברובם לא שבו ליהדות מתוך בטול השקפותיהם
הזרות עלפי דרכי השכל ,בבחינת מורה נבוכים ,אלא מתוך הכרת המאור
שבתורה; לא מתוך ביטול השקר ,אלא מתוך הארת האמת.
בסיכום :אין בצו "דע מה שתשיב" כדי לחייב אותנו ללמד את ביקורת
המקרא ,את תורת ההתפתחות ואת תורת המרכסיזם והמטריאליזם ההיסטורי,
.15יו"ד סעיף י"ג ס"ק כ"ח.ועיין
הרדב"ז שם מחלקבדין שלבניהתועים ,אס לאחורו בתשובה.
ברמב"ם הלכות ממרים פרק ג' ,הלכה ג' ,ואמנם
תזרה עם דרך ארץ בימית
לכל בר בי רב .תביעת הרמב"ם להכיר תורות זרות תתייחס רק לגדולים
אשר במלחמתה של תורהיניפו את חרב סתירת השקריחד עם נסגלוי האמת,
(ה) לימוד מדעים ל שם פרנסה :הצדקה זו לתכנית לימודים
הכוללתלימודיםכלליים היא המקובלתביותר .כמדומהלי שרק למען מטרה
213
זו הוכנסו למוסדות תלמוד תורה מקצועות כלליים ,כולל שפה זרה .כיום,
כאשר על מנת להתמחות במקצועות הרבה של עבודת כפיים דרושה לפחות
תעודת גמר של בית ספריסודי,אין כמעט חולק על הצורך להכליל לימודי
חול בתכנית בתי הספר הדתיים .ואמנם כל המקצועות האקדמיים וגם הרבה
מקצועות טכסים ,ועמלכפייםהמחייבים ידיעות תיאורתיות נרחבות דורשים
הרבה יותר מהמנה המצומצמת של לימודי-החול המוגשים לתלמיד בבית
הספר היסודי .השאלה הגדולה היא ,אם מותר ורצוי ליהודי הדתי להתכונן
למקצועות אלה ,או אםעליו להסתפק באומנות נקיה וקלה ,אשראינה דורשת
הכנה אוניברסיטאית ממושכת .הרב הירש כותב" :הכנת הנוער על ידי
לימוד תרבות כללית לקראת מילוי מקצוע אזרחי הוא הכרח ,ומתוך כך
גם מצוה דתית" (במאמר הנ"ל ,בהערה ,1עמ' 56א .משמעותה הראשונה
של סיסמת "תורה עם דרך ארץ" היא באמת ,לדעת הרב הירש ,הכנה
מקצועית לקראת התפרנסות עצמית( .עיין בסידור תפילות ישראל ,פירוש
לפרקי אבות ,פרק ב' משנה ב') ,לדעת הירש מקצוע הואייעוד (בגרמנית
ן לדרוש מאדם המוכשר למלאתפקיד רופאאו מהנדס,שמחוסר
.יאי
~,(Berufun
הכשרה עיונית יסתפק במקצוע המסגרות או הסנדלרות .יתרה מזו :לדעתי
חייבים אנו להכין נוער שיוכל למלא תפקידי מפתח במדינת ישראל ,וכהכנה
לכךעליו ללמודלימודי חול ,כולל שפות זרות .גם לכך אנו מוצאים דוגמא
בחז"ל" :אלף ילדים היו בבית אבא ,חמש מאות מהם למדו תורה וחמש
.ואח"כ" :להם מותר מכיוון שקרובים למלכות" .16
מאות למדו חכמה יוונית"
באותם ימים ידעו מראש ,מיחייב לעמוד בקשרים עם המלכות ולייצג את
ישראל ,שהרי תפקיד זה עבר בירושה מדור לדור בבית הנשיא ,ואולם היום,
בימינו אלה ,מונח תפקיד קדוש זה בקרןזוית ,כל הרוצה ליטול ,ומסוגל לכך,
יבוא ויטול .אין מחסור ברופאים יהודיים גדולי ישראל מאז ומקדם .חברי
סנהדריןהיו בקיאים בשבעים לשון ,כדי שלא ישמעומפי מתורגמן (סנהדרין
י"ז .ברמב"ם הלכות סנהדרין ,פרק ב' הלכה ו') .אני כולל זאת בהגדרת
הפרנסה מבחינתנו אנו ,שהרי אםכידיינים לא קבלו תשלום ,הרי רופאים
.16ב"ק פ"נ.ועיין במהרש"א ,המוכיח מתוך הגמרא שלא עבור זה לא נשאר להם שריגז
הרב משה מונק
214
התפרנסו ממלאכתם גם באותו זמן ~בבא קמא פ"ה :אסיא דמגן במגן
ר' אלחנן ומרמן ה"ד מברנניץ אמר לק זמן קצר לפף פרוץ שתה"
מלחמת
העולם אני חולק על הרב הירש בכך ,שהוא תובע לימוד דרך ארץ לשמה,
ואני סבור שכל כולו של.ההיתר הוא ללמדה שלא לשמה.1א .לשם פרנסה.
אם גם התנגד גאון אדיר זה להנמקות שבסעיפים הקודמים ,הרי גם הוא
לא תבע מכלהיהודים בגרמניה ליהפךלחייטים ונגריםי1
במסגרת מאמר זה אין צורך לעמוד על חובת לימוד אומנות .חובה זו
נמצאת במשנה ובברייתא .18כידוע קיימת מחלוקת בין הרמב"ם לבין הכסף
משנה אם מותר להתפרנס מצדקה ,כדי ללמוד תורה .19ברם ,אין לכך כל
קשר לענייננו .גם הכסף משנה איננו גוזר שאסור ללמוד אומנות ,וקשה
י
להניח שרי נהוראי סבר ששום אב לא ילמד בנו אומנות אלא תורה בלבד.29
יש איפוא לחייב לימודי חול במידה שהם עוזרים לאדם לרכוש מקצוע
שיתפרנס ממנו ,וכל מקצוע הדרושלחייםייחשבבין אלה .לפי עניות דעתי
היום איננו יכולים לוותר על בני תורה בעלי מקצועות שונים; תכנית
לימודים בבתי ספר דתיים צריכה להכשיר גם בנים ובנות -אם לא כולם,
לפחות חלקם -לכיווןזה.
(ג) הסכנות הכרוכות בלימודים הכלליים
הסכנה שבמדעים :הסכנה הכרתה בלימת המדעים ברורה
וגלףה לעיף הלא היא סבנת המינחז .ר' אלחנן וסרמן ה' ינקום דמו
בתשובתו (סימן יא ,סעיף ה') שנזכרה למעלה מסתמך על דברי
הרמב"ם; וזו לשון הרמב"ם" :ספרים רבים חברו עכו"ם בעבודתה,
האיך עיקר עבודתה ,מה מעשיה ומשפטיה ,ציונו הקב"ה לא לקרות באותם
הספרים בלל ולא נהרהר בה ולא בדבר מדבריה" (רמב"ם ,הלכות עבודה זרה,
.17אתרי שכתבתי זאת קראתי את התשובה לשואל ממדינה ידועה כספר קובץ ההערות
לרבי אלחנן וסרמן סימן י"א בסעיףה'.ועיין שם ממש את הדברים שזכיתי לשמוע
מפיו הקדוש בע"פ.
.18קידושין כ"ט ופ"ב; ופלא שלא מצאתי ברמב"ם ובשו"ע מסיקתדין זה ,וגם בגמרא
איוו מסומן הפסק בעין משפט[ .השואל בשו"ת בנין ציון סימן קפה
העיר על השמטה זו ,וראה ב"עניים למשפט" קדושין כ"ט -הערת העורך].
.19רמב"ם ת"ת פרקג' ,הלכה" ,וכסף משנהשם .וכן בפירוש המשגיות לאבות ת"ד ,מ"ה.
.20קידושין פרק ב ,,וראה בתשובת הרה"ג אלחנן וסרמן (הערה )18בסעיף ג' ,שגם
הוא מפרש שאין ר' נהוראי פוסק למעשה ,שאין ללמד אומנות ,והוא מוכיח דבריו
(י
מסוגיות הש"ס.
תזרה עם דרך
ארץ בימיני
215
פרק ב' הלכהב') .ואמנם ,אםכיאיני כדאי לחלוק על גאון עולם כרי אלחנן
וסרסן הי"ד ,ומי כמוני ישיב את הארי אחרי המיתה ,בכל זאת יש ללמד
זכות על אלה שהתירו ללמוד מדעים לשם אומנות ,כמו שהתיר גם גאון זה,
למרות שכמעטאי אפשר היום ללמוד כל מקצועעיוני מבלי לה~קל בדעות
אפיקורסיות .הלומד חוקי עבודה זרה ,הלא הוא לומד רק לשם הכרת השקפה
המנוגדת לתורה תכלית ניגוד .אין מטרה אחרת ללימוד זה .ברם ,הלומד
מקצוע או מדע ,הרי תכליתו לרכוש אומנות ,או להכיר את דרכי ה' בטבע
או בהיסטוריה ,ואםכי ספרי מדע רבים מלאים דברי מינות ,לא בהבנתם
ו העיקרי בהם 20א.
הוא רואהייעודו,ואיןעיונ
באמת למד הרמב"ם בעצמו לא רק תורות רבות ,ולא רק את הפילוסופיה
של אריסטו שבה מצא השקפתו של זה על קדמות העולם והיטיב לחקור
אותה ,אלא גם דרכי עבודה זרה ,כפי שמצא אותה בספרי הצאבה .את
טעמי המצוות ביסס במידה רבה על מגמת התורה לעקור מלבנו כל זכר וכל
קשר למעשי עבודה זרה (מורה נבוכים ,חלק ג' ,פרק ל"ז ועוד) .השאלה
י
אין יכול היה הרמב"ם לנהוג בניגוד לפסקו המפורש ,הוצגהיר
' אלחנן
ע4י הרב ממדינה ידועה ,ועל כך ענה דשלוחי מצוה אינם נזוקים ,ואע"פ
דהיכי דשכיחי היזקא שאני (פסחים ה ,):הרי ידע הרמב"ם ,שהוא ברוחב
דעתו ובטוהר לבו לאיגיעלידי נזק (בתשובה הנ"ל ס' ח') .אםכי בדורנו
אין אחד המגיע ולו רק עד קרסולי הרמב"ם ,מכל מקום אפשר להסיק מכאן
לכל הפחות,שאין להרשותלימודי מדעאפיקורסיים לאנשים שטרם התבססו
בתורה .וגם אם התבססו בתורהיהיו זקוקים להדרכה ולהכוונה ,כדי שידעו
להבדיל בין תורה וכפירה ,בין אמת ושקר ,בין ראיה מוכחת לבין השערה
ללא ביסוס ,בין מדע שימושי לבין ספקולציה עיונית על מקור וסיבה,
התהוות והתפתחות .נראה לי שבכל אופן אין ללמד בבית ספר תיכוני כל
מדע ,הכולל אלמנטים כפרניים ,ומכאן מסקנה ותביעה למחנכים חרדיים
לחבר ספרי מדע מתאימים לנוער הצעיר .וכך פוסק הרמ"א :ומכל מקום
מותר ללמד באקראי בשאר חכמות ובלבד שלאיהיו ספרי מיגים וזהו הנקרא
בין החכמים טיול בפרדס ,ואין לאדם לטייל בפרדס רק לאחרי שמילא
כריסו בשרויין ,והוא לידע איסור והיתר מדיני המצוות .21יש איפוא לתת
20א.ועיין באגרת הרמב"ן להגנת הרמב"ם ,ששם גם הוא כותב ,שמפיון שאי אפשר ללמד
רפואה וגו' אלא מספרים שכתבומינים,הריאין לבוא בטענות על הלומד מהם.
.21יו"ד ,רמ"ו ס"דבהגה .כמקור מובא הרמב"ם בהל'יסוה"תד' .אך ראה את הש"ך שם.
216
הרב משה מונק
לפחות מנה משולשת בתורה ,כנגד כל מנה במדע חילתי ,וליתר חישק זקוק
לכך כל אדם אשרלימודיו הכללייםמחייבים אותו להשתמש בספרים שאינם
נקיים מכפירה.
יש כאן מקום לשאול :מה הפתר ,מדוע כה גדול החשש שספרי המינים
ישפיעו עלינו? האם אין כוחנו אתנו להשיב מלחמה שערה ,האין תורה
שלמה שלנו כשיחה בטלה שלהם? האם גדולינו בדורות הקודמים -וגם
בדור הזה -נרתעו מפני הויכוח בענייני האמונה? האם אין הפחד נובע
מתוך חולשה? ומה גדול הפלא ,שאותו גאון אדיר ,ששערי כל המדעים היו
ןבספרי עבודה זרה ,מתוך החשש המובע בפסוק:
פתוחיםלפניו אוסר כלעיו
,
ך
כ
שהוא יורה נבוכים את דרך האמת?
"ואעשהכן גם אני",ואינו סומך על
השאלה נכבדה מאד ואין מטרת מאמר זה לברר שאלות יסוד בהשקפה,
אלא לבסס תכניות לימודים על ההשקפות שלימדונו גדולי התורה בכל
הזמנים .הסברה לבדה אין בכוחה לסתור את ההלכה .לא יכלתי להימנע
מלהציג את השאלה המנקרת במוחות רבים ,ואני נאלץ ,איפוא ,לציין כיוון
לתשובה ,אםכי ברורליכי הנושא הנכבד הזהמחייב העמקה יתרה .נדמה
לי ,עם כל בורותי בענייני אמונה ומדע גם יחד ,שאין מדע אובייקטיבי
לחלוטין בכל הנוגע לתחום המיטפיסיקה .העובדה שהגענו בכוח המדע
להישגים מדהימים בתחומי הטכניקה והרפואה איננה מוכיחה מאומה על
יכלתנו לפתור את בעיות הנצח.גילוי עובדות וחוקים איננו זהה עםגילוי
מקורות וסיבות ראשוניים .22והואיל וכך ,הרי מוחזר הארם אל האמונה
והמסורת כמקור לידיעתו את הנצח .ואולם מה יקרה אם החוקר הצעיר
ישתהה בדרכו ,יעסיק עצמו בלימוד התורות המדומות האלה ,לא ישכיל
להבין בין וראי לבין השערה ,ויגיע לכלל כפירה? האם אלה מבין אנשי
המדע אשר הציגו היפוטיזות כאמיתיות ,לא חטאו ביודעין כשהלבישו את
אמונותיהם בלבוש מדעי? האם מותר ליהודי הדתי להפקיר בניו לכל רוח
וכלי הזין הדרושים להגנתו?
פרוצה ,מבלישיהיובידי
התפתחות המדע בכל התקופות ובפרט במאה האחרונה הוכיחה עד כמה
אין מסקנותיה יציבות ,עד כמה האמת המדעית מתחלפת חדשים לבקרים.
האם תורתו של ניוטון לא הוחלפה בזו של איינשטיין? האם לא הפריכו
התגליות הארכאולוגיות את תורת ולהויזן ,לפחות בחלקה? האם לא קם
.22ספרו של ד"ר ש.ב.אולמן "מדעי הטבע והאמונה" מפאר היטב ומוכיח בראיות
רבות דעהזו .למשל בפרק :בריאה או השתלתשלות ,עמוד .65
תורה עם דרך
ארץ ביםי
נו
'
217
אחרי פרויד פסיכואנליטיקן כיונג? האם אין גם כיום ביולוגים,
המכחישים בפה מלא את תורתו שלדרווין?לוהיינותוקעיםיתידותינו במדע,
בשם מתן חופש מלא למחשבה ,האם היתה היהדות מתקיימת עדהיום במלוא
זוהרה? האםיש באמת חופש להנחותיהם של חוקרים?
על כגון אלה אמר החזון איש זצוק"ל לראש ממשלת ישראל :עגלה טעונה
ועגלה ריקה ,תידחה שאינה טעונה לפני הטעונה (סנהדרין ל"ב .):שום תורה
מדעית-מטפיזית -איזה פרדוכס! -אינה מחזיקה מעמד יותר מעשרים
שנה ,מבלי שיקומו חוקרים שיוכיחו את היפוכה .האם נוכל להגיד לצעיר,
לך ,חפש את האמת ,ללא משפט קדום ,ללא הנחת אמונה כלשהי ? האם
ימצא אותה ,האם יוכל למצוא אותה? לפי הנראה הוחק החוק ,מבריאת
העולם :צדיק באמונתו יחיה ,ואין דרך לשכל להגיע אל האמת המוחלטת,
כפי שהוכיח זאת קנט בתורת ההכרה.
לא אציין פה את כל הסכנות שבלימוד המדעים .מובן שיש הבדל בין
מדע למדע .סכנת ביקורת המקרא חמורהפי כמה מסכנת הפיסיקה,כי כל
מגמת הביקורת היא לא להבין ולהסביר את הפסוק ,אלא לסתור את האמונה
בהתגלותאדלעילא .סכנת תורת המרכסיזם גדולהפי כמה מסכנת הביולוגיה,
אשר כל כולה נובעת מכפירה ברוח ומאמונה בשלטון המוחלט של החומר.
ברם הסכנה אורבת תמיד; אם גם לא ארצה לשלול בשום אופן מיחידי
סגולה את הרשות להתעמק בכל מדע ,ולו רק מבחינת דע מה שתשיב,
ויודעאני שגדולים בכל הדורותעיינו גם בספרי כפירה -הרי הדרך הסלולה
לרבים היא רק זו של לימוד חכמות נויטרליות מבחינת אמונה .אמנם גם
בהן התגדרוהכופריםוניצלון להוכחת טענותיהם ,אך במהותןאין הן מאמתות
או מכחישות את האמונה .בין אלו נמנים מדעי הטבע כולם ,ההיסטוריה
במידה שמדובר בה בעובדות ,ולא בהסברן המרכסיסטי( ,להוציא ההיסטוריה
של הזמן העתיק ,במידה שהיא כופרת בתנ"ך או מתעלמת מתוכנו) והפסיכו-
לוגיה ,במידה שאינה מכחישה את הבחירה החפשית ומאמינה בדטרמיניזם
מוחלט של כוחות הנפש .אין ללמוד בשום אופן את ביקורת המקרא ,וכבר
אמרוחז"ל :הקוראבספריםחיצונייםאיןלו חלקלעולם הבא לדעת ר' עקיבא,
ומסבירה ברייתא ,הקורא בספרי צדוקים -ולשון אחרת ,בספרי מינים.
ומפרש "יד רמה"" :שפרשו את התורה ואת הנביאים על פי דעתם ,ולא
סמכו על דברי חכמים" (סנהדרין ק .):הרי ברור שהאיסור החמור ביותר
חל עלעיון בתנ"ך שלא על פי התורה שבעל פה .נוסף לסכנה הכרוכה בו
"21
הרב משה מונק
אץלעית זה כל ערך לגבי לימוד מקצוע,וכיבני ישראל הצעירים צריכים
להתכונן דוקא לקתידרה לתנ"ך באוניברסיטהווכי קתידרהזויש לנו צורך
בה לתיקון העולם ,כמו שישלנו צורךבביולוגיה ,הנדסה ,רפואה ,אגרונומיה,
פיסיקה אוכימיה?
יש איפוא לחשוש לסכנות ,אבל בכוחנו ליטול את עוקצן במידה גדולה.
מקצועות שכל כולם רק כפירה בעצם מהותם ,אין ללמד אותם בשום אופן,
ובודאי לא בבית ספרתיכוני.
(ב) הסכנה שבספרות :סכנתהמינות בספרות פחותגלויהלעין ,אבל
אולי חמורה יותר,אין הספרות משפיעהעל האדם בצינורותגלוייםוישירים,
אלאבדרכיםסמויותועקיפות.לעולם לאיגיד אדם בעל מחשבהרציונליסטית
חזקה ,שרומןפלוני או אלמוני שכנע אותו לסטות מדרך מחשבתו .מה נפשך:
אם באמת מובא בספררעיון משכנע שיש בו כדי לגרום למהפכה מחשבתית
הרי הרעיון עומד בכזה עצמו ולא בכוח התיאור הספרותי בו הוא ניתן,
ואם הרעיון כשלעצמו איננו בעל תוקף ,אלא הלבוש שניתן לו בצורת
התיאור הוא ההופך אותו לבעל השפעה ,הרי ידע הרציונליסט להפשיט את
צורת התיאור הספרותי מתוכנו ואז יתברר לו שהגרעין איננו אלא קליפה.
אלא שאין החינוך ניתן רק לחניכים רציונליסטיים ,וכולנו -אפילו
גדולי המחשבהבינינו -איננו נתונים להשפעת המחשבה בלבד .קחו למשל
את "המתמיד" לביאליק ,השורה האחרונה" :מה צחיחה החלקה ומה מקוללה,
אם פרודות כאלה תעבשנה בתוכהו" .ננתח את השיר עלביתו האחרון באופן
הגיוני .האם באמת עדיף האדם ,אשר רואה את אור השמש ,אשר נהנה מן
החיים ,מזה הממית עצמו באהלה של תורה? או אולי -בודאי -הדבקות
ברוח ה' שנתגלה לנו בגמרא מייצגת את החיים האמיתיים לעומת החיים
החולפים של תענוגותובילויים ? לא אנתה פה לא את השיר ,ולא את השקר
המובע בו .מוכן אני להיאבק עם נער על משמעות החיים ,על נצח ודמיון,
על סולם ערכים החורג משגרת המקובל ,על ההבחנה בין חיים לשם חיים
וביןחיים למלוי תפקיד" .המתמיד" יוצר אוירה ,אוירה מורעלת ,המשניאה
את הדפים הבלים של הש"ס ,ורוצה להחליפם באחרים .הסכנה האורבת כאן
היא גדולה ביותר ,כי השירה משפיעה על כוחות אירציונליים ,שאין לנו
שליטה עליהםואין בכוחנו להתמודד אתם בנקל .אנו מעמידים ניתוחהגיוני
מול רגשות ,הגיון מול המית נפש .אל תגידו :המית נפש ,הלא היא כוח
י רגשות ;
אמיתי לא פחותמההגיון .גורו לכם מסערת רוחות ומהדרכה עליד
תורה עם דרך ארץ בימינו
219
האם האשמדאי של זמננו לא נישא עלגלי כוחותאירציונליים אלה כמעט
לשלטון העולם? האם שונאי ישראל מדור דור לא הצליחו להפיח בעמיהם
המית נפש ,אשר שאגה מותליהודים?
הדוגמא היתה קיצונית מדי :ע"פ רוב לאיידונו נושאים ,לפחות בספרות
הזרה ,שמגע ישיר להם עם היהדות ,ומגע שלילי במיוחד ,כמו ב"המתמיד".
תמיד תרצה הספרות להחדיר בנו סולם ערכים משלה; לכל ספרות יש גוון,
יש מגמה ,ישכיוון .ייתכן שהכיוון סמוי וייתכן שאין הוא ברור כל צרכו
טפילו לסופר ,הנני רחוק מביקורת ספרותית 1חש אנכי שכל ספר ,ובפרט
ספר טוב ,בא לעצב את דמות האדם ,את דמות הקורא ,בא לחנך .הוא עושה
ואת עלידי תיאור דמויות שליליות וחיוביות ,עלידי דיאלוגים מחכימים,
גלידי חוויות ומאורעות ,המורות על התפתחות מסוימת בעולם ,על ידי
מתן תוכן לחיים עצמם .אנו חייבים לשאול את עצמנו האם זהים החיוב
'השלילה של הסופר עם החיוב והשלילה של התורה ,האם מסקנות הדו-שיח
קן מסקנותינו ,האם ההתפתחות הרצויה לסופרהיא רצויה גםלפי השקפתנו,
נאם לתוכן החיים כזה המתואר ביצירה הספרותית שואפת התורה לחנכנו?
ואם אין הדברים כך ,כלום אין הסכנה שבלימוד הספרות גדולה מסכנת
לימוד המדע?
דעתו של הרב הירשבבעיהזואיננה ברורהלי כלצרכה.בתכניתהלימודים
טל הרב הירש מופיעה הספרות כמובן ,במובחר שבה;איןאני מסוגל לבדוק
מדוע בחר ביצירה פלונית ודלג על יצירה אחרת .אך אין זאת ראיה; כפי
הכתבתי בחלק הראשון ,הרי ראה הרב הירש בהכרת תרבות הגוים אמצעי
חלק פעיל בעיצוב דמותם ,מתוך חיוב רעיון הייעוד .מתוך מגמה זו
ויה הרב הירש מוכן לקחת על עצמו גם אתהסיכון הכרוך בהחדרת התפיסות
טלא צמחו על קרקע היהדות אל מוחותהצעירים .בסוף מאמרו של הרב הירש
נעליו מתבסס בחלקו מאמר זה ,הוא כותב -בקיצור מסוים ,ובשינויים
1חדים ! " -ואם הם -חניכינו -יחדרו פעם אל עולם הרוח של האומות
יעשירו את רוחם עם כל האמת והאצילות והטוב שגדוליהם העניקו לעולם,
;לאבזהיכבשוצעירינו את ההכרה ,שאש דתמסיני נפוץ בעולם ורכש אהדה
:מוחותבני האדם ,וכבש אותם להשקפותיו"(ע' ,465הערהא') .אמנם מוצאים
1נו במאמר זה את ההנחה שהצעיר היהודי יעשיר את רוחו עלידי הכרת
צירותגדולי האומות; אכן ,לא זאתהיא המטרה; העשרהזו תשמש כאמצעי
יהיווכח ,באיזו מידה כבר כבשה התורה אתהעולם .מאידך חשש הרב הירש,
.קחת
פ2
הרב משה מונק
תלחם בסטירות נפש מד תהויטל יפת שנאבק עם רמו 'טל שם על נפעעח
צעירינו ("ההלניות והיהדות" ,ע' .)40היוונות מכילה -לפי דעתו -רג
חלק קטן מאד של האמת המביאה את הגאולה לעולם (שם ,ע' .)29החוק -
איננו מוסר את תפקידעיצוב החברה לרגש המתעורר מהר (שם ע'
התורה -
ד .)3האם הספרות הנכרית ,ולדאבוננו גם הספרות העברית ברובה ,איננו
תולדת רוחיוון? האםאיןהיא סוגדתלחושניות,ליופיהחיצוני ,האםאיןהי)
סוגדת לאדם? בודאי חדרה גם תורתו של שם לתוךיפיפותו שליפת .בודא'
ירחב לבנו ,אם נראה את השפעת האמת ואת הפצת רעיון היהדות בקרו
העמים .עכי ממזרח שמש ועד מבואו גדול שמי בגוים ובכל מקום ונוקטו
מגש לשמי ומנחה,כי גדול שמי בגוים אמר ה' צבאות"; במלים אלה עודו
נביא הביתהשני אתהעם .ברם,איך נקלוט בתוכנו רקהדי תורתנו ,החוזרוו
אלינו דרך גאוני הרוח של אומות העולם ,ואיך נמנע מלספוג את ההשפעו
היוונית ,המבצבצת ועולה מתוך רוב יצירות הספרות והאמנות ן
במעט לא מצאתי בחז"ל כל רמז ליחסם לספרות; יגעת ולא מצאת ,ל:
תאמין ,אלא לאיגעת..במקום היחיד ,שבו ,כמדומני ,מתייחסים חז"ל לספרוו
היפה ,אין מסקנותיהם מובנותלי כל צרכן .הנה למדנו ,שלדעת ר' עקיב:
הקורא בספריםחיצונייםאין לו חלק לעולם הבא .דעה אחת מפי הגמראע'
מהותם של ספרים חיצוניים הבאתי בפרק הקודם .ר' יוסף אומר :בספר ב
מירא נמי אסור למקרי (סנהדרין ק .):הגמרא מבררת מדוע .היא מצטטו
בהרחבה מספרזה,ולרוב הקטעים המובאיםהיא מוצאתסמוכיםבדברי התנ"ן
או מההלכה ומדברי חז"ל .לגבי פירוש אחת-האמרות נמצא אצל חז"ל ספק
אם בן סירא התכוון לפשט ,והוא מתאים לדברי תורה "לא תשחית את עצה
או ,נסח דבריו בצורת משל ואז הוא מלמד אותנו דרך ארץ שאסור לבעו'
שלא כדרכה 22א .אחר כך מביאה הגמרא קטע שאין בו אלא דברים בטליב
וזה הקטע שאסור לקוראו .תוכן הקטע הוא בגדר ספרות יפה של זמנם הנ
ר' יוסף ממשיך ואומר:מילי מעלייתא דאית ביה דרשינן להו :אשה טוב,
מתנה טובה ,בחיק ירא אלקים תנתןוכו' .מפשטות הגמרא ניתן להסיקכמ,
מסקנות( :א) מותר לקרוא ספרות יפה במידה שתוכנה זהה עם דברי התנ"
22א .מפשטות הגמרא וראה שאיסור "שלא כדרכה" רק אורח ארעא הוא ,ואין לו סמוכי
בחז"ל כמו שאר הציטטות .ברם,הענין תמוה במקצת .ראה יבמות לד :ותוספות "1
ולא כמעשה ,וראה אבן העזר סימן ס"ה סעיף ג' בהג"ה .מזה משמע ,שיש סמוכי
לדברי בן סירא מהתורה ומחז"ל .על קושיא זו עומד מרגליותהים.
תורה עם דרך ארץ בימינו
221
ןהז"ל( .ב) מותר לקרוא ספרותיפה ,גם אםאין דבריה דומים לנאמר בתנ"ך
ובחז"ל ,ובלבדשיכילו רעיונותאמיתיים( .ג) הלכות דרך ארץ מותר ללמוד
מספרות יפה ,גם אםאין להם סמוכים בתורה ובחז"ל .משמעות המושג "דרך
?רץ" בגמראזו,לפי הנראה,היא:נימוסים טובים ,מקובלים בציבור ,דברים
פאין בהם לאהיתר ולאאיסור .לא כל סדריהחיים נקבעוע"י התורה ,ומותר
בהתאם לרוח התורה -לקבוע נוהגים ואורחות נאים והוגנים ע"פ
זחושתו .122דברים בטלים אסור לקרוא ,כי אלה דברי הבל ולכך אין
;וראים בהם ,וכפירוש רש"י.העניןכולו מוקשה :האם טעמו של דבר משום
נהם דברי הבל? האם גרוע הקורא בהם ממשחק בקוביא ,שאינו עוסק
ביישובו של עולם ופסול לעדות ,אבל לא נאמר ,שאין לו חלק לעולם הבא?
:אמת ניתן להגיד ,שר' יוסף אינו אומר שספר בן מירא נכלל בספרים
;חיצוניים ,אלא ספרי מינים וצדוקים בלבד .אלא שהוא מוסיף ,שגם ספר
ה אסור בקריאה ,אבלאין מפסידים בשל כך עולם הבא .בעיה יותר חמורה
;יא :אם אסור לקרוא ספר זה ,כיצד ידעו חז"ל את תוכנו ,ואיך ידע האדם
2ה לקרוא ועל מה לדלג ,לפני שקרא את תוכנו? על שאלה זו עומד ספר
:אר שבע (מובא במרגליות הים לר' ראובן מרגליות למסכת סנהדרין).
;יצור תשובתו ,שאיסור קריאת ספר בן סירא נובע מן החשש שלרצו לכלול
ופר זה בכ"ד ספרי התנ"ך ,והוא מוכיח דבריו מן המדרשים ,שכל הקורא
~סוקשאינו
ספריםאיןלו חלק לעולם הבא.הירושלמי בפירוש לספרים
י
ו
ו
כ
מ
;חיצוניים כותב" :אבל ספרי המירם (גירסת רב האי גאון! הומירום) וכל
,ספרים שנכתבו מכאן ואילך ,הקורא בהם כקורא באגרת" .ראייתו מהפסוק
:קהלת" :ויותר מהמה בני הזהר עשות ספרים הרבה אין קץ ולהג הרבה
גיעת בשר" -להגיון ניתנו ולא ליגיעה .23לפי הפירוש של הפני משה,
ק התנ"ך ניתן ליגיעה ,ואסור להוסיף על כ"ד הספרים ,אבל לעיין סתם
ספרים אחריםאיןאיסור.לפי זהאיןאיסור בקריאת ספרות יפה כשלעצמה,
.אדם-
2ב.גם חז"ל לשו אורחותחיים נאים ,ללא אסמכתא ישירה מהתנ"ך .ראה למשל ביצה
כה .:השולחן ערוך מביא גם נוהגי אורח ארעא אלה בהלכות אכילה כפסקידין .לא
כן הרמב"מ.ייתכן שפסק הרמ"א המובא בהערה הקודמת מקורו בהלכות אורח ארעא
המובאים מפי חז"ל .אמנם לענין שלא כדרכה מובאים עוד מקורות אחרים,
במרגליות הים.
נ .ירושלמי לפרק החלק ,ועיין במרגליות הים .אין פה המקום לפלפל בדבר .ועיין
נשא רכה י"ר ד.
222
הרב משה מתק
אולימוד הלכות דרך ארץשאינן נמצאות בחז"ל ובכל זאת תואמים את רגש
היופי או המוסר של האדם .יש בקריאתם אפילו משום מצוה .אין בידי
לקבוע קריטריונים ,לפיהםיוכרו אורחי ארעא כתואמים את רוה התורה.
מובן ,שספרות המביאה לכפירה תיכלל באיסור שדנתי בו בפרק הקודם.
כןישאיסור על ספרות המגרה אתיצר הרע (ראה חלק ב' פרק ג' במאמר
הזה) .מתבקשת ,איפוא ,המסקנה ,שספרים הדומים לאגרת ,ללא תוכן של
בפירה ,וללא תוכן המגרה את יצר הרע אינם אסורים לבוא בקהל ה' .אין
בקריאתם לא מצוה ולא איסור באופן עקרוני ,וייתכן שאם מטרת הקריאה
היא הבנת עולם הגוים על הצלחותיו וכשלונותיו הרוהטים והמוסריים
בדעתו של רשר"ה זצ"ל ,אפשר שיש בקריאתם אפילו משום מצוה .לראבוני
עלי להוסיף ,שחלק ניכר של הספרות העברית החדשה אינה עומדת בשני
התנאים הנזכרים :יש בה גם כפירה וגם גירוי היצר ,והתועלת היחידה
העשויה לצאת ממנההיא הבנת רוחהיהודים שאנומצווים להחזירם בתשובה.
אםזו מטרה שיש להציגלפני בית הספר התיכון הדתי,זוהיא שאלה קשה.
מי לידינו יתקע ,שספרים אלה ידרבנו את התלמידים לפעול לשינוי הרוח
המובעת בהם ,מבלי שיושפעו מרוחם הזרה?
ק
ו
ס
י
ע) איסור ביטול תורה :הע
ם
י
י
ל
ל
כ
ם
י
ד
ו
מ
י
ל
ב
מרע
בהכרח מהעיסוק בתורה .מורי ורבי זצ"ל ,הגאון ר' אליהו מאיר
בלוך ,ראש מתיבתא בטלז ,דרש על כך :ובאהבתו תשגה תמיד
מאהבת התורה באים לידי שגיאות במקצועות אחרים .בדורנו אין גאונים,
בדרגת הרמב"םשיהיו מסוגליםלהגיעלידישיאים בתורה ובכלענפיהמדע,
גם יחד ,ואפילו הרמב"ם הרגיש בכך ,שהמדע נעשה צרה לתורה .כיום,ן
שלימוד כל ענף מדעי וכל מקצועעיוני מצריך שנים רבות ,בודאי חמורהן
השאלה הזאת ביותר.
בדברי חז"ל נוכל למצוא מקורות לבירור השאלה הזאת :שאל בן דמה בן
אחותו של ר' ישמעאל את ר' ישמעאל" :כגון אני שלמדתי את כל התורה
כולה מהו ללמוד הכמתיונית?" קראעליו את המקרא הזה "לא ימוש ספר
התורה הזה מפיך" ,צא ובדוק שעה שאינה לאיום ולא לילה ולמד בה חכמה
יונית .ופליגא דרבי שמואל בר נחמני .דאמר ר' שמואל בר נחמני אמר רבי
יונתן פסוק זה אינו לא חובה ולא מצווה אלא ברכה (מנחות צט .):מהרש"א
מעיר ,שר' ישמעאל חולק גם על רשב"י האומר אפילו לא קרא אדם אלא
קריאת שמע שחרית וערביתקיים לא ימוש ,ודבר זה אסור לאמרו לפני עם
,
:
י
תורה עם דרך ארץ בים נו
מ2
הארץ 4ג בירושלמי המרסה קצת שמה :הגמרא שם מומחה שכשם שמותר
ללמד אומרת ולעבות ואץ בכך משום ביטול הפסוק "לא ימכם ספר התורה
הזה מפיך" ,כך מותר ללמוד לימודים כלליים ,רק לימודיונית אסור משום
המסורות .25הגמרא מסיקה שם ,שמותר ללמד את הבנות יונית,כי תכשיט
הוא להן .האם נובע היתר זה לנשים מכך ,שאין הן מצוות בלימוד תורה?
ברם ,הר"א וסרסןהי"ד סבור ,שגם נשיםחייבותבלימוד תורה של מצוותיהן:
משום כךההיתר הואמשום תכשיט ,אבל גם הן מצוותעלביטול זמן.36
מתוך סוגיות אלה מסתבר ,שאין ביטול תורה גורם מוחלט לאיסור העיון
במדעים ובספרות .במידה שיש צורך בעיון כדי ללמוד מקצוע ,בודאי אין
איסורבכך .מותר להניח ,שגם במידה שלימודים אלה מקנים ערכים רוחניים
אחרים ,אין להתנגד להקצבת זמן גם ללימודי חול .אולי אין זה מיותר
להדגיש ,שאת רוב הערכים נוכל להשיג על ידי לימוד התורה :הפך בה
והפך בה דכולא בה ,ומפרש תוספות יו"ט" :שלא תאמר שבלימוד חכמה
יונית אלמד מהם מדיניות והנהגה ומידות טובות ,להכי קאמר שאין לך
מידה טובה הימנהכי כל המידות הטובות ערוכות ושמורות בה" (אבות פרק
ה' משנהב"ב) .האםעינינו לא ראו זאת? האם הערכים שהוחדרו לעםעלידי
המשוררים והוגי הדעות ענקי הרוח כקנט ,גיטה ושילר מנעו הפיכת כל
העם ההוא לחבורת רוצחים שפלים ? האם מאידך ניתן לתאר דמות מוסרית
נעלה יותר ,מחוננת יותר במידת אהבת האדם ,היושר ,ההסתפקות במועט,
מאשר החפץחיים או החזון איש זצ"ל ,גם אם קרוב לודאי ,שלא ינקו משדי
התרבות העולמית? המציאות הוכיחה תמיד את צדקת דברי התוספותיו"ט.
אצל גדולי התרבות בעולם פעורה תהום בין תורתם לבין מעשיהם; גדול
התורה הוא כליל השלמות במידות ובמעשים טובים .רק התורה מחנכת
אנשים ,רק בתורה שלובים זה בזה ההלכה והמעשה.
.24המהרש"א שם ,גם רבי שמעון בןיוחאי באותודף .לכאורה יש פה סתירה למחלוקת
רשב"י ור' ישמעאל בענין מלאכה בברכות לה ,:וכבר מעיר על כך ר' צבי הירש
חיות בפירושו לברכות ,ומשאיר את הסתירה בצריךעיון ,ואין כאן המקום לחידושי
תורה.ועיין תוספתא ע"ז פרק א' בפירוש חסדי דוד על הסתירה [ובקונטרס אחרון
של ה"שאגת אריה" ס" א' ובהקדמה ל"הוספות לשאילת שלום" לרי"ב על
ה"שאילתות" ומהר"מ שיק מצוה תכ-תכא – .הערת העורך].
.25ירושלמי פאה פרק א' הלכה א' ,פירש המסורות ע"פ הגמ' מנחות ס"ד :ומקבילות
בש"ס .בירושלמי השאלה היא כללית ,ולא רק למי שלמד את כל התורה.
.26קובץ הערות ,סימן י"א ,ד'וכעניין סוכת הנשים ראה סוטה כא ,תוספי ד"ה כןעזאי.
ב2
הר ב משה מונק
(ד) סיכומים ומסקנות
,
ת
ו
ב
ר
לפעמים גם
(א) סיכומים; דיוננו העלה נקודותחיוביותושליליות
סותרות ,שיש לקחתן בחשבון בקביעת יחסנו להוראת מדע ותרבותכלליים.
מצאנוכמוכן,שבעיות אחדותשנויות במחלוקתביןגדולי התורה,למן תקופת
הגמרא עד היום הזה .חלוקי דעות אלה מגלים לנו את המקורות לשיטות
החינוך השונות הנהוגות כיום ביהדות החרדית .מכאן ,שאין לכפות שיטה
ן או אחרת על היהדות כולה ,כשכל חלק ממנה מוצא סמוכין לשיטתו.
י
מהבר המאמר הזה מנסה לשרטט תכנית רק לאלה המסתמכים על גדולים,
אשר באופן עקרוני לא פסלו עיון בחכמות ובספרים חיצוניים .לשם מיצוי
המסקנות הנובעות מברור הערכים והסכנות הכרוכים בדבר על פי חז"ל
והראשונים שניתנו בפרקים הקודמים ,נסכם בקצרה את מה שהעלה הדיון
עדכה.
.1א .לכל הדעותיש חובה להכיר אתחוקי הטבע,כדי להכיר את המציאוח
שעליה תלים חוקי התורה.
ב .לכל הדעות מצוה ללמוד אומנות ,ומותר גם ללמוד אומנות והיא
המחייבת לימוד מדעי הטבע .ישנה דעה ,שמצות לימוד אומנות אינו
חלה על מי שתורתו אומנותו.
ג .לכל הדעות אסור לקרוא בספרות המגרה אתיצרהרע.
.לכל הדעות אסור ללמוד בקורת המקרא ,הנוגדת להבנת התורה 28א.
ד
ה .לכל הדעות מצוהלהכיר אתההיסטוריה של עם ישראל ,וקרוב לודא'
גם את ההיסטוריה של אומות העולם ,כדי להכיר אתייחודו של ענ
ישראל ואת משפט ה' בעולם.
.2א .יש יסוד חזק לדעה ,שמצוה להכיר את חוקי הטבע ,כדי למצוא ב
את האחדות המעידה על בוראוי.2
ב ,יש יסוד חזק לדעה ,שראוי להכיר את היצירות הטובות של הספרוו
במידה שהאמת משתקפתבהן.
26א.תמיד גדולי תורה גם למדו חכמות אסורות כדי לעמוד בויכוח עם חפשיים ,כס
שהרמב"ן הכיר היטב את הנצרות ור' דוד הופמן זצ"ל למד בקורת המקרא .פ,
המדובר על הכלל ,ובודאיאין מקומו של לימוד זה בבית הספר.
.27שבת ע"ה .אמר ר' שמעון בן פזי אמר ר' יהושוע בן לוי משום בר קפרא כ
היודע לחשב בתקופות ומזלות ואינו חושב ,עליו הכתוב אומר :ואת פועל ה' ל
יפיטו ומעשיידיו לא דאו.
תורה עם דרך ארץ בימינו
ג .ישיסוד חזק לדעה ,שהדרך הטובה ביותר להלחם במינות היא שקידה
על התורה ,מכל מקום זה היסודהעיקרי למלחמה בכפירה.
ד .יש יסוד חזק לדעה ,שקריאת ספרות שאינה מעשירה את האדם
ברעיונות טובים ,גם אם אין בה סכנה של כפירה או גרוי היצר,
מותרת רק באקראי ,כקורא אגרת ,ולאבעיון ,משום ביטול תורה.
.3א .עיוןבספרי כפירה,כדי לדעת להשיב לאפיקורס,עניןהשנוי במחלוקת
225
הוא.
ב .עיון בספרי פילוסופיה כדי לבסס עליהם את האמונה ,אף הוא ענין
השנוי במחלוקת.
ג .חיוב התפקיד להפיץ תורתנו בצורהפעילהביןהגויים,שנוי במחלוקת.
ד .מתן ביטוי להערכתה החיובית של אמנות הגויים שנוי במחלוקת.
ה .חובתנו להאבק עם הכופרים היהודים כדי להחזירם בתשובה מוטלת
בספק ותלויה בכך ,אם רואים אנו בהם כופרים מדעת או תינוקות
שנשבו.
(ב) מס קנות :הצבתי למאמר זה את המטרה לנסח תכניתלימודים ברמה
תיכונית,בעית תורהעם ד"אאיננה באהלידימיצוי ברמתלימודיםוו.בבה"ס
היסודי קיימים לבטים בדבר המשקל שיש לתת ללימודים הכלליים ,ובדבר
טיבם ותוכנם .אולם למעשה מצאה שאלה זו פתרון מוסכם ,ורוב התוכניות
הכלליות משותפות לכל הזרמים החינוכיים הדתיים .השבון ועברית נלמדים
בכל בתי הספר במדה שידוע לי ,גם בבתי ספר של "פטור" ,המנוהלים
ביידיש .גיאוגרפיה-,היסטוריה,אנגלית ,טבע וגם ספרות נלמדיםלפי מתכונת
אחידה כמעט ,בבתי-הספר הממלכתיים-דתיים ובבתי-הספר העצמאיים;קיים
הבדל במבחר הספרות ובמספר השעות המוקצבות למקצועות אלה .מבחני
הסקר של כתה ח' ,בהם לוקחים חלק כלבתי הספר ( -מלבד תלמודי התורה
המסרבים להשתתף בו,מכיוון שהמענקיםאינםניתנים לתלמידים המקדישים
עצמם רק לתורה) -מוכיחים זאת.
ת שונה הבעיה מיסודה .היהודי הדתי ,הממשיך לימודיו
ברמה העל-יסודי
באוניברסיטה או בטכניון ,יוכל לבחור מקצוע הרצוי לו ולהקדיש עצמו לו,
כמעט באופן בלעדי.אין כופיםעליו לא את לימוד הספרות ולא את לימוד
התנ"ך ,אם ירצה להיות רופא .מטרת הלימודים הגבוהים היא הכנה למחקר
עיוני או למקצוע אקדמי מעשי ,ולא גיבוש האישיות והקניית ערכי חינוך
226
הרב משה מונק
יסודיים.מובן,שהעיוןהמדעיהיום לאיימלט מהתנגשות עם דעות שלכפירה.
חוששני -לא התנסיתי בכגון אלה -שגם המתכונן לרפואה,ייתקל בספרים
ובהרצאותהבנויותעלתורותזרותלרוחישראל ,אםכיאנימשוכנע,שאיןהכרח
לכך להלכה:הרי גםכיום ישנם רופאיםיראי שמים ,שאומנותם אינה נפגעת
על ידי אמונתם .וגם ,לא להיפך .כל עוד לא נוותר מתוך כך לשאיפתנו
לגדל דור של אקדמאיים דתיים ,אינני רואה דרך כיום להימנע לגמרי מן
הפגישה עם ספרי המינים ,עד אשר אוניברסיטה דתית תצליח לבסס את כל
הרצאותיה ואת כל ספריה רק על יסודות המדעיים הנקיים מכפירה ,ותמצא
לכך גם את המרצים הדרושים .מסופקני -אינני יודע -אם אוניברסיטת
בר-אילן הצליחה במשימה זו .על מעצבי החינוך התיכון לקחת בחשבון
עובדהזו ולחסן את חניכיהם לקראת פגישהזו.
הבעיה המרכזיתהיא אותהחוליה המקשרתבין הרמההיסודיתלבין הרמה
האקדמאית ,אותו בריה תיכון ,אשר אינו רק מכשיר לכניסה לאוניברסיטה,
אלאגם מעצב דמות האדם בתקופההקריטיתביותר של התפתחותו ,כשדעותיו
מתגבשות ,כשהתבגרותו בעיצומה ,כשהוא מחליט על דרך חייו בעתיד.
שום רשתחינוכיתתיכונית לא שאלה צעיר בכניסתו ללימודתיכוני -בגיל
14או 12או ,11כפי מה שנהוג בכל ארץ :מה רצונך להיות? לא קמו בתי
ספר תיכוניים המכינים תלמידיהם למקצועות הרפואה או ההנדסה ,או
למשפטים .גם בתי הספרהתיכוניים החקלאיים או בתי המדרש למורים אינם
מצטמצמים בהקניית מקצועות אלה בלבד ,אלא הם מציעים לפני התלמיד
יריעה רחבה של מקצועות עיוניים וריאליים ( -בהתחשבות במגמות ,אבל
לאמופנים אליה באופן בלעדי) -שתכליתם להקנות ערכיםכלליים ומדעיים,
כדי לחנך אדם מוסרי ,כדי להרחיב את השכלתו וכדי ללמדו לתפוס את
המתרחש מסביב תפיסה מדעית מדויקת והגיונית.
רצוני להדגיש שוב :ראויים להערכה כל ההורים המעניקים חינוך יסודי
לילדיהם -לבניהם בפרט ,והולכים אחר כך בדרך של ר' נהוראי ,או
המוכנים ,מתוך חשש מינות ,ללמד בניהם אומנות של מלאכת כפיים או
מסחר.יכולים הם להיות סמוכים ובטוחים ,שעלידי הלימוד בישיבה ,שכולה
קודש ללימודי היהדות ובפרט לגמרא ,יקבל הבן את בל הערכים האנושיים
והמדעיים הדרושים לולעיצובאישיותו .לדמותו המוסרית לא יחסר מאומה -
אם נשתמש בביטוימסוייג -ללא הכרת תרבות העולם .גם תפיסה מדעית
מבחינת דיוק השכל ,כושר ההגיון ומשמעת המחשבה נקנים עלידי לימוד
תורה עם דרך ארץ בימינו
227
גמרא(.איךיוסבר אחרת ,שעםחיסולהגיטאות ופתיחתשעריהאוניברסיטאות
לפניהיהודיםהגיעוהיהודיםמידלשיאים במדע ,בזמן שאומות אחהות שפגרו
בהתפתחותם – ,כערבים בימינו אלה -כשנפתחו לפניהם היכלי המדע
בכל העולם ,רחוקים הם מהישגיהם המופלאים שליהודיםכאיינשטיון ,פרויד,
סאלק ודומיהם?).
ם
ה
י
ר
ו
ה
ת
ו
נ
ב
ל
ו
ם
י
נ
ב
ל
ך
ר
ד
מהי אם כן ה
אשר
רוצים לזכותם בהשכלה
ותרבותכלליים ,מתוך שאיפה להקנות להם את הערכים שנידונו במאמר הזה,
או רק מתוך הרצון להכשירם למקצוע אקדמאי ,או לכל מקצוע אשר דורש
י למודיםתיכוניים?
הכנה עליד
מתוך דיוננו ומתוך הסיכומים ,שהעלינו בזה ,אפשר לקבוע עקרונות
מסוימים לתכנית לימודים תיכונית לבניהם ובנותיהם של הורים אלה:
(א) הוי שקוד ללמוד תורה -איןזו רק מצווה כשלעצמה ,שתישאל בה
השאלה באיזו מידה חייבות בנות בתלמוד תורה -אלא אף תנאן ראשוני
לכל התמודדות עם אפיקורסים .אגב לימוד התורה מתבררות הרבה תשובות
שיש בהן לשכנע אתהאפיקורסים או לפחות את המותקפים עלידיהם .29
בשלב התיכוני יש להרבות ,איפוא ,בלימוד התורה .יש להקנות לבנים
ידיעותיסודיות בתורה שבכתב ובתורה שבעל פה ,ולבנות -בתורה שבכתב,
ובתורה שבעל פהבמידה שמותר להן -ולא אכנס פה לשאלהי
ו -ולשניהם
במחשבת ישראל המבוססת על מקורות קדומים ועל סופריםגדולי התורהבני
זמננה יש לגאול את האוצר הגנוז בספרי ר' שמשון רפאל הירש זצ"ל
ולהשיב גוילה לבעליה כלשון הרמב"ם ,עלידי תרגומו לעברית .יש ~עת
שריבוי הלימוד בתורה ידרוש בהכרח את הפחתת הזמן שיעמוד לרשות
לימוד המדעים והספרות ,אךאיןברירה .דוקא מתוך השאיפה ,לאפשר לבנים
ולבנות לימוד מקצועי ומדעי ,יש להשקיע הרבה בלימוד התורה ,כי תורה
מגינה ומצילה ,ולכל הדעות גם בעידנא דלא עסיק בה (סוטה כ"א ,ועיין
במחלוקת שם).
מתוך כך יש לחייב בשביל בנים אלה את שיטת הלימודים בלימודי חול
שבחרו בההישיבותהתיכוניות.אולי מותר להוסיף ,שראוי לקבוע אתתכנית
הלימודים לקראת בחינת הבגרות לחמש שנים כמו שנהוג בישיבות אחדות,
.28ראה לדוגמא רמב"ן ויקרא כ"ו ט"ו בסוף פירושו :וגם זו ראיה גדולה והבטחה לנו.
הרי בתור התורה ישנה ראיה לאמיתותה .ד"ר ברויאר זצ"ל לקח ראיה זו ליסוד
מערכת השכנוע שלו בכוזרי החדש.
28נ
יא
הר ב משה מונק
ולא לארבע ,כמו שנהם באחרות; 'ריטה זו זו בלבד שהיא מוסיפה עוד
שנה לתורה ,ומקילה מתוך כך על מעמסת הלימודים הכלליים ,אלא שהיא
מביאה אפהצעירלידי הכרה שמתוך חמש השנים שלמד הקדיש שנה אחתן
קרבן עולה לה' ,שלולאהישיבה ,יכולהיה להסתפק בלימוד של ארבעשנים'.
(ב) תכניתהלימודיםהכללית תהיה בעיקר תכליתית ,ולאערכית .המדובר
בעיקר באותם ערכים אנושיים ומוסריים שההשכלה הכללית באה להקנותם.
אין לנו צורך בהם לשם עיצוב אופיו של הצעיר .את תכונותיו התרומיות
ומדותיו הנעלותיוכל לרכוש עלידי לימוד התורה .ואין להרכיב ולבחון -
כמובן -את תכנית הלימודים הכלליים לפי קנה המדה של הערכים
האנושיים שהם מעניקים ללומדיהם .אלה יימצאו ללא שיעור ומדה בתורה
על כל שלוחותיה .מותר ורצוי להפנות את המאמץ העיקרי בלימודים אלה
לקראת בחינות הבגרות.
(ג) היהדותהדתיתחייבת לתבוע ממשרד החינוך שתורשה לקבוע בעצמה
את המקצועות שיהיו חומר לבחינות הבגרות .מקצועות אלה ותוכנם ייקבעו
לפי שני שיקולים( :א) תביעות האוניברסיטאות ,משמע ,התחשבות מלאה
בהכנה הדרושה לתלמיד לשם כניסה לאוניברסיטה במקצועות המדע השונים,
שהם חיוניים ליהדות הדתית; (ב) ההנחה ,שלא תיכלל כל מינות בתכנית
הבחינות ,ובפרט בתנ"ך .באנגליה אין מקצועות חובה בבחינות הבגרות,
והתלמידזכאילבחור במקצועותשיכשירואותו,לפינטיותיו,לעתידוהמקצועי.
(ד) במסגרתהלימודים הכלליים יוקדש מקום נרחב למתימטיקה הדרושה
לכל מדעי הטבע ושבה אין דופי מבחינת האמונה ,וללימודי הטבע ,על
ענפיהם השונים .יש להקפיד על כך שהחומר המוגש לתלמיד יעסוק בטבע
ובחוקיו ,במיונם ובסיבתיות המתגלית בהם ,ולא בתיאוריות על ההתהוות
ועל ההתפתחות ישמאין .על המורה -שחייב להיותירא שמים -לעורר
בתלמיד את כושר ההבחנהבין עובדות מוכחותלבין היפוטיזות,בין פיסיקה
למטאפיסיקה.עליו לחנך לתכונה המדעית החשובה ביותר -לחוש הביקורת
המדעית .עליו לתחום תחום ברור בין עולם המדע לעולם האמונה .חובה
על מדעני היהדות הדתית להוציא ספרי לימוד ברמהתיכוניתלפי רוחזו.
(ה) גם ההיסטוריה תהיה מקצוע לבחינה .בהיסטוריה יש לשים את הדגש
על תולדות עם ישראל ובפרט עללימוד גבורת קידוש ה' .29האווירה השוררת
.29ד"ר יעקב כץ בדברי ההסבר לספרו בהיסטוריה .נעלם ממני כרגע הבמה שמאמר
,
הסבר זה הופיע בה.
תורה עם דרך ארץ בימינו
229
לדאבוננו במדינה אינה עשויה לפתח רוח זו; לא הושטת הצואר לשחיטה
במקום שמד ,אלא הגבורה הצבאית זוכה אצלנו להערכה .30יש ליצור הערכה
ולא בוז לגלות ולאלה שבמחשכיה קידשו את שם ישראל על ידן מסירות
נפשם ודביקותם בה' .ברם ,גם את ההיסטוריה של אומות העולם יש ללמד,
לפי מבחר מתוכנהאיןלנויכולתוזמן להשתהות יתר על המידה אצליצירות
הרוח של גדולי האומות ,ובעיקר אצל יצירות הזמן העתיק ,שרובן עוסק
באלילות ובכשפים ,אם כי אולי אין איסור בכך 31בעיקר יש לשים את
הדגשעללימודההיסטוריה של אותן תקופותהמוכיחות את התפתחוף האומות
מיפיפותו של יפת לאהלי שם -במדה שאדם מאמין בכלל בהתפתחותזו.
כמו כןיש להדגיש אתגילוי הצדק האלקי בתהליך ההיסטוריה ,כגון כשלון
כל תכנית לשלטוןעולמי ,מאלכסנדר עד טיטוס ,ומנפוליאוןועל היטלר ימ"ש.
שוב יש צורך במורים יראי שמים ,אשר ידריכו את התלמידים להבחין בין
עובדות היסטוריות מוכחות לבין השערות המנסות לגלות את הסיבות
שהולידו את המאורעות .כןיש להבהיר לתלמידים ,אלו הוכחות דרושותכדי
לקבוע עובדה היסטורית ,ושרק כפסע יש בין עובדה לבין הנחה .אפילו
ממצאיםארכיולוגיים וטכסטיםעתיקיםניתנים להידרש בכמהאנפי,והמגילות
הגנוזותיוכיחו .32יש צורך דחוף מאד בספרי לימוד ברוחנו .ברמה תיכונית
נאלצים כל בתי הספר להשתמש בספרים לא לנו; האם נוכל כך למנוע
מתלמידינו התרשמות לא נכונה?
(ו) אין ללמדפילוסופיה כמקצוענפרד.היאתיכללבתכנית מחשבתישראל.
אינני מציע לבתי הספר התיכוניים להעמיס על תלמידיהם את התפקיד
שהרמב"ם נטל על עצמו .ייתכן שיש מקום לקרוא -נוסף על קטעים מן
המורה ,הכוזרי וגו' גם הלקים מסוימים מן הפילוסופיה הכללית ,במדה
שאינה בוללת מינות ,למען הדריך את התלמיד במהלך המחשבה הפילוסופי
המודרני .אני רואה בכך ערך למעטים ,הטובים בכתה ,שייתכן שייתבעו
.30ראה דבריו המאלפים של הרב אהרונסון בספר הגאולה של הרמב"ן ,שהוציא לאור,
בפרק "מבוא לספר הגאולה" ,ע' פ"נ ,על מסירות נפש במהנות הטפר לשם
שמירת מצתת.
.31סנהדרין מ"ח .לא תלמד לעשות ,לעשותאי אתה למד אבל אתה למד להבין ולהורות;
לפי ר' אלחנן וסרסן ההיתר מתיחס רק ללימוד מעשי כשפים.
ן למשל :מגילות גנויות ,סקירה שניה מאת אליעזר ליפא סוקניק ,ע' כ"ו" :שהן
.32עיי
הובאו לגניזה כספרים פסולים"; הרי גם הטכסט אינו מוכיח על אמיתות התוכן .זו
רק אחת מהרבה השערות.
230
הרב משה ע נ ק
לעמוד בפרץ ולהגן על קודשינו .אלה ייאלצו ,לכשיגדלו ,לעסוק גם בתורות
הכפירה,כפי שעשו זאת גדולינו מאז ומתמיד .יש לתת בידם את המפתחות
כדי לפתוח בהם את הספרים המנוגדים לרוחנו ,אחרי שהתחזקו בתורה.
מכיוון שכלכיתה כוללת אלמנטים מעולים,בינוניים ופחות מאלה,אין לעשות
זאת עיקר ,אבל אל לנו להתעלם לגמרי מן התפקיד העומד לפנינו ,לגדל גם
יפתח בדורו כשמואל -רמב"ם בשבילנו -בדורה
,
ת
י
ר
ב
ע
ה
(ז) חשוב מאדלהקנותלתלמידים שלטון מלאבלשון
וכושרביטוי
בה בכתב ובעל פה .אלה הם מכשירים אדירים במאבק על נפש הדור ונפש
האומה .עושר לשוני מעיד על עושר תרבותי ,הבחנהבין מלים נרדפות היא
אות להבחנהביןמושגים .הרב הירש הקדיש במיוחד תשומת לב לכך בתכנית
הלימודים; הכרת שרשי המליםהיאתנאי אצלו להכרת התורה ,ומתוך השפה
הוא שואב מלוא חפניים רעיונות נעלים .33כבר הדגיש ישעיהו הנביא את
הקשרבין השפהלבין הבנה; "ה' אלקים נתןלי לשון לימודים לדעת לעות
אתיעף דבר" .ברם ,לגבי העמקה בתורת הדקדוק מחולקות הדעות .34בודאי
אין לנו צורך בלימוד הדקדוק למטרות פורמאליות ,ז .א .לרכישת כושר
ניתוח והבחנה ;35אם הגמרא והמתימטיקה אינן מספיקות כאן ,הדקדוק לא
יוסיף על כך מאומה.
(ח) הבעיההמרכזית,המעסיקה אתהמחנכיםהדתייםבבתי הספרהתיכוניים
היא תכנית לימוד הספרות .אין ברצוני לשלול מקצוע זה לחלוטין .מתוך
דיוננו פה נוכל לקבוע ללימוד זה כמטרה לעזור לתלמיד "להכיר את נפש
האדם הנכרי והלא-דתי בהתפתחותה ובדורנו ,להכיר תקופה וערכיה ,"aa
,33ראה מאמרוEinige Andeutungen ueber deu hebraeischen Unterricht als :
כרך בי ,ע' 440ושםallgemeir)es Bildungselement. "Gesammelte Schriften" .
.34
דעה רמ"ו פתחי תשובה ס"ק ד :ולמוד חכמת הדקדוק מעוט יפה ומוכרח לכל
יירה
בר דעתלידע הכללים; אמנםלידע כל הסעיפיםוסעיפיסעיפים היוצאים מן הכללים
אין לבלות את הזמן בהם ,ידיעתם רבות המבוכה ומעט התועלת.
ן למשל:
.35בעית ההעברה )Transferכ(יהיא מהסוגיות הנכבדות בתורת החינוך,עיי
Educatinnitl Psychology
: .
והלאהh
עמוד c 248a
נ o,Leerפרק nס' b
.C
פה אני טועז שגם אם קיימת העברת כשרים ממקצוע למקצוע ,הרי הפך גה והפך
בה ייאמר לא רק לגבי התוכן ,אלא גם לגבי רכישת כושר המחשבה ,הניתוח
והזכירה .אין בסמכותי להכריע בשאלת ההעברה ,שגדולי החינוך מתחבטים בה.
.36ראה המאירי ב"ק פ"נ ,שהמלכים לא היו מקרבים כל כך אלא מי שהוא שלם
כחכמות ודעתו צלולה ככל הדברים הותר להם ללמדה ,ואף החכמים השלמים -
אין לך קרובים למלכות יותר מהם .מותר ללמדה כדי להשיב עליהם ולחזק הדת
במסמרים לא ימוט.
תורה עם דרך ארץ בימינו
231
דוק ותבין שאין המטרה העשרת נפשו של הלומד ספרות ,אלא הכרת הזולת
בלבד .הכרה זו חיונית לאדם הרוצה לפעול בחיים למען האידיאלים שלו.
מגמתנו להשפיע ולא להיות מושפעים.
מתוך כך מתגבשות שתי מסקנות ,אחת בנוגע לדרך המתודית של הלימוד
ואחת לבחירת החומר .המורה יהיה חייב לבדוק את ערכיהם של היצירות
שהוא נזקק להן מבחינת הזדהותן או ניגודן להשקפתנו ,כדרך שבדקו חז"ל
את ספר בן מירא .הוא לא ישאל רק :מה חשב ביאליק על "המתמיד" ,אלא
גם :איך אנו מעריכים את מחשבתו זו של ביאליק .הוא יוכיח ,כדברי הרב
הירש ,לתלמידיו ,באיזו מידה התקרב יפת לשם .הספרות תהיה מבחינה זו
בסיס לדבריימי התרבות .מסופקני אמנם ,אם יימצא בה קו ישר המוביל
למטרה יותר מאשר בהיסטוריההמדינית.אפילו הצורות הספרותיות השונות
לא תהיינה נושא לעצמן ,אלא לכל היותר דוגמאות לביטוי הרוח האלוקית,
שכמותן נמצאות לפחות בחלקן בספר תהלים או איוב .אין אצלנו הסוג
הספרותי של הדרמהובודאיאיננויכוליםלהעלים מן התלמיד צורה ספרותית
חשובה זו או אחרת .המורהחייב לדעת גם שהואחייב לבדוק את משמעות
הספר ,את מהותו ואת כוח השפעתולפי קנה מידה אחדויחיד.
מבחר החומר הספרותיייעשה בהתאם למטרה שהוצבה לנושאזה .דוגמאות
בולטות לתיאור נפש האדם והדור יוגשו לתלמיד .הצמצום נאה לנו כאן;
מחנכים המטילים על תלמידיהם עול של תורה ,דוקא בספרות אפשר
שיסתפקו במועט ,יותר מאשר במדעי הטבע או בהיסטוריה ,דוגמאות אלה
ימויינו לפי בחינות שונות( :א) ספרים המגרים את היצר לאייכללו כמעט
בתכנית ,אם לא באופן יוצא מן הכלל כדי להראות מהותה של הסיטרא
אתראי( .3ב) ספרים שיש בהם מינות גלויה לא ייכללו ,אלא אם כן בטוח
המורה ,שיוכל להשיב תשובה כהלכה ,ולא יצטרך לחשוש שגדולה מכוח
השפעתויהיה כוח השפעת הספרות בצורתה האמנותית( .ג) באופןחיובי יש
לבחור ספרים ,המעמידים תמונה נאמנה למצב הדור ,ללבטיו בתחום המידות
והאמונה ,בקיצור; ספרות טובה .לדאבוני עלי להוסיף ,שקני מידה אלה
יחייבו אותנו בעיקר לקרוא ספרות מתורגמת ,או ספרות בשפה זרה .חלק
ניכר מן הספרות העברית לא השתחרר ממלחמת ההשכלה בדת ,דמויותיו
.37גם חז"ל לפעמים הראו לנו כוח שלילי זה כמו למשל גיטין "1ח .מעשה בשוליא
רגגרק או מגחות מ"ר .מעשה באדם שהיה זהיר במצית וגר.
מ2
(
הרב משה מרה
וחוטאיו פרוכינציאל"ם —וההגדרה הזאת איננה וטלי ,כידוע —הערכים
שהיא שואפא להקנות -אין אנו זקוקים להם ,והיא בגדר אותם הקטעים
מבן סירא ,שחז"ל פוסלים אותם כדברים בטלים,
ה
פ
י
ר
יודע אני 'שדברי אלה יעוררו התנגדות ח
ל
צ
א
מחייבי
הכללית; שוללי ההשכלה ממילא יתנגדו לכל התכנית .המחייבים יאשימו
אותי בקנאות וצרותעין ,בדוגמטיקה ובשלילת היקף ראיה רחב מהתלמירים.
נסיתי לבסס דברי על המקורות ,ולא מצאתי דרך להגיע למסקנות אחרות.
בפרק ,3סעיף א' ,רמזתי על תשובתי .לאלה שיטענו שאני רוצה לחנך
לעוורון רוחני ושאין אנו מצווים לחשוש מפני הכפירה .אני רוצה להדגיש
שאדם מבוגר ,בעל דעה תורתית מבוססת ,זכאי לפי עניות דעתילעיין גם
בספרים אחרים ,ואפילו חייב בכך ,כדי שיוכל להשפיע ,כדברי המאירי.
ואילו תכנית לבית ספר תיכוני חייבת להיות בנויה מקשה אחת ,לפי קנה
מדה ברור ויחידי .כל מקצוע'
וכל חומר ושיטה לימודית ייבחנו רק לפי
מדת התרומה שהם תורמים לחינוך היהודי הדתי השלם.
אף תכנית איננה יכולה לספק את כל השאיפות ,באהבתו תשגה תמיד.
חומר רב מדי חייב להדחס בשעות מועטות מדי .ממילא דרושה סלקציה
חמורה ואכזרית .דברי אלה באים להציע עקרונות לסלקציה הזאת .לפי
עניות דעתי לא עסקנו בכגון דא במדה מספקת .אולם אלה רק קווים כלליים
ועקרונות ,רק מומחיםיראי ה'יכולים לתרגם אותם לשפת המעשיםוהביצוע.
אין מחבר ,ויהיה הוא אפילו מומחה ובקי ביותר ,שיעיז לטעון :כזה ראה
וקדש רחוק אני מלהציג שורות אלה כמסקנות ודאיות ומוחלטות.
בטוחאני כמעט ,שאילוהיו שואלים את רשר"ה זצ"ל :מה המפעל החשוב
ובעל ההשפעה הגדולה ביותר שהצלחת להקים ,היה עונה ללא היסוס :בית
הספר התיכוני-הריאלי ,שגידל דור שלם של יהודים נאמנים ומסורים לתורה
בלב ובנפש .החינוך התיכוני הדתי בארץ מתפשט והולך ,מעמיק והולך,
ומקיף חוגים רחבים של היהדות הדתית ,מתנועת בית יעקב עד חוגי
הישיבות ,ועד ילדי העולים .דומני שחוגים רחבים אלה עוד לא נתנו את
דעתם ולא בחנו באופן מעמיק מה הם היסודות עליהם יושתת מפעל חינוכי
זה .עתידה של המדינה ,ובפרט של מדינתנו הדלה באוכלוסיה ובעושר טבעי,
מסור -בפרט בתקופת הטכניקה -בידי השכבה האינטלקטואלית .היא
תטביע את רוחה על דמותה הרוחנית של המדינה ועל זו של אזרחיה .מעט
אור דוחה הרבה מן החושך .מפתחות המדינה יהיו בידי הנהגתה הרוחנית.
ההשכלה
י
תזרה עם דרך ארץ בימינו
233
אם לא ראויהבעיית עיצוב דמות הנוער המשכיל שלנו שנקדיש לה את כל
מרצנו וכוחנוו האם לא בידי הנוער הזה ,המצויד בתורה ובמדץ ,היכולת
לחזק הדת במסמרים לא ימוט ,כדברי המאירי? מי יתן ומאמר זה יתרום
תרומה צנועה לקדום פתרון הבעיה הגורלית הזאת!