|
נושא:סמכות חכמים מיועד לכיתה: ח נכתב ע"י: אז–
ו–
|
-
מתי ראוי
לפנות אל החכמים? -
מה תפקידם
של חכמים? -
האם אנו
חייבים לציית לדברי חכמים?
נמקי. -
הדגישי
בפסוקים מצוות
עשה ומצוות לא תעשה.
ספר המצות
לרמב"ם,
מצוה
קע"ד
היא
שצונו לשמוע לבית דין הגדול,
ולעשות
כל מה שיצוו בו
מאיסור והיתר.
ואין
הבדל בזה בין הדבר שיסברוהו, או
הדבר שיוציאוהו בהקש מן ההיקשים שהתורה
נדרשת בהן, או
הדבר שיסכימו עליו שהוא סוד התורה, או
לפי עניין מן הענינים שיהיה דעתם שהוא
ישר ושבו חזוק לתורה –הכל
אנחנו חייבין לשמוע אותו ולעשותו ולעמוד
על פיהם, לא
נעבור ממנו.
והוא
אמרו ית' על
פי התורה אשר יורוך וגו'.
-
הרמב"ם
מבחין בין סוגים שונים של "פסיקות"
בבית
הדין הגדול. הדגישי
כל סוג במרקר בצבע שונה.
רמב"ן
לדברים י"ז,
י"א
והצורך
במצוה הזאת גדול מאד, כי
התורה נתנה
לנו בכתב,
וידוע
הוא שלא ישתוו הדעות בכל הדברים הנולדים,
והנה
ירבו המחלוקות ותעשה
התורה כמה תורות.
וחתך
לנו הכתוב הדין,
שנשמע
לבית דין הגדול העומד לפני השם במקום
אשר יבחר בכל מה שיאמרו לנו בפירוש התורה,
בין
שקבלו פירושו עד מפי עד ומשה מפי
הגבורה,
או
שיאמרו
כן לפי משמעות המקרא או כוונתה,
כי
על הדעת שלהם הוא נותן (ס"א
לנו) להם
התורה, אפילו
יהיה בעיניך כמחליף הימין בשמאל.
-
לפי הרמב"ן–
מהו הטעם
למצווה לשמוע בקול דברי חכמים? -
הסבירי:
בין
שקבלו פירושו עד מפי עד ומשה מפי
הגבורה–
שיאמרו
כן לפי משמעות המקרא או כוונתה–
התורה
שבעל פה כוללת בתוכה גם דברים שקיבלנו
במסורת:
"הלכה
למשה מסיני",
וגם
את הבנת חכמים בתורה שבכתב–
לשני
הדברים הללו–
מעמד
של "מצווה
דאורייתא"=
מצווה
מהתורה.
איזה עוד סוג
של דברי חכמים מונה הרמב"ם?
המצווה
לשמוע בקול דברי חכמים כוללת גם תקנות
וסייגים שקבעו חכמים,
כדי
להוסיף חיזוק
בשמירת התורה,
וכדי
שחס ושלום לא נבוא לעבור על דברי תורה.
למצוות
אלה מעמד של מצוות "דרבנן"-
מדברי
חכמים.