הרבשמשון רפאלהירש
משנתוושיטתו
בהוצאת "עזרא"ירושלים תשכ
פרופשור יחזקאל קוענור
הצלחה וכשלון בשיטת "תורה עם דרך ארץ"
בארץ *שראל
שיטת "תורה עם דרך ארץ" ,כפי שהתגשמה בגרמניה בדורות האחרונים,
הגיעה היום עד משבר בכל העולם .שני גורמים עיקריים למשבר זה:
(א) הצלחתה של שיטה זו( ,ב) כשלונה של שיטהזו.
הצלחתה כיצד? קשה לפקפק-בכך,כי הצלחתה של שיטת תועד"א מותנית
היתה במידה כבה ביותר בתנאים היסטוריים ,סוציאליים וגיאוגרפיים
יחידיםבמינם .הרב שמשון רפאל הירש ז"ל החל בהפצתרעיונותיו ובפעולתו
בדור השלישי לתנועת ההתבוללות בגרמניה .ברור,כי באותן ימים ,סביב
אמצע המאה התשע עשרה ,ניטל כבר לא מעט מן התנופה המהפכנית של
תנועת ההשכלה ,וכשהיה שר"ה בשיא פעולתו ,גם משל תנועת
הרפורמה הדתית..תנועות אלה ,שדגלו בהחזרת היהדות 'הקלוקלת' ,כפי
שהכירוה במאה השמונה עשרה ,אלמקורותיהוצורותיה ה'טהורות' שלהיהדות
הקדומה ,לא השיגו את מטרתן .בעת ההיא הורגש כבר,כי התוצאה מתנועות
אלו לא תהיה יהדות 'בריאה' ו'טהורה יותר' ,אדרבא! המשומדים המרובים
מקרב המנהיגים החדשים ומקרב בני משפחותיהם עשויים היו לשמש אות
אזהרה ברור,כי הדרך מובילה לחדלון היהדות והיהודים כאחד.
מאידך ,המטרה השניה ,היינו השגת כרטיס כניסה לעולם הסובב את
היהודים ,הושגה במידה מסויימת .לפיכך נמצא ,כי המהפכנות התוססת,
שגרמה למלחמת תנופה בנושאי הדת ה'מיושנת' ,שוב לא עמד בה כוח
עלומיה.
ומן הצד השני -היהדות מן הטיפוס המשמר ,במלחמתה בפורצים
ובנסיגתה המתמדת ,נהגה כדרך שנוהגות אומות ,או מעמדות חברתיים,
במלחמתקיוםמעיןזו -היא סיגלה לעצמה,ביודעין ובלאיודעין ,לא מעט
מכלי הנשק של יריבתה .דרך משל :בסוף המאה השמונה עשרה היתה
-
-
-
—.
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
- –.—- ——
–ך———- —-———-
הצלחה וכשלון בשיטת "תורה עם דרץ ארץ" בא"י
,235
הלשון הגרמנית בחינת נטע זר בקרב יהודי גרמניה ,שלשונם היתהי-דיש
ילמד
יל
מערבית .אחד העיקרים של תורת ההשכלה היה לשרש את היידיש ו
את היהודים גרמנית מתוקנת .הן זו היתה תכלית תרגום התורה בידי
מ.מנדלסון .והנהבימי ר' שמשון רפאל הירשהיתהידיעת הגרמנית למעשה
נחלת כל יהודי גרמניה ,כמתקנים כשמרנים.
וכך עדים אנו לפרדוקס :בראשית תנועת הרפורמה ניצב תרגום התורה
לגרמנית ,מעשה ידי מ .מנדלסון-.והן תרגום זה הוחרם על ידי רבני
הדור אחרי ככלות הכל בעיקר בשל לשונו הגרמנית! הם ידעו יפה,כיאין
ן גרמנית לא ידעו) ,אלא את
הוא בא להנחיל אתבני ישראל את התורה("
הלשוןהגרמנית .חששותיהם לא נתבדו :תרגום זה הפך לפרוזדוריציאה מן
היהדות המסורתית!והנה מקץ שלושה דורותניצב שוב מפעל תרגום התורה,
ן פוצה פה; אדרבא!
והפעםאי
ק
ל
ח
הגון ממטרות
הרב ש"ר הירש קם ,איפוא ,בדור שראה-בהתגשמות
המתקנים ,ואף בקרבשומרי הדת בצורתה המסורתית .קמוביניהם לרבות
אתהדתיים -אישיםבעלי השכלהאקדמאית .כשבא,איפוא ,הרב ז"ר הירש
בסיסמתו "תורהעם דרך ארץ",הרייותר משהוא בא לחדש ,הוא בא להטביע
גושפנקה של כשרותעל מצב אשרבימיו כברהיה בנמצא -או שהנה מתרקם
והולך -בחלק הגון של אותה יהדות ,שהיתה סבורה,כי היא הממשיכה את
שלשלת המסורת.
נמצאנו למדים,כי הרב ש"ר הירש לא היה עשוי להצליח אלא בזכות
התנאים המיוחדים שהיו שוררים בקרב יהדות גרמניה בימיו .דוק :יהדות
גרמניה בלבד ,אך לא ביהדות מזרחאירופה .מעשה הרב עזריאלהילדסהיימר
יוכיח .הוא ,בל דורו של הרשר"ה ,רב בעל תואר דוקטור ,ניסה לנטוע את
שיטת שר"ה באדמת הונגריה .נסיונו נידון לכשלון ,לא בגלל התנגדות
המתקנים ,אלא בגלל התנגדות היהדות הדתית; הוא אנוס היה לנטוש את
הונגריה .מה שהיה בחזקת כשרות בגרמניה ,לאהיה כשר בהונגריה ,בחינת
"לא אכשר דרא" הפוך.
ואין ספק ,כי אף גדולי התורה שבמזרח הגיעו ,ביודעין ובלא יודעיו,
.הם קידשו מלחמה על המשכילים שישבו בקרבם ,כשהקלו.
לידי מסקנהזו
ראש בקלים שבמנהגי לבושם וכדומה .הקניית השכלה להמונים -מאן דכר-
שמה! ברם ,הםגילוסובלנות ,פחותאויותר,כלפייהדותגרמניה.
4/
לסובלנות ואת היתה נודעת תוצאה חשובהביותרלגבי היהדות הדתית של
-,
2%
.
פרו פ' יחזקאל ק.טש
ר
הגדול וכל היהדות
גרמניה :יהדות %יכלה לראות
אתותעצבמשהאלכוסתעייהףםבאי*
אם רצו בכך -אל
נ
פ
ל
הדתית העולמית .רבניה יכלו
ו
י
ה
ו
י
ר
ו
א
מ
ו
של
אף גדוליו
גדולי המזרח .גדולי הרבנים שבמזרח
היהודי
הגרמני .מאחר שגדולים אלה לא ישבו בגרמניה ,לא היתה בנמצא ,למעשה,
אפשרות של קונפליקטביןשניהצדדים.
אולם בשלושת הדורות האחרונים התרחשו שינויים מרחיקי לכת בקרב
יהדות מזרח אירופה ,בעוד אשר בדורות הראשונים היתה יהדות זו בחינת
גושדתי אחד'-להוציא שכבת משכילים דקה ביותר -הרי ,בעיקר במאה
הזאת ,נתחוללה מהפכה ,שזעזעה את אשיותיה עד היסוד בה ,ושינתה את
פרצופה עד לבלי הכר.
שירת ביאליק תלמדנו ,כיצד נתערערה היהדות הדתית בליטא בתוך
מעוזיה -בישיבות .הסופרים היהודים של המאה הזאת מציירים תמונה
בהירה של התהליך הזה ברוסיה ,בגליציה לעגנוןו) ובפולניה .אחרי מלחמת
העולם הראשונה נותרו הישיבות בליטא בחינת "איים בתוך סביבה עוינת"
(כדברייהודימגרמניה,תלמידישיבהבליטא ,שבחרלנפשוולבניביתו באורח
חיי היישוב הישן; ובכן ,בודאי כשר הוא לעדות) או ,כדברי מורה הוראה
בישראל,בןגאוןליטאי מפורסם ,בתוך "סביבה אדישה" ,קהילת וורשה היתה
שנים מרובותבידילא-דתיים כתוצאה מבחירות דמוקרטיות; פירוש הדברים,
שרוב בניה שוב לאנמנו עםהדתיים.
ומי שעדותזואינה נאמנתבעיניו,די לו שיבדוק אחרי מוצאם של אישים
מפורסמים ביהדות הישראלית .כוונתי למנהיגי התנועה הקיבוצית ,מנהיגי
ההסתדרות ,מורי בתי ספר תיכוניים ,שופטים ,רופאים ,מורי האוניברסיטה
וכיו"ב .הוא ימצא ביניהם (בדור הקשיש קא עסקינן) ,מספר לא קטן של
בחורי ישיבה לשעבר ,בניהם של רבנים ונכדיהם של אדמורי"ם.
ומאלף -בין כל אלה תמצא אףיהודיםיוצאיגרמניהוחניכיה.בולטים הם
בעיקר בשדה החינוך התיכון ויש מהם מורים באוניברסיטה ואנשי ספרות.
אך אלה -אםבנישומרי מסורת הם,רוב רובם -נאמנים למסורתאבותיהם.
ברי,כיאיןזה מקרה כלעיקר.כפי שהארכתי במקום אחר (דעות ,תשי"ח,
גליון ג) ,נכשל החינוך הדתי המודרני בארץ ישראל כשלון גמור .עליית
יהודי גרמניה הדתייםסייעה סיוע גדול ביותר במפנה לטובה שחל בעשרים
השנים האחרונות .שכןבניגודלחלקי הישוב שעלו ממזרחאירופה,וכןבניגוד
לבני הישוב הישן ,כאשכנזי כספרדי,היויהודי גרמניה היסוד הדתי היחיד,
הצלחה וכשלון בשיטת "תורה עם דרץ ארץ" בא"י
237
ששמר מסורת אבות רצופה בלא זעזועים גדולים במשך ארבעה-המשה
דורות כמעט.היהודי הדתי בגרמניה לאהיה אנוס למרודבהוריו,כדי לסלול
לעצמו דרך בעולם המודרני; את רוב היסודות לכך ירש מאבותיו .אישיותו
הדתית לא נפגמה אגב מלחמת דת -השכלה ,כדרך שעשויה היתה להפגם
אישיותו הדתית של בן מזרה אירופה.
כמובן~,בקרב.האינטליגנציה הדתית מרובים היום,מי שאינםיוצאיגרמניה.
ההבדלים הולכים ומטשטשים ,אךיש ליחס חשיבות גם ליצוג המספרי.ואין
ספק -מבחינת האחוזים ניכר עדיין ביותר מקומם של יוצאי גרמניה
וחניכיה -ומהם אף חברים בממשלה!
בללו של דבר :במזרחהגיעומיםעד נפשוצפויההיתה סכנה ,שאףיהדותזו
תידרדר כדרך שנידרדרה יהדותגרמניה .ובכן "עת לעשות לה' -הפרו!"
יגאוןגדול תופס
קמו,איפוא ,מוסדותתיכונייםדתייםאפילו בליטא,מעשייד
ישיבה ,מן המפורסמים בישראל! ושוב -יד היתה להם ליהודי גרמניה
הדתיים בצמיחת מוסדות אלה .ונמות מעין דייטשלנדר וקרליבך ארוגים
בממכתזו .ואותו מפעל אדיר שלחינוך בנות" ,בית יעקב" ,שהציל את בנות
מזרח אירופה ,בהשראת כתבי ש"ר הירש (ש .שנירר ,0צמיחתו והגשמתו
י הדתיים בגרמניה ובנותיה!
בראשיתובידיבנ
בארץ ישראל בעיקר הגיעה המהפכה עדחינוךהבנים.מי מיללומי פילל
בשנות השלושים ,כאשר כל ה'שקולס' מוחרמים היו ,וכאשר ניצל בית
הספר "חורב" הירושלמי מן החרם בזכות התערבות הרב דושינסקי ז"ל,
מיהאמיןאז,כי מקץעשרים שנה תלחם "אגודת ישראל",עלרבניהוגדוליה,
למען הקמת.רשת של בתי-ספר עממיים משלחו
כל העובדות האלה ללמד יצאהכי במידה מסיימת — ,במידה מסיימת
בלבד -הצליחה שיטת הרב הירש לעשות נפשות היום למעשה (להוציא
קבוצות קטנות פה ושם) בקרב היהדות הדתית של כל התפוצות .אך דוק
ותמצא:בניגוד לשיטה הנ"לאין אלהגורסיםחינוך אקדמאי כלעיקה.אפילו
הישיבות התיכוניות ,שהן לכאורה לא היו ולא נבראו אלא לשמש פרוזדור
אף לחינוך האקדמאי -להעמיד רופאים ,עורכי דין ,מהנדסים דתיים
וכיו"ב -אף אלה עושים את מלאכתם זו במידה מרובה כאילו כפאם שד.
מאחריחינוךזהאיןכלרעיון שלהרמוניה.החינוךהתיכוןהריהו בחינת"הכרח
לא יגונה" ,וכלהחינוךהחילוני הכללי על כל פנים ,בהסתעפויותיו החורגות
מן היסוד האלמנטרי ביותר ,אף הוא בבחינת "עת לעשות לה' הפרו" .כאן
238
פרופ' יחזקאל קוטשר
פעורהעדיין תהום (שהיא לא תמיד עמוקהביותר)בין שיטת "תורה עם דרך
ארץ"לבין המציאות שתוארהלעיל.
למותר להדגיש,כייחס זה -רובצת לפתחו הסכנה של דו-פרצופיות ,של
אישיות שסועה .כמובן,אין זאת אומרת,כי היא בחינת הכרח ,כדרך שאיש
לאיעזלטעון ,ששיטת רשר"ההצליחה הצלחה מלאהבחינוךהאישיות הדתית,
הממזגת אתשני העולמותבהרמוניה .אךברי,כיהיתה הצלחהמסויימת מכאן,
גםכייש מקום לחששותמסויימיםמכאן( .ההצלחה התבטאה גם בעובדה,
וברי
יהדות גרמניה ,עכ"פ בדורות האחרונים ,נתונה היתה בעלייה מתמדת,
כי
ואילו יהדות המזרח בירידה מתמדת .).אך מצד שני יש לומר,כי משך
הזמן של 25 – 20שנ-ים קצר מדי כדי לעמוד על טיב הפרי של שיטת
החינוך החדשהבישראל .מכל מקוםישלהודות בפה מלא,כילפי שעההרמזים
חיוביים מבחינהזו.
אך כללו של דבר :בעוד אשר התרחשה למעשה התקרבות ניכרתביןשני
חלקי היהדות הדתית ,הרי אשא לבסיס הרעיוני גופו לא חל שינוי ניכר
ביחסה של יהדות מזרח אירופה.
בשעה שנפגשו איפוא ,שתי יהדויות אלו פגישה גאוגרפית ,בעיקר בא"י,
נתגלע המשבר .שכן חלק הגון מן הגורמים שהצמיחו את שיטת הרב הירש,
הן להלכה והן למעשה ,שוב אבד עליהם כלח .נעלם לגמרי הגורם ההיסטורי
והתרבותי .שוב אין ליהודי גרמניה פתחון פה לטפה כאן ,בארץ ישראל,
תרבות משלהם ,כדרך שיכלו לעשות ,ואף אנוסים היו לעשות ,בגרמניה ,הן
ב"זכות" הסביבה והן בזכות המסורת בת שלושת הדורות מימי רשר"ה.
ומאידך -היום שובאין ההבדלים ביניהם לבין אחיהם בולטים כדרך שהיו
בולטים עוד לפני דור בחו"ל ,בכל אשר לשמם ,למלבושם ולכל פילוסופית
החיים שלהם.ביןשני המחנות צמחה שורה של שכבות מעבר .הצופה מן החוץ
יתקשה ביותר להבחיןבין שני זרמים שונים כביכול .במצבה דהיום דומה
יהדות גרמניה .למפלגת העבודה בבריטניה למשל ,הנתונה בירידה מתמדת
בשל הסיבה הפשוטה,בייריביה השמרנים קנו במשיכה,בשינוי שם וכיו"ב
למעשה כמעט את כל תביעותיה בלא הדוקטרינות שמאחורי תביעות אלה.
להמונים שובאין נפקא מינה ,בשל מהנהנים הם מהרווחה הכלכלית העיקר
הוא שהם נהנים ממנה .והואהדין להורת רשר"ה; על מה תוכל היא להלחם,
בחינת לעשות נפשות? על הרעיון המופשט? או בשל ההבדל ה'פעוט'
החינוך האקדמאי 1
לכאורה למעשה -
י
הצלתה וכשלון בשיטת "תורה עם דרץ ארץ" בא"י
239
אך נוסף עלהשינוי שתואר לעיל ,נעלמו המחיצות הגיאוגרפיות שבזכותן,
מצד אחד,יכלויהודי גרמניה להשלות את עצמם ,שאין הם ממרים בתורתם
ובאורח חייהם את פי גדולי התורה -ומצד שני יכלו הגדולים להתייחס
בסובלנות לדרכה שליהדותזו.אך מהיהיה כאן? האםיוכלוהגדולים,היושבים
בא"י,להתיר לאורךימים,אפילו מתוך שתיקה ,את שהם אוסרים לתלמיריהם
שבבני ברק? וגדולי ירושלים -האם דינה של שכונת גאולה (וקו"ח מאה
שערים) שונהיהיהמדינה של שכונת רחביה? נמצא,כי שיטת רשר"ההריהי
היום ,לכל היותר בחינת שיטה נסבלת ,אךאין גדול בישראל שיצביע עליה
בחינת "כזה ראה וקדש" .השיטה חסרה ,איפוא ,מנהיגות רוחנית מבעלי
שעור הקומה שבין המנהיגים הרוחניים .ולאמיתו של דבר חסרה היא אף
מנהיגותחילונית.חסידיה היום הריהם כצאן ללא רועה.
והגורםהשני אשר ערער ,ללא ספק ,בהרבה את בטחונם העצמי,םל הטובים
שביהדות גרמניה ,היה אי-הצלחת שיטהזו .על כך עמדו הם בעיקר מתוך
פגישת פנים אל פנים עם יהדות מזרח אירופה ,כאן ,באנגליה ובארה"ב .הן
אין ספק -יהדותגרמניההעמידהבעליבתיםמשכילים,יודעי ספר .אך האם
הצליחה להעמיד תלמידי חכמים מובהקים ?וגאוניםאדירי התורה ,מאן דכר
שמם! כלום מקרה הוא,כי כמעט כל מנהיגיה של יהדותזו מוצאם ממזרח
אירופה היה? ד.צ .הופמן ,ש .ברויאר ,ח .ארנטרוי זכרונם לברכה ,ועוד,
מהונגריה באו ,הרבא.א .קפלן ז"למליטא .כמובןשאין לשכוח המשפחות
אוערבך ,במברגר ,מונק וקרלבך ,אשר העמידו גם בדורות האחרונים רבנים
רבים בגרמניה .אבל בכל זאת :יהודי גרמניה החלו תוהים ושואלים עצמם
בצדק ,האם ייתכן ,כי מקדיש אתה חלק ניכר מכוחך ומזמנך ללימודים
חיצומים ,שתהיהביום מןהימים גדול בתורה1
וכך נמצא,כי חלק הגון -תרתי משמע -מבני יהדות גרמניה בישראל
(ואף באנגליה ובארה"ב כפי הנראה) נוהר אל הישיבות הקטנות והגדולות,
ועובר מהן לכוללים והוא מקדיש את כל זמנולאורייתא .ההורים -לעיתים
בעל כורחם ,עונים אמן ,אך לעיתים קרובות דעתם נוחה מהם ,כאילו עיפה
נפשם מןהלבטים המתמידים ,שהםלעיתים נחלת הדבקים בשיטת הרבהירש,
ומצאה להן מנוח בחיק התורה .מובן ,שחוגים אלו שנתברכו בתמימות נוגעת
עד הלב,אינםיודעים עפי"ר דבר אודותכששבריםהדתיים שעברו על יהדות
מזרח אירופה ,שפגעו למעשה בכל בית-יהודי ,לרבות בבתיהם של גדולי
התורה .זכורני שיחה ,שהיתה לי עם ד"ר יצחק ברויאר ז"ל .הוא התפעל
אי
ש2
פרופ' יחזקאל קוטשר
בעלותו ארצה מד העובדה,כי יהדות מאה שערים עומדת בחינת נד אהד,
ללא סדקים ובקיעים,בפני הסתערות הזמן החדש (כך נדמהלו).ואילויהדות
גרמניה -מי לאידע,עם כלהחיל שעשתהמבחינה דתית ,מה מרוביםביחס
הפורשים הימנה! אמרתילו" :אינך אלא טועה! בדוק נא את שמות הרבנים
החתומים על ההרם נגד ה'שקולס' .בדוק ותמצא,כי מנכדיהםהיו תלמידים
ומורים באותם ה'שקולס' וד"ל .אלא מאי? אתה בגישתך הישרה,עשוי אתה
לראות אתנגעי עצמך,אך החוג ההואאינו מגלה אותם אףלצנועים ,וההרגשה
הכללית הריהי מי מנוחות".מי מבניהם (לרבות החוגים.הקרובים להם)
יודע ,מההיהיחס האבותלעליהלא"י ,ללשוןהעבריתוכיו"ב .אך העובדה -
עובדה.ואי אפשר שלא להתפעל מןהחוגים האלה ,שבהם גאוותה של האישה
הצעירה על כך,כי היא שתפרנס את משפחתה,כדי שבעלה יוכל לשבת על
התורהועל העבודה! ושמאעדיםאנו כאןלתהליך שלנדידת התורה מאכסניא
לאכסניא ,כדרך שנדדהמא"י לבבל ,מבבללצפוןאפריקה ולארצותהרינוס
ומשם למזרח אירופה!
,
ן
א
כ
מ
הצלחה שכל-כולה
זהו ,איפוא ,המצב היום :הצלחה מסויימת
פרגמטית-מעשית ,בלא רצון של מזיגת יסודות החול והקודש ,כפי שתבע
נ__
רשר"ה -ואי הצלחה מכאן.
,
ו
י
ל
ע
ה
ר
ו
ת
ם
י
ג
י
ה
נ
מ
ן
י
א
מ
ומהו הפתרון? מייעז להצביע
כגדולי
גדולי
פולניה וליטא ,שיוכלו להורות את הדרך! אנו ,הקרויים אינטליגנציה דתית,
יכולים לכל היותר לנתח את המצב ולתהות על קנקנו .אנו יודעים,כי יש
הכרח אף בנו .אין אנו טוענים,כיזוהי הדרךהיחידה .אנויודעים שגם
ז 1דרך ,ודרךהכרחיתליהדות הדתית ,שלא תוכללחיותבלי רופאים,עורכי
דין ,מהנדסים וחוקרים דתיים ,במדינה .שלא תוכל להשאר בלי מורים
ומחנכיםדתיים ,ולכל ראש,בליבעלי מקצועדתיים למיניהם,היינובלי בעל
הביתהדתי המשכיל .הן שכבהזוהיא שעיצבהויצבה במידה רבה את דמותו
שלהישובהדתי-המודרני בעשרותהשנים האחרונות .נדמהלי,כי שום פלפול
לאיוכל להתכחש לעובדות האלה.
סבור אני,כי בשביל החוג הזה ,שאין בדעתו להסתגר בדי אמות של בית
המדרש ,ורצונו לצאת מבית האולפנא לשוק החיים ולהשאר יהודי דתי -
לגביו הכרח שהוא יצרף לימוד~.וית ספר דתי עם לימודישיבתי .ברי -
בלי לימוד בישיבה לאיועיל אף~/ית הספר הדתי הטוב ביותר.
ומאידךגיסא -כמהזמן יעשה הלומדבישיבה ברור ,ככלשיאריךיותר
י
-
ן- -
-.-
הצלחה וכשלון בשיטת "תורה עם דרץ ארץ" בא"י
כןירבוידיעותיווכן תגבר יראתו ,ובכן שנה,שנתיים ,שלוש שנים או שמא
יותר? עלינו למצוא את התשובה בהתאם לתנאי החיים שבהמןבחרנו .מן
הדין,כי אחרי הלימוד בישיבה יהא סיפקבידי הצעיר ללמוד מקצוע ,לפני
241
שיקבלרחיים על צוארו.
כמובן ,שוב הכול לפי התנאים (יכולת ההורים וכיו"ב) .אךע~י לציין,כי
כבר ראיתי כאלה ,שהאריכו ללמוד בישיבה ואח"כהיו תוהים על מעשיהם,
מאיןיכולת להתבססביסוסכלכלי בעוד מועד,לפני יסדם משפחה:
כבר אמרנו,כי לעתים בעלי הבתים הם שיוצרים את העוברות בחינת
"עמא דבר" .האפשרות היהירה לגבי דידנו :להמשיך בדרך הזאת ,נחנך
ציבורתורתי שלבעלי מקצוע ,טכנאים,רופאים,הימאים,עורכי-דין ,חקלאים
מקצועייםוכו' .אםתהיהלנואינטליגנציהדתית של אמת,היא תמצא את דרכה
ממילא בין הזרמים הרבים ,ויקום עכ"פ מעין Modus Vivendiכפי שקם
מקץ דורותבין החסידים והמתנגדים.