בראשית, פרקים יא-כ, מערך שיעור

נושא: בראשית,
פרקים יא–כ,
מערך שיעור

מחבר: נעמה
מושקוביץ

כיתה: ז

דור הפלגה

יא

החטא תולדות– עד אברהם

2

אילן יוחסין – אברהם המעבר ממסופוטמיה לא"י – משמעות רעיונית מהשפע לעיני ה'

מבנה
הפרק:

א–ט:
דור
הפלגה

י–כו:
עשרה
דורות מנח עד אברהם

כז–לב:
משפחת
אברהם–
המעבר
ממסופוטמיה לא"י
– משמעות רעיונית מהשפע לעיני ה'.

מיומנות:

הבנות
יקראו
ברפרוף את הפרק ויחלקו
בעצמן את הפרק לחלקים השונים–
איך
חילקנו?
לפי
מה?
(תוכן/
רווחים)

שיעור
1:
א–ט:
דור
הפלגה

נושאים
חינוכיים/ערכיים
בפרק:

• חבורה
  למטרה רעה

• כוח
  הדיבור מחבר,
  וכשאין
  שפה משותפת–
  יש
  פירוד.

א.
הקדמה:
סוגי
חבורות

סיפור
מקרה על זוג/חבורת
ילדים שכל אחד מהם לבד הוא בסדר,
אבל
יחד הם עושים שטויות ומעודדים אחד את השני
(וונדליזם/התעללות
בחיות וכו').
(אם
רוצים קרוב יותר לעולמן:
ארבע
בנות שכשהן יושבות יחד הן מפטפטות ומפריעות
למהלך השיעור/
גוררות
אחת את השניה למעשים לא טובים אחרים).

מה
לדעתכן צריך לעשות איתם?
להעניש/
להפריד
וכו'.

אבל
מה הבעיה?
הם
ביחד ופועלים בשיתוף פעולה נפלא!
לכאורה
יש ביניהם חברות מקסימה..

נכון
שחשובה האחדות,
אבל
כשהיא מובילה את הזוג/חבורה/חברה
שלמה למעשים רעים (היטלר,
למשל)
– היא
פסולה וצריך לפזר אותה.

ב.
קריאת
הפסוקים יחד.
אילו
שאלות עולות לכן מהפסוקים?
(נרשום
אותן על הלוח).
עכשיו
נתחיל לענות על חלק מהשאלות:

איפה
זה שנער–
מפה
בעמ'
41 בתנ"ך.
שנער
היא בבל (פס'
ט':
על
כן קרא שמה בבל כי שם בלל ה'
את
שפת כל הארץ").

מה
היה החטא?
החטא
לא מפורש בפשט,
אך
כן כתוב "נבנה
לנו עיר ומגדל וראשו בשמים ונעשה
לנו שם".
המטרה
שלהם היא לומר–
אין
לנו צורך באלוקים,
"כוחי
ועוצם ידי".
אנו
מסוגלים לבנות בעצמנו כזה מגדל–
זה
מבטא יכולת לחיות בעולם ללא הקב"ה,
ולהשתחוות
למעשה ידינו,
לפאר
ולהאדיר אותו,
ובכך
בעצם–
לעבוד
את עצמנו.

חזקוני: ונעשה
לנו שם–
מבצר
וחזק בעולם להיותנו שליטים על כל הבריות
ונמלוך עליהם….
והם
ביקשו לבטל מה שגזר הקב"ה:
ומילאו
את הארץ (לעיל
א,
כח),
לפיכך
ויפץ אותם על פני כל הארץ בגזירתו.

מה
בין חטא דור המבול לחטא דור הפלגה:

דור
המבול–
חטא
בין אדם לחברו

דור
הפלגה–
חטא
בין אדם למקום

נקודת
הזכות של דור הפלגה:
אחדות.

רש"י
לפס'
ו': כל
טובה זו יש עמהן,
שעם
אחד הם ושפה אחת לכולן,
ודבר
זה החלו לעשות.
(חבורה
למטרה רעה–
הזדמנות
להזכיר בהקשר של חיי חברה דהיום.
הפתרון
לחבורה כזו הוא פיזורה).

בין
דור המבול לאנשי סדום

אבות
דרבי נתן פרק י"ב:

(ז) 

אוהב
את הבריות כיצד?

מלמד
שיהא אדם אוהב את הבריות,
ולא
יהא שונא את הבריות. שכן
מצינו באנשי דור הפלגה,
שמתוך
שאוהבין זה את זה,
לא
רצה הקדוש ברוך הוא לאבדן מן העולם,
אלא
פזרן בארבע רוחות העולם. 
אבל
אנשי סדום, מתוך
שהיו שונאים זה את זה,
איבדן
הקדוש ברוך הוא מן העולם הזה ומן העולם
הבא. 
שנאמר:
(בראשית
יג)
"ואנשי
סדום רעים וחטאים לה'
מאד" 
וחטאים זה
גילוי עריות, 
לה' זה
חילול ה', 
מאד שמתכוונין
וחוטאים. 
הא
למדת,
מתוך
ששונאין זה את זה,
איבדן
הקדוש ברוך הוא מן העולם הזה ומן העולם
הבא:

העונש:

כוח
הדיבור הוא המחבר בינינו,
ולכן
כשהקב"ה
רוצה להפיצם הוא מבלבל את לשונותיהם.

רש"י
לפס ז:
"לא
ישמעו":
זה
שואל לבנה וזה מביא טיט,
וזה
עומד עליו ופוצע את מוחו".

כשאין
תקשורת טובה–
לא
מצליחים לחיות יחד ונפרדים.

מהי
ה'מידה
כנגד מידה'
בין
החטא לעונש?

משימה:
לחפש
בפסוקים שתי מילים עם שורש זהה שקשורות
לחטא ולעונש/
או
לחפש
משפט דומה:

"פן
נפוץ על
פני כל הארץ"
לעומת:
"ויפץ
ה'
אותם
משם על
פני כל הארץ".

רש"י
לפס ח':
"ויפץ
ה'
אותם
משם":
בעולם
הזה.
מה
שאמרו "פן
נפוץ"
(פס'
ד)
נתקיים
עליהם.
הוא
שאמר שלמה:
מגורת
רשע היא תבואנו (משלי
י',
כ"ד).
[מה
שהרשע מפחד ממנו–
זה
מה שקורה לו]

סיכום:
חטא
דור הפלגה היה שהתאחדו למרוד בה'
וחשבו
שהם יכולים להסתדר בעצמם.
לכן
הקב"ה
הפיצם בכל העולם.

מידה כנגד מידה

פסוקים א–ד 'רבות מחשבות בלב איש'	פסוקים ה–ט 'ועצת ה'- היא תקום'
	בלל ה' שפת כל הארץ
וישבו שם
הבה נלבנה לבנים
ויאמרו הבה נבנה לנו עיר
	וירד ה' לראות את העיר ואת המגדל
ויאמרו איש אל רעהו
	ויפץ ה' אותם משם על פני כל הארץ

אבות דרבי נתן פרק י"ב:

אוהב
את
הבריות
כיצד?

מלמד
שיהא
אדם
אוהב
את
הבריות,
ולא
יהא
שונא
את
הבריות. 

שכן מצינו באנשי דור הפלגה,
שמתוך שאוהבין זה את זה,
לא רצה הקדוש ברוך הוא לאבדן מן העולם,
אלא פזרן בארבע רוחות העולם. 
אבל אנשי סדום, מתוך שהיו שונאים זה את זה,
איבדן הקדוש ברוך הוא מן העולם הזה ומן העולם הבא. שנאמר:
(בראשית יג)
"ואנשי סדום רעים וחטאים לה'
מאד" :
וחטאים= זה גילוי עריות, לה=' זה חילול ה'', 
מאד= שמתכוונין וחוטאים. 
הא למדת,
מתוך ששונאין זה את זה,
איבדן הקדוש ברוך הוא מן העולם הזה ומן העולם הבא:

שיעור
2:

י–כו:
עשרה
דורות מנח עד אברהם

מילוי
תרשים עשרת הדורות:

נח–
שם–
ארפכשד–
שלח–
עבר–
פלג–
רעו–
שרוג–
נחור–
תרח–
אברהם

אבות
פרק ה משנה ב:

עשרה
דורות מאדם ועד נח 
להודיע
כמה ארך אפים לפניו,
שכל
הדורות היו מכעיסין ובאין, 
עד
שהביא עליהם את מי המבול. 

עשרה
דורות מנח ועד אברהם 
להודיע
כמה ארך אפים לפניו,
שכל
הדורות היו מכעיסין ובאין, 
עד
שבא אברהם וקיבל שכר כולם. 

כז–לב:
משפחת
אברהם–
המעבר
ממסופוטמיה לא"י
– משמעות רעיונית מהשפע לעיני ה'.

תרשים
משפחתי:
תרח:
אברם,
נחור,
הרן.
מלכה
ויסכה בנות הרן,
לוט
בנו.
מלכה
נשואה לנחור ויסכה (=שרי)
נשואה
לאברם.
(הפניה
לסוף התנ"ך–
לראות
שיש שם תרשימים)

כיצד
הלכו ארצה כנען לפני הציווי "לך
לך"?
מדוע
עשו זאת?

סיפור
שבירת הפסלים וכבשן האש לא מופיע בתורה.
אלה
מדרשים.
סיפור
ההליכה משם לפני הציווי "לך
לך"
רומז
לנו שהיה עוד עניין שגרם להם לצאת מאור
כשדים:

מלבי"ם:
"וגם
שראה שאברהם בנו נרדף מנמרוד,
ואף
שניצול בנס לא כל יומא מתרחש ניסא,
וע"כ
יצא ללכת לארץ כנען,
ששם
היו בני שם בעת ההיא שנפרדו מבני חם ונמרוד
מלכם,
ושם
היו גם בית אביו ושם ימלט מחמת נמרוד
וממשלתו".

המסלול:
אור
כשדים–
חרן–
כנען

נעיין
במפה
(בעמ'
41 בתנ"ך):
מסופוטמיה=
בין
הנהרות.

נשאל:
מה
ניתן להבין לפי הימצאותם של שני נהרות
גדולים כאלה על החיים באור כשדים?

מה
לעומת זאת המצב בארץ ישראל?
מדוע
זה כך?

המעבר
מאור כשדים לארץ כנען היא בעל משמעות
נוספת:
מעבר
ממסופוטמיה=ארץ
הנהרות שיש בה שפע גשמי שלא תלוי בגשמים,
ל"ארץ
אשר תמיד עיני ה'
אלוקיך
בה"-
תלות
בה'
בקיום
הגשמי.
צריך
תפילה ואמונה כדי לחיות בה.

סיכום
הפרקים עד כה:

שלב
א: הקב"ה
ברא עולם שהיה אמור להיות גן עדן,
אך
אדם חטא–
גורש
מגן עדן.

שלב
ב: האנושות
מתפתחת מאדם הראשון,
אך
היא מתמלאת שחיתות מוסרית.
כתוצאה
מכך הקב"ה
מחליט להחריב את עולמו לברוא חדש–
המבול.

שלב
ג: אנושות
חדשה מתחילה מנוח.

שוב
האנושות מתפתחת ושוב היא מתקלקלת–
דור
הלפגה

שלב
ד: תיקון
העולם ע"י
אדם אחד שנבחר שממנו יתפתח עם מיוחד,
שיש
בו יכולת להיות עם מתוקן שיש לו תפקיד
כלפי שאר העולם–
לקרוא
בשם ה'
ולחיות
חיי תורה וצדקה,
עד
שכל העולם ייהפך להיות כזה=
אברהם
אבינו.

אברהם
אבינו–
עמודו
של עולם

מדוע
נבחר אברהם אבינו,
שממנו
יצא עם ישראל?

אברהם
אבינו,
מכונה
עמודו של עולם,
כיון
שהחזיר את העולם לתיקונו,
למצבו
הראשוני:

1. אמונה
   באל אחד.

2. חיים
   על פי צדק ומשפט

זוהי
הסיבה שממנו יוצא עם ישראל,
שמושתת
על שני ערכים אלו:
הקריאה
בשם ה'
וחיים
על פי אמת מוסרית (המצוות).

תפקיד
זה נמצא גם בנבואות אחרית הימים:
וְהָיָה
ה'
לְמֶלֶךְ
עַל כָּל הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה
ה'
אֶחָד
וּשְׁמוֹ אֶחָד"
(זכריה
יד).

התפקיד
של עם ישראל:
להביא
לעולם את האמונה באל אחד,
ושמירה
על אורח חיים מוסרי!
זוהי
סגולתו של עם ישראל!
וזה
תפקידנו בהווה ובעתיד.

אגרות
הראי"ה,
קע:
"… "מטרת
החינוך היא להכשיר את האדם לצורתו המתוקנת.
שהנקודה
המרכזית שבה היא לעשותו  טוב  וישר.
מאז 
אשר החל אברהם אבינו לקרוא בשם ה' היתה
לנו לנחלה,
כי
כל מה שתהיה  מושרשת בליבו  של אדם
יותר הקריאה בשם ה',
כן
יגדל טובו וישרו,
ויהיה
יותר מאושר לעצמו ולחברה כולה.
כנסת
ישראל נתיחדה מכל האומות להרים ברמה את
הדגל של החלטה זאת בעולם,
שהטוב
והיושר של האדם היא התכלית היותר נשגבה
שלו,
טשהקריאה
בשם ה'
והשרשת
ידיעה זו היא ההכשרה היותר בטוחה למגמה
זו,
עד
שהמגמה וההכשר הנם דבר אחד ולא יתפרדו.

בפרקים
הבאים נראה את מעשיו של אברהם אבינו
שמעידים על מגמה זו.

מהר"ל:

"אבל
באברהם לא היה בחירה פרטית,
רק
באומה הישראלית,
שהם
זרעו.
שהרי
כתיב באותה בחירה (בראשית
יב,
ב)
"ואעשה
אותך לגוי גדול",
וזה
בחירה כללית,
ובחירה
כמו זאת אין תולה במעשה כלל,
ולא
בחטא,
כי
המעשה הוא לפרט.
אף
כי בודאי זכות אבות מועיל,
מכל
מקום עיקר הבחירה –
בחירה
כללית בו ובזרעו".

("נצח
ישראל"
פרק
יא',
למהר"ל)

אמר הכוזרי:
וכמה אתם מונים היום לבריאת העולם.

אמר החבר: ארבעת אלפים וחמש מאות שנה.
ופרוטן לפרש לנו מימות אדם ושת ואנוש עד נח,
ואחרי כן עד שם ועבר,
ומהם עד אברהם,
ואחרי כן מיצחק ויעקב עד משה ע"ה.
אישים אלה היו לפי סדר יחשם הנמשך ללא הפסק כגרעין הפרי
לאדם
וכסגולתו,
ולכל אחד מהם היו גם בנים אחרים שלא היו כי אם כקלפה לגרעין,
ולא דמו לאבותם עד כדי התחבר הענין האלוהי בהם,
ולכן נמנה המנין לפי האלוהיים לבד. כל אלה היו יחידים,
לא קיבוצים,
עד
אשר הוליד
יעקב י"ב
שבטים שכלם
היו ראויים
לענין
האלוהי
ואז נגלתה
האלוהות
בקיבוץ… "
מאמר ראשון,
מ"ו–מ"ז.

עשרה
נסיונות:

אפשר
להשמיע את השיר "לך
לך"-
לחלק
את המילים ולהגיד לבנות לסמן תוך כדי השיר
את הניסיונות שהן מזהות.

אחר
כך לשאול איזה מסרים הן קלטו מהשיר:

• מסירות
  הנפש של אברהם אבינו

• "מעשה
  אבות סימן לבנים"-
  יהודים
  לאורך כל הדורות ועד היום נדרשים לאותה
  מסירות נפש

• להקשיב
  לקול של הקב"ה
  שקורא לנו "לך
  לך",
  לחפש
  איפה התפקיד שלי (סיפור
  על הראיון עם העולים מצרפת)

לשם
מה ניסה הקב"ה
את אברהם עשרה נסיונות?

–
הבנות
יעלו השערות שונות.

–
נעיין
בשני מקורות:

1.
מסכת
אבות,
פרק
ה'
משנה
ג:

עשרה
נסיונות נתנסה אברהם אבינו עליו
השלום ועמד בכולם, 
להודיע
כמה חיבתו של אברהם אבינו עליו השלום. 

2.
"היוצר
הזה (=אלוהים)
אינו
בודק קנקנים מרועעים (=רעועים),
שאינו
מספיק לקוש (=להקיש)
עליהם
אחת –
עד
שהוא שוברם.
ובמי
הוא בודק?
בקנקנים
יפים,
שאפילו
מקיש עליהם כמה פעמים אינם נשברים.
כך
אין הקב"ה
מנסה את הרשעים אלא את הצדיקים,
שנאמר
(תהליםיא
5):
"ה'
צַדִּיק
יִבְחָן".
) בראשית
רבה פרשה ל"ב)

תשובות:

מקור
1:
בשבילנו–
כל
ניסיון הוא הזדמנות לראות עד כמה אברהם
אוהב את הקב"ה
ומוכן לעשות רצונו בלב שלם.

מקור
2:
בשביל
אברהם–
שהוא
עצמו מתחזק באהבת ה'
מניסיון
לניסיון.

הנסיונות
מופיעים בפרקים יב–כב
(עשרה
פרקים):
1.
"לֶךְ
לְךָ מֵאַרְצְךָ"
(יב
1);
2. הירידה
למצרים בגלל הרעב –
"וַיְהִי
רָעָב,
בָּאָרֶץ"
(יב
10);
3.לקיחת
שרה לבית פרעה (יב
15);
4. מלחמתו
של אברהם בארבעת המלכים (יד
15);
5. לקיחת
הגר לאישה בעקבות עקרותה המתמשכת של שרה
(טז
2);
6. ברית
המילה שאברהם נצטווה עליה בימי זקנתו (יז
10);
7. לקיחת
שרה לבית אבימלך,
מלך
גרר (כ
2);
8. גירוש
הגר,
אחרי
שילדה בן לאברהם (כא
10);
9. גירוש
בנו ישמעאל (כא
11);
10. עקידת
יצחק (כב).

ניסיון
ראשון–
"לך
לך".

מה
אברהם נדרש לעשות?
מה
פירוש הביטוי "לך–לך"?

רש"י:
להנאתך
ולטובתך,
שם
אעשך לגוי גדול,
כאן
אי אתה זוכה לבנים.
ועוד
שאודיע טבעך בעולם.

מדוע
חוזר מארצך ומבית אביך–
3 דברים?

 "
לך
לך –
לך
לבדך.
(רש"ר
הירש).

הבטחה
לאברם (למלא
בדף ההבטחות)

1. פס'
   ב–ג:
   וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ וֶהְיֵה בְּרָכָה.
   וַאֲבָרֲכָה מְבָרְכֶיךָ וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה.
   (זרע)

2. פס'
   ז:
   וַיֵּרָא יְהוָה אֶל אַבְרָם וַיֹּאמֶר לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת.
   (ארץ)

למלא
בדף הנסיונות

מפת
המסע:
(עמ'
49 בתנ"ך)
אלון
מורה (שכם)
– בית
אל –
נגבה +
בניית
מזבחות לה'
בשני
המקומות.

ניסיון
שני–
ירידה
מא"י
למצרים.
לכאורה
לא עמד בניסיון וירד למצרים?!
"מעשה
אבות סימן לבנים"-
פעיל.

ניסיון
שלישי–
שרי
בבית פרעה (חוזר
סיפור דומה עוד פעמיים במהלך ספר בראשית:
שרה
בבית אבימלך ורבקה בבית אבימלך.
לשאול
את הבנות אם הן מכירות עוד סיפורים דומים–
לדפדף
בתנ"ך
ולחפש).

"מעשה
אבות סימן לבנים"-
הירידה
של אברהם למצרים מסמלת את ירידתם של בנ"י
למצרים מאוחר יותר.
וגם
להמשך–
עד
היום.
התורה
רלוונטית לכל הדורות!

רמב"ן:
"ויהי רעב בארץ"
– הנה
אברהם ירד למצרים מפני הרעב לגור שם להחיות
נפשו בימי הבצורת והמצרים עשקו אותו חנם
לקחת את אשתו והקב"ה
נקם נקמתם בנגעים גדולים והוציאו משם
במקנה בכסף ובזהב וגם צוה עליו פרעה אנשים
לשלחם ורמז
אליו
כי בניו ירדו מצרים מפני הרעב לגור שם
בארץ והמצרים ירעו להם ויקחו מהם הנשים
כאשר אמר (שמות
א כב)
וכל
הבת תחיון והקב"ה
ינקום נקמתם בנגעים גדולים עד שיוציאם
בכסף וזהב וצאן ובקר מקנה כבד מאד והחזיקו
בהם לשלחם מן הארץ לא
נפל דבר מכל מאורע האב שלא יהיה בבנים
והענין הזה פרשוהו בבראשית רבה (ח
ו)
רבי
פנחס בשם רבי אושעיא אמר אמר
הקב"ה
לאברהם צא וכבוש את הדרך לפני בניך ואתה
מוצא כל מה שכתוב באברהם כתוב בבניו
באברהם כתוב ויהי רעב בארץ בישראל כתיב
(להלן
מה ו)
כי
זה שנתים הרעב בקרב הארץ.

השתלשלות
האירועים:

רעב–
ירידה
למצרים–
אברהם
מכין את שרה למקרה שירצו לקחתה:
אמרי
נא אחותי את"-
המצרים
רואים ששרה יפה ומספרים לפרעה–
שרה
נלקחת לבית פרעה–
אברהם
מקבל בעבורה מתנות:
צאן
ובקר–
ה'
מכה
את פרעה בנגעים גדולים–
פרעה
שואל את אברהם מדוע לא אמר ששרה היא אשתו–
פרעה
שולח את אברם.

מדוע
העדיף שיחשבו שהיא אחותו?

רד"ק:
"וחיתה
נפשי"-
בעבורך
ובגללך.
פירושו
בעבור דברך שתאמרי "אחותי
את",
והטובה–
שלא
יהרגו אותי,
כי
לא נתכוון אברהם שיעשו עמו טובה אחרת,
אע"פ
שאמר:
"ולאברם
היטיב בעבורה"
(פס'
ט"ז),
הוא
לא נתכוון לכך,
חלילה
לו שיתכבד בקלונה,
כי
קלונה יהיה קלונו.

מלבי"ם:
"אמרי
נא אחותי את למען ייטב לי"-
א"א
שתינשא לאיש בלעדי רשות אחיה והסכמתו.
הודיע
לכל מי שירצה לישא אותך צריך להיטיב לי
בעבורך.
פירוש
שצריך לתת לי מתנות.

למלא
בדף הנסיונות

מבנה
הפרק:

א–יג:
ההפרדות
מלוט

יד–
יז:
הבטחת
הארץ והזרע

יח:
פסוק
סוגר

ההפרדות
מלוט (במחברת)

מדוע
רועי לוט ורועי אברם לא יכולים להיות יחד?

רש"י:
"ויהי ריב"
– לפי
שהיו רועיו של לוט רשעים ומרעים בהמתם
בשדות אחרים ורועי אברם מוכיחים אותם על
הגזל.
והם אומרים נתנה הארץ לאברם,
ולו אין יורש ולוט יורשו ואין
זה גזל.
והכתוב אומר והכנעני והפרזי
אז יושב בארץ ולא זכה בה אברם עדיין (בראשית
רבה)

נושא
הריב:
איסור
גזל

תשובת
רועי לוט:
הארץ
ניתנה לאברם ואין לו בנים ולכן לוט יירש
אותו.
לפי
חשבון זה הארץ שייכת ללוט ולכן זה לא גזל.

הצעת אברם:
כל אחד מאיתנו ייפרד וילך למקום
אחר בארץ

בחירת
לוט: בחירת
אברם:

סדום. כיכר
הירדן אלוני ממרא אשר
בחברון

הסיבה לבחירה: מניע
גשמי– ארץ פורייה ויפה:

"כֻלָּהּ מַשְׁקֶה (נחלי
מים) … כְּגַן ה'
כְּאֶרֶץ מִצְרַיִם"

אנשי המקום:

"וְאַנְשֵׁי סְדֹם רָעִים
וְחַטָּאִים לַה' מְאֹד "

מעין הקדמה למה שיקרה בהמשך–
הפיכת סדום ועמורה

לוט
לא בוחר לתקן את דרכיו בעקבות הביקורת,
אלא
בוחר להמשיך בדרכו החוטאת.
בחירת
לוט את כיכר הירדן שעליה נאמר "ואנשי
סדום רעים וחטאים לה'
מאד"
רק
מדגישה שלוט בחר לשבת שם למרות זאת.
זה
מלמד אותנו על אופיו של לוט–
שהיה
רשע.

פס'
י"א:
"ויסע
לוט מקדם"-
רש"י:מדרש
אגדה:
הסיע
עצמו מקדמונו של עולם.
אמר:
אי
אפשי לא באברם ולא באלוהיו".

הבטחת
הארץ והזרע (קטע
שמפריד בין היפרדות אברהם ולוט לבין הצלת
לוט ע"י
אברהם למרות זאת)

מדוע
חשוב לציין "אחרי
היפרד לוט מעמו"?
רש"י:
כל
זמן שהרשע עמו היה הדיבור פורש ממנו".

שיר
"כי
את כל הארץ אשר אתה רואה"

מילוי
ההבטחות בטבלת ההבטחות.

י"ח–
סיכום
הפרק:
אברהם
עושה בפרק הזה את כל הדרך חזרה,
באותו
מסלול בדיוק–
אותו
עשה מכניסתו לארץ ועד מצרים בפרק הקודם.

ניסיון
רביעי

מבנה
הפסוקים:
הצגת
פרטי המלחמה (א–ג),
הסבר
על המניע למלחמה (ד–ז),
המשך
סיפור המלחמה (ח–יא)

לוט:
פסוק
יב

יג–
טז:
אברם
נחלץ להציל את לוט ומנצח במלחמתו את 5
המלכים

יז–כד:
המלכים
מודים לאברם על עזרתו=
קידוש
ה'.

אברהם
מסרב לקחת את השלל מהמלחמה.

תמונת
מצב:
(במחברת–
הבנות
ממלאות את הקטגוריות)

מי
נגד מי:
4 מלכים:
אמרפל
מלך שנער,
אריוך
מלך אלסר,
כדרלעומר
מלך עילם,
תדעל
מלך גויים

5
מלכים:
ברע
מלך סדום,
ברשע
מלך עמורה,
שנאב
מלך אדמה,
שמאבר
מלך צבויים,
מלך
בלע היא צוער.

(מפה
איפה נמצא כל מלך–
ע"מ
39
נותן
את האיזור אך לא את שמות כל המקומות.)

ציוני
זמן:
– 12 שנה
עבדו את כדרלעומר

–
13 שנה
מרדו

–
בשנה
ה-14
4 המלכים
יוצאים למסע כיבוש,
ואחריו
5
המלכים
יוצאים למלחמה נגדם.

מקום
המלחמה: ים
המלח

תוצאות
המלחמה:
1.
מלך
סדום ומלך עמורה התחבאו באחד הבורות.
שאר
החיילים ברחו להרים.

2.
לקחו
את כל הרכוש של סדום ועמורה.

3.
לוט
נפל בשבי

ניצחון
5
המלכים

מדוע
אברהם הולך להציל את לוט אחרי שבחר להיפרד
ממנו והלך למקום רשעים?
מדוע
הוא מסכן את עצמו עד כדי כך?

תפקידו
של אברהם כמנהיג עולמי ומפיץ שם ה'
בגויים.
(ותפקידנו
אנו..)

מלבי"ם:
"וישמע
אברם"
– ספר איך התרגש לבו מאהבת
הקרובים, הגם שלוט התרחק
מאתו ולא היה מתעורר אם היו לוקחים את
רכושו, רק על מה שנשבה אחיו.
וכבר כתב המורה כי האיש אשר
רוח ה' תלבשהו, ילבש
רוח עצה וגבורה עד שיעמוד לפעמים נגד מחנה
גדול וילבש עוז וגבורה בלי פחד…

קידוש
ה'
מול
המלכים (מלכי
צדק).
מעשהו
של אברהם (שנחלץ
להציל את לוט)
גורם
למלכי צדק לברך אותו ואת אלוקיו.

(הבנות
מחפשות)
היכן
רואים באברם את הקריאה בשם ה'
והדרישה
לצדק ויושר בפרק יד?

1.
נותן
למלכי צדק מעשר מכל (רש"י:
לפי
שהיה כהן)

2.
נותן
למלך סדום לא רק את השבויים ששחרר עבורו,
אלא
אף את הרכוש לא לוקח לעצמו "בלעדי
רק אשר אכלו הנערים…הם
יקחו חלקם".
ולא
מסכים לקבל שכר עבור עזרתו כדי שלא יאמר
שהוא העשיר את אברם,
אלא
הקב"ה
הוא מעשיר את אברהם.

מי
היה מלכי צדק?

ומלכי
צדק:
רש"י:
מדרש
אגדה הוא שם בן נוח.
לחם
ויין.
כך
עושים ליגיעי מלחמה,
והראה
לו שאין בלבו עליו על שהרג את בניו.
ומדרש
אגדה רמז לו על המנחות ועל הנסכים שיקריבו
שם בניו.

למלא
בדף הנסיונות

–
פס'
א:
"אל
תירא אברם אנוכי מגן לך שכרך הרבה מאד"-
ממה
אברם מפחד ומדוע הוא זקוק להגנה?
כיצד
השכר הוא תשובה לפחד?

"אנוכי
מגן לך"-
רש"י:
אחר
הדברים האלה
אחר שנעשה לו נס זה שהרג את המלכים והיה
דואג ואומר:
שמא
קבלתי שכר על כל צדקותי?
לכך
אמר לו המקום אל
תירא אברם אנכי מגן לך
מן העונש שלא תענש על כל אותן נפשות שהרגת
ומה שאתה דואג על קבול שכרך,
שכרך
הרבה מאד.

(תשובה
אחרת [בראשית
רבה מד ה]
: פחד
שהמלכים שניצח ישובו ויילחמו בו בעתיד)

–
בפרק
אברהם שואל שאלות על ההבטחות על הזרע ועל
הארץ.

א.
לבקש
מהבנות לחפש את השאלות בפסוקים

מכאן
עולה שאלה קשה:
אברהם
לא מאמין בקב"ה
חלילה?
הרי
כבר הובטחו לו שני הדברים קודם?

תשובה:
(נקרא
יחד את הרמב"ן)

רמב"ן
מציג את הבעיה:
"ויש
עליך לשאול,
שכבר
נאמר לו לאברהם:
'כי
את כל הארץ אשר אתה רואה,
לך
אתננה ולזרעך עד עולם'
(בראשית
יג:15),
ואיך
יאמר עתה 'ואנוכי
הולך ערירי'
והנה
בן ביתי יורש אותי – ולמה לא האמין בנבואה
הראשונה כאשר יאמין בזאת?"
רמב"ן
מעלה הצעות לפתרון הבעיה.
ראשית
הוא מעלה הסבר מדרשי מבראשית רבה:
"והתשובה,
כי
הצדיקים לא יאמינו בעצמם בחטאם בשגגה,
[…] והנה
ראה עצמו בא בימים ולא נתקיימה נבואתו
וחשב כי חטאיו מנעו הטוב.
ואולי
חשש עתה פן יענש על הנפשות שהרג כדברי
רבותינו (ב"ר
מד ה)".
במה
אדע כי אירשנה
ואינו כשאלת "מה
אות"
(מלכים
ב כ ח)
וגם
הקדוש ברוך הוא לא עשה עמו כשאר האותות
להראות לו אות או מופת בדבר נפלא אבל בקש
אברהם שידע ידיעה אמיתית שיירשנה ולא
יגרום חטאו או חטא זרעו למנעה מהם או שמא
יעשו הכנענים תשובה ויקיים בהם "רגע
אדבר על גוי ועל ממלכה לנתוש ולנתוץ להאביד
ושב הגוי ההוא מרעתו ונחמתי על הרעה"
(ירמיהו
יח ז)
והקדוש
ברוך הוא כרת עמו ברית שיירשנה על כל פנים.

ב.
הבנות
יחפשו את תשובותיו של הרמב"ן
על שתי השאלות:
(לסמן
או לא לסמן בדף העבודה?)

תשובתו
של הרמב"ן
לשאלת הזרע: אברהם
מפחד שנענש על חטאיו שההבטחה הקודמת לא
תתקיים.

תשובתו
של הרמב"ן
לשאלת הארץ:
אברהם
מפחד שחטאיו או חטאי זרעו או לחילופין
צדקת עמי כנען–
יבטלו
את ההבטחה.

התשובות
בפסוקים לשאלותיו של אברהם:

1. זרע–
   הקב"ה
   מבטיח זרע כמספר הכוכבים

2. ארץ–
   ברית
   בין הבתרים

הבטחת
הארץ

"במה
אדע כי אירשנה?"

ברית
בין הבתרים:

עגלה
משולשת,
איל
משולש,תור
וגוזל (מה
משותף לכולם?
בהמות
ועופות טהורים שמוקרבים על גבי המזבח.
הקב"ה
מראה לאברהם סדר הקורבנות.המהר"ל:
הקב"ה
יכפר על חטאיהם של ישראל באמצעות קורבנות,
וכך
למרות שיחטאו–
יוכלו
לכפר על כך ולהישאר בא"י=
קיומו
של עמ"י
תלוי בעבודת ה'.)

מבתר
את כולם חוץ מהציפור

העיט
יורד על הפגרים

השמש
יורדת ותרדמה נופלת על אברם:
נבואה/חיזיון
על גלות מצרים וגאולתה.
(ארבע
מאות שנה:
כיצד
ייתכן?
הרי
אנו יודעים שהשעבוד היה 210
שנים?
רש"י:
משנולד
יצחק עד שיצאו ישראל ממצרים ארבע מאות
שנה

השמש
עולה ותנור עשן ולפיד אש עוברים בין הגזרים
(מדוע
יש צורך לעבור ביניהם?
כך
היה נהוג אז במעמד כריתת ברית.
האש
היא שלוחתו של ה'
לעשות
זאת בפועל.
רק
הקב"ה
עבר–
כי
הוא המתחייב בברית.
לא
אברהם).

כריתת
ברית בין הקב"ה
לאברם על גבולות הארץ–
איזה
עמים הם יירשו.

–
"והאמין
בה'
ויחשבה
לו צדקה"
– יש
פה ניסיון?
מי
חש על מי צדקה?
אברהם
או הקב"ה?

–
הקבלה
בין פרטי ברית בין הבתרים לגלות וגאולת
מצרים.
שלבי
הגלות והגאולה.

מצאי את ההקבלה בין הפסוקים
לבין המסופר בספר שמות:

ברית
בין הבתרים:
(לגבי
משמעותה ישנם פירושים שונים.
נביא
שניים מהם,
שאת
שניהם מביאים רש"י
ופרשנים נוספים)

מילוי
בדף ההבטחות

ניסיון
חמישי

גדלותה
של שרי שמציעה בעצמה לאברם לשאת את הגר
שפחתה לאשה (זה
נעשה מתוך תקווה ש"אולי
אבנה ממנה")

התוצאה:
"ותקל
גבירתה בעיניה".
רש"י:
אמרה
הגר:
שרה
זו אין סתרה כגילויה,
מראה
עצמה כאילו היא צדקת ואינה צדקת,
שלא
זכתה להריון כל השנים הללו ואני נתעברתי
מביאה ראשונה".

דו
שיח בין אברם לשרי:

"חמסי
עליך"-
רש"י:
חמס
העשוי לי–
עליך
אני מטיל העונש:

1. אברהם
   התפלל שיהיה לו לבן,
   ולא
   שיהיה לו בן משרה דווקא

2. שאברהם
   שומע בזיונה ושותק

"ישפוט
ה'
ביני
ובינך"-
אם
לא תטפל בבעיה.

אברם
נותן לשרי יד חופשית–
"ותעניה
שרי"-
כיצד
יתכן ששרי נוהגת כך?
(הרמב"ן:
שרי
חטאה בכך שהכניסה עצמה לניסיון שלא עמדה
במשמעות שלו,
בקיום
היומיומי שלו.
התוצאה
של החטא היא שישמעאל וזרעו מענים את עם
ישראל לאורך הדורות).

פגישת
הגר עם המלאך–
לפי
סיפור המלאך על הבאר ה'
עם
הגר…
כיצד
יתכן?

הנבואה
על שמו ואופיו של ישמעאל

הולדת
ישמעאל

דף
עבודה מלווה את לימוד הפרק יחד.

למלא
בדף הנסיונות

ניסיון
שישי:

פסוק
א:
"התהלך
לפני והיה תמים"-
ציווי
משמעותי לנו.

ב–
ח:
כריתת
ברית בין הקב"ה
לאברהם ולזרעו (אף
שהוא "אב
המון גויים")
ושינוי
השם,

ט–
יד:
הברית
מבוטאת בברית המילה שעושה אברהם ויעשה
כל זרעו אחריו.

טו–כב:
שינוי
שמה של שרה והבטחת הבן הממשיך ממנה +
דו–שיח
בין ה'
לאברהם
על היתכנות ההבטחה.

כג–כז:
אברהם
מל את עצמו ואת כל בני ביתו.

שיעור
ראשון:
"היה
תמים"
+משמעות
ברית המילה +
בשורת
הבן והצחוק של אברהם

שיעור
שני:
שינוי
השם +
פעילות

שיעור
ראשון:

–
מה
הכוונה להיות תמים עם ה'?
(חשיבה
עם הבנות מה פירוש המילה כפי שהן מכירות
אותה.
מה
הן חושבות שהקב"ה
מתכוון?)

פירושים:

רמב"ן
(כולל
גם את רש"י
ואב"ע)

התהלך
לפני –
ללכת
בדרך אשר אורה אותך,
כטעם
אחרי ה'
אלהיכם
תלכו ואותו תיראו (דברים
יג ה),
כי
המצווה לאחוז דרכו קודם שיורנו יאמר
"התהלך
לפני",
והבא
אחרי הצואה יאמר "אחרי
ה'
תלכו".

והענין
בשניהם ללכת אחרי השם,
לירא
ממנו לבדו,
ולעשות
מה שיצווה:

והיה
תמים –
מצווה
אחרת עוד בענין הזה כטעם תמים תהיה עם ה'
אלהיך
(דברים
יח יג):
אחרי
אזהרת השם לא ימצא בך קוסם קסמים מעונן
ומנחש ומכשף וגו'
(שם
יח י).

והענין
בשניהם שיאמין בלבו כי הקב"ה
לבדו הוא בעל היכולת בתחילה ובסוף,
הוא
היכול לעשות ולבטל,
ולא
ישמעו אל מעוננים ואל קוסמים או למנחש
ומכשף,
ולא
יאמין שיבאו דבריהם על כל פנים,
אבל
יגזור בלבו שהכל ביד עליון העליונים,
שהוא
"אל"
והוא
"אל
שדי",
עושה
טובה שלא היה במזל ומביא רעה בהיות המזל
טוב ויפה,
כפי
שיתהלך האדם לפניו,
מפר
אותות בדים וקוסמים יהולל (ישעיה
מד כה).
וזהו
שאמרו (שבת
קנו א):
צא
מאצטגנינות שלך וכו':

ורש"י
פירש:
והיה
תמים,
היה
שלם בכל נסיונותי.

ורבי
אברהם אמר:
שלא
ישאל על המילה למה.

והוא
כטעם יהי לבי תמים בחקיך למען לא אבוש
(תהלים
קיט פ).

והנכון
מה שפרשתי:

מסגרת
הפרקים–
ההכנות
להולדת יצחק:

–
ברית
מילה (כדי
שיצחק יוולד בקדושה וטהרה)
יז

–
שינוי
ה'
+ בשורה
לאברהם יז

–
בשורה
לשרה יח

–
מה
משמעות ברית המילה בבשר?

מהי
הברית?
הקב"ה–
נותן
לנו את הארץ,
אנחנו:
ברית
מילה (המאבק
עם ישמעאל על הארץ לאורך הדורות–
זכותם
היא שהם שומרים על מצוות המילה)

משמעות
ברית המילה בבשר:
סימן
בל יימחה בגוף שהיהודי הוא עבד ה'.
מסמל
את השלטת הרוח על החומר ושעבוד הגוף לעבודת
ה'.
(מקור?)

פס:
ט"ז–
אחרי
שינוי שמה של שרה כבר מבטיח הקב"ה
לאברהם שיהיה לו בן משרה!

–הצחוק:
דו
שיח תמוה בין אברהם לקב"ה–
אברהם
לא מאמין לה'?

רש"י
לפס'
י"ח:
"לו
ישמעאל יחיה לפניך":
איני
כדאי לקבל מתן שכר כזה.
(אברהם
לא בטוח שזרעו יהיה משרה,
ולכן
אומר שהוא מסתפק בישמעאל בן הגר.
לכן
הקב"ה
אומר לו במפורש:
"אֲבָל שָׂרָה אִשְׁתְּךָ יֹלֶדֶת לְךָ בֵּן וְקָרָאתָ אֶת שְׁמוֹ יִצְחָק וַהֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתּוֹ לִבְרִית עוֹלָם לְזַרְעוֹ אַחֲרָיו."

למלא
בדף הנסיונות

–שיעור
שני

משמעות
שינוי השמות של אברהם ושרה עפ"י
פשט ו רש"י:

ה:
אברם–
אב
שהוא רם,
מכובד.

אברהם:
"כי
אב המון גויים נתתיך"

טו:
שרי–
שר
שלי

שרה–
שרה
על כולם

אברהם
ושרה הם לא סתם אנשים מכובדים,
אלא
יש להם תפקיד כלפי כל העולם.
התכללות
ולקיחת אחריות.

שם
מסמל מהות של האדם:
אופיו
ותפקידו בעולם.

פעילות
שמות הבנות:

לפני
השיעור–
הבנות
צריכות לברר עם ההורים מהי משמעות שמן +
משמעות
נוספת שהן יכולות ללמוד מדמויות בשם זה
ממהלך ההיסטוריה (אם
יש)
מן
הסתם רבות מהן נגעו בכך בבת המצווה שלהן..

כל
בת בוחרת פסוק שהיא מתחברת אליו מתוך
התנ"ך,
שבו
מופיע שמה/
שמבטא
את אופיה/
את
רצונה להיות כזו.

בשיעור:

–
סבב
שמות–
מדוע
קראו לי כך?

 פסיפס
פסוקי שמות כיתתי–
כל
בת כותבת
את הפסוק שלה על קרטון ביצוע,
מעטרת
כרצונה,
ומזה
מכינים פסיפס
כיתתי.
ניתן
גם להשתמש בפסוקי השמות.
[חומרים:
קרטון
ביצוע A5,
גליונות
קרטון ביצוע להדביק עליהם את הפסיפס,
חומרי
יצירה.

הסתכלות
על יחידת פרקים יח–יט:
משולבים
שם שני הסיפורים על בשורת הבן והפיכת
סדום.
3 מלאכים
באים לאברהם לבשר על הולדת יצחק,
ואח"כ
הם ממשיכים לכיוון סדום.
הפסוקים
מספרים בדילוגים פעם על אברהם ופעם על
המלאכים.

נסתכל
במבט כולל איזה פסוקים מספרים על התרחשות
שבה נמצא אברהם ומה על המלאכים:

באוהל
אברהם:
אברהם
והמלאכים (ב–טו)

המלאכים
הולכים ואברהם מלווה אותם (טז)

פיצול–
אברהם
עם הקב"ה
(פס'
יז–כא)

פסוק
משותף שמתאר שהמלאכים כבר הולכים לסדום
ואברהם עודנו עומד לפני ה'
(כב)

שוב
פיצול:
דו–שיח
בין אברהם לקב"ה
(כג–לג)

המלאכים
עם לוט בסדום והפיכת סדום (פרק
יט)

מבנה
הפרק:

א:
פסוק
נפרד

ב–ח:
הכנסת
האורחים של אברהם

ט–
טו:
הבשורה
על הולדת יצחק ותגובתה של שרה "ותצחק
שרה בקרבה"

טז:
אברהם
מלווה את המלאכים

שיעור
1:
הקדמה
ליחידה +
הכנסת
אורחים

קריאה
בקול.

פס
א "וירא
אליו ה'…"
למה
היינו מצפים בהמשך,
בסיומו
של הפסוק?

"וירא
אליו ה'"
בכל
התורה כשה'
נראה,
לאחריו
יבוא דיבור של ויאמר–
אמירה/
הבטחה/
הוראה,
ואילו
כאן זה חסר.

אם
כך–
מדוע
נראה אליו ה'
אם
אין לכך מטרה?

או–
מה
התכלית של התגלות זו?

מצופה
שהבנות תצטטנה את הפירוש הידוע:
"וירא
אליו"-
לבקר
את החולה ביום השלישי למילתו (רש"י
מביא מהמדרש).

הרמב"ן
הולך באותו כיוון אך מבהיר את הדברים–
נוציא
זאת מהבנות ללא הפניה עדין לפרשן:

מה
יכולה להיות הסיבה שהקב"ה
מבקר את אברהם?
הרי
הוא קיים את מצוותו,
מה
הסיפור הגדול?
אחרי
כל מצווה שקיים ה'
בא
לבקר אותו?

מצופה
שיגידו שפגם בגופו,
המצווה
גרמה לו להיפגע גופנית,
ובכך
שונה ממצוות אחרות.

אם
כך–
מה
משמעות הביקור?
הערכה,
הוקרה,
כבוד
מצד ה'
לאברהם
שמקיים את דברו גם במחיר גופני כבד של
חולי.

רמב"ן
יח,
ב
"והנה
שלושה אנשים"

"וזו
כוונתם (של
רבותינו ז"ל)
שאמרו
"לבקר
את החולה"

שלא
היה לדיבור,
אלא
לכבוד לו(לאברהם)…

וזהו
גילוי שכינה אליו למעלה ולכבוד לו"

לאחר
שיעתיקו הנ"ל
מהלוח שימרקרו את התשובה לשאלה–

מה
היתה מטרת "וירא
אליו ה'?
(לכבוד…למעלה
ולכבוד לו)

כלומר,
אין
התגלות זו כדרך כל התגלות שבתורה–
אמצעי
לתכלית,
כגון
לצוות,
להבטיח,
להגיד,
אלא
זו התגלות אשר עצם תכליתה היא בהתגלות
עצמה "למעלה
ולכבוד".

משימה:
חפשו
כמה פעלים ישנם בכתוב: וירץ,
וימהר
חוזרים על עצמם כמה פעמים בהטיות שונות.

מה
זה מלמד אותנו?
מלמד
על חשיבותה של המצווה,
שראוי
לעשות למענה מאמץ.

צניעותה
של שרה–
"והנה
באוהל"

"וירא
אליו ה"-
נראה
אליו בעצמו או שלח את המלאכים בשמו?
אם
בעצמו=
לא
כתוב כלום על ההתגלות.
אם
מדובר במלאכים–
מוזר
שבהמשך כתוב ה'.
תשובה:
בהתחלה
זו התגלות ה'
שהיא
כבוד ומעלה לאברהם שמל את עצמו,
ואח"כ
באים שלושת המלאכים,
שליחי
ה'
לעניינים
ספציפיים.

הכנסת
האורחים של אברהם

"גדולה
הכנסת אורחים יותר מקבלת פני שכינה"

הלכות
הכנסת אורחים:
אש"ל–
אוכל
(פס
'ב–ח,
שתיה
,
לוויה
(פס'
ט"ז)
+ ביקור
חולים–
הקב"ה

רמב"ם
הלכות אבל פרק י"ד:

א
מצות עשה של דבריהם לבקר חולים,
ולנחם
אבלים,
ולהוציא
המת,
ולהכניס
הכלה,
וללוות
האורחים,
ולעסוק
בכל צורכי הקבורה,
לשאת
על הכתף,
ולילך
לפניו,
ולספוד,
ולחפור,
ולקבור;
וכן
לשמח החתן והכלה,
ולסעדם
בכל צורכיהם.
ואלו
הן גמילות חסדים שבגופו,
שאין
להם שיעור.

ב
אף על פי שכל מצוות אלו מדבריהם,
הרי
הן בכלל "ואהבת
לרעך כמוך"
(ויקרא
יט,יח).
כל
הדברים שאתה רוצה שיעשו אותם לך אחרים,
עשה
אותן אתה לאחיך בתורה ובמצוות.

ג
[ב]
שכר
הליווי מרובה מן הכול;
והוא
החוק שחקקו אברהם אבינו ודרך החסד שנהג
בה—מאכיל
עוברי דרכים,
ומשקה
אותן,
ומלווה
אותן.
וגדולה
הכנסת אורחים מהקבלת פני שכינה,
שנאמר
"וירא,
והנה
שלושה אנשים .
. ." (בראשית
יח,ב).
וליוויים,
יותר
מהכנסתן;
אמרו
חכמים כל שאינו מלווה,
כאילו
שופך דמים.

ה
וכמה הוא שיעור הלוויה שחייב אדם בה:
הרב
לתלמיד,
עד
עיבורה של עיר;
והאיש
לחברו,
עד
תחום השבת.
והתלמיד
לרב,
עד
פרסה;
ואם
היה רבו מובהק,
עד
שלוש פרסאות.

ו
[ד]
ביקור
חולים מצוה על הכול—אפילו
גדול,
מבקר
את הקטן.
ומבקרין
פעמים הרבה ביום;
וכל
המוסיף,
משובח—ובלבד,
שלא
יטריח.
וכל
המבקר את החולה,
כאילו
נטל חלק מחולייו,
והקל
מעליו;
וכל
שאינו מבקר,
כאילו
שופך דמים.

שיעור
2:
צחוקה
של שרה +
תוכן
הנבואה.

רש"י
לפס'
ב–
3
אנשים:
אין
מלאך אחד עושה שתי שליחויות.

הבשורה: בעוד
שנה יוולד לשרה בן.
(פעם
נוספת אחרי שהובטח בפרק הקודם!)

טבלת השוואה בין שתי ההבטחות:

צחוקה
של שרה

מדוע
שרה לא האמינה?
רמב"ן
פס ט"ו:
לא
ידעה שאלו מלאכים ולא הבינה שזו נבואה.

מה
פשר הדו–שיח
המוזר בין הקב"ה
לשרה?
שרה
פחדה להודות שצחקה,
וכשהוא
חוזר ואומר שהיא כן צחקה היא מבינה שזו
נבואה ולכן לא מוסיפה עוד מילה וקיבלה את
הדברים.

איך
שרה לא ידעה את הנבואה שניתנה לאברהם בפרק
הקודם?
הוא
לא אמר לה?
(תשובה
ברמב"ן
הנ"ל)

"כעת
חיה"-
כעבור
שנה.

פס'
ט"ו:
רש"י "כי"
בשתי
משמעויות שונות.

משמעות
הבשורה:
עם
ישראל יוצא מאברהם ושרה ולא מהגר!

א.
קריאת
הפסוקים ושאלות שעולות מהפרק

יז–יט:
הקדמה
לסיפור סדום ועמורה–
השוואה
בין אברהם לאנשי סדום.

פסוקים
שמקשרים בין שני חלקי הפרק

כ–
לג:
דין
ודברים בין הקב"ה
לאברהם על הצלת סדום מהפיכה.

במחברת:
"כי
ידעתיו אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו
ושמרו דרך ה'
לעשות
צדקה ומשפט"-

בחלק
הראשון של הפרק מובטח הזרע המדובר כאן,
ועכשיו
מופיע ייעודו של עם ישראל:
לשמור
דרך ה'
(ללכת
בדרכיו),
ולעשות
משפט.
הפסוקים
הבאים מתארים כיצד מנסה אברהם לעשות משפט
צדק ולוודא שלא ייהרג צדיק עם הרשע.

לעומתם
אנשי סדום:
רעים
וחטאים לה'
מאד.
(פרק
י"ג)

אברהם
לא סומך על הקב"ה
שיעשה משפט צדק?

"ארדה
נא ואראה"-
הקב"ה
משאיר פתח לראות האם באמת צריך להרוג את
כולם או לא,
וכך
נותן לאברהם אפשרות לבקש עליהם רחמים.
לא
שופט לפני שראה את המציאות.
יש
גזרה,
אבל
עוד לא סופית.

יש
מקום לתפילה ולימוד זכות תמיד.

מדוע
כ"כ
אכפת לאברהם מאנשי סדום הרעים?
"המכסה
אני מאברהם"-
הוא
אב המון גויים.
"ונברכו
בך כל משפחות האדמה"-
הוא
הצינור להורדת שפע לכל העולם.
לכן
יש לו אחריות כלפיהם.

לימוד
הזכות של אברהם

השוואה
בין אברהם לנח:'
(נחמה
ליבוביץ',
עפ"י
הזוהר)

ויגש
אברהם ויאמר האף תספה צדיק עם רשע',
אמר
רבי יהודה מאן חמא אבא דרחמנותא כאברהם?
תא
חזי בנח כתיב "ויאמר
אלקים לנח קץ כל בשר בא לפני וגו'
עשה
לך תיבת עצי גפר"
ואשתיק
ולא אמר ליה מידי,
ולא
בעא רחמי.
אבל
אברהם בשעתא דאמר ליה קודשא בריך הוא
"זעקת
סדום ועמורה כי רבה וגו',
ארדה
נא ואראה וגו'",
מיד
כתיב "ויגש
אברהם ויאמר האף תספה צדיק עם רשע"[14]. [תרגום:
מי
הוא אב רחמן כאברהם,
בוא
וראה:
על
נח כתוב "ויאמר
אלוקים לנח קץ כל בשר בא לפני וגו'
עשה
לך תיבת עצי גפר"
ושתק
(נח)
ולא
אמר לו (לקב"ה)
ולא
כלום.
אבל
אברהם בשעה שאמר לו הקב"ה
'זעקת
סדום ועמורה כי רבה וגו',
ארדה
נא ואראה וגו'
', מיד
כתיב 'ויגש
אברהם ויאמר האף תספה צדיק עם רשע'.

אברהם
לא מנסה להגיד שאנשי סדום צדיקים,
אלא
(מה
הטענות שלו?)

1. מנסה
   למצוא בתוכם צדיקים–
   שבעבורם
   תינצל כל העיר

2. מנסה
   להציל את הצדיקים שבהם ("האף
   תספה צדיק עם רשע")

מה
משמעות הוויכוח על המספרים?
זה
לא קטנוני? פשר
המספרים (הקטנוניות
לכאורה):

יש
חמש ערים בכיכר.

רש"י: עשרה
בכל עיר.
ירידה
במספר זה הפחתת עיר מהחשבון.
העיקרון:
מניין
יציל את העיר.

רמב"ן: אין
התייחסות לכל עיר בנפרד אלא לסך הכולל של
הצדיקים בכל הערים יחד.
ככל
שיש יותר צדיקים כך הם יותר ראויים להצלה.
ירידה
במספר זה הפחתת צדיק או שניים מכל עיר.
העיקרון: כלל.
להציל
את כולם.

בסוף
הדיון הקב"ה
ואברהם חוזרים למקומם–
ואין
סגירה לדיון–
מה
התשובה?
התשובה
מובנת מהמשך הפס'-
המלאכים
באים להשחית את סדום.
אין
אפילו עשרה צדיקים…

לסיכום–
מה
למדנו מהפרק?
(מה
לקחתי לסל שלי היום?)

1.
דרכי
הנהגה של הקב"ה–הקב"ה
מרחם עלינו ותמיד משאיר מקום לתפילה
ולימוד זכות שמסוגלים לשנות את הגזירה.

2.
תפקידנו–
ללמד
זכות.
ביכולתנו
לעזור ולהציל את זולתנו ע"י
לימוד זכות.

מבנה
הפרק:

א–ג:
הכנסת
האורחים של לוט

ד–
ט:
תגובת
אנשי סדום +
חטא
הבנות

י–כג:
הצלת
לוט ובנותיו

כד–
כט:
הפיכת
סדום

ל–
לח:
חטא
בנות לוט +
תולדות
עמון ומואב

שני
מלאכים מגיעים לסדום ולא שלושה כי–
רש"י:
המלאך
שבישר לשרה סיים את שליחותו.
נשארו
שניים:
אחד
להפוך את העיר ואחד להציל את לוט (זה
שתפקידו היה לרפא את אברהם).

הכנסת
האורחים של לוט
–
לוט למד אצל אברהם אבינו מהי הכנסת אורחים
ולכן היה שונה פה מאנשי סדום.

השוואה
בין אברהם ללוט.
הפרשנים
לא מתייחסים.
יש
רעיון מאחורי ההשוואה?

(מוסר
מעוות של לוט שמוכן להכניס אורחים אבל
מוציא את בנותיו להמון (רמב"ן
לפס'
ח)

תגובת
אנשי סדום

מהות
חטאם וקלקולם של אנשי סדום

פס'
כ–כ"א
בפרק הקודם (נחמה
ליבוביץ)

"הכריזו
בסדום ואמרו:
כל
מי שהוא מחזיק ידי עני ואביון וגר בפת
לחם,
יישרף
באש! פלוטית
בתו של לוט היתה נשואה לאחד מגדולי סדום,
ראתה
עני אחד מדוקדק ברחוב העיר,
ועגמה
נפשה עליה.
מה
היתה עושה?
בכל
יום כשהיתה יוצאת לשאוב מים,
היתה
נותנת בכד שלה מכל מזון ביתה,
וכלכלה
אותו עני.
אמרו
אנשי סדום:
מאין
הוא חי?
עד
שידעו הדבר והוציאו אותה להישרף.
אמרה:
אלוהי
עולם!
עשה
משפטי ודיני מאנשי סדום;
ועלתה
זעקתה לפני כיסא הכבוד.
אמר
הקב"ה:
"ארדה
ואראה הכצעקתה הבאה אלי"
– אם
כצעקת הנערה הזאת עשו אנשי סדום,
אהפוך
יסודותיה שלה למעלה ופניה למטה."

)על
פי פרקי דר'
אליעזר
כה)

• יש
  פה חוק שהוא רשע.
  זו
  לא יוזמה פרטית של אדם אחד או אפילו הרבה
  בנפרד.
  זה
  הנוהג המקובל,
  ומי
  שעובר עליו–
  הוא
  החוטא!

פס'
ד:
"מנער
ועד זקן כל העיר מקצה"-
רש"י:
שאין
אחד מוחה בידם,
שאפילו
צדיק אחד אין בהם.

תשובה
סופית לאברהם שמנסה למצוא צדיקים בסדום…

חטא
בנות לוט +
תולדות
עמון ומואב

מדוע
עשו זאת?

רש"י
לפס'
ל"א:

"אבינו
זקן"
– ואם
לא עכשיו אימתי שמא ימות או יפסוק מלהוליד

"ואיש
אין בארץ"
– סבורות
היו שכל העולם נחרב כמו בדור המבול (ב"ר)

פירוש
השם מואב:
בא
מאביה.
זה
בן הבכורה שיזמה את העניין ולא התביישה
במעשיה.
הצעירה
שנסחפה היתה פחות בוטה וקראה "בן
עמי"=עמון.

ניסיון
שביעי:

מבנה
הפרק:

א–ב:
הקדמה–
תחילת
הסיפור

ג–ז:
ה'
נגלה
לאבימלך בחלום הלילה

יב:
תגובת
אבימלך ובני ביתו

ט–יג:
דו–שיח
בין אבימלך לאברהם:
מדוע
עשית זאת?

יד–
טז:
החזרת
שרה לאברהם +
מתנות

יז–יח:
אברהם
מתפלל לרפואת אבימלך וביתו.

1. נפתח
   את הפרק ונשאל מה הנושא?
   האם
   מישהי יודעת את הסיפור באופן כללי?

2. הבנות
   קוראות את הפרק בזוגות וממלאות תוך כדי
   את דף העבודה.

3. מעבר
   על התשובות ובנוסף התייחסות ל:

• מידה
  כנגד מידה בעונש של אבימלך (רוצה
  לבוא על אישה שהיא לא אשתו–
  ה'
  עוצר
  כל רחם בביתו

• דבר
  אבימלך לשרה פס'
  ט"ז:
  "הנה
  נתתי אלף כסף לאחיך הנה הוא לך והוא לך
  כסותך עיניים לכל אשר איתך ואת כל ונוכחת".

חזקוני:
(במילים
שלי)
נתתי
כסף למי שאמרת שהוא אחיך,
כמו
שנהוג לתת למשפחת הכלה,
וזה
יהווה הוכחה (כסות
עיניים)
לכל
העם שאברהם הוא בעלך ולא יכשלו בך.

למלא
בדף הנסיונות