

בס"ד
נושא:
גמרא,
ברכות
פרק
שביעי:
דפי
עזר
למורה
מחבר:
נתנאל שטראוס
כיתות יעד: ז–יב
משנה "שלשה שאכלו" (מה . )
דיני המשנה :
1.
2.
3.
4.
5.
6.
7.
אנשים שאין מזמנים איתם:
1.
2.
3.
4.
5.
6.
7.
8.
9.
שיעור המינימום לחיוב בזימון:
לת"ק –
לר' יהודה –
***
גמרא
(מה
. ) –
ימעך
הקורא
קולו
ויקרא
( מה
. )
נושא
– המקורות
לזימון
המקור לזימון :
לרב אסי –
לרב אבהו –
הנלמד מהפסוק "גדלו לד' איתי ונרוממה שמו יחדיו "
לרב חנן –
דברי ר' שמעון בן פזי –
לימוד דבריו מהפסוק –
מה יעשה הקורא אם המתרגם לא שווה לו בקולו –
איתמר
שנים
שאכלו
כאחת
( מה
. ) –
מקמי
דנחית
לבבל
(מה
: )
נושא
– זימון
בשניים
מחלקות רב ור'
יוחנן –
ההוכחה המובאת מהמשנה –
דחיית ההוכחה –
ההוכחה המובאת מהמשנה בדף נ . –
דחיית ההוכחה –
ההוכחה המובאת מדין שמש –
דחיית ההוכחה –
ההוכחה המובאת מזימון נשים –
דחיית ההוכחה –
הקושיה מהסיפא של ההוכחה –
תירוץ הגמרא –
ההוכחה שלרב לא ניתן לזמן ב-2 –
דחיית ההוכחה –
ההוכחה שלר' יוחנן לא ניתן לזמן ב–
2 –
הקושייה על אפשרות זו מהנהגת חכמי א"י –
תירוץ הגמרא –
*
גופא
אמר
רב
דימי
( מה
: ) –
לאו
אורח
ארעא
נושא
– מיקום
המברכים
המאפשר
זימון
דברי רב דימי –
הוספת אביי לדבריו –
הסתייגות מר זוטרא –
קושיית רב אשי על כך –
ההלכה בעניין טעמה –
***
אמר
אביי
נקטינן
( מה
: ) –
מברך
ובור
יוצא
( מה
: )
נושא
– ברכתם
העצמאית
של השניים
דברי אביי –
ההוספה המובאת בסיוע –
*
אמר
רבא
הא
מילתא
( מה
: ) –
משורת
הדין
היא
דעבד
( מה
: )
נושא
– הפסקת
האכילה
לצורך
זימון
דברי רבא –
הקושייה ממעשה רב פפא –
יישוב הקושיה –
*
יהודה
בר
מרימר
( מה
: ) –
אין
זימון
למפרע
( מה
: )
נושא
– ברכת
המזון
שהתקיימה
ללא
זימון
נצרך
המסופר על האמוראים בגמרא –
המסקנה שהסיקו –
דעת מרימר על כך –
מדוע לא ניתן כעת לזמן –
*
בא
ומצאן
כשהן
מברכים
( מה
: ) –
בהטוב
והמיטיב
( מה
: )
נושא
– ענייה
על זימון
למצטרף
בשעתו
השאלה שמעלה הגמרא –
שיטת רב זביד –
שיטת רב פפא –
כיצד מעמידים שאין קושיה בניהם , פרט –
* עניית
אמן
אחרי
ברכותיו:
הסתירה המובאת בגמרא –
יישוב הסתירה –
המסופר על אביי –
המסופר על רב אשיי –
ר'
זירא
חלש
( מו
. ) –
מעתה
ועד
עולם
( מו
. )
נושא
– ברכה
של אורח
בסעודה
המסופר על ר'
זירא –
דברי ר' אבהו לר' זירא בסעודה –
תגובת ר' זירא ומעשהו –
דברי ר' אבהו לר' זירא לפני ברכת המזון –
תגובת ר' זירא –
המקור של ר'
אבהו מדברי ר'
יוחנן –
ההסבר לדברי ר'
יוחנן –
ברכת האורח לבעל הבית –
הוספת אביי –
*
עד
היכן
ברכת
הזימון
( מו
. ) –
והלכתה
למקום
שפסק
( מו
: )
נושא
– סוף
ברכת
הזימון
סוף ברכת הזימון : לרב נחמן –
לרב ששת –
העמדת מחלוקתם כמחלוקת תנאים –
הסבר מחלוקת התנאים –
הסבר רב נחמן את מ"ד 3 או 4 –
הסבר רב נחמן את מ"ד 2 או 3 –
הסיוע מדברי מר –
הסבר רב ששת את מ"ד 2 או 3 –
הסבר רב ששת את מ"ד 3 או 4 –
דברי רב יוסף –
הטעם שנותן לכך רב יצחק –
הסיוע מהברייתא –
ההוכחה הנוספת המובאת ממציאות של אבל –
המחלוקת המובאת בין ת"ק לר"ע כסיוע –
הקושיה על שיטת ת"ק –
העמדת ת"ק –
המסופר על מר זוטרא –
השאלה המובאת על רב ששת –
תשובת רב זביד –
ההלכה בגמרא –
***
א"ל
ריש
גלותא
לרב
ששת
( ו
: ) –
מאריכין
לו
ימיו
שנותיו
( מז
. )
נושא
– דרך
ארץ
בסעודה
ובכלל
דברי ריש גלותא לרב ששת –
מנהגי הפרסיים:
הנהגת הפרסיים ב-2
סועדים –
הנהגת הפרסיים ב-3
סועדים –
הבעיה המתעוררת בהנהגת ה – 3 –
הנהגת הפרסיים שמהווה פיתרון לבעיה –
קדימה בנטילת ידיים למנהג הפרסיים :
|
מים אחרונים |
מים ראשונים |
|
|
|
|
הבעיה בקדימות זו |
|
|
|
הפיתרון |
מנהגי היהדות המובאים בברייתא :
הנהגת היהדות ב – 2
סועדים –
הנהגת היהדות ב-3
סועדים –
הקדימות במים ראשונים –
הקדימות במים אחרונים :
עד 5 סועדים –
מעל 5 סועדים –
היחס בין נטילת מים אחרונים לברכת המזון –
ה
* כבוד
בהליכה
מוקדמת
:
ההנהגה שבת"ר –
מעשה רבין –
מחשבת אבי –
השינוי במעשה רבין –
תגובת אביי לכך –
הסבר רבין את מעשיו –
הקושיה על מעשה רבין מסיוע זה –
דברי ר' יוחנן המדויקים –
מסופר על רב ור'
חייא –
* כבוד
באכילת
לחם
הבציעה:
הדבר שנאמר משמו של רב –
תיקון הגרסה לרב ספרא –
הנפק"מ בין הגרסאות –
* סדר
קדימות
באכילה
מקערה
משותפת:
דיני המתנה לאוכלים מקערה אחת –
היחס בין הבוצע לכילה מקערה משותפת –
מתי ניתן לשנות הנהגה זו –
* היחס
בין
עניית
אמן
לבציעת
הפת
:
דברי רבה בר בר חנה לבנו –
דעת רב חסדא בעניין
קושיית רמי בר חמא על דעת רב חסדא –
תירוץ רב חסדא –
|
העונש לאומר אמן זה |
הסבר |
סוגי "אמן" |
|
|
|
אמן חטופה |
|
|
|
אמן קטופה |
|
|
|
אמן יתומה |
"ולא יזרוק ברכה מפיו", הסבר –
שכר המאריך "באמן"
–
*
רב
ושמואל
הוו
יתבי
( מז
. ) –
אע"ג
געתא
לבסוף
( מז
. )
נושא
– דיני
המצטרף
במהלך
הסעודה
המסופר על הצטרפות רב שימי –
שיטת רב לגבי הצטרפותו –
קושיית רב לגבי הצטרפותו –
קושיית שמואל על שיטה זו –
המסופר על הצטרפות רב אחא –
דברי התלמיד לרב אחא –
תגובת רב אחא –
ההלכה בעניין זה –
***
אכל
דמאי
( מז
. ) –
כדורבא
מרבנן
דמי
( מז
. )
נושא
– מצבים
בעייתיים
שמזמנים
איתם
* האוכל
דמאי
:
הקושייה שבגמרא –
תירוץ הגמרא –
הסיוע מדברי המשנה –
ש
* הואכל
מעשר
ראשון
שנטלה
תרומות:
המציאות שמדברת המשנה –
הסיוע מדברי ר'
אבהו –
קושיית רב פפא על כך –
תירוץ אביי –
הטעם לחיוב תרומה גדולה בכרי –
יטת ב"ש בנושא –
* האוכל
מעשר
שני
והקדש
שנפדו:
המציאות שמדברת המשנה –
החידוש במקרה זה –
* שמש
שאכל
כזית
:
החידוש בדין זה –
* זימון
עם
כותי:
הקושייה מהשוואתו לעם הארץ –
תירוץ אביי –
תירוץ רבא –
מעלת הכותים בקיום המצוות –
|
אחרים |
ר' |
ר' |
בין עזאי |
ר' |
ר' |
|
|
|
|
|
|
|
|
עם הארץ לפי: |
הלכה בעניין –
המסופר על רמי בר חמא בחיו –
דברי רבא עליו אחרי שנפטר –
הקושיה על ביקורת רבא –
תירוץ הגמרא –
התירוץ שבל"א –
*
אכל
טבל
ומעשר
( מז
: ) –
דלא
טבל
נכרי
הוא
( מז
: )
נושא
– מצבים
בעייתיים
שאין
מזמנים
איתם
* האוכל
טבל:
החידוש במקרה זה –
ה
* מעשר
ראשון
שלא
ניטלה
תרומתו
:
החידוש במקרה זה –
מה יכולנו לחשוב כפיתרון למקרה –
ההבדל שהיא אביי –
* מעשר
שני
והקדש
שלא
נפדו
:
החידוש במעשר שני שלא נזמן איתו –
החידוש שבהקדש –
מציאות המובאת כדוגמא –
* שמש
שאכל
פחות
מכזית:
מדוע הובא דין פשוט זה –
* נוכרי:
החידוש בדין פשוט זה –
ההוכחה מר' יוחנן –
*
נשים
ועבדים
וקטנים
( מז:
) – ריבא
דמינכר
בענין
( מח
. )
נושא
– מצטרפים
שונים
בברכת
הזימון
דברי ר' יוסי –
הסתירה לדבריו משמנה –
העמדת הדברים כריב"ל –
המסופר על ר'
אליעזר –
הקושיה המתעוררת מכך –
תירוץ הגמרא –
הבעיה בשחרור עבדים –
הפתרון במקרה שלנו –
הבעיה מפתרון זה –
הפתרון המתחדש –
הסגולה ל – 10 המתפללים הראשונים –
* דין
הצטרפות
ארון
–
קושית רב נחמן –
דברי רב הונא המובאים כתרוץ –
אפשרות 1 להבנת דבריו –
אפשרות 2 להבנת דבריו –
* דין
הצטרפות
שבת
–
קושיית רב נחמן על כך –
דברי רב אמי המובאים כתירוץ –
ה
* דין
הצטרפות
קטן
פורח
–
הברייתא המובאת כסיוע –
הסתירה שבברייתא –
הסבר "אין מדקדקין בקטן"
–
ההלכה המובאת בגמר לגבי הצרופים השונים –
המסופר על אביי ורבא –
דברי רבה עליהם –
הסיוע מדברי האנשים –
דוגמאות לדבריו –
* דין
הצטרפות
אוכל
ורק
ל-9 אוכלי
דגן
–
השאלה ששאל ר'
זירא –
במה לא התלבט –
הבנת ר' ירמיה את אי ההתלבטות –
מדוע באמת לא התלבט ר'
זירא –
***
ינאי
מלכא
ומלכתא
( מח
. ) –
עד
שיאכל
כזית
דגן
(מח
: )
נושא
– אפשרות
זימון
באי
אכילת
דגן
המסופר על ינאי –
דברי ינאי לאשתו –
תגובת אשתו –
פעולת אשתו –
דברי ינאי לשמעון בן שטח –
תגובת שמעון –
הסיוע לדבריו מהפסוק –
תגובת ינאי לדבריו –
ההתלבטות בברכה של שמעון –
כיצד פתר התלבטות זו –
דעת ר' אבא על החלטת שמעון –
הסיוע מדברי ר'
יוחנן –
הקושיה על דברי ר' יוחנן מדברי רשב"ג –
הסבר דברי רשב"ג –
הסיוע לחילוק מדברי רבא –
ההלכה שמביא רבא –
*
אמר
רב
נחמן
משה
תקן
( מח
: ) –
צריכה
שתי
מלכויות
לבר
מצידה
(מט
. )
נושא – עניינים שונים בברכת המזון
-
מקורה:
|
מקורה |
הברכה |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
דברי רב מתנא –
-
תבניתה:
שיטת ת"ק –
השוני בשבת –
דעת ר' אליעזר על שבת –
דעת חכמים על שבת –
הנפק"מ בין ת"ק לחכמים –
* המקור
לברכה
ראשונה
על
האוכל:
לת"ק:
הנלמד מ: "וברכת"
–
"את ד' אלוקיך"
–
"על הארץ" –
"הטובה"
–
ההוכחה ללימוד "הטובה"
–
הנלמד מ"אשר נתן לך"
–
המקור לברכה לפני האוכל –
לרבי:
הנלמד מ"ואכלת ושבעת וברכת את ד'
אלוקיך"
–
המקור לברכת הזימון –
הנלמד מ: "על הארץ" –
"הטובה"
–
המקור לברכת הטוב והמיטיב –
המקור לברכה לפני האוכל –
לר' יצחק:
המקור לברכה לפני האוכל –
לר' נתן:
המקור לברכה לפני האוכל –
הערכת הדיבור של הנשים: לר'
נתן –
לשמואל –
* המקור
לברכת
התורה:
לר' ישמעאל –
לר' חייא בר נחמני –
המקור לר"מ לצורך לברך על הרעה –
לר' יהודה בן בתירא –
המקור לשיטתו –
הלמד מ"הטובה"
–
המקור לדבריו –
לר'
יוחנן –
-
נוסחים
שונים
בברכת
הארץ:
|
|
דברי ר' אלעזר |
|
|
דברי נחום הזקן |
|
|
דברי ר' יוסי |
|
|
דברי פלימו |
דברי ר' אבא –
היחס לפוחת לר'
אבא –
הבעיות בחתימת הברכות שבגמרא –
מתי לא יוצא ידי חובהו לר אבא –
מחלוקת אבא יוסי ורבנן –
הסברה של כל שיטה –
-
סיומת ברכת ירושלים:
חתימת הברכה לר'
יוסי בר' יהודה –
הקושיה והתירוץ על כך –
מעשה רבה בר רב הונא –
קושית רב חסדא על כך –
|
העמדת הדוגמא שמדובר באחת |
דוגמאות המראות שלכאורה חותמים בשתי ברכות |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
השוני בחתימת ברכת ירושלים –
הטעם שלא חותמים בשתיים –
ההלכה לגבי חתימה:
לרב ששת:
לרב נחמן :
הטעם לרב נחמן–
* חובת
הזכרת
ברית
תורה
ומלכות
בברכת
המזון:
דברי ר' זירא לרב חסדא –
תגובת רב חסדא –
הסבר דבריו –
הטעם שלא הוסיף זאת לברכת המזון –
תגובת רב חסדא על הנהגת ר' זירא –
-
הזכרת
מלכות
בברכת
"הטוב
והמיטיב"
:
|
דברי ר' יוחנן – |
הקושיה על דברים אלו –
החידוש בדברים אלו לר' זירא –
הקושיה על חידוש זה –
הטעם שלא נזכר כנגד ברכת הארץ –
הקושיה על כך מברכת בונה ירושלים –
תירוץ הגמרא –
החידוש המתחדש בדברי ר' יוחנן לר' זירא –
החידוש בדברי ר'
יוחנן לרב פפא –
*
יתיב
רבי
זירא
אחורי
דרב
( מט
. ) –
בהטוב
והמיטיב
חוזר
לראש
( מט
: )
נושא
– דין
השוכח
הוספות
זמנים
שונים
בברכת
המזון
סדר הישיבה בבית המדרש –
דין השוכח ברכת "רצה"
בשבת –
המקור לדין זה –
דין השוכח הוספת "יעלה ויבוא" ביום טוב –
המקור לדין זה –
דין השוכח הוספת ראש חודש –
הספקות בברכת התיקון:
|
1. |
|
2. |
|
3. |
המסופר על רב נחמן –
קושיית גידל בר מניומי על כך –
תירוץ רב נחמן –
הדבר שנאמר בשם שמואל –
שאלת רב אידי על כך –
ההגיון להבדל לרב עמרם –
הקושיה להבדל לרב עמרם –
הקושיה על כך משכחה בשבתות וימים טובים –
תירץ רב עמרם על כך –
הקושיה מדברי רב –
תירוץ הגמרא –
*
עד
כמה
מזמנים
( מט
: ) –
משנה
"כיצד
מזמנים
" ( מט
: )
נושא
–
שיעור
האכילה
שיציריך
זימון
שיטת ר"מ –
שיטת רב יהודה –
ההיפוך המופיע בשיטתם –
תירוץ רב יוחנן –
תירוץ אביי: יסוד המחלוקת בזימון –
יסוד המחלוקת בשריפת קודשים –
משנה
"כיצד
מזמנים"
( מט
: ) –
משנה
"ג'
שאכלו
" ( נ.
)
נושא
– נוסח
ברכת
הזימון
הנוסח בשלושה –
הנוסח בעשרה –
הנוסח בשלושה +
1 –
הנוסח בעשרה +1
–
הנוסח על מספר מברכים מעל 11 –
הנוסח במאה –
הנוסח באלף –
הנוסח בריבוא –
הנוסח במאה +1
–
הנוסח באלף +
1 –
הנוסח בריבוא +
1 –
כיצד עונים לזימון –
הדוגמא מעניית ריבוא –
דעת ר' יוסי הגלילי בעניין –
דעת ר"ע –
הנוסח שמוסיף ר'
ישמעאל –
דברי שמואל על אפשרות נוסח "ברכו"
–
הקושיה מלשון המשנה –
הסבר לשון המשנה כשמואל –
הסיוע לכך מדברי רב אדא –
הסיוע "מתנא נמי הכי"
–
הדבר שניכר מנוסח ברכת האדם –
|
|
הנוסח שמלמד ל ת"ח לרבי – |
|
|
הנוסח שמלמד על בורות – |
הטעם להבדל (
עיין ברש"י ) –
הקושיה על כך מתפילת דוד –
תירץ הגמרא –
הקושיה הפסוק "הרחב פיך ואלמאהו"
–
תירוץ הגמרא –
|
|
הנוסח הנוסף המלמד ת"ח לרבי – |
|
|
הנוסח שמלמד על בורות – |
הטעם להבדל (
עיין ברש"י ) –
שיטת נהרבלאי ופסק הגמרא –
|
|
הנוסח המלמד ת"ח לר' יוחנן – |
|
|
הנוסח שמלמד על בורות – |
הטעם להבדל – ( עיין ברש"י ) –
הקושיה על כך מסוף ההגדה –
תירוץ הגמרא –
|
|
הנוסח הנוסף המלמד ת"ח לר' יוחנן – |
|
|
הנוסח שמלמד על בורות – |
הטעם להבדל –
מתי יש משמעות להבדל זה לרב הונא,
נמק –
הסיוע לכך מהמשנה –
* הקושיה הפנימית שעולה ממשנתינו –
תרוץ רב יוסף –
הסיוע לדבריו מהסיפא של המשנה –
הלימוד של ר"ע מהפסוק "ובמקהלות"…
–
המקור של ר'
יוסי ללימוד זה של ר"ע –
ההלכה לרבא –
המסופר על רב חמא –
תגובת רבינא לכך –
הדבר שאמת רבא –
מדוע לא ברכו בקבוצות של עשר –
מדוע לא יצאו בברכת ריש גלותא –
דברי רבה תוספתא –
מעשה רפרם –
תגובת הקהל במקום –
דברי רבא לכפרם –
*
משנה
"ג'
שאכלו
כאחת" (
נ
. ) –
שמש
מצרפן
( נ:
)
נושא
–חלוקה
וחיבור
של
סועדים
לצורך
זימון
מספר סועדים שאינם רשאים להתחלק לזימון נוסף –
מספר סועדים שרשאים להתחלק לזימון נוסף –
אפשרות חיבור של 2 חבורות הסועדות בבית אחד –
ברכת היין שאינו מזוג במים:
לר' אליעזר –
לחכמים –
קושיית הגמרא ל דברי המשנה –
החידוש בדברי משנתינו כדברי שמואל –
החידוש בדברי משנתינו כדברי שמואל אחרים –
החידוש בדברי משנתינו כדברי רב הונא, הסבר –
חלות דברי רב הונא לרב חסדא –
חלות דברי רב חסדא לרבא –
הסיוע לדברי רבא מטומאת מיטה –
אפשרות איחוד חבורות הסועדות באותו בית גם כשלא רואות אחת את השניה –
***
אין
מברכין
על
היין
( נ
: ) –
ולא
בימות
הגשמים
(נ
: )
נושא
– שימוש
באוכל
לדברים
אחרים
המחלוקת שבת"ר:
לר"א:
יין ללא מים –
יין עם מים –
לחכמים –
דברי שמואל –
הקבלת שמואל לר"א –
במה מודים חכמים לר"א –
הנימוק לכך –
השימוש ביין ללא מים לחכמים –
ארבעת הדברים שנאמרו בפת:
|
1. |
|
2. |
|
3. |
|
4. |
המסופר על סעודת האמוראים –
דברי רב אשי למר זוטרא –
תשובת מר זוטרא –
הקושיה המובאת מהברייתא –
הברייתא המובאת כסתירה –
יישוב הברייתות –
הדינים המופיעים בת"ר –
*
א"ר
יהודה
שכח
והכניס
(נ
: ) –
והואיל
ואידחי
אידחי
( נא
. )
נושא
– דין
השוכח
ברכה
ראשונה
דברי ר' יהודה –
|
חלות דין זה |
דין המכניס אוכל לפיו ולא ברך |
|
|
|
|
לבריתא א' |
|
|
|
לבריתא ב' |
|
|
|
לבריתא ג' |
מדוע לא מסלק לצד אוכל שלא נמאס –
השאלה שנשאל רב חסדא –
הדימוי שנתן לרב חסדא כתשובה –
ההשלכה של רבינא מכך –
הסיוע לדבריו מדין טבילה –
דחיית הסיוע –
***
ת"ר
אספרגוס
( נ"א
. ) –
עד
דחלפי
מיניה
( א
. )
נושא
– עניינים
שונים
באספרגוס
הנאמר בת"ר על אספרגוס
ההשלכה לדברים אלו –
הקושיה מהברייתא על כך –
תירוץ הגמרא –
הסיוע מדיני נדרים –
ששת הדברים שנאמרו האספרגוס:
|
1. |
|
2. |
|
3. |
|
4. |
|
5. |
|
6. |
הברייתא הסותרת את הדבר השישי –
ישוב הסתירה –
הברייתות הסותרות באספרגוס –
יישוב הברייתות –
הברייתות הסותרות ביריקה אחרי אספרגוס –
יישוב הברייתות –
דברי רב אשיי –
הדברים שנאמרו לר' ישמעאל:
|
1. |
|
2. |
|
3. |
הדבר הנוסף שנאמר –
הדברים שנאמרו לריב"ל:
|
1. |
|
2. |
|
3. |
האפשרויות לנתקל בנשים החוזרות מבית הקברות:
1.
2.
3.
4.
5.
***
א"ר זירא א"ר אבהו (
נא . ) – – סוף הפרק
נושא
– דיני
כוס
הברכה
עשרת הדברים שנאמרו בכוס של ברכה:
|
1. |
|
2. |
|
3. |
|
4. |
|
5. |
|
6. |
|
7. |
|
8. |
|
9. |
|
10. |
יש אומרים –
ארבעת הדברים של ר'
יוחנן:
|
1. |
|
2. |
|
3. |
|
4. |
סגולת המברך על כוס מלאה לר יוחנן –
המקור לכך –
הסגולה לר' יוסי בר חנינא –
העמדת העיטור :
לרב יהודה –
לרב חסדא –
הוספת רב חנן –
הוספת רב ששת –
"עיטוף"
– מעשה רב פפא –
מעשה רב אסי –
המקור לצורך ליטול בשתי ידים –
ההתלבטות של הראשונים –
מה פסקו האמוראים –
המקור להגבהת הכוס טפח מהקרקע –
הטעם לנתינת עין בכוס –
הטעם לנתינת הכוס לאנשי הבית דרך מתנה –
המסופר על עולא ורב נחמן –
רצונו של ר"נ –
תגובת עולא –
מעשה ילתא ששמעה זאת –
דברי ר"נ לעולא –
דברי עולא לילתא –
תגובת ילתא –
דבי רב אסי:
|
1. |
|
2. |
הסבר "כוס של פורענות"
–
הברייתא המובאת כסיוע –
דברי ר' אבהו –
ההלכה בכל הדברים –
