אורן
צוויק
גמרא
המניח כט ע"א
ז–
יב
בס"ד
ישיבה תיכונית אלישיב לוד כיתה ט1
שם:
_________________-
פרק
המניח– דף
מספר 6ב
כט
ע"א
אנו
בהמשך הברור לגבי כוונתו של ר'
יהודה
במשנה
"נשברה
כדו ברה"ר
והוחלק אחד במים או שלקה בחרסית–
חייב.
ר'
יהודה
אומר: במתכון
חייב באינו מתכוון פטור
ראינו
בסוגיה הקודמת שת"ק
הינו ר' מאיר.
למדנו
את דעת רבה –שמתכוון
=
מתכוון
להוריד את הכד ונתקל.
אינו
מתכוון=
אונס
גמור והכד נשבר לבד.
ודחינו
את דעתו–
שהרי
לא יתכן שלר'
מאיר
חייב באונס.
חלק
ראשון: הסבר
אביי למשנה:
-
מתכוון=
מתכוון
לשבור ממש–
שאז
לר'
יהודה
חייב.
אבל
אם אינו מתכוון לשבור,
אלא
רק להוריד את הכד–
ואז
נתקל בחפץ אחר והכד נשבר והזיק תוך כדי
שבירה–
לר'
יהודה
נתקל אנוס הוא (לא
פושע)
–
ופטור.
ולר'
מאיר
נתקל פושע הוא וחייב. -
ומכיון
שהמשנה כתבה גם מקרה של לקה בחרסית–
סימן
שמדובר לא רק על מקרה שהזיק בשעת הנפילה,
אלא
גם במקרה שהזיק לאחר הנפילה–
כגון
שהכד נפל ולא הזיז אותו ואדם נתקל בכד
וניזוק מהחרסים.
ונחלקו
ר'
יהודה
ור'
מאיר
האם זה שהמזיק הפקיר את הנזק,
כלומר
את הכד–
זה
עוזר לכך שלא נחייבו על הנזק –
לר'
יהודה–
אם
מתכוון לזכות בחרסין ולא מפקיר את הנזק–
חייב.
ואם
לא מתכוון לזכות בחרסים אלא מפקירם לכל–
פטור
לר'
מאיר
גם כשמפקיר את החרסים–
חייב.
לסיכום–
המשנה
מדברת על 2 מצבי
נזק– בשעת
נפילה ("הוחלק
במים")- שעל
זה נחלקו ר' יהודה
ור' מאיר
אם נתקל פושע הוא או לא פושע.
ולאחר
נפילה ("לקה
בחרסית")- שעל
זה נחלקו ר יהודה ור' מאיר
אם המפקיר נזקיו חייב או פטור.
חלק
שני: באור
הברייתא
כמו
שנחלקו במשנה– כך
גם צריך לומר שנחלקו ב2 מצבים
בברייתות דומות.
נאמר
בבריתא:
"נשברה
כדו ולא סילקו, נפל
גמלו ולא העמידו: ר"מ
מחייב בהזיקן. וחכמים
אומרים פטור…"
בכד
מובן איך ניתן להסביר 2
מצבים.
כמו
במשנה.
בגמל–
מובן
איך הגמל מזיק אחר נפילה,
ע"י
שנתקלים בגוויתו.
אך
איך נסביר את נזקו מהגמל בשעת נפילה?
הרי
אי אפשר לומר שהאדון חייב על התקלות הגמל
ונפילתו על חפץ ושיברתו–
שהרי
זה אונס–
ואונס
רחמנא פטריה.
תשובות:
א.
רב
אחא:
כגון
שהעביר את הגמל בדרך עם מים מהנהר–
ששם
לא רואים את הקרקעית והגמל נתקל ופצע או
שבר תוך כדי נפילה–
בגלל
האדם שהובילו בנהר.
אך
הגמרא דוחה–
אם
יש דרך אחרת בלי מים–
אם
כך בעל הגמל פושע הוא ולכל הדעות יהיה
חייב–
ולא
יהיה מובן דעת חכמים.
ואם
אין דרך אחרת–
אז
הוא אנוס ולכל הדעות יהיה פטור ולא יהיה
מובן דעת ר'
מאיר.
ב.
מדובר
שהאדם שהוביל את הגמל נתקל בחפץ והתקיל
בעקבות כך את הגמל–
והגמל
נפל והיזק בשעת נפילה.
ונחלקו
ר'
יהודה
(= דעת
חכמים)
ור'
מאיר
אם נתקל פושע הוא .
חלק
שלישי: ברור
בדעת ר' אלעזר
ר'
אליעזר
אמר: בשעת
נפילה מחלוקת.
והגמרא
מבררת דעתו– אם
כוונתו שרק בשעת נפילה מחלוקת ולאחר נפילה
לדברי הכל פטור– מה
יעשה ר' אלעזר
עם הנאמר בבריתא שר' מאיר
מחייב?
ואם
כוונתו שלאחר נפילה לדברי הכל חייב–
מה יעשה
ר' אלעזר
עם הנאמר בבריייתא שחכמים פוטרים?
לכן ברור
שכוונת ר' אלעזר
שגם בשעת נפילה מחלוקת וגם לאחר נפילה
מחלוקת– ובדיוק
כמו דעת אביי במשנה!
חלק
רביעי: ברור
בדעת ר' יוחנן
ר'
יוחנן
אומר: לאחר
נפילה מחלוקת.
והגמרא
מבררת דעתו–
אם
כוונתו שרק לאחר נפילה מחלוקת (כמו
שנראה בפשט בבריתא)
אך
בשעת נפילה לדברי הכל פטור–
והרי
ר'
יוחנן
עצמו אמר (במקום
אחר על משנה אחרת)
שר'
מאיר
מחייב בשעת נפילה.
וגם
אי אפשר לומר שכוונת ר'
יוחנן
שבשעת נפילה לדברי הכל חייב,
שהרי
מזה שאמר שלר'
מאיר
חייב בשעת נפילה –
סימן שחכמים פוטרים בשעת נפילה.
אלא
כוונת ר'
יוחנן–
(לפי
הסבר רש"י)
באמת
המשנה שלנו היא כמו הסברו של אביי.
אך
להלכה מוסיף ר'
יוחנן–
שדווקא
לאחר נפילה מיוחדת–
של
התקלות,
כמו
במשנה שלנו או בבריתא,
בזה
נחלקו ר'
מאיר
ורבנן (=
ר'
יהודה).
[כגון
שנתקל בחפץ ושבר כד והכד לאחר זמן פצע אדם
או הזיק..]
אך
אם לא נתקל בחפץ אלא פשוט שכח כד בדרך או
הניח או שבר בכוונה את הכד בדרך–
בזה
לדעת כולם חייב–
אפילו
אם הפקיר נזקיו.
שהרי
פושע הוא ששכח את החפץ בדרך.
סיכום:
גם ר'
אלעזר
וגם ר' יוחנן
מסכימים להסברו של אביי על המשנה.
ר'
יוחנן
מוסיף הלכה– שאם
שכח חפץ בדרך והזיק לאחר זמן– לדעת
כולם חייב.
להלכה
נפסק בשולחן ערוך כדעת ר' יהודה
ורבנן (ולא
כדעת ר' מאיר)
עם התוספת
שהוסיף ר' יוחנן.
שאלות
-
השלם
את הטבלה
דעה
פרוש
הביטוי "מתכוון"פרוש
הביטוי "אינו
מתכוון"נקודת
המחלוקת בין ר' מאיר
לר' יהודהרבה
אביי
1אביי
2 -
על
אלו 2
מצבי
נזק מדברת המשנה על פי הסברו של אביי?
א.
ב.
-
מניין
שהמשנה מדברת על 2 מצבים?
צטט את
חלקי המשנה
מצב
1. __________.- במשנה:
___________
מצב
2 .__________- במשנה:
____________ -
הדגם
2 מצבי
נזק בכד:
איש
אחד הלך בדרך והוא החזיק כד,
לפתע
נתקל בעמוד ו….
-
הדגם
2 מצבי
נזק בגמל –
על פי המסקנה:
איש
אחד הוביל בדרך גמל,
לפתע
נתקל בעמוד ו…. -
רב
אחא ניסה להסביר את 2
מצבי
הנזק בגמל בצורה מקורית–
כיצד
הוא ניסה להסביר?
הדגם:
איש
אחד הוביל בדרך גמל,
הדרך
עברה בתוך נהר… -
מדוע
הסברו של רב אחא נדחה?
-
כיצד
מסביר ר' אלעזר
את המשנה? כמו
דעת אביי/ כמו
דעת רבה/ יש
לו דעה חדשה -
כיצד
מסביר ר' יוחנן
את המשנה? כמו
דעת אביי/ כמו
דעת רבה/ יש
לו דעה חדשה -
מה
מוסיף ר'
יוחנן
להלכה?
-
כדעת
מי נפסק להלכה: ר'
מאיר/
ר'
יהודה -
יורם
הלך ברחוב עם כוס זכוכית עם קולה,
לפתע
נתקל בדרך ושבר את הכוס על הכלב של השכנים.
השכנים
דורשים מיורם לשלם להם 1000
ש"ח
נזק על הוטרינר.
א.
האם
יורם צריך לשלם זאת?
ב.
מה
היית פוסק אם יורם התכוון בכוונה לזרוק
את הכוס על הכלב?
("הכלב
נורא מעצבן…
שווה להפסיק כוס קולה עליו"…)
ג.
מה
היית פוסק אם הכוס של יורם לפתע פתאום
התנפצה ללא שום כוונה ופצעה את הכלב?
-
אחרי
שהכוס התנפצה–
יורם
רץ הביתה להביא מטאטה–
אך
בינתיים החתולה של השכנה ממול נפצעה
מהרסיסים–
השכנה
תבעה את יורם בסכום של 2000
ש"ח.
א.
האם
יורם צריך לשלם?
ב.
מה
היית פוסק לו יורם רצה לשמור את רסיסי
הזכוכית לשם עבודת אומנות?
ג.
מה
היית פוסק לו יורם היה זורק את הכוס בכוונה
על הכלב,
ולאחר
זמן גם החתולה נפצעה מהרסיסים?
בהצלחה!!!