אורן
צוויק
גמרא
המניח ל ע"א
ז–
יב
בס"ד
ישיבה תיכונית אלישיב לוד כיתה ט1
שם:
_________________-
פ
רק
המניח– דף
מספר 8 ל
ע"א
משנה
השופך מים ברה"ר והוזק בהן אחר–
חייב בנזקו.
המצניע את הקוץ ואת הזכוכית והגודר את גדרו בקוצים וגדר שנפל לרה"ר והוזקו בהן אחרים–
חייב בנזקן.
-
סמן את הרישא של המשנה ואת הסיפא
-
כמה מקרים יש בסיפא?
____ חלק אותם ע"י קו כזה:/
גמרא
-
השופך מים ברה"ר והוזק בהן אחר–
חייב בנזקו
-
אמר רב:
מדובר
שהנזק
שארע
הוא
שהבגדים
התלכלכו
במים,
אבל
אם
אדם
ניזוק
מהקרקע–
השופך
פטור:
קרקע
עולם
הזיקתו.
-
שואל רב הונא:
הרי
יש
דין
שעל
רפש
(=זבל)
אם
ניזוק
אדם
בהם–
חייב
לשלם.
אז
גם
כאן–
אם
נחבט
בבוץ
שהמים
גרמו–
יהיה
חייב
לשלם? -
תשובה:
לא
מדובר
שנשארו
מים
בקרקע
(ויש
בוץ)
אלא
המים
נבלעו
בקרקע,
ויש
רק
רטיבות
מועטת
ללא
בוץ.
-
למדנו כבר בדף כח ע"א : "נשברה כדו ברה"ר והוחלק אחד במים..
חייב"
-
שאלה:
מדוע
אם
כן
המשנה
מלמדת
אותנו
אותו
דין
פעם
נוספת? -
תשובה:
מקרה
אחד
מדובר
בימות
החמה
(שאז
אסור
לשפוך
מים)
ומקרה
שני
מדובר
על
השופך
מים
בימות
הגשמים–
שמותר
אז
לשפוך
מים
ולמרות
הכל
נחייבו
אם
משהו
ניזוק.
-
…
והגודר את גדרו בקוצים …
והוזקו בהן אחרים–
חייב בנזקן.
אמר ר'
יוחנן:
מדובר
כש"מפריח"
כלומר
הקוצים
נמצאים
בשטח
של
הרבים.
אך "מצמצם"
כלומר שהקוצים בשטח שלו–
פטור.
מה הסיבה?
אמר רב אחא:
לפי שאין דרכם של בני אדם להתחכך בכתלים.
-
תנו
רבנן:
המצניע את קוצותיו וזכוכיותיו לתוך כותל של חברו
ובא בעל הכותל וסתר (שבר)
כותלו ונפל לרה"ר והזיק–
חייב המצניע לשלם.
אמר ר'
יוחנן:
מדובר
שהצניע
בכותל
רעוע.
אבל
המצניע
בכותל
בריא
(חזק)-
בעל
הכותל
חייב.-
שהיה
על
בעל
הכותל
לחשוש
שמא
משהו
החביא
שם
זכוכיות.
-
אמר רבינא:
מכאן
נלמד
שמי
שכיסה
בור
בדלי
של
חברו,
ובא
בעל
הדלי
ונטל
את
דליו
ועבר
אדם
ונפל
לבור–
חייב
בעל
הבור–
שהרי
היה
על
בעל
הבור
לחשוש
שבעל
הדלי
יקח
את
דליו.
שואלת הגמרא:
פשיטא–
הרי
הדין
של
רבינא
פשוט
שיש
ללמוד
מדינו
של
ר'
יוחנן?
איזה
חידוש
יש
בדבר?
תשובה:
יש
הבדל
בין
המקרים.
במקרה
של
ר'
יוחנן–
בעל
הכותל
לא
ידע
על
הזכוכית,
ולכן
בכותל
רעוע
מי
שאשם
זה
בעל
הזכוכית.
אך
במקרה
של
הבור
–
בעל
הדלי
ידע
מהבור
והיה
עליו
להזהיר
את
בעל
הבור
שהוא
לוקח
את
הדלי,
ואולי
במקרה
כזה
נחייב
את
בעל
הדלי
ולא
את
בעל
הבור?
בא
רבינא
לחדש
לנו–
שלמרות
הכל
בעל
הבור
אשם!
ואין
חובה
לבעל
הדלי
להודיע
לבעל
הבור
שום
דבר!
-
תנו רבנן:
-
חסידים הראשונים
היו
מצניעים
קוצותיהם
וזכוכותיהם
בתוך
השדה
וחופרים
בור
להציע
אותם
בעומק
של
3
טפחים.
כדי
שלא
יפריע
למחרשה
לעבור. -
רב ששת
היה
שורף
את
הזכוכית
ואת
הקוצים.
רבא
היה
מטיל
את
הזכוכית
בנהר
דיגלת
(החידקל).
-
מי
שרוצה
להיות
חסיד–
–רב יהודה:
שיקיים
דברים
שקשורים
להרחקת
נזקים.
–רבא:
שיקיים
את
מה
שכתוב
בפרקי
אבות.
–ויש אומרים:
שיקיים
את
ההלכות
שנאמרו
במסכת
ברכות.
שאלות
-
על
פסקה
1
ו2.
1.
היכן
למדנו
דין
דומה?
צטט
וציין
מקור
2.
לפי
רב:
חייבים
על
הבגדים
שהתלכלכו/
על
זה
שנחבל
בקרקע
3.
מדוע
לפי
רב
לא
חייב
על
חבלה?
4.
אם
יש
בוץ
אז
אף
שנחבל
חייב/
פטור.
אם
אין
בוץ
אם
נחבל
חייב/
פטור.
5.
מדוע
הדין
של
רב
חוזר
על
עצמו
פעמיים?
-
על
פסקה
3
1.
לפי
ר'
יוחנן:
אם
מפריח:
חייב/
פטור
אם
מצמצם:
חייב
/
פטור
2.
מה
הטעם
לדין
של
ר'
יוחנן?
3.
דני
שתל
סברס
בגדר
של
דירתו.
יוסי
טען
שילדים
עלולים
להידקר
מהסברס
ולכן
הוא
דורש
שדני
יעקור
את
הסברס–
כיצד
תפסוק
בדין
זה
לאור
מה
שלמדנו?
-
על
פסקה 4,
5
1. אם
הצניע בגדר חברו ןנפל והזיק –
בכותל
רעוע –
בעל
הכותל חייב/
בעל
הקוצים חייב
בכותל
בריא–
בעל
הכותל חייב/
בעל
הקוצים חייב
2
השלם
את הטבלה:
|
המקרה |
המזיק |
המעכב מלהזיק |
מה קרה |
מי ידע שהשתנה משהו? |
מי חייב |
|
במקרה של רבינא |
הבור |
|
|
|
בעל הבור חייב |
|
במקרה של ר' |
|
הכותל |
|
|
|
3.מה
החידוש
של
רבינא?
4.
ראובן
זרק
גדר
תייל
בפח
של
השכנים.
לאחר
זמן
קיבל
תביעה
לבית
משפט
על
שהקליפה
גרמה
לחבלה
לאנשים.
מסתבר
שהפח
נשבר
והפסולת
התגלגלה
והגדר
שלו
הזיקה
אנשים.
כיצד
תפסוק
במקרה
כזה?
מי
חייב?
השכנים
או
ראובן?
פרט
וחלק
בין
שני
מצבים.
-
על
פסקה
6.
כיצד
היו
חכמי
הגמרא
מצניעים
את
ניזקיהם?
חסידים
הראשונים:
רב
ששת :
רבא:
-
על
פסקה
7
1.
מי
שרוצה
להיות
חסיד
איזו
מסכת
יקיים?
דעה
א.
דעה
ב.
דעה
ג.
בהצלחה!!!