ש
לומי
אלדד
ישיבת בנ"ע
השומרון
לכיתות י–יב
בס"ד
דף למידה עצמית מס'
25
פסחים דף (קח.):
"פרקדן לא שמיה הסיבה…".
עד (קח:):
"…שמע מינה בעי הסיבה,
שמע מינה".
הגמרא ממשיכה לדון בדיני הסיבה,
מה נקראת הסיבה ומי לא צריך להסיב.
קראו את כל הקטע,
ואח"כ עיברו שלב שלב.
-
אילו
שני אופנים לא מוגדרים כהסיבה?
__________________________________________________________________________________________________________________________
-
מה
הכוונה פרקדן (ראו
רבנו חננאל–
ר"ח,
ותוס'
שחולקים
עליו)?
_____________________________________________________________
_____________________________________________________________
_____________________________________________________________
-
הגמרא
דנה לגבי אנשים שכפופים לאנשים אחרים
ולכן לא מסבים בפניהם,
על
מי מדובר?
_____________________________________________________________
_____________________________________________________________
-
למה בן
אצל אביו מסיב (ראו
רשב"ם)?
_____________________________________________________________
_____________________________________________________________
-
כאשר
רב יוסף אמר להם "מורא
רבך כמורא שמים"-
התכוון
שיסבו או לא (ראו
רבנו חננאל)?
_____________________________________________________________
_____________________________________________________________
-
מה דין
שמש בסעודה (מלצר)
האם
מסיב או לא?
_____________________________________________________________
_____________________________________________________________
-
לה יש
הווה אמינא (מחשבה)
שנשים
לא יהיו חייבות ב4
כוסות
(ראו
תוס' ד"ה:
'שאף')?
_____________________________________________________________
_____________________________________________________________
-
מילים
רבותי מילים:
פרקדן–
לא בעיא–
איבעיא
להו–
מאי–
ת"ש–
כי
הוינן–
זגינן–
דהדדי–
כי
אתינן–
לבי–
מיתיבי–
דנגרי–
שמע
מינה–
בעי–
נקודת
למידה: רב יוסף היה אחד מרבותיו של אביי,
אך מסופר עליו שהוא חלה ושכח את תלמודו ותלמידו אביי היה מזכיר לו הלכות בצורת שאלה:
האים לא לימד אותו אחרת.
(גם רבה גם רב יוסף היו רבותי של אביי,
ומעניין שבמחלוקות שלהם הכלל–
שהלכה כרבה,
חוץ משלוש מקומות),