נושא:
המעמדות,
אז והיום, התפילה למען כלל ישראל
מחבר:
נתי בר ניצן
כיתה:
חט"ב
בס"ד,
אלול התשע"ג שם:________________
המעמדות
–
אז
והיום
–
התפילה
למען
כלל
ישראל
בדף
הלימוד
שלפניך –
מקורות
על תקנת
המעמדות
שהיתה
קיימת בזמן
בית המקדש.
במהלך
השיעור
נלמד מה
היה מעשה
המעמדות, מדוע
הוא נתקן,
ואילו
יסודות
אנו יכולים
ללמוד ממנו
לחיי היום
יום שלנו.
בהצלחה
ובשמחה!
חלק א'
– מקור התקנה וטעמה
מקור
1. במדבר
פרק כח
(א)
וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר:
(ב)
צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי רֵיחַ נִיחֹחִי תִּשְׁמְרוּ לְהַקְרִיב לִי בְּמוֹעֲדוֹ:
(ג)
וְאָמַרְתָּ לָהֶם זֶה הָאִשֶּׁה אֲשֶׁר תַּקְרִיבוּ לַיקֹוָק כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה תְמִימִם שְׁנַיִם לַיּוֹם עֹלָה תָמִיד:
-
על מי מוטלת המצווה להקריב את קרבנות התמיד?______________________________
מקור
2. תלמוד
בבלי מסכת
סוטה דף
ח עמוד
א
דתניא:
אין קרבנו של אדם קרב אלא אם כן עומד על גביו.
-
לפי דברי הגמרא – מה היינו מצפים שיקרה בבית המקדש פעמיים בכל יום – בשעת הקרבת התמיד (וכן בקרבנות ציבור אחרים)?________________________________________
________________________________________________________________
מקור
3. משנה
מסכת תענית
פרק ד
משנה ב
[ב]
אלו הן מעמדות לפי שנאמר (במדבר כ"ח)
"צו את בני ישראל ואמרת אליהם את קרבני לחמי":
וכי היאך קרבנו של אדם קרב והוא אינו עומד על גביו?
התקינו
נביאים
הראשונים עשרים וארבע משמרות. על כל משמר ומשמר היה מעמד בירושלים של כהנים של לוים ושל ישראלים.
הגיע זמן המשמר לעלות כהנים ולוים עולים לירושלם וישראל שבאותו משמר מתכנסין לעריהן וקוראין במעשה בראשית:
משנה ג
ואנשי המעמד היו מתענין ארבעה ימים בשבוע מיום שני ועד יום חמישי. ולא היו מתענין ערב שבת מפני כבוד השבת ולא באחד בשבת כדי שלא יצאו ממנוחה ועונג ליגיעה ותענית וימותו.
-
איזה פתרון הציעו הנביאים הראשונים לדין שכל ישראל צריכים לעמוד על קרבנם במקדש?
________________________________________________________________________________________________________________________________ -
השלם:
על פי המשנה הכהנים והלויים היו _______
________, וישראל שבאותו משמר מתכנסין ________.
ושם אנשי המעמד היו ________
_________ ________, וכן ________ במשך 4 ימים בשבוע.
מקור
4. תפארת
ישראל –
מסכת
תמיד פרק
ה
כמו שכל הכהנים נחלקו לכ"ד משמרות, כמו
כן כל
ישראל
נחלקו לכ"ד
מעמדות, ומכל מעמד היה הראש והשר
שלהן וקצת
מבני המעמד
מתושבי
ירושלים, והם עומדין בשליחות כל ישראל אצל הקרבת קרבנות צבור,
דאינו מן הראוי שיקריבו קרבן האדם והוא אינו עומד על גביו [כתענית כ"ו א'], ושאר
בני המעמד
שדרים בערי
ישראל היו מתענין ומרבין בתפלה בשבוע שלהן בעריהם,
שיתקבלו קרבנות ישראל ברצון.
-
על פי פירוש תפארת ישראל,
הישראלים נחלקו לשתי קבוצות בשבוע בו היו במעמדם. השלם
את הטבלה
הבאה:
|
|
מיהם? |
מה הם עשו? |
מה הטעם למעשה? |
|
קבוצה 1 |
____________ ____________ ____________ |
______________ ______________ ______________ |
_______________________ _______________________ |
|
קבוצה 2 |
____________ ____________ ____________ |
______________ ______________ ______________ |
_______________________ _______________________ |
מקור
5. תלמוד
בבלי מסכת
תענית דף
כז עמוד
ב
תנו רבנן: אנשי משמר (הקבוצה של הישראלים שהיתה בירושלים)
היו מתפללין על קרבן אחיהם שיתקבל ברצון,
ואנשי מעמד (אלו שבעריהם) מתכנסין לבית הכנסת,
ויושבין ארבע תעניות:
בשני בשבת, בשלישי,
ברביעי,
ובחמישי.
בשני – על יורדי הים,
בשלישי – על הולכי מדברות.
ברביעי – על אסכרא (מחלה קשה) שלא תיפול על התינוקות, בחמישי – על עוברות ומיניקות.
עוברות – שלא יפילו, מיניקות – שיניקו את בניהם.
-
התבונן שוב במקור 3 בסוף
משנה ב'
– איזה חלק מהתורה היו אנשי המעמד קוראים בעריהם?__________________________________________________________ -
חשוב!
מדוע לדעתך היו קוראים דווקא את הקטע הזה?___________________________
________________________________________________________________________________________________________________________________ -
לפניך
תשובה
לשאלה ז.
בדוק
אם ענית
בצורה
דומה! פני
משה מסכת
תענית פרק
ד
אותם שהיו רחוקים מירושלים ולא היו יכולין לעלות ולעמוד על הקרבן במשמר שלהן מתכנסין הן בעריהן בבתי כנסיות ומתענין ומתפללין וכל אותו המשמר בין אלו המתכנסין בעריהן ובין אלו שהיו בירושלים עושין כן וקורין בתורה
בכל יום
במעשה
בראשית –
להודיע
שהעולם
עומד על
העבודה
שעושין
במקדש:
-
הגמרא במקור 5
מרחיבה את דברי משנה ג'
– שאנשי המעמד היו מתענים. פרט על מה היו מתענים בכל יום!
יום
ב':____________________________
יום
ג':____________________________
יום
ד':____________________________
יום
ה':____________________________
חלק ב'
– וכשאין בית מקדש….
מקור
6. דרשות
ר"י
אבן שועיב
פרשת אמור
ועתה בעונותינו שחרב מקדשינו צריכין אנו להתעורר כפי אז!
כנגד
אלו
שלא
במעמד
– אנשים
שעובדים
את עבודתם
כל השנה:
הם צריכים לעורר עצמם לבא בימי הפנאי לבתי כנסיות בימי החול ובימים הקדושים ויו"ט.
כנגד
אנשי
המעמד
מישראל
– אלו
שמלאכתן
נוחה ובעיר:
ראוי שישכימו ויעריבו לבית הכנסת ולא יחסר להם שעה ערב ובקר וצהרים שלא תאבד שעת התפילה. כנגד
שבט
לוי
– היחידים
שבדור
והחכמים: צריכים לקבוע לכל העם מדרשות ושיעורים. וכן התלמידים צריכים שיתעוררו ללמוד ולקבוע שעות לתורה.
ובמקום
הכהנים
מקריבי
הקרבנות
– הם
היורדים
לפני התיבה.
וצריך שיהיו חסידים ואנשי מעשה ויתפללו בכוונה,
כמו שהקרבן היה צריך כוונה והכהנים עובדים והבעלים מתכפרים,
כן שלוחי צבור הם במקומם,
כי התפלות הם כנגד הקרבנות.
וינקו מחשבתם בשעת התפלה ולא יעשו תפלתם קבע כמו שעליו משא כבד וממהר להסירה מעליו,
אלא תחנונים ודברי רצוי.
-
רבי יהושוע אבן שועיב מביא בדבריו 4
קבוצות בעם כנגד 4 קבוצות שהיו במעמדות כשבית המקדש היה קיים.
פרט
מיהי
כל קבוצה
ומהי
צריכה
לעשות
במקום
המעמדות
שאינם!
קבוצה
1:__________________________________________________________
________________________________________________________________
קבוצה
2:__________________________________________________________
________________________________________________________________
קבוצה
3:__________________________________________________________
________________________________________________________________
קבוצה
4:__________________________________________________________
________________________________________________________________
-
מדוע לדעתך עלינו להשתדל להתעורר היום ו"להחליף"
את המעמדות? הרי באמת אין צורך בהם כי לא מקריבים קרבנות במקדש!
______________________________________
________________________________________________________________ -
מה צריכה להיות הכוונה
והמטרה של המתפללים והלומדים בקבוצות השונות?
בתשובתך התייחס לכך שקבוצות אלו מחליפות את המעמדות! (חשוב מה היתה כוונתם של אנשי המעמד בתפילתם)_________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________
חלק ג'
– הלכות שנלמדות מעניין המעמדות
מקור 7. אוצר דינים ומנהגים
רב עמרם גאון מביא המעמדות בסדור שלו כפי שנאמר במשנה (מעשה בראשית), עם עוד פסוקים מנביאים וכתובים,
גם פרשת המן ועשרת הדברות ופרק ממסכת תמיד, ועוד תפילות והדרן,
ונסדרו לכל יום בשבוע וליום השבת. האחרונים הוסיפו עוד לקוטים מתנ"ך ומשנה וגמרא.
ומזה
הסתעף אח"כ
הסדר "חק
לישראל" עם הוספות מזוהר לכל ימי השנה כסדר הפרשיות.
-
איזה מעשה שהיו עושים במעמדות הביא להתפתחותו של מנהג לימוד "חוק לישראל"? אם יש צורך,
עיין שוב במקור מספר 3
במשנה!______________________________________
________________________________________________________________
מקור
8. תפילת
שחרית אחרי
אמירת
פרשיית
התמיד
יְהִי רָצון מִלְּפָנֶיךָ,
ה'
אֱלהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ,
שֶׁתְּהֵא אֲמִירָה זוּ חֲשׁוּבָה וּמְקֻבֶּלֶת וּמְרֻצָּה לְפָנֶיךָ כְּאִלּוּ הִקְרַבְתי
קָרְבַּן הַתָּמִיד בְּמועֲדו וּבִמְקומו וּכְהִלְכָתו:
-
יש ששינו את הנוסח מ"הקרבתי"
ל"הקרבנו"
– כי הרי קרבן התמיד הוא של כל ישראל ואתה לא יכול לומר עליו "הקרבתי"
כמו שאומרים על קרבן חטאת שכל אדם מביא בעצמו.
חשוב!
האם ע"י דין המעמדות תוכל להסביר מדוע בכל זאת ניתן לומר "הקרבתי"
ביחס לקרבן התמיד?
__________________________________________________________
________________________________________________________________
מקור
9.
ערוך
השולחן
יורה
דעה
הלכות
מילה
סימן
רסה
אבי הבן יעמוד
סמוך
לו
בעת
המילה שהרי המילה הוא כעין קרבן,
וכל קרבן צריכים הבעלים לעמוד על הקרבן כמו שכתוב בתענית [כ"ו א]
היאך קרבנו של אדם קרב והוא אינו עומד עליו,
ולכן תקנו מעמדות:
-
השלם איך למד בעל ערוך השולחן מדין המעמדות שבברית המילה האבא צריך לעמוד ליד בנו!
ברית מילה היא כמו _______,
ומדין המעמדות למדנו שהבעלים חייב ________ ליד הקרבן שלו,
וממילא ברור שהאבא בברית המילה של בנו צריך גם הוא _________
שהרי הילד הוא כמו קרבנו.
העשרה.
מקור
10.
שו"ת
אורח
משפט
חושן
משפט
סימן
ב
(הרב קוק)
ועד כמה הדבר מסכים לדרך התורה שיהיו באי כח מכל חלק מחלקי הצבור כשיש בהם שנוי באיזה צד,
ולא נאמר שהרוב לבדו יהי'
השורר בכל,
אנו
רואים
מדין
מעמדות
של
הקרבנות,
שמשנה שלמה שנינו תענית כ"ו א',
שהוא מצד הדבר הפשוט שאיך קרבנו של אדם קרב והוא אינו עומד על גביו,
וע"כ תקנו
מעמדות
שיהיו
שלוחי
כל
ישראל,
כמש"כ הרמב"ם בפ"ו מה'
כלי המקדש ה"א,
ותנן
התם
שיהיו
אנשי
המעמד
מכהנים
לויים
וישראלים,
ולא נהגו לברור מהרוב לבדו,
כי
דרך
הישר
והטוב
הוא
ליתן
יד
ושם
לכל
חלקי
הציבור
בכל
דבר
שבקדושה
ובכל
סדר
של
הנהגת
הכלל.
-
ככל הנראה, השואל שאל את הרב קוק על סמכותם של נבחרי ציבור ממפלגות שונות להכריח את העם לעשות דבר מה. שהרי גם אם הם קבעו בהצבעה על פי הרוב – אין זה הרוב של העם ממש –
שהרי הם רק נציגים. והאם יש מקור לכך שיש סמכות לנציגים מקבוצות שונות בעם לייצג את כל העם.
כיצד
למד
הרב
קוק
מדין
המעמדות
שנציגים
מקבוצות
שונות
יכולים
לייצג
את
כל
העם?
________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________
בהצלחה ובשמחה!!!