ב
ס"ד
מה
נלמד
מפרשת
השבוע?
עורך:
רב
בית
הספר
–
יהודה
רוזנברג
"למה הוא לא שמח?"
שאלתי את אבא.
"קשה לו לשמוח.
כל הבעיות שרק יכלו להיות,
הגיעו אליו."
ענה אבא.
אבל באו להודיע לו כי הכל יסתדר,
ומעכשיו יהיה לו הרבה יותר טוב?
שאלתי.
הכל התחיל כאשר החנות של השכנים נשרפה.
הם נשארו ללא כסף.
הביטוח לא רצה לשלם להם.
לא היה להם כסף לשלם לשכר דירה.
בעלת הדירה החליטה לזרוק אותם מהדירה לרחוב.
כל תחנונינו שהיא תרחם על האבא והאמא עם ארבעת ילדיהם,
נענתה בתשובה "אין לי בעיה.
תשלמו אתם את מה שהם חייבים לי,
והם ישארו בבית".
אבא הסכים לשלם חלק ממה שהם היו חייבים,
הציע "תוותרי על חצי,
ואני אתן משלי חצי".
אך בעלת הבית לא הסכימה.
בוקר אחד הגיעו שוטרים,
ונתנו הוראה למשפחה המסכנה לצאת מהבית.
"לאן נלך?"
שאלו הילדים את השוטרים.
"אתכם ניקח ללשכת הרווחה.
הם ימצאו לכם פנימיה שבה תלמדו,
ובה תגורו".
"אבל אנחנו לא רוצים לעזוב את ההורים.
אנחנו מעדיפים לגור איתם ברחוב!"
צעקנו,
למראה ניידת המשטרה שבאה לקחת אותנו הילדים.
פשוט פתחנו בריצה,
וברחנו לתוך השיחים.
אמא פרצה בבכי קורע לב.
אבא עמד בשקט עם דמעות בעיניו.
שקט השתרר במקום.
אמא ואבא יצאו מהבית עם מזוודה גדולה בה הם ארזו לנו קצת בגדים,
שק שינה וספרי הלימוד והמחברות שלנו,
שנוכל לחזור ללמוד…
אבל היום אבא שלי חזר הביתה מאושר.
"המועצה מצאה למשפחה בית בו יוכלו לגור כמעט בחינם"
צהל אבא.
"הם יודעים?"
שאלתי.
"אני סיפרתי להם"
ענה אבא.
"ומה הם אמרו?"
שאלתי.
"כלום!
נראה לי שהם פשוט לא האמינו "
ענה אבא.
"אני אקח את הבן הקטן שלהם לבית.
הוא חבר שלי"
אמרתי לאבא לאחר שהסביר לי היכן הבית.
"אבל אבא,
איך זה יכול להיות שמודיעים להם הודעה כזאת משמחת,
והם לא שמחים?"
שאלתי.
אבא הביט בי בחום,
ואמר "אני מאחל לך שלא תצטרך להבין זאת בדרך הקשה,
שלא תצטרך לחיות במצב בו החיים שלך קשים מנשוא.
הם חיים בסבל יום יומי נורא ואיום.
לנו חם,
אנחנו מפעילים את המזגן.
קר – מפעילים את החימום.
אבל הם,
רועדים מקור בלילה,
מתחבקים אחד עם השני כדי להתחמם קצת.
הם עסוקים במחשבה האם הם ימצאו משהו לארוחת בוקר.
הם ממש לא מסוגלים לחשוב על מה שיהיה פעם".
אמר אבא.
"עכשיו אני מבין את בני ישראל,
שכאשר משה אמר להם שהם עומדים לצאת ממצריים,
נאמר עליהם "ולא שמעו אל משה מקוצר רוח ועבודה קשה".
כאשר עובדים כל כך קשה בכל מזג אויר,
בלי לדעת אם מחר יהיה לי אוכל,
או לא,
לא נותנת להם כוח ואמונה כי באמת מחר יהיה יותר טוב.
לכן הם לא שמעו אל משה.
אין להם כוח לחשוב על שום דבר אחר.
כמה שזה קשה…
;
מפסקי
הרב חיים דוד הלוי– קצוש"ע.(ק"ע
הקדמה)
-
הרמב"ם הביא את הלכות הדיבור בתוך הלכות דעות.
הרב חיים דוד הלוי מציין זאת להראות כמה הנושא חשוב,
כמה חשוב לחשוב על צורת הדיבור שלנו.
על מה שאנחנו אומרים או מספרים.
כי לדיבור יש כל כך הרבה כוח.
הוא יכול לעזור לבנות ואף להציל חיים,
לחזק ילד עצוב,
לשמח משפחה שקרה לה אסון,
לתת הרגשה נפלאה שיש מי שאוהב אותי.
אך באותה המידה,
הדיבור עלול להיות הרסני ומסוכן,
עד שהוא עלול לסכן חיים.
לקחת ילד ולהעליב אותו,
אין לדעת איך יגיב.בימינו,
בעולם הפייס בוק והמחשב,
צריך להיזהר לא רק במה שאומרים,
אלא הרבה יותר במה שמפרסמים.
לצערנו היו מקרים של ילדים שפגעו בעצמם.
כמה חשוב להיזהר בנושא!
