שלמות (פואמה)

כְּגוּף קֶסֶם שֶׁעֻצַּב מֵחמֶר רותֵת,

כִּיצִירַת הוד מִיַּד אֱלהִית

וַיִּשְׁאַף הַפֶּסֶל חֲלום-גַז לַהֲפךְ

בְּכַשִּׁיל וָשַׁיִשׁ לִדְמוּת נִצְחִית.

אוּלָם, אַךְ הַיָּד הָאֶבֶן לִטְּפָה

כַּשִּׁיל הוּרַם בְּעֶרְגַּת יְצִירָה,

וַיָּגָז הַחֲלום כְּקֶצֶף בָּרוּחַ

נָגוזָה גַּם הַדְּמוּת הַבְּהִירָה.

עַל הַגּוּשׁ הַצָּחור שֶׁל הַשַּׁיִשׁ הַקַּר

נופֵל צָעִיף שֶׁל עֲרָפֶל אָטוּם,

וּמַסְתִּיר אֶת חֲמוּקֵי הַגּוּף הַפִּלְאִי

שֶׁדִּמְיון וָאֵשׁ נֶפֶשׁ חַרְטום.

צָנַח הַכַּשִּׁיל, אֵשׁ הַיְּצִירָה כָּבְתָה

לְרֶגַע בָּעֵינַיִם בָּעֲרָה,

וְיֵאוּשׁ מַר וּסְעָרַת הַשָּׁוְא הָפְכוּ

תָּוִית רֶגַע, לִדְמוּת שֶׁעָבְרָה.

דּוּמָם יֶהֱגֶה אָז הַפֶּסֶל לְנַפְשׁו

עִם דִּכְּאונו כְּפַטִּישׁ יַהֲלום,

"טָרוּף וָחֵטְא הוּא לְבַזְבֵּז נִכְסֵי נֶפֶשׁ

אַךְ בַּעֲבור צֵל חולֵף שֶׁל חֲלום".

תַּחַת נֵטֶל זֶה שֶׁל עַרְפִּלֵּי רְגָשׁות

שָׁחוּחַ יָשַׁב הַפֶּסֶל כּוסֵף

וַתַּחֲרג נַפְשׁו מִכַּבְלֵי הַהִגָּיון

לְגַלּות מִנְּבָכִים הַחֲלום הַחולֵף.

מֵעצֶם רִגְשׁותָיו וּסְעָרַת נַפְשׁו

שִׁפְעַת דְּמָעות עֵינָיו מַרְטִיבָה

וּשְׁלַל צְבָעִים בְּאֶגְלֵי-דֶּמַע תּופִיעַ

שִׁבְרֵי קַרְנֵי-שֶׁמֶשׁ מַזְהִיבָה.

וּפִתְאום שִׁפְעַת קֶסֶם הֵצִיפָה אותו

הַפָּנִים הַחורִים הוּאֲרוּ

כִּי שְׁלַל הַצְּבָעִים וּסְעָרַת הַנֶּפֶשׁ

אֶת הַדְּמוּת הַפִּלְאִית שָׁזְרוּ.

וּסְלַח נָא לְנֶפֶשׁ אָמָּן בֶּן חֲלוף

כְּמֵהָה אַיךְ בִּכְאֵב עֱנוּתָהּ,

סִלְחִי גַּם לְעֵינַי הַדּומְעות וּמְלַטְּפות

אֶת דְּמוּתֵךְ, בְּמַבָּט בֶּן תְּמוּתָה."

וְשׁוּב חָלַף וְעָבַר מַרְאֵה הַקֶּסֶם

נָגוזָה גַּם זו הַדְּמוּת הַפִּלְאִית

וְשׁוּב חָוְרוּ פְּנֵי הָאָמָּן הַקּודָתִים

כָּבְתָה גַּם כֵּן הָאֵשׁ הָעִלָּאִית.

מְפַרְפֵּר הָאור בְּפִרְפּוּרֵי גְּסִיסָה

קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ יִדְעֲכוּ לְאַט,

הָעֶרֶב בְּצִלְלֵי כְּנָפָיו כִּסָּה

אֶת הַתֵּבֵל בִּמְלואָהּ, בַּלָּאט.

אֶת דִּמְיונו הָעומֵם שֶׁל הַפֶּסֶל אָז

מִשְׂחַק הַצְּלָלִים מֵחָדָשׁ יָעִיר

וְשִׁפְעַת אור קֶסֶם כְּרִקְמַת אֲגָּדָה

אֶת נַפְשׁו הַחולֶמֶת שׁוּב תַּסְעִיר.

הִנֵּה הִיא, הַדְּמוּת בִּזְהַב שַׂעֲרותֶיהָ

מֵעולָמות סֵתֶר בָּאָה הֲלום,

דְּמוּת אֲגָּדָתִית כְּלִילַת הַשְּׁלֵמוּת

חֲלום – מְצִיאוּת וּמְצִיאוּת – חֲלום.

וּמִסֵּתֶר עֵינֵיהָ אֵלָיו נִשְׁקָפִים

מֵעולַם הָאַלְמָוֶת, גִּנְזֵי סוד

וּמַחֲוִירות שִׁבְעָתַיִם פְּנֵי הַפֶּסֶל

מֵעצֶם הַיּפִי זֶה כְּלִיל הַהוד.

"סִבְלְךָ הָאָמָּן לְעולָמִי נִשָּׂא

מִנִּשְׁמָתְךָ אֵלַי אֶת קול בִּכְיָהּ

כְּאותו רַחַשׁ נִסְתָּר שֶׁל בְּכִי גַּלֵּי יָם

הַנִּשָּׂא בְּנִבְכֵי הַכּוּנְכִית

מִן הַחולְמִים עַל הַדֶּרֶךְ אֶל הַשְּׁלֵמוּת

אֵין אַתָּה, אָדָם, מִן הָרִאשׁונִים,

הִקְדִּימְךָ הַטֶּבַע רִאשׁון לְאָמָּנִים

זֶה כְּבָר יובְלות, בִּצְבָעִים כּה שׁונִים.

נִשָּׂא הִנְּךָ אָמָּן עַל כַּנְפֵי הַדִּמְיון

אַחַר דְּמוּת חולֶפֶת וּמִקְסָם שָׁוְא,

כְּהֵלֶךְ צָמֵא, לֵאֶה, עָטוּף זַלְעָפות

הָרודֵף בַּמִּדְבָּר מַרְאֵה שָׁרָב.

אוּלָם זֶה צִמְאונְךָ הַלּוהֵט לַיּפִי

אותִי הֵעִיר מִתַּרְדֵּמַת קְדוּמִים.

אֶנְחֲךָ אָדָם בְּמִשְׁעול אֱלַי שְׁלֵמוּת

דֶּרֶךְ סִתְרֵי עולָמות רְדוּפִים.

אִם נַפְשְׁךָ תִּשְׁאַף חֲלומְךָ לְהַמְחִישׁ

לַחֲצב דְּמוּת בַּשַּׁיִשׁ הַקַּר,

אִם אֶת נִצְחִיּוּת נִשְׁמָתְךָ תַּחְפּץ לָתֵת

לַצֵּל הַחולֵף, לְדִמְיון עַקָּר

הַיָּקָר מִכָּל יְקָר כִּתְמוּרָה תַּקְרִיב

לְעולָה עַל מִזְבֵּחַ זֶה הַהֶשֵּׂג

אֶת נִשְׁמָתְךָ, אֶת חַיֶּיךָ הַצְּעִירִים

אֶת תִּפְאֶרֶת כִּשְׁרונְךָ הַמְּשַׂגְשֵׂג".

דּוּמָם רוטֵט בְּכָל גּוּפו מַקְשִׁיב הַפֶּסֶל

אֵלַי שִׂיחַ הַדְּמוּת הַדּובֶרֶת

הֶגְיונו הַכְּבָלִים יְנַתֵּק, וִידובֵב

לְהַשְׁקִיט אֶת נַפְשׁו הַסּועֶרֶת.

"אַל לָךְ לְהִתְפַּתּות נַפְשִׁי הָאֻמְלָלָה

לְקול רַךְ זֶה הָרונֵן הַדּובֵר

תֶּחֱטָא בְּנַפְשְׁךָ אִם תַּקְרִיב כִּשְׁרונְךָ

עֲלֵי מִזְבְּחו שֶׁל חֲלום עובֵר"

נִצֶּבֶת לָהּ מוּל דְּמוּת הַפֶּלֶא

עֲלֵי חֶלְקַת לֶחְיָהּ דִּמְעַת תּוּגָה,

דּוּמִיָּתָהּ כְּמַשַּׁק גַּלֵּי יָם קַלִּים

כְּמַשָּׁב רַךְ שֶׁל רוּחַ עֲנוּגָּה.

וּבְדִמְעָה זו נָמֵס הַהִגָּיון

עָלָה גָּבַר חֲלום הָאַלְמָוֶת

וּבְרֶטֶט שְׂפָתַיִם לָחַשׁ הַפֶּסֶל

שָׁאַל לְנַפְשׁו גְּזַר דִּין הַמָּוֶת.

וְכִבְמַקֵּל קְסָמִים בְּיַד אַשָּׁף

נָפַל צָנַח הַצָּעִיף הָאָפֵל

לְעֵינֵי הַפֶּסֶל הָעומֵד בִּתְפִלָּה

נִגְלָה הַגּוּף מִתּוךְ הָעֲרָפֶל.

בְּעֵינָיו הַנִּפְעָמות פֶּתַע נִדְלְקוּ

רִשְׁפֵּי כוחות יְצִירָה נִסְתָּרִים,

בְּאִישָּׁם הָאָמָּן יַחֲשׂף וְיִדְלֶה

אֶת כָּל קַוֵּי הַגּוּף הַזּוהֲרִים.

כַּאֲחוּז בְּטֵרוּף מֵעצֶם רִגְשׁותָיו

לָהַט כֻּלּו בְּהַשְׁרָאַת הַדְּמוּת,

תַּכְשִׁיל הָלַם בְּשַׁאֲגַת יְצִירָה

וַתִוָּצֵר אַנְדַּרְטַת הַשְּׁלֵמוּת.

תִּהְיֶה זֶה אַךְ וְרַק חֲלום בְּהָקִיץ

או אוּלַי רַק דִּמְיון תַּעְתּוּעִים,

כִּי בַּמַּכָּה הָאַחֲרונָה רַמַּת תִּזָּה

הַפֶּסֶל הַקָּר, בִּתְנוּעַת חַיִּים.

כָּרַע הַפֶּסֶל עַל בִּרְכָּיו, וּבְכִסּוּף

שֶׁל אֱמוּנָה הִרְכִּין דּוּמָם ראשׁו

וּכְעובֵד אֱלִילִים קָדוּם, עַל כַּפָּיו

הִגִּישׁ אֲזַי כְּקָרְבָּן, אֶת נַפְשׁו.

הַשֶּׁמֶשׁ נָטְתָה לָהּ לְפַאֲתֵי יָמָה

אַט נָטוּ צִלְלֵי הֶהָרִים

וְיפִי זוהֵר נַעֲלֶה שֶׁל שְׁקִיעָה

כִּסָּה אֶת שְׁנֵי הַגּוּפות הַקָּרִים.