ב
ס"ד
מה
נלמד
מפרשת
השבוע?
כתב
וערך:
רב
בית
הספר
–
יהודה
רוזנברג
"אני לא יכול לעשות את זה,
המורה סתם מגזימה!"
אמרתי לאבא ספק בכעס,
ספק מנסה להתחמק.
"היום היא החליטה שכל ילד צריך להכין דגם של בית המקדש.
היא אמרה שאנחנו קרובים לחג שבועות,
לחג מתן תורה,
וקוראים בפרשה על חלוקת העבודות של הכהנים בזמן ההליכה עם המשכן במדבר.
אז ראוי ויפה שנכין דגמים של המקדש או המשכן.
אחרי ויכוחים ארוכים היא הסכימה שכל שלושה ילדים יכינו דגם אחד משותף.
איך אני יכול להכין דגם?
איך אני יודע בכלל איך היה נראה המקדש או המשכן?"
המשכתי את נאום הסרבנות שלי.
אבא הקשיב בשקט ובשלווה.
"אני חושב שהמורה שלכם מאוד חכמה"
אמר אבא.
"למה?
למה אתה מתכוון?"
שאלתי מופתע.
"אני מתכוון שהיא רוצה שאנחנו ההורים נעזור לכם בבנית הדגם,
כי זה באמת קשה לבנות דבר כזה לבד.
אתה יודע כמה זה יהיה נפלא לעבוד שנינו יחד במשך זמן ארוך?
הרי בדרך כלל אין לי כמעט זמן להיות איתך,
ועכשיו אני אהיה חייב"
סיים אבא ונשם עמוקות.
"אתה תעזור לי?!
יש לך זמן?!"
קפצתי על אבא.
כמה שאני אוהב לעבוד עם אבא,
אבל הוא תמיד עסוק.
עכשיו נעבוד יחד.
כמה שאני שמח.
אבא ישב אתי,
וביחד חיפשנו במחשב דגם של בית המקדש.
"אולי נבנה את הדגם פשוט מלגו?"
שאלתי.
"רעיון נהדר"
אמר אבא,
והוריד מעל הארון קופסת לגו ענקית חדשה.
חשבנו לתת לכם את זה במתנה בעוד שבוע.
תרוויח את זה היום"
אמר אבא.
קפצתי מרוב שמחה.
אבא ואני התיישבנו על השטיח.
את המחשב הנחנו על השולחן לידינו,
והתחלנו לבנות במרץ.
למען האמת….
אבא בנה במרץ,
אני עזרתי לו…
הלכתי למחסן.
היה שם קרטון עם כל הקישוטים לסוכה,
יחד עם הניירות שנשארו לנו.
החלטנו לצפות אתם את הדגם.
תוך שעתיים ראיתי דגם נפלא.
"אבל מה זה שווה?"
שאלתי.
"זה לא יפה?"
שאל אבא מופתע.
"זה נפלא,
תודה שעשית בשבילי את שיעורי הבית.
זה לא דגם שלי,
זה דגם שלך.
לא אוכל להגיד שאני הכנתי אותו"
אמרתי.
"אתה עזרת.
מצאת את החלקים שביקשתי ממך,
שמת אותם במקומות שאמרתי לך.
עבדנו יחד.
נכון,
אני תכננתי,
ואתה עזרת!!!"
ענה אבא.
"זה לא יהיה שקר להגיד שאני עשיתי את הדגם?"
שאלתי.
"תגיד את האמת"
אמר אבא.
למחרת פגשתי בבית הספר את רב בית הספר.
החלטתי לשאול אותו אם מותר לי להגיד שאני עשיתי חלק חשוב בדגם?
הרב הביט בי בהנאה.
"איזו שאלה יפה ומכל הלב.
איזו אמת פנימית יש לך"
פתח הרב את דבריו.
כבר הרגשתי הרבה יותר טוב.
"אם תעשה כמצווות אביך,
ותגיד את האמת"
ענה הרב.
"למה?"
שאלתי.
"אפשר ללמוד זאת מברכת כהנים.
הקב"ה מצווה את הכהנים לברך את עם ישראל.
האם הכהנים יכולים באמת לעשות בעצמם שלעם ישראל יהיה טוב?"
שאל הרב,
"ברור שלא!"
עניתי.
"אז למה הם מברכים?"
שאל הרב,
וענה "הקב"ה לא רוצה שהכהנים יברכו.
הוא רוצה שהכהנים רק יגידו את המילים.
את הברכה הקב"ה נותן,
"ואני –הקב"ה –
אברכם".
אם הכהן זוכר ואומר שהברכה איננה בזכותו,
אלא רק בזכות הקב"ה,
הם לא משקרים!!!".
;
מפסקי
הרב חיים דוד הלוי– קצוש"ע.(צ"א)
-
חג
שבועות.-
משתדלים להתחיל להתפלל ערבית בערב חג קצת מאוחר,
לאחר צאת הכוכבים,
שנסיים לספור שבעה שבועות מלאים,
ולא פחות כמה דקות…
אבל החשוב יותר זה להקפיד לעשות קידוש אחר צאת הכוכבים. -
חשוב ללמוד תורה כל הלילה.
(חשוב ללמוד תורה כל הלילה,
ולא חשוב להיות ערים כל הלילה,
לכן ילד שלא מסוגל ללמוד – עדיף שילך הביתה לישון,
במקום להשתולל כל הלילה בחוץ,
או לשחק קלפים…). -
חשוב להשתדל לקרוא תהילים בחג שבועות,
כי בחג שבועות מת דוד המלך שכתב הרבה מספר תהילים.
-
