נושא הדף:
דף הנחייה בגמרא,
ברכות טו.
מיועד לכיתות:
ז–ט
מחבר הדף:
עמנואל הרוניאן
בס"ד
דף הנחייה בבקיאות – הקורא ולא השמיע לאזנו

דף ט"ו.
מהמשנה עד 'הא ר'
מאיר הא ר'
יהודה'
(3 שורות מלמטה)
לימדו את הגמרא מדף טו ע"א במשנה ועד המילים 'ור'
יוסי תרתי שמע מינה'
-
האם
המחלוקת בין ת"ק
לרבי יוסי היא לגבי חיוב קריאת שמע לכתחילה
או לגבי קריאת שמע בדיעבד?
הוכח! -
לפי
הגמרא מה הטעם של רבי יוסי ומה הטעם של
ת"ק? -
היכן
כבר ראינו מחלוקת מעין זו?
מי
החולקים ומה סובר כל אחד מהם? -
מה
לומד ת"ק
מהמילה 'שמע'?
מה
לומד רבי יוסי מהמילה 'שמע'?
האם
הם דומים או שונים בעניין זה מהתנאים
שהזכרת בשאלה 3?
לימדו את הגמרא מהמילים 'תנן התם חרש המדבר'
(תחילת שורה)
-
מדוע
לפי המשנה בתרומות חרש לא יתרום לכתחילה?
(ראו
רש"י
ד"ה
לא יתרום) -
רב
חסדא סובר שהמשנה בתרומות מתאימה לשיטת
_______
במשנתנו.
במשנתנו
מדובר על מצווה מדאורייתא/מדרבנן,
ולכן
_______
סובר
שלכתחילה/בדיעבד
לא יצא,
אך
במשנה במסכת תרומות מדובר על מצווה
מדאורייתא/מדרבנן
ולכן בדיעבד יצא. -
על
פי גרסת הגמרא,
אילו
מילים מוסיף רב חסדא לגרסה של משנתנו?
ראו
גם הגהות הב"ח
על דברי רב חסדא–
מה
משנה הב"ח
מגרסת הגמרא?
המשיכו בגמרא מהמילים 'וממאי דר'
יוסי היא'
עד המילים 'לכתחילה נמי יצא'
(שורה צרה רביעית למטה)
-
ראו
את התוספות,
ד"ה:
'דילמא
ר'
יהודה
היא'.
מדוע
הגמרא קבעה שת"ק
במשנה הוא רבי יהודה?
האם
דברי תוספות מתאימים לדברי רב חסדא שראינו
לעיל (על
פי הגרסה הרגילה של הגמרא)?
מדוע?
______________________________________________________________________________________________________________________________________________________________ -
לפי
הצעת הגמרא 'דילמא
רבי יהודה',
כיצד
מסייעת צורת הניסוח של המשנה (ראו
תשובתכם לשאלה 1)
להנחה
כי דווקא שיטת רבי יהודה היא המתאימה
למשנת מסכת תרומות? -
'אמרי
האי דקתני הקורא'
– הגמרא
מציעה סיבה אחרת לצורת הניסוח של המשנה,
מהי
הצעתה?
על
פי הצעה זו על פי איזה תנא שנויה המשנה
במסכת תרומות?
כעת המשיכו מהמילים 'במאי אוקימתא–
כר'
יוסי'
ועד למילים 'הא רבי מאיר הא רבי יהודה'
-
לפי
איזה תנא בסוגייתנו ניתן להסביר את
הברייתא שמתירה לברך ברכת המזון בלב
בדיעבד? -
הסוגיה
מזכירה את דעת ר'
יהודה
בן ר'
שמעון
בן פזי,
לשיטתו
חרש שאינו שומע יכול לברך לכתחילה.
לאיזה
מהתנאים בסוגייתנו זה יכול להתאים וכיצד
ניתן ליישב זאת עם הברייתא שעוסקת בברכת
המזון -
'ולא
קשיא –
הא
דידיה הא דרבי',
ראו
רש"י
ד"ה
'אלא
רבי יהודה לכתחלה קאמר'
וכתבו
ביחס לכל מקור שהוזכר בסוגיה,
על
פי שיטת מי נכתב.
________________________________________________________________
_______________________________________________________________________________
-
'ולא
קשיא –
הא רבי מאיר הא רבי יהודה',
על
פי אפשרות השניה לפתרון הקושי כיצד יש
להסביר כל מקור שהוזכר
בסוגיה?_________________________________________________________________________
_______________________________________________________________________________
-
תרגם
את המילים הבאות:
תרתי
_______
אין________
מאן
________
תליא
מילתא ________
דידיה
_________
השתא
__________
דאתית
___________
להכי
_________