נושא: שמות,
פרק ג פסוקים א–י:
הסנה
מחבר: אראל
בלום
כיתה: ט
(מעודכן לתשע"ה)
בס"ד. הסנה
.
פרק
ג'
. פסוקים
א'-י'.
-
מה
שצבוע בכחול יש לכתוב על הלוח ולבקש
מהתלמידים שיעתיקו למחברת .
-
עד
עכשיו דברנו על כך שמשה דאג שאחרים
יהיו אנשים ישרים .[שהמיצרי
לא יכה את העברי ועברי לא יכה עברי והרועים
לא יגזלו את בנות יתרו ]
-
מה
הייתה הישרות האישית של משה ?
נעיין
בפסוק א'
: וּמשֶׁה הָיָה רעֶה אֶת–צאן יִתְרוֹ חֹתְנוֹ כּהֵן מִדְיָן וַיִּנְהַג
אֶת–הַצּאן
אַחַר
הַמִּדְבָּר וַיָּבא אֶל–הַר הָאֱלֹקים חֹרֵבָה:
-
מדוע
הלך משה דוקא לספר המדבר ?
נעיין
בדף המקורות :
רש"י
שם [מקור
א'] : אחר
המדבר,
להתרחק
מן הגזל שלא ירעו בשדות
אחרים:
ספורנו
שם [מקור
ב']
:" ויבא אל הר האלהים חורבה"- הוא
לבדו להתבודד
ולהתפלל,
על
דרך ויבא עד חברון:
נסכם
על הלוח :
תכונות
נוספות של משה :
א.
משה
התרחק מן הגזל ולכן הלך לרעות את צאן יתרו
בספר המדבר היכן שאין שדות פרטיות .(רש"י).
ב.
משה
היה דבק בה'
והלך
למדבר להתבודד ולהתפלל לה'
. (הספורנו)
.
-
כיוון
שמשה היה ישר ודבק בה'
הוא
היה ראוי להיות שליח ה'
לגאול
את ישראל .
-
עכשיו
הגיע הזמן שה'
ישלח
את משה לשליחות הגאולה אלא שהקב"ה
לא מדבר מיד עם משה אלא מראה לו מחזה :
-
מה
הוא המחזה ?
ומדוע
מראה ה'
למשה
את המחזה ?
נקרא
פס' ב'-י'.
-
נשאל:
אם
הקב"ה
רוצה לאמר למשה את שליחות הגאולה מדוע
צריך את כל מראה הסנה ?
נענה על
כך בעזרת דף המקורות .
-
מה
המשמעות של מראה הסנה ?
-
כדי
לקבל תשובה נשים לב
: מהיכן
מדבר המלאך ?
נעיין
מדרש
רבה שמות
פרשה ב'
[מקור
ג'] : מתוך
הסנה – שאל
גוי
אחד את רבי יהושע בן קרחה מה ראה הקדוש
ברוך הוא לדבר עם משה מתוך הסנה ? אמר
לו אלו מתוך חרוב או מתוך שקמה כך היית שואלני ?
אלא
להוציאך חלק אי
אפשר : למה
מתוך הסנה ? ללמדך
שאין מקום
פנוי
בלא שכינה אפילו סנה !
(שהוא
קוץ) .
לוח :
א.
הקב"ה
התגלה מיתוך הסנה שהוא קוץ –
ללמדנו שאין מקום שה'
לא
נמצא שם .
-
מה
הקשר בין לימוד חשוב זה לבין שליחות
הגאולה ?
נעיין
במדרש
תנחומא שמות
סימן יד.
[מקור
ד' ] :
ולמה
מתוך הסנה
ולא מתוך אילן
גדול ולא מתוך תמרה ? אמר
הקדוש ברוך הוא כתבתי בתורה עמו
אנכי בצרה (תהלים
צא) הם
נתונים
בשעבוד ואף אני בסנה ממקום צר לפיכך מתוך
הסנה
שכלו קוצים:
לוח :
ב.
עם
ישראל במצרים נמשלו למי שנמצא בתוך הסנה
הקוצני ואף הקב"ה
התגלה מיתוך הסנה ללמדנו שהקב"ה
נמצא יחד עם ישראל בכל צרותם .
-
ומדוע
האש אינה שורפת את הסנה ?
נעיין
במדרש
רבה שמות
פרשה ב'
[מקור
ה' ] : "וירא
והנה הסנה בוער באש …ולמה הראה
לו הקדוש ברוך למשה בענין הזה
לפי שהיה מחשב בלבו ואומר שמא יהיו המצריים
מכלין את ישראל 1 לפיכך הראהו
הקדוש ברוך הוא אש בוערת ואיננו אוכל אמר
לו כשם שהסנה בוער באש ואיננו
אוכל כך המצריים אינן יכולין לכלות את
ישראל. 2
לוח :
ג.
עם
ישראל נמשלו לסנה ,
והסנה
בער ולא נשרף ואבד.
ללמדנו
שלמרות שיש צרות לעם ישראל ,
המצרים
לא יוכלו להשמיד את ישראל .
-
לפי
מדרשים אלו נבין את פסוק ג'
: מדוע
חשוב לנו לדעת שמשה סר לראות את המחזה ?
בהתלה
משה לא הבין שהמחזה הוא מחזה נבואי אבל
אחר כך כשהבין שיש כאן מחזה אלוקי משה
הכין את עצמו
לקבלת הנבואה ,
וסר
לראות
את הנבואה .
כשראה
ה' שמשה
מתבונן ורוצה לדעת את ה'
, אז
הוא התגלה לו והסביר לו את מהות המחזה 3.
[ כשאדם
משתוקק לדעת
את ה' הוא
אכן זוכה לראות ולהבין את החכמה האלוקית
. ]
שליחות
הגאולה
.
פסוק
י'- סוף
פרק ג'.
-
בזכות
מה יגאלו ישראל ?
הקב"ה
שולח את משה לפרעה להוציא את ישראל ממצרים
. אבל
למשה לא ברור שהוא צריך להיות השליח והוא
שואל :
[יא]
וַיּאמֶר משֶׁה אֶל–הָאֱלֹקים מִי אָנכִי כִּי אֵלֵךְ אֶל– פַּרְעה וְכִי אוֹצִיא אֶת–בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם:
מה לא
ברור למשה ?
נעיין
ברש"י
פס'
י"א [מקור
ו' ] :
שואל
משה
[פס'
י"א
]: א.
מה
אני חשוב לדבר עם מלכים !?
ב.
במה
זכו ישראל שיעשה להם נס ?
-
ומה
עונה ה'
?
עונה
הקב"ה
פס'
י"ב:
[ע"פ
רש"י
] [מקור
ו']
א.
לגביך:
ה'
יהיה
איתך ולכן תוכל לדבר עם פרעה.
וזה
= הסנה
לך לאות שלא תנזק כמו שהסנה עושה שליחות
ה' ואינו
ניזוק.[ואינו
נשרף]
ב.
וזכותם
של ישראל:
הם
עתידים לקבל את התורה על ההר הזה 4
!
מה
הוא
שם
ה'
?
פס
י"ג'
: שואל
משה
:
ואם
ישראל ישאלו :
מה
שמך ?
-
מה
השאלה ?
לכאורה
התשובה היא "אלוקי
ישראל" או
"אלוקי
העברים"
כפי
שמשה אומר לפרעה?
5
[פרק
ה' פסוק
א': וְאַחַר בָּאוּ משֶׁה וְאַהֲרן וַיּאמְרוּ אֶל–פַּרְעה כּה–אָמַר ה' אֱלֹקי יִשְׂרָאֵל שַׁלַּח אֶת–עַמִּי וְיָחֹגּוּ לִי בַּמִּדְבָּר:]
-
אלא
השאלה היא אם ישראל ישאלו :
הרי
יש לקב"ה
הרבה שמות –
שהם
הרבה דרכים בהם מתגלה ה'
– מה
אומר להם ?
מה
הוא השם (הגילוי
של ה')
שמוכיח
על מציאות ה'
והשגחת
ה'
6
?
[הרמב"ן
מקור ז' ]
פסוק
יד' :
עונה
ה'
: תגיד
להם שאני מתגלה ונמצא איתם בכל
הצרות.
"אהיה
אשר אהיה"-
איתם
תמיד.
וזה
ההוכחה הגדולה למציאות ה'
תמיד
בעולם !
אהיה
–
פירושו ה'
הוא
המהווה את הכל בעבר בהווה ובעתיד . [ רש"י
, הרמב"ן
–
מקור ז' ]
-
וכי
ראוי לקרוא לה'
בשמו
המפורש כמו שקוראים לחבר בשמו ?
פסוק
טו'
: הוסיף
ה' עוד
למשה :
למרות
שגיליתי לך את השם המפורש [יקוק]
אין
ראוי לקרוא למלך בשמו המפורש לכן תקראו
לי : "ה'
אלוקי
אבותיכם"
7
.
תוכנית
הגאולה
.
פסוקים
טז' –
סוף
.
-
מה
היא תוכנית הגאולה ?
שלב
א'
.
[טז']
משה
צריך לאסוף את זקני ישראל ולאמר להם שה'
פקד
(זכר)
את
ישראל .
[יח']
הזקנים
יאמינו למשה ואז הוא יבא יחד
איתם לפרעה
, כדי
שפרעה יראה שזו דרישה של כל
העם (רש"ר)
ואולי
על ידי כך גם כל העם יתעורר לצאת ממצרים
[כך
נ"ל]
.
שלב
ב'.
הם
יבוא לפרעה וידרשו מפרעה ללכת
שלשה ימים
במדבר כדי לזבח לה'
.
-
מדוע
ידרשו משה והזקנים רק ללכת שלשה ימים
לזבח במדבר ולא ידרשו לצאת לחרות עולם ?
אור
החיים 8
:
הסיבה
שמשה ביקש ללכת רק שלשה ימים היא כיוון
שאחר כך ישראל ישאלו מהמצרים שמלות וכלים
, ואם
ידעו המצרים שישראל לא יחזרו ,
לא
ישאילו להם וישראל לא יצאו ברכוש גדול .
-
שאלה
: והרי
ה' יכל
לתת לישראל את רכוש המצרים בעל כרחם של
המצרים ובלי דרך רמאות ?
תשובה : ה'
הביא
לישראל את רכושם בדרך של ערמה כיוון ש–ה'
התכוון
להטעות את המצרים כדי שירדפו אחרי ישראל
ויטבעו בים ,
ואם
המצרים לא היו חושבים שישראל חייבים לחזור
אחרי שלשה ימים או שישראל לא היו משאילים
את רכושם ,
הם
לא היו רודפים אחריהם .
ובכל
זאת אין בדברי משה שקר שהרי דור שיצאו
ממצרים לא חגגו אלא במדבר ושם מתו .
-
ומדוע
לא הטביע ה'
את
המצרים ביאור אלא גרם שירדפו אחרי ישראל
ויטבעו בים סוף ?
תשובות
:
א
.
דוקא
נס קריעת ים סוף פרסם את גדולת שם ה'
.
ב.
ה'
רצה
למדוד למצרים מידה כנגד מידה ואמרו
ז"ל
(תנחומא
בהעלותך יג)
כי
המצריים נתחכמו על ישראל לשעבדם בתחילה
בפה רך ואח"כ
בפרך,
ולכן
נענשו ב"מידה
כנגד מידה":
בהתחלה–
הם
נמשכו אחרי ישראל
בפה
רך
–
שחשבו שישראל רק הולכים
ג'
ימים,
ולכן
השאילו
להם
כספיכם שמלותיכם וגו'
וגם
רדפו אחריהם,
ואח"כ
בפרך–
טבעו
בים ! [עד
כאן הסבר ה"אור
החיים"]
9.
שלב
ג'
.
[כ'
–
כב'
] אחרי
המכות פרעה ישלח את ישראל והם יצאו ברכוש
גדול .
שאלות
בקיאות מדף המקורות .
בס"ד. דף מקורות
בשורת
הגאולה
.
פרק
ג'
.
א.
רש"י
שם : אחר המדבר,
להתרחק מן הגזל שלא ירעו בשדות אחרים:
ב.
ספורנו
שם
:"
ויבא אל הר האלהים חורבה"- הוא
לבדו
להתבודד
ולהתפלל,
על דרך ויבא עד חברון:
1. מדוע הלך משה למדבר ? א.
על פי רש"י . ב.
על פי הספורנו ?
________________________________________
__________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________
ג.
מדרש
רבה שמות פרשה ב'
: מתוך
הסנה – שאל גוי אחד את רבי יהושע בן קרחה מה ראה הקדוש ברוך הוא לדבר עם משה מתוך הסנה ? אמר לו אלו מתוך חרוב או מתוך שקמה כך היית שואלני ? אלא להוציאך חלק אי אפשר : למה מתוך הסנה ? ללמדך שאין מקום פנוי בלא שכינה אפילו סנה !
ד. מדרש
תנחומא שמות סימן יד.
ולמה מתוך הסנה ולא מתוך אילן גדול ולא מתוך תמרה ? אמר הקדוש ברוך הוא כתבתי בתורה עמו
אנכי
בצרה
(תהלים
צא)
הם
נתונים
בשעבוד
ואף
אני
בסנה
ממקום
צר
לפיכך
מתוך
הסנה
שכלו
קוצים:
ה. מדרש
רבה שמות פרשה ב'
: "וירא והנה הסנה בוער באש …ולמה הראה לו הקדוש ברוך למשה בענין הזה לפי שהיה מחשב בלבו ואומר שמא יהיו המצריים מכלין את ישראל לפיכך הראהו הקדוש ברוך הוא אש בוערת ואיננו אוכל אמר לו כשם שהסנה בוער באש ואיננו אוכל כך המצריים אינן יכולין לכלות את ישראל.
2. מה מלמד ה' את משה בסנה , על פי המדרשים ? [ 3 דברים ]
_________________________________________
_______________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________
ו.
רש"י
פסוק
יא'
: מי אנכי,
מה אני חשוב לדבר עם המלכים:
וכי אוציא את בני ישראל,
ואף אם חשוב אני מה זכו ישראל שתעשה להם נס ואוציאם ממצרים:
רש"י
פסוק
יב'
: ויאמר כי אהיה עמך,
השיבו על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון .
שאמרת מי
אנכי
כי
אלך
אל
פרעה ? – לא שלך היא כי אם משלי כי אהיה עמך ! וזה המראה אשר ראית בסנה לך האות כי אנכי שלחתיך ותצליח בשליחותי וכדאי אני להציל כאשר ראית הסנה עושה שליחותי ואיננו אוכל כך תלך בשליחותי ואינך ניזוק.
וששאלת מה
זכות
יש
לישראל
שיצאו
ממצרים ? דבר גדול יש לי על הוצאה זו שהרי עתידים לקבל התורה על ההר הזה לסוף ג'
חדשים שיצאו ממצרים.
….
3. א. על פי רש"י פסוק יא' : מה שאל משה את ה' בפעם הראשונה כשה' שלחו לפרעה ? [שני שאלות ]
______________
__________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________
ב. על פי רש"י פסוק יב' מה ענה ה' למשה על שני שאלותיו ? _________________________________________
__________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________
ז.
הרמב"ן פסוק ה'
: …ורבותינו נתעוררו לזה (שמו"ר ג'),….
והכונה להם בזה,
כי משה אמר לפניו יתברך,
ואמרו לי מה שמו,
שיגיד להם השם שיורה הוראה שלמה על המציאות ועל ההשגחה,
והקב"ה השיבו למה זה ישאלו לשמי,
אין להם צורך לראיה אחרת כי אהיה עמהם בכל צרתם יקראוני ואענם,
והיא הראיה הגדולה שיש אלקים בישראל קרובים אלינו בכל קראנו אליו ויש אלקים שופטים בארץ.
וזה פירוש נכון באגדה זו:
4. א. על פי הרמב"ן : א.
מה הייתה שאלת משה כששאל : "ואמרו–לי מה–שמו מה אמר אלהם?"
____________________
_____________________________________________________________________________________
ב. מה הייתה תשובת ה' לשאלה זו ?
___________________________________________________________
___________________________________________________________________________________
ח.
אור החיים פסוק יח':
שלשת ימים,
וטעמן של דברים שאמר כן,
לצד
שאמר
בסמוך
ושאלה
אשה
משכנתה
וגו'
ואם
לא
יאמרו
כן
אין
מציאות
לשאול
מהם
ולהלוותם
כלי
כסף
וגו'
ולצאת
ברכוש
גדול:
…. אלא למה יעשה ה'
הדבר דרך ערמה כי ח"ו לא קצור קצרה ידו מפדות ישראל בעל כרחם ולהוציא ממונם ועיניהם רואות וכלות:
ונראה
לומר
כי
נתכוין
ה'
בזה
להטעותם
כדי
שירדפו
אחריהם
להכבד
בפרעה
וגו'
וזולת
ההשאלה
גם
זולת
הליכתם
בדרך
זה
על
דעת
לחזור
לא
היו
המצריים
רודפים
אחריהם,
…..
והבינותי באמרי נועם באומרו (להלן ה א)
שלח את עמי ויחוגו לי במדבר,
כי כל דבריו צדק ואמת,
שהרי
דור
שיצאו
ממצרים
לא
חגגו
אלא
במדבר,
כי שם נפלו פגריהם,
ואת בניהם הכניס ה'
לארץ,
והגם שאותם ג"כ יצאו ממצרים אף על פי כן לא יחשבו הם אלא הגדולים העובדים והזובחים והם מבן עשרים שנה,
ובזה כל דברי ה'
אמת וצדק:
….
ואחת שאלתי עמדה לי,
ומה הכריח הדבר להיות כן לרדוף המצריים אחרי בני ישראל ולמה
לא
יכבד
ה'
בפרעה
ובכל
עמו
ויעלה
עליהם
היאור,
בדבר עצמו אשר זדו,
ושם יצף ה'
לפרעה ולכל עמו וגם הנשים והטף,
ולא היה צריך לכל האמור,
ויוציא ישראל בכסף וזהב בעל כרחם,
או שיטלו הכל בשבעת ימי אפילה כי להם היה אור וחפשום כמו שכתבנו בסמוך:
ואולי כי עשה ה'
ככה לב'
טעמים,
הא'
כי
קריעת
ים
סוף
ופלאיו
פרסמו
גדולתו
יתברך
וכבודו
מלא
עולם
כידוע
מה
שלא
היה
נעשה
כן
באופן
אחר,
וטעם
ב'
כי
ה'
מודד
מדה
כנגד
מדה,
ואמרו ז"ל (תנחומא בהעלותך יג)
כי המצריים נתחכמו על ישראל לשעבדם בתחילה בפה רך ואח"כ בפרך,
והשופט בצדק מדד במדה עצמה כי מתחילה בפה רך נלכה ג'
ימים,
השאילוני כספיכם שמלותיכם וגו',
ואח"כ בפרך,
ועל כל פנים נתחכם האדון שלא יצא גם מפי ישראל דבר שקר כנזכר תתן אמת ליעקב (מיכה ז כ):
5. על פי ה"אור החיים" :
א. מדוע דרשו משה והזקנים רק ללכת שלשה ימים לזבח לה' במדבר ולא דרשו חרות מוחלטת ?
_____________________
__________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________
ב. מדוע אין בקשת משה והזקנים ללכת לזבח במדבר שקר ?
____________________________________________
_____________________________________________________________________________________
ג. מדוע לא הטביע הקב"ה את פרעה ביאור אלא משך אותו להגיע לים סוף ושם טיבע אותו ? [ שני סיבות ]
____________
____________________________________________________________________________________
__________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________
_____________________________________________________________________________________
שאלות
בקיאות
.
1. מה עשה משה אצל יתרו ? [א']
2. היכן ראה משה את מלאך ה' ? [ב']
3. מה היה מיוחד בסנה ? [ב'
–ג']
4. מה עשה משה כשהגיע לסנה ?[ד'
– ו']
5. מה הבטיח ה' למשה ? [ז'
– ט']
6. מה מצווה ה' את משה אחרי מראה הסנה ? [י'
]
7. עיין ברש"י לפסוק יד : מה פירוש שמו של ה' "אהיה אשר אהיה " ?
8. מה צריך משה לאמר לזקנים ? [טז'
– יז']
9. מה צריך משה לאמר לפרעה ? [יח']
10. מה תהיה התוצאה של שליחות משה לפרעה ? [יט'
– כ']
11. עם מה יצאו בני ישראל ממצרים ? [כא'
– כב']
1
לפי מדרש זה ישראל הם הקוצים
. מדוע נמשלו ישראל לקוצים
? מסביר הכלי יקר
פסוק ב' :…. דבר אחר רמז
למה שנאמר אכן נודע הדבר מפני מה ישראל
שרויין בצרה יותר מכל האומות לפי שיש בהם
דלטורין משמיעים קול ענות בחרופים וגדופים
על שכבי וערי (סנהדרין כט)
כקוצים הללו המשמיעים קול
כשהוא בוער באש כך ישראל אפילו בזמן שאש
הצרות מתלקחת סביביו מ"מ
כל אחד לחבירו קוץ מכאוב וסילון ממאיר
כמנהג דורות הללו ותמיד משמיעים קול כקול
הסיר כמ"ש (קהלת
ז ו) כי כקול הסירים תחת
הסיר כן קול הכסיל וזו עיקר הסיבה לישראל
להיות בגלות מצד השנאה והקנאה שביניהם
יותר מבכל האומות ובעלי הלשון השמיעו את
כל ישראל אין נקי כי תצא אש המחלוקת מסלע
המחלוקת האבות מבערים אש והבנים מלקטים
עצים ע"כ בערה בהם אש
ה' לכך נאמר והסנה איננו
אכל כי אע"פ שאש התלאות
יבער ביעקב מ"מ מציאת
הסנה נשאר קיים בכל דור ואיננו אכל כי לא
יכלו הקוצים מן כרם ה' צבאות
בית ישראל:
2
מדרש אחר נמצא בפרקי דרבי
אליעזר פרק לט. על פי מדרש
זה הראה הקב"ה למשה את
העתיד וישראל הם האש והגויים הם הסנה
הקוצני :
למה
הראה הקב"ה למשה מתוך
הסנה ? אלא האש – אלו
ישראל שנמשלו כאש שנאמר "והיה
בית יעקב אש ובית יוסף להבה" . והסנה
אלו אומות העולם שנמשלו כקוצים ודרדרים
. אמר לו : כך
יהיו ישראל בתוך העמים ! – אלא
אש של ישראל אוכלת העמים שנמשלו כקוצים
וכחרולים ואין אומות העולם מכבין שלהבתן
של ישראל שהן מדברי תורה . לעתיד
לבא אשן של ישראל אוכלת העמים שנמשלו
כקוצים שנאמר והיו העמים משרפות סיד .
3
על פי הרמב"ן
פסוק ב' : … ורבותינו אמרו
בבראשית רבה (צז ד,
ועי' שמו"ר
ב ח) מלאך זה מיכאל,
רבי יוסי הארוך בכל מקום שהיו
רואים אותו היו אומרים שם רבינו הקדוש,
כך כל מקום שמיכאל נראה שם הוא
כבוד השכינה. נתכוונו לומר
שמתחלה נראה אליו מיכאל ושם כבוד השכינה,
והוא לא ראה הכבוד כי לא
הכין דעתו לנבואה, וכאשר
כיון לבו וסר לראות נתגלה אליו מראה
השכינה ויקרא אליו אלהים מתוך הסנה:…
גם
על פי הספורנו משה רצה להתבונן ולהבין
את מהות המחזה : ספורנו
פסוק ג' : אסורה נא ואראה,
אתבונן ואראה, מדוע
לא יבער הסנה, למה לא יכלו
המצרים ברב מכותם, כענין
ודלקו בהם ואכלום: [משה
רצה להבין מדוע המצרים לא מתכלים על ידי
המכות שה' יתן להם ?]
4
רש"י מביא
עוד הסבר נוסף על מה שהבאנו בשיעור :
רש"י פסוק
יב' : ויאמר כי אהיה עמך,
השיבו על ראשון ראשון ועל
אחרון אחרון שאמרת מי אנכי כי אלך אל פרעה
לא שלך היא כי אם משלי כי אהיה עמך וזה
המראה אשר ראית בסנה לך האות כי אנכי
שלחתיך ותצליח בשליחותי וכדאי אני להציל
כאשר ראית הסנה עושה שליחותי ואיננו אוכל
כך תלך בשליחותי ואינך ניזוק, וששאלת
מה זכות יש לישראל שיצאו ממצרים דבר גדול
יש לי על הוצאה זו שהרי עתידים לקבל התורה
על ההר הזה לסוף ג' חדשים
שיצאו ממצרים.
דבר
אחר כי אהיה עמך וזה שתצליח בשליחותך
לך האות על הבטחה אחרת שאני מבטיחך
שכשתוציאם ממצרים תעבדון אותי על ההר
הזה שתקבלו התורה עליו והיא הזכות העומדת
לישראל, ודוגמת לשון זה
מצינו (ישעי' לז)
וזה לך האות אכול השנה ספיח
וגו' ומפלת סנחריב תהיה
לך לאות על הבטחה אחרת שארצכם חריבה
מפירות ואני אברך הספיחים:
5
הרשב"ם [פסוק
יג'] פירש את שאלת משה כך
: מה אומר אליהם. כי
איני מכיר ויודע שמך המיוחד:
6
הרמב"ן פסוק
ה' : …ורבותינו נתעוררו
לזה (שמו"ר
ג'),…. והכונה להם בזה,
כי משה אמר לפניו יתברך,
ואמרו לי מה שמו,
שיגיד להם השם שיורה הוראה
שלמה על המציאות ועל ההשגחה, והקב"ה
השיבו למה זה ישאלו לשמי, אין
להם צורך לראיה אחרת כי אהיה עמהם בכל
צרתם יקראוני ואענם, והיא
הראיה הגדולה שיש אלקים בישראל קרובים
אלינו בכל קראנו אליו ויש אלקים שופטים
בארץ. וזה פירוש נכון באגדה
זו:
הרש"ר
הירש [פסוק יג' ד"ה
כל ידיעתנו"] כתב :כל
ידיעתנו את ה' אינה אלא
ידיעת "שמותיו של הקב"ה"
. כל שעלינו לדעת על ה' , כל
שגילה ה' על עצמו , לא
לעין נועד אלא לאוזן . והשמות
, בהם אנו מכנים אותו ,
משקפים את מושגנו על הנהגתו
אותנו ,ועל יחסנו אליו .
… (ע"ש בעריכות
שמשה שאל את ה' מה הוא המושג
(הידע) שיביא
לעם ישראל אשר יניע אותם מרצונם החופשי
להמיר את עבודת פרעה בעבודת ה' .)
7
החזקוני פסוק טו' : ויאמר
עוד אלקים אל משה כה תאמר אל בני ישראל
. לא נאה שיקראו לי בשמי
המיוחד לכל צרכיהם ועניניהם ק"ו
מבשר ודם שאין קוראים אותו בשמו , אלא
כך יהיו קוראים לי בשם ה' אלקי
אבותיכם שהוא לשון אדנות ומלכות כשם
שאומרים יחי המלך:
8
אור החיים פסוק יח': שלשת
ימים, וטעמן של דברים שאמר
כן, לצד שאמר בסמוך ושאלה
אשה משכנתה וגו' ואם לא
יאמרו כן אין מציאות לשאול מהם ולהלוותם
כלי כסף וגו' ולצאת ברכוש
גדול: …. אלא למה יעשה ה'
הדבר דרך ערמה כי ח"ו
לא קצור קצרה ידו מפדות ישראל בעל כרחם
ולהוציא ממונם ועיניהם רואות וכלות:
ונראה לומר כי נתכוין ה'
בזה להטעותם כדי שירדפו אחריהם
להכבד בפרעה וגו' וזולת
ההשאלה גם זולת הליכתם בדרך זה על דעת
לחזור לא היו המצריים רודפים אחריהם,
ועיין מה שפירשנו בפרשת בשלח
(להלן יד ה) בפסוק
ויהפך לבב פרעה וגו': ותמצא
אות לדברינו כי אמרו רז"ל
(תנחומא בא ג) שבימי
האפלה גילו ישראל מצפוני המצריים וידעו
אוצרותיהם וסגולותיהם וחפציהם, וביום
שאלתם לא היו המצרים יכולים להכחיד,
מארי דאברהם ולמה לא נטלום אז
ואין מבין דבר, אלא ודאי
שנתכוון ה' שיעשו כסדר זה
לרדוף אחריהם כנזכר, ויכבד
בהם:…
והבינותי
באמרי נועם באומרו (להלן
ה א) שלח את עמי ויחוגו לי
במדבר, כי כל דבריו צדק
ואמת, שהרי דור שיצאו
ממצרים לא חגגו אלא במדבר, כי
שם נפלו פגריהם, ואת בניהם
הכניס ה' לארץ, והגם
שאותם ג"כ יצאו ממצרים
אף על פי כן לא יחשבו הם אלא הגדולים
העובדים והזובחים והם מבן עשרים שנה,
ובזה כל דברי ה' אמת
וצדק: ….ואחת שאלתי עמדה
לי, ומה הכריח הדבר להיות
כן לרדוף המצריים אחרי בני ישראל ולמה
לא יכבד ה' בפרעה ובכל עמו
ויעלה עליהם היאור, בדבר
עצמו אשר זדו, ושם יצף ה'
לפרעה ולכל עמו וגם הנשים
והטף, ולא היה צריך לכל
האמור, ויוציא ישראל בכסף
וזהב בעל כרחם, או שיטלו
הכל בשבעת ימי אפילה כי להם היה אור וחפשום
כמו שכתבנו בסמוך: ואולי
כי עשה ה' ככה לב' טעמים,
הא' כי קריעת
ים סוף ופלאיו פרסמו גדולתו יתברך וכבודו
מלא עולם כידוע מה שלא היה נעשה כן באופן
אחר, וטעם ב' כי
ה' מודד מדה כנגד מדה,
ואמרו ז"ל
(תנחומא בהעלותך יג)
כי המצריים נתחכמו על ישראל
לשעבדם בתחילה בפה רך ואח"כ
בפרך, והשופט בצדק מדד
במדה עצמה כי מתחילה בפה רך נלכה ג'
ימים, השאילוני
כספיכם שמלותיכם וגו', ואח"כ
בפרך, ועל כל פנים נתחכם
האדון שלא יצא גם מפי ישראל דבר שקר כנזכר
תתן אמת ליעקב (מיכה ז כ):
9
ורבנו אבן עזרא פרק י'
פסוק י' כתב :
….ועתה חשב פרעה שהם רוצים
לברוח, ודע כי משה אדונינו
לא אמר לפרעה שישובו עוד – שיכזב
, רק אמר שירחיקו דרך
שלשת ימים, ודעת המצריים
היתה שישובו על כן השאילום,
ובעבור דבר אחר שאילו נתן להם
פרעה רשות ללכת ולא ישובו, לא
היה רודף אחריהם , והשם
צוה לעשות כן עד שירדוף אחריהם, ויטבע,
והנה זה מפורש וישובו ויחנו
לפני פי החירות, ואין להרהר
אחרי מעשי השם שהכל עשה בחכמה אע"פ
שהיא נעלמה מעיני החכמים, והנה
בדברי דוד כשמעך את קול הצעדה בראשי
הבכאים אז תחרץ כי אז יצא ה' לפניך
להכות במחנה פלשתים:
ושד"ל
כתב : [ר' שמואל
דוד לוצאטו – התק"ס –
1800] בד"ה
שלשת ימים : אין ספק כי
הבקשה הזאת היתה בעקבה [בקשה
מעקבת] , כי לא הייתה דעתם
לחזור , ומאחר שהוא [פרעה
] היה מעקבם , ומשתעבד
בהם בלא שום דין , אין
לתמוהה אם ציווה ה' להתפתל
עם העקש .