נושא: שמות,
פרק ד פסוקים א–ט:
האותות
מחבר: אראל
בלום
כיתה: ט
(מעודכן לתשע"ה)
בס"ד. האותות
.
פרק
ד'
פס'
א'-
ט'.
-
מה
שצבוע בכחול יש לכתוב על הלוח ולבקש
מהתלמידים שיעתיקו למחברת .
-
משה
נצטווה לעשות אותות ליפני עם ישראל כדי
שיאמינו למשה .
-
מדוע
דווקא אותות אלו ?
מה
המסר באותות ?
מה
יבינו ישראל מהאותות ?
א.
האות
הראשון
–
המטה שהפך לנחש .
-
מי
הוא הנחש 1
?
מדרש
תנחומא 2
[מקור
א'] :
הנחש
נושך וממית והוא משל לפרעה שממית את ישראל,
ורמז
לו שעתיד פרעה להיות כמו עץ יבש !
[שם]
-
מדוע
חשוב שדוקא כשמשה אוחז בזנבו הוא הפך
להיות לעץ יבש ?
אור
החיים 3:
ללמד
שדוקא משה בכחו הגדול יכול להכניע את
כוחות הרוע של הנחש והוא הראוי להיות
מנהיג , וכך
ישראל יבינו שאכן משה ראוי להיות מנהיגם
!
ב.
האות
השני–
צרעת
.
מה
מלמדת היד שהפכה למצורעת
וחזרה להיות בריאה 4
?
-
ישראל
עדיין חששו שכשיצאו ממצרים ישארו עם
טומאת מצרים .
לכן
בא האות השני :
מדרש
תנחומא [מקור
א' ]
:
המצרים
משולים לצרעת
שהיא
דבר
טמא כך המצרים טמאין ומטמאין את ישראל,
ה'
ציווה
את משה להשיב את
ידו אל חיקו והנה שבה כבשרו –לרמוז
שה'
יטהר
את ישראל מטומאת מצרים
.
ג.
האות
השלישי–
מי
הנילוס שהפכו לדם .
-
מה
מלמד אות זה ?
-
ישראל
עדיין חששו לכוחם של המצרים שבא בגלל
העוצמה הכלכלית של מצרים .
לכן
בא האות הבא:
רש"י
(פסוק
ט')
[מקור
ב' ]
: מי
הנילוס שהפכו לדם מרמז שהקב"ה
עתיד להכות באלוהי מצרים–
בכלכלה
שלהם –
הנילוס–
ואין
לפחד ממנו.
סירובו
של
משה
. פסוקים
י' –
יז'
.
פס'
י':
משה
מסרב כיוון שטוען שקשה לו לדבר 5.
פס'
י"א:
עונה
הקב"ה:
אני
יעזור לך לדבר.
פס'
י"ג
:
משה:
שלח
את מי שטוב שתשלח.[אונקלוס]
-
מה
מפריע למשה ?
מדוע
מסרב משה לצאת לשליחות הגאולה ?
נלמד
פסוק יד' :
וַיִּחַר–אַף ה' בְּמשֶׁה וַיּאמֶר הֲלֹא אַהֲרן אָחִיךָ הַלֵּוִי יָדַעְתִּי כִּי–דַבֵּר יְדַבֵּר הוּא וְגַם הִנֵּה–הוּא יצֵא לִקְרָאתֶךָ וְרָאֲךָ וְשָׂמַח בְּלִבּוֹ:
-
לפי
פסוק זה :
את
מי רצה משה שה'
ישלח
?
-
את אהרון
. מדוע
דוקא אותו ?
ממה
חשש משה ?
נמשיך
את הפסוק :
" וְשָׂמַח בְּלִבּוֹ " !
-
זאת
אומרת שמשה חשש שאהרון לא ישמח .
משה
חשש שאהרון יפגע !
מדוע
?
נעיין
ברש"י
[מקור
ג'] .
רש"י שמות פסוק י' :
גם מתמול וגו'. למדנו שכל שבעה ימים היה הקב"ה מפתה את משה בסנה לילך בשליחותו.
מתמול שלשום מאז דברך הרי שלשה ושלשה גמין רבויין הם הרי ששה והוא היה עומד ביום הז' כשאמר לו זאת עוד שלח נא ביד תשלח עד שחרה בו וקבל עליו (ש"ר).
וכל
זה
שלא
היה
רוצה
ליטול
גדולה
על
אהרן
אחיו
שהיה
גדול
הימנו
ונביא
היה
שנאמר (הלא אהרן אחיך הלוי וגו' …)
וכן נעיין ברש"י פסוק יד' [מקור ד'] :
וראך ושמח בלבו. לא כשאתה סבור שיהא מקפיד עליך שאתה עולה לגדולה. ומשם זכה אהרן לעדי החשן הנתון על הלב:
נסכם :
הסיבה
האמיתית של סירובו של משה :
הוא
לא
רצה לקחת גדולה במקום אהרון אחיו הגדול.
משה
חשש
שאהרון יפגע מכך שהוא
לא
נבחר להיות מנהיג ישראל למרות
שהוא הבכור,
לכן
בקש
משה מה'
שישלח
את אהרון כמנהיג ישראל !
מידתו
של משה:
ענווה
גדולה.
ולכן
עונה ה'
:
פסוק
י"ד–
י"ז:
אהרון
ילך איתך…
והוא
ישמח
שאתה המנהיג.
פסוק
יז' : ה'
מצווה
את משה לקחת אתו את המטה שבו הוא יעשה את
האותות 6.
פסוק
י"ח:
משה
מסכים.
חזרת
משה
למצרים. פרק
ד' פס'
י"ח–
כ"ג.
מה
הם ההכנות של משה לקראת השליחות ?
א.
[יח']
משה
נהג בדרך
ארץ
–
ומבקש
רשות מיתרו להפרד .
משה חשב
ללכת לבד
למצרים כמו בביקור שלא לוקחים את כל המשפחה
.
-
האם
צדק משה בכך שרצה ללכת לבד למצרים ?
-
נעיין
פסוק יט'
: וברמב"ן
[מקור
ה'] 7
: אומר
הקב"ה
למשה : קח
את כל המשפחה שלך איתך "שוב"
למצרים
כאדם שעובר לגור במקום אחר .
-
מדוע
?
ב.
משה
מביא את משפחתו למצרים כדי
להראות לישראל שהוא בטוח שיצא ממצרים ואז
יבטחו בו כל ישראל
שהוא לא מרמה אותם ,
כי
אחרת לא היה מסתכן ומביא את כל משפחתו
עימו למצרים !
-
והרי
יש סכנה בחזרה למצרים .
וכי
ראוי להכניס לצורך כך את עצמו ומשפחתו
לסכנה ?
ממשיך
ה' : אין
לך לחשוש לסכנה – [יט]
וַיּאמֶר ה' אֶל–משֶׁה בְּמִדְיָן לֵךְ שֻׁב מִצְרָיִם כִּי–מֵתוּ
כָּל–
הָאֲנָשִׁים
הַמְבַקְשִׁים
אֶת–נַפְשֶׁךָ:
ועדיין
צריך משה הכנה רוחנית :
[כא]
וַיּאמֶר ה' אֶל–משֶׁה בְּלֶכְתְּךָ לָשׁוּב מִצְרַיְמָה רְאֵה כָּל–הַמּפְתִים אֲשֶׁר–שַׂמְתִּי בְיָדֶךָ וַעֲשִׂיתָם
לִפְנֵי
פַרְעה וַאֲנִי אֲחַזֵּק אֶת–לִבּוֹ וְלֹא יְשַׁלַּח אֶת–הָעָם:
-
מה
החידוש בדברי ה'
למשה
?
רש"י
[פסוק
כא] [מקור
ו'] בלכתך
לשוב מצרימה וגו',
דע
שעל מנת כן תלך שתהא
גבור בשליחותי לעשות כל מופתי לפני פרעה
ולא תירא ממנו:
-
ג.
משה
מכין עצמו נפשית להיות גיבור ולעשות את
שליחות ה'
!
מילת
אליעזר
בדרך
במלון
. פס'
כ"ד–
כ"ו.
פסוק
כ"ד:
וַיְהִי בַדֶּרֶךְ בַּמָּלוֹן וַיִּפְגְּשֵׁהוּ ה' וַיְבַקֵּשׁ הֲמִיתוֹ:
-
מדוע
ביקש ה'
להרוג
את משה ?
נעיין
בפסוק כ"ה
– משמע
שהבעיה הייתה שלא מל את בנו .
-
אם כך
מדוע לא מל את בנו ?!
נעיין
ברש"י [פסוק
כד'] [מקור
ז'] :
ויהי בדרך במלון, משה:
ויבקש המיתו, למשה לפי שלא מל את אליעזר בנו ועל שנתרשל נענש עונש מיתה .
תניא א"ר יוסי ח"ו לא נתרשל , אלא אמר : אמול ואצא לדרך – סכנה היא לתינוק עד שלשה ימים ! אמול ואשהה שלשה ימים – הקב"ה צוני לך שוב מצרים ! ומפני מה נענש מיתה ? לפי שנתעסק במלון תחלה (במסכת נדרים דף לא) , והיה המלאך נעשה כמין נחש ובולעו מראשו ועד ירכיו וחוזר ובולעו מרגליו ועד אותו מקום הבינה צפורה שבשביל המילה הוא:
נסכם :
רש"י
: משה
לא מל את בנו אליעזר בזמן כיוון שאם היה
מל ומיד יוצא לדרך–
היה
סכנה לילד.
ואם
היה מל ומחכה 3
ימים–
היה
מעכב את השליחות.
-
אז
במה טעה משה ?
אבל
משה טעה בכך שהתעסק בהתחלה עם המלון ולא
עם המילה.
-
מדוע
מקפיד ה'
על
משה מיד כשהתעכב קצת במילת בנו ?
הרי
אין חיוב מיתה על כך ?
כדי
להבין זאת ניזכר :
מה
התפקיד שקיבל משה ?
משה הולך
לגאול את ישראל ממצרים ולהוביל אותם להר
סיני לברית עם ה'
!
אם כך
מה צריך משה לעשות ליפני כן ?
הכנה
נוספת של משה :
ד.
משה
מל את בנו ליפני שהוא מגיע למצרים כיוון
שמשה חייב לקיים את הברית עם ה'
בעצמו
ליפני שהוא מכניס את עם ישראל לברית עם
ה' 8.
שאלות
בקיאות .
בס"ד . דף מקורות .
משה
יוצא
לשליחות
הגאולה.
פרק
ד'
.
א. מדרש תנחומא אות כג' : אמר לו מזה בידך, אמר לו מטה, אמר לו השליכהו ארצה ויהי לנחש למה נחש ולא דבר אחר אלא אמר לו כשם שהנחש נושך וממית כך מצרים נושכין וממיתין את ישראל, ואח"כ נעשה כעץ כך יהיו המצרים לעץ יבש, אמר לו הבא נא ידך בחיקך והנה ידו מצורעת מה הצרעת דבר טמא כך המצרים טמאין ומטמאין את ישראל, וישב ידו אל חיקו והנה שבה כבשרו כך אני מטהר את ישראל מטומאת מצרים, ולקח ממימי היאור והיו לדם כך אני מכה מצרים במכת דם.
ב. רש"י פסוק ט' : ולקחת
ממימי
היאור,
רמז להם שבמכה ראשונה נפרע מאלהותם (פי'
כשהקב"ה נפרע מן האומות נפרע מאלהותם תחילה שהיו עובדים לנילוס המחיה אותם והפכם לדם ברש"י ישן):
1. עיין במדרש תנחומא וברש"י פסוק ט'
וכתוב מה רמז הקב"ה באות הנחש , באות הצרעת ובאות המים שהפכו לדם ._
________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________
ג. רש"י שמות פסוק י' :
גם מתמול וגו'. למדנו שכל שבעה ימים היה הקב"ה מפתה את משה בסנה לילך בשליחותו.
מתמול שלשום מאז דברך הרי שלשה ושלשה גמין רבויין הם הרי ששה והוא היה עומד ביום הז' כשאמר לו זאת עוד שלח נא ביד תשלח עד שחרה בו וקבל עליו (ש"ר).
וכל
זה
שלא
היה
רוצה
ליטול
גדולה
על
אהרן
אחיו
שהיה
גדול
הימנו
ונביא
היה
שנאמר (הלא אהרן אחיך הלוי וגו' …)
ד.
רש"י פסוק יד'
:
וראך ושמח בלבו.
לא כשאתה סבור שיהא מקפיד עליך שאתה עולה לגדולה.
ומשם זכה אהרן לעדי החשן הנתון על הלב:
2. על פי רש"י : א.
כמה זמן סרב משה לשליחות הגאולה ?
_______________________________________
ב.
מדוע סרב משה ללכת לפרעה ולגאול את ישראל ?
____________________________________________
________________________________________________________________________________
ה.
הרמב"ן פסוק יט'
: ויאמר ה'
אל משה במדין.
…. אבל כאשר קבל משה ללכת בדבר השם וחזר למדין ליטול רשות מחותנו,
היה
סבור
ללכת
יחידי
מתנכר.
ולכן אמר אליו אלכה נא ואשובה אל אחי אשר במצרים ואראה העודם חיים,
כלומר אראה את אחי העודם חיים ואשוב,
כי הוא כדרך בקור הנכסף לראות את אחיו:
ואז אמר לו ה'
במדין לך שוב מצרים,
כלומר קום צא מן הארץ הזאת ושוב אל ארץ מצרים,
ואל תפחד שם,
כי מתו כל מבקשי רעתך,
ותהיה שם עם העם עד שתוציאם משם.
ולכן
לקח
אשתו
ובניו,
כי
היה
זה
עצה
נכונה
להוליכם
עמו,
כי
בעבור
זה
יבטחו
בו
ישראל
יותר. כי בהיותו בן חורין במדין יושב בביתו בשלום עם בניו ועם אשתו חתן כהן הארץ,
לא יביא אותם להיות עם עבדים וימררו את חייהם בעבודה קשה רק
אם
היה
נכון
לבו
בטוח
שיצאו
בקרוב
ויעלה
עמהם
לארץ
כנען,
ולא
יצטרך
בצאתם
לשוב
למדין
לקחת
אשתו
ובניו
משם:
3. מדוע לקח משה את אשתו ובניו למצרים ? האם צדק במעשיו ?
___________________________________
________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________
ו.
רש"י [פסוק כא]
בלכתך לשוב מצרימה וגו',
דע שעל מנת כן תלך שתהא גבור בשליחותי לעשות כל מופתי לפני פרעה ולא תירא ממנו:
4. על פי רש"י פסוק כא' : מה הם התכונות שחייבות להיות למשה כשהוא הולך למצרים ?
__________________
________________________________________________________________________________
ז.
רש"י [פסוק כד']
: ויהי בדרך במלון,
משה:
ויבקש המיתו,
למשה לפי שלא מל את אליעזר בנו ועל שנתרשל נענש עונש מיתה .
תניא א"ר יוסי ח"ו לא נתרשל , אלא אמר : אמול ואצא לדרך – סכנה היא לתינוק עד שלשה ימים ! אמול ואשהה שלשה ימים – הקב"ה צוני לך שוב מצרים ! ומפני מה נענש מיתה ? לפי שנתעסק במלון תחלה (במסכת נדרים דף לא)
, והיה המלאך נעשה כמין נחש ובולעו מראשו ועד ירכיו וחוזר ובולעו מרגליו ועד אותו מקום הבינה צפורה שבשביל המילה הוא:
5. א. מדוע רצה ה' להרוג את משה כשהיה בדרך במלון בדרכו למצרים ? _______________________________
ב. במה טעה משה במילת בנו אליעזר ?
_____________________________________________________
________________________________________________________________________________
שאלות
בקיאות
.
1. מה מפחד משה שיקרה כשיבשר את בשורת הגאולה לישראל ? [א']
2. מה הם שלשת הדברים שה' מצווה את משה לעשות , כדי שיאמינו בו ישראל ? [ב'
– ט' ]
3. א. מדוע מסרב משה לקבל את שליחות הגאולה בפעם השניה ? [י']
ב. מה עונה ה' למשה על תענותיו ? [יא'
– יב' ]
4. א. מדוע מסרב משה לקבל את שליחות הגאולה בפעם השלישית ? [יג']
ב. מה עונה ה' למשה על דבריו אלו ? [יד'
– יז' ]
5. מה עושה משה בעקבות השליחות שקיבל מה' ? [ יח'
]
6. מה אומר יתרו למשה כשביקש ללכת למצרים ? [יח']
7. לפי דברי ה' : מדוע משה יכול לחזור למצרים ? [יט']
8. מה לקח איתו משה למצרים ? [כ']
9.העזר ברש"י לפסוק כב' : מה צריך משה לאמר לפרעה ? [כא'
– כג' .]
10. מה קרה כשהיה משה בדרך במלון ? [כד'
]
11. כיצד הצילה ציפורה את משה ? [כה'
– כו' ]
1
ורש"י פירש
הסבר אחר : פסוק ג' :
ויהי לנחש, רמז
לו שסיפר לשון הרע על ישראל (באומרו
לא יאמינו לי) ותפש אומנתו
של נחש:
ולפי
רש"י קשה : מדוע
היה משה צריך להראות אות זה ליפני ישראל
הרי הוא מלמד על חטאו של משה ? ועיין
בשפתי חכמים החדש כיצד תרץ קושיא זו .
ונ"ל
שאות הנחש מלמד שני לימודים במקביל :
לימוד למשה שטעה במה שאמר לשון
הרע על עם ישראל , ולימוד
לעם שפרעה יהיה עץ יבש . ולכן
הובאו במדרש תנחומא אות כג' שני
הטעמים גם יחד : גם שהנחש
רומז על פרעה שיתייבש וגם שהנחש רומז על
חטא לשון הרע של משה .
על
פי המדרש שה' רמז למשה שחטא
, הרי משה החזיק בנחש והוא
חזר להיות למטה ובזה נ"ל
שרמז לו שכיוון שמשה חזר בתשובה –
חטאו נעלם .
2
המדרש הובא גם בדעת זקנים פסוק
ג' .
3
אור החיים פסוק ג–ד
: ויהי לנחש וגו', כוונת
אות זה הוא לרמוז כי בחינת הקליפה תתייחס
לנחש, וצא ולמד מנחש הקדמוני
כי הוא בחינת ס"מ,
ורמז לו כי באמצעות ידי משה
בכוחו העצום מאבד כח הנחש ויהיה לעץ יבש,
וכשירף ידו ממנו ומשליכו
יהיה לנחש עד שנס משה מפניו:
….והראהו בזה דברים רבים למשה,
גם שיעשה האות עצמו לישראל,
ואומרו שלח ידך וגו' פירוש
הראהו שהגם שיצא מרשותו ( גם
אם הנחש בזמן מסויים לא ברשותו של משה –
) יש כח במשה להתחזק עליו ולהסיר
ממנו כחו, ואומרו ואחז
בזנבו ולא אמר בו, נתכוון
ה' לומר אליו להיות שחששת
הנחש היא אם יקחהו בזנבו, כי
אם יתחכם לקחת ראשו וידחוק הנושך אין
מיחוש מכל הזנב , לזה אמר
אליו ה' אחוז אפילו בזנבו
באין פחד, וכן הוא אומר
ויחזק בו פירוש במקום שנזדמן לו באין
פחד, והיה למטה בלקיחתו
בכפו, פירוש בנגיעתו בכף
משה יבש כחו כאחת ולא נותר בו שום חיות,
והוא אומרו ויהי למטה בכפו:
4
ורש"י פירש
הסבר אחר פסוק ו' : מצרעת
כשלג, דרך צרעת להיות לבנה,
אם בהרת לבנה היא, אף
באות זה רמז לו שלשון הרע סיפר באומרו לא
יאמינו לי לפיכך הלקהו בצרעת כמו שלקתה
מרים על לשון הרע:
ולפי
רש"י קשה : מדוע
היה משה צריך להראות אות זה ליפני ישראל
הרי הוא מלמד על חטאו של משה ? ונ"ל
שאות הצרעת מלמדת שני לימודים במקביל :
לימוד למשה שטעה במה שאמר לשון
הרע על עם ישראל , ולימוד
לעם שעתיד הקב"ה לטהרם
מטומאת מצרים . ולכן הובאו
במדרש תנחומא אות כג' שני
הטעמים גם יחד : גם שהצרעת
רומזת שה' יטהר את ישראל
מטומאת מצרים וגם שהצרעת רומזת על חטא
לשון הרע של משה .
על
פי המדרש שה' רמז למשה שחטא
, הרי משה החזיר ידו לחיקו
והיא שבה להיות כבשרו, נ"ל
שבזה רמז לו הקב"ה שכיוון
שמשה חזר בתשובה – הקב"ה
מחל לו ולכן ידו שוב בריאה כמקדם .
5
על פי הרשב"ם
משה היה כבד פה וכבד לשון כיוון שלא ידע
לדבר מיצרית , אבל הוא לא
גימגם ! [וכן כתב בחזקוני]
. ורבנו אבן עזרא [פסוק
י' ] כתב : "לֹא
אִישׁ דְּבָרִים אָנכִי" – יודע
לדבר צחות שאיננו מתעכב בלשונו בדברו או
מגמגם או שיכבדו על פיו אותיות ידועות
.
6
מה היא מטרת לקיחת המטה
?
הספורנו
[יז'] : המטה
הוא סימן שהקב"ה
מינה את משה למשול בטבע והמטה הוא "שבט
המושל" .
אור
החיים [פסוק יז' ]
כתב : ואת המטה
הזה, אמר הזה לפי מה
שאמרו בזוהר (שמות כח,)
כי היו ב' מטות
אמר "הזה" לשלול
אחר. ואומר "תקח
בידך" פירוש בתמידות,
והטעם – לסימן כי
יש בידו מטה עז תפארת, וכן
חוק לשררה הממונים על דבר מלכות.
… ואומרו אשר תעשה בו את
האותות, אולי שרמז למטה
ב' של אהרן שבו עשה האותות
שנהפך לנחש, וכאומרם שם
בזוהר שזה יקרא מטה אהרן, שציוה
גם עליו שיהיה מוכן ביד אהרן, עוד
ירמוז על דרך אומרם ז"ל
(שמו"ר
ח ג) שהמטה היה סנפירינון,
ולא היה אדם יכול להסיטו אלא
משה, וכפי זה לקיחתו יגיד
כי הוא בו יעשה את האותות, וזה
לך האות כי לא יקרב אל המטה איש זר זולת
משה:
7
אמנם רבנו אבן עזרא [פסוק
כ'] הביא דעה הפוכה :
…. ובנו השני הוא אליעזר נולד
עתה בהנבאו , וחשב להוליך
אשתו ובניו למצרים ושיצאו יחדו עם ישראל
ולא היתה עצה נכונה כי הוא בא להוציא
ישראל, והם יראו
שבא עם אשתו ועם בניו לגור שם, ואל
תתמה איך יחשוב נביא בדברי העולם דבר
שאיננו נכון כי הנה מצאנו דוד ששאל אל
נתן הנביא היש ישר לבנות בית לשם,
והוא השיב כל אשר בלבבך עשה
ויי' עמך, ובלילה
נאמר לו בנבואה שיאמר אל דוד שהוא לא יבנה
הבית .
8
רש"ר הירש
[בפסוק כד'] כתב
:…הרי היה בדרך להביא
גאולה לעם הזה , שכל יחודו
מושתת על ברית המילה , ואיך
יביא לתוך קהל עם זה ילד אשר לא נימול ?
מוטב וימות ואל תהיה תחילת
שליחותו מכשלה .