ב





ס"ד
מה
נלמד
ממגילת
אסתר?
כתב
וערך:
רב
בית
הספר
–
יהודה
רוזנברג


"אמא,
למה כל הילדים מציקים לי,
רבים אתי,
דוחפים אותי,
צוחקים עלי?
הם אומרים שבגלל שאני יהודי,
אני לא שווה כלום"
בכיתי לאמא.
נכון,
זה לא קרה בארץ ישראל,
זה קרה בחו"ל (וגם קורה עד היום במדינות מסויימות),
אבל לא הבנתי למה זה קורה.
יום אחד פניתי לאבא בהצעה.
"אולי נתלבש כמו הגויים,
במסיבות נאכל את האוכל שלהם,
בחוץ נראה כאילו אנחנו לא יהודים,
אבל בבית נמשיך לשמור את כל המצוות,
נשמור על אוכל כשר,
נתפלל במרתף שלוש פעמים ביום.
נלבש ציצית מתחת לחולצה,
נלך עם כובע,
שלא יראו את הכיפה,
כך,
אולי לא ירגישו שאנחנו יהודים,
ויפסיקו ללעוג לנו ולהציק לנו!".
אבא הקשיב קשב רב,
נשם עמוקות,
חיבק אותי,
ואמר "האם זה נכון להתבייש בזה שאנחנו יהודים?
עלינו להראות לכולם כי אנחנו מתנהגים כיהודים,
כשומרי מצוות,
כאנשים המאמינים כי מה שהם עושים זה דבר טוב.
יעריכו אותנו ברגע שיראו שאנחנו לא עושים רק מה שנוח לנו,
אלא מקפידים לשמור על התורה".
"אבל אבא,
רוב חברי מתנהגים בדיוק כמו שאני אמרתי.
הם אומרים "תהיה יהודי בבית – בצורה שלא יראו כלפי חוץ שאתה יהודי,
ובחוץ,
תתנהג כמו גוי".
"אני דווקא חושש מכך"
אמר אבא.
"בהסטוריה שלנו,
של עם ישראל,
כל פעם שהיהודים ניסו להיראות כמו הגויים,
הקב"ה גרם לכך שהגויים יזכירו לנו בכוח שאנחנו יהודים,
וזה תמיד היה בצורה לא נעימה לעם ישראל".
"למה אתה מתכוון?"
שאלתי את אבא.
אבא הושיב אותי על ברכיו,
ושאל "איזה חג מתקרב?"
"פורים"
עניתי.
"מי ניצח במלחמה?"
"אנחנו!"
זה היה ברור מההתחלה שאנחנו ננצח?"
שאל אבא.
"ברור שלא!
זה היה הנס"
אמרתי.
"מה היה השם היהודי של אסתר המלכה?"
שאל אבא.
"הדסה"
עניתי.
"אבל מה זה קשור למה שדיברנו?"
שאלתי.
"תכף תבין"
ענה אבא.
"האם מרדכי זה שם יהודי?"
שאל אבא.
"ברור שכן!"
עניתי.
"דווקא לא!
השם מרדכי הוא על שם אל יווני בשם מורדוך.
למה אנשים כמו אסתר ומרדכי היו עם שמות לא יהודים?"
שאל אבא.
"למה?"
שאלתי.
"כי הם רצו לעשות בדיוק מה שהצעת שנעשה.
ניקח שמות כמו כולם.
אם אחשוורוש עושה משתה,
נלך לאכול,
כדי להיות "כמו כולם",
אבל אז הקב"ה שולח את המן להרוג את כל היהודים.
אבל מה קרה אז?"
שאל אבא.
"לא יודע למה אתה מתכוון"
אמרתי . "אסביר לך.
האם אדם שמשתדל להיראות כאילו הוא לא יהודי,
שיודע שהולכים להרוג את כל היהודים,
והוא רוצה להתפלל לקב"ה.
היכן כדאי לו להתפלל,
במקום שכולם רואים אותו,
ואז בטוח שידעו שהוא יהודי,
ויהרגו אותו,
או שיתפלל במקום שלא רואים אותו?"
שאל אבא.
"ברור שעדיף שיתחבא,
אולי לא יודעים שהוא יהודי,
ולא יהרגו אותו"
עניתי.
"אבל מה קרה במגילה?
מרדכי לובש שק ואפר.
היהודים מתאספים ביחד ברחובות הראשיים,
לובשים שקים,
ומתפללים.
במקום שכולם רואים אותם.
(המשך בעמוד הבא).
;




מפסקי
הרב חיים דוד הלוי– קצוש"ע.(קי"ד
ו' –
ז')
-
השבת זו שבת זכור.
השבת נקרא בתורה בשני ספרים.
בספר הראשון נקרא את פרשת השבוע – פרשת צו.
בספר השני – נקרא את "פרשת זכור".
כמעט כל הקריאות בתורה הם מחכמים.
קריאת התורה שחובה לקרוא אותה מהתורה – היא "פרשת זכור".
(לפי חלק מהפוסקים,
גם פרשת "פרה"
זו קריאה מהתורה,
ולפי חלק מהפוסקים,
זו גם מצווה מחכמים,
ולא מהתורה.
כל שאר הקריאות בתורה,
הם לא מצווה מהתורה).בקריאה של "פרשת זכור"
אנחנו מזכירים שיש מצווה "למחות"
את זכר עמלק.
לכן מצווה להגיע לבית הכנסת לשמוע את קריאת התורה של "זכור"
בשבת זו.


