שמות, פרק ז: ואני אקשה את לב פרעה – תשע"ה

נושא: שמות,
פרק ז: ואני אקשה
את לב פרעה

מחבר: אראל
בלום

כיתה: ט
(מעודכן לתשע"ה)

בס"ד. ואני
אקשה
את
לב
פרעה
.
פרק
ז'
.

• מה
  שצבוע בכחול יש לכתוב על הלוח ולבקש
  מהתלמידים שיעתיקו למחברת .

• הקב"ה
  מודיע למשה שהוא יקשה את לב פרעה ,
  מדוע
  ?

נקרא
פסוקים א'
– ז'
. ונפרש
בעזרת רש"י
.

• נשאל
  : מדוע
  ה'
  מחזק
  את לב פרעה ?
  

• נעיין
  בפסוקים: מה
  מטרת הקשיית לב פרעה עפ"י
  הפסוקים?
  

א.
כדי
להרבות את האותות והמופתים בארץ מצרים .

ב.
שמצרים
ידעו את ה'
.

נשאל :

1. האם
   נוכל להוכיח שכיוון שה'
   הקשה
   את לבו של פרעה אין לאדם בחירה חופשית ?
   

2. מדוע
   קיבל פרעה עונש מה'
   והרי
   הקב"ה
   הוא זה שהקשה את לבו וגרם לו לחטא ?
   

• לצורך
  תשובה לשאלות הללו נברר תחילה
  : ממתי
  התחיל ה'
  להקשות
  את לב פרעה ?

נעיין
בפסוקים על פי דף המקורות .

פרעה
הקשה את ליבו על דעת עצמו אחרי כל אחת
מחמשת
המכות הראשונות.

עכשיו
ננסה בעזרת ההבנה הזו לענות על השאלות
שהזכרנו ליפני כן .

נעיין
ברמב"ן
[מקור
א'] סעיף
א [תשובה
לשאלה א'
]

נסכם
בעל פה :
המינים
[כופרים]
הוכיחו
מכך שהקב"ה
הקשה את ליבו של פרעה שאין לאדם בחירה
חופשית .

רבי
שמעון בן לקיש את דחה את דבריהם והסביר
שכיוון שפרעה מקשה את ליבו אחרי כל אחת
מחמשת המכות הראשונות. והקב"ה
מתרה בו פעם
ראשונה ושניה ושלישית ופרעה
לא חזר בו
לכן קיבל עונש שהקב"ה מנע ממנו לעשות
תשובה כדי להעניש
אותו על מה
שחטא.

נחזור
לשאלה ב'
: נעיין
בסעיף ב'
ברמב"ן
[תשובה
לשאלה ב'
].

נסכם
על הלוח:

ב.
מדוע
קיבל
פרעה
עונש
מה'
והרי
הקב"ה
הוא
זה
שהקשה
את
לבו
וגרם
לו
לחטא
?

הרמב"ן
: 1.

כיוון
שפרעה
ברשעותו
עשה לישראל רעות גדולות בחנם,
נענש
שנמנע
ממנו דרכי תשובה,
והוא
נידון לפי
מעשיו הראשונים .

2.
כיוון
שפרעה מקשה את ליבו אחרי כל אחת מחמשת
המכות הראשונות
ולא
רצה לשלחם לכבודו
של הקב"ה
,
אלא
רק כשגברו
המכות והוא
לא יכל
לסבול אותם
,
אז
חלש
לבו ורצה
לשלח
את ישראל
רק
בגלל שסבל ופחד
מהמכות,
ולא
לעשות רצון בוראו.
לכן
הקשה
השם את רוחו ואמץ את לבבו כדי
שלא יפחד
ויקבל את עונשו ושם ה'
יתקדש.
¹

1. נשאל
   שאלה שלישית :
   אם
   לפרעה היה בחירה חופשית אז איך אמר ה'
   למשה
   מראש שפרעה יקשה את ליבו ?
   

נעיין
סעיף ג'
ברמב"ן
.

• תשובה
  :
  הקב"ה
  ידע והכיר את פרעה ולכן אמר למשה מראש
  שפרעה לא יתן להם ללכת ושלכן ה'
  מחזק
  את ליבו כדי להרבות את האותות ,
  אבל
  לפרעה מצד עצמו הייתה בהתחלה בחירה חופשית
  והוא בחר שלא לשחרר את ישראל .
  

האם הנחש משכנע?

• אם
  פרעה ביקש מופת אז מדוע הוא לא מאמין בו
  ?

• ובכלל
  האם הנחש יכול לשכנע שיש ה'
  בעולם
  ?

נקרא
פס' ח'-
י"ג. ונעיין
בדף המקורות .

• כיצד
  מגיב פרעה לאות ?
  
  נעיין
  במדרש [מקור
  א' ] .

פרעה
זלזל לאות הנחש כיוון שגם ילדים בבית הספר
לכישוף ידעו לעשות כישוף כזה .

• האם
  חשב משה שהנחש ישכנע ?
  נעיין
  ברמב"ם
  [מקור
  ג' ] .

משה
ידע שאותות קטנים אינם משכנעים את עם
ישראל ובואדי לא את פרעה הכופר .

רק
מעמד הר סיני שבו ה'
התגלה
בגדולתו וכולם ראו שה'
ממנה
את משה לשליח ה'
– משכנע
שיש ה'
בעולם
וצריך לסור למשמעתו ולשמוע לדברי משה .

• אחרי
  הרמב"ם
  הלכות יסודי התורה נספר
  בעל פה את דברי
  משה בן מנחם [מנדלסון]
  שעונה
  על טענת הכומר הנוצרי לאוואטר שטען שעל
  ידי אותות ומפתים מוכח שטענות הנוצרי הם
  אמת :

לפי חוקי תורתי אין מעשי ניסים אבן בוחן לאמת וגם אין הנס מעיד בוודאות גמורה על הנביא כי ה' שלחו . רק מתן התורה ביום הקהל פנים בפנים היא העדות הנאמנה , הואיל וכאן לא היה השליח צריך לשום עדות על שליחותו , מאחר שכל העם שמעו באזניהם את המצווה האלוהית ….. אני מוצא ראיות מוכיחות בתנ"ך , שיש בכוחום של מדיחים ונביאי שקר לחולל נפלאות ( מה יש , לדוגמא , להגיד על מעשי החרטומים במצרים ? ובדברים יג' ב'
– ו'
מדובר בנביא או חולם חלום שאין לשמוע בקולו גם אם יתקיימו מופתיו , ויש להמיתו ) אין בידי להכריע אם נעשו ניסים אלה בכח כשפים , אם מעשי להטים הם , או יש כאן שימוש לרעה בכח שניתן להם לתכלית טובה . אל כל פנים אני חושב לדבר שאין לסתור אותו , שלפי הדברים הברורים שבתורה אין במעשי ניסים הוכחה ברורה לשליחות אלוקית . [מופיע בספר "עיונים בתורה של פרופ' נחמה ליבוביץ ]

• מדוע
  בכל זאת נעשו האותות ?
  

נעיין
במדרש ילקוט שמעוני [מקור
ד'] .

נסכם
על הלוח :

• האם
  הנחש משכנע?
  

1. נס
   הנחש לא משכנע את מי שלא רוצה להשתכנע
   שה'
   הוא
   האלוקים כיוון שגם המכשפים יכלו לעשות
   מופתים ברמה כזאת קטנה .
   [שאין
   לה השפעה על ההיסטוריה]
   . אבל
   מטרת נס הנחש הייתה לעשות "הצגה"
   לפרעה
   כדי ללמד אותו ענווה שלמרות שעכשיו הוא
   נחשב כ"נחש"
   שבולע
   את כולם ,
   הוא
   הא מ"עץ
   יבש"
   ועתיד
   להיות "עץ
   יבש"
   –
   חסר
   כח וחסר חיים .

2. פרעה
   ביקש מופת כיוון שרצה להכשיל את משה ,
   אבל
   לא באמת תכנן להכנע למשה ולכן המופת הוא
   יותר "מסר"
   [אמירה]
   מאשר
   מופת גדול שמיועד לשכנע את פרעה .
   

בס"ד דף
מקורות
.
ואני
אקשה
את
לב
פרעה
.
פרק
ז'
.

1. שמות פרק ז' , ג
   : וַאֲנִי אַקְשֶׁה
   אֶת–לֵב פַּרְעה
   וְהִרְבֵּיתִי אֶת– אתֹתַי
   וְאֶת–מוֹפְתַי בְּאֶרֶץ
   מִצְרָיִם:

2. שמות פרק ז' , יג
   ' : וַיֶּחֱזַק
   לֵב פַּרְעה וְלֹא שָׁמַע
   אֲלֵהֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' :

3. ואחרי מכת הדם : שמות
   פרק ז' , כב' :
   וַיַּעֲשׂוּ–כֵן
   חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם בְּלָטֵיהֶם
   וַיֶּחֱזַק לֵב–פַּרְעה
   וְלֹא–שָׁמַע אֲלֵהֶם
   כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' :

4. אחרי מכת הצפרדעים : שמות
   פרק ח ' , יא ' :
   וַיַּרְא פַּרְעה כִּי הָיְתָה
   הָרְוָחָה וְהַכְבֵּד אֶת–לִבּוֹ
   וְלֹא שָׁמַע אֲלֵהֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר
   ה' :

5. אחרי מכת הכינים : שמות
   פרק ח' , טו'
   וַיּאמְרוּ הַחַרְטֻמִּם
   אֶל–פַּרְעה אֶצְבַּע
   אֱלֹקים הִוא וַיֶּחֱזַק
   לֵב–פַּרְעה
   וְלֹא– שָׁמַע אֲלֵהֶם
   כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' :

6. אחרי מכת הערוב : שמות
   פרק ח' , כח' :
   וַיַּכְבֵּד פַּרְעה
   אֶת–לִבּוֹ גַּם
   בַּפַּעַם הַזּאת וְלֹא שִׁלַּח אֶת–הָעָם:

7. אחרי מכת הדבר : שמות
   פרק ט ז ' , ז' :
   וַיִּשְׁלַח פַּרְעה וְהִנֵּה
   לֹא–מֵת מִמִּקְנֵה
   יִשְׂרָאֵל עַד–אֶחָד
   וַיִּכְבַּד לֵב פַּרְעה וְלֹא שִׁלַּח
   אֶת–הָעָם:

8. אחרי מכת השחין : שמות
   פרק ט ' , יב' :
   וַיְחַזֵּק ה'
   אֶת–לֵב
   פַּרְעה וְלֹא שָׁמַע אֲלֵהֶם כַּאֲשֶׁר
   דִּבֶּר ה' אֶל–משֶׁה:

9. מכאן ואילך הדבר חוזר על עצמו
   : פרק י ' , א
   ' וַיּאמֶר ה' אֶל–משֶׁה
   בּא אֶל–פַּרְעה כִּי–אֲנִי
   הִכְבַּדְתִּי אֶת–לִבּוֹ
   וְאֶת–לֵב עֲבָדָיו לְמַעַן
   שִׁתִי אתֹתַי אֵלֶּה בְּקִרְבּוֹ:

א.
הרמב"ן שמות פרק ז פסוק ג'
:

א. ואני
אקשה
את
לב
פרעה – אמרו במדרש רבה (שמו"ר ה ו)
גילה לו שהוא עתיד לחזק את לבו בעבור
לעשות
בו
הדין,
תחת שהעבידם בעבודה קשה.
ועוד שם (יג ד)
כי אני הכבדתי את לבו (להלן י א),
אמר רבי יוחנן מכאן פתחון פה למינין לומר לא
היתה
ממנו
שיעשה
תשובה.

אמר רבי שמעון בן לקיש יסתם פיהם של מינין,
אלא אם ללצים הוא יליץ (משלי ג לד),
מתרה בו פעם ראשונה ושניה ושלישית ואינו חוזר בו והוא נועל בו דלת מן התשובה כדי לפרוע ממנו מה שחטא.
כך
פרעה
הרשע,
כיון
ששגר
הקב"ה
אצלו
חמש
פעמים
ולא
השגיח
על
דבריו,
אמר
לו
הקב"ה
אתה
הקשית
את
ערפך
והכבדת
את
לבך,
הריני
מוסיף
לך
טומאה
על
טומאתך:

ב. והנה פירשו בשאלה אשר ישאלו הכל,
אם השם הקשה את לבו מה
פשעו ? ויש בו שני טעמים ושניהם אמת.

האחד,
כי פרעה ברשעו אשר עשה לישראל רעות גדולות חנם,
נתחייב
למנוע
ממנו
דרכי
תשובה,
כאשר באו בזה פסוקים רבים בתורה ובכתובים,
ולפי מעשיו הראשונים נדון.

והטעם
השני,
כי היו חצי המכות עליו בפשעו,
כי לא נאמר בהן רק ויחזק לב פרעה (להלן פסוק יג,
כב,
ח טו),
ויכבד פרעה את לבו (להלן ח כח,
ט ז).
הנה לא רצה לשלחם לכבוד השם,
אבל
כאשר
גברו
המכות
עליו
ונלאה
לסבול
אותם,
רך
לבו
והיה
נמלך
לשלחם
מכובד
המכות,
לא
לעשות
רצון
בוראו. ואז הקשה השם את רוחו ואמץ את לבבו למען ספר שמו,
כענין שכתוב והתגדלתי והתקדשתי ונודעתי לעיני גוים רבים וגו'
(יחזקאל לח כג):

ג. ואשר
אמר
קודם
המכות (לעיל ד כא)
ואני אחזק את לבו ולא ישלח את העם,
יודיע
למשה
העתיד
לעשות
בו
במכות
האחרונות,
כענין שאמר (לעיל ג יט)
ואני ידעתי כי לא יתן אתכם מלך מצרים להלוך.
וזה טעם ואני אקשה את לב פרעה והרבתי את אותותי,
כלומר שאקשה לבו למען רבות מופתי בארץ מצרים.
כי בחמש מכות האחרונות גם בטביעת הים נאמר ויחזק ה'
(להלן יד ח),
כי לב מלך ביד ה'
על כל אשר יחפוץ יטנו (משלי כא א):

שאלות
בעיון
.

1. ממתי התחיל ה' להקשות את לב פרעה ?
   _____________________________________________________

2. א. מה מוכיחים המינים מכך שה' הקשה את לב פרעה ? ___________________________________________

ב. כיצד דחה אותם רבי שמעון בן לקיש ?
____________________________________________________
________________________________________________________________________________

3. מה הם שני הסיבות שבגללם ה' הקשה את לב פרעה ולא אפשר לו לחזור בתשובה ?
   _______________________
   ________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

4. אם הייתה בחירה חופשית לפרעה , מדוע ה' הודיע למשה כבר ליפני כן שפרעה יקשה את לבו? ________________

_________________________________________________________________________________

האם הנחש משכנע ?

ב.
שמות
רבה
פרשה
ט'
, ו'
: ויקרא פרעה לחכמים ולמכשפים,
באותה שעה התחיל פרעה משחק עליהם ומקרקר אחריהם כתרנגולת ואומר להם כך אותותיו של אלהיכם בנוהג שבעולם בני אדם מוליכין פרקמטיא למקום שצריכין להם כלום מביאין מורייס לאספמיא דגים לעכו אין אתם יודעין שכל הכשפים ברשותי הן,
מיד שלח והביא תינוקות מן אסכולי שלהם ועשו אף הם כך,
ולא עוד אלא קרא לאשתו ועשתה כך,
שנאמר ויקרא גם פרעה מהו גם שאף לאשתו קרא ועשתה כן,
ויעש גם הם חרטומי מצרים,
מהו גם אפילו התינוקות של ד'
וה'
שנים קרא ועשו כן.

ז . וישליכו איש מטהו,
אמרו יוחני וממרא למשה תבן אתה מכניס לעפריים.
[עפרים – מקום ששם היה מצוי הרבה תבן ]

5. מדוע פרעה לא השתכנע לשחרר את ישראל בעקבות נס הנחש ?
_____________________________________
______________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

ג.
רמב"ם
הלכות
יסודי
התורה
פרק
ח
הלכה
ב
'
.

וזהו שאמר לו הקב"ה בתחילת נבואתו בעת שנתן לו האותות לעשותן במצרים ואמר לו ושמעו לקולך,
ידע
משה
רבינו
שהמאמין
על
פי
האותות
יש
בלבבו
דופי
ומהרהר
ומחשב
והיה
נשמט
מלילך
ואמר
והן
לא
יאמינו
לי,
עד שהודיעו הקב"ה שאלו האותות אינן אלא עד שיצאו ממצרים ואחר שיצאו ויעמדו
על
ההר
הזה
יסתלק
הרהור
שמהרהרין
אחריך שאני נותן לך כאן אות שידעו שאני שלחתיך באמת מתחילה ולא ישאר בלבם הרהור,
והוא שהכתוב אומר וזה לך האות כי אנכי שלחתיך בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלהים על ההר הזה…..

6. איזה אות אינו מעיד על כך שה' דיבר איתנו ? ואיזה סוג אות ומופת משכנע שה' דיבר וציווה אותנו ?
_____________
_________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

ד. ילקוט
שמעוני
שמות
פרק
ז'
"קח את מטך והשלך לפני פרעה"
. אמר הקב"ה רשע זה מתגאה וקרא עצמו תנין דכתיב התנים הגדול לך ואמור לו ראה מטה זה הוא עץ יבש ונעשה תנין ויש בו רוח ונשמה והוא בולע כל המטות וסופו לחזור עץ יבש,
אף אתה בראתי אותך מטפה סרוחה ונתתי לך מלוכה ונתגאה אתה ואמרת לי יאורי ואני עשיתני הריני מחזירך לתהו ובהו,
אתה בלעת כל מטות שבטי ישראל הריני מוציא בלעך מפיך…

7. מה מלמד ה' את פרעה באות הנחש ?
______________________________________________________
______________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

שאלות
בבקיאות
.
פרק
ז'
.פסוקים
א' –
יג'
.

1. עיין ברש"י לפסוקים א' ו ב' : מה יהיה תפקידו של משה ? ומה תפקידו של אהרון ?

2. מה יעשה ה' ללבו של פרעה ? [ג']

3. מה תהיה תגובת פרעה לדרישת משה שיוציא את ישראל ממצרים ? [ד']

4. מה ידעו מצרים בעקבות יציאת מצרים ? [ה']

5. בני כמה היו משה ואהרון בזמן שדברו עם פרעה ? [ז']

6. מה מצווים משה ואהרון לעשות אם פרעה יבקש מופת ? [ח'
– ט' ]

7. מה קרה אחרי שהמטה של משה הפך לתנין ? [2 דברים ] [ י'
– יב' ]

8. מה הייתה תגובת פרעה בעקבות נס התנין ? [יג']

עשרת
המכות
. פרק
ז' . פסוקים
י"ד
סוף .

1. מדוע
   הקב"ה
   מרבה במכות על מצרים?

ניזכר
במה שאמר ה'
בפרק
ז' פס'
ג'-ה'
: " והרביתי
את אתתי ואת מופתי בארץ מצרים…
וידעו
מצרים כי אני
ה'…"

מסקנה:
ה'
מרבה
את המכות כדי שנכיר ונדע מי הוא ה'
²
.

1. אם כך
   נחפש מה מלמדת אותנו כל מה ומכה
   על ה'
   ?!

מכת
הדם .
פרק
ז' פס'
י"ד–
כ"ד.

הזמן
והמקום
.

פס'
ט"ו: מדוע
לבוא בבקר?
מדוע
פרעה יוצא למים?
ומודע
להתייצב שם?
מה
חשב פרעה על עצמו?

נעיין
ברש"י
פסוק
ט"ו [מקור
א'] : הנה יוצא המימה, לנקביו שהיה עושה עצמו אלוה ואומר שאינו צריך לנקביו ומשכים ויוצא לנילוס ועושה שם צרכיו (ש"ר):

 פרעה
החשיב
את
עצמו
לאלוה!!

• ומה
  חשבו מצרים
  על הנילוס?
  

נעיין
ברש"י
פס' י"ז [מקור
ב' ] : ונהפכו
לדם, לפי
שאין גשמים יורדים במצרים ונילוס עולה
ומשקה את הארץ ומצרים עובדים לנילוס לפיכך
הלקה את יראתם ואח"כ
הלקה אותם:

 המצרים
חשבו
שהנילוס
הוא
אלוה.

• אם
  כך מדוע בא משה לפרעה
  מוקדם
  בבקר
  ?

אומר
משה לפרעה :
על
תעבוד על אף אחד!!
–
כשפרעה
עושה צרכיו –
הוא
אדם וגשמי
!!ולכן
טענתו שהוא אלוה –
מופרכת!!
וגם
הנילוס שאתם מחשיבים לאלוה –
יפגע !

• ועוד
  סיבה : נעיין
  ברבנו אבן עזרא פסוק טו'
  [מקור
  ג'] : לך
  אל
  פרעה
  בבקר,
  מנהג מלך מצרים עד היום לצאת בתמוז ואב כי אז יגדל היאור לראות כמה מעלות עלה, וצוה השם למשה שילך בבקר ויעמוד לפני היאור ויעש האות שהוא מכת היאור לפני
  פרעה,
  וצוהו לקחת
  המטה אשר נהפך לנחש על ידי משה לפני לכתו אל פרעה, ויתנהו אל אהרן לנטותו
  על
  מימי
  מצרים
  שיראה
  פרעה
  בעיניו
  כי
  מרגע
  שיכה
  אהרן
  במטה
  על
  היאור
  אז
  יהפך
  לדם:
  

 משה
מתייצב
לפני פרעה כדי שפרעה יראה במו עיניו שאהרון
ומשה
הופכים את היאור לדם ולא יחשוב שזה מעצמו.

ולכן
פס'
י"ז:
בזאת
תדע כי אני
ה'
[ולא
פרעה ולא הנילוס].

מה
היא התוצאה
של מכת הדם ?

נעיין
בפסוק יח'
:

הדגה
–
עוצמת
האוכל
של
הנילוס–
תמות.

היאור
–
יסריח.

ומים
–
אין
לשתות.

היאור
יהפך
לדם
–
יצא
ממנו דם
=
ימות.

ובקיצור
היאור
כביכול
האלוה
ימות
ויסריח
כמו
נבלה
!

המכה
עצמה
.

• מכת
  הדם מגיעה וגם חיקוי החרטומים .
  האם
  יש הבדל ביניהם ?
  

נעיין
בפסוק יט'
וברש"י
שם [מקור
ד'] :

אמור
אל
אהרן,
לפי שהגין היאור על משה כשנשלך לתוכו לפיכך לא לקה על ידו לא בדם ולא בצפרדעים ולקה על ידי אהרן:

נהרותם,
הם נהרות המושכים כעין נהרות שלנו:

יאוריהם,
הם בריכות הנגרים העשויות בידי אדם משפת הנהר לשדות ונילוס מימיו מתברכים ועולה דרך היאורים ומשקה השדות:

אגמיהם,
קבוצת מים שאינן נובעין ואינן מושכין אלא עומדין במקום אחד וקורין לו אשטנ"ק:

בכל
ארץ
מצרים,
אף במרחצאות ובאמבטאות שבבתים:

ובעצים
ובאבנים,
מים שבכלי עץ ובכלי אבן:

פס'
י"ט:
במכת
הדם שה'
עשה
: כל
המים נהפכו לדם כולל:
כל
הנהרות היאורים והאגמים הבארות והמעיינות…
ואפילו
בכלי העץ והאבן!
(רש"י
פסוק יט'
)

פס'
כ"ב:

• אם
  כך אז איזה מים יכלו
  המצרים להפוך לדם
  ?
  

• ובכלל
  : וכי
  באמת המכשפים יכולים לעשות מכה כזאת
  גדולה בכל מקום בארץ מצרים
  ?!

— נעיין
פס' כ"ד:
היכן
חפשו המצרים מים?!-
מתחת
לארץ!
רק
שם היה המים!

אם כך
ברור שהיכולת שלהם להפוך מים לדם מוגבלת
מאוד – שהרי
לא היה כמעט מים במצרים !

 על
פי זה נעיין
בראב"ע
פרק ז'
פסוק
כ"ב [מקור
ה' ] :

ויש לשאול אם על יד אהרן נהפכו כל מימי מצרים לדם, אנה מצאו החרטומים מים והפכום ³ , והתשובה אהרן לא הפך רק המים שהיו על הארץ לא המים שהיו תחת הארץ, החרטומים חפרו והוציאו מים והראו כי נהפכו לדם, ויש הפרש גדול בין מעשה אהרן למעשיהם, כי אהרן הפך כל היאור שהיה לפניו וכל מים שהיה בכל גבול מצרים שלא היה רואה אותם, ועוד כי הפך מים שאינם עומדים רק רצים תמיד ומים אחרים באים, ועוד כי עמדה המכה שבעת ימים, והחרטומים לא הראו שהפכו רק מים מעטים עומדים בכלי, וזה היה רגע אחד עד ששב פרעה אל ביתו:

נסכם
על הלוח :
ההבדלים
בין מכת הדם שה'
עשה
לבין כישוף החרטומים :

אהרון.	החרטומים.
הפך לדם את כל המים שהיו על הארץ ולא המים שתחת הארץ.	הוציאו קצת מים מתוך האדמה– והפכו אותם לדם.
הפך לדם מים שזורמים ואחרים באים במקומם!	שינו רק מים מועטים שהיו בכלי.
המכה נשארה 7 ימים.	רק הצליחו להפוך לזמן קצר את המים לדם – עד ששב פרעה לביתו .

• ובכל
  זאת :
  ויחזק
  לב פרעה…
  מדוע?

רש"י
פס' כ"ב:

בלטיהם,
לחש שאומרין אותו בלט ובחשאי . ורבותינו אמרו (סנהדרין סז) בלטיהם מעשה שדים בלהטיהם מעשה כשפים: ויחזק
לב
פרעה,
לומר
על
ידי
מכשפות
אתם
עושים
כן (מנחות פה) תבן אתם מכניסין לעפריים עיר שכולה תבן, אף אתם מביאין מכשפות למצרים שכולה כשפים:

ובכל
זאת פרעה מחזק את לבו כיוון
שאמר שמשה
ואהרון הם
מכשפים
!
וכי
פרעה לא הבין את ההבדל ?!

ההסבר
:
פרעה
לא מוכן להודות בהבדלים!!

–וזה
מראה על חששות פרעה שלא הסכים ורצה לקבל
את האמת!!

שאלות
בקיאות
.

מכת
הצפרדעים
. פרק
ז' פס'
כ"ה–
פרק
ח' פס'
י"א.

• מה
  למדים מצרים וגם אנחנו במכת הצפרדעים?!- נעיין
  בפסוקים.
  

פס'
כ"ח:
הצפרדעים
יכנסו לכל
מקום במיטות בתנורים–
באוכל
בבגדים ואפילו בך:

רש"י
פסוק כט' : ובכה
ובעמך,
(סנהדרין
פ) בתוך
מעיהם נכנסין ומקרקרין:

• מה
  לומדים פרעה ומצרים?

פרעה
ומצרים לומדים מכך שה'
שולט
בכל מקום.
אין
מקום שאין ה'
נמצא
בו!!

עכשיו
מובן ההמשך…
פס'
ד':
מדוע
פרעה נכנע לדרישות משה?

– כיוון
שמשה נכנס לתוך הפרטיות
שלו.

ועוד
:

• והחרטומים?…
  מדוע
  לא מבקש פרעה מהם שיצילו אותו
  ?
  הרי
  הם יכלו ליצור צפרדעים !

נעיין
בראב"ע
פרק ח'
פס'
ג [מקור
ו'] :

ויעשו – במים מועטים,
ע"כ ראה פרעה כי הפרש בין מעשה אהרן ובין מעשיהם,
ע"כ קרא למשה כי ראה שהחרטומים הוסיפו על המכה ולא יכלו לחסרה:

 החרטומים
רק הצליחו לעשות כמה
צפרדעים ,
בקצת
מים– אבל
לא יכלו להסיר
אותם .

פרעה
רואה שהחרטומים אינם מסוגלים לעשות הרבה
ובודאי לא להציל את מצרים .
– ולכן
נכנע !

הסרת
המכה.
פסוקים
ה' –
יא'
.

פס'
ה:
משה
אומר לפרעה תבחר אתה
מתי הצפרדעים יסורו.

1. מדוע
   נותן משה לפרעה להחליט על הזמן
   שבו יסורו הצפרדעים ?

• להראות
  לפרעה
  שה'
  שולט
  בכל זמן.

2. מדוע
   פרעה מבקש רק שיסורו לו למחר
   ?

נעיין
בראב"ע
פס' ו'
[מקור
ז' ]:

ויאמר
למחר,
אמר רב שמואל בן חפני אין מנהג האדם לבקש רק שיסור המכה ממנו מיד, וחשב פרעה כי מערכת כוכבי שמים הביאה הצפרדעים על מצרים ומשה היה יודע זה, וחשב פרעה כי עתה הגיע עת סור הצפרדעים ע"כ נסהו והאריך ואמר למחר:

על
הלוח :

פרעה
חשב שמערכת הכוכבים הביאה את הצפרדעים
ומשה יודע את זה ויודע שעכשיו הם ילכו
ולכן מסכים עכשיו
להסיר אותם לכן אמר…
מחר.
אבל
ה'
שולט
תמיד והצפרדעים–
סרו
רק למחרת כבקשת
פרעה…
ולכן
אומר משה לפרעה:

פ

ס'
ז':
למען
תדע כי אין כה'
אלוקינו

ה'
שולט
בכל מקום
ה'
שולט
בכל זמן.

שאלות
בקיאות
.

מכת
כינים
. פרק
ח' פס'
י"ב–
ט"ו.

3. מה
   היה מיוחד במכת כינים?
   

פס'
י"ב:
"והיה
לכינים"
—

פס'
י"ג:
כל
עפר הארץ היה כינים.
(דרכו
רק על כינים!)
בכל
ארץ מצרים.

פס'
י"ד:
אז
החרטומים גם מנסים להוציא
את
הכינים.

• מה
  הכוונה "להוציא"
  ?

נעיין
ברש"י פסוק יד'
: להוציא
את הכנים,
לבראותם
(נ"א
ולהוציאם)
ממקום
אחר:

לבראתם
ממקום
אחר
–
יצירת
חיים–
את
זה החרטומים
לא יכולים לעשות.

• 
  רק
  הקב"ה
  ושליחי ה'
  – אהרון
  ומשה –
  יכולים
  ליצור חיים ⁴
  !

[ומה
היה בצפרדעים ? הרבה
צפרדעים יצאו
מן היאור או צפרדע
אחת השריצה
הרבה צפרדעים
(תלוי
במחלוקת ר"ע
ור"א–
עיין
רמב"ן ⁵ ) אבל
לא הייתה בריאת חיים מדומם .
⁶
]

• ומה
  קורה לחרטומים?

• "ותהי הכנם באדם ובבהמה".-
  הרי
  זה כתוב בפס'
  י"ג
  ?!

• נעיין
  רא"ע
  פס' י"ד [מקור
  ח' ]:

ויעשו כן – שהכו עפר הארץ: להוציא את הכנים – טעמו להולידם מהארץ כמעשה אהרן ולא יכלו:

וטעם להזכיר ותהי הכנם פעם אחרת, כי
גם
היא
היתה
בחרטומים:

 גם
על החרטומים
עלו
הכינים !
איזו
בושה
!

אצבע אלוקים !

• פס'
  ט"ו
  – מה
  מסקנת החרטומים?!
  – "אצבע
  אלוקים היא !"

• האם
  החרטומים מודים בכח ה'
  ?

"אצבע
אלוקים".
רש"י [פסוק
יד' ופסוק
טו' ] [מקור
ט'] –
כן
! הם
מודים שמכה כזאת אינה על ידי כשפים אלא
מאת ה'.
כיוון
שדבר כזה קטן –
פחות מכשעורה –
רק ה'
יכול
לשלוט בו !

• וכי
  החרטומים כאלה צדיקים שהם מודים על
  גדלות ה'?

לדעת
רע"א
והרמב"ן
–
לא!

• נשים
  לב שהחרטומים
  אומרים שהמכה היא
  : "אצבע
  אלוקים"
  – למה
  "אצבע"
  ?

נעיין
ברמב"ן
פסוק טו'
[מקור
י'] :…
אבל הענין כפשוטו, כי בראות החרטומים שלא יכלו להוציא את הכנים הודו במעשה אהרן שהיה מאת האלהים, ולכן לא קרא להם פרעה מן העת הזאת והלאה, ולהמעיט הענין אמרו "אצבע אלהים" ולא אמרו "יד אלהים",
כלומר מכה קטנה מאתו.

 הרמב"ן
[פסוק
טו' ]
מסביר
:
החרטומים
ראו שהם לא יוכלו לכפור בכך שזו מכה מה'
לכן
הם
מזלזים במכה להמעיט בערכה
ואומרים שזו
מכה "קטנה"-
רק
"אצבע".

• נשים
  לב שהחרטומים
  אומרים שהמכה היא אצבע אלוקים
  ולא אצבע ה'
  [יקוק].
  מה
  ההבדל ?
  

 נעיין
ברבנו אבן עזרא פסוק טו'
[מקור
יא'] :

ויאמרו
אצבע
אלהים
היא,
בעבור שראו שעשו כמעשה אהרן בדבר התנין גם במכת הדם והצפרדע, ולא יכלו עתה לעשות כאשר עשה אהרן, אמרו לפרעה לא באה זאת המכה בעבור ישראל לשלחם רק
מכת
אלקים
היא
כפי
מערכת
הכוכבים
על
מזל
ארץ
מצרים,
כי כבר פרשתי כי פרעה לא כחש הבורא רק השם שהזכיר לו משה, וזה כדרך כי לא ידו נגעה בנו מקרה
הוא
היה
לנו
מן
השמים
ע"כ
חזק
לב
פרעה,
ואשר יחזק זה הפי', שאמרו
אצבע
אלהים
היא
ולא
אמרו
אצבע
ה'
שהוא
אלהי
ישראל,
כאשר אמר פרעה במכת הצפרדעים העתירו אל ה', וזה השם הזכיר במכות האחרונות,
ועוד כי משה אמר לפרעה דבר מכת היאור לפני היותה, וככה מכת הצפרדעים, ולא הזכיר לו בתחלה מכת הכנים:

• רע"א
  מסביר:
  החרטומים
  אומרים
  "אצבע
  אלוקים"
  ולא
  "אצבע
  ה'
  "
  (יקוק)
  (
  שם
  ה' הוא
  שם של אלוקי ישראל )
  וכוונתם
  : זו
  מעין מכת טבע לפי
  המזל של ארץ מצרים
  –
  זה
  מקרה (הרי
  לא הייתה התראה לפני מכה זו ⁷ ) . [אבל
  במכת הצפרדעים
  הודה פרעה
  שזו מכה מה'
  ואמר
  : העתירו
  לה',
  אבל
  כאן לא הודה] .

❀ –
ובכל
זאת
מהמכה
הזו
והלאה
כבר
לא
מופיעים
החרטומים–
כולם
כבר
יודעים
שהם
לא
מסוגלים
להרבה
!!
[ הרמב"ן
מקור
י'
]

• מה
  מסקנת מכה זו?
  

א.
ה'
שולט
אפילו בדבר הקטן ביותר ("אצבע")

ב.
ה'
שולט
על יצירת
החיים.
(העפר
הפך לכינים)

שאלות
בקיאות
.

מכת
ערוב
. פרק
ח' פס'
ט"ו
.

• מה
  המסר של מכת הערוב
  ? — נלמד
  את המכה.

פס'
י"ח:
…"כי
אני ה' בקרב
הארץ"
מה
מיוחד בכך?-

פס'
י"ט:
"ושמתי
פדות
בין עמי ובין עמך…"

• א.
  מה
  היא
  ה"פדות"
  בין
  שני עמים ?

ב.
ומה
מיוחד בכך שיהיה הבדל בין ישראל למצרים
,
והרי
גם במכות הקודמות היה הבדל ביניהם?

הרמב"ן פסוק יח–יט'
[מקור יב'] : והפליתי
ביום
ההוא
את
ארץ
גשן.
בעבור היות המכות הראשונות עומדות איננו פלא שיהיו בארץ מצרים ולא בארץ גשן ⁸,
אבל זו מכה משולחת,
וכאשר יעלו
החיות
ממעונות אריות מהררי נמרים וישחיתו כל ארץ מצרים ראוי היה בטבעם שיבואו גם בארץ גשן, אשר היא מכלל ארץ מצרים בתוכה, לכך הוצרך לומר והפליתי
את
ארץ
גשן,
שתנצל
כולה
בעבור
שעמי
עומד
עליה,
כי רובה של ישראל היא. ואומר ושמתי פדות
בין
עמי
ובין
עמך,
שאפילו בארץ מצרים אם ימצאו החיות איש יהודי לא יזיקוהו ויאכלו המצריים,
כדכתיב (תהלים עח מה) ישלח בהם ערוב ויאכלם, וזהו לשון פדות, כטעם נתתי כפרך מצרים כוש וסבא תחתך:

• מסביר
  הרמב"ן:
  אפילו
  חיות שהם זזות למרחקים בקלות –
  לא יכנסו לארץ גושן לעם ישראל ,
  ואפילו
  ישראל שנמצא בין המצרים–
  המצרים
  יפגעו,
  והישראלי–
  לא
  !

מסקנה
:
ה'
שולט
בפרטים
–
אפילו
באותו
סוג בריה
–
ומבדיל
בין צדיק לרשע !
⁹

• פרעה
  מבין
  שאין
  כאן
  שום
  דבר
  טבעי
  והוא
  לא
  יכול
  לאמר
  "תמות
  נפשי
  עם
  פלישתים"-
  נסבול
  ביחד
  ¹⁰.
  
  –
  לכן
  נשבר ומסכים לשלח את ישראל.
  

שאלות
בקיאות
.

בס"ד.

דף
מקורות
.
עשרת
המכות
. פרק
ז' –
ח'
.

א.
רש"י
פסוק
ט"ו : הנה
יוצא
המימה,
לנקביו שהיה עושה עצמו אלוה ואומר שאינו צריך לנקביו ומשכים ויוצא לנילוס ועושה שם צרכיו (ש"ר):

1. על פי רש"י : מדוע אמר ה' למשה לפגוש את פרעה ליד המים ?
___________________________________
______________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

ב.
רש"י
פס' י"ז'
: ונהפכו
לדם,
לפי שאין גשמים יורדים במצרים ונילוס עולה ומשקה את הארץ ומצרים עובדים לנילוס לפיכך הלקה את יראתם ואח"כ הלקה אותם :

2. מדוע נפגע דוקא הנילוס במכה הראשונה ? ____________________________________________________

___________________________________________________________________________________

ג.
רבנו
אבן עזרא
פסוק טו'
[מקור
ג'] : לך
אל
פרעה
בבקר, מנהג מלך מצרים עד היום לצאת בתמוז ואב כי אז יגדל היאור לראות כמה מעלות עלה,
וצוה השם למשה שילך בבקר ויעמוד לפני היאור ויעש האות שהוא מכת היאור לפני
פרעה,
וצוהו לקחת
המטה אשר נהפך לנחש על ידי משה לפני לכתו אל פרעה,
ויתנהו אל אהרן לנטותו
על
מימי
מצרים
שיראה
פרעה
בעיניו
כי
מרגע
שיכה
אהרן
במטה
על
היאור
אז
יהפך
לדם:

3. לדעת רבנו אבן עזרא : מדוע ציווה ה' למשה לעשות את מכת הדם לפני פרעה ?
___________________________
___________________________________________________________________________________

ד.
רש"י
פסוק יט' :

אמור
אל
אהרן,
לפי שהגין היאור על משה כשנשלך לתוכו לפיכך לא לקה על ידו לא בדם ולא בצפרדעים ולקה על ידי אהרן:
נהרותם,
הם נהרות המושכים כעין נהרות שלנו:

יאוריהם,
הם בריכות הנגרים העשויות בידי אדם משפת הנהר לשדות ונילוס מימיו מתברכים ועולה דרך היאורים ומשקה השדות:

אגמיהם,
קבוצת מים שאינן נובעין ואינן מושכין אלא עומדין במקום אחד וקורין לו אשטנ"ק:

בכל
ארץ
מצרים,
אף במרחצאות ובאמבטאות שבבתים:
ובעצים
ובאבנים, מים שבכלי עץ ובכלי אבן:

4. א.מדוע מכות הדם והצפרדעים באו על ידי אהרון ? _______________________________________________

ב. כתוב על פי פירוש רש"י : מה הם כל המקומות בהם הפכו המים לדם ?
_________________________________
_________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

ה.
רבנו
אבן עזרא
פרק ז'
פסוק
כ"ב:

ויש לשאול אם על יד אהרן נהפכו כל מימי מצרים לדם,
אנה מצאו החרטומים מים והפכום , והתשובה אהרן לא הפך רק המים שהיו על הארץ לא המים שהיו תחת הארץ,
החרטומים חפרו והוציאו מים והראו כי נהפכו לדם,
ויש הפרש גדול בין מעשה אהרן למעשיהם,
כי אהרן הפך כל היאור שהיה לפניו וכל מים שהיה בכל גבול מצרים שלא היה רואה אותם,
ועוד כי הפך מים שאינם עומדים רק רצים תמיד ומים אחרים באים,
ועוד כי עמדה המכה שבעת ימים,
והחרטומים לא הראו שהפכו רק מים מעטים עומדים בכלי,
וזה היה רגע אחד עד ששב פרעה אל ביתו:

5. על פי רבנו אבן עזרא :

א. מהיכן היו לחרטומים מים כדי שהם יוכלו להפוך אותם לדם ? ________________________________________

ב. כתוב שלשה הבדלים בין נס מכת הדם שעשה אהרון על ידי ה' לבין הפיכת המים לדם על ידי החרטומים .
___________
_________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

ו.
רבנו
אבן עזרא פסוק ג'
: ויעשו,
במים מועטים,
ע"כ ראה פרעה כי הפרש בין מעשה אהרן ובין מעשיהם,
ע"כ קרא למשה כי ראה שהחרטומים הוסיפו על המכה ולא יכלו לחסרה:

6. על פי רבנו אבן עזרא : מה הבין פרעה על כוחם של החרטומים אחרי תחילת מכת הדם ?
______________________
___________________________________________________________________________________

ז. רבנו
אבן עזרא
פס' ו' :

ויאמר
למחר,
אמר רב שמואל בן חפני אין מנהג האדם לבקש רק שיסור המכה ממנו מיד,
וחשב פרעה כי מערכת כוכבי שמים הביאה הצפרדעים על מצרים ומשה היה יודע זה,
וחשב פרעה כי עתה הגיע עת סור הצפרדעים ע"כ נסהו והאריך ואמר למחר:

7. על פי רבנו אבן עזרא : א.
מדוע ביקש פרעה שמכת הצפרדעים תסור רק למחר , ולא באותו מיום ?
_______________
___________________________________________________________________________________

ב. מה הוכח בעקבות סיום מכת הצפרדעים ?
_____________________________________________________
___________________________________________________________________________________

ח.
רבנו אבן עזרא פס' י"ד
: ויעשו
כן,
שהכו עפר הארץ:
להוציא
את
הכנים,
טעמו להולידם
מהארץ כמעשה אהרן ולא יכלו:

וטעם להזכיר ותהי הכנם פעם אחרת,
כי גם היא היתה
בחרטומים :

ט.
רש"י פסוק יד'
: להוציא
את
הכנים,
לבראותם (נ"א ולהוציאם)
ממקום אחר:
ולא יכלו,
שאין השד שולט על בריה פחותה מכשעורה:
רש"י פסוק טו'
: אצבע
אלהים היא,
מכה זו אינה ע"י כשפים מאת המקום היא:

8. על פי רש"י ורא"ע : א.
כיצד הגיעו הכינים למצרים ? מה מיוחד בדרך זו ?
_______________________________
___________________________________________________________________________________

ב. מדוע מוזכר שהכינים גם היו על החרטומים ? ___________________________________________________

___________________________________________________________________________________

9. על פי רש"י : מה הייתה מסקנת החרטומים ממכת הכינים ? כיצד הגיעו למסקנה זו ?
________________________
______________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

י'.
הרמב"ן
פסוק טו' :… אבל הענין כפשוטו,
כי בראות החרטומים שלא יכלו להוציא את הכנים הודו
במעשה
אהרן שהיה מאת האלהים,
ולכן לא קרא להם פרעה מן העת הזאת והלאה,
ולהמעיט
הענין אמרו "אצבע אלהים"
ולא אמרו "יד אלהים",
כלומר מכה קטנה מאתו.

10. על פי הרמב"ן : א.
מדוע לא קרא פרעה לחרטומים אחרי מכת הכינים ?
________________________________
___________________________________________________________________________________

ב. מה התכוונו החרטומים כשאמרו שמכת הכינים היא "אצבע אלוקים" ? [שני כוונות ]
________________________
______________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

יא'.
רבנו אבן עזרא פסוק טו'
: ויאמרו
אצבע
אלהים
היא,
בעבור שראו שעשו כמעשה אהרן בדבר התנין גם במכת הדם והצפרדע,
ולא יכלו עתה לעשות כאשר עשה אהרן,
אמרו לפרעה לא באה זאת המכה בעבור ישראל לשלחם רק
מכת
אלקים
היא
כפי
מערכת
הכוכבים
על
מזל
ארץ
מצרים,
כי כבר פרשתי כי פרעה לא כחש הבורא רק השם שהזכיר לו משה,
וזה כדרך כי לא ידו נגעה בנו מקרה
הוא
היה
לנו
מן
השמים
ע"כ
חזק
לב
פרעה,
ואשר יחזק זה הפי',
שאמרו
אצבע
אלהים
היא
ולא
אמרו
אצבע
ה'
שהוא
אלהי
ישראל,
כאשר אמר פרעה במכת הצפרדעים העתירו אל ה',
וזה השם הזכיר במכות האחרונות,
ועוד כי משה אמר לפרעה דבר מכת היאור לפני היותה,
וככה מכת הצפרדעים,
ולא הזכיר לו בתחלה מכת הכנים:

11. על פי רבנו אבו עזרא : א.
למה התכוונו החרטומים כשאמרו שמכת הכינים היא "אצבע אלוקים" ?
_______________
___________________________________________________________________________________

ב. כיצד דייק רע"א את דבריו מהפסוק ?
________________________________________________________
___________________________________________________________________________________

יב.
הרמב"ן פסוק יח–יט'
[מקור יב']
: והפליתי
ביום
ההוא
את
ארץ
גשן. בעבור היות המכות הראשונות עומדות איננו פלא שיהיו בארץ מצרים ולא בארץ גשן,
אבל זו מכה משולחת, וכאשר יעלו
החיות
ממעונות אריות מהררי נמרים וישחיתו כל ארץ מצרים ראוי היה בטבעם שיבואו גם בארץ גשן,
אשר היא מכלל ארץ מצרים בתוכה,
לכך הוצרך לומר והפליתי
את
ארץ
גשן,
שתנצל
כולה
בעבור
שעמי
עומד
עליה,
כי רובה של ישראל היא.
ואומר ושמתי פדות
בין
עמי
ובין
עמך,
שאפילו בארץ מצרים אם ימצאו החיות איש יהודי לא יזיקוהו ויאכלו המצריים,
כדכתיב (תהלים עח מה)
ישלח בהם ערוב ויאכלם,
וזהו לשון פדות,
כטעם נתתי כפרך מצרים כוש וסבא תחתך:

12. על פי הרמב"ן : א.
מה מיוחד בכך שגם במכת הערוב ה' הבדיל בין ישראל למצרים ?
_______________________
__________________________________________________________________________________

ב. מה כוונת ה' כשאמר : "וְשַׂמְתִּי פְדֻת
בֵּין עַמִּי וּבֵין עַמֶּךָ " ?
__________________________________________
___________________________________________________________________________________

שאלות בקיאות . פרק ז' . מכת הדם.

3. מה צריך משה לאמר לפרעה ליפני מכת הדם ? [טז'
– יח' ] [4
-5 דברים ]

4. כיצד הפכו המים לדם ? [יט'
– כא' ]

5. היכן היה דם ? פרט!
[יט' – כא'
]

6. מה עשו חרטומי מצרים בעקבות מכת הדם ? [כב']

7.כיצד הגיב פרעה למכת הדם ? [כב'
– כג' ]

8. מהיכן השיגו המצרים מים ? [כד'
]

מכת הצפרדעים .

1. להיכן יכנסו הצפרדעים על פי ה' ? [פרק ז' פסוק כו' – פרק ח' פסוק ב' ]

2. מה עשו החרטומים בעקבות מכת הצפרדעים ? [ג']

3. מה ביקש פרעה ממשה בעקבות מכת הצפרדעים ? [ד'
]

4. מה הציעה משה לפרעה כדי שיסיר את הצפרדעים ? [ה']

5. מתי ביקש פרעה שיסורו הצפרדעים ? [ו']

6. מה ידע פרעה כשיסורו הצפרדעים ? [ו']

8. מה עשו עם הצפרדעים המתים ? [ט'
– י' ]

9. מה עשה פרעה בעקבות סיום מכת הצפרדעים ? [יא'
]

מכת הכינים . פרק ח' .

1. מה ציווה ה' שמשה יעשה כדי שתהיה מכת הכינים ? [יב'
]

2. היכן היה כינים ? [יג'
]

3. מה ניסו החרטומים לעשות ? [יג'
]

4. מה אמרו החרטומים בעקבות כשלונם ? [טו']

5. מה עשה פרעה בעקבות מכת הכינים ? [טו']