נושא
הדפים:
יחזקאל,
פרק
לד:
דפי
עבודה
מיועד
לכיתות:
ט–י
מחברת:
אלישבע
דפי
עבודה
–
פרק
ל"ד
א)
משל
הרעה והצאן
|
נמשל |
משל |
|
|
הצאן |
|
|
הרועה |
|
|
איסוף הצאן |
2. הסבירי
את הנמשל בלשונך:
3. מדוע,
לדעתך,
ממשיל
הנביא את יחס הקב"ה
לישראל כיחס רועה לצאן?
4.
כעת
השיבי עפ"י
המדרש: מדוע
ממשיל הנביא את יחס הקב"ה
לישראל כיחס רועה לצאן?
דעה
אחת:
דעה
שניה:
דעה
שלישית:
~מה
המשותף לכל הדעות בנוגע ליחס הקב"ה?
ב)
"..הוֹי רֹעֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הָיוּ רֹעִים אוֹתָם הֲלוֹא הַצֹּאן יִרְעוּ הָרֹעִים"
(פס'
ב)
1. מהי
ההאשמה כלפי הרועים?
2. פרטי
את מעשי הרועים המבססים את ההאשמה:
ג)
יחס
הרועה אל הצאן –
העוול
ותיקונו
ערכי
השוואה בין פס'
ד'
לפס'
ט"ז:
|
פס' |
פס' |
|
|
|
|
אֶת–הַנַּחְלוֹת (=הכחושות) |
|
|
|
וְאֶת–הַחוֹלָה |
|
|
|
וְלַנִּשְׁבֶּרֶת |
|
|
|
וְאֶת–הַנִּדַּחַת |
|
|
|
וְאֶת–הָאֹבֶדֶת |
ד)
בפס'
י"ז–
כ"ב
חוזר על עצמו עניין מסוים.
1. מהו
העניין ומה משמעותו?
2. מה
זה מרמז על המצב החברתי בעת הנבואה?
ה)
"וְאַתֵּן צֹאנִי צֹאן מַרְעִיתִי אָדָם אַתֶּם אֲנִי אֱלֹהֵיכֶם…"
(פס'
ל"א)
# ילקוט
שמעוני: אמר
ר' יוחנן–
צאן לעונשים ואדם למתן שכר,
אם הם חיבים–
נוהג בהם כצאן כדי שלא יענשו, ואם עשו מצוות–
נוהג בהם כאדם,
ליתן להם שכר.
#
הרד"ק:
..כשארעה
אתכם
דעה
ובינה
והשכל
אז תקראו
אדם,
לא
צאן
ובהמה.
כי
כשיתפתה
האדם
לתאוות
העולם–
הנה
הוא
בהמה,
כי
בגשמיות
ישתתף
האדם עם
הבהמה
(=מתנהג
בדומה לבהמה)
אבל
כשאוהב
את ה'
ועובדו
בלב
שלם..
אז
נקרא
אדם,
שיהיה
נכר בנו
חלק
האנושי
ונהיה
נבדלים
מן הבהמה.
1. מהי
השאלה עליה משיבים הפירושים?
2.
כיצד
משיב עליה כל אחד מהם?
ר'
יוחנן:
הרד"ק:
ו)
קראי
את פס' ט"ו
ואת פס' כ"ג.
1.
מהי
הסתירה העולה מקריאת שני הפס'?
2.
כיצד
מיישב פס'
כ"ד
את הסתירה?
ז) הפרק
מרמז על ייעודים נוספים לימות הגאולה
העתידית.
עייני
בפרק ומצאי אחדים מהם:
פס'
__:
פס'
__:
פס'
__:
פ
ס'
__:
ב ה צ ל ח ה מ כ ל ה –