עזרא, יחידה ב, פרקים א-ב: העלייה ארצה בימי כורש

עזרא
פרקים
א–ב:
העלייה
ארצה
בימי
כורש

פרק
א':
עליית
ששבצר:
קראו פרק א'
פסוקים א – יא,
וענו:

1. (ב)
   מי שלח את כורש?
   ______________________________________

2. (ג)
   למי ניתנת ההצהרה?
   ____________________________________

3. מהי מטרת הגולים להקים בירושלים?
   __________________________

4. (ד)
   מה יעשו הנשארים במקומות?
   _____________________________

5. (ה)
   מי נענה לקריאה?
   ______________________________________

6. (ו)
   מה עשו האנשים האחרים?
   ________________________________

7. (ז–ח)
   מה נתן המלך כורש?
   למי הוא נתן?
   _________________________

8. (י"א)
   לאן הובאו הכלים?
   ____________________________________

התרומות

9. מפסוקים ה–ו ניכר שלא כולם עלו,
   אבל כן תרמו.
   איזו תופעה קיימת היום ומזכירה את המצב הזה?
   ___________________________________________________

העלאת הכלים:

10. קראו
    את הפסוקים מנבואת ירמיהו,
    וענו:
    

מה מבטיח ירמיהו בפסוקים אלו?
_______________________________________

מה הקשר בין נבואת ירמיהו לפרקנו?
____________________________________

מה ניתן ללמוד מרשימת הכלים?

א.
יש פירוט של הכלים,
והתמקדות בהם,
ולא בעולים.

ב.
הכלים המרכזיים לא עלו.

מנהיגי התקופה:

11. פסוק חק:
    מה הכינוי של ששבצר?
    ___________________________

12. מיהו
    ששבצר?
    קראו
    את הפירושים וענו:

1. רלב"ג (בעקבות ראב"ע) פירש שששבצר הוא הכינוי הנוכרי של זרובבל. בפרק א תיאר הכתוב את עליית כלי המקדש ארצה ובפרק ב את עליית המוני בית ישראל ארצה, ומדובר באותה עלייה ממש ובאותו מנהיג. 2. פירוש דעת מקרא, הטעים שפרק א מתעד עלייה שקדמה לעליית זרובבל, שעיקרה הייתה עליית הכלים ולא עליית בני ישראל. הוא מעלה השערה המזהה את ששבצר עם בנו של יהויכין (שנאצר בן יהויכין מוזכר בדברי הימים א' ג' יח). מאוחר יותר עלו ההמונים עם זרובבל. הקישור בין ששבצר ויהויכין מעצים את המעמד ומסמל גם החזרת בית דוד לירושלים, אך למהלך זה אין המשכיות כפי שנראה בהמשך לימודנו.

מיהו ששבצר לפי פירוש הרלב"ג?
_________________________________________

מיהו ששבצר לפי פירוש דעת מקרא?
_____________________________________

לפי פירוש זה,
מהן הציפיות ממנו?
______________________________________

עליית זרובבל – פרק ב:

הנביאים ניבאו על שיבת ציון.
האם הנבואות התגשמו?
במלואן או בחלקן?

13. קראו
    את הנבואה הבאה וענו:

וּפְדוּיֵי ה' יְשֻׁבוּן וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה וְשִׂמְחַת עוֹלָם עַל רֹאשָׁם שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ וְנָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה: (ישעיהו לה, י)

איזה מצב רוח יהיה לשבים לארץ?
______________________________

14. קראו
    את הנבואה הבאה וענו:

הִנֵּה ה' אלקים בְּחָזָק יָבוֹא וּזְרֹעוֹ מֹשְׁלָה לוֹ הִנֵּה שְׂכָרוֹ אִתּו ֹוּפְעֻלָּתוֹ לְפָנָיו🙁יא) כְּרֹעֶה עֶדְרוֹ יִרְעֶה בִּזְרֹעוֹ יְקַבֵּץ טְלָאִים וּבְחֵיקוֹ יִשָּׂא עָלוֹת יְנַהֵל: (ישעיהו מ, י–יא)

מה יביא איתו ה'?
_____________________________________________

מהו המשל?
מהו הנמשל?
_________________________________________

15. קראו
    את נבואת ירמיהו,
    וענו:

ירמיהו פרק לא (ז) הִנְנִי מֵבִיא אוֹתָם מֵאֶרֶץ צָפוֹן וְקִבַּצְתִּים מִיַּרְכְּתֵי אָרֶץ בָּם עִוֵּר וּפִסֵּחַ הָרָה וְיֹלֶדֶת יַחְדָּו קָהָל גָּדוֹל יָשׁוּבוּ הֵנָּה: (ח) בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא: ס (ט) שִׁמְעוּ דְבַר ה' גּוֹיִם וְהַגִּידוּ בָאִיִּים מִמֶּרְחָק וְאִמְרוּ מְזָרֵה יִשְׂרָאֵל יְקַבְּצֶנּוּ וּשְׁמָרוֹ כְּרֹעֶה עֶדְרוֹ: (י) כִּי פָדָה ה' אֶת יַעֲקֹב וּגְאָלוֹ מִיַּד חָזָק מִמֶּנּוּ:

(ז)
מי ישוב?
__________________________________________

(ח)
כיצד יכין ה'
את הדרך?
_______________________________

(ט)
מאין יבואו?
_________________________________________

כיצד הנביא מכנה את הקב"ה?
___________________________

כיצד ישמור ה'
על העם הבאים?
___________________________

(י)
מה עשה ה'
לישראל?
____________________________________

שאלת
סיכום
לירמיהו:
איך תהיה שיבת ציון לפי הפסוקים?
_____________________

רשימת
העולים:

כותרת הרשימה	פסוק א'
ראשי העם ואנשים שיש להם ייחוס לאבותיהם	(ב – )
אנשים המיוחסים לפי מקומות (ביהודה ובבנימין)	(כא – )
רשימת הכוהנים והלויים (שאין להם לאן לחזור כי עריהם מפוזרות)	(לו – )
רשימת אנשים עם בעיות בייחוס	( – ס"ג)
סיכום מספר העולים מישראל	ס"ד
עבדי העולים ורכושם
סך כספי הנדבה שהובאו לבנייה	ס"ח
התיישבות העולים	ע'

16. עיינו ברשימת העולים.
    מוזכר הייחוס שלהם ולאיזו קבוצה הם שייכים.

מהו הסדר לפיו מסודרת הרשימה?
_________________________________

17. מה
    ניתן ללמוד מכך בנוגע לשבים?
    ­­­­­­­­­­­­­­­­­­­­­­­­­­­­­­­_________________________________

    המשנה במסכת קידושין מציינת שעלו מבבל אנשים בעלי ייחוס שונה. עניין הייחוס העסיק רבות את ימי שיבת ציון. רואים זאת ברשימות היוחסין בפרקים הראשונים של ספר דברי הימים א'. גם בהמשך, ניווכח שנושא הייחוס היה אחד הנושאים הכואבים של התקופה. אחד הביטויים שלו היה נישואין לנשים נכריות.

18. מהי
    הכותרת של הרשימה?
    (פסוק
    א')
    ________________________

    זוהי התגשמות נבואת ירמיהו. לפי ירמיהו השבים ידעו היכן גרו המשפחות שלהם לפני החורבן.

19. בנבואת
    ירמיהו נאמר:

"שׁוּבִי בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל שֻׁבִי אֶלעָרַיִךְ אֵלֶּה" (ירמיהו לא, כ)–

מה מנבואה זו התגשם,
לפי פסוק א'?
_____________________________________

20. לפי הסיכום בפסוק ס"ד מהו מספר העולים?
    _____________________________

21. אם
    סופרים את השמות שהוזכרו ומשווים לסיכום,
    יש
    סתירה.
    קראו
    את דברי מצודת דוד וענו:

    בפרטן לא יעלו אף למספר שלשה רבוא, אבל לא חשב בפרטן כל אחד הישראלים מבני יהודה ובנימין ועם מהם שעלו מיתר השבטים היו כחשבון הזה וכן מפורש בסדר עולם (מצודת דוד):

22. *
    לא
    כל היהודים עלו לארץ.
    מדוע
    התמהמהו חלק מהגולים מלשוב לארץ?
    עיינו
    במדרש וענו:

    דניאל וסיעתו וחבורתו עלו. באותה שעה אמרו מוטב שנאכל סעודת ארץ ישראל ונברך על א"י. עזרא וסיעתו וחבורתו לא עלו באותה שעה. ולמה לא עלה באותה שעה עזרא? שהיה צריך לברר תלמודו לפני ברוך בן נריה. ויעלה ברוך בן נריה, אלא אמרי, ברוך בן נריה אדם גדול וישיש היה, ואפילו בגלקטיקא לא היה יכול להטען. אמר ריש לקיש מקודש הבית שלא עלה עזרא באותה שעה, שאלו עלה עזרא באותה שעה היה לשטן לקטרג ולומר מוטב שישמש עזרא בכהונה גדולה מלשמש יהושע בן יהוצדק כהן גדול. ויהושע בן יהוצדק היה כהן גדול בן כהן גדול, אבל עזרא ע"י שהיה אדם צדיק לא היה ראוי לשמש בכהונה גדולה כמותו. א"ר סימון קשה היא שלשלת יוחסין לפני הקב"ה להיעקר ממקומה. (שיר השירים רבה (וילנא) פרשה ה, ה)

23. ביקורת
    על אי עלייה של כל העם,
    מוצאים
    בגמרא.
    קראו
    את המדרש:

    ריש לקיש הוי סחי בירדנא [היה שוחה בירדן], אתא רבה בר בר חנה יהב ליה ידא [רבה בר בר חנה הציע את עזרתו לריש לקיש]. אמר ליה: אלהא! סנינא לכו [=אלוהיכם שונא אתכם!] דכתיב 'אם חומה היא נבנה עליה טירת כסף ואם דלת היא נצור עליה לוח ארז' (שיר השירים ח, ט), אם עשיתם עצמכם כחומה ועליתם כולכם בימי עזרא נמשלתם ככסף, שאין רקב שולט בו, עכשיו שעליתם כדלתות [רש"י: שער שיש בו שני דלתות, פותח אחד וחברו סוגר, כך עליתם לחצאין] נמשלתם כארז שהרקב שולט בו. [רש"י: מקצתו תולעת אוכלתו מתוכו, ומקצתו קיים, כך קצת חזון שכינה היה שם, וכולו לא היה]. (בבלי יומא, ט ע"ב)

24. על מי הביקורת?
    על מה?
    ___________________________________________

25. עיינו
    בדברי ר'
    יהודה
    הלוי.
    הוא
    מעביר ביקורת על אנשי בית שני וגם על
    האנשים בימיו.
    

אמר החבר: הובשתני מלך כוזר, והעון הזה הוא אשר מנענו מהשלמת מה שיעדנו בו האלהים בבית שני, כמה שאמר: 'רני ושמחי בת ציון' (זכריה ב, יד), כי כבר היה הענין האלהי מזומן לחול כאשר בתחילה אלו היו מסכימים כלם לשוב בנפש חפצה, אבל שבו מקצתם ונשארו רובם וגדוליהם בבבל רוצים בגלות ובעבודה שלא יפרדו ממשכנותיהם ועניניהם, ושמא על זה אמר שלמה: 'אני ישנה ולבי ער' (שיר השירים ה, ב), כינה הגלות בשינה והלב הער התמדת הנבואה ביניהם. 'קול דודי דופק', קריאת האלהים לשוב. 'שראשי נמלא טל', על השכינה שיצאה מצללי המקדש, ומה שאמר: 'פשטתי את כתנתי', על עצלותם לשוב. 'דודי שלח ידו מן החור', על עזרא שהיה פוצר בהם ונחמיה והנביאים, עד שהודו קצתם לשוב הודאה בלתי גמורה, ונתן להם כמצפון לבם, ובאו הענינים מקוצרים מפני קצורם. כי הענין הא–להי איננו חל על האיש אלא כפי הזדמנותו לו אם מעט מעט ואם הרבה הרבה. ואילו היינו מזדמנים לקראת אלהי אבותינו בלבב שלם ובנפש חפצה, היינו פוגעים ממנו מה שפגעו אבותינו במצרים. ואין דבורנו: השתחוו להר קדשו, והשתחוו להדום רגליו, והמחזיר שכינתו לציון וזולת זה, אלא כצפצוף הזרזיר, שאין אנחנו חושבים על מה שנאמר בזה וזולתו, כאשר אמרת מלך כוזר. (הכוזרי מאמר שני, כד)

הביקורת היא __________________________________________________

____________________________________________________________

ייחוסם
של
זרובבל
ויהושע
בן
יהוצדק:

26. שני
    ראשי העם הנזכרים בראש הרשימה:
    זרובבל
    וישוע הינם צאצאים ישירים לבתי מלוכה
    וכהונה.
    לפי
    רשימת יוחסין מספר דברי הימים זרובבל בן
    שאלתיאל הוא נינו של יהויכין מלך יהודה
    ומיוחס ישירות לבית דוד: 

ט) כֹּל בְּנֵי דָוִיד מִלְּבַד בְּנֵי פִילַגְשִׁים וְתָמָר אֲחוֹתָם: (י) וּבֶן שְׁלֹמֹה רְחַבְעָם… (יז) וּבְנֵי יְכָנְיָה אַסִּר שְׁאַלְתִּיאֵל בְּנוֹ: (יח) וּמַלְכִּירָם וּפְדָיָה … (יט) וּבְנֵי פְדָיָה זְרֻבָּבֶל… (דה"א ג, ט–יט)

 

27. השם זרובבל נתפרש על ידי רד"ק ככינוי:
    1.
    "זרובבל שנזרע בבבל"
    (רד"ק,
    דה"א ג,
    יט).
    

2.
זרו–בבל
– צאו מבבל.

28. זרובבל
    נתמנה לפחה,
    כנראה
    בשלב מאוחר יותר,
    והוא
    מכונה כך בתחילת ימי המלך דריוש:
     

מתי נתמנה זרובבל לפחה?
____________________________________

29. יהושע
    בן יהוצדק:
    הדמות
    השנייה ברשימה העולים עם זרובבל,
    הוא
    צאצא ישיר לאהרן הכהן,
    כפי
    שהוא מיוחס בספר דברי הימים: 

    (כט) וּבְנֵי עַמְרָם אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה וּמִרְיָם. וּבְנֵי אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא אֶלְעָזָר וְאִיתָמָר... (מא) וִיהוֹצָדָק הָלַךְ בְּהַגְלוֹת ה' אֶת יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם בְּיַד נְבֻכַדְנֶאצַּר: (דה"א ה, כט–מא)

30. אלו ציפיות יכול לעורר ייחוסן של שתי הדמויות הראשיות של אותה תקופה? 

האכזבות

31. נבואת
    זכריה על המנורה:
    קראו
    וענו על השאלות:

ב) וַיֹּאמֶר אֵלַי מָה אַתָּה רֹאֶה וָאֹמַר רָאִיתִי וְהִנֵּה מְנוֹרַת זָהָב כֻּלָּהּ וְגֻלָּהּ עַל רֹאשָׁהּ וְשִׁבְעָה נֵרֹתֶיהָ עָלֶיהָ שִׁבְעָה וְשִׁבְעָה מוּצָקוֹת לַנֵּרוֹת אֲשֶׁר עַל רֹאשָׁהּ: (ג) וּשְׁנַיִם זֵיתִים עָלֶיהָ אֶחָד מִימִין הַגֻּלָּה וְאֶחָד עַל שְׂמֹאלָהּ: (ד) וָאַעַן וָאֹמַר אֶל הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר בִּי לֵאמֹר מָה אֵלֶּה אֲדֹנִי: (ה) וַיַּעַן הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר בִּי וַיֹּאמֶר אֵלַי הֲלוֹא יָדַעְתָּ מָה הֵמָּה אֵלֶּה וָאֹמַר לֹא אֲדֹנִי: (ו) וַיַּעַן וַיֹּאמֶר אֵלַי לֵאמֹר זֶה דְּבַר ה' אֶל זְרֻבָּבֶל לֵאמֹר לֹא בְחַיִל וְלֹא בְכֹחַ כִּי אִם בְּרוּחִי אָמַר ה' צְבָאוֹת: (ז) מִי אַתָּה הַר הַגָּדוֹל לִפְנֵי זְרֻבָּבֶל לְמִישֹׁר וְהוֹצִיא אֶת הָאֶבֶן הָרֹאשָׁה תְּשֻׁאוֹת חֵן חֵן לָהּ: (ח) וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי לֵאמֹר: (ט)יְדֵי זְרֻבָּבֶל יִסְּדוּ הַבַּיִת הַזֶּה וְיָדָיו תְּבַצַּעְנָה וְיָדַעְתָּ כִּי ה' צְבָאוֹת שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם: (י) כִּי מִי בַז לְיוֹם קְטַנּוֹת וְשָׂמְחוּ וְרָאוּ אֶת הָאֶבֶן הַבְּדִיל בְּיַד זְרֻבָּבֶל שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה' הֵמָּה מְשׁוֹטְטִים בְּכָל הָאָרֶץ: (יא)וָאַעַן וָאֹמַר אֵלָיו מַה שְּׁנֵי הַזֵּיתִים הָאֵלֶּה עַל יְמִין הַמְּנוֹרָה וְעַל שְׂמֹאולָהּ: (יב) וָאַעַן שֵׁנִית וָאֹמַר אֵלָיו מַה שְׁתֵּי שִׁבֲּלֵי הַזֵּיתִים אֲשֶׁר בְּיַד שְׁנֵי צַנְתְּרוֹת הַזָּהָב הַמְרִיקִים מֵעֲלֵיהֶם הַזָּהָב: (יג) וַיֹּאמֶר אֵלַי לֵאמֹר הֲלוֹא יָדַעְתָּ מָה אֵלֶּה וָאֹמַר לֹא אֲדֹנִי: (יד) וַיֹּאמֶר אֵלֶּה שְׁנֵי בְנֵי הַיִּצְהָר

זכריה ניבא בזמן חידוש בניית המקדש.
זכריה מתאמץ מאוד להבהיר לעם את גודל השעה.
מדוע צריך להתאמץ כל כך?

32. קראו
    את פירוש ר'
    אברהם
    אבן עזרא וענו:
    

    ראב"ע: "הטעם זרובבל בן יצהר שהוא השמן כי הוא משיח לשבת על כסא ישראל כאשר הוא כתוב ומשל על כסאו ויהושע משוח כי הוא כהן גדול וכתוב ועצת שלום תהיה בין שניהם ולא יקנאו זה בזה" הָעֹמְדִים עַל אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ: (זכריה ד, ב–יד)

33. מדוע השבים לציון רואים בתקופתם "יום קטנות"?
    ________________________

34. גם
    בתקופתנו אנו שוכחים מידי עם את גודל
    השעה בה אנו חיים.
    קראו
    את השיר המתפעל מגודל השעה:
    שירו
    של זלמן חן,
    בשנת
    1936
    עם
    הקמת יישובי חומה ומגדל.

משך
הנהגתם
של
זרובבל
ויהושע:
כעשרים ושלוש שנים.
הם מנהיגים את העם עד לסיום בניית המקדש בימי דריווש .
לצדם פועלים שני נביאים:
חגי וזכריה.

לאחר הקמת המקדש עוברת ההנהגה לעזרא ונחמיה.