סקירה על דיני בשר בחלב [עברית ואנגלית]

פברואר 16, 2010 · מאת ברכיהו שנטל · בית

‫דיני בשר בחלב סימן פ"ז‬
‫מאת ברכיהו שונטל ‪shonthal@free.fr‬‬
‫מתפרסם לראשונה באתר דעת * תשס"ז‬

‫איסור בשר בחלב‬

‫איסור אכילה‬

‫איסור בישול‬

‫איסור הנאה‬

‫סוג הבשר שאסור‬
‫באכילה‬

‫סוג החלב שאסור‬
‫באכילה‬

‫סוג העירוב האוסר‬
‫באכילה‬

‫מן התורה‬

‫לר' עקיבה‬

‫לר' יוסי הגלילי‬

‫בשר בהמה‬
‫טהורה*‬

‫בשר בהמה וחיה‬

‫מדרבנן‬

‫לרבנן‬

‫)לתוס'(‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫בשר בהמה‪ ,‬חיה‬
‫ועוף‬

‫לר' עקיבה‬

‫חיה ועוף*‬

‫* וכך ההלכה‬
‫‪.1‬‬

‫לר' יוסי הגלילי‪ ,‬בשר עוף מותר אף בדרבנן‪.‬‬
‫לדעת הב"ח‪ ,‬בשר בהמה בהמה טמאה אסור משום בב"ח דרבנן )וכל הפוסקיםחולקים עליו(‪.‬‬

‫‪.2‬‬

‫לדעת רוב הפוסקים‪ ,‬רבנן סוברים כר' עקיבא‪.‬‬

‫‪PDF created with pdfFactory trial version www.softwarelabs.com‬‬

‫במה אסור בשר‬

‫בחלב מה"ת‬

‫אסור באכילה*‬

‫לֹא‪ְ -‬ת ַב ֵשּׁל‬

‫גְּ ִדי ַבּ ֲחלֵב ִאמּוֹ‪:‬‬

‫דברים פרק יד‬

‫לֹא‪ְ -‬ת ַב ֵשּׁל‬

‫גְּ ִדי ַבּ ֲחלֵב ִאמּוֹ‪:‬‬

‫שמות פרק כג‬

‫לֹא‪ְ -‬ת ַב ֵשּׁל‬

‫גְּ ִדי ַבּ ֲחלֵב ִאמּוֹ‪:‬‬

‫שמות פרק לד‬

‫אסור בהנאה‬

‫אסור בבישול‬

‫*הוציא איסור אכילה בלשון בישול לומר שאינו אסור מן התורה אלא דרך בישול‬

‫הגדר ד"איסור בשר‬

‫בחלב" מה"ת‬

‫לֹא‪ְ -‬ת ַב ֵשּׁל‬

‫בישול‬

‫סוג הבשר‬

‫ַבּ ֲחלֵב‬

‫גְּ ִדי‬

‫ִאמּוֹ‬

‫בחלב‬

‫בשר‬

‫שאסור מה"ת לענין בב"ח ‪ -‬לדעת ר' עקיבה ‪-‬‬
‫בשר שאינו נכלל באיסור בב"ח‬

‫לֹא‪ְ -‬ת ַב ֵשּׁל‬
‫לֹא‪ְ -‬ת ַב ֵשּׁל‬
‫לֹא‪ְ -‬ת ַב ֵשּׁל‬

‫פרט לעוף‬

‫גְּ ִדי‬

‫ַבּ ֲחלֵב ִאמּוֹ‪:‬‬

‫שמות פרק כג‬

‫גְּ ִדי‬

‫ַבּ ֲחלֵב ִאמּוֹ‪:‬‬

‫שמות פרק לד‬

‫גְּ ִדי‬

‫פרט לחיה‬

‫ַבּ ֲחלֵב ִאמּוֹ‪:‬‬

‫דברים פרק יד‬

‫פרט לבהמה‬
‫טמאה‬

‫‪1‬‬
‫‪PDF created with pdfFactory trial version www.softwarelabs.com‬‬

‫בשר שנכלל באיסור בב"ח‬

‫הוּדה ֶאת‪-‬‬
‫וַיִּ ְשׁ ַלח יְ ָ‬

‫לֹא‪ְ -‬ת ַב ֵשּׁל‬

‫ְגּ ִדי ָה ִע ִזּים‬

‫גְּ ִדי‬

‫ְבּיַד ֵר ֵעהוּ ָה ֲעד ָֻלּ ִמי ָל ַק ַחת ָה ֵע ָרבוֹן ִמיַּד ָה ִא ָשּׁה וְ לֹא ְמ ָצאָהּ‪:‬‬
‫ַבּ ֲחלֵב ִאמּוֹ‪:‬‬

‫בראשית פרק לח כ‬

‫שמות פרק כג‬

‫ולד העז‬

‫ולד כל בהמה‬

‫אמר קרא וישלח יהודה את גדי העזים כאן גדי עזים הא כל מקום שנאמר גדי סתם אפילו פרה ורחל במשמע‬

‫סוג הבשר‬

‫שאסור מה"ת לענין בב"ח ‪ -‬לדעת ר' יוסי הגלילי ‪-‬‬
‫בשר שנכלל באיסור בב"ח‬

‫ֹאכלוּ ָכל‪-‬נְ ֵב ָלה ‪ …‬לֹא‪ְ -‬ת ַב ֵשּׁל גְּ ִדי ַבּ ֲח ֵלב ִאמּוֹ‪:‬‬
‫לֹא‪-‬ת ְ‬
‫נאמר באותו פסוק‬

‫דברים פרק יד כא‬

‫דמשמע כל שנוהג בו איסור נבלה יש בו משום בשר בחלב‬
‫‪ ü‬בשר בהמה‬
‫‪ ü‬בשר חיה‬
‫‪ ü‬בשר עוף‬
‫בשר שאינו נכלל באיסור בב"ח‬

‫לֹא‪ְ -‬ת ַב ֵשּׁל גְּ ִדי‬

‫ַבּ ֲח ֵלב ִאמּוֹ‬

‫יצא עוף שאין לו חלב אם‬
‫*‬

‫‪2‬‬
‫‪PDF created with pdfFactory trial version www.softwarelabs.com‬‬

‫סוג הבשר‬

‫שאסור מה"ת לענין בב"ח ‪ -‬לדעת רבנן –‬

‫לפי התוס' )אבל רוב הפוסקים סוברים שדעת רבנן כר "ע (‬

‫בשר שנכלל באיסור בב"ח‬

‫ֹאכלוּ ָכל‪-‬נְ ֵב ָלה ‪ …‬לֹא‪ְ -‬ת ַב ֵשּׁל גְּ ִדי ַבּ ֲח ֵלב ִאמּוֹ‪:‬‬
‫לֹא‪-‬ת ְ‬
‫נאמר באותו פסוק‬

‫דברים פרק יד כא‬

‫דמשמע כל שנוהג בו איסור נבלה יש בו משום בשר בחלב‬
‫‪ ü‬בשר בהמה‬
‫‪ ü‬בשר חיה‬
‫‪ ü‬בשר עוף‬

‫‪3‬‬
‫‪PDF created with pdfFactory trial version www.softwarelabs.com‬‬

‫אַד ָמ ְת ָך ָתּ ִביא בֵּית יְהוָֹה ֱאל ֶֹהי ָך לֹא‪ְ -‬ת ַב ֵשּׁל גְּ ִדי ַבּ ֲח ֵלב ִאמּוֹ‪:‬‬
‫ֵאשׁית ִבּכּוּרֵי ְ‬
‫יט ר ִ‬

‫שמות פרק כג‬

‫יך לֹא‪ְ -‬ת ַב ֵשּׁל גְּ ִדי ַבּ ֲח ֵלב ִאמּוֹ‪:‬‬
‫אַד ָמ ְת ָך ָתּ ִביא ֵבּית יְהוָֹה ֱאל ֶֹה ָ‬
‫אשׁית ִבּכּוּרֵי ְ‬
‫כו ֵר ִ‬

‫שמות פרק לד‬

‫אַתּה ַליהוָֹה‬
‫ָכ ִרי ִכּי ַע ם ָקדוֹשׁ ָ‬
‫ַא ָכ ָלהּ אוֹ ָמכר ְלנ ְ‬
‫ֹאכלוּ ָכל‪-‬נְ ֵב ָלה ַלגֵּר ֲא ֶשׁר‪ִ -‬בּ ְשׁ ָע ֶרי ָך ִתּ ְתּ ֶננָּה ו ֲ‬
‫כא לֹא‪-‬ת ְ‬
‫ח ֵלב ִאמּוֹ‪ :‬דברים פרק יד‬
‫יך לֹא‪ְ -‬ת ַב ֵשּׁל גְּ ִדי ַבּ ֲ‬
‫ֱאל ֶֹה ָ‬

‫איסור בשר בחלב‬

‫איסור אכילה‬

‫איסור בישול‬

‫איסור הנאה‬

‫סוג הבשר‬
‫שאסור באכילה‬
‫מטעם בב"ח‬

‫סוג החלב שאסור‬
‫באכילה‬
‫מטעם בב"ח‬

‫סוג העירוב‬
‫האוסר באכילה‬
‫מטעם בב"ח‬

‫הבשר שאסור‬
‫מה"ת‬

‫הבשר שאסור‬
‫לאכול מד"ס‬

‫הבשר שמותר‬
‫לאכול בחלב‬

‫איסור אכילת בב"ח‬

‫סוג הבשר שאסור באכילה מטעם בב"ח‬
‫סוג החלב שאסור באכילה מטעם בב"ח‬
‫סוג העירוב האוסר באכילה מטעם בב"ח‬

‫סוג הבשר שאסור מטעם בב"ח מה"ת‬
‫בשר בהמה טהורה בחלב בהמה טהורה‬
‫מתני'‬
‫אסור לבשל ואסור בהנאה בשר בהמה טהורה בחלב‬
‫בהמה טמאה בשר בהמה טמאה בחלב בהמה טהורה‬

‫מותר לבשל ומותר בהנאה‬

‫דאין ב ו משום בשר בחלב כדיליף‬

‫בגמרא ובאכילה מיהא אסור משום איסור טמאה ר"ע אומר חיה‬
‫ועוף אינם מן התורה שנאמר לא תבשל גדי בחלב‬

‫‪1‬‬

‫‪PDF created with pdfFactory trial version www.softwarelabs.com‬‬

‫אמו ג' פעמים פרט לחיה ולעוף ובהמה טמאה‬

‫גדי פרט‬

‫לעוף שאינו בהמה גדי פרט לחיה שאינה בהמה דאע"ג דחיה בכלל בהמה‬

‫משום נבלה יכול יהא אסור לבשל בחלב ת"ל בחלב‬
‫אמו יצא עוף שאין לו חלב אם‪:‬‬

‫אתא קרא יתירא ומפקיע גדי ולא א ת הבהמה טמאה אבל בהמה טהורה‬

‫דלאו גדי כגון פרה ורחל איתרבאי מקראי כדקתני בברייתא בגמרא‪ :‬רבי‬
‫יוסי הגלילי אומר נאמר לא תאכלו כל נבלה ונאמר‬

‫מנא הני מילי דכל בהמה במשמע א"ר אלעזר אמר‬
‫גמ'‬
‫קרא וישלח יהודה את גדי העזים כאן גדי עזים הא כל‬
‫מקום שנאמר גדי סתם אפילו פרה ורחל במשמע‬

‫נבלה יש בו משום בשר בחלב לא תבשל גדי בחלב אמו את‬
‫שאסור משום נבלה אסור לבשל בחלב עוף שאסור‬

‫מסכת חולין דף קיג‪/‬א‬

‫ד"ה בשר בהמה טהורה בחלב‬
‫תוס'‬
‫בהמה טהורה כו'‪ .‬הוא הדין בשר עוף לרבנן דאסור מן‬
‫התורה דדוקא ר"ע הוא דאמר חיה ועוף אינם מן‬

‫התורה ונפקא לן מדדריש לקמן את שאסור משום‬
‫נבלה אסור לבשלו בחלב‪ :‬מסכת חולין דף קיג‪ /‬א‬

‫רב אלפס פוסק הלכה כרבי עקיבה‪.‬‬
‫רא"ש‪:‬‬
‫ואי ס"ל דרבנן פלגי עליה‪ ,‬הא קי"ל הלכה כר"ע‬
‫מחבירו דווקא ולא כנגד רבים‪ .‬אלא ודאי דלא פליגי‬

‫אלא ת"ק אמר שנוהג בבהמה טהורה דוקא ולא‬
‫בטמאה ור"ע מפרש מהיכן נתמעטו חיה ועוף ובהמה‬
‫טמאה‪.‬‬

‫באותו פסוק עצמו לא תבשל גדי בחלב אמו דמשמע כל שנוהג בו איסור‬

‫קיצור‬
‫רבנן ) ת"ק( לתוס'‬
‫רבנן לרא"ש‬

‫סוג הבשר שאסור מטעם בב"ח מה"ת‬
‫בשר בהמה‪ ,‬חיה‬
‫בשר בהמה טהורה*‬

‫ועוף טהורה*‬

‫)ולא פליג ר"ע את"ק (‬

‫לר"ע‪:‬‬
‫בשר בהמה וחיה‬

‫לרבי יוסי הגלילי‪:‬‬

‫**‬

‫*בזה נכלל בשר נבלה‪ ,‬טריפה ושאינה שחוטה שאסור מה" ת לבשל בחלב )ולא בא להוציא אלא בהמה טמאה( מיהו‪ ,‬אין בהם איסור אכילה‬
‫ בית הילל ‪-‬‬‫משום בב"ח‬
‫**ומשמע אף טמאה מאחר שיש בטמאה משום נבלה ‪ -‬תפארת ישראל ‪-‬‬

‫מתני' בשר בהמה טהורה עם חלב‬
‫רי"ף‪:‬‬
‫בהמה טהורה אסור לבשל ואסור בהנאה בשר בהמה‬
‫טהורה בחלב בהמה טמאה או בשר בהמה טמאה‬

‫בחלב בהמה טהורה מותר לבשל ומותר בהנאה ר"ע‬
‫אומר חיה ועוף אינם מן התורה שנאמר לא תבשל גדי‬
‫בחלב אמו ג' פעמים פרט לחיה ולעוף ובהמה טמאה‪.‬‬

‫ומה שהביא רב אלפס דר"ע ולא‬
‫רא"ש‪:‬‬
‫הביא דרבי יוסי הגלילי‪ ,‬משום שפוסק הלכה כרבי‬
‫עקיבה‪ .‬ואי ס"ל דרבנן פלגי עליה‪ ,‬הא קי"ל הלכה‬
‫כר"ע מחבירו דווקא ולא כנגד רבים‪ .‬אלא ודאי סבירא‬

‫ליה דלא פליגי אלא ת"ק אמר שנוהג בבהמה טהורה‬
‫דוקא ולא בטמאה ור"ע מפרש מהיכן נתמעטו חיה‬
‫ועוף ובהמה טמאה‪.‬‬

‫הלכה ג אין אסור מן התורה אלא‬
‫רמב"ם‬
‫בשר בהמה טהורה בחלב בהמה טהורה שנאמר לא‬
‫תבשל גדי בחלב אמו וגדי הוא כולל ולד השור ולד‬
‫השה ולד העז עד שיפרוט ויאמר גדי עזים ולא נאמר‬

‫גדי בחלב אמו אלא שדיבר הכתוב בהווה אבל בשר‬
‫בהמה טהורה )שבשלו( בחלב בהמה טמאה או בשר‬
‫בהמה טמאה )שבשלו( בחלב בהמה טהורה‬

‫‪2‬‬

‫‪PDF created with pdfFactory trial version www.softwarelabs.com‬‬

‫כדי שלא יפשעו העם ויבואו לידי איסור בשר בחלב‬
‫של תורה ויאכלו בשר בהמה טהורה בחלב בהמה‬
‫טהורה שהרי אין משמע הכתוב אלא גדי בחלב אמו‬
‫ממש לפיכך אסרו כל בשר בחלב‪ :‬הלכות מאכלות אסורות‬

‫מותרלבשלומותרת בהנייה ואין חייבין על אכילתו‬
‫משום בשר בחלב‪:‬‬
‫הלכה ד וכן בשר חיה ועוף בין בחלב חיה בין בחלב‬
‫בהמה אינו אסור באכילה מן התורה לפיכך מותר‬
‫לבשלו ומותר בהנייה ואסור באכילה מדברי סופרים‬

‫פרק ט‬

‫איזהו בשר אסור בחלב‪.‬‬
‫תורת הבית הקצר‬
‫בשר בהמה אסור מן התורה‪ .‬נאמר לא תבשל גדי‬

‫בחלב אמו שלשה פעמים לומר לך גדי ולא חיה גדי‬
‫ולא עוף גדי ולא בהמה טמאה‪ .‬הבית השלישי השער הרביעי‬

‫איסור בשר בחלב כתיב לא תבשל‬
‫טור‪:‬‬
‫גדי בחלב אמו ונאמר ג' פעמים בתורה אחד לאיסור‬
‫בישול ואחד לאיסור אכילה ואחד לאיסור הנאה‬
‫והוציא איסור אכילה בלשון בישול לומר שאינו אסור‬
‫מן התורה אלא דרך בישול אבל מדרבנן אסור בכל‬
‫ענין וגדי לאו דוקא דהוא הדין נמי שור שה ועז ולא‬

‫שנא בחלב אמו ולא שנא בחלב אחרת אלא שדבר‬
‫הכתוב בהווה‪ .‬ואינו נוהג אלא בטהורה כגון בשר‬
‫בהמה טהורה בחלב טהורה אבל בשר טהורה בחלב‬
‫בהמה טמאה או בשר טמאה בחלב טהורה ובשר חיה‬
‫ועוף אפילו בחלב טהורה אינו אלא מדרבנן ומותר‬
‫בבישול ובהנאה‪ :‬יורה דעה סימן פז‬

‫ובשר העוף בחלב‪ ,‬פשוט שם‬
‫ב"י‬
‫במשנה דלכ"ע מותר מן התורה‪ .‬ובשר חיה פלוגתא‬

‫דר"ע ור' יוסי הגלילי ופוסק רבינו כרבי עקיבא וכן‬
‫יו"ד סימן פז‬
‫פסק הרא"ש ‪ ,‬הרי"ף‪ ,‬הרמב"ם והרשב"א‬

‫סעיף א כתוב בתורה‪ :‬לא תבשל‬
‫שו"ע‬
‫גדי בחלב אמו ג' פעמים; אחד לאיסור בישול‪ ,‬ואחד‬
‫לאיסור אכילה‪ ,‬ואחד לאיסור הנאה‪ .‬והוציא אכילה‬
‫בלשון בישול‪ ,‬לומר שאינו אסור מן התורה אלא דרך‬
‫בישול‪ ,‬אבל מדרבנן אסור בכל ענין‪) .‬כל בשר בחלב‬
‫סעיף ב‬
‫שאינו אסור מן התורה‪ ,‬מותר בהנאה(‪.‬‬
‫גדי‪ ,‬לאו דוקא‪ ,‬דהוא הדין שור‪ ,‬שה ועז‪ .‬ולא שנא‬
‫בחלב אם‪ ,‬ולא שנא בחלב אחרת‪ ,‬אלא שדבר הכתוב‬

‫סעיף ג אינו נוהג אלא בבשר בהמה‬
‫בהווה‪.‬‬
‫טהורה בחלב בהמה טהורה‪ ,‬אבל בשר טהורה בחלב‬
‫טמאה‪ ,‬או בשר טמאה בחלב טהורה‪ ,‬מותרים בבישול‬
‫ובהנאה‪ .‬ובשר חיה ועוף‪ ,‬אפילו בחלב טהורה‪ ,‬מותר‬
‫בבישול‪ ,‬ובהנאה; ואף באכילה אינו אסור‪ ,‬אלא‬
‫מדרבנן‪ .‬אבל דגים וחגבים‪ ,‬אין בהם איסור‪ ,‬אפילו‬
‫מדרבנן‪ .‬יו "ד סימן פז‬

‫התוספות כתבו אהא דתנן בשר‬
‫ב"ח‬
‫בהמה טהורה בחלב בהמה טהורה וכו'‪" :‬הוא הדין‬
‫בשר עוף לרבנן דאסור מן התורה דדוקא ר"ע הוא‬
‫דאמר חיה ועוף אינם מן התורה ונפקא לן מדדריש‬
‫לקמן את שאסור משום נבלה אסור לבשלו בחלב"‬

‫לפ"ז משמע דהלכה כרבנן דאין הלכה כרבי עקיבא‬
‫מחביריו‪ .‬ואע"ג דהאשיר"י כתב‪" :‬מדהביא האלפסי‬
‫דברי רבי עקיבא‪ ,‬אלמא דסבירא ליה דרבי עקיבא בא‬
‫לפרש דברי ת"ק ולא לאיפלוגי עליה" מכל מקום קשה‬
‫הדבר להקל כנגד דעת התוספות‬
‫יו"ד סימן פז‬

‫דעת המחבר דבשר חיה ועוף אינו‬
‫ש"ך‬
‫אסור באכילה אפילו דרך בישול אלא מדרבנן ומותר‬
‫בהנאה ובבישול לגמרי ומהרש"ל והב"ח תלו עצמן‬
‫בדברי מהרא"י בהגהת ש"ד סי' ע"ו במ"ש קשה להקל‬
‫נגד התוס' לכך פסקו דבשר חיה ועוף בחלב דאורייתא‬
‫ובספרי החזקתי דברי האומרים שהוא מדרבנן מן‬
‫הש"ס והבאתי שם שכן דעת הרבה פוסקים מאד‬
‫ושאף מהרא"י לא קאמר אלא שקשה להקל נגד‬
‫התוס' שלא לאכול גבינה אחר בשר עוף מיד אבל‬

‫מודה לדינא דבשר עוף בחלב דרבנן שהרי כתב‬
‫בהגהת ש"ד סי' ס"ט דביצים גמורים מותר לאכלן‬
‫בחלב משום דבשר עוף בחלב דרבנן הקילו )וכ"כ רנ"ש‬
‫במ"ש סימן ס"ט שמהרא"י תופס עיקר כבה"ג ע"ש( ואף שהתוס'‬
‫תלו דין אכילת גבינה אחר בשר עוף בזה דבשר עוף‬
‫בחלב דאורייתא או דרבנן מ"מ אין זה מוכרח כמ"ש‬
‫שם וגם מדברי התוס' עצמן שם משמע שאין מוכרח‬
‫לומר כן אלא שבאו ליישב מנהג העולם ע"ש ובאמת‬
‫י"ל דרך אחרת דאף למאי דקי"ל בשר עוף בחלב דרבנן‬

‫‪3‬‬

‫‪PDF created with pdfFactory trial version www.softwarelabs.com‬‬

‫אסור לאכול גבינה מיד אחריו וכדלקמן ר"ס פ"ט והא‬
‫דתני אגרא עוף וגבינה נאכלין באפיקורן מפרשינן כמו‬
‫שמפרש הרמב"ם וסייעתו ומביאו ב"י סי' פ"ט דהיינו‬
‫באוכל גבינה ואח"כ עוף ועוד יש לחלק בכמה גווני‬
‫קיצור‬

‫והרי כתב הרמב"ם סוף פ"ב מהלכות ממרים שהאומר‬
‫בשר עוף בחלב אסור מן התורה עובר בבל תוסיף‬
‫יו "ד סימן פ ז ס"ק ד‬
‫ע"ש‪:‬‬

‫האם ההלכה כרבנן )לפי הדעות שת"ק חולק על ר"ע(‪ ,‬כר"ע או כרבי יוסי הגלילי?‬
‫תוס' והב"ח‬

‫ההלכה היא כרבנן‬

‫שאר כל הפוסקים‬

‫ההלכה היא כר"ע‬

‫סוג הבשר שאסור באכילה מטעם בב"ח מד"ס‬
‫מאי איכא בין רבי יוסי הגלילי דנפקא ליה‬
‫גמ'‬
‫מבחלב אמו לרבי עקיבא‪ .‬דנפקא ליה מגדי פרט לעוף איכא‬
‫בינייהו חיה רבי יוסי הגלילי סבר חיה דאורייתא דכל‬
‫שהוא אסור משום נבלה נוהג בו בשר בחלב חוץ מן העוף שאין לו חלב‬

‫אם ור' עקיבא סבר חיה דרבנן איבעית אימא עוף איכא‬
‫בינייהו ר"ע דפריש דאינו מן התורה משמע הא מדרבנן יש לו אבל רבי‬
‫יוסי הגלילי דלא פריש האי לישנא שרי ליה לגמרי ר' עקיבא סבר‬
‫חיה ועוף אינן מן התורה הא מדרבנן אסירי ור' יוסי‬
‫הגלילי סבר עוף אפילו מדרבנן נמי לא אסיר תניא נמי‬
‫קיצור‬

‫הכי דלרבי יוסי הגלילי אפילו איסורא דרבנן לית ליה בעוף במקומו‬
‫של רבי אליעזר היו כורתין עצים לעשות פחמין‬
‫לעשות ברזל במקומו של רבי יוסי הגלילי היו אוכלין‬
‫בשר עוף בחלב לוי איקלע לבי יוסף רישבא אייתו‬
‫לקמיה רישא דטיוסא )‪ (peacock‬בחלבא ולא אמר להו‬
‫ולא מידי כי אתא לקמיה דרבי אמר ליה אמאי לא‬
‫תשמתינהו אמר ליה אתריה דרבי יהודה בן בתירא‬
‫הוא ואמינא דרש להו כרבי יוסי הגלילי דאמר יצא‬
‫עוף שאין לו חלב אם‪ :‬חולין דף קטז‪/‬א‬

‫סוג הבשר שאסור מטעם בב"ח מד"ס‬
‫רבנן לתוס' *‬
‫‪XXXXX‬‬
‫רבי יוסי הגלילי**‬
‫רבנן לרא"ש‬

‫בשר חיה ועוף‬

‫)ולא פליג ר"ע את"ק (‬

‫לר"ע‪:‬‬
‫* לרבנן‪ ,‬בשר בהמה חיה ועוף אסורים מה" ת‬
‫** לר' יוסי הגלילי‪ ,‬בשר בהמה וחיה אסורים מה"ת ובשר עוף מותר אף בדרבנן‬

‫הלכה ד ‪…‬בשר חיה ועוף בין בחלב‬
‫רמב"ם‬
‫חיה בין בחלב בהמה ‪…‬אסור באכילה מדברי סופרים‬

‫כדי שלא יפשעו העם ויבואו לידי איסור בשר בחלב‬
‫של תורה הלכות מאכלות אסורות פרק ט‬

‫טור‪:‬‬

‫בשר חיה ועוף אפילו בחלב טהורה אינו אלא‬

‫שו"ע‬

‫סעיף ג ‪ …‬בשר חיה ועוף‪ ,‬אפילו בחלב טהורה‪ … ,‬אינו אסור‪ ,‬אלא מדרבנן‪.‬‬

‫מדרבנן יורה דעה סימן פז‬

‫שו "ע יו"ד סימן פז‬

‫‪4‬‬

‫‪PDF created with pdfFactory trial version www.softwarelabs.com‬‬

‫בשר חיה ועוף אינו אסור באכילה אפילו דרך בישול אלא מדרבנן‪ …‬האומר בשר עוף בחלב אסור מן‬
‫ש"ך‬
‫התורה עובר בבל תוסיף‬
‫האם ההלכה כרבנן )לפי הדעות שת"ק חול ק על ר"ע(‪ ,‬כר"ע או כרבי יוסי הגלילי?‬

‫קיצור‬

‫דעת רוב הפוסקים* ההלכה היא כר"ע‬
‫*חוץ מן הב"ח‬

‫עיון‬
‫הקדמה‬
‫ידוע שהאוכל בשר בהמה טהורה שנתבשלה בחלב עובר על איסור בב" ח מה"ת‪.‬‬
‫ידוע )לפי המסקנה( שהאוכל בשר חיה ועוף בחלב עובר על איסור בב"ח מד" ס‪.‬‬
‫ידוע שהאוכל בשר בהמה טמאה עובר על איסור אכילת בהמה טמאה מה"ת‪.‬‬

‫השאלה‬

‫האוכל בשר בהמה טמאה בחלב‪ ,‬האם הוא עובר על איסור בב"ח דרבנן?‬
‫ואינו נוהג אלא בטהורה כגון בשר‬
‫טור‪:‬‬
‫בהמה טהורה בחלב טהורה אבל בשר טהורה בחלב‬

‫בהמה טמאה או בשר טמאה בחלב טהורה ובשר חיה‬
‫סימן פז‬
‫ועוף אפילו בחלב טהורה אינו אלא מדרבנן‪:‬‬

‫קיצור‬
‫ממשמעות הטו"ר‬

‫החכ' גזרו על בשרבהמה טמאה* )שנתבשלה בחלב( איסור בב"ח‬

‫*וה"ה חלב בהמה טמאה‬

‫לשון רבינו אינו מכוון‪,‬‬
‫בית יוסף על הטו"ר‬
‫שכלל דין בשר בהמה טהורה בחלב בהמה טמאה‬
‫ובשר טמאה בחלב טהורה עם דין בשר חיה ועוף‬
‫בחלב טהורה‪ .‬דמ"ש "אינו אלא מדרבנן" לא מצי קאי‬
‫אלא לחיה ועוף בחלב טהורה דאילו לבשר טהורה‬
‫בחלב טמאה ובשר טמאה בחלב טהורה לא אשכחן‬
‫שיאסרוהו חכמים באכילה משום בשר בחלב וגם לא‬

‫היה להם ענין לאסרו מדבריהם אחר שכבר הוא אסור‬
‫ועומד מן התורה משום בשר טמא או משום חלב‬
‫טמא וכך ה"ל לכתוב‪ :‬אבל בשר טהורה בחלב טמאה‪,‬‬
‫או בשר טמאה בחלב טהורה‪ ,‬מותרים בבישול‬
‫ובהנאה‪ .‬ובשר חיה ועוף‪ ,‬אפילו בחלב טהורה‪ ,‬מותר‬
‫בבישול‪ ,‬ובהנאה; ואף באכילה אינו אסור‪ ,‬אלא‬
‫מדרבנן‪ .‬יורה דעה סימן פ‬

‫כתב בית יוסף‪" :‬ולשון‬
‫ב"ח על הטו"ר‬
‫רבינו אינו מכוון"‪ .‬ולפע"ד דמכוון הוא דסבירא ליה‬
‫לרבינו דכולה מתניתין דסוף פרק "כל הבשר" פלוגתא‬
‫דתנא קמא ורבי עקיבא ורבי יוסי הגלילי‪ ,‬בדאורייתא‬

‫היא אבל כולא תנאי מודו דאף בבשר טמאה וחלב‬
‫טמאה דאית ביה משום בשר בחלב מדרבנן ואע"פ‬
‫שכבר אסור הוא מן התורה‪ ,‬נפקא מינה לענין חתיכה‬
‫עצמה נעשית נבלה דלא אמרינן נעשה נבלה אלא‬

‫‪5‬‬

‫‪PDF created with pdfFactory trial version www.softwarelabs.com‬‬

‫בבשר בחלב )כרבינו אפרים(‪ .‬אי נמי‪ ,‬נפקא מינה לענין‬
‫חתיכה הראויה להתכבד דאף חתיכה שאינה אסורה‬
‫אלא מדרבנן‪ ,‬אינה בטילה אם היא ראויה להתכבד‬
‫)הביאו בית יוסף בסימן ק"א(‪ .‬לפ"ז חתיכת בשר טהורה‬
‫שנתבשלה בחלב טמאה והיא חתיכה הראויה‬
‫ל התכבד אי נמי גבינה חשובה שקיבלה טעם מבשר‬

‫טמאה אפילו באלף אינה בטל‪ .‬אבל אם לא היה שם‬
‫איסור בשר בחלב מדרבנן‪ ,‬לא אמרינן בשאר איסורין‬
‫"נעשה נבלה" וכן אין לו דין "חתיכה הראויה‬
‫להתכבד" מאחר דאין איסורו מחמת עצמו אלא‬
‫מחמת שקיבלה טעם מאיסור‬
‫יו "ד סימן פ ז‬

‫בשר‬
‫"אבל‬
‫פרישה ודרישה על הטו"ר‬
‫טהורה בחלב בהמה טמאה או בשר טמאה בחלב‬
‫טהורה לא" כן צריך לגרוס את הטו"ר‪ ,‬וכן הגיה מורי‬
‫ורבי מילת "לא"‪ .‬ור"ל "לא"‪ ,‬דמותר בבישול ובהנאה‪.‬‬
‫ואין ענין כאן לאסור באכילה משום בשר בחלב כיון‬
‫שכבר אסור ועומד מן התורה משום "בשר טמא" ואין‬
‫איסור חל על איסור‪ .‬ודוחק ליישב כמו הב"ח דאיסור‬

‫בשר בחלב מדרבנן קאי נמי אחלב טמאה עם בשר‬
‫טהורה או איפכא ונפקא מנה‪ :‬דלא אמרינן "חתיכה‬
‫נעשית נבלה" כי אם בבשר בחלב‪ .‬שעדיין קשה‪ ,‬שלא‬
‫מצינו זה בשום מקום שבשר או חלב טמאה יש בו‬
‫איסור בשר בחלב דרבנן ושנעשה נבלה מדרבנן‪ .‬יו"ד‬
‫סימן פ ז‬

‫ברור דמ"ש הטו"ר ש"אינו‬
‫ט"ז על הטו"ר‬
‫אלא מדרבנן" לא קאי רק אבשר עוף‪ .‬ולא כלל בשר‬
‫טמא או חלב טמא עמו רק לענין שיהא מותר בהנאה‬
‫ובבישול כמ"ש ב"י ומשום הכי יפה עשה בש"ע שלא‬
‫העתיק זה‪ .‬ומו"ח )הב"ח( ז"ל מתרץ דיש נפקא מינה‬
‫בגזרה זו דלהוי בו דין "חתיכה עצמה נעשית נבלה"‬
‫שסבירא ליה לרבינו אפרים דלא אמרינן כן אלא‬
‫בבשר בחלב‪ .‬ולא דקו רבנן )הב"ח והדרישה( בזה‪,‬‬
‫כבודם במקומם מונח‪ ,‬דהא עיקר הטעם לרבינו‬
‫אפרים דמחמיר בבשר בחלב הוא מטעם שכל אחד‬
‫בפני עצמו מותר‪ .‬רק בתערובות‪ ,‬אסורים‪ ,‬ונעשים גוף‬
‫אחד‪ .‬וזה לא שייך כאן במין אחד טמא דהא בלאו הכי‬
‫יש בו איסור מן התורה‪ .‬ואם כן הוי כשאר איסורים‪.‬‬
‫ואין לומר דרבנן גזרו בזה לומר חתיכה עצמה נעשית‬
‫נבלה אטו שאר בשר בחלב דאורייתא‪,‬דא"כ גם‬
‫בבישול ובהנאה היה להם לגזור כן כיון שאיסור‬
‫אכילה יש בלאו הכי מן התורה והם החמירו על‬
‫התערובת‪ ,‬הכי נמי הוה להו להחמיר בזה‪ .‬ומדברים‬
‫אלו הוקשה גם מ"ש עוד מו"ח ז"ל‪ ,‬דיש נפקא מינה‬
‫ל"חתיכה הראויה להתכבד"‪ ,‬דאם נאסרה מחמת‬

‫שקיבלה טעם‪ ,‬בטילה‪ ,‬מלבד בבשר בחלב‪ .‬גם זה‬
‫ליתיה כלל‪ ,‬דהא דהחמיר שם בבשר בחלב הוא מטעם‬
‫שהחתיכה עצמה נעשית נבלה‪ ,‬דכיון דנתבשל בשר‬
‫בחלב‪ ,‬נעשה גוף אחד של איסור משא"כ בשאר‬
‫איסורים‪ .‬וכאן לא שייך לומר כן דיש באחד מהם‬
‫איסור דאורייתא בלאו תערובת בשר בחלב‪ .‬משום‬
‫הכי הוי בשר בחלב שלו על כל פנים לא גריע משאר‬
‫איסור בלוע ואין בו משום ראוי להתכבד‪ .‬ומלבד כל‬
‫מה שזכרנו‪ ,‬אין מקום לומר שרבנן גזרו שיהא איסור‬
‫אכילת בשר בחלב במין אחד טמא‪ ,‬דלא מצינו זה‬
‫בגמרא ולא בפוסקים כלל אלא בבשר עוף לחוד יש‬
‫פלוגתא‪ .‬ואדרבה במתניתין )חולין קיג‪ (.‬תנן‪" :‬בשר‬
‫בהמה טמאה בחלב בהמה טהורה מותר לבשל ומותר‬
‫בהנאה" ופירש רש"י‪ " :‬ובאכילה מיהא אסור משום‬
‫איסור טמאה" שמע מינה דבלאו טומאה אין שום‬
‫שייכות איסור בזה‪ ,‬דאם לא כן היה למתניתין‬
‫להזכירו‪ .‬ולפי מה שנמא בשם רש"ל שהגיה בטו"ר‬
‫תיבת "לא" קודם "ובשר חיה כו'" אתי שפיר טפי דאין‬
‫כוונת הטו"ר רק להשמיענו שיש שם היתר בישול‬
‫והנאה‪.‬‬
‫יו "ד סימן פז ס "ק ב‬

‫ל' הטור אינו מכוון הוא‪.‬‬
‫ש"ך על הטו"ר‬
‫לכך תיקן הב"י כאן הלשון ויפה כוון אלא שהב"ח‬
‫השיג עליו ופי' דהטור אתא לאשמועינן דמ"מ מדרבנן‬
‫אסור' משום בשר בחלב ונ"מ לענין חתיכה נעשית‬
‫נבילה דס"ל )לקמן סי' צ"ב( דאינו אלא בבשר וחלב וכן‬
‫לענין חתיכה הראויה להתכבד ע"ש וכן פי' הפרישה‬
‫ולפ"ז אפילו לדידן דק"ל חנ"נ בכל האיסורים היה‬

‫נפקותא בדבר לענין מ"ש הרב בהג"ה סי' צ"ב ס"ד‬
‫ע"ש ודוק ולפע"ד ז"א דודאי לא אשכחן בשום דוכתא‬
‫וגם לא אשתמיט חד מהפוסקים לכתוב כן וגם‬
‫מפרש"י והר"ן )פכ"ה דף קי"ג ע"א במשנה( משמע להדיא‬
‫דלית בהו איסור משום בשר בחלב כלל אפילו מדרבנן‬
‫וגם אין טעם כלל שחכמים יאסרוהו משום בשר‬
‫בחלב דבשלמא בבשר עוף שייך שפיר גזירה שאם היו‬

‫‪6‬‬

‫‪PDF created with pdfFactory trial version www.softwarelabs.com‬‬

‫אוכלי' בשר עוף בחלב היו אוכלים ג"כ בשר בהמה‬
‫בחלב וכדכתב הרמב"ם שם אבל מה ענין לגזור שבשר‬
‫בהמה טהורה בחלב טמאה או איפכא יאסר משום‬
‫בשר בחלב דהא בלאו הכי ליכא למיחש למידי כיון‬
‫דבלאו הכי אסור משום בשר או חלב טמאה וזה נראה‬
‫כוונת הב"י במ"ש וגם לא היה ענין לאסרו כו' דלא‬
‫כמו שכתוב בלשון הב"ח דהא כבר אסור באכילה מן‬
‫התורה ולא הוצרכו לגזור עליו והבין שהב"י בא לומר‬
‫קיצור‬

‫דאין נ"מ בדבר אם הוא אסור משום בשר בחלב או‬
‫לאו כיון שכבר אסור מן התורה ולכך השיב דנ"מ כו'‬
‫אלא כוונת הב"י כדפירשתי וכן עיקר לדינא בשגם‬
‫שחתיכה הראויה להתכבד גופיה הוי מדרבנן וכדלקמן‬
‫סי' ק"י גם הדרישה כתב בסוף דבריו אלא שעדיין‬
‫קשה שלא מצינו זה בשום מקום שבשר טהורה בחלב‬
‫טמאה או איפכא יש בו איסור דרבנן ושנעשית נבילה‬
‫מדרבנן‪ .‬יו"ד סימן פז ס"ק ג‬

‫האם הטו"ר כוון לשונו כשכתב‪" :‬בשר טמאה בחלב טהורה‪]…‬אסור[ מדרבנן"?‬

‫לדעת הב"י‬

‫בטח שהטו"ר לא כיון לשונו כי‪…‬‬
‫לא מצינו שחכ' אסרוהו בשר טמאה בחלב משום בב"ח‪.‬‬
‫לא היה להם ענין לאסרו אחר שכבר הוא אסור מן התורה משום בשר טמא‬
‫לשון הטו"ר מכוון הוא‪ .‬כי‪…‬‬
‫כולא תנאי מודו בבשר טמאה דאית ביה משום בשר בחלב מדרבנן‬

‫לדעת הב"ח‬

‫פרישה ודרישה‬

‫לדעת הט"ז‬

‫לדעת הש"ך‬

‫)ומה שלא‬

‫מצינו שחכ' אסרוהו‪ ,‬היינו משום שלא דנו בענין זה(‬

‫הגם שאסור מה"ת משום "בשר טמאה"‪ ,‬הוסיפו חכ' משום בב"ח כדי שיהיה‬
‫בו דין "חתיכה נעשית נבלה" ו"חתיכה הראויה להתכבד” השייך רק לבב"ח‪.‬‬
‫לשון הטו"ר לא מכוון‪ ,‬וכך צריך להגיה את לשונו ‪:‬‬
‫ואינו נוהג דין בב"ח מה"ת אלא בטהורה כגון בשר בהמה טהורה בחלב טהורה‪ .‬אבל‬
‫בשר טהורה בחלב בהמה טמאה או בשר טמאה בחלב טהורה‪ ,‬לא נוהג בו איסור בב"ח‬
‫ומותר בבישו ל ובהנאה‪ .‬ובשר חיה ועוף אפילו בחלב טהורה אינו אסור באכילה משום בב"ח‬
‫אלא מדרבנן‪.‬‬
‫לשון הטור לא מכוון וצריך להגיה לשונו כפי מה שנמצא )בשם רש"ל( ב פרישה‪.‬‬
‫ואי אפשר לתרץ הטו"ר כדברי הב"ח‪ ,‬כי‪…‬‬
‫דין חנ"נ ודין חתיכה הראויה להתכבד נאמר בבב"ח דוקא מטעם שכל אחד‬
‫בפני עצמו מותר רק בתערובות אסורים ונעשים גוף אחד וזה לא שייך כאן‬
‫במין אחד טמא‪.‬‬
‫אין מקום לומר שרבנן גזרו שיהא איסור אכילת בשר בחלב במין אחד טמא‪,‬‬
‫דלא מצינו זה בגמרא ולא בפוסקים כלל‪) .‬ואדרבה משמע שלא גזרו(‬
‫לשון שאינו מכוון הוא‪ .‬כי‪…‬‬
‫לא אשכחן בשום דוכתא ולא אשתמיט חד מהפוסקים לכתוב כן‪ .‬ומפירוש‬
‫רש"י והר"ן משמע להדיא דלית בהו משום בשר בחלב כלל אפילו מדרבנן ‪.‬‬
‫אין טעם כלל שחכ' יאסרוהו משום בשר שחלב‪ .‬דבשלמא בבשר עוף שייך‬
‫שפיר גזרה‪ ,‬שאם היו אוכלים בשר עוף בחלב‪ ,‬היו אוכלים גם כן בשר בהמה‬
‫בחלב‪ .‬אבל מה ענין לגזור על בשר טמאה משום בב"ח כיון דבלאו הכי אסור‪.‬‬

‫‪7‬‬

‫‪PDF created with pdfFactory trial version www.softwarelabs.com‬‬

‫הנפקא מינה אם אומרים שבשר )או חלב( טמאה אסור רק משום "איסור טמא" או גם משום‬
‫"איסור בב"ח דרבנן"‬
‫נפקא מינה א'‬

‫) ‪(A‬‬

‫"חתיכה עצמה נעשית נבלה"‬

‫לדעת רבינו אפרים‪ :‬אמרינן‪…‬‬
‫בשאר איסורים‬

‫"דין איסור בלוע"‬

‫בבשר בחלב‬

‫" דין חתיכה עצמה נעשית נבלה"‬

‫חתיכה עצמה נעשית נבלה‬

‫איסור בלוע‬

‫סיר מרק‬

‫סיר מרק‬
‫חתיכה‬

‫חתיכה‬

‫איסור‬

‫חלב‬

‫ההיתר נאסר ע"י איסור הבלוע בו‪ .‬לכן אם נפל בקדרה‬

‫החתיכת בשר‪ ,‬מיד כשנבלע בה )ע"י בישול וכדומה( טיפת‬

‫אחרת‪ ,‬אין צריך אלא ס' כנגד איסור הבלוע בו ואז גם‬

‫חלב‪ ,‬היא עצמה נעשית "נבלה"‪ .‬לכן אם נפל בקדרה‬

‫החתיכה שנאסרה חוזרת להיתרה מאחר שניסחט האיסור‬

‫אחרת‪ ,‬צריך ס' כנגד כל אותה החתיכה ואז עדיין היא עצמה‬
‫עומדת באיסורה‪.‬‬

‫ממנה‪.‬‬

‫ולנידו"ד‬
‫אם אומרים שבשר טמאה אין בו דין בב"ח דרבנן )ולא אמרינן חנ"נ ( ‪…‬‬

‫טיפת חלב טמאה שנפלה על חתיכת בשר טהורה‬
‫ונאסרה החתיכה מטעם "איסור טמא" ואח"כ‬
‫נתערב אותה החתיכה בקדרה אחרת ויש בקדרה‬

‫ס' נגד החלב‪ ,‬נתבטל האיסור וגם החתיכה עצמה‬
‫ דרישה ‪-‬‬‫מותרת‪.‬‬

‫אם אומרים שבשר טמאה יש בו דין בב"ח דרבנן )ואמרינן חנ"נ ( ‪…‬‬

‫טיפת חלב טמאה שנפלה על חתיכת בשר טהורה‬
‫ונעשית החתיכה נבלה מטעם "איסור בב"ח דרבנן"‬
‫ואח"כ נתערב אותה החתיכה בקדרה אחרת ויש‬

‫בקדרה רק ס' נגד החלב‪ ,‬נאסר הכל עד שיהא ס'‬
‫נגד כל החתיכה‪ .‬וגם אז‪ ,‬החתיכה עצמה עומדת‬
‫באיסורה לעולם ‪ -‬דרישה ‪-‬‬

‫‪8‬‬

‫‪PDF created with pdfFactory trial version www.softwarelabs.com‬‬

‫הט"ז סותר את הנפקא מינה‬
‫הטעם לרבינו אפרים דמחמיר בבשר בחלב הוא‬
‫מטעם שכל אחד בפני עצמו מותר‪ .‬רק בתערובות‪,‬‬
‫אסורים‪ ,‬ונעשים גוף אחד‪ .‬וזה לא שייך כאן במין‬

‫אחד טמא דהא בלאו הכי יש בו איסור מן התורה‪.‬‬
‫ואם כן הוי כשאר איסורים‪.‬‬

‫הנקודות הכסף מקיים את הנפקא מינה‬
‫לא קשה מידי‪ ,‬דמכל מקום משום בשר בחלב כל‬
‫חד באפי נפשיה שרי )הגם שמין אחד טמא( וא"כ חלב‬
‫טהורה נעשה נבלה משום בשר אע"ג דהוא בשר‬

‫נפקא מינה א'‬

‫) ‪(B‬‬

‫טמאה וכן בשר טהורה נעשב נבלה משום חלב‬
‫אע"ג דהוא חלב טמאה )מיהו בש"ך העליתי גם כן כהבית‬
‫יוסף מטעמי אחריני ע"ש (‬

‫"חתיכה עצמה נעשית נבלה"‬

‫לדעת הרמ"א‪ :‬אמרינן דין "חתיכה נעשית נבלה" ב‪…‬‬
‫"איסור בשר בחלב" לא רק באיסור "גוש" )כגון חתיכת בשר שנבלע בו טפת חלב( אלא גם באיסור "לח בלח" )כגון‬
‫ציר בשר‪ ,‬בחלב( ואפילו האיסור הוא רק דרבנן )כגון ציר בשר עוף‪,‬בחלב( ויש הפס ד מרובה אעפ"כ אמרינן דין חנ"נ‬
‫"שאר איסורים"‬

‫לא רק באיסור "גוש" אלא גם באיסור "לח בלח" בשאין הפסר מרובה אבל ב"לח בלח" כשיש הפסד‬

‫מרובה‪ ,‬לא אמרינן דין חנ"נ‬

‫ולנידו"ד‬
‫אם אומרים שבשר טמאה אין בו דין בב"ח דרבנן )ולא אמרינן דין חנ"נ ב"לח בלח" בשיש הפסד מרובה( ‪…‬‬

‫טיפת חלב טמאה שנתערב בציר בשר טהורה‬
‫ונאסרה מטעם "איסור טמא" ונתערב אח"כ‬

‫בתבשיל אחר‪ ,‬אם יש הפסד מרובה צריך ס' רק‬
‫ השפתי דעת ‪-‬‬‫נגד הטיפה‬

‫אם אומרים שבשר טמאה יש בו דין בב"ח דרבנן )ואמרינן דין חנ"נ ב"לח בלח" בשיש הפסד מרובה( ‪…‬‬

‫טיפת חלב טמאה שנתערב בציר בשר טהורה‬
‫ונעשית אותו העירוב נבלה מטעם "איסור בב"ח‬
‫דרבנן" ונתערב אח"כ בתבשיל אחר‪ ,‬נאסר‬

‫התבשיל אם אין ס' נגד הכל אפי' בהפסד מרובה‬
‫‪ -‬השפתי דעת ‪-‬‬

‫‪9‬‬

‫‪PDF created with pdfFactory trial version www.softwarelabs.com‬‬

‫נפקא מינה ב' "חתיכה הראויה להתכבד בה לפני האורחים"‬

‫חתיכה הראויה להתכבד‬

‫חתיכה שאינה ראויה להתכבד‬

‫חתיכת בשר שנתבשלה בחלב והיא חתיכה הראויה‬

‫חתיכת בשר שנתבשלה בחלב והיא חתיכה שאינה ראויה‬

‫להתכבד‪ ,‬אפילו באלף אינה בטל‬

‫להתכבד‪ ,‬בטל בס'‬

‫דין "חתיכה הראויה להתכבד" אמרינן רק ב"בשר בחלב" דאיסורו מחמת עצמו ולא ב"שאר איסורים"‪ ,‬מאחר דאין‬
‫איסורו מחמת עצמו אלא מחמת שקיבלה טעם מאיסור‪.‬‬

‫ולנידו"ד‬
‫אם אומרים שבשר טמאה יש בו דין בב"ח דרבנן )ואמרינן דין חתיכה הראויה להתכבד ( ‪…‬‬

‫חתיכת בשר טהורה שנתבשלה בחלב טמאה והיא‬
‫חתיכה הראויה להתכבד אי נמי גבינה חשובה‬

‫שקיבלה טעם מבשר טמאה אפילו באלף אינה‬
‫בטל‪ – .‬הב"ח ‪-‬‬

‫אם אומרים שבשר טמאה אין בו דין בב"ח דרבנן )ולא אמרינן ביה דין חתיכה הראויה להתכבד( ‪…‬‬

‫חתיכת בשר טהורה שנתבשלה בחלב טמאה אי‬
‫נמי גבינה חשובה שקיבלה טעם מבשר טמאה‬

‫ונאסרה‪ ,‬אוסר עד ס' כנגד איסור הבלוע בה‪.‬‬
‫‪ -‬הב" ח ‪-‬‬

‫הט"ז סותר את הנפקא מינה‬
‫המחמיר שם בבשר בחלב הוא מטעם שהחתיכה‬
‫עצמה נעשית נבלה‪ ,‬דכיון דנתבשל בשר בחלב‪,‬‬
‫נעשה גוף אחד של איסור משא"כ בשאר איסורים‪.‬‬

‫וכאן לא שייך לומר כן‪ ,‬דיש באחד מהם איסור‬
‫דאורייתא בלאו תערובת בשר בחלב‪.‬‬

‫הנקודות הכסף מקיים את הנפקא מינה‬
‫לא קשה מידי‪ ,‬דמכל מקום משום בשר בחלב כל חד באפי נפשיה שרי‬

‫)הגם שמין אחד טמא (‬

‫‪10‬‬

‫‪PDF created with pdfFactory trial version www.softwarelabs.com‬‬

‫נפקא מינה ג' " זית בשר טמא וזית בשר טהור שנפלו לתשעה וחמשים זיתי חלב "‬
‫‪,‬‬

‫האיסורים מצטרפים זה אם זה‬

‫האיסורים מבטלים זה את זה‬

‫איסור הא' היא מאותו סוג של איסור הב' ולכן שתי‬

‫איסור הא' אינו מאותו סוג של איסור הב' ולכן איסור‬

‫האיסורים מצטרפים להצריך ב' פעמים ס' בהיתר כדי‬

‫הא' מצטרף עם ההיתר נגד איסור הב' ואיסור הב'‬

‫לבטלן‪.‬‬

‫מצטרף עם ההיתר נגד איסור הא' ודי בס' פעם אחת‬
‫כדי לבטלן‪.‬‬

‫היתר‬
‫דם‬

‫היתר‬
‫נבלה‬

‫דם‬

‫דם‬

‫ולנידו"ד‬
‫אם אומרים שבשר טמאה יש בו דין בב"ח דרבנן ‪…‬‬

‫ב' זיתי בשר כנגד נ"ט זיתי חלב ונאסר הכל‬
‫משום בב" ח ‪ -‬כרתי ופלתי ‪-‬‬

‫זית בשר טמא וזית בשר טהור שנפלו לתשעה‬
‫וחמשים זיתי חלב‪ ,‬אם אומרים שהזית בשר‬
‫טמא אסור ג"כ משום בב"ח דרבנן‪ ,‬הרי יש לנו‬

‫אם אומרים שבשר טמאה אין בו דין בב"ח דרבנן ‪…‬‬

‫זית בשר טמא וזית בשר טהור שנפלו לתשעה‬
‫וחמשים זיתי חלב‪ ,‬אם אומרים שהזית בשר טמא‬

‫אסור רק משום "טמא" א"כ לפנינו ב' סוגי איסור‬
‫המבטלים זה את זה‪ ,‬והחלב מותר ‪ -‬כרתי ופלתי‪-‬‬

‫אם אומרים שבשר טמא יש בו משום בב"ח דרבנן‪…‬‬

‫‪59‬‬
‫זית בשר טהור‬
‫זית בשר טמא‬
‫נ"ט זיתי חלב‬

‫‪ü‬‬

‫אותו סוג איסור*‬

‫= איסורי ם מצטרפים זע"ז‬
‫‪11‬‬

‫‪…‬נמצא שאין ס' בחלב כנגד ב' זיתי בשר ונאסר הכל‬

‫*כי שני הזיתים א סורים משום בב"ח‬

‫‪11‬‬

‫‪PDF created with pdfFactory trial version www.softwarelabs.com‬‬

‫אם אומרים שבשר טמא אין בו משום בב"ח דרבנן‪…‬‬
‫‪59‬‬
‫זית בשר טהור‬
‫זית בשר טמא‬
‫נ"ט זיתי חלב‬

‫‪ü‬‬
‫=‬

‫ב' סוגי איסור‬
‫איסורים מבטלים זא"ז‬

‫‪11‬‬

‫‪…‬נמצא שיש ס' בחלב כנגד האיסור והחלב מותר‬

‫השפתי דעת סותר את הנפקא מינה‬
‫ולי נראה אם לומר דטמא וטהור אין טעמן שוין יש‬
‫לצדד בזה‪ ,‬אבל באמת אין זה ברור והלכך בטעמא‬

‫תליא מלתא וכל שנרגש טעם הבשר ודאי אסור‬
‫באכילה‪) .‬ובהנאה שרי(‬

‫אפי' אם אומרים שבשר טמא אין בו משום בב"ח דרבנן‪…‬‬

‫‪59‬‬
‫זית בשר טהור‬
‫זית בשר טמא‬
‫נ"ט זיתי חלב‬

‫‪ü‬‬
‫‪ü‬‬

‫ב' סוגי איסור‬
‫אותו טעם‬

‫= איסורי ם מצטרפים זע"ז‬
‫‪11‬‬

‫‪…‬נמצא שאין ס' בחלב כנגד ב' זיתי של בשר ונאסר‬

‫החידושי רע"ק מקיים את הנפקא מינה‬
‫ולענ"ד אף דבאמת דשני איסורים דטעמם שוים‬
‫מצטרפים לאסור‪ ,‬מכל מקום הכא כיון דהטמא אם‬
‫לא היה נאסר משום בשר בחלב ממילא גם הטהור‬
‫לא נעשה בשר בחלב כיון דאין בו שיעור ובזה לא‬
‫שייך לומר דמצטרפין כיון דעדיין אין שם איסור עליו‬
‫ולא נעשה בשר בחלב והוי לגבי טמאה כאלו חצי‬
‫זית טמאה וחצי זית טהורה נפלו למים אף דנרגש‬
‫הטעם מכל מקום נראה פשוט דמותר‪ .‬אולם יש‬
‫לדון‪ ,‬דתחלה נאסר הטהור מכח החלב ונעשה‬
‫הבשר איסור ושוב מצטרף עם הטמא לאסור‪ ,‬ומכל‬
‫מקום נפקא מינה בקדם וסלקו קודם דנח‬

‫מהרתיחה דטעם הטהור שנכנס לחלב אינו אוסר‬
‫מצד שהבשר כבר נאסר דהא אין החלב שנבלע‬
‫בתוכו נפלט‪ ,‬ובמים כהאי גוונא לא היה הבשר‬
‫אוסר להסוברים דגם בשר בחלב היכי דודאי דאין‬
‫החלב הולך עמו דמותר‪ ,‬ואנו באים לאסור החלב‬
‫רק מטעם טעם הבשר שמתערב עמו וכיון דיש‬
‫ששים נגדו לא נעשה בחלב איסור‪ ,‬ומה שמרגישים‬
‫בחלב טעם בשר‪ ,‬אינו מזיק דהוי כמרגיש טעם‬
‫שע"י איסור והיתר יחד ויש שיעור ביטול נגד איסור‬
‫לחוד‪.‬‬

‫‪12‬‬

‫‪PDF created with pdfFactory trial version www.softwarelabs.com‬‬

‫הבשר מפליט טעם של בשר כשרה לתוך החלב )ואוסרו אם אין ס' (‪.‬‬
‫)באותו רגע ( החלב מפליט טעמו )הכשרה( לתוך הבשר )ועושהו נבלה (‪.‬‬
‫אחרי שנח מרתיחתו‪ ,‬הבשר פולט שוב טעם בשר נבלה לתוך החלב‪.‬‬

‫חלב‬

‫בשר‬

‫קודם שנח מרתיחתו‬

‫אם אומרים שבשר טמא אין בו משום בב"ח דרבנן‪…‬‬

‫‪59‬‬
‫זית בשר טהור‬
‫זית בשר טמא‬
‫נ"ט זיתי חלב‬

‫‪ü‬‬
‫‪ü‬‬
‫=‬

‫זית איסו ר וזית היתר*‬
‫אותו טעם‬
‫אין מצטרפים לאסור‬

‫‪11‬‬

‫‪…‬נמצא שיש ס' בחלב כנגד האיסור והחלב מותר‬
‫* עדיין אין שם איסור על זית בשר טהור‬

‫אחר שנח מרתיחתו‬

‫אפי' אם אומרים שבשר טמא אין בו משום בב"ח דרבנן‪…‬‬
‫‪59‬‬
‫זית בשר טהור‬
‫זית בשר טמא‬
‫נ"ט זיתי חלב‬

‫‪ü‬‬
‫‪ü‬‬

‫ב' סוגי איסור‬
‫אותו טעם‬

‫= איסורי ם מצטרפים זע"ז‬
‫‪11‬‬

‫‪…‬נמצא שאין ס' בחלב כנגד ב' זיתי של בשר ונאסר‬

‫‪13‬‬

‫‪PDF created with pdfFactory trial version www.softwarelabs.com‬‬

‫עיון‬
‫הקדמה‬
.‫ידוע )לפי המסקנה( שבשר עוף בחלב אסור משום בב" ח מד"ס‬

‫השאלה‬

‫האם ביצה הנמצאת בתרנגולת נחשבת כבשר עוף לענין איסור בב"ח‬

‫תהליך התפתחות ביצת תרנגולת‬
(science) ‫כפי דעת הדרישה* והמדע‬

‫כבוש‬
‫בשדרת‬
‫האשכול‬

‫התחלת‬
‫החלמון‬

The immature oocytes and their surrounding follicular
cells lie deeply embedded within the ovary, as the oocyte
accumulates more and more yolk,
As the oocyte accumulates more and more yolk, it

‫דבוק מעט אל האשכול‬

‫גמירת‬
‫החלמון‬

‫אשכול‬
‫שליה‬

becomes too big to fit inside the ovary. Consequently,
the oocyte and the ovarian follicle it is nested in is
continually pushed toward the outer edge of the ovary,
until it is connected to the ovary by only a stalk.
The

‫קליפה‬
‫לבנה‬

egg

yolk

is

surrounded

by

the

perivitelline

membrane

When the oocyte has accumulated enough yolk to grow

‫נעתק מאשכול‬
‫ונכנס בתוך השליה‬

‫חלבון‬

Oviduct

a chick, the oocyte ruptures from its follicle. This
process is called ovulation.The oocyte is guided into the
oviduct where it receives the white, or albumin

‫קרום‬
‫קליפה‬
‫קשה‬

The shell membranes are added next.
The shell gland, located toward the end of the oviduct in
the uterus, adds the shell

‫* הדרישה איך שהבין דברי הטו"ר על רש"י‬

14

PDF created with pdfFactory trial version www.softwarelabs.com

‫תהליך התפתחות ביצת תרנגולת‬
‫כפי דעת הבית יוסף*‬

‫כפי הבנת רש"י כפשוטו‬
‫הדין לפי רש"י‬

‫התחלת‬
‫החלמון‬

‫קליפה‬
‫לבנה‬

‫חלבון‬
‫קרום‬
‫קליפה‬
‫קשה‬

‫)אסורה בחלב (‬

‫כבוש‬
‫בשדרת‬
‫האשכול‬

‫גמורה‬
‫ומעורה‬

‫‪x‬‬

‫דבוק‬
‫מעט אל‬
‫האשכול‬

‫)מחלוקת ת"ק ר"י (‬

‫גמירת‬
‫החלמון‬

‫דבוק‬
‫מעט אל‬
‫האשכול‬

‫בלתי מעורה‬
‫)מותרת בחלב(‬

‫נעתק‬
‫מאשכול‬
‫ונכנס‬
‫בתוך‬
‫השליה‬

‫חלבון‬
‫קרום‬

‫נעתק מאשכול ונכנס בתוך השליה‬

‫גמירת‬
‫החלמון‬

‫בלתי גמורה‬

‫התחלת‬
‫החלמון‬

‫כבוש‬
‫בשדרת‬
‫האשכול‬

‫קליפה‬
‫קשה‬
‫* הב"י איך שהבין דברי הטו"ר על רש"י‬

‫בלתי גמורה‬

‫התחלת‬
‫חלבון‬

‫גמורה‬
‫ומעורה‬
‫)מחלוקת ת"ק ר"י (‬

‫גמירת‬
‫החלבון‬

‫בלתי מעורה‬

‫קרום‬

‫)אסורה בחלב(‬

‫)מותרת בחלב(‬

‫קליפה‬
‫קשה‬

‫נעתק מאשכול ונכנס בתוך השליה‬

‫הדין לפי הרשב"א‬

‫‪15‬‬

‫‪PDF created with pdfFactory trial version www.softwarelabs.com‬‬

In the Ovary
The nutrients needed to make yolk for the egg come from the hen's diet. Nutrients from food the hen eats are absorbed from her
digestive tract into her bloodstream. The hen's liver takes these nutrients from the bloodstream and turns them into yolk. Yolk is then
carried by the bloodstream from the liver to the ovary. In the ovary the follicular cells surrounding the oocyte take the yolk and other
nutrients from the bloodstream and pass them along to the oocyte.
The immature oocytes and their surrounding follicular cells lie deeply embedded within the ovary. As the oocyte accumulates
more and more yolk, it becomes too big to fit inside the ovary. Consequently, the oocyte and the ovarian follicle it is nested in is
continually pushed toward the outer edge of the ovary, until it is connected to the ovary by only a stalk. When the oocyte has
accumulated enough yolk to grow a chick, the oocyte ruptures from its follicle. This process is called ovulation.
The free oocyte is guided by the infundibulum into the mouth of the hen's left oviduct. (In the female chicken only the left ovary
and oviduct develop.)

In the Oviduct
Shortly after release from the ovary, the egg's nucleus undergoes meiosis to prepare it for fertilization. Only one of the cells
produced during meiosis goes on to become a mature oocyte, while the rest fade away. The mature oocyte now contains a haploid
number of chromosomes and is ready to be fertilized by a sperm. Inside the lower portion of the oviduct are special crypts where
sperm from a rooster can be stored and remain viable for up to three weeks. Ovulation causes the walls of the oviduct to contract
and cilia lining the walls to move, causing an upward current in the oviduct. If sperm are present in the crypts of the lower oviduct,
they will be swept toward the mature oocyte as it enters the oviduct and fertilization takes place.
Whether the oocyte is fertilized or not, it will continue down the oviduct to be covered by layers of albumen (egg white) and
internal supporting structures. The portion of the oviduct that secrets albumen is called the magnus. The oocyte and its surrounding
layers can now be called an egg. In its upper portion the oviduct adds an outer vitelline membrane to the egg. Because the inside
walls of the oviduct are arranged in downward spiralling folds, the egg rotates as it travels down the oviduct. As the egg twists,
protein fibers extending from the new vitelline membrane capture the thick and thin albumens secreted along the oviduct. This is how
the chalazae and layers of albumen are formed. The shell membranes are added next. The shell gland, located toward the end of
the oviduct in the uterus, adds the shell. It takes about 24 hours for the egg to travel down the oviduct. Hens tend to lay eggs during
the middle of the day; if the egg is not complete until later in the day, it will remain at the end of the oviduct until the next day.

http://chickscope.beckman. uiu c.edu/ explore/ embryology/ day05/ ovary.html

Each yolk, enclosed in a follicle, is attached to the ovary by a very slender stalk. From the inner surface of this follicle, a thin
membrane is secreted. This is the vitelline membrane containing the yolk material and the germinal disc. Each yolk grows very
slowly up to about a week or more before it is completely ready to be released from the ovary. During the end of this week (or even
into the ninth or tenth day) growth of the yollk becomes quite rapid.

The yolk is completely formed in the ovary. When a yolk is fully developed, its follicle ruptures, releasing it from the ovary. It then
enters the infundibulum, the entrance of the oviduct

Phillip J. Clauer Senior Extension Associate 4-H Youth and Specialty Poultry Department of Poultry Science
The Pennsylvania State University

16

PDF created with pdfFactory trial version www.softwarelabs.com

‫השוחט את התרנגולת ומצא בה ביצים גמורות מותרות לאכלן בחלב ר' יעקב אומר אם היו מעורות‬
‫גמ'‬
‫מסכת ביצה דף ז‪ /‬א‬
‫)מחוברות( בגידין אסורות‬
‫קיצור‬

‫ביצה הנמצאת בתרנגולת‪ ,‬אינה נחשבת כגוף בשר העוף* ומותרת בחלב כשהיא‪…‬‬

‫ת"ק‬

‫"גמורה"‬

‫ר' יעקב‬

‫בלתי "מעורה בגידין"‬

‫*לענין בב"ח‬

‫מה היא הגדרת "מעורה בגידין"?‬
‫מאן תנא להא דת"ר‬
‫גמ' לישנא קמא‬
‫האוכל מנבלת עוף טהור מן השלל של ביצים‪… ,‬טהור‪.‬‬
‫מן האשכול של ביצים‪ *,‬טמא‪ …‬מאן תנא מן השלל‬

‫לפי הלישנא קמא‬

‫של ביצים טהור אמר רב יוסף דלא כרבי יעקב דאי‬
‫כר' יעקב האמר‪" :‬אם היו מעורות בגידין אסורות"‬
‫מסכת ביצה דף ז‪/‬א‬

‫* מבשר השדרה שהביצים אדוקים שם ‪ -‬רש "י ‪-‬‬
‫ביצים בעודן קטנות שאין להם אלא חלמון לבד ‪ -‬רשב"א ‪-‬‬

‫קיצור‬

‫היוצא מדברים אלו של הלישנא קמא‬

‫א‪ .‬אשכול‪ ,‬דינו כבשר עוף‪.‬‬
‫ב‪ .‬שלל‪ ,‬אין בו דין דבשר עוף‪.‬‬
‫ג‪ .‬דעה זו‪ ,‬היא לא כדעת רבי יעקב‬
‫נמצא‪:‬‬

‫רבי יעקב‬

‫התנא‪.‬‬
‫שלל‬

‫מעורה בגידין‬

‫לא נחשב כבשר עוף‬

‫נחשב כבשר עוף‬

‫מכיון שרב יוסף סובר שדברי התנא סותרים דברי רבי יעקב‪ ,‬מוכרחים אנו לומר דשלל = מעורה בגידין‬
‫מסקנה‬
‫מעורה ב גידין‬

‫‪f‬‬

‫שלל‬

‫‪17‬‬

‫‪PDF created with pdfFactory trial version www.softwarelabs.com‬‬

‫מה היא הגדר‬
‫רש"י‬

‫ד"שלל"? לפי הלישנא קמא‬

‫מן השלל של ביצים‪ .‬כשהן כבושין ושלולין וקבועין בשדרה כלומר האוכל אותם ביצים בעודן‬

‫מעורין בגידין‪:‬‬

‫"מאן תנא משליל של ביצים טהור‬
‫תורת הבית‬
‫אמר רב יוסף דלא כר' יעקב דאי ר' יעקב הא אמר אם‬
‫היו מעורות בגידין אסורות" פירוש אבל לרבנן ניחא‬

‫דהא אמרינן דכל שנגמרו מותרות דאלמא אינו כבשר‬
‫אעפ"י שמעורות בגידין "ומשליל של ביצים" היינו‬
‫גדולות שיש להן חלמון וחלבון‪ :‬הבית הג' השער הרביעי‬

‫קיצור‬
‫שלל‪ ,‬מלשון כבוש‬
‫רש"י‬

‫)‪(embedded‬‬

‫ושלול‬

‫)‪(clustered‬‬

‫וקבוע‪ .‬והיינו הביצה כשהיא כבוש‬

‫ושלול וקבוע בשדרת האשכול ובשלב זה עדיין אין לה אלא חלמון בלבד‪ .‬וזהו גם‬
‫הגדרת "מעורה בגידין"‪.‬‬

‫רשב"א‬

‫שלל‪ ,‬מלשון שליל והיינו הנמצא בתוך השליה )‪ .(oviduct‬ובשלב זה שהביצה בתוך‬
‫השליה‪ ,‬כבר יש לה חלמון והיא בתהליך קבלת החלבון‪.‬‬

‫מסקנה‬
‫רש"י‬

‫מעורה בגידין ‪f‬‬

‫שלל ‪ f‬כבוש ושלול באשכול‬

‫רשב"א‬

‫מעורה בגידין ‪f‬‬

‫שלל ‪ f‬בתוך השליה‬

‫]אין בה אלא חלמון[‬

‫]יש בה חלמון וחלבון[‬

‫מה היא הגדרת "גמורה"?‬
‫ביצים גמורות‪ .‬ואפילו בלא קליפה‬
‫רש"י‬
‫לבנה אלא שהחלמון לבדו גמור ואע"פ שמעורה עדיין‬

‫בגידין שריא כדלקמן מדפליג ר' יעקב עליה ואמר אם‬
‫היו מעורות בגידין אסורות‪:‬‬

‫ביצים גמורות‪ .‬ופירוש‬
‫תורת הבית‬
‫גמורות כל שיש להן חלמון וחלבון ושאינן גמורות כל‬
‫שאין לה אלא חלמון דודאי תנא קמא מיקל הוא מדר'‬

‫יעקב מדקתני "ר' יעקב אומר אם היו מעורות בגידין‬
‫אסורות" דאלמא לרבנן אע"ג דמעורות בגידין‬
‫הרביעי‬
‫השער‬
‫הג'‬
‫הבית‬
‫מותרות‪:‬‬

‫הקדמה‬
‫משמע מלשון הגמ' שרבי יעקב המצריך שהביצה יהא בלתי "מעורה בגידין" חמיר טפי מת"ק‪ .‬וא"כ‬
‫מוכרח לומר דת"ק מתיר‬

‫)לאכול הביצה בחלב(‬

‫גם כשהיא "מעורה בגידין"‪ .‬ומכיון שכן‪ ,‬כשהת"ק מצריך‬

‫שהביצה יהא "גמורה" לא יתכן לפרש "גמורה לגמרי"‪ ,‬כי אז הרי כבר אין היא מעורה בגידין‪.‬‬

‫‪18‬‬

‫‪PDF created with pdfFactory trial version www.softwarelabs.com‬‬

‫גמורה היינו‪…‬‬

‫נגמר החלמון שלה ואע"פ שהיא עדיין מעורה בגידין ]כבוש באשכול[ ובשלב זה אין לה‬

‫רש"י‬

‫אפילו קליפת הלבנה* המסבב את החלמון‬

‫רשב"א‬

‫)‪(perivitelline‬‬

‫נגמרה בחלמון ובחלבון ואע"פ שהיא עדיין מעורה בגידין‬

‫]דבוקה ב גידי השליה ‪ ,‬דהיינו קודם‬

‫הקרום [‬
‫*ל תוס'‪" :‬קליפ ה לבנה" המוזכר ברש"י היינו הקרום )‪(shell membranes‬‬

‫מה היא הגדרת "מעורה בגידין"?‬
‫מאן תנא להא דת"ר‬
‫גמ' איכא דאמר‬
‫האוכל מנבלת עוף טהור מן השלל* של ביצים‪,‬‬
‫‪…‬טהור‪ .‬מן האשכול של ביצים‪ ,‬טמא‪) …‬ואיכא‬

‫לפי האיכא דאמרי‬

‫דאמרי( מאן תנא מן האשכול של ביצים טמא אמר רב‬
‫יוסף ר' יעקב היא דאמר אם היו מעורות בגידין‬
‫אסורות‬

‫* בשלב זה הביצה נחשבת כבלתי " מעורה בגידין" שלכן סובר התנא )הוא ר' יעקב( "טהור ‪ .‬ו"שלל" היינו‪…‬‬
‫‪…‬הביצה כשהיא דבוקה מעט אל האשכול ‪ -‬רש"י ‪-‬‬
‫‪…‬הביצה שנשללה מן הגידין ונפרדו ועדיין לא נתקשית קליפתן העליונה ‪ -‬רשב"א ‪-‬‬

‫קיצור‬

‫היוצא מדברים אלו של האיכא דאמרי‬

‫א‪.‬‬

‫אשכול‪ ,‬דינו כבשר עוף‪.‬‬

‫ב‪.‬‬

‫שלל‪ ,‬אין בו דין דבשר עוף‪.‬‬

‫ג‪.‬‬

‫דעה זו‪ ,‬היא דעת רבי יעקב‬
‫נמצא‪:‬‬

‫התנא‪.‬‬
‫אשכול‬

‫רבי יעקב‬
‫מעורה בגידין‬

‫נחשב כבשר עוף‬

‫נחשב כבשר עוף‬

‫מכיון שרב יוסף סובר שדברי התנא הם דברי רבי יעקב‪ ,‬מוכרחים אנו לומר דאשכול = מעורה בגידין‬
‫מסקנה‬
‫מעורה בגידין‬

‫‪f‬‬

‫אשכול‬

‫‪19‬‬

‫‪PDF created with pdfFactory trial version www.softwarelabs.com‬‬

‫מה היא הגדר‬

‫ד"אשכול"? לפי האיכא דאמרי‬

‫ואיכא דאמרי‪ .‬דאשכול דסיפא‬
‫רש"י‬
‫הוה משמע ליה לרב יוסף ביצים המעורות בגידין‬
‫ושלל הוה משמע ליה שאינן מעורות כל כך כמו אותן‬

‫הגמורות קרובות לבא בהן קליפה הלבנה שאינם‬
‫דבקות יפה אלא מעט‪:‬‬

‫ולהאי לישנא פירוש אשכול כל‬
‫תורת הבית‬
‫שמעורות בגידין ואעפ"י שנגמרו בחלבון וחלמון‪.‬‬
‫ושלל אותן שנשללו מן הגידין ונפרדו ועדיין לא‬

‫נתקשית קליפתן העליונה דבהא לכולי עלמא אינן‬
‫כבשר ומותרת לאכלן בחלב דאף ר' יעקב לא אסר‬
‫הבית הג' השער הרביעי‬
‫אלא כל זמן שמעורות בגידין‪.‬‬

‫קיצור‬
‫רש"י‬
‫רשב"א‬

‫אשכול היינו הביצה כשהיא מעורה בגידין‪ ,‬כלומר‪ :‬כבושה בשדרת האשכול‬
‫אשכול היינו הביצה כשהיא מעורה בגידין‪ ,‬כלומר‪ :‬דבוקה בגידי השליה‪ ) ,‬קודם הקרום( *‬

‫* ואעפ"י שנגמרה בחלבון וחלמון ‪ ,‬מ"מ מאחר שמעורה היא בגידין‪ ,‬הרי זה טמא )לר' יעקב (‪.‬‬

‫מסקנה‬
‫רש"י‬

‫מעורה בגידין ‪f‬‬

‫אשכול ‪ f‬כבוש ה בהאשכול‬

‫רשב"א‬

‫מעורה בגידין ‪f‬‬

‫אשכול ‪ f‬דבוקה בגידי השליה‬

‫]אין בה אלא חלמון[‬

‫]יש בה חלמון וחלבון [‬

‫סיכום לדעת רש"י‬
‫הלישנא קמא‬

‫האיכא דאמרי‬

‫אשכול‬

‫בשר שדרת האשכול‬

‫ביצה הכבוש בתוך שדרת האשכול‬

‫שלל‬

‫ביצה הכבוש בתוך שדרת האשכול‬

‫ביצה הדבוק מעט אל שדרת האשכול‬

‫מעורה בגידין‬

‫שלל‬

‫אשכול‬

‫גמורה‬

‫ביצה שנגמרה החלמון אף שכבושה בשדרת האשכול‬

‫‪20‬‬

‫‪PDF created with pdfFactory trial version www.softwarelabs.com‬‬

‫סיכום לדעת הרשב"א‬
‫הלישנא קמא‬

‫האיכא דאמרי‬

‫אשכול‬

‫ביצה הכבוש בתוך שדרת האשכול‬

‫ביצה הדבוקה בגידי השליה‬

‫שלל‬

‫ביצה הדבוקה בגידי השליה‬

‫מעורה בגידין‬

‫שלל‬

‫גמורה‬

‫אשכול‬

‫ביצה שנגמרה בחלמון וחלבון אף שדבוקה בגידי השליה‬

‫וביצים הנמצאים בעופות‬
‫טו"ר על פרש"י‬
‫מותרים לאוכלן בחלב בד"א שהן גמורות אבל אם‬
‫אינן גמורות הוו כבשר העוף עצמו ואיזהו גמורה‪…‬‬
‫פירש רש"י כשנגמר החלמון ועדיין היא אדומה‬
‫קיצור‬

‫ביצה שנפרדה מגידי השליה‬

‫)אחרי הקרום (‬

‫)קודם הקרום(‬

‫ומעורה כמו השלל של הביצים המחובר באשכול שרי‬
‫ויראה מדבריו שמתיר אפילו אין לה עדיין חלבון‪:‬‬

‫יורה‬

‫דעה סימן פז‬

‫הגדרת "גמורה" לרש"י‬

‫רש"י‬

‫החלמון לבדו גמור ואע"פ שמעורה עדיין בגידין‬

‫דברי רש"י המובא‬
‫בטו"ר‬

‫פירש רש"י‪ :‬כשנגמר החלמון ועדיין היא אדומה ומעורה כמו השלל של הביצים‬
‫המחובר באשכול‪.‬‬

‫הטעם שהטו" ר שינה לשון רש"י‬
‫ובאמת שמפשט לשון‬
‫בית יוסף על הטו"ר‬
‫רש"י )שם ז‪ (.‬באותה סוגיא אהא דתניא האוכל‬
‫מנבלת עוף טהור מן השלל של ביצים וכו' מן השלל‬
‫של ביצים כשהם כבושים ושלולין וקבועין בשדרה‬
‫כלומר האוכל אותם ביצים בעודן מעורין בגידים ועל‬
‫מעורות בגידים פירש מחוברות משמע מכל זה‬
‫שאע"פ שעודם מחוברים באשכול אם נראה בהם‬
‫שנגמר החלמון לגמרי כלומר שגדל כבר כל מה שדרכו‬
‫ליגדל מיקרי גמורות ומותר לאכלן בחלב אבל מדברי‬
‫רבינו שכתב ועדיין היא אדומה ומעורה כמו השלל‬
‫של ביצים המחובר באשכול נראה שהוא מפרש כל‬

‫שהיא מחוברת באשכול עדיין לא נגמרה אלא בשכבר‬
‫פירשה מן האשכול עסקינן ומפני שעדיין היא אדומה‬
‫ואית בה שורייני סומקי קרי לה מעורה בגידין ומפני‬
‫שהיא דומה לאותן שמחוברות באשכול ונראה לי לפי‬
‫זה דכשפורשת מן האשכול עדיין אינה נגמרת כל‬
‫צרכה דאל"כ כיון דבפירשה מן האשכול מיירי למה‬
‫הוצרך לכתוב ובלבד שיגמור החלמון וכו' אלא ודאי‬
‫לפירוש זה אתי למימר שאע"פ שפירשה מן האשכול‬
‫אינה מותרת בחלב עד שתגמר ותגדל כל מה שדרכה‬
‫ליגדל‪.‬‬

‫‪21‬‬

‫‪PDF created with pdfFactory trial version www.softwarelabs.com‬‬

‫ומה שכתב הטו"ר "כמו‬
‫דרישה על הטו"ר‬
‫השליל" האי "כמו" גם אמעורה )מחובר( קאי שהיא‬
‫דומה לשליל במעורה ובאדמומית‪ .‬אפילו הכי‪ ,‬כיון‬
‫שנגמר החלמון אין לו דין שליל ששליל הם הביצים‬

‫הקטנים הנמצאים מקושרים הרבה יחד ואדוקים‬
‫בשדרה של העוף ואין שום אחד נגמר מהן אפילו‬
‫החלמון לבדו רק קצת החלמון וק"ל‪.‬‬

‫רש"י הוה קשה ליה‪ ,‬אי‬
‫ב"ח על הטו"ר‬
‫איתא דגמורות בחלמון וחלבון קאמר‪ ,‬כיצד הן‬
‫מעורות? דמעורות משמע דלגמרי הן מעורות כמו כל‬
‫שאר השלל של ביצים המחובר באשכול‪ .‬ולכך פרש"י‬
‫דגמורות קאי אחלמוןוכך היא כוונת רבינו שכתב‬
‫"ועדיין היא אדומה ומעורה כמו השלל של ביצים כו'"‬
‫וטעמו לומר‪ ,‬כמו כל שאר השלל של הביצים שהיא‬
‫מעורה לגמרי‪ .‬וסובר רבינו דבכלל כל השלל משמע‬
‫נמי אפילו הוא אדומה כמו כל שאר השלל ופשיטא‬
‫דבכלל זה נמי אף במחובר באשכול עדיין כמו שאר‬

‫השלל‪ .‬והכי מוכח להדיא בלישנא קמא דרב יוסף‬
‫דברייתא דתני "מן השלל של ביצים טהור דלא כרבי‬
‫יעקב כו'" דאלמא‪ ,‬דההיא דמצא בה ביצים גמורות‬
‫דפליגי בה ת"ק ורבי יעקב‪ ,‬בשהיא מחובר באשכול‬
‫בכלל כל שאר השלל‪ .‬ומבואר הוא מדברי הרא"ש‬
‫דכתב דבריו אליבא דלישנא קמא דרב יוסף ע"ש‬
‫בסוגיא בפרש"י ובלשון הרא"ש‪ .‬וכל זה דלא כמו‬
‫שהבין ב"י שרבינו לא קאמר אלא בפורשת מן‬
‫האשכול דליתא‪.‬‬

‫ההוה אמינא מפשטות לשון רש"י שהטו"ר רוצה לשלול‬

‫בית יוסף‬

‫"גמורה" היינו‪ :‬נגמר החלמון אף שמעורה בגידין‪ ,‬דהיינו‪ :‬מחובר באשכול‬

‫דרישה‬

‫"גמורה" היינו‪ :‬נגמר החלמון אף שמעורה בגידין‪ ,‬דהיינו‪ :‬כבוש באשכול‬

‫ב"ח‬

‫"גמורה" היינו‪ :‬נגמר החלמון אף שמעורה בגידין‪ ,‬דהיינו‪ :‬מחובר מעט באשכול‬
‫הטעם שהטו"ר שינה את לשון רש"י‬

‫בית יוסף‬
‫דרישה‬
‫ב"ח‬

‫כי אין החלמון נגמרת עד שהביצה נעתקת מהאשכול‬
‫כי אין החלמון נגמרת עד שהבי צה פורצת משלל הביצים הכבושין ואדוקין בשדרת‬
‫האשכול‬
‫כדי להדגיש שכוונת רש"י בשאומר "מעורה בגידין" היינו‪ :‬כבוש באשכול‬
‫הבנת הרש"י ע"י הטו"ר‬

‫בית יוסף‬
‫דרישה‬
‫ב"ח‬

‫"גמורה" היינו‪ :‬נגמר החלמון אף שמעורה בגידין‪ ,‬דהיינו‪ :‬נעתק מהאשכול‬
‫"גמורה" היינו‪ :‬נגמר החלמון אף שמעורה בגידין‪ ,‬דהיינו‪ :‬מחובר מעט באשכול‬
‫"גמורה" היינו‪ :‬נגמר החלמון אף שמעורה בגידין‪ ,‬דהיינו‪ :‬כבוש באשכול‬

‫‪22‬‬

‫‪PDF created with pdfFactory trial version www.softwarelabs.com‬‬

‫כוונת הטו"ר בשמוסיף על לשון רש"י "אדומה ומעורה כמו השלל של הביצים"‬

‫בית יוסף‬

‫הביצה שנגמרה בחלמון ונעתק מהאשכול‪ ,‬דומה )כמו( להשלל של הביצים הכבוש‬
‫באשכול‪ .‬בזה שהיא אדומה ואית בה שורייני סומקי )גידין אדומים(‬

‫דרישה‬

‫הביצה שנגמרה בחלמון ודבוק מעט אל האשכול‪ ,‬דומה )כמו( להשלל של הביצים‬
‫הכבוש באשכול‪ .‬בזה שהיא אדומה וגם בזה שהיא מעורה )מחוברת באשכול(‬

‫ב"ח‬

‫הביצה שנגמרה בחלמון ו"מעורה )מחובר( בגידין" )באשכול(‪ ,‬אין פירושו מעורה מעט‬
‫באשכול אלא שהיא מעורה לגמרי )כבוש בשדרת האשכול( כמו השלל של הביצים‬
‫הכבושין בשדרת האשכול‬

‫‪23‬‬

‫‪PDF created with pdfFactory trial version www.softwarelabs.com‬‬

‫סוג הבשר שמותר לאכול בחלב‬

‫בשר עוף‬
‫‪ :‬רבי יוסי הגלילי אומר‪ ,‬נאמר "לא‬
‫מתני'‬
‫תאכלו כל נבלה" ונאמר "לא תבשל גדי בחלב אמו"‬
‫את שאסור משום נבלה אסור לבשל בחלב עוף‬
‫שאסור משום נבלה יכול יהא אסור לבשל בחלב ת"ל‬
‫בחלב אמו יצא עוף שאין לו חלב אם‪:‬‬

‫‪…‬ר' יוסי הגלילי סבר עוף אפילו מדרבנן נמי‬
‫גמ'‬
‫לא אסיר‪ …‬במקומו של רבי יוסי הגלילי היו אוכלין‬
‫בשר עוף בחלב לוי איקלע לבי יוסף רישבא אייתו‬
‫לקמיה רישא דטיוסא )‪ (peacock‬בחלבא ולא אמר להו‬
‫ולא מידי ‪ …‬אמינא דרש להו כרבי יוסי הגלילי דאמר‬
‫יצא עוף שאין לו חלב אם‪ :‬חולין דף קטז ‪/‬א‬

‫קיצור‬
‫לדעת ר' יוסי הגלילי‪ ,‬מותר לאכול בשר עוף בחלב‬

‫)ואין הלכה כמותו (‬

‫בשר דגים וחגבים‬
‫מתני'‬

‫כל הבשר אסור לבשל בחלב חוץ מבשר דגים וחגבים‬

‫ר"ן‬

‫מסכת חולין דף קג‪/‬ב‬

‫כיון דלבשלן בחלב שרי‪ ,‬ממילא משמע דלאכלן בחלב נמי שרי דאיסור בשר בחלב בלשון "בישול"‬

‫אפקיה רחמנא‪.‬‬
‫רמב"ם‬

‫דגים וחגבים מותר לאכלן בחלב‬

‫הלכות מאכלות אסורות פרק ט הלכה ה‬

‫יש בשר מותר בחלב והם‬
‫תורת הבית הארוך‬
‫שני מינין בשר דגים ובשר חגבים דתנן כל הבשר‬
‫אסור לבשל בחלב חוץ מבשר דגים וחגבים ולישנא‬

‫הבית השלישי השער הרביעי‬

‫דגים וחגבים מותר לאכלן בחלב‪.‬‬
‫בית יוסף‬
‫ריש פרק כל הבשר כל הבשר אסור לבשל בחלב חוץ‬
‫מבשר דגים וחגבים וכתב הר"ן דכיון דלבשלן שרי‬

‫משמע דלאכלן בחלב נמי שרי דאיסור בשר בחלב‬
‫בלשון בישול אפקיה רחמנא וכן כתבו הרמב"ם‬
‫יורה דעה סימן פז‬
‫והרשב"א דלאכלן בחלב נמי שרי‬

‫שו"ע‬

‫דגים וחגבים‪ ,‬אין בהם איסור‪ ,‬אפילו מדרבנן‪.‬‬

‫דקרא נקט דאפיק אכילה בלשון בישול אבל הוא הדין‬
‫לאכילה דדגים וחגבים מותר לבשל ולהעלות ולאכול‬

‫יו "ד סימן פז סעיף ג‬

‫קיצור‬
‫אין איסור בשר בחלב בבשר דגים וחגבים‬

‫‪24‬‬

‫‪PDF created with pdfFactory trial version www.softwarelabs.com‬‬

‫עיון‬
‫הקדמה‬
‫ידוע שאין איסור בשר בחלב בבשר דגים‬

‫השאלה‬

‫האם יש איסור משום סכנה לאכול דגים בחלב ?‬
‫בית יוסף‬

‫ומכל מקום אין לאכול דגים בחלב מפני הסכנה כמו שנתבאר בספר אורח חיים סימן קע"ג‪:‬‬

‫קיצור‬
‫בית יוסף‬

‫אין לאכול דגים בחלב מפני הסכנה כמו שנתבאר בספר אורח חיים סימן קע"ג‬

‫ולא ראיתי מימי נזהרים‬
‫דרכי משה על הב"י‬
‫בזה וגם באורח חיים סימן קע"ג אינו אלא שלא‬
‫פרישה על הב"י‬

‫מהא דאמרו‬

‫)חולין קי" א(‪:‬‬

‫משמע להתיר דגים בחלב‬
‫"דגים שעלו בקערה של בשר‬

‫לאכלו בבשר משום סכנה אבל בחלב שרי‪ .‬ולכן נראה‬
‫שנתערב לרב בית יוסף "בשר" ב"חלב"‬
‫מותר לאכול עם כותח" שהוא חלב‪.‬‬

‫אבל איפכא לא אמר‬

‫שמותר לאכלן עם הבשר‪.‬‬

‫אבל דגים כו' ‪ -‬כתב‬
‫ש"ך על הב"י‬
‫העט"ז וז"ל ומ"מ אין לאכול דגים בחלב מפני הסכנה‬
‫כמו שנתבאר בא"ח סימן קע"ג עכ"ל ובאמת נמשך‬
‫אחר הב"י שכתב כן אבל הוא טעות כי לא נזכר שם‬
‫אלא דדגים עם בשר אסור משום סכנה אבל בחלב לא‬

‫שמענו ולא ראינו וכל יומא ויומא נהגינן הכי לבשל‬
‫דגים בחלב ולאכול גם בד"מ השיג על הב"י בזה וכן‬
‫בספר באר שבע דף ק' ושאר אחרונים השיגו עליו‬
‫בזה וגם בש"ס פרק כ"צ )דף ע"ו ע"ב( משמע בהדיא דלית‬
‫ביה אפילו משום סכנה ע"ש והוא פשוט‪:‬‬

‫בבית יוסף כתוב‪" :‬ומכל‬
‫ט"ז על הב"י‬
‫מקום אין לאכול דגים בחלב מפני הסכנה" והוא‬
‫טעות סופרים וצריך לומר "עם בשר כמוזכר באורח‬

‫חיים סימן קע"ג" וכ"כ בדרכי משה שנתערב להבית‬
‫יוסף כאן )אין לאכול דגים ב("בשר" ב)אין לאכול דגים ב("חלב"‪.‬‬
‫ובלבוש העתיק כמו שהוא בבית יוסף ואינו נכון‪.‬‬

‫קיצור‬
‫מותר לאכול דגים בחלב ואין שום סכנה‬
‫דעת אלו הפוסקים‬

‫ויש טעות סופרים בדברי הבית יוסף במה שכותב‪" :‬אין לאכול דגים בחלב מפני‬
‫הסכנה כמו שנתבאר בא"ח סימן קע"ג " כי לא נזכר שם אלא ד"דגים עם בשר‬
‫אסור משום סכנה"‬

‫‪25‬‬

‫‪PDF created with pdfFactory trial version www.softwarelabs.com‬‬

‫הפוסקים‬
‫כל‬
‫חדושי הגהות על הב"י‬
‫תמהו על הרב בית יוסף ורצו לשלוח יד להגיה דבריו‪.‬‬
‫ובכנסת הגדולה מצאתי שכתב‪ ,‬וז"ל‪ :‬ולעיקר הקושיא‬
‫יראה שמה שהביא לרבנים הנזכרים לתפוס לרבינו‬
‫המחבר בזה הוא מפני שהם סוברים שמ"ש רבינו‬
‫המחבר "כמ"ש בא"ח סימן קע"ג" שהכוונה לומר‬
‫ששם נתבאר דאין לאכול חלב עם דגים מפני הסכנה‪,‬‬

‫וליתא‪ .‬שאין כוונתו כך אלא כוונתו לומר "אין לאכול‬
‫דגים בחלב מפני הסכנה כמו שאמרו הרופאים שיש‬
‫בזה סכנת צרעת כמו שנתבאר בא"ח סימן קע"ג דמפי‬
‫הסכנה אין לאכול בשר עם דגים ה"ה נמי חלב ודגים‬
‫שיש סכנה באכילתם ע"פ הרופאים שאין לאכלם‬
‫יחד"‪.‬‬

‫בחלב‪,‬‬
‫דגים‬
‫פרי מגדים על הב"י‬
‫סכנה‪ .‬ובחמאה ובשומן הנקלט מעל גבי החלב‪ ,‬אין‬
‫סכנה‪ .‬ומה שכתב הבית יוסף‪" :‬כמו שכתב בא"ח סימן‬
‫קע"ג" היינו דיש סכנה לאכול דגים עם בשר מפני‬

‫צרעת‪ ,‬הוא הדין חלב עם דגים‪ .‬ויש ליזהר שלא לבשל‬
‫חלב עם דגים כי חמירא סכנתא מאיסורא ויש דעות‬
‫בסכנה‪ ,‬אפילו שישים לא מהני‪.‬‬

‫יהודה‬
‫הבית‬
‫פתחי תשובה על הב"י‬
‫מקיים דברי הלבוש דאסור לאכול דגים בחלב משום‬
‫דחקר אצל אצל חכמי הרופאים דדוקא דגים‬
‫המתוגנים עם חמאה מותר לאכול אבל דגים‬
‫המבושלים בחלב יש בו סכנת חולי‪ ,‬דדגים מקררים‬
‫מאד וגם החלב רע ומזיק לגוף‪) .‬ובתשובת חתם סופר‬
‫כתב דזה אינו אמת ונאמן עלינו הרמב"ם גדול‬
‫הרופאים( ודעת הפרמ"ג דמותר עם חמאה ושומן‬

‫הנקלט מע"ג החלב ואף בחלב משמע דעתו דדוקא‬
‫לכתחלה יש ליזהר אבל בדיעבד אין לאסור‪ .‬ובתשובת‬
‫אדני פז כתב‪ :‬יש סכנה גמורה בדג עם גבינה והוא‬
‫הדין בחלב‪ .‬ולכן פסק דאף בדיעבד אסור אבל בדג עם‬
‫חמאה כתב דשרי כיון שכל העולם עושין כן‪ .‬ונ"ל‬
‫דהאידנא שכל העולם מבשלים גם עם חלב שרי דכיון‬
‫דדשו בה רבים כו'‪…‬‬

‫קיצור‬

‫דעת אלו הפוסקים‬

‫קיצור‬

‫אין טעות סופרים בדברי הבית יוסף‬
‫אלא כוונתו לומר שכמו שנתבאר בא"ח סימן קע"ג דמפני הסכנה אין לאכול בשר‬
‫עם דגים אותו סכנה האמור ב"בשר ודגים" קיים נמי ב"חלב ודגים"‬

‫ולדינא‪…‬‬
‫פרי מגדים‬

‫דגים בחמאה ובשומן הנקלט מעל גבי החלב אין סכנה‬
‫דגים בחלב‪ ,‬סכנה‪ ,‬ויש ליזהר )לכתחילה( שלא לבשל חלב עם דגים‬

‫בית יהודה‬

‫דגים המתוגנים עם חמאה מותר לאכול‬
‫אסור לאכול דגים המבושלים בחלב דיש בו סכנת חולי‬

‫אדני פז‬
‫פתחי תשובה‬

‫דג עם חמאה‪ ,‬שרי‬
‫יש סכנה גמורה בדג עם גבינה והוא הדין ב חלב ואף בדיעבד אסור‬
‫דג‪ ,‬אף עם חלב שרי‬

‫‪26‬‬

‫‪PDF created with pdfFactory trial version www.softwarelabs.com‬‬

‫איסור בשר בחלב‬

‫איסור אכילה‬

‫איסור בישול‬

‫איסור הנאה‬

‫סוג הבשר‬
‫שאסור באכילה‬
‫מטעם בב"ח‬

‫סוג החלב‬
‫שאסור באכילה‬
‫מטעם בב"ח‬

‫סוג העירוב‬
‫האוסר באכילה‬
‫מטעם בב"ח‬

‫החלב שאסור‬
‫מה"ת‬

‫החלב שאסור‬
‫לאכול מד"ס‬

‫החלב שמותר‬
‫לאכול עם בשר‬

‫איסור אכילת בב"ח‬

‫סוג הבשר שאסור באכילה מטעם בב"ח‬
‫סוג החלב שאסור באכילה מטעם בב"ח‬
‫סוג העירוב האוסר באכילה מטעם בב"ח‬

‫סוג החלב שאסור מטעם בב"ח מה"ת *‬
‫קיצור‬
‫רבנן לתוס'‬

‫חלב של בהמה וחיה‬

‫)טהורה (‬

‫לרבי יוסי הגלילי‪:‬‬
‫רבנן לרא"ש‬

‫חלב של בהמה טהורה‬

‫לר"ע‪:‬‬
‫קיצור‬

‫האם ההלכה כרבנן )לפי הדעות שת"ק חולק על ר"ע( או כר"ע?‬

‫תוס' והב"ח‬

‫ההלכה היא כרבנן‬

‫שאר כל הפוסקים‬

‫ההלכה היא כר"ע‬

‫*ליתר ביאור ראה דף ‪ 1‬תחת כותרת‬

‫סוג הבשר שאסור באכילה מטעם בב"ח מה"ת‬

‫‪32‬‬
‫‪PDF created with pdfFactory trial version www.softwarelabs.com‬‬

‫עיון‬
‫הקדמה‬
‫ידוע שחלב בהמה טהורה נוהג בו איסור בב"ח מה"ת‪.‬‬

‫השאלה א'‬

‫)‪(A‬‬

‫האם נסיובי דחלבא ומי חלב נחשבין כחלב לענין איסור בב"ח?‬
‫גמ'‬

‫המבשל ]בשר[ במי חלב פטור‬

‫מסכת חולין דף קיד‪/‬א‬

‫המבשל במי חלב פטור‪ .‬איסורא‬
‫תוס'‬
‫מיהא איכא דהא כותח מנסיובי דחלבא עבדי ליה‬

‫כדאמר בריש אלו עוברין )פסחים דף מב‪ (.‬ואמרינן לעיל‬
‫)דף קיא‪ (:‬דאסור לאכול בשר בכותח‪ :‬מסכת חולין דף קיד ‪/‬א‬

‫ואני אומר דנסיובי דחלבא‬
‫רא"ש‬
‫חלב המתמצה מקפאון הגבינה( אסור מדאורייתא ומי חלב‬
‫דפטור היינו שהוציאו ממנו כל האוכל‪ .‬דאחר שעשו‬
‫הגבינה מבשלין החלב והאוכל צף למעלה ולא‬

‫נשאר בו אלא מים בעלמא‬

‫)פי'‬

‫איכא לבשל בו בשר מדקתני "פטור" ולא קתני "מותר"‬

‫נסיובי דחלבא היא‪…‬‬

‫תוס'‬

‫]ואפשר דאיסורא דרבנן מיהא‬
‫‪ -‬הב"י‪[ -‬‬

‫מי חלב היא‪…‬‬

‫חלב המתמצה מקפאון הגבינה‬

‫רא"ש‬

‫חלב המתמצה מקפאון הגבינה‬

‫אחר שעשו הגבינה מבשלין החלב והאוכל‬
‫צף למעלה ולא נשאר בו אלא מים בעלמא‬
‫והוא הנקרא מי חלב‬

‫האם נסיובי דחלבא ומי חלב נחשבין כחלב לענין איסור בב"ח?‬
‫נסיובי דחלבא‬

‫תוס'‬

‫מי חלב‬
‫נוהג בו איסור בב"ח מד"ס‬

‫רא"ש‬

‫נוהג בו איסור בב"ח מה"ת‬

‫נוהג בו איסור בב"ח מד"ס‬

‫הגמ' איך שהיא מובנת לפי התוס'‬
‫במי חלב‬

‫גמ' חולין‬

‫המבשל‬

‫תוס'‬

‫המבשל בנסיובי דחלבא‬

‫פטור‬

‫פטור ממלקות‬

‫גמ' פסחים‬

‫אסור לאכול בשר בכותח*‬

‫אבל אסור מדרבנן‬

‫*כותח מנסיובי דחלבא עבדי ליה‬

‫‪33‬‬
‫‪PDF created with pdfFactory trial version www.softwarelabs.com‬‬

‫הגמ' איך שהיא מובנת לפי הרא"ש‬
‫גמ' חולין‬

‫המבשל במי חלב פטור‬

‫רא"ש‬

‫המבשל במי חלב פטור ממלקות אבל אסור מדרבנן‬

‫גמ' פסחים‬

‫רא"ש‬

‫אסור‬

‫לאכול בשר‬

‫אסור מה"ת‬

‫לאכול בשר‬

‫בכותח‬

‫]שנתבשל[‬

‫בנסיובי דחלבא*‬

‫*כותח מנסיובי דחלבא עבדי ליה‪ .‬ונסיובי דחלבא הרי היא כחלב לכל דבר‬

‫המבשל במי חלב ‪ …‬פטור‪ .‬וכתב‬
‫טור‬
‫א"א הרא"ש ז"ל דנסיובי דחלבא אינה בכלל מי חלב‬
‫ואסור מן התורה אלא מי חלב היינו אחר שהוציאו‬

‫מן החלב כל האוכל כגון לאחר שעשו כל הגבינה‬
‫מבשלים החלב והאוכל צף מלמעלה ולא נשאר בו‬
‫אלא מים בעלמא זהו הנקרא מי חלב יורה דעה סימן פז‬

‫המבשל בשר במי חלב‪ ,‬פטור‪,‬‬
‫שו"ע‬
‫ואין לוקין על אכילתו משום בשר בחלב‪ .‬יש מי‬
‫שאומר דנסיובי דחלבא )פי' חלב המתמצה מקפאון הגבינה(‪,‬‬
‫אינם בכלל מי חלב‪ ,‬ואסור מן התורה‪ .‬אלא מי חלב‬

‫היינו אחר שעושים הגבינות מבשלים הנסיובי‪,‬‬
‫והאוכל צף מלמעלה‪ ,‬ולא נשאר בו אלא מים‬
‫בעלמא‪ .‬זהו הנקרא מי חלב‪ .‬יו"ד סימן פז‬

‫הגה‬

‫מי חלב‪ ,‬אוסרים המאכל כמו חלב עצמה‪ .‬ואפילו בבישול‪ ,‬יש לאסור לכתחלה‬

‫קיצור‬
‫משמעות הפוסקים‬

‫ההלכה היא כדעת הרא"ש*‬

‫*ואף שהשו "ע מביא דעת הרא"ש בשם "יש אומרים"‪ ,‬מ" מ מאחר שאינו מביא שום חולק עליו משמע שפוסק כמוהו‪ – .‬ילקוט יוסף –‬

‫הקדמה‬
‫ידוע שמי חלב לא נחשב כחלב מה"ת וא"כ הרי זה דבר היוצא מן החי דאסור באכילה )ואף שחלב ג"כ הוי "דבר היוצא‬
‫מן החי"‪ ,‬מ"מ הרי יש פסוק מיוחד להתיר אותו(‬

‫השאלה‬

‫א ' ) ‪(B‬‬

‫האם מי חלב‬

‫אסור באכילה משום "אבר מן החי"?‬

‫והרא"ם‬
‫דעת ה"ר אליעזר המובא ברא"ש‬
‫ז"ל* היה אוסר אותו ]מי חלב[ באכילה דהא בפ"ק‬
‫דבכורות )דף ו ב( מצריך פסוק להתיר חלב משום דכל‬
‫מידי דאתי מחי אסור‪ .‬והכא אמרינן דמי חלב אינו‬

‫כחלב וליכא קרא למישרי וכיון דאתי מחי אסור‬
‫ואל תתמה שהרי מותר עם האוכל וכשפירש מן‬
‫האוכל נאסר דהכי אשכחן בדם האיברים דכשהוא‬
‫מובלע בבשר מותר וכשפירש אסור‪.‬‬

‫‪18‬‬
‫‪PDF created with pdfFactory trial version www.softwarelabs.com‬‬

‫*ברא"ש מובא דעה זו בשם הרמב "ם אבל החדושי הגהות כותב‪ :‬לא מצינו להרמב"ם שכתב כן והנכון אצלי לגרוס "והרא "ם" ר"ל ה"ר אליעזר ממיץ‬
‫או ה"ר אליעזר מוורדונא‬

‫וה"ר שמחה‬
‫דעת ר' שמחה המובא ברא"ש‬
‫ז"ל השיב דדוקא לענין בשר בחלב אין חשוב כחלב‪.‬‬
‫דקרא קאמר בחלב אמו כמו שיוצא מן האם מעורב‬
‫עם האוכל‪ .‬אבל לכל שאר מילי הוי בכלל חלב דתנן‬

‫)מכשירין פ"ו( מי חלב הרי הן כחלב ואמר ריש לקיש‬
‫עלה לא שנו אלא להכשיר את הזרעים אבל לענין‬
‫בישול מי חלב אינו כחלב‪:‬‬

‫לבתר דגלי לן קרא דחלב מותר‪,‬‬
‫ש"ך‬
‫א"כ ש"מ הא דכתב קרא )דברים יב‪ ,‬כג( "ולא תאכל‬
‫הנפש עם הבשר" שהוא אזהרה לאבר מן החי‪ ,‬דוקא‬

‫בשר מן החי שהוא גופו של חי אסור‪ .‬א"כ כ"ש דמי‬
‫יו"ד סימן פא‪-‬‬‫חלב שרי‪.‬‬

‫האם מי חלב אסור משום אבר מן החי?‬

‫כן‬

‫ה"ר אליעזר‬

‫הטעם‬

‫כי הרי זה "דבר היוצא מן החי"‬

‫)ולא נחשב כחלב שיש בו היתר מיוחד (‬

‫דדוקא לענין בב"ח אין חשוב כחלב‪ .‬אבל לכל שאר מילי הוי‬

‫ר' שמחה‬

‫בכלל חלב‬

‫לא‬

‫לבתר דגלי לן קרא דחלב מותר‪ ,‬א"כ ש"מ‪ ,‬דוקא בשר מן החי‬

‫ש "ך‬

‫שהוא גופו של חי אסור‪ .‬א"כ כ"ש דמי חלב שרי‪.‬‬

‫חלב בהמה וחיה הטהורין‪…‬‬
‫טור‬
‫מותר ואין בו משום אבר מן החי וכתב ה"ר אליעזר‬

‫דוקא חלב שהתירה הכתוב אבל מי חלב אסור וה"ר‬
‫יורה דעה סימן פא‬
‫שמחה מתירו וכן נוהגין‪:‬‬

‫מי רגלי בהמה וחיה הטהורים‪,‬‬
‫שו"ע‬
‫וחלב ומי חלב )נסיובי דחלבא( שלהן‪ ,‬מותר‪ .‬וה"ה‬

‫למימי חלב שלהן‪ .‬ויש מי שאוסר בזה‪.‬‬
‫)והמנהג כסברא הראשונה( )טור(‪.‬‬

‫)הר' אליעזר(‪.‬‬

‫יו"ד סימן פא סעיף ה‬

‫קיצור‬
‫דעת הפוסקים‬

‫ההלכה היא כדעת הר' שמחה‬

‫סוג החלב שאסור באכילה מטעם בב"ח מד"ס *‬
‫קיצור‬

‫סוג החלב שאסור באכילה מטעם בב"ח מד"ס‬

‫רבנן לתוס'‬
‫‪XXXXX‬‬
‫לרבי יוסי הגלילי‪:‬‬
‫רבנן לרא"ש‬

‫חלב של חיה ועוף‬

‫)ולא פליג ר "ע את "ק (‬

‫לר"ע‪:‬‬

‫‪17‬‬
‫‪PDF created with pdfFactory trial version www.softwarelabs.com‬‬

‫האם ההלכה כרבנן )לפי הדעות שת"ק חולק על ר"ע( או כר"ע ?‬

‫קיצור‬

‫ההלכה היא כר"ע‬

‫דעת רוב הפוסקים‬

‫* ליתר ביאור ראה דף ‪ 4‬תחת כותרת‬

‫סוג הבשר שאסור באכילה מטעם בב"ח מד "ס‬

‫עיון *‬

‫האוכל בשר בחלב של בהמה טמאה‪ ,‬האם הוא עובר על איסור בב"ח דרבנן?‬

‫קיצור‬

‫הב"ח‬

‫כן‬

‫שאר הפוסקים‬

‫לא‬

‫* ליתר ביאור ראה דף ‪ 5‬תחת כותרת‬

‫עיון‬

‫‪32‬‬
‫‪PDF created with pdfFactory trial version www.softwarelabs.com‬‬

⬇ הורדת הקובץ (PDF)