נושא:
בראשית פרק יב,
(דף מספר 3)
מחבר:
יהודה דומיניץ
כיתה:
יא
ב
דף מספר 3
ראשית יב
מדוע נבחר אברהם?
ב)
והנה זאת הפרשה לא בארה כל הענין, כי
מה
טעם
שיאמר
לו
הקדוש
ברוך
הוא
עזוב
ארצך
ואיטיבה
עמך
טובה
שלא
היתה
כמוהו
בעולם,
מבלי
שיקדים
שהיה
אברהם
עובד
אלהים
או
צדיק
תמים, או שיאמר טעם לעזיבת הארץ,
שיהיה בהליכתו אל ארץ אחרת קרבת אלהים.…
אבל
הטעם,
מפני
שעשו
אנשי
אור
כשדים
עמו
רעות
רבות
על
אמונתו
בהקב"ה,
והוא
ברח
מהם
ללכת
ארצה
כנען
ונתעכב
בחרן,
אמר
לו
לעזוב
גם
אלו
ולעשות
כאשר
חשב
מתחלה,
שתהיה
עבודתו
לו
וקריאת
בני
האדם
לשם
ה'
בארץ
הנבחרת,ושם יגדל שמו ויתברכו בו הגוים ההם,
לא כאשר עשו עמו באור כשדים שהיו מבזין ומקללים אותו,
ושמו אותו בבור או בכבשן האש.
ואמר לו שיברך מברכיו ואם יחיד מקללו יואר, וזה
טעם
הפרשה.
אבל
התורה
לא
תרצה
להאריך
בדעות
עובדי
עבודה
זרה
ולפרש
הענין
שהיה
בינו
ובין
הכשדים
באמונה,
כאשר קצרה בענין דור אנוש וסברתם בעבודה זרה שחדשו:
המהר"ל
בספרו
"נצח
ישראל",
פרק
יא:
[…] באברהם לא היה בחירה פרטית,
רק (=אלא)
באומה הישראלית,
שהם זרעו.
שהרי כתיב באותה בחירה "ואעשה אותך לגוי גדול",
וזה בחירה כללית,
ובחירה כמו זאת אין תולה במעשה כלל,
ולא בחטא,
…
עיקר הבחירה שבחר השם יתברך באברהם,
לא היה בחירה פרטית,
רק שבחר בו ובזרעו אחריו בחירה כללית,
ולא היה בחירה פרטית.
שהבחירה הפרטית הוא לפי המקבל,
ואם נשתנה המקבל,
ישתנה הדבר.
ולכך יתורץ השאלה,
שלא הזכיר הכתוב צדקת אברהם,קודם שנגלה עליו השכינה,
ואמר לו "לך לך מארצך וממולדתך וגו'",
שאם כך היה משמע שלכך נגלה עליו הקב"ה,
ואמר לו "לך לך מארצך"
בשביל זכותו שהזכיר,
ואם כן היה זאת האהבה תלויה בדבר,
וכל אהבה התלויה בדבר,
בטל דבר בטל[ה]
האהבה.
[…] וכיון שלא נזכר צדקת אברהם קודם שאמר לו "לך לך מארצך",
לא היה זה בשביל צדקת אברהם,
עד שתאמר אם בטל דבר בטל[ה]
האהבה,
כי זכות אבות אפשר שיהיה תמה,
ואם כן תהיה הבחירה הזאת שבחר באברהם בטל[ה].
ולכך לא הזכיר זכותו,
לומר כי הבחירה הזאת לא תליא בזכות כלל,
ולכך אי אפשר שיהיה דבר זה בטל.
מדוע נבחר אברהם אבינו?
ומדוע התורה לא כותבת זאת?
לפי הרמב"ן:__________________________________________________________
לפי המהר"ל:__________________________________________________________