גמרא, בבא מציעא כה. תחילת הגמרא – הא דלית לה אוגנין לצנא.

התהליך:

בלשון
הגמרא:

בלשוננו:

דיוק בלשון המשנה

טעמא,
דמצא פירות בכלי ומעות בכיס. הא כלי ולפניו פירות, כיס ולפניו מעות הרי אלו שלו.

הטעם,
שמצא פירות בכלי ומעות בכיס
–
ואז אומרים שהפירות והמעות שייכים לבעל הכלי או הכיס,
אבל הרי כלי ולפניו פירות,
כיס ולפניו מעות הרי אלו שלו.

התאמה בין משנתנו לבין ברייתא אחרת

תנינא להא דתנו רבנן: "מצא כלי ולפניו פירות, כיס ולפניו מעות – הרי אלו שלו. מקצתן בכלי ומקצתן על גבי קרקע, מקצתן בכיס ומקצתן על גבי קרקע –
חייב להכריז".

שנינו במשנה שלנו את זה ששנו חכמים בברייתא:
"מצא כלי ולפניו פירות,
כיס ולפניו מעות – הרי אלו שלו.
מקצתן בכלי ומקצתן על גבי קרקע,
מקצתן בכיס ומקצתן על גבי קרקע –
חייב להכריז".

ורמינהו – סתירא מברייתא אחרת

ורמינהו: "מצא דבר שאין בו סימן בצד דבר שיש בו סימן –
חייב להכריז. בא בעל סימן ונטל את שלו, זכה הלה בדבר שאין בו סימן".

"והטל אותן"
–
(התבונן בברייתא נוספת ועמוד על הסתירה שבין שתי הברייתות),
ישנה ברייתא אחרת שבה כתוב:
"מצא דבר שאין בו סימן בצד דבר שיש בו סימן –
חייב להכריז.
בא בעל סימן ונטל את שלו,
זכה הלה בדבר שאין בו סימן".

תירוץ אפשרי ראשון

אמר רב זביד: לא קשיא – הא בכובא וכיתנא, הא בצנא ופירי.

אמר רב זביד:
לא קשה – כאן,
בברייתא השניה,
מדובר בגיגית ובפשתן – שהוא סבוך ויכול להיות שנפל כולו מהכלי,
ואילו בברייתא הראשונה מדובר על סל ובו פירות,
והפירות לא מחוברים יחד וסביר להניח שאם הפירות היו נופלים מהכלי – אז חלק היו נשארים בתוכו.

תירוץ אפשרי שני

רב פפא אמר: הא והא בצנא ופירי, ולא קשיא – הא דאשתייר בה מידי, הא דלא אשתייר בה מידי.

רב פפא אמר:
בזה ובזה מדובר בסל ופירות,
ולא קשה – בברייתא השניה מדובר שנשאר משהו בכלי ובברייתא הראשונה מדובר שלא נשאר כלום.

תירוץ אפשרי שלישי

ואיבעית אימא: הא והא דלא אשתייר בה מידי, ולא קשיא – הא דמהדרי אפיה לגבי פירי, הא דלא מהדרי אפיה לגבי פירי.

ואם תרצה אמור:
בזו ובזו מדובר שלא נשאר משהו בסל,
ולא קשה – בברייתא השניה מדובר שמופנים פני הסל אל הפירות ובברייתא הראשונה מדובר שלא מופנים פני הסל אל הפירות.

תירוץ אפשרי רביעי

ואיבעית אימא: הא והא דמהדרי אפיה לגבי פירי, ולא קשיא – הא דאית לה אוגנין לצנא, הא דלית לה אוגנין לצנא.

ואם תרצה אמור:
בזו ובזו מדובר שמופנים פני הסל אל הפירות,
ולא קשה – בברייתא הראשונה מדובר שיש שפה פנימית לסל,
ואם הפירות היו נופלים מהסל – חלק היו נשארים בתוכו,
ואילו בברייתא השניה מדובר שאין שפה פנימית לסל,
ואפשר להניח שכל הפירות אכן החליקו ממנו.