נשוא:
גמרא,
בבא מציעא כד עמוד ב:
יאוש או לא?
מחבר:
אייל מימון
כיתה:
ה
בע"ה
יאוש או לא?
סיפור שלישי – רבא ורב נחמן בשוק הרצענים (או בשוק החכמים)
תחום
התוכן:
כד:
רבא
הוה
שקיל
…
ספינתו
שטבעה
בים.
.
|
התהליך: |
בלשון |
בלשוננו: |
|
רקע |
רבא הוה שקיל ואזיל בתריה דר"נ בשוקא דגלדאי, ואמרי לה בשוקא דרבנן. |
רבא היה נושא והולך אחרי רב נחמן בשוק של רצענים ויש אומרים בשוק של תלמידי חכמים. |
|
השאלה הראשונה של רבא |
א"ל: |
שאל רבא את רב נחמן – מה יהיה הדין אם מישהו מצא כאן ארנק? |
|
השאלה השניה של רבא |
בא ישראל ונתן בה סימן מהו? |
המשיך רבא לשאול: |
|
תמיהה על פסיקת רב נחמן |
והלא עומד וצווח! |
איך אומרים שהארנק שייך למוצא מכיון שהמאבד התייאש, |
|
ישוב התמיהה |
נעשה כצווח על ביתו שנפל ועל ספינתו שטבעה בים. |
הצווחה שלו לא מעידה על חוסר יאוש אלא על צער – כמו אדם שצווח על ביתו שנפל וספינתו שטבעה בים – למרות שבודאי התייאש מהם (ובמקרה של ספינה שטבעה בים – אפילו שצווח, |
מלים
בארמית (בדוק במילון שלך והעתק לשם את המלים שאין לך):
-
גלדאי
–
רצענים,
אנשים שעוסקים בעורות מעובדים.
-
(ו)אמרי
לה
(מונח)
–
(ו)יש
אומרים.