בס"ד נושא במסכת פסחים–
בדיקת חמץ
ברוך קורצוייל
מיועד לכיתה ט'
-
פסיקת הלכה– הטור והשולחן–ערוך:
-
ספר "ארבעה–טורים"
אורח–חיים סי' תל"א:
"…ומדאורייתא
בביטול
בעלמא
סגי
שיבטלנו
בלבו
ויחשבנו
כאילו
הוא עפר
בעלמא
ואז אינו
עובר
עליו אלא
שחכמים
הצריכו
להוציא
מן הבית
לפי שאדם
רגיל בו
כל השנה
וחשו שמא
יבא
לאוכלו
אם ישאר
בבית" וכו'.
-
ספר "ארבעה–טורים"
שם סי' תמ"ו:
"המוצא
חמץ
בבית…הלכך
אם לא
ביטלו
יוציאנו
וישרפנו
כדי שלא
יעבור
עליו
במזיד
שעד עתה
לא עבר
עליו אלא
בשוגג
וכ"כ
בספר
המצות" וכו'.
-
חיבור "בית–יוסף"
של מרן רבי יוסף קארו זצ"ל על הטור סי' תל"א:
"ונראה
מדברי
רבינו [=הטור]
שהוא
סובר
דמדאורייתא
אין לנו
אלא ביטול
ואין
לבדיקה
וביעור
חמץ עיקר
מן התורה
כלל ומדברי
הרמב"ם
בפרק ב'
נראה
שהוא
סובר… דביטול
דווקא
הוא
מדאורייתא
ואין
לבדיקה
וביעור
עיקר מן
התורה
כלל
וכדברי
רבנו [=הטור]…".
-
כמי פוסק הטור?
______________. -
האם לפי שיטתו הבדיקה מועילה מן התורה?
________. -
מה ההסבר לשיטתם זו?
________________________________________________
_________________________________________________________________. -
לפי הבנת הבית–יוסף–
מהי דעת הרמב"ם?
___________________________________. -
לפי–זה,
מהי מסקנת הבית–יוסף להלכה?
____________________________________.
-
ספר "שולחן–ערוך"
של מרן רבי יוסף קארו זצ"ל או"ח סי' תל"א:
"בתחילת
ליל י"ד
בניסן
בודקים
את החמץ
לאור
הנר, בחורין
ובסדקין, בכל
המקומות
שדרך
להכניס
שם חמץ"
-
"שולחן–ערוך"
שם סי' תל"ד:
"אחר
הבדיקה
מיד בלילה
יבטלנו
ויאמר: כל
חמירא
דאיתיה
ברשותי
דלא
חזיתיה
ודלא
ביערתיה
לבטיל
וליהוי
כעפרא
דארעא" וכו'.
-
פירוש "מגן–אברהם"
שם:
"דהשתא
אפילו
נשאר חמץ
בביתו
שלא מצאו
אינו
עובר
עליו
(טור).
דאם
לא ביטלו
עובר
עליו אף
על פי
שלא ידע
וכן–כתב
בסי' תמ"ו,
מידי
דהוי אמי
שאכל
חֵלֶב
בשוגג.
וז"ל
הרמב"ם
פ"ג:
"אם
מצא חמץ
שהיה
דעתו
עליו
והיה
בלבו
ושכחו
בשעת
הביעור
ולא ביערו
הרי–זה
עובר על
לא יראה
שהרי לא
ביער ולא
ביטל" וכו'
עיין
שם, משמע
דאם לא
ידע בו
מתחילה
אינו
עובר
עליו כלל
וכן
משמע
מלשון
הרא"ש"
וכו'.
-
כמי פוסק השו"ע?
___________________________________________________. -
לפי הבנת המג"א,
כמי ראוי לפסוק להלכה? _________________________________. -
האם גם לפי הבנתנו ברמב"ם וברא"ש יוצא לנו כך? נמק.
_________________________
_________________________________________________________________.
-
פירוש "משנה–ברורה"
על השולחן–ערוך או"ח/תל"ד ס"ק ו':
"מיד
בלילה
יבטלנו– הטעם
הוא
דאף–על–גב
דמדאורייתא
בבדיקה
לבד סגי
דמן
התורה
סגי
באחד
מהן
או
בביעור
או
בביטול,
דאפילו
אם ישאר
שם חמץ
בבית– אינו
עובר
עליו
כל–זמן
שלא נודע
לו, כיון
שבדק
היטב
ועשה
כל
מה
שמוטל
עליו.
מכל–מקום
חכמים
חששו שמא
ימצא
גלוסקא
יפה שאינה
נבטלת
מעצמה
כמו
פירורין
וישהה
מעט
קודם
שישרפנו
ויעבור
עליו בבל
יראה, אבל
אם יבטלנו
שוב אינו
עובר בכל
גווני
בבל יראה
דהוי
הפקר
ולאו
דיליה
הוא".
-
האם המשנה–ברורה גם–כן פוסק כמגן–אברהם,
שמי שרק בדק חמץ ולא ביטל חמץ עובר בשוגג על איסור "לא יראה" על חמץ שלא מצא בבדיקה?
_________________________.
-
"שולחן–ערוך–הרב"
[להגא'
ר'
שנאור זלמן מלאדי (בעל התניא)]
או"ח הלכות פסח סי'
תל"ג סע' י"ב:
"כבר נתבאר בסימן תל"א שמן התורה כשמבטל את החמץ ומפקירו קודם זמן איסורו דיו.
ואם אינו רוצה לבטלו ולהפקירוג–
חייב הוא לבדוק ולחפש אחריו מן התורה כשיגיע זמן איסורו ולבערו מן העולם לגמרי. וכשהוא עושה כך–
אם בתוך הפסח מצא כזית חמץ בביתו שלא מצא בבדיקתו לא עבר עליו למפרע בבל יראה ובל ימצא שהרי אנוס הוא כיון שבדק כדינו…"
-
חיבור "קונטרס–אחרון"
[להגאון ר'
שניאור זלמן מלאדי (בעל התניא)]
שם הערה ג':
|
על |
"חייב הוא כו' והט"ז בסימן תל"ד סעיף–קטן ג' הסכים גם דעת הטור לרש"י שאינו עובר עליו אלא משעת מציאה ואילך, דקודם שמצאו אנוס הוא דשגיאות מי יבין, |
|
משתמע |
מיהו מאי דמשמע שם מהמגן–אברהם לדעת הרמב"ם והרא"ש דאף בבית …אלא |
דף מס'
8
עמ'