דף
עבודה:
חומש
במדבר
–
פרק
כ"א
מחבר :
ברוך קורצוייל
מיועד
לכיתה
י'
עיין
בפסוקים א–ג:
1) העזר בפירוש רש"י לפסוק א':
מדוע קיימת סמיכות בין המדובר בפסוקים אלו לפרק הקודם?
_______________________________________________________________________________________________________________________________________.
רש"י
"וישמע
הכנעני –
שמע
שמת אהרן ונסתלקו ענני כבוד וכו'"
2)עיין בפירוש ההעמק דבר:
באיזו צורה כתוב שבני ישראל נלחמים, ומדוע קשורה הכניסה לארץ לעניין זה?
_______________________________________________________________________________________________________________________________________.
העמק דבר, פסוקים א–ב:
א …והייתה בזה כוונה מן הקב"ה ללמדם מלחמה דרך הליכות עולם והצלחה ע"י תפילה ונדר
ב … וכן במלחמות סיחון ועוג כתיב 'ויכהו ישראל לפי חרב' היינו במלחמות תנופה.
[מכל–מקום]
רק את עוג בעצמו, שלא היה בכוח אנושי לפגוע בו, נעשה נס על ידי משה.
כמו שהיה נס בכמה דורות לצורך השעה.
מכל שכן אז בחיי משה,
אבל כאן [במלחמה במלך ערד]
היה בהשגחה פרטית בטבע ובכוח התפילה [ולא מלחמה שנזקקו לניסים].
3)עיין בפירוש רש"י לפסוק ב',
מהי משמעות הנדר?
__________________________________________________________________.
והחרמתי
– אקדיש
שללם לגבוה.
מה דבר זה מלמד על דרגתם הרוחנית של עם ישראל?
__________________________________________________________________.
עיין בפסוקים ד–ט:
4)העזר בפירוש רש"י והשב:
מדוע בני ישראל לא עוברים דרך ארץ אדום, ומהי תגובתם על כך?
________________________________________________________________________________________________________________________________________.
רש"י
לפסוק ד':
"
לסבב
את ארץ אדום
–שלא
נתנם לעבור בארצו:
ותקצר
נפש העם בדרך
–בטורח
הדרך שהוקשה להם.
אמרו
עכשיו היינו קרובים להיכנס לארץ ואנו
חוזרים לאחורינו!
כך
חזרו אבותינו ונשתהו שלשים ושמונה שנה
עד היום,
לפיכך
קצרה נפשם בעינוי הדרך"
5)עיין
בפסוק ה'
ובפירוש
הבבלי על הפסוק.
מהם
החטאים של בני ישראל?
___________________________________________________________________________________________________________________________.
בבלי
ע"ז
ה ע"א
"ונפשנו קצה –
תניא,
אמר להם משה לישראל,
הנכם כפויי טובה,
שנאמר 'ונפשנו קצה בלחם הקלקל"
עיין
בפסוק ו ובפירוש רש"י
על הפסוק:
(6
מהו
עונשם של בני ישראל ומדוע דווקא עונש זה?
__________________________________________________________________________________________________________________________.
רש"י [ו]:
וינשכו את העם – יבוא נחש שלקה על הוצאת דבה ויפרע ממוציאי דבה.
יבוא נחש שכל המינין נטעמים לו טעם אחד ויפרע מכפויי טובה,
שדבר אחד משתנה להם לכמה טעמים [למן היו טעמים רבים]:
7)העזר בפירוש רש"י והשב:
איך מגיבים בני ישראל? מה משה עושה ומה לומדים מזה?
______________________________________________________________________________________________________________________________________.
ויתפלל משה –
מכאן למי שמבקשים ממנו מחילה שלא יהא אכזרי מלמחול:
8) עיין בפסוק ח ובפירוש:
מהי תגובתו של הקב"ה ומהי משמעות דבר זה?
______________________________________________________________________________________________________________________________________.
משנת ראש השנה ג, ח:
"והיה כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל'
וגומר (שמות יז, יא)
וכי ידיו של משה עושות מלחמה או שוברות מלחמה?
אלא לומר לך כל זמן שהיו ישראל מסתכלים כלפי מעלה ומשעבדין את לבם לאביהם שבשמים היו מתגברים ואם לאו היו נופלין.
כיוצא בדבר אתה אומר 'עשה לך שרף ושים אותו על נס והיה כל הנשוך וראה אותו וחי'
(במדבר כא, ח)
וכי נחש ממית או נחש מחיה? אלא בזמן שישראל מסתכלין כלפי מעלה ומשעבדין את לבם לאביהן שבשמים היו מתרפאים"
עיין בפסוקים י"ז – כ':
9) מהו הדבר עליו מסופר בפסוקים אלו, ועל מה מדובר בפסוקים הקודמים?
_____________________________________________________________________________________________________________________________________.
10)עיין בפירוש הכלי יקרא:
מהן השאלות והתשובות שהוא מעלה?
_______________________________________________________________________________________________________________________________________.
כלי יקר [יז]:
"אז ישיר ישראל את השירה הזאת. מאחר שלא נאמר 'אז ישיר משה ובני ישראל',
ועוד שלא שרו השירה הזאת בתחילת ארבעים,
שמע מינה, שבני ישראל אמרו שירה זו על משה שחזרה הבאר בזכותו, אחר שפסקה במיתת מרים, ומטעם זה לא נזכרה מרים בשירה זו ונזכר משה שנאמר 'באר חפרוה שרים כרוה נדיבי עם במחוקק',
ואין מחוקק אלא משה שנאמר 'כי שם חלקת מחוקק ספון'
(דברים לג, כא)."
עיין בפסוקים כא–כה:
11)על מה מדובר בפסוקים אלו?
האם בני ישראל מתנהלים בצורה דומה גם בכתוב בתחילת הפרק(עם אדום)?
_______________________________________________________________________________________________________________________________________.
12) עין בפסוק כו ובדברים פרק ב,:
וְאֶת הָעָם צַו לֵאמֹר אַתֶּם עֹבְרִים בִּגְבוּל אֲחֵיכֶם בְּנֵי עֵשָׂו הַיֹּשְׁבִים בְּשֵׂעִיר וְיִירְאוּ מִכֶּם
וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד:
ה אַל תִּתְגָּרוּ בָם כִּי לֹא אֶתֵּן לָכֶם מֵאַרְצָם עַד מִדְרַךְ כַּף רָגֶל
כִּי יְרֻשָּׁה לְעֵשָׂו נָתַתִּי אֶת הַר שֵׂעִיר:
ח וַנַּעֲבֹר מֵאֵת אַחֵינוּ בְנֵי עֵשָׂו הַיֹּשְׁבִים בְּשֵׂעִיר מִדֶּרֶךְ הָעֲרָבָה מֵאֵילַת וּמֵעֶצְיֹן גָּבֶר
וַנֵּפֶן וַנַּעֲבֹר דֶּרֶךְ מִדְבַּר מוֹאָב:
ט וַיֹּאמֶר ה'
אֵלַי אַל תָּצַר אֶת מוֹאָב וְאַל תִּתְגָּר בָּם מִלְחָמָה
כִּי לֹא אֶתֵּן לְךָ מֵאַרְצוֹ יְרֻשָּׁה כִּי לִבְנֵי לוֹט נָתַתִּי אֶת עָר יְרֻשָּׁה:…
יט וְקָרַבְתָּ מוּל בְּנֵי עַמּוֹן אַל תְּצֻרֵם וְאַל תִּתְגָּר בָּם
כִּי לֹא אֶתֵּן מֵאֶרֶץ בְּנֵי עַמּוֹן לְךָ יְרֻשָּׁה כִּי לִבְנֵי לוֹט נְתַתִּיהָ יְרֻשָּׁה:
באיזה עמים אסור להלחם, ומדוע כאן בני ישראל רשאים להלחם😕
______________________________________________________________________________________________________________________________________.
13) עיין בפסוקים לא–לב:
איזה עיר בני ישראל יוצאים לכבוש, ואיך פועלים כדי לבצע זאת?
______________________________________________________________________________________________________________________________________.
עיין בפסוקים לג–לה:
14) על מה מדובר בפסוקים אלו ומה ה'
אומר למשה על כך?
______________________________________________________________________________________________________________________________________.
15) העזר בפירוש המלבי,ם
בפסוקים כתוב שה'
עודד את משה.
מדוע היה צורך בכך?ממה משה חשש?
____________________________________________________________________________________________________________________________________.
מלבי"ם דברים ג,
ב:
ויאמר ה' אלי 'אל תירא אותו',
כי אצל סיחון הקדים ה'
לאמר להם שיתגרו בו מלחמה ושינצחוהו, ומה שיצא לקראתם היה ע"י ששלחו מלאכים שנית כנ"ל.
אבל בעוג לא בא תחלה שום דבור שילחמו אתו והוא בא לקראתם למלחמה פתאום. לכן אמר לו ה' 'אל תירא אותו',
שזה נעשה מאתי שאימצתי את לבבו, שעל ידי כן בידך נתתי אותו וכו'
'ועשית לו כאשר עשית לסיחון',
שע"י שיצא מעריו הבצורות תכבוש את הערים בנקל כנ"ל: