בס"ד
דף
מושגים
מס'
29 –
פסח.
1. "חמשת
מיני
דגן" – יש חמישה סוגי קמח שאם עושה מהם בצק,
הבצק יכול להיות חמץ.
חמשת מיני הדגן הם "חיטה,
שעורה,
כוסמת,
שיפון ושיבולת שועל".
2. "חמץ"
– כל אוכל שיש בו את אחד מחמשת מיני הדגן,
והאוכל נרטב במים במשך יותר
מ 18
דקות,
בלי שלשו את הבצק.
(אבק הוא לא חמץ …).
3. "מצה" – מאפה שהכינו אותו מקמח ומים,
ובפחות מ 18
דקות מהרגע שהכניסו את המים,
התחילו כבר לאפות את המצה.
4. "מצה
עשירה" – מצה שהכינו אותה מקמח מאחד מחמשת מיני דגן,
אבל לא הוסיפו לקמח
מים,
אלא הוסיפו לקמח מיץ פרות או יין או חלב וכדומה (העיקר שאין שם טיפת מים).
5. "קטניות"
– אוכל הנקרא "קטניות",
כמו אורז,
בוטנים,
גרעינים,
תירס ועוד,
הם
לא
חמץ.
אבל האשכנזים נוהגים שלא לאכול אותם בפסח,
והספרדים כן אוכלים אותם בפסח.
6. "כבולעו,
כל
פולטו" – מי שרוצה להשתמש בפסח בכלי אוכל שמשתמש בהם כל השנה,
צריך
להשיר את הכלים,
על ידי שיוציא את החמץ שיש בתוך דפנות הכלי.
הכלל הקובע איך
מוציאים מכל כלי את החמץ,
הוא "כבולעו,
כך פולטו".
כמו שהחמץ נבלע – נכנס לכלי,
כך
הוא גם יצא ממנו.
לכן לדוגמא:
כוסות פלסטיק שמשתמשים בהם רק לשתיה קרה,
מספיק
לרחוץ אותם במים קרים וסבון.
כלי אוכל כמו צלחות,
החמץ נכנס בעזרת אוכל חם,
ויצא
בעזרת מים רותחים (לאחר הגעלת הכלי במים רותחים,
צריך מיד לטבול אותו במים קרים,
כדי לשטוף ממנו את החמץ שיצא החוצה).
7. "כלי
שאינו
בין
יומו"
– כלי שבמשך 24
שעות האחרונות לא השתמשו בו.
כלי שרוצים
להכשיר לפסח,
צריך להשתדל לא להשתמש בו במשך 24
שעות,
ואם לא יכולים לחכות 24
שעות,
צריך להוסיף למים הרותחים של ההגעלה קצת סבון.
לימוד פורה!
יהודה – רב בית הספר.