בס"ד
דף
מושגים
מס'
5 –
מוקצה
בשבת
–
חלק
א'.
-
"מוקצה" – כל דבר שלא חשבתי לפני שבת שאשתמש בו בשבת,
הוא נקרא מוקצה,
וברוב המקרים אסור לטלטל אותו (אבל מותר לגעת בו,
בלי להזיז אותו).
אבל יש מקרים שבהם כן אפשר להשתמש בחפץ,
למרות שלא חשבתי לפני ,
שאני אשתמש בו בשבת.
כל האיסור של המוקצה הוא מחכמים. -
"כלים
שמשתמש
בהם
בצורה
קבועה – כלים או בגדים או כל דבר שאני משתמש בדרך כלל,
אני לא צריך להגיד לפני שבת שאני מתכוון להשתמש בכל יום.
לכן גם אם לא אמרתי שאני מתכונן להשתמש בצלחות הרגילות לשבת,
מותר לי להשתמש בהם בשבת.
אבל אם יש לי צלחות מיוחדות רק לט"ו בשבט,
ובאמצע השבת בא אלי אורח חשוב,
אסור לי להשתמש בהם. -
"מוקצה
מחמת
מיאוס"
– כל דבר שהוא לא נחמד,
כי הוא מסריח,
מגעיל וכדומה,
כמו טיטול מלא קקי,
הוא מוקצה.
לכן אם זה לא מאוד מפריע,
אסור להזיז את זה.
אבל במקרה שהלכלוך מאוד מפריע,
מותר לזרוק אותו לפח. -
"מוקצה
מחמת
חסרון
כיס"
– אם יש לי דבר שאני משתמש בו רק לדברים מיוחדים,
אסור לטלטל אותו בשבת,
לדוגמא:
אם יש לי מספריים שאני משתמש בהם רק כדי לחתוך חוטי תפירה,
ואני לא חותך עם המספריים דברים אחרים,
אסור להשתמש במספריים האלו בשביל לפתוח שקית חלב.
אשה שיש לה שמלה מיוחדת שהיא לובשת אותה רק במקרים מאוד מיוחדים,
אסור לה ללבוש את השמלה בסתם שבת,
אם היא לא אמרה לפני שבת שהיא תלבש את השמלה הזו.
אבל אם כן אמרה לפני השבת,
מותר לה ללבוש את השמלה בשבת. -
"מוקצה
מחמת
מצווה"
– יש מצוות שאסור לעשות אותם בשבת,
ולכן הם מוקצה.
לדוגמא:
בשבת לא מניחים תפילין,
ולכן התפילין הם מוקצה.
אבל מכיוון שהמוקצה הזה הוא קשור למצווה,
קוראים לו "מוקצה מחמת מצווה".
דוגמא נוספת ל"מוקצה מחמת מצווה"
– הוא השופר.
בראש השנה תוקעים בשופר,
אבל אם ראש השנה יוצא בשבת,
לא תוקעים בשופר.
לכן השופר הוא "מוקצה מחמת מצווה".
(כמובן שהשופר מוקצה בכל שבת,
ולא רק בשבת של ראש השנה).
חידה בדף:
אני
דבר חשוב.
משתמשים
בי ביום הדין,
ורק
בגלל שאני כל כך חשוב וקדוש,
אסור
להזיז אותי בכל שבת,
אפילו
ביום הדין אסור להזיז אותי.
מי
אני?
למה
אסור להזיז אותי?
יהודה – רב בית הספר.