מושגי יסוד ביהדות – דף מספר 9 תשע"ח

בס"ד

דף
מושגים
מס'
9 –
קדיש
–
חלק
ב'.

1. "קדיש
   דרבנן"
   – קדיש זה נאמר לאחר לימוד תורה.
   בכל מקרה בו ישנם עשרה שלומדים תורה,
   אחד מהם יכול להגיד לאחר הלימוד קדיש דרבנן.
   בקדיש זה מוסיפים תפילה מיוחדת לכל הלומדים תורה שיזכו לשלום ושלמות רבה מהקב"ה,
   ויזכו לחיים טובים.
   את הקדיש הזה אומרים במשך תפילת שחרית פעמיים.
   פעם ראשונה,
   לפני פסוקי דזמרא,
   לאחר שאמרנו את הקורבנות,
   אנו אומרים קדיש דרבנן,
   כי אמירת הקורבנות היא נחשבת ללימוד תורה.
   וכן בסוף התפילה,
   לאחר "אין כאלוקינו"
   שגם בו מזכירים את"פיטום הקטורת"
   – את הקרבת הקטורת במקדש,
   וגם זה נחשב ללימוד תורה,
   ולכן אומרים אחריו את ה"קדיש דרבנן".

2. אמירת
   קדיש
   דרבנן – כל אחד מעל גיל בר מצווה יכול להגיד קדיש זה,
   אבל מקובל שאם יש אבל שאומר קדיש יתום,
   נותנים לו להגיד את הקדיש דרבנן.
   אבל אם אין אבל,
   יגיד את הקדיש מישהו אחר,
   גם אם הוא לא אבל,
   ויש לו הורים בחיים.

3. "קדיש
   הגדול"
   – קדיש זה לא אומרים בדרך כלל בכל יום,
   אלא רק במקרים מיוחדים.
   המקרים שבהם אומרים את הקדיש הגדול הם:
   

1. מי שמסיים ללמוד מסכת גמרא,
   או סדר משניות,
   לאחר הלימוד,
   יאמר תפילה המצוייה בסוף כל סדר משניות או מסכת גמרא.
   בסוף תפילה זו,
   המסיים אומר את "הקדיש הגדול",
   אם יש לו מניין.

2. בהלוויה (לא עלינו)
   – לפי חלק מהמנהגים – האבלים אומרים לאחר הקבורה את "הקדיש הגדול".

חידה בדף:

אמרתי קדיש לא בתוך התפילה.

איזה קדיש אמרתי?

מה עשיתי לפני שאמרתי אותו?

יהודה – רב בית הספר.